אנרכיה

איפה כלוא אבו-סיסי? * מי התקשר אמש לנוני מוזס? * מה מגיע לקצב? מי האיש שיחבור לנמרודי ולרכיב? * מי כתב את המדריך לאנרכיסט? * מי המציא את הגרעין ובאיזו תוכנית טלוויזיה? * מי לא ראה את "הפחדאדה"? * מה לא הבנתם בעניין צילום בנות העורך?

הכותרות

אבו-סיסי בידינו! ישראל מודה, הידד. והכי מצחיק, איפה הוא כלוא? בפתח תקווה. מה שאומר שלא צריך להפעיל שום עינוי מיוחד נוסף או ת"ש קשים. במעריב יש לידיעה הפניה בשער וכל ע' 8 עוסק בסיפור. כך גם בישראל היום. ובהארץ. בידיעות מדובר בידיעת טור צד נידחת בע' 20. איזו החלטה משונה.

ראשיות מתחלקות
בידיעות סקופ: תביעת המיליונים של א' מבית הנשיא, להלן א' עם הגוונים בשיער. היא תגיש תביעה לפיצויים ע"ס יותר מ-2.5 מיליון ש'. ומה ייצא לה מהתביעה? הרי לפי המדווח קצב איבד את כל רכושו כתוצאה ממאבקיו המשפטיים ומהעו"דים היקרים שהוא מתחזק.
איזה עונש לגזור על הנשיא לשעבר? אתם תקבעו! הצביעו בפייסבוק (ידיעות)!
מעריב בשער דרמטי, רובו עוסק בלוב. כך גם ישראל היום.
גם הארץ עם לוב בראשו, פלוס ידיעה מסעירה: אמ"ן עוקב אחר פעילות ארגוני שמאל זרים. בקרוב אצלנו.
צילום פטריית העשן בלוב משותף לשערי הארץ, ידיעות וישר"ה. הבחירה של מעריב הרבה יותר טובה.

ידיעה בלעדית לכלכליסט:
"חגי שלום ימשיך כמנכ"ל טיב טעם שנה נוספת"
בקצה הידיעה מופיעה פסקה המתייחסת לחתנו של שלום, עדי כהן:

אלא שהפסקה הזו לא מופיעה בעיתון המודפס.
לא זו אף זו, הגרסה הפחות מכובסת (אך המתוקצרת) שלה היא כדלקמן: כהן גילה עניין במנכ"לות. שלום אמר לא. בתו כעסה על אבא. שלום נכנע. שמעה שדירת הניהול של טיב טעם שכהן עלול להיות המנכ"ל ואיימה בהתפטרות כאיש אחד. שמע זאת שלום והחליט את הדבר הנכון.
שמעו שלום/ כהן שהדברים עומדים להתפרסם בכלכליסט והריצו טלפון לנוני מוזס.
מפה שורר ערפל כבד. בכל מקרה במודפס לא מופיעה מילה על כהן, באתר מופיעה הפסקה הנ"ל. ייתכן שהידיעה בעיתון הייתה ארוכה מדי והיא קוצרה בלי משים.
העיתון יירמס כבר היום בצהריים ברחוב, ואילו האתר וגוגל יעלו את העניין על ראש שמחתם בכל פעם שמישהו יחפש חגי שלום עדי כהן טיב טעם.

מעריב שלום

עופר נמרודי וזקי רכיב מבקשים אנשי עסקים נוספים שישקיעו במעריב ויעזרו לו להיחלץ מהחובות. למה לא לעשות כבר מבצע גיוס ארצי בקרב בעלי הכיס העמוק, אנשים שרוצים שהעיתון ישרוד וישמחו לתרום למען זה? שהרי ממילא שום איש עסקים שעיניו בראשו לא ישקיע בעיתון עכשיו, אלא אם הוא מבין שהוא שם את כספו על קרן הצבי ועושה זאת לשם שמים.

נכון סיפרתי על המיילים שמגיעים אלי בעניין מעריב (כאילו אני רני רהב בהפוכה)?
הנה עוד אחד נחמד על הגלגל המסתובב:

"נוחי דנקנר, ציון קינן, ודני דנקנר הנשימו בדרכם את מעריב בעשרות מיליוני שקלים של בנק הפועלים רק כדי להילחם במארקר – הפועלים קנה מניות במעריב (מגוסינסקי) ונתן לו אשראי של  יותר מ-100 מיליון ש' (ומהצד השני לא פרסם מודעות בהארץ), אבל דווקא ההנשמה הזאת חיזקה את הארץ כי אדלסון הדפיס שם.
עכשיו כשד"ד כמעט אזוק, נ"ד נחלש וצ"ק גם עומד לפני כתב אישום, הפועלים לא יכול יותר לתת כסף למעריב –  מעריב נופל, אדלסון לוקח את בית הדפוס שלו ומחליש את המארקר".

והנה מעריב מצא דרך להתמודד עם כוחות כתיבה נעדרים: במעריב עסקים מתפרסמת ידיעה מתוך הבלוג ניוזגיק (איתו ממשת"פ העיתון).

לחם עבודה/ מעברים

ליאת זנד, מנהלת/עורכת דמארקר קפה, עוזבת את המארקר.

מונה דו"צ חדש, יואב מרדכי (שאת מועמדותו חשף לראשונה יוסי יהושוע בידיעות בשבוע שעבר).

במסגרת תוכנית ההבראה של מעריב שבסופה יהפוך שוב לעיתון מספר אחת בישראל לא ימונה כתב צבאי במקום אמיר בוחבוט שפוטר. זהו כתב העמקים אחיקם משה דוד, שימלא גם רק את תפקיד הכתב הצבאי. לעמקים שלום.

מתן אברמוביץ' עוזב את עכבר העיר און ליין.

מירי רגב יוצאת בגלובס נגד עיתונאי המארקר התומכים בששניסקי, "המהלכים אימים" על ח"כים.

ברשת/ בלוגלנד/ פייסבוק

המדריך המלא לאנרכיסט הישראלי המופץ ברשת באחרונה שדרג עצמו אתמול לרחובות לב תל אביב עם מודעות נייר קטנות מוצמדות במגנטים, כדי שאפשר יהיה לקחת הביתה, ומבלי ללכלך את קירות העיר. בלינק המובא אפשר לקרוא את כל המדריך.

אמיר זוהר על רות גביזון, כלת פרס ישראל, שבזכותה מצביעים אסירי ישראל.

עוזי בנזימן על הצלחת המחאה של יעל גרינשפן:

"מה הוא הקוד הטמון בתקשורת המקוונת שמנער ממשלות מאדישותן ואנשים מכורסותיהם….?
התשובה, או לפחות חלקה, טמונה באופיו של אמצעי התקשורת… העיתון, הרדיו, הטלוויזיה הם כלי תקשורת המוניים. המידע המתפרסם בהם והעמדות הדעתניות שהם מפיצים מכוונים לציבור אנונימי, וכך גם מתייחס אליהם קהל היעד: …מסרים ערטילאיים שאינם ממוענים אליו באופן אישי.
…לעומת זאת, הציבור הרחב לפרטיו מתייחס באופן שונה לחלוטין לתכנים המגיעים למייל הפרטי שלו, לדף הפייסבוק או לטלפון הנייד שלו. כאשר חבר או מכר טורח לשלוח אליך קישור… את/ה מגלה מלכתחילה סקרנות ומעורבות לתוכן המצפה לך בקצה הקישור… נכון גם שמידע מרעיש שהנץ ברשת נזקק לתקשורת המסורתית כדי לקבל תפוצה המונית, אבל אין בכך כדי לסתור את תכונתה הסגולית של התקשורת המקוונת הבינאישית… לעורר לפעולה".

יובל דרור על הכרוניקה של טרנד תקשורתי אפרופו פייסבוק. וגלמור על מחיקת פרופילים שם (גם) אפרופו יגאל שתיים.
פייסבוק קנתה את סנאפטו ב-70 מיליון דולר. לידיעה מצורף סרטון וידיאו המראה אך זה עובד. על בלקברי חדש למשל. אני דווקא רוצה הדגמה על סלולרי בן ארבע שנים. איך ייראו כל האתרים בו.

למה נשים שולטות ברשת. שימו לב לגילוי הנאות של העורך לפני שמתחילים דברי הכותבת. עכשיו תחלמו על זה קורה בישראל.

ארבעה אזכורים יש היום בעמודי החדשות בידיעות לפייסבוק ולפעילות העיתון בו. אזכור נוסף בכפולה ב-24 המוקדשת לתחרות התחפושת של המדינה.
לכל הילדים המופיעים בה יש שמות משפחה.

טיויV

אחד המערכונים המעולים של ארץ נהדרת, ביקור ההורים הצעירים בהפחדאדה.

התוכנית נדבר על זה בבית של קשת יורדת מדי פעם לעומקים בלתי שכיחים. למשל, ביום חמישי האחרון הייתה שאלה קריטית לדיון:
"האם המצאת הגרעין מועילה או מזיקה לעולם".
והשאלה האינטליגנטית הזו עברה עשרות אנשים: עורכים ומגישים ומשתתפים ובמאים ומה לא.
עד לאן אפשר לרדת?
או, יש. עד לתחתונים של מירב בטיטו, שאמרה באיזשהו הקשר, באותה תוכנית: אני לא הייתי נותנת את התחתונים שלי עבור…
גבי גזית לא היסס לקפוץ על העגלה ושאל מיד: כמה שווים התחתונים שלך, מירב?
כנראה שאיש לא צופה בתוכנית הזו ואת איש זה לא מעניין. אחרת לא יכול להיות שכולם שותקים, נכון?

אחרי שתהיתי למה זה בסופו של דבר, בתוכנית החדשות של שישי בערוץ 10 הופיעו בועז ארד ביומן וידיאו ונדב איל ראש דסק החוץ ולא יעקב אילון שנשלח על ידי הערוץ ליפן ראיתי הבוקר את התשובה באיחור: הוא פשוט הגיע ביום חמישי להתארח בתיק תקשורת ולספר מה עשה ביפן. מספיק, לא?

יש עורכים בבית?

(ynet. המפענחים יקבלו מנוי חודשי)

בנענע10 מוטרדים מהגזרה של אסתי גינזבורג.

 

זוכרים שלפני כמה ימים התרעמתי על הכותרת של ידיעות "אחת מעשר" על שחר פאר? אני התרעמתי על הקונוטציה של החולות בסרטן השד, למעשה היה פה עניין אחר: שחר פאר כלל לא הייתה אז בעשירייה, ולא הצליחה להתברג אליה בהמשך כלל. אז למה תיאר ידיעות את המצב כאילו זה כך?
או, כל מיני השערות על חברויות כאלו ואחרות.

טוב שיש מי שקורא את ספורט ידיעות:
"בעמוד 3 (ראשון, 20.3) מופיעה טבלת ציוני השחקנים של המשחק בין מכבי תל אביב למכבי נתניה (מכבי הובסה 3:0). ליד כל ציון החל מהשנה שעברה יש מספר מילים שמתארות את השחקן. ליד מאור בוזגלו כתוב: "רואים שאכפת לו".
כותרת עמוד 2 מראה שבהחלט אכפת לו: "בוזגלו: 'אתם זבלים, כולם. ואני הבעיה של מכבי?"
(תודה לדן בנזי)

קצת בעייתית ההבהרה וההתנצלות הזו בגלובס (שהפניה אליה מופיעה גם בשער העיתון. בעיתון עצמו, בע' 11, היא תקינה).
שם המשרד, ארד תקשורת, נעדר.

לפני פיזור

הופתעתי מהתגובות להעיתון שלך אבא שלך? כן! אומנם מדובר במספר מגיבים קטנטנטן (יחסית למס' קוראי הפוסט), ואני לא יודעת עד כמה הם מייצגים את מה שחושב הרוב, אבל עדיין זה מפתיע. ההשוואה לסקטורים אחרים בהם ילדי עובדים מקבלים "הטבות" מופרכת מהיסוד.
"הטבות" במקרה של עיתון יכולות להיות: מנוי חינם עליו. או לבקר את אבא במערכת. לא לפרסם תמונות של ילדי העובדים כאילו היו "חדשות".
כן, זה סיפור נורא תמים: מה אני עושה עניין מתמונות לפורים? איזה נזק כבר נגרם? אז לא, לא נגרם שום נזק, לא נעברה פה שום עבירה, אין מה לרוץ למועצת העיתונות. זו רק שאלה של טעם רע ושל סטנדרטים. זה הכל.
הילדות, שימו לב, הופיעו גם בלי שמות משפחה. ככה סתם.
אתם רוצים שילדי העובדים יופיעו מחופשים בעיתון, כי קוני העיתון כנראה נורא מתעניינים מי הילדה שהתחפשה במקרה לעיתון של אבא שלה? כתבו זאת במפורש. מצדי שיהיה עמוד בו יהיה כתוב "ילדי עובדי ידיעות מתחפשים".
בזמנו ירדתי רצח (לא רק אני) על מעריב, שפרסם עמוד חדשות שלם המתאר איזו מסיבה – חגיגות המשהו – של הכשרת היישוב. או על ישראל היום שמפרסם על פני עמוד איזה פרס שמשפחת אדלסון זכתה בו. מה ההבדל בין זה לבין פרסום תמונות של בנותיו של עורך העיתון בעמוד חדשות לכאורה?
ובמה פרסום תמונות הילדות המקושרות שונה מפרסום ראיונות עם דוגמנים מבית לוק, קידום גיבורי טלנובלה או מופע שידיעות מארגן?
תגידו שוב, הכל בתום לב, פה לא מעורב שום כסף, שום קד"ם, הכל תמים וטהור. כולה הילדות משתתפות בעבודה של אבא.
זהו שלא. עיתון זה לא חברת חשמל וגם לא עיריית בת ים. עיתון זה משהו אחר. אני עדיין, בטיפשותי, מקווה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה התיקונים, טלוויזיה, יש עורכים בבית?, לחם עבודה, מעברים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

44 תגובות על אנרכיה

  1. נתאי הגיב:

    כשהיה לי נוקיה פשוט, השתמשתי בתכנה של סנאפטו. היא מצויינת.

    אהבתי

  2. בקשר לקצב. אין רחמים ליהודים סבל כל כך הרבה.

    לדעתי צריך להקל בעונשו מאד ותת לו אך ורק שנה שנתיים שלוש ארבע חמש אולי שש שבע מקסימום שמונה אתיודעת מה ? תשע וגמרנו. טוב עשר אחת עשרה ודי! בסדר12 פעם ראשונה פעם שניה פעם שלישית נמכר! אחד נשיא משומש במצב טוב לתא 12 יחד עם גיגי הגדול….

    אהבתי

  3. ---- הגיב:

    זה רעיון וזה רעיון.

    אולי כדאי שמעריב יגייסו כסף ע"י שימוש בכפתור דונייט באתר שלהם?

    אהבתי

  4. שרון הגיב:

    וואו. בנזימן פיצח את קוד הרשת החברתית!
    הטקסט הזה כאילו נשלף היישר מ 2005 או 2006 במקרה הרע.

    אהבתי

  5. ----- הגיב:

    אתמול בזמנים בריאים של ידיעות.

    תמונת שער של שחקנית עם הכותרת וכותרת המשנה:

    """
    הגיון בריא
    יש כאלה שנרגעים באמצעות מדיטציה, אחרים עושים יוגה ויש גם מי שהולכים לפסיכולוג
    השחקנית … מצאה את השלווה בתשבצי ההגיון
    """

    יפה, ויפה גם ששמו תמונה שלה כשברקע (מאחור וברצפה) צילום של תשבץ. אלא מה, לא שמו צילום של תשבץ הגיון אלא של תשחץ פשוט, פושטי כזה.

    העורכת היא נאוה כהן.

    אהבתי

    • ----- הגיב:

      כלומר לצלם/מת או לעורך/כת הגרפי/ת או למעצב/ת או לעורכת או למי שזה/ו לא יהיה/תהיה – ממש אין מושג בגרוש מה זה תשבץ הגיון, שאם תחשבו על זה הרי יש בזה הגיון נפלא – תרתי משמע.

      אהבתי

  6. ---- הגיב:

    חשבתי שישראל היום כבר נמנעים מלעשות שגיאות בטבלת הליגה בעתון אחרי שפה בבלוג העירו להם בעבר והם תיקנו אבל אתמול חזרו (מעט) לסורם.

    בחלק העליון של הצילום המצורף ניתן לראות שמשחק מסויים התקיים אבל בטבלת הליגה בחלק התחתון הוא לא נכלל, לא במספר המשחקים, לא בנקודות ולא ביחס (מספרי) השערים.

    אהבתי

    • ---- הגיב:

      עוד ספורט.

      ישראל היום עשו השוואה בין מאזן הליגה של המאמן מול המאמן הקודם. ברור שיש להם שגיאה באחוזים של מוטי בצד שמאל שכן האחוז הנכון הוא 57% כפי שמופיע בידיעות.

      בנושא המאמן הקודם, בידיעות הוסיפו לנמני את הנצחון שהביא המאמן עובדיה אחרי שנמני פוטר ולכן בכל עתון בסיס הנתונים שונה.

      אהבתי

  7. ליאור הגיב:

    אני לגמרי מסכים איתך בעניין התמונות.
    בתיאוריה – עיתון אמור לדווח על החדשות בצורה אובייקטיבית. אחרי הכל, התפקיד שלו זה לקחת את ערימות הענק של חומר הגלם (תמונות, ידיעות, עדויות) על מה שמתרחש בעולם, לזרוק מה שלא רלוונטי ותמצת את מה שכן בצורה בהירה וקלה לעיכול. עד כאן התיאוריה.
    בארץ עיתון מתפקד ככלי להשפעה על דעת הקהל, לדחוף את הנושאים והעמדות שבעלי העיתון מעוניין להפיץ ו"להעלים" את מה שהוא אינו מעוניין שיפורסם.
    זה מרגיז, זה מתסכל שמתוך עשרים עמודי עיתון – יש אולי במרוכז עמוד וחצי של חדשות והשאר זה רוח וצלצולים. התמונות הן עוד סימפטום בולט למצב הזה וגם אם אי אפשר לנצח את התופעה, חשוב להתריע עליה.
    תודה.

    אהבתי

  8. ---- הגיב:

    בנושא בוזגלו.

    זה היה בכל העתונים ויש בסיס למחשבה שההתפרצות של בוזגלו מעידה, מעט יותר מהאחרים, על האכפתיות שלו. שחקנים אדישים פשוט יורדים בשקט לספסל כשמחליפים אותם. ווינריות של שחקן זה גם הרצון להיות תמיד על המגרש ולהשפיע.

    אהבתי

  9. בונד ג בונד הגיב:

    מצחיק – אותם האנשים שבפיאסקו של המשט התורכי האשימו את צה"ל על שלא אסף מודיעין על ה-IHH ולכן לא היה מוכן, מאשימים היום את צה"ל במקרתיזם על איסוף מודיעין כזה…

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      ובנוסף, הכותרת היא "אמ"ן החל לעקוב אחר פעילות ארגוני שמאל זרים" כשבפועל מדובר בארגונים שמבצעים פעילות אקטיבית נגד ישראל בכל מיני מישורים שונים, וחלקם נמצא בקשרים ישירים עם ארגוני טרור (שגם כך מכוסים ע"י אמ"ן). הסיבה שהם מכונים בהארץ "ארגוני שמאל זרים" היא בשביל שבראש של הקורא הממוצע של הארץ תעבור המחשבה "בקרוב אצלנו" (כפי שכתבה V), שהרי ההבדל הוא מזערי – צריך רק להוריד את המילה "זרים", והופ, הנה הפכנו את אמ"ן לק.ג.ב/סקיוריטטה/שטאזי.
      אז אני מצטער מאוד לאכזב, אבל:
      א. לא מדובר ב"ארגוני שמאל". תצאו מהקונספציה שלכם שכל ארגון שהוא פרו-פלסטיני / איסלאמיסטי / אנטי-ישראלי הוא "שמאל".
      ב. אמ"ן לא עוסק ולעולם לא יעסוק בארגונים ישראלים ו/או בנושאים פוליטיים.
      ג. כמו שכתב בונד, המדור הוקם כלקח מפעולת המשט, וכרגע הוא עוסק רק בנושא משטים לעזה.
      ד. מי שחושב (כמו הארץ ו-"גורמים במשרד החוץ") שאמ"ן לא אמור לעסוק בכלל בנושאים מדיניים לא מבין מהחיים שלו. מי אתם חושבים שאוסף מודיעין בנושאים מדיניים? משרד החוץ?
      ה. מדובר פה במאבקי כח בין משרד החוץ לאמ"ן שקיימים בכל מיני נושאים שהם בתחום החפיפה שבין שני הגופים, ולראייה, בסוף הידיעה מצויין שגם משה"ח הקים מחלקה מיוחדת לנושא הדה-לגיטימציה, למרות שרגע לפני זה מצוטט גורם במשה"ח שטוען שאי אפשר להגדיר בדיוק מה זה דה-לגיטימציה, ולכן לא ברור למה אמ"ן צריך לעסוק בנושא.

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        מכל מקום הטענה שדה-לגיטימציה הוא מושג אמורפי מאוד, נכונה ובמקום.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        הטענה נכונה כטענה, אבל לא יכולה לשמש כטענה לביטול הצדקת קיומו של מעקב מודיעיני אחר גופים הפועלים אקטיבית נגד ישראל בכל מיני מישורים, בוודאי ובוודאי כאשר אותו גוף שהעלה את הטענה הקים בעצמו מחלקה שייעודה לטפל ב"דה-לגיטימציה".
        מדובר במאבקי כח פנימיים ותו-לא, והארץ כמובן שש על המציאה, כי היא מתחברת היטב (לאחר עיוותים קלים אך הכרחיים) לקמפיין המקארתיזם.

        אהבתי

  10. למה לסלף? הגיב:

    לא תמיד את חייבת לסלף עובדות. למעריב יש כתב צבאי – אחיקם משה דוד. אחיקם לא יסקר במקביל לעבודתו בצפון גם את הנושאים הצבאיים, הוא יהפוך לכתב צבאי. יש מספיק דרכים להוציא את מעריב גרוע גם בךי שתצטרכי לשקר

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      1. ומי יעשה את עבודתו של אחיקם בצפון?
      2. ואם היה למעריב כתב צבאי למה הוא פוטר?
      3. כדי להחליפו באדם שלא היה כתב צבאי?

      אהבתי

  11. למה לסלף? הגיב:

    זה לא משנה. זה לא מה שכתבת. את לא דיברת על הכתב בצפון, את כתבת שלמעריב אין כתב צבאי:
    במסגרת תוכנית ההבראה של מעריב שבסופה יהפוך שוב לעיתון מספר אחת בישראל לא ימונה כתב צבאי במקום אמיר בוחבוט שפוטר. כתב העמקים אחיקם משה דוד ימלא גם את התפקיד הזה.

    במעריב מינו כתב צבאי, אמנם אין כעת כתב עמקים אבל אם את כבר מלכלכת, לפחות אל תשקרי.
    אחיקם משה דוד הוא הכתב הצבאי, הוא מונה להיות כתב צבאי ולא גם כתב צבאי.

    אהבתי

  12. נבוט הגיב:

    כתבתי פעם כתבה לעיתון שלא קיים יותר וצילמתי את בני התינוק לכתבה. אכן שחיתות איומה. יכול להיות שבגלל זה העיתון נפל. אם את רוצה יחס רציני כדאי שתתרכזי בדברים רציניים ולא בזוטות שטותיות. גם את הפרשה של מעריב את מסקרת בצורה לא נכונה. כשעיתון נאבק על חייו בלוג תקשורת אמור להצדיע למאמצים, לבעלים, לעורכים ולעיתונאים ולא ללגלג בצורה ביזארית. הרי ברגע זה את עצמך נאבקת על חייך המקצועיים. אני לא רוצה לפגוע, הלוואי שתשרדי, אבל קבלי עצה קטנה: מקצוענות נראית טוב בכל מקום, בבלוג כמו בעיתון.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      למה להמציא? לא כתבתי שחיתות. לא התכוונתי שחיתות.
      הסברתי את עצמי היטב. אם לא אתמול, אז היום.
      אתה לא מסכים – אל תסכים.
      אני מתייחסת לכל דבר: לדברים קלילים ורציניים.
      וכן, בפורים, אחרי שני פוסטים רציניים באותו יום, הגיע תורה של אנקדוטה לשעת ערב, לפני המסיבות.
      זה לא עיתון, זה בלוג. ובבלוג אני עוסקת בכל. לגמרי.

      אהבתי

  13. עברי הגיב:

    אויה. בד"כ אני לא טורח להתרגש מאזכורים של זוועות סקסיסטיות או סתם אדיוטיות, אבל מקרה א. גינזבורג ונענע10 שלעיל ממש נורא. היה לפחות הקשר כלשהו? תלוש ככל שיהיה?

    אהבתי

  14. יקיר אביב הגיב:

    "ישראל היום", מדור הספורט, ע' 38, סיקור המשחק מ.ס.אשדוד – הפועל ת"א, שתי שגיאות צורמות:
    1) בליץ' (במקום בליץ).
    2) מחא (במקום מחה, מלשון מחאה).

    אהבתי

  15. אוח, לומשנה הגיב:

    אופנת ה"אתם תחליטו!" כבר מזמן הגיעה למחוזות מטופשים. אלופים בתחום הם החברים בואללה. רומן זדורוב אשם או לא? אתם תחליטו! קצב אנס או לא? אתם תחליטו!

    למישהו עלה הריאליטי לראש. בעיני זה נזק לטווח רחוק מבחינה ציבורית.

    אהבתי

  16. אורן הגיב:

    שגיאה חמורה של ישראל היום:

    בעמ' 23 של העיתון מהיום, מופיעה סקירת בורסה, ובה מסתבר שהבורסה סגרה אתמול בעליות.

    מה הבעיה, אתם שואלים? לא התקיים אתמול מסחר בת"א בשל החג, והעליות שמופיעות בכתבה הן עליות הבורסה מיום חמישי, היום האחרון בו היה מסחר.

    אהבתי

  17. שועלן הגיב:

    מירי רגב: "משום מה הציבור, שלמענו ובשמו הם מדברים נשאר תמיד בגדר נעלם. אפילו לא איקס בריבוע. נעלם."
    כדאי שהח"כית שתחזור לשיעורי חשבון ביסודי בשביל שלא תצא מטומטמת עם הדימויים שבהם היא משתמשת.
    איקס בריבוע זה גם סוג של נעלם. הוא אפילו פחות טוב מסתם איקס פשוט, כי אתה תמיד נשאר עם אי וודאות בין שתי אופציות.

    אהבתי

    • אבנר הגיב:

      לא מדויק. לא תמיד יהיו שני פתרונות אפשריים למשוואה כזו, תלוי מעל איזה שדה מוגדרת פעולת הכפל המדוברת. אבל בשביל ליצור פה קונצנזוס, בוא נסכים על כך שמירי רגב טיפשה.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני בוחן את הדימוי שלה בסקופ שהיא אמורה להכיר (כמו כל בוגר יסודי ומעלה).
        מעבר לזה זה באמת לא פייר.

        אהבתי

  18. הלל הגיב:

    מבקרת התקשורת ביגול גרשוני על טעות מביכה (שטרם תוקנה!) באתר ynet:

    http://bloggershuni.blogspot.com/2011/03/blog-post_2047.html

    אהבתי

  19. נאג'ס הגיב:

    נדבר על זה בבית – תוכנית אווילית שכל תכליתה לפמפם לצופים את טכנולוגיית הבי-אם-אקס (אור איז איט אן-ג'י-אן?) של בזק

    אהבתי

  20. TomerS הגיב:

    אגב "זמנים בריאים" ושימוש בבני משפחה לצרכי העיתון: באותו מוסף השבוע פורסמה כתבה של אריאלה איילון על סחבת איומה ממנה סבלו היא ואמה הקשישה כשנאלצה להתאשפז לאחרונה לצורך טיפול פשוט וקצר.

    (שזה דווקא שימוש מוצדק לטעמי לעומת תמונות פורים המדוברות, גם אם איילון מספרת את הסיפור בגוף שלישי לכל אורכו ורק בסיום מתוודה בגילוי נאות.)

    אהבתי

  21. קוראת הגיב:

    בפעם הראשונה – את צודקת בכל מילה לגבי רון ירון! כנראה שמאז שמונה לעורך הוא התמלא ביתר חשיבות עצמית. רון, תראה מה קורה אחרי התפקיד: נעלמים לתהומות הנשייה

    אהבתי

  22. דווקא ירושלמי הגיב:

    והכי מצחיק, איפה הוא כלוא? בפתח תקווה. מה שאומר שלא צריך להפעיל שום עינוי מיוחד נוסף או ת"ש קשים.

    סוג של דאחקה נמוכה מדי בשביל הבלוג הזה, אפילו בפורים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כנראה אינך יודע, אבל נולדתי שם וגדלתי שם לצערי עד גיל 18, וזכר השנים הנוראות האלו לא נמחק מזכרוני, כמו גם הביקורים שאני נאלצת לעשות שם היום. זו העיר האיומה בישראל.
      ולצחוק על עצמי או על המקום בו גדלתי הכי לגיטימי בעיני.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s