מאת מורדי אלון
גם אני מחיתי דמעה בצהרי ה-18 באוקטובר 2011. גם אני התרגשתי לראות מאז כיצד החייל החטוף גלעד שליט חוזר אט-אט למסלול החיים. פה הוא נראה במשחק אן.בי.איי, שם נפגש עם כדורגלני צמרת. למה לא, שייהנה מכל רגע.
גם כששליט החל לכתוב טור ספורט שבועי (יחד עם אריק הניג) בידיעות פרגנתי ושמחתי. לא שנפלתי מרמת הבנתו וידיעתו בספורט הישראלי והעולמי, אבל שיהיה. היה ברור שהשחקנים שמחים לפגוש בו, לפרגן לו ולתמוך בו.
אלא שביום חמישי האחרון קראתי את טורו של שליט והפרגון הגדול התחלף באכזבה עצומה. תחת הכותרת "נקודת שפל" שליט בחר לעסוק בהפסד נבחרת ישראל לרוסיה:
הנבחרת הגיעה לאחת מנקודות השפל שלה בהיסטוריה, נקודה שממנה יהיה קשה עוד לרדת. כבר בתחילת המשחק בר"ג ראינו נבחרת מבוהלת, שחקנים שבקושי מצליחים לעבור את החצי. הנחיתות הפיזית שלנו בלטה במהלך כל המשחק, חוסר המהירות, הטכניקה הלקויה והתיאום בין השחקנים ששאף לאפס. רוב שחקני הנבחרת פשוט לא בכושר. לפני כמה שנים עוד היינו יכולים לומר שאנחנו פחות או יותר ברמה של רוסיה. אבל הם התקדמו ואנחנו מתרסקים – הפערים עצומים. אין מה לעשות, היריבות האמיתיות של הנבחרת הן לוקסמבורג, אזרבייג'אן וצפון-אירלנד. עצוב לחשוב שפעם ישראל היתה מביסה נבחרות כאלה בקלות.
קראתי את דבריו פעם וקראתי פעמיים ולא הבנתי מהיכן זה הגיע. אני כלל לא עוסק בשאלה האם שליט צודק בדבריו, אלא בשאלה החשובה יותר: למה? למה זה מגיע להם ודווקא ממנו?
בניגוד לחבריו העיתונאים, שמאז ההפסד מתחרים ביניהם בספורט העממי הפופולרי "חבוט בנבחרת ישראל כפי יכולתך", שליט היה חייב להימנע מוסרית מכתיבת הביקורת הקטלנית כלפי שחקני הנבחרת. אותם שחקני נבחרת ישראל, בלי יוצא מן הכלל, נרתמו לאורך שש שנותיו בשבי למען שחרורו.
בכל ראיון או כתבת פרופיל דאגו שחקני הנבחרת להציג את שאיפתם הכנה והאמיתית לראות את שליט בבית. חלקם צייצו בטוויטר, חלקם בעמודיהם בפייסבוק. אחרים עלו לדשא כשהם לובשים לגופם חולצות בעלות כיתוב הקורא לשחרר את גלעד. קפטן נבחרת ישראל בעבר, אייל ברקוביץ', דאג לקרוא בדרכו הייחודית והקולנית לשחרור החייל. ברקוביץ' נטל חלק באחת הצעדות ואף השתתף בקמפיין "הצינוק", בו כלא עצמו במשך שעה בתא סגור וחשוך כדי להזדהות עם שליט.
ב-15 במרץ 2011, בשעה 11 בדיוק, עצרה מדינת ישראל את פעילותה למען שליט. בין המזדהים היו גם מאות שחקני כדורגל, ביניהם גם שחקני נבחרת ישראל. את הפרומו ליום ההזדהות קידמו כל קבוצות הכדורגל בארץ כאשר לפני מחזור הליגה עלו הקפטנים של שתי הקבוצות כשהם אוחזים בשלט מאיר עיניים: "הפגנת החמש דקות למען גלעד שליט… רק 5 דקות, אבל כולנו יוצאים לכביש ל-5 דקות".
ביום ההזדהות שחקני מכבי תל-אביב בכדורגל הפסיקו את אימון הבוקר שלהם וביחד עם צוות המאמנים וחברי ההנהלה יצאו אל הכביש הסמוך רק כדי לעמוד כתף לצד כתף עם הנהגים הרבים שעצרו את מכוניתם לאות הזדהות. כך גם עשו שחקני הפועל תל-אביב וכך גם שחקני בית"ר ירושלים. זו לא היתה הפעם הראשונה שהשחקנים הירושלמים נרתמו למאבק: בעבר הם התייצבו בהרכב מלא באוהל המחאה שהקימה משפחת שליט.
גם עובדי ההתאחדות לכדורגל נרתמו למאבק וצעדו במשך חמש דקות בפינת הרחובות אבא-הלל סילבר ובן גוריון ברמת גן. בין המזדהים היה גם עוזר מאמן נבחרת ישראל, טל בנין. "כמו כולם, גם אנחנו מקווים לראות את גלעד בבית במהרה", אמר מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, אורי שילה. "יצאנו לצומת הסמוך למשרדנו במטרה לעצור למשך חמש דקות מהחיים ולחשוב על גלעד. ההתאחדות שומרת בכל משחק ומשחק של נבחרת ישראל מקום בתא הכבוד לגלעד ומקום זה ימתין ריק עד לשובו של גלעד".
ההודעה הרשמית על שחרורו תפסה את שחקני נבחרת ישראל רגעים אחדים לאחר משחקם נגד מלטה, במסגרת מוקדמות יורו 2012. במקום לחגוג את הניצחון על המלטזים, בחרו שחקני הנבחרת לציין את שמחתם הגדולה דווקא על שחרורו הצפוי של החייל. "מעבר לניצחון, הבשורה הכי טובה שלנו ושל הכדורגל, היא הבשורה על חזרתו של גלעד שליט הביתה", אמר בהתרגשות קפטן הנבחרת דודו אוואט. "אני מרוצה מאוד שניצחנו", אמר שחקן אחר, מאור בוזגלו, "אבל הכל מתגמד עם השחרור של גלעד שליט".
שחקני נבחרת ישראל חשו, ובצדק רב, שהיה להם חלק – ולו גם הקטן ביותר – בהגברת דעת הקהל שקראה לשחרורו של החייל. שמחתם לראותו שוב חופשי הייתה כנה ואמיתית. ביום השחרור כוכב הנבחרת, יוסי בניון, צייץ מאנגליה: "בדרך לאימון עם חיוך ענק על הפנים! אחד הרגעים השמחים ביותר כשראיתי את התמונה של גלעד יוצא מהרכב". בלם הנבחרת, דקל קינן, צייץ: "רואה את התמונות בסקיי ניוז וגאה להיות ישראלי! גלעד בבית!". חלוץ הנבחרת, תומר חמד, צייץ מספרד: "מאושר מאוד מחזרתו הביתה של גלעד. פשוט מרגש לראות מפה את התמונות…"
בטורו בידיעות שליט יכול היה להחזיר במעט לאותם כדורגלנים שעשו למענו רבות בעבר. הוא יכול היה לעודד, לנחם ואפילו להודות על שהיה להם אכפת ממנו במשך שש שנים. הוא בחר לקטול אותם.
כמה חבל.
מורדי אלון
ולווט אנדרגראונד 
הווי דם כל אדם לכף זכות:
הדבר רק מאשש את ההשערה הראשונית שלא שליט הוא שיושב וכותב את המאמרים האלה.
אהבתיאהבתי
ואחר כך יתלוננו על קשרי שליט-עיתון-שלטון.
אהבתיאהבתי
נטען שהייתי תמציתי מדי אז בהרחבונת:
הכותב צודק במאה אחוז. כאשר זרעו את השיח המיותר הזה (גלעד שליט כותב על ספורט) היו צריכים לדעת שלא ירחק היום שבו הוא יהיה גידול פרא, פירותיו יטנפו את המדרכה וקוציו יפריעו לעוברים ושבים.
כן מגיע לנבחרת, לא מגיע לנבחרת… מה זה חשוב. כל הטור של מ. אלון הוא על זהות הכותב. אני נגעלתי רק מלראות את קרנית גולדווסר הופכת לידוענית זוטא. ועכשיו שליט כתב הספורט? תנו לי שבירה ומהר.
אם גלעד שליט היה כותב בטור הראשון משהו כמו "תמיד רציתי להיות כתב ספורט ועכשיו קיבלתי את ההזדמנות. אמנם בנסיבות 'מיוחדות' אבל רבותי – נא שפטו אותי מעתה ככתב ספורט בלבד". אבל זה לא קרה. ידיעות (שכמובן מנצלים את שליט) השיקוהו כגימיק וכך זה נמשך. וכאשר הגימיק מתחיל לירוק (שלא לומר להריק) על כל מיני גורמים, רק טבעי הוא שניגעל מכך.
אהבתיאהבתי
וואו, אף אחד (כמעט) לא הבין שזה טור סאטירי (ולא רע בכלל). למתקשים גגלו מורדי אלון, ראו וקראו מה כתב בעבר.
אהבתיאהבתי
לא סאטירה בכלל.
זה שמורדי אלון הוציא את ספרי הציטוטים המצחיקים של כדורגלנים לא אומר שכל מה שהוא נוגע בו קשור להומור.
קרא שוב את המאמר, אין שם סאטירה גם לא במרומז.
אהבתיאהבתי
נו, מילא… הוא צריך לכתוב את דעתו, עכשיו הוא עיתונאי
אהבתיאהבתי
גלעד שליט כותב שלפני כמה שנים היינו ברמה של רוסיה. איך נגיד את זה בעדינות? לא הייתי מתפלא לגלות שלפני כמה שנים הוא היה מנותק קצת מהמתרחש
אהבתיאהבתי
לפני כמה שנים היינו יכולים להוציא תיקו מרוסיה, ואני אפילו חושב שהשגנו נגדם תוצאות טובות, למרות שצריך לבדוק בארכיון. כמובן שזה לא אומר שהיינו ברמה שלהם – אבל לפחות יכולנו לתת להם פייט
אהבתיאהבתי
לכל המגיביםות בוקר טוב, ושנה טובה לכם. אינני מבין ,מדוע לכמה מכם יש כזו קנאה ,על כך שגלעד שליט ,כתב בטור ב"ידיעות אחרונות" על הנבחרת, העלובה והפאתטית שלנו? אם זה היה מישהו מכותבי-וולווט זה היה תקין? ולא היה מה לומר בבמינת "אסור" "לא תקין" "אולטרא תגובה" וכיוצ"ב ,מרעים בישים? מה, בגלל שגלעד שליט ,הינו שבוי ששוחרר בעיסקה שיש עליה ויכוח, ואו השגות, אסור לו לכתוב, את דעתו על נבחרת הכדורגל שלנו? האם היא לא נבחרתו של גלעד שליט גם כן? ממה אתם חוששים? שהוא יקח לכם את ההגמוניה ,על הכתיבה או על השכל הרב, שיש לכם כותבי-ומגיבי-וולווט? שנה טובה לכם כולכם. 😕 😥 😦 😐
אהבתיאהבתי
נראה לי כמו הפוך-על-הפוך. סאטירה של מורדי אלון.
אבל אולי אני טועה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שזאת איזושהי נקודת שפל של הבלוג שטור דבילי כזה מתפרסם כטור אורח לגיטימי.
אהבתיאהבתי
כמעט דבילי כמו הטור של שליט שמתפרסם כטור לגיטימי בעיתון ספורט
אהבתיאהבתי
אם החמאס החליטו לפני 6 שנים לחטוף את החייל הכי משעמם שאפשר להעלות על הדעת – אין ספק שהטרור השיג את מטרתו.
אהבתיאהבתי
את ההוכחה הסופית ששליט נשאר שפוי למרות הכל קיבלתי מרשימה זאת.
אהבתיאהבתי
נשאר שפוי למרות הכל?
וואללה? ממש ככה? האם הכרת הרבה שבויים שלא נשארו שפויים "למרות הכל"?
להזכירך, בארה"ב היה מועמד לנשיאות שעבר סבל ועינויים "קצת" יותר חמורים מאלה של שליט.
אהבתיאהבתי
ויש כאלה שלא. ולמה אתה קופץ?
אהבתיאהבתי
בדיוק לפיכך שאלתי אם אתה מכיר מישהו כזה ולא סתם משפריץ סטיגמות דמיוניות להנאתך.
חלק משבויי העבר סובלים מפוסט טראומה, שזה הדבר הרחוק ביותר מ"אי שפיות", כפי שאתה מעז לטעון כאן בנון שלאנטיות וכבדרך אגב, גם מכתים ציבור שלם.
אהבתיאהבתי
שנה טובה.
ואל תאבד את הרגישות. תכונה מבורכת.
אהבתיאהבתי
תודה ושנה טובה גם לך.
כמי שעובד בתחום, מאד הפריעו לי רואי השחורות ומנבאי נבואות הזעם לגבי "שפיותו". היו גם טוקבקיסטים שהעזו לכתוב שאחרי כל כך הרבה זמן ממילא מדובר "רק בקליפה ריקה מתוכן", כך שאפשר לוותר עליו ולא להחזירו.
טייסים באל-על. פרופסורים באוניברסיטה. מנהלי מחלקות בבתי חולים. בכירים מאד במשק. בכירים מאד בצה"ל – ביניהם כאלה שהיו שבויים בעבר.
רובם עברו תופת שלעומתה גלעד (דג הרקק מבחינה צבאית ונכס יסולא מפז מבחינה מדינית), היה בקלאב-מד.
פוסט טראומה? לחלקם. המינעד הוא כמובן עצום ומן הסתם גם שליט לא יהיה פטור ממנה במידה כזו או אחרת. פוסט טראומה, ולא חלילה חוסר שפיות.
אהבתיאהבתי
כמובן לא יתכן שמשרתי צה"ל ילקו ב'אי שפיות'. תכונה זו שמורה רק לאחרים, כמו שלערבים תמיד יש 'מכובדים' והם גרים ב'כפרים' בעוד היהודים גרים ב'ישובים', וגויים תמיד מתים, רק יהודים נפטרים.
עניין של מינוח, המעיד על עולמו של המשתמש.
אהבתיאהבתי
גם ב BBC לעולם לא תשמע ״כפר יהודי״, גם לא בתחום ישראל פרופר. לעולם הם אומרים שם ״ישוב״ settlement שמרמז על משהו חדש, קולוניאלי לא-אוטוכטוני.
בקשר לנפטר. הכוונה היא לנפטר מעול המצוות. לא מה שאתה חושב. שנה טובה.
אהבתיאהבתי
הפער אצלך בין הבקיאות, הנאורות והשנינות הפוליטית, לבין האטימות בנושא בריאות הנפש והסרוב לקבל תיקון על בורותך זו, הוא עניין לעסוק בו בבלוג פסיכולוגי ולא פה.
אהבתיאהבתי
גלעד שליט כותב על כדורגל בדיוק כפי שהנבחרת משחקת. מותר לו לבקר ללא כישרון כתיבה מדהים ומותר להם לשחק ללא כישרון. רבאק, מותר לאנשים לעשות דברים בינוניים. נמאס כבר לראות הצטיינות בכל מקום. פרפקציוניזם כזה, כולם עושים מה שצריך על הצד הטוב ביותר. קצת חאפריות- מה אנחנו שוויצריה?
אהבתיאהבתי
הפוסט ההזוי הזה היה יכול להיות רלוונטי אם גלעד שליט היה כותב את הטור ״שלו״. ברור לכל מאן דבעי כי גלעד שליט לא ממש כותב את הטור אלא איזה כתב צללים כזה או אחר. נמצאנו למדים שהכתב הזה ככל הנראה שייך למדור הספורט. ידיעות נמוך מים המלח ואין לו שום עכבות בכל הנוגע לספסור בשמות סלבריטאים או מפורסמים אלו או אחרים. דין גלעד כדין שלמה (ארצי) כדין דנה (ספקטור)
נו, ידיעות. מה ציפיתם?…
אהבתיאהבתי
נראה שכל הפוסטורח הזה הוצא מהוצא מהקשרו.
אהבתיאהבתי
זה דווקא בהחלט צורם גם לי. אבל אני מאמין שזו בעיה שלי, לא שלו. לא מבין איך אפשר לפרגן למישהו על זה שהוא כותב טור ספורט, כפי שכתבת שפירגנת לו, אבל שזה יהיה מותנה בזה שלא יכתוב דברי ביקורת. עמדה טיפה מוזרה.
מעבר לזה שאני חושב ששליט עשה טעות כשנכנס לתפקיד הזה, גם כי הוא עושה אותו גרוע וגם כי אם לא היום, אז עוד שנה יהיו יותר ויותר מורדי אלונים כאלה, ומהו צריך את זה על הראש.
אהבתיאהבתי
להגיד את האמת בפנים זה באמת חמור מאד. אני לא יודעת איך גלעד שליט מעז (לומר את כל מה שמי שראה את המשחק מול רוסיה יודע, תהיה רמת הבנתו ומעורבותו בעיתונות הספורט מה שתהיה). אפשר להתווכח עד מחר אם יש לו את הכישורים והידע הנדרש להיות עיתונאי ספורט (ויש בעיתונות הספורט אנשים עם רמה וכישורים נמוכים משלו), אבל אם מישהו כבר כותב, אותו אדם צריך לכתוב את הדברים כמות שהם, לטוב ולרע. זה היה הרבה יותר גרוע אם הוא היה כותב טור מתחמק ומתחנחן כי חלילה מלהגיד משהו רע על מישהו שעזר לי או עשה משהו עבורי, כי לעזרה שלו יש קשר כל כך הדוק ליכולות משחק הכדורגל שלו.
נו, באמת. פופולרי נורא להיכנס בגלעד שליט עכשיו כשהוא כבר לא פרה קדושה, אבל גם להיכנס במישהו צריך לדעת מתי ולמה. גלעד שליט נכנס בנבחרת בזמן הנכון ומסיבות נכונות, אתה נכנסת בו מהסיבות הלא נכונות בכלל. 1-0 לו.
אהבתיאהבתי
דווקא מסכים עם מורדי. גלעד שליט יכול לשבת בבית ולהגיד שזו נבחרת גרועה של אפסים שלא יודעים לשחק כדורגל – זה בערך מה שכולנו אומרים בבית. אבל לעקוץ שם שחקנים על טכניקה לקויה והכנה לא מתאימה – בשביל מה? זה לא פסול, זה פשוט אולטרה צורם. זה לא שהוא כתב את זה בפייסבוק הפרטי שלו, הוא פירסם את זה בעיתון נפוץ. לא חושב שזה ראוי.
אהבתיאהבתי
אתה אומר שאם הוא היה לוחם מקצועי ומיומן עם הכנה מתאימה הוא לא היה נופל בשבי?
אהבתיאהבתי
בתחילה חשבתי לכתוב נגד דעתו של אדון מורדי. רציתי לשאול אותו שתי שאלות: 1. האם על שליט ג'וניור לנהל פנקס שחור – מי תמך בו ומי התנגד לשחררו, ולכתוב בהתאם. למשל, אם החלוץ המרכזי רונצקי עולה למגרש – אפשר לבקר אותו אבל אם מדובר בשרה מנבחרת הנשים – אי אפשר. 2. כמה זמן מוגבל שליט. שנה? שנתיים? חמש? כל החיים?
מצד שני, היה ברור לי שלא יימצא אחד בכל הגלובוס שיתמוך בדעתו של מר מורדי. בקיצור, זה היה קל מידיי. לכן החלטתי לתמוך בו ויהיה מה. יגעתי ומצאתי: "לעודד ולנחם". מילים קטנות – עולם מלא. הנה מה שהכותב התכוון שעל הג'וניור היה לכתוב:
"הנבחרת הגיעה לאחת מנקודות השפל שלה בהיסטוריה, נקודה שממנה יהיה קשה עוד לרדת. אבל לא כלו כל הקיצין, הם יצליחו עוד לרדת לשפל עמוק מזה. אסור לאבד תקווה, מי כמוני יודע".
אהבתיאהבתי
כמו מגדל פיזה: ככל שמתווספות קומות כך גדלה העקמומיות.
אהבתיאהבתי
טור הזוי על טור הזוי.. מסכים עם הטיעונים למעלה
אהבתיאהבתי
לא הבנתי – בגלל שאייל ברקוביץ׳ נכנס לצינוק אסור לגלעד שליט להגיד אימה שבא לו שהנבחרת ביזיון?
זה רק אני או שהקשר בין שתי העובדות הללו רופף מאוד?
ובכלל – מתי נפנים שביקורת אינה זילזול? זילזול אמיתי זה להגיד למישהו ששיחק באומן מחפיר שהוא היה סבבה.
אהבתיאהבתי
הדברים האלו נוגדים את חופש העיתונות! אם שליט כותב את הטור ב"ידיעות" ככתב עם שאיפות עיתונאיות ולא כקוריוז של העיתון, מה שאני מקווה שאכן המצב – אסור לו לפחד להביע ביקורת ואסור לו לעוות דברים משיקולים אישיים. אם היה מדובר בכל עיתונאי אחר, זה מה שהיינו אומרים
אהבתיאהבתי
לא בטוח שהוא מודע למה שכתבת. הוא לא היה כאן כשזה קרה.
אהבתיאהבתי
אוי נו באמת
אהבתיאהבתי
בגלל שהמדינה שחררה אותו (סליחה, וטוב 4 שנים מאוחר מידי), אסור לו לכתוב שום דבר רע על אף אחד במדינה?
אהבתיאהבתי
זאת ממש לא הסיבה למה גלעד שליט לא צריך לכתוב טור פרשנות על הנבחרת. יותר בכיוון של מי הפישר הזה שההבנה שלו לא גבוהה יותר מכל אוהד כורסא אחר, שמקבל את הבמה בידיעות. לא שלכתוב באסופת נייר האשפה הזה שנקראת ידיעות אחרונות זה כזה כבוד, אבל בכל זאת.
אהבתיאהבתי