הגלידה לרה"מ
אין ספק שסיפור הגלידה פיסטוק וסורבה וניל (מה זה סורבה וניל?) בביתו של רה"מ היה הסיפור החם של אתמול, כלומר הקר.
בחצות נפל דבר: בעקבות הפרסום הוא יבטל את ההסכם עם הגלידרייה. נרגענו. אפשר לחזור לאסיר X. מהיום דיאטה.
הכותרות הראשיות
בשערי הארץ ומקור ראשון הוסט האסיר X מהכותרות הראשיות. לא כך הדבר בכל שאר העיתונים.
בשער מקור ראשון בחרו בתמונת ענק בצילום של אזרחית אוסטרלית האוחזת בעיתון דה סאנדיי סידני מורנינג הראלד, שבשערו סיפור האסיר X.
כותב אורי אליצור:
על דבריו חולק עמיר רפפורט בע' 3 של העיתון (שווה לקרוא הכל, כולל העובדה שהאוסטרלי חשף כנראה את המקור שלו):
הפרשה סביב מעצרו של סוכן המוסד הייתה ידועה לחלק מכלי התקשורת בישראל כבר סמוך למעצרו. עיתונאים שהיו בסוד העניינים, היו מנועים מלפרסם פרטים על הפרשה הן בשל הנחיות הצנזורה והן בשל צו איסור פרסום גורף על כל פרט בפרשה, וצו איסור פרסום נוסף על עצם העובדה שיש צו איסור פרסום. לכאורה, השימוש בצווי איסור פרסום הוא מיותר: כל כלי התקשורת הרציניים בישראל כפופים להוראות הצנזורה (שמצידה רשאית לפסול פרסומים רק במקרים של סכנה ברורה לפגיעה בביטחון המדינה, על פי פסיקות בג"צ).
ידיעות: הכות' מצטטת מישהו: "סוכן המוסד עמד לחשוף סודות מדינה".
כות' המש' מבטיחה גילויים חדשים. נו, אני לא אתנגד לגילויים חדשים.
אז כן, כל הגילויים החדשים הם יחסית לעיתון של אתמול, אבל אין לידיעות דבר חדש נוסף, למעט, אולי, שיחה של טובה צימוקי עם "מקור משפטי רם דרג" האומר שהאסיר
קיבל את מלוא הזכויות הניתנות לאסירים בהפרדה… המקור הכחיש שהתנהלו עם זיגייר מגעים לעריכת עסקת טיעון. המקור הבכיר מחה על מה שכינה ההשמצות בתקשורת… 'כאן אין דקטטורה ואין אנשים שנעלמים. להפך, במקרים כאלה יש בקרה משפטית יתרה על האסיר. כל ההליכים המשפטיים נגדו מלווים ע"י בכירי המערכת המשפטית… אנחנו יוצרים איזון בין צורכי הביטחון לבין זכויות האסירים'. המקור הבכיר סירב להתייחס לשאלה האם קיימים גם כיום אסירים המוחזקים תחת שם בדוי ובלי שדבר מעצרם מתפרסם.
בכללי ידיעות לא ביקורתי, מביא עובדות רבות ושונות מעיתוני אוסטרליה, מחדשות אתמול ברדיו ובטלוויזיה.
(עדיין יש לי לקרוא את המוסף לשבת, אבל על כך מחר, בס"ד).
במעריב דברי רפפורט, המובאים באתרו וכן במקור ראשון (ע' לעיל) הם הידיעה המרכזית בשער בעיתון. בו בחרו להבליט את שאלת "מה עבר עליו". בכללי במעריב מנסים לסדר את הראש לכל מי שלא קראו עיתונים במהלך השבוע, ורוצים לדעת מה בדיוק קרה פה. רק ידיעה אחת חורגת מהדיווח המתיישן במהירות: אבי אשכנזי מתאר את הנעשה בכלא לאחר קביעת מותו של זיגייר. הבוקר זו הידיעה הראשית ב-nrg, ובצדק.
ובישראל היום שינסו את כל הכוחות כדי להסביר שהכל סבבה.
הראשית: "זיגייר נעצר רגע לפני שהדליף מידע על המוסד". הציטוט, כך בכות' המש', מעיתון אוסטרלי.
בועז ביסמוט מגונן על מדינת ישראל תחת הכות' "הנזק שאנו גורמים לעצמנו".
דן מרגלית: "אין לישראל במה להתבייש".
המקור המשפטי הבכיר שדיבר עם כל העיתונים דיבר גם עם ישר"ה, ופה הוא אומר ש"אין בישראל אסירי X".
הארץ:
בע' 4 הכות' היא "סוכן לא חשאי", והחלקים המעניינים בידיעה הם אלו המדווחים על פטפטנותו של זיגייר. הוא סיפר לחברים מאוסטרליה על גיוסו למוסד זמן קצר לאחר שגויס. אם זו אמת, זה מעבר להבנתי: איך ייתכן שאדם מסוג זה גויס בכלל?
אנשיל פפר דיבר עם העיתונאי ג'ייסון קוטסוקיס, זה שראיין את זיגייר.
בידיעה הנרחבת בע' 5 כותב פפר: "משהו השתבש במחלקה האחראית על הכנת זהויות לסוכני המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים הפועלים מחוץ לישראל".
וגם: "… השימוש בדרכונים זרים הביא לא פעם למשברים דיפלומטיים בין ישראל לממשלות ידידותיות…".
הפוסט של אורי משגב על האסיר X עלה אתמול אחה"צ לעמוד הבית של הארץ, כידיעה ראשית (אאל"ט זו פעם ראשונה שפוסט הופך לכות' ראשית באתר), וזכה לתרועות עצומות, רבות וממושכות ולאלפי לייקים. בעיתון המודפס של היום הוא לא מופיע. אני לא יודעת מה המשמעות של זה מבחינת העיתון, מאחר שהרמתי ידיים בניסיון להבין את היחסים דפוס/אתר.
כמה הערות קצרות ע"פ הסעיפים שכתב משגב:
1. השימוש בצא"פ הוא לא המהות? אז על מה דיברנו 48 שעות?
2. מזתומרת "ערוץ הרמטי כמעט ללא מגע עם האנושות"? עם איזה אנושות היית רוצה להפגיש את בן זיגייר משנכלא? ז"א חוץ מכל הגורמים שפגשו בו.
3. לא הבנתי את הסעיף הזה. למה הכוונה "עיסוק בפרשה במונחים של טיפשות"?
4. "מערכת המשפט היא הריבון". כותבת נעמה כרמי שיש לשלוח את הכותב ללימודי אזרחות מחדש. לא מערכת המשפט היא הריבון. הריבון בדמוקרטיה הוא האזרחים.
5. לא הבנתי סעיף זה, בו, כנראה, יוצא משגב נגד פלוניותו-אלמוניותי של הנאשם, ככתוב בכות' התיק.
6. עונש מוות? מתי בפעם האחרונה ניתן בישראל עונש מוות? זוכר? יופי.
7. אכן מסכימה ואף כתבתי: בן זיגייר מצא את מותו כשהוא בחזקת נאשם, אך עדיין חף מפשע. ובכ"ז תזכורת, כפי שאמר עו"ד אביגדור פלדמן: המשפט עוד לא ממש החל.
8. תיק באפלה/ בדלתיים סגורות. לא ממש ברורים לי ההבדלים, ואני מקווה שהכותב מבין את כל המשמעויות המשפטיות. כי אני לא.
9. הנאשם היה בבידוד מוחלט. משגב קובע "תנאי מאסר קשים מאין כמותם". וזה מאיפה?
[בידיעות נכתב היום כי השב"ס מוסר ש"על אף תנאי הבידוד הקיצוניים הוא נהנה מחדר מרווח יחסית ומספרים שהגיע(ו) מספריית הכלא"].
10. לדברי משגב ההגנה המשפטית שסופקה לזיגייר היא הגנה מטעם, לא ממש הגנה, בשל כל קשרי ההון שלטון הענפים של העו"דים. מאיפה יודע אתה מי בחר בעו"דים? אולי הנאשם? אולי משפחתו?
11. כל החלק הראשון של הסעיף מיותר. דברי עו"ד מיכאל ספרד נכונים, אך במחילה, צריכים היו להיכנס לסעיף 6 או 8, שגם אותם אפשר היה לאחד:
העובדה המטרידה ביותר… היא שנמצאו שלושה שופטים… שגדלו והתחנכו בישראל על ערכי משפט דמוקרטיים וליברליים, אבל הסכימו לנהל משפט סודי שהציבור אינו רשאי לדעת שהוא כלל מתקיים. הדבר הזה הוא בגדר זוועה משפטית והפרה של עקרון העל שבלעדיו לא ייתכן משפט צדק – פומביות ובקרה ציבורית. שופט שמתבקש לנהל משפט בתנאים כאלה היה חייב לסרב… לעצור את הטירוף.
12. לא הבנתי: איזה מנגנוני פיקוח ובקרה יש לך על התנהלות משפטים ביומיום?
13. אמת.
14. הופקר פוליטית? לא ברור.
15. מסכימה עם ניצן הורוביץ: נסיבות מותו של זיגייר דורשות חקירה. ההבטחות שקיבל ב-2010 לא מומשו.
[בערוץ עשר אמר פרמדיק מד"א: "זה תא מטורף, לא ראיתי דבר כזה. מצלמות אבטחה בכל מקום"]
16. חזרה על פרטי מותו הנורא של זיגייר.
17. זהו אחד הסעיפים היותר מקוממים. אני לא יודעת מהן העובדות לאשורן, אבל נראה לי שגם משגב היה צריך להיות קצת יותר זהיר עם המידע שהצטבר אצלו:
לא מדובר בבוגד שמכר סודות מדינה לגרועים באויבי ישראל ממניע כספי או אידיאולוגי. מדובר בעבירה של התרשלות, בשוגג וללא כוונת זדון, שבעקבותיה עלול היה להיגרם נזק מסוים לביטחון ישראל. על פי המידע שהצטבר אצלי, לא מדובר בעבירה הרת גורל, ותגובת המערכת אליה הייתה בלתי פרופורציונית.
הקביעה הנחרצת הזו, אם היא נכונה, מעוררת פלצות: סתם נכלא אדם, סתם הוחזק בבידוד תשעה חודשים, בשל "התרשלות בשוגג"? אם זה המצב אני מחזירה מחרתיים את הדרכון הישראלי שלי ומתפטרת מהמדינה.
18. פה מנסה, כנראה, משגב לרמוז שזיגייר לא התאבד. הוא קובע את מצבו הנפשי ע"ס חוו"ד של פלדמן, שלא אוחז, כידוע לי, בתארים הראויים כדי לקבוע מהו מצבו הנפשי של לקוחו.
19. פה הוא מחדד: באוסטרליה מדברים על כך שלא בחר למות אלא הומת. חקירת מותו? מסכימה בכל מאודי.
[חבר משפחה, הנרי גרינר: "היו לו כל הסיבות לחיות, ולכן הופתענו מאוד לשמוע על מותו].
20. צודק. אין לי שום מילה טובה להגיד על רגב-ליברמן וחבריהם.
שורה תחתונה: הפוסט הכה פופולרי הזה הצריך עריכה אם הועלה לראש עמוד הבית של העיתון הכי נחשב במדינה. אם היה נשאר באגף האיקסים, כלומר הבלוגים, לא הייתי מתלוננת. מצד שני, אולי זה מה שנקרא ניו מדיה.
ככלל, ועל אף הפוסט הדרמטי של משגב בהארץ, הכיוון הכללי הוא התמתנות ביחס התקשורת למדינה/ למשפט/ ולכל מה שקשור לנושא זיגייר. הארץ לוחם, ישר"ה מסביר שהכל סבבה, ידיעות ממשיך בקו הממלכתי שלו ולמעריב יש ידיעה אחת מרעישה.
הקדים את זמנו
הטקטס הזה פורסם ב-13 ביוני 2010 . נחשו איפה.
A commenter named Haggai below reports:
Rumours from a good source say this is a Mosad agent, suspected of espionage, and allowed to see no one but other Mosad agents.
That would sound about right. But can one imprison a Mossad agent without trial and without the world knowing the man is imprisoned? Can he simply disappear off the face of the earth like this?
מח' הגהה פונטית
אחרי שהקשבתי חזור והקשב לסרטון הזה של אחותו של האסיר X אני יכול לומר חד משמעית: שמה טלי זיגר. כלומר, כך יש לכתוב את שם המשפחה מעתה. זיגר. לא זיגייר, לא זייגר. ואת שמה. לא טולי, למרות ה-U אלא טלי.
משתכשכים בביצה
בשולי פרשת האסיר X: יש הרבה (טוב, שלושה) מתנגדים בקרב המגיבים לקישורים שלי לסילברסטיין, אבל אתמול התנהל דיאלוג שקרע אותי מצחוק ביני לבין אחד מהם, בראין. לא שמתם לב כי הייתם כבר עמוק בפוסט החדש.
גיבורי הדיון שלא בידיעתם: רענן בן צור מ-ynet (בצילום) ועו"ד בעז בן צור.
אם לרגע נדמה לכם שבדיתי פרט כלשהו במהלך הדיון, אבהיר שהעובדות שכתבתי חקוקות בסלע, כל גנאולוג יחתום עליהן.
הנה הדיאלוג שאף סאטיריקן לא יכול להתחרות בו.
הרבה מוסר השכל טוקבקיסטי (ולא רק) יש בסיפור הזה.
מי נגד מי: שמתם לב איך התפייד המכתב נגד גדעון סער?
…ישראל היום לא פתח מטריות כמו ידיעות אחרונות מעל לראשם של חיים רמון, אהוד אולמרט, עמרי וגלעד שרון ואחרים שסרחו וזיהמו את הפוליטיקה הישראלית. הוא לא טיפח ואינו מטפח עבריינים סדרתיים. הוא לא שבר את השיא של "ידיעות" – בדומה לזה של רביב דרוקר עצמו – שסייע לשובו של העבריין אריה דרעי לשלטון. סייע? שימש יחצ"ן שלו, מכונת הכביסה, דאודורנט. עיתונות שאיבדה את כבודה האחרון.על הרקע הזה היה מוזר לשמוע את דרוקר בשלהי תוכנית "המקור" מנסה בין היתר לייצר משוואה בין "ישראל היום" ל"ידיעות אחרונות". אלה מרבים לתקוף את נתניהו ואלה מגוננים עליו. כאילו שזה סרגל ההשוואה היחיד בין שני העיתונים. כאילו שזו הבעיה…
יש עורכים בבית?
המאמר הזה, על יחסינו עם פייסבוק ("אנחנו ה-84% שלא נחשפים לעסק שלך בפייסבוק") שהופיע במארקר לא מזכיר את הכתבה הזו? מזכיר מאוד אפילו?
על מנת להתרענן מפרשת האסיר X החפרנית עברתי ל-7 ימים, שם הובטח בתחתית השער ראיון עם נטלי עטיה, "ראין גלוי על הזוגיות והפרידה מהאלוף טל רוסו" (אוי, השקר). בשער העיתון לפחות צמצמו נזקים יחסית: "נטלי עטיה מספרת על הגברים בחייה, ובהם האלוף טל רוסו".
כשירות לציבור, הנה "הזוגיות והפרידה". הא ותו לא.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
לוגוגל: האסטרואיד DA14.
ThePost, אתר החדשות של אלי עזור עלה לאוויר. לא ברור לי עדיין אילו תכנים יופיעו בו ואיך בנוי האתר, שרבות בו מאוד החתימות "מערכת דה פוסט".
לפני פיזור
מה שהכי נורא בסיפור של בן זיגייר זה שאותי המוסד לא רצה לגייס לשורותיו (בעודי פעוטה) ואותו כן. נו, אני אומרת לכם.
אה, איך חגגתם את חג האהבה?
ואני? אל תשאלו.
ולווט אנדרגראונד 
לכבוד מחלקת הגהה פונטית,
בתעודת הזהות שלו כתב מיסטר X את שם משפחתו זיגייר לפני ששינה אותו לאלון. אז בבקשה לא נכנס לוויכוח המשפחתי ונקרא לכל אחד בשם החביב עליו.
בברכה.
אהבתיאהבתי
נתתי לך קישור בו אומרת אחותו את שמה.
מן הסתם לא צפית בו.
לי זה מספיק. אחותו היא אוטוריטה נאה בעיני.
אין שום קשר בין צורת הכתיבה לצורת ההגיה.
בטח ובטח בלע"ז.
אהבתיאהבתי
ריצ'רד סילברסטיין התXרבן שוב…
מתברר שהרבה לפני הפיאסקו של פעיל אנטי-ציוני זה בנושא הפלגיאט של ה"תכנית הסודית" של ביבי לתקוף את אירן, לפני שנתיים הוא "חשף" (מפי מקורותיו המהימנים), השיש בארץ אסיר אלמוני (אסיר X המיתולוגי). ואו, איך הוא צדק!? אלא שריצ'רד לב-הארי ידע אז ממקורותיו המהימנים שזהו גנרל אירני. אבל אני בטוח שגם לזה יש הסבר, הלא כן?
אהבתיאהבתי
יש הסבר, היה דיון, אתה רק באיחור של כמה ימים
אהבתיאהבתי
בוודאי, בוודאי, תמיד יש הסבר, אני רק באיחור של כמה התפתלויות לוגיות, "עשן ומראות", כמו שאומרים באנגלית, נכון VELVET?
אהבתיאהבתי
תשאלי את התופרת ואת שאר הניקים שלך.
מישהי מהן בטוח יודעת.
אהבתיאהבתי
האם ז׳ורז׳ סאנד נחסמה? לא עקבתי לאחרונה לא יכול להיות שהיא מצאה חיים
אהבתיאהבתי
לא. היא פרשה מיוזמתה בגללכם. וכבר כתבתי על כך.
אהבתיאהבתי
באיזה תאריך?
אהבתיאהבתי
אולי ז'ורז' היא אסירת X המדוברת בברנז'ה?
אהבתיאהבתי
די כבר עם האסיר X.
מעבר לגבול נרצחים מאות אנשים מידי יום; שליש מילדי ישראל עדיין עניים; הקרטל החקלאי ממשיך להעלות את מחירי מוצרי היסוד- ביצים ומוצרי חלב; פקידי מדינה מושחתים עוצמים עיניים בזמן שמידי שבוע טייקונים "מספרים" לכולנו את הפנסיות; ממשלת ביבי הולכת להעביר תקציב שיפגע קשה במעמד הביניים והשכבות החלשות.
מישהו שאל מדוע מעמד העיתונות בשפל?
אהבתיאהבתי
Sydney Morning Herald also known as Granny or SMH but not as Sunday Morning Herald ,
אהבתיאהבתי
תודה תוקן
אהבתיאהבתי
משהו לא מוובן לי פה
האם עיתון הארץ שהבנתי שמשלם משכורות רעב
שילם 8,316 דולר ללא מסים לשגיא כהן התותח כדי שיטוס את הטייסה הזו ויכתוב את הביקורת?
או שאל על מימנה את זה והוא בתמורה שחט אותם
http://www.haaretz.co.il/gallery/recipes/restaurants-reviews/1.1929648
אהבתיאהבתי
מניסיון, אל-על מה זה קפוצי אגרוף בשטח הזה של "הכותב היה אורח וגו'"… הטיסה לאל-איי היא חוויה נהדרת אבל האוכל באמת טעון שיפור. ודי לחכימא ברמיזא.
מעניין מה חיפש בעירנו מר כהן. מסעדות יש בשפע, ורבות מהן מצויינות, אבל הכדורגל של הגלאקסי לא שווה סיקור ונסיעה טראנס אטלנטית, מה גם שבקהאם נטש אותנו לאנחות.
תוקם לאלתר ועדת חקירה בנושא!
אהבתיאהבתי
שגיא כהן מדי פעם מפרסם ביקורות מכל מיני חורים בעולם. ניחוש שלי, הוא טס בעסקים ללא קשר להארץ וכתב את הביקורת על הדרך.
אהבתיאהבתי
כהן מאוס בכל קנה מידה, בעיקר כפרשן כדורגל אבל גם כפרשן מסעדות. הוא בעיקר מנסה להראות לנו כבדרך אגב שהוא עשיר וחי טוב – מזכיר קצת את אביב גפן.
לפחות הם הפסיקו להראות אותו בטלוויזיה, הם הבינו סוף סוף שזה מוריד רייטינג
אהבתיאהבתי
נאציפיקציה*
אהבתיאהבתי
נאפיקציה דווקא שם יותר טוב. נאציפקציה, הובהר לי, הוא שמה של זוגתו שתחייה של היונה.
אהבתיאהבתי
מפזר פניני חוכמה ואהבת חינם.
ככה זה שההורים גאים.
אהבתיאהבתי
הדברים צריכים להאמר.
מבלי להתייחס ספציפית לדוברת וצהלולים אישיים, כשאנחנו מבחינים בשירת הקורוס של הנאפיקציה בקרב אותו חוג מסוים, המזינים זה את זה, כשהבית החוזר בשיר הוא: "תזהרו אנחנו נחזיר את האזרחות ועוד נרד מהארץ", צריך לענות להם בשיר ברור מימין ומשמאל (וכן קרוביי שיחיו הם דווקא מהשמאל הציוני) אמנם אנו נמלאים בכי ודמע מפה ועד התנין הקרוב על איומיכם. אבל מבינים שזו חלק מהמשימה הציונית הברוכה. הציונות היא גם העלאת יהודים/מתגיירים שרואים בישראל את ארצם מולדתם, כי אין לנו ארץ אחרת, וגם יש לומר לא פחות עידוד הוצאה מפה של טיפוסים ש"עושים לנו טובה" שהם נמצאים כאן וישראל מבחינתם היא רק ברירת מחדל המתנגשת עם חוסר כישרונם לשמור על רמת חיים דומה בחו"ל, בגלל חוסר כשרונם ויכולותיהם המנטליות.
יש לאחוז באוזניהם מלאות הפרג לכבוד החג, שלהם לכבוד החג ולהטיס אותם מהסמטאות העלובות החוצה, ולהעניק 100 דולר חד פעמיים וכרטיס יציאה-כולל איסור כניסה לארץ, דווקא ע"פ האתוס המופרך שהם חיים על פיו לא ברור במה הם עדיפים ולו בפרומיל על מסתנן שהגיע הנה מאפריקה בלי שום זיקה לאומית הנה. שנאמר במקורותינו: "אדיוס אמיגוס- מוצ'אצ'וס"
נ.ב. אני מניח שאבירת חופש הביטוי כל עוד הוא כמובן NIMBY "אני אצנזר ואחסום ואנדה", רק להזכיר שצריך להיות יותר אנרכוניסטי מוועדת העורכים כדי לחשוב שניסיון לחסום את חופש הביטוי בכוחנות, איננו בר עיקוף באופן מקוון.
אהבתיאהבתי
ובכל זאת, חמדתי, הפכת בסופו של דבר לסוכנת חשאית מצודדת
אהבתיאהבתי
;]
אהבתיאהבתי
מה חיפשת בדיוק במוסד?
איזה תפקיד חשבת שיכולת למלא?
אהבתיאהבתי
וויי, כמה עלבונות בתשע מילים.
אהבתיאהבתי
לאו דווקא עלבונות.
אהבתיאהבתי
נו, אז מה למדנו?
שאצל סילברסטיין עדיף לקרוא את הטוקבקיסטים ולא את המידע שמביאים לו מקורותיו רמי הדרג.
אהבתיאהבתי
סילברסטיין חזק בסינון טוקבקים שלא קולעים לדעתו.
מניסיון אישי, שאחריו הפסקתי גם לקרוא את נהרות הדיסאינפורמציה שהחלו לנבוע מהבלוג שלו.
אהבתיאהבתי
ידוע ולפי הזרם המקובל אצל שכמותו.
אהבתיאהבתי
המאמר של משגב, מלא שקרים, נבזות ומונע מאג'נדה.
אותי הכי עצבן נושא משפטי הטיהור של סטאלין.
הטיעון על עורכי הדין של ההון שלטון מגוחכים – הבנאדם בחר את פרקליטיו בעצמו, אבל יתרה מזו הוא מתעלם שגם אביגדור פלדמן ייצג אותו, ואמר מפורשות שהופתע מכך שהמוסד והשבכ נתנו לו את כל חומר החקירה.
אהבתיאהבתי
כל כך עלוב התרגיל המאוס הזה של עיתונאי שמאל קיצוני שמתגעגעים פתאום למנחם בגין
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/436/865.html?hp=54&cat=869&loc=10
כאשר הוא היה בשילטון קראתם לו רוצח ודיקטטור,עכשיו נוח לכם להשתמש בו כדי לנגח את רשימת הליכוד
צבועים נמאסתם
אהבתיאהבתי
אם שלי יחימוביץ' היתה הופכת לראשת ממשלה, הימין היה מתגעגע לגולדה ורבין וכותב מאמרים דומים.
דמגוגיה טבעית שכזו.
אהבתיאהבתי
למה אתה מעליב את שלום ירושלמי וקורא לו שמאל קיצוני?
הוא יתבע אותך על כך, ואני לא אגן עליך.
אהבתיאהבתי
מוסיף תמיכה להמלצה של בעלת הדבר בפסקה "משתכשכים", דיון מרתק שהיה מכבד כל היסטוריון ואף סרט מועמד לאוסקר בסגנון "הערת שוליים"
באווירת החורבן ושנת 70, ד"ש מהורדוס בן הורדוס ואחיו הורדוס, ומחנן בן חנן הכהן הגדול. ויוספוס.
אהבתיאהבתי
לגבי סעיף 17 – כריתי אוזניי טוב לחדשות ערוץ 10, וגם עמנואל רוזן אמר שם במילים אחרות בדיוק אותו דבר – שלא מדובר בעבירה של בגידה, אלא אם ימתחו את המושג בגידה מתוח היטב. הוא רמז שם למצב של פגיעות נפשית, של שבירה ושל 'הלם קרב'. גם הביוגרפיה המורעלת שלו לא כל כך מתיישבת עם בגידה ורוזן אמר שאולי במקרים כאלה כדאי לנהוג בחומרה פחותה עם הנשברים, שלא לומר בנקמנות.
אהבתיאהבתי
זו הטעות שלך. המקור לו כרית אוזן.
הרי הכל ספינים, וכל רוכל בשוק הדוחה הזה מוכר תסחורה שלו.
אהבתיאהבתי
אז הנה עוד רוכל
אהבתיאהבתי
על דבר אחד אין מחלוקת: זיגר היה ליהוק קלוקל.
אהבתיאהבתי
אחלוק עלייך גם בזה. אני לא חושבת שהבעיה טמונה באיש עצמו. זוכרת את שנאתך לשקרים באשר הם? ובכן לוקחים אנשים הגונים ומסורים למולדתם, שכל התפקיד שלהם מבוסס על התחזות ועל שקר – לאויב המרושע אבל מן הסתם גם לסביבתם הקרובה, וכנראה הדיסוננס הקוגניטיבי הכרוך בכך גדול מדי לאדם מוסרי. אני לא רואה יותר מדי אפשרות לאדם בעל אופי תקין ונורמלי לשמור על קו ברור בין האמת לשקר. שלא לדבר על העוול שגורמת המדינה לכל מעגלי האנשים הסובבים את האדם הזה ומכריחה אותם לחיות בשקר שהם לא בחרו ובכלל לא יודעים עליו. מבחינה מוסרית כל הסיפור די חרא ומבטיח הידרדרות נפשית לכל בנאדם שיש לו אינטגריטי. אין לכך שום קשר לבגידה ולאויב.
אהבתיאהבתי
לא דיברתי על בגידה, אויב, או כל דבר כזה.
מן הסתם יש דפוסי אישיות של אנשים שמתאימים לתפקידים אלו ואחרים במוסד, ויש כאלו שלא.
הוא כנראה לא התאים לליהוק במוסד, ובכ"ז בחרו בו.
זה מה שרציתי לומר.
מדבריך משתמע שאף אדם נורמטיבי לא יכול היה לעבוד במוסד, או למעשה אף אדם, וזה לא המצב כנראה. דווקא אמיר אורן מסביר זאת. הוא אומר שבימי מאיר דגן הרחיבו את הגיוסים כי היה יותר כסף. ונראה שההרחבה לא עלתה יפה.
בהשאלה קצת עקומה: תחתית החבית בימי רפול אאל"ט.
אהבתיאהבתי
כשאתה צריך לשמור על החיים של חברייך, עמך ובטחונם צריך לשקר.
תקף לגבי חבר כל אירגון ביון.
כשאתה מסגיר שמות שלהם, אתה מסכן את חייהם, אתה מסכן את קיומם של בני משפחתך.
מוסדות ביון, בכל העולם עוברים על החוק, לפעמים מחסלים אנשים רעים, כדי שאת תמשיכי לכתוב כאן ולא תעלי באוד הכבשנים.
אהבתיאהבתי
כבר סיכמנו שאתה לא מבין עברית.
את המשפט הזה אולי תבין:
בפעם הבאה שאתה מזכיר את השואה בעוד תגובה אווילית, אני חוסמת אותך. ברור? תודה.
אהבתיאהבתי
-ועדיין לא הבנת שגויסת. אין, אין על המוסד.
אהבתיאהבתי
משהו שלא קשור לענייני דיומא, ואם הנושא הזה כבר עלה כאן בעבר – אני מתנצל. בבדיקה שטחית שערכתי לא מדובר במשהו חדש, אבל כמו בבדיחה הידועה, לי זה נודע רק עכשיו.
האם שמתם לב לתאריך של עיתון 'מקור ראשון' בימי שישי: '3325 ליציאת מצרים'?
מילא שעיתונים אידאלוגיים מוסיפים גם תאריכים חשובים בתולדות עם ישראל. העיתונים של אליעזר בן יהודה (הצבי, האור) מנו את התאריך הוודאי של חורבן בית המקדש השני (שנת 70); בעיתון 'דואר היום', שערך איתמר בן אבי, מנו את מניין השנים להכרזת בלפור (1917), אבל יציאת מצרים? על סמך איזה חשבון היסטורי רציני הם הגיעו לתאריך המדויק הזה?
ועוד שאלה: אם זה כל כך חשוב להם, אז למה רק בימי שישי? למה באמצע השבוע הם לא מציינים את יציאתנו מעבדות לחרות?
ולדבורית: ביום שגם בעיתון מעריב יציינו את יום צאתנו ממצרים, זה לך הסימן שהאיחוד תם והושלם.
אהבתיאהבתי
בעיני קסום, ושלוש שאלות לשבת:
1. מדוע שנת 70 הוא תאריך ודאי? כי ככה החליטו ההיסטוריונים? אם בעוד 1943 שנה ישארו בעולם רק עותקים של מקור ראשון ומעריב, אז אולי גם 3325 יהיה מספר ודאי?
2. אם נתעקש להציק, גם 1917 זה תאריך שמבוסס על תיעוד מפוקפק על לידתו של איזה קוקו בבית לחם
3. ומה ההבדל בין זה לבין מניין שנות חייו של העולם, 5773, שמתנוסס (בגופן מודגש!) אפילו על שער "הארץ", מתיוונים שכמותם?
אהבתיאהבתי
נאה דרשת: "כך יש לכתוב את שם המשפחה מעתה. זיגר. לא זיגייר, לא זייגר"
אך מספר פסקאות לאחר מכן, בעצמך לא קיימת: "מה שהכי נורא בסיפור של בן זיגייר זה…"
המממםםםםםם………..
אהבתיאהבתי
כי זו תוספת מאוחרת, ולא אתחיל לתקן לאחור עכשיו, אלא רק לעתיד
אהבתיאהבתי
אם היית נשארת בפתח תקוה היית יודעת שהשם הנכון הוא זייגער, שעון בלשון מייסדי העיר, או זוגער, קיצור של תהילימזוגער, שהוא כינוי למקצוע יהודי שעדיין לא חלף מהעולם וגם שמו של בועל קטינות מפורסם.
אהבתיאהבתי
נעים, חוץ מההתעקשות שלך להיות צודק 🙂 (שהיא גם חיננית לעתים). האיות הנוכחי Zygier קצת רחוק מ-Zeiger, וקשה לשחזר בדיוק מהיכן בא, אז הייתי עורך ל"כנראה שהשם המקורי הוא"
אגב "זייגער" בגרמנית/יידית פירושו עוד הרבה דברים. גם המצביע של העכבר במחשב, שהיה להם דאז בשטעטעל
גיט שעבעס
אהבתיאהבתי
אני לא נצמדת לאיות, אלא לאופן בו הבנאדם אומר את השם שלו. לא נורא מסובך.
יודעת מה זה זייגער, יודעת מהו שמו של דב"א וכנהלאה.
כרגיל, יש מי שלא הקשיב ל-30 שניות סרטון
אהבתיאהבתי
צלילות ארוכות מדי במקוואות של עיר הקודש, יפו, עלולות לשבש אף את דעתן של צדיקות גמורות. ממתי נמסרה למתאנגלזים הזכות לפסוק בענייני מאמאע לושען?
אהבתיאהבתי
הפוסט החינני של אורי משגב מוכיח את מה שטענתי לגבי ה X ביום הראשון. מדובר בנאציפיקציה. כוחות הביטחון הישראלים הם כוחות השחור. יאללה פסדר. נאור.
פיסטוק ווניל?! הייתי בטוח ששרה היא טיפוס של תותי פרוטי.
הימור שלי- מדובר בדרישותהמלצות מצד השף לקפה קר ותוספות למנות אחרות. תחזוקת הבית של ראש ממשלת היהודים עלתה ב 2011 כ- 2.4 מיליון ש"ח. 10,000 ש"ח לגלידה. מעניין מה זה אומר ולמי? לחלק זה נראה המון, לחלק זה נראה מעט. חוץ מסדר הגודל (מליונים) אין שום ערך בכותרת כשלא ברור כמה אנשים מארחים במעון בשנה.
דורי בן זאב היה ונשאר מלך הרדיו. כיף לראות אנשים שאוהבים את העבודה שלהם.
אהבתיאהבתי
כשקולו של דב"ז נשמע ברדיו ממהרים צאצאי לתבוע "די, לא את החופר הזה". ואכן – חמודיותו של דורי צועדת שלובת זרוע עם ניג'סיותו הבלתי נלאית.
(כוח, אוח)
אהבתיאהבתי
גם כאן הצאצאים טוענים שהוא חפרן, קבלן ובולען תשומת לב ועדיין- השדרן היחידי שיכול להעלות על פני ועל פני זוגתי חיוך ממושך, שריד וזכר לתקופות אחרות.
אהבתיאהבתי
דורי בן זאב מזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה. אגב היסטוריה ותאורה, ב"לינקולן" שפילברג ממשיך במסורת לצלם את העבר כחשוך יותר, וטפ. הדבר הבא מבחינתי הוא קולנוע בכלים אותנטים.
אהבתיאהבתי
שפיל ברג יפסל מלינקולן דמות הוליוודית. גרוע מאלה שהביאו לכאן מסתננים וקוראים להם פליטים. בצל ירוק זה אותנטי.
אהבתיאהבתי
בון אפטיט
אהבתיאהבתי
צודקת בכל מילה לגבי משגב. לבנאדם אין שמץ של מידע חדש, הכל ספקולציות וניחושים, הוא רק מקצין את זה לכיוון ה"המדינה המנוולת הזאת" כמו שהוא אוהב. וכולם משתפים כמו ילדים כי וואו זה אורי משגב. חרטטן גדול, זה מה שהוא, פופוליסט גם.
אהבתיאהבתי
משגב מאוד מאכזב. הוא חרטטן ללא תקנה, וחייב לספק טונות של מילים – אבל הוא גם נורא מחזיק מעצמו אז זה מתקזז
אהבתיאהבתי
אותו חגי (כנראה) הגיב גם בחברים של ג'ורג' של יוסי גורביץ וכתב:
אהבתיאהבתי