מה יש ללוחם השייטת מתחת לעצם הבריח * כמה עולצים הבוקר הכתבים הצבאיים * הארץ לא נכנע. יפן יפן יפן. טוב, יפאן * מעריב. נו, מה לא נאמר * עמוס עוז כותב לברגותי * שרי אריסון מדברת אליכם
הכותרות
אני חייבת להודות שהתמונה הזו של לוחם השייטת בפוזת עלמה זק החולמנית בפתיח של ארץ נהדרת, שמפורסמת בכל כלי התקשורת ואף בשעריהם, מטרידה אותי מאוד. גם הבליטה התמוהה מתחת לעצם הבריח שלו, מימין. מה זה? תסבירו לי? האם לוחמי שייטת 13 סובלים מאיזו מטמורפוזה בגופם שהופכת אותם ללוחמי שייטת 13?
חוץ מזה, זהו יומם הגדול של הכתבים הצבאיים.
במעריב (עפר שלח) חוזרים בכותרת הראשית להתרברב בגדולתנו: לוחמי שייטת 13 חשפו על ויקטוריה "נשק שובר שוויון" (?) "ואת עומק הקשר בין עזה, איראן וסוריה".
אבל זו לא הפעם היחידה ששובר השוויון מככב בעיתון של היום: בע' 18 אפשר לקרוא את הכותרת "שובר שוויון", כשהפעם הכוונה לקדאפי ומלחמתו במורדים.
הביטוי לא מופיע ולו פעם אחת בידיעה. משהו עבר על העורכים בדסק אמש.
המשבר הגרעיני ביפן נדחק לפינה הימנית התחתונה בשער, לצד הפרויקט שמהיום שאני בעיתונות, וחי נפשי, חלקכם רק נולד אז, מככב בכל מהדורת פורים: "למה המפורסמים התחפשו כשהיו ילדים"?
תגידו, אבל מה את רוצה, כל שנה יש סלבז חדשים! כן, ממש: צחי הנגבי, שלמה ארצי, שלומי שבת, מנחם הורוביץ (?), ח"כ אילן גילאון. מתי נראה את ציפי לבני שהתחפשה לשוטרת ואת נתניהו שהיה קאובוי?
במעריב סיקור יפן הוא הדל ביותר: כפולת אמצע שעיקרה תצלום עם מעט מאוד טקסט זניח בחשיבותו. לא חראם ? יש לכם כתב שם (אסף שפריר), לא שווה להשתמש בו?
מעריב ממשיך להתעקש על פרשת שחר גרינשפן. והיום בשער: "מכתב הזעקה שפורסם לראשונה במעריב". אוקיי, אחזור: נכון, המכתב פורסם לראשונה בדפוס במעריב. על כך אין חולק.
א-בל זה היה א ח ר י שצבר אלפי לייקים וחתימות על העצומה. עם כל הכבוד, עשרות אלפי האנשים שהתחברו לסיפור לא עשו את זה כי הם קוראים מעריב באמצע השבוע. הם אפילו לא יודעים לאיית מעריב. הם התחברו דך הרשת. דרך קשרים חברתיים ברשת.
גם בידיעות הפשיטה על ויקטוריה היא הכותרת הראשית (יוסי יהושוע).
בועז ארד, שליחנו ביפן, ממלא את החצי השני של השער.
הנשק שובר השוויון הוא הכותרת בפרשנות של אלכס פישמן בע' 3.
מעניין מי אמר ראשון את המושג בהקשר הזה.
בכל זאת, אחרי הכפולה הראשונה בענייין ויקי, ששת העמודים הבאים הם הרחבה של האסון הגרעיני ביפן.
חברות החדשות החזירו את עיתונאיהם, או כמו שקורא להם ערן סויסה במעריב (בכותרת): "יונית ויעקב".
בהארץ סדר היום נשמר. היום חסכו ממני את יפ(א)ן בכותרת ובמשנה, אבל מדובר על המצב בטוקיו המיטלטלת.
ויקטוריה, כבודה במקומה, מתחת.
ארבעה סדינים ראשונים על יפן, כולל קריסת הבורסה וסקירה על הממשלה המסתירה מהציבור את המתרחש של בן-עמי שילוני שהוציא את ספרו על יפן בהוצאת שוקן, ובמקרה מתפרסמת היום ביקורת של יצחק נוי עליו.
(אף שזה שם הספר, בהארץ, בשם ההאחדה הקדושה והמוזרה מתעקשים לדחוף לו את האלף הנצחית).
גם בישראל היום חוגגת הכתבת הצבאית לילך שובל את נצחון בחורינו המופלאים על פני שלושה עמודים."שובר שוויון" – כותרת ראשית.
יפן זוכה בהמשך לעוד שלושה עמודים.
והעובדים הסוציאליים? הלך עליהם. נדחקים לאחוריים. אבל עוד שנייה נגמרת השביתה, נו.
תוכן שיווקי
– בעמוד הלפני אחורי בידיעות, כאילו הייתה זו ידיעה לכל דבר מדווח "כתב ידיעות אחרונות" על חגיגה של ארקיע ומגזיני ידיעות החונכים קווי תיירות לפי נושאים: אופנה, בריאות, ספורט.
– בעמוד האחורי מפנים אותנו לביקור של כמעט מלאכים, כוכבי טלנובלה, בפייס של ידיעות.
נכון, למה תוכן שיווקי רק בטלוויזיה?
– התחפושות של המדינה ו-Toys r us.
– מה עוד בעמוד הפייס של ידיעות? שרי אריסון מקריאה מספרה שעבר לדיוידי.
רעיון נחמד בפירמה שיצא אמש: ראיונות עם אנשי המבזקים של קול ישראל מירושלים (עומר רבין). מריבי גדות ועד אורה הרמן דרך ליאורה גושן.
מעריב שלום
שער "שלישי בערב" של גלובס עוסק בשאלה אם מעריב ישרוד את המשבר הנוכחי. מתברר שיועציו הכלכליים של רכיב יעצו לו לעזוב את העיתון. זה מרומם את מצב רוחי: אולי אני כן מבינה קצת בכלכלה.
עוד מהכתבה: בכל אשמות תהפוכות הניהול הקפריזי במעריב מאז שעופר נמרודי אוחז בו. גם את זה כתבתי.
נראה לי אני עוברת הסבה מקצועית והופכת ליועצת כלכלית ושיווקית.
nrg יהדות ייסגר כנראה.
יש עורכים בבית?
nrg
המשחק בין "ילד" ל"נער" מוכר בעיקר מהשיח הבטחוני (מיידה אבנים שנורה או נתפס ע"י כוחותינו הוא נער, חייל ישראלי הוא ילד, וכמובן שגלעד שליט הוא הילד של כולנו), אבל אפילו בשיח הזה לא מכנים ילד בן שבע "נער", ובכל מקרה האינטרס הוא לקרוא לו "ילד" (בהנחה שמטרת הכתבה היא טרפוד הסכם הטיעון המתגבש).
משונה.
ynet
באתר מצליחים להכפיש את בית המשפט בניסוח זהיר של הכותרת וכותרת המשנה. למה לא לרכוב על גל הביקורת על עסקת הטיעון לדורס של שחר גרינשפן ובכלל על השנאה לבית המשפט.
(דפי קודיש וייכרט רושפת על הבוקר)
כל שנדרש מכותבי הטקסט הזה על עוז וברגותי זה להעתיק. להעתיק בכתיבה תמה.
נוח בשבע שגיאות? הרבה יותר חמור מזה. השינוי של כל מילה כאן הוא כל כך משמעותי וטעון. תיהנו מהחפירה. לא רוצה לטחון עכשיו את המובן מאליו. העמדת שני הטקסטים אחד ליד השני (טוב נו, סימנתי את המילים) מדברת בפני עצמה.
(תודה ל-DG)
– בני עי"ש היא לא "עיירה בשפלה" אלא מועצה מקומית בשפלה הדרומית השייכת למחוז דרום (מעריב, 21)
לא מספיקות לרכיב כל הבעיות שלו במעריב, הוא צריך לעבור גם ניתוח לשינוי מין בגלובס (המודפס כמו גם באתר).
מצעד הקלישאות
– "עין לא נותרה יבשה" (עמיחי אתאלי, מעריב, על מפגש מרים פרץ וטלי בן-ישי)
– "מזמן כבר אמרנו שגלעד הוא הילד של כולנו" (חן קוטס-בר נזכרת, מעריב)
– "מה ראתה הדס הקטנה לפני שנשחטה? מה הבינה? האם התעוררה בדיוק לינוק מאמא? בכי תינוקות מילא את הבית, רם וניחר?" (שם, שם).
בלוגלנד/ רשתתת/ פייסבוק/ גאדג'טים
– שום פעולת יח"צ מסיבית לא תשווה לסיפור הזה על האייפד שחזר לבעליו כאילו היה לאסי.
כפתור שליחת הסטטוס בפייס בוטל. מעתה לחצו אנטר.
– בלוגר שכתב דברי אמת על מישהו, דברים שהביאו לפיטוריו, ייאלץ לשלם 60 אלף דולר.
(תודה לשאול חנוכה)
– שלמה מן על כנס התקשורת באריאל, שם למד דברים מופלאים על האתיקה של כתבי הספורט.
מח' מנויים
הארץ זומם על מהדורת סופשבוע למנויים. וזה, מתוך הבנה שרוב הקוראים בישראל עושים זאת בסופשבוע. למעשה, אין חדש בידיעה הזו.
מנויי סופשבוע היו עד לא מזמן מחתרת בתוך רשת המנויים של שוקן, והעובדה על קריאה מוגברת בסו"ש – ידועה.
כל כך לא לפני כולם.
כידוע, גם לגלובס יש דיל-קרוקודיל עם מנויי הבוקר שאחרי (לא מקבלים את העיתון בערב אלא בבוקר) עמם אני נמנית. ולא זו לא עוד פרסומת סמויה לפוסטינור.
הפייסבוק הזה, אלוהים ישמור. מסיתים בו!
לפני פיזור
– אייס עדיין לא הגיב לפנייתי לשחרר לי דרך מהירה ללקט את הפוסטים, לעומת זאת שועלן שדרג את הלינק שנתן אתמול, והנה כל הפוסטים בסדר יורד, ויה גוגל (עדכנתי גם בטורצד). מזל שיש גוגל בעולם. וגם שועלן(ים).
– שימו לב, שיניתי את הטקסט לעברית ליד התגובות. אם למישהוהם יש קופירייטינג מוצלח יותר, אנא שרבבוהו. ביטלתי.
– הפוסט הומו דתי? תשתנה צובר תגובות ארוכות יותר מהפוסט עצמו, ודיון ממושך של הלל גרשוני ושל הכותבת, נעמה סוקולוב.
– כותבי תגובות ארוכות ואו מרובות לינקים מוזמנים להודיע לי, מאחר שהן נהדפות מיידית להמתנה, ואני לא עוקבת בתכיפות גדולה מדי אחרי "תגובות בהמתנה".
ולווט אנדרגראונד 
הסטנדרטים הכפולים של הארץ בעניין חובשי כיפות לא מפתיעים כמובן, אבל מצד שני, באמת יש בעיה. הנה אנשיל פפר, עדיין כתב הארץ, הוריד לפני כשנה את הכיפה, דבר שדי התבקש, בהתחשב בנפשות הפועלות. אז מה העיתון אמור לעשות במקרה שכתב דתי חוזר בשאלה? לגייס מיד כתב עם כיפה? וגם להשגיח שהוא קורא קריאת שמע על המיטה ולא אוכל קטניות בפסח אם הוא, כמצופה מהארץ, אשכנזי?
אהבתיאהבתי
על פי תקדים הבלוגר ממינסוטה, אולי גלנט יתבע כסף(?) ממעריב. והאם שאול קורא קבוע של האתר של אלכס ג'ונס, ומה זה אומר עליו.
אהבתיאהבתי
עמוד 13 שמאל למעלה, כתבונת של שהם לוי ששוב, היה מקרה דומה לפני כמה ימים בכתבונת אחרת וכמדומני שלא שלו, אין קשר בין הכותרת לבין הכתבה.
הכותרת היא: "עלות השכר של מנכ"ל …: מחצית הרווח הנקי".
בכתבונת: "…רווח נקי של 56.2 מיליון שקל … המנכ"ל … קיבל ב-2010 שכר בעלות של 7.7 מיליון שקל".
ההדגשות הן שלי.
7.7 לחלק ל-56.2 נותן 13.7% שזה מעט יותר מרבע הרווח הנקי.
העורכת של ממון היא יעל דרומי.
אהבתיאהבתי
הפוסל במומו פוסל.
אהבתיאהבתי
הסבר בבקשה.
אהבתיאהבתי
13.7% זה לא מעט יותר מרבע כמובן.
אהבתיאהבתי
אתה צודק.
ישנה אי בהירות.
הכוונה המקורית היתה כמובן לכך שזה מעט יותר מרבע ממה שהכותרת מצהירה (לא מהרווח הנקי).
13.7% לעומת מחצית.
בכ"א מה קורה בממון? הרי הם מתעסקים, כביכול, במספרים וחשבונות כל הזמן?
אהבתיאהבתי
אני רוצה לראות את ההתעסקות בקוצה של נ' כשליברמן או איזה רב (לימין אין אנשי רוח הרי) ישלח ספר עם הקדשות לאיזה עמי פופר (שלא לדבר חלילה על יגאל עמיר)
מדובר פה ברוצח. רוצח. לא סתם רוצח, רוצח מורשע, כזה שרצח(טוב, הזמין רצח) של אנשים, אזרחים שלא הכיר רק בגלל שהם ישראלים.
דומני שבשיח זכויות האדם מכונים נעשים שכאלו פשעים כנגד האנושות.
אבל איש הרוח שולח לו ספרים, מקדיש הקדשות ומאחל לו לצאת מהכלא.
ולהתראות בעצומה הבאה.
אגב ההבדלים:
חופש זה לתמיד יעני freedom וחופשה זה כמו אצל גברת צימר יעני vacation ומכאן שבתרגום המעפן עוז רק איחל לברגותי לצאת לחופשה בעוד שהוא מייחל לשחרורו.
אהבתיאהבתי
זה בדיוק לא קוצה של נ'. בדיוק.
שינוי המילים וההעתקה הקלוקלת המשונה משנים את את תוכן ההקדשה.
וכן, עניין החופש/ החופשה הוא כמובן חלק מהשינויים. לכך כיוונתי.
חשבתי שאני לא צריכה להסביר כל מילה, אבל טעיתי כנראה.
אהבתיאהבתי
לוחם השייטת מסתכל ימינה.
אהבתיאהבתי
סליחה שאני מתקרצץ, אבל הלינק ששמת בטורצד לא מסדר כרונולוגית.
תעתיקי מחדש מהלינק ששמת בתוך הפוסט הזה.
אהבתיאהבתי
אבל מה לדעתך עשיתי מלכתחילה? העתקתי! ברור שהעתקתי
אהבתיאהבתי
את צריכה לעבוד על שרירי הקופיפסטה שלך
אהבתיאהבתי
אני העדפתי בהרבה את האנגלית, ואילו ״אוהבים או מתעבים״ גם קיצוני מדי, וגם נראה כמו חלק מהתגובה בגלל שזה אותו פונט, גודל, צבע ושפה. בכל מקרה, מתעבים היא מילה קיצונית מדי בהקשר זה, והחרוז הוא לא תירוץ מספיק טוב.
לעומת זאת – like/dislike – הן מילים שכבר הפכו למטבע לשון אוניברסלית עד כדי כך שהן נשמעות כמעט כמו עברית.
אם כ״כ חשובה לך העברית, לפחות תקטיני את האות ותשני את גוונה במילים ״אוהבים/לא אוהבים״ או מה שזה לא יהיה.
אהבתיאהבתי
אוקיי, קיבלתי
back to default
אהבתיאהבתי
בהמשך למילות של רג׳ינה.
מתעבים ממש לא נראה טוב, לא אוהבים הרבה יותר טוב.
אבל ברוח ה-like/dislike אפשר לעברת את המושגים ולהיות קצת מקורית.
פשוט: לייק או דיסלייק. הרי רואים כבר לייקים בכל מקום.
אהבתיאהבתי
אפשר אולי: בעד או נגד.
אהבתיאהבתי
הלל, בקשר להתכתבות שלך עם הגברת בעניין סרט התעמולה.
הקישור שעשתה ועוד הרחיבה לסרטי התעמולה של לני ריפנשטל, מדויק בדיוק כמו להגיד שהסרט "ז'יל וג'ים" (טריפו, 1962) הוא סרט תעמולה (כי צולם בשחור-לבן) להתאבדות כי גיבורת הסרט מתאבדת בסופו.
אבל גם אתה טעית. ציינת שריפנשטל משווה יהודים לעכברים ולדעתי שגיאה זו נובעת מהעובדה הפשוטה ששניכם לא ראיתם את שלושת סרטי התעמולה של ריפנשטל. מלמדים עליהם בלימודי תקשורת, מראים קטעים מהם, אבל לאיש אין סבלנות לראות את שלושתם. כולם זוכרים שאלה היו סרטי תעמולה נאצים ולכן מחברים את ריפנשטל עם תעמולה נגד יהודים.
ריפנשטל בכלל לא מתייחסת ליהודים. התעמולה שלה חיובית. כלומר היא מרוממת (את המפלגה הנאצית, הצבא הנאצי והאתלט הנאצי) אבל היא לא עושה את זה ע"ח דריכה על יהודים.
ההשוואה בין יהודים לעכברים נעשתה בסרט "היהודי הנצחי" מ-1940 שאותו ביים דווקא פריץ היפלר.
אהבתיאהבתי
תודה, צודק.
אהבתיאהבתי
מנוי הסופש של "הארץ" עולה יותר מללכת למכולת ולקנות עיתון.
אהבתיאהבתי
אכן.
כתבתי על זה לפני כשבועיים.
עד לפני 3 חודשים זה היה עולה כמו במכולת.
ופתאום מבלי להודיע, הם העלו את המחיר.
אני עדיין מחכה שיחזרו אלי ממח' שירות לקוחות.
כנראה שזה לא יקרה עד שאני אבקש להתנתק.
אהבתיאהבתי
בישראל היום יש כתבה על משחק ספורטיבי בעמוד הספורט אבל בשום מקום לא כתוב מהו ענף הספורט שאליו מתייחס הכותב. כדורגל? כדורסל? כדורמים? כדוריד? כדורעף? כדורת? מחניים? באולינג? שחייה צורנית? בדמינגטון? רוגבי?
למה כל כך מזלזלים בספורט בישראל היום? למה???????
אהבתיאהבתי
מה שאת רואה כבליטה מוזרה הוא למעשה שקע בצוואר…
אהבתיאהבתי
אולי זה השרוך של הדיסקית?
אהבתיאהבתי
זו שברייה טורקית שעדיין תקועה שם מאז אירוע המרמרה.
אהבתיאהבתי
רק עכשיו ראיתי – מה שאת רואה כבליטה זה שקע, ומה שאת רואה כשקע זה החלק הבולט. כלומר… נו, לא יכול להסביר, אבל זה הכי טבעי אצל כל אחד שמסיט את הראש הצידה.
שלום וביי
אהבתיאהבתי
וכך נגוזה הפנטזיה האירוטית שלי שלוחמי השייטת הם בני אלים או קיקלופים
ככה זה כשרואים את העולם תמיד הפוך
נ.ב. אתה לא חש שחיים חובה לוקח לך תבמה?
אהבתיאהבתי
מפרגן לו, שיהיה בריא. אני כבר לא ילד, וצריך לתת מקום לצעירים.
אהבתיאהבתי
לשאלתך, מי כתב על הC-704 ראשון?
התשובה, כרגיל…
יוני 2009:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=475623#post3380089
מרץ 2010:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=506211
כתבתי עוד, כבר ב2008, אבל חבל לי על זמן הנבירה
אהבתיאהבתי
לא שאלתי מי כתב על ה-c-704 ראשון, אלא מי המציא את השובר שוויון האידיוטי הזה, שכולם משתמשים בו
אהבתיאהבתי
לשאלתך: צה"ל. אם כי "נשק מפר איזון" נמצא גם, ונאה יותר.
אהבתיאהבתי
על איזה איזון צה"ל מדבר ? בין צבא יהוה לצבא אללה ?
חוץ מהחבר הדמיוני של הרב הראשי לשעבר לחבר הדמיוני של מנהיגי החמאס איך ניתן לומר שבין כל טייסות האף 15 ו 16 של צה"ל, המזלט"ים החמושים, המסוקים, טילי השיוט יש איזה שהוא שוויון ?
אהבתיאהבתי
הקדמת אותי.
רציתי לכתוב שהוא ממש לא "שובר שיוויון", אלא קצת "פוגע ביתרון".
אני לא מזלזל בחשיבות של התפיסה של האמל"ח (ממש לא הייתי רוצה להגיע למצב של שיוויון מול חמא"ס), אלא במונחים הלא מחוברים למציאות הללו שהתקשורת מאמצת בהתלהבות.
אהבתיאהבתי
נו, ברור. אבל זה כן יכול להיות "מפר איזון".
אהבתיאהבתי
אולי "משנה מצב".
איזון, כמו שכתב שאול, אין פה. מזל שכך.
אהבתיאהבתי
המושג שובר שיוויון היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים, ומכל המקומות זה קרה פה אצלנו.
גולית היה ידוע שכל אדם שהתקרב אליו הסתכן בחייו שכן כוחו היה עצום. לאחר שדוד ניצח אותו ע"י שימוש בקלע, שלא הצריך התקרבות פיזית לגולית, האנשים של גולית טענו שהגיע לאיזור נשק שובר שיוויון שנטרל את כוחו של גולית.
אהבתיאהבתי
תני לי לנחש, את סטודנטית של שלמה זנד.
אהבתיאהבתי
אמ"ל בעניין זה. פשוט, העימוד משגע.
אהבתיאהבתי
סליחה שהתחזקנו ואנחנו לא קופצים לרא התור למקלחות.
סליחה שכוח המגן העברי מונע מלהגגנים כמוך להידחף לטור נפגעי פח"ע.
אבל אתה הרי יודע את נוסחת הקסמים: "צריך לדבר עם אש"ף/חמאס/חיזבאללה", כי הרי ר-ק זה יביא שלום.
כמה חבל שהשלום עם מצרים וירדן מקלקל לכם את התיזה.
אהבתיאהבתי
חג שמח גם לך.
אהבתיאהבתי
גדעון לוי הרס לי את החיים.
לפני כעשר שנים קיבלתי מהחותנת מתנת יומולדת: מנוי ל"הארץ". מהר מאד היא שכחה מזה ומאז העיתון מגיע כל יום כמו שעון.
אתמול היא קראה על גדעון לוי ב-"ידיעות", התעצבנה, נזכרה וביטלה את המנוי.
לא נשכח ולא נסלח!
אהבתיאהבתי
ויש לזה המשך:
ועכשיו מתקשרת אלי הגברת ממחלקת המנויים, ובמשך חמש דקות מנסה לשכנע אותי איזה בחור טוב הוא גדעון לוי. אני מסביר לה את הסיטואציה העדינה שבה אני נמצא עם הותנת – לזה אין לה מענה. הגברת מבטיחה לארגן מנוי במחיר אטרקטיבי- רק שהפעם על חשבוני.
אין, אין – לא נשכח ולא נסלח!
אהבתיאהבתי
הרבה "תקשורתנים" קוראים בלוג זה, יש מה לקרוא. חותנתו של "חיים חובה" אינה יחידה.
גדעון לוי במעשיו בקנדה עבר גבול. תשובת עיתון "הארץ" גם היא עברה גבול. עוד תעלול ועוד תעלול וחופש העיתונות ייפגע וחבל, באמת חבל. גם בחברות אחרות מי שהגזימו בניצול חופש טריטוריאלי, דתי, כלכלי, אופנתי, מיני, דיבורי, כתיבתי, תנועתי, וכ"ו וכ"ו בסוף דבר יצרו ריאקציה שפגעה בחופש. יותר מדי מכל דבר זה יותר מדי ותמיד תמיד באה תגובה, זה מין חוק טבע כזה.
אהבתיאהבתי
צלצלתי וביקשתי לבטל את המנוי ולהשאיר רק את ה"דה מרקר". (אחלה עיתון)
אמרתי שזה בגלל גדעון לוי. מצידי – שיפתח בלוג ויכתוב מה שהוא רוצה – אבל אני לא מוכן לממן לו את המשכורת מדמי המנוי שלי.
סוכם: אשלם 20 ש"ח פחות לחודש…
העיקר שהמסר יגיע לעמוס שוקן.
אהבתיאהבתי
צלצלתי וביקשתי לבטל את המנוי. אמרו לי "אבל אין לך מנוי". אמרתי, זה בגלל גדעון לוי.
אהבתיאהבתי