כולנו שירלי מרדר * נורופן זה מסוכן? * ראש חדש לשב"כ * מה אנחנו יודעים עליו * ביביטורס לא נגמר

כל העיתונים מיישרים קו בראשית עם ראש השב"כ החדש.
בן כספית לקח פסק זמן: הוא משבח את נתניהו על ההחלטה לבחור ביורם כהן לראש השב"כ ("החלטה ראויה של נתניהו… בצורה מסודרת ואחרי תהליך קבלת החלטות יסודי") ומדבר בשבחיו של רה"מ בנושא, וגם של כהן. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, וכספית אומר בהמשך שהכרזה על הראש בסגנון צביקה הדר בכוכב נולד ובכנס קק"ל הייתה כדי להסיט את האש מתחקיר ערוץ 10 על ביביטורס.
האם רק לי מפריע מפל השבחים שכספית מרעיף על כהן כאילו היה חברו לסיר בבית הילדים? מאיפה הוא מכיר את פעילותו? היא לא אמורה הייתה להיות חשאית? התחושה היא שכספית אימץ את דעותיהם של כמה אנשים האמינים עליו ומכירים את כהן.

בהארץ מביאים אנשיל פפר וחיים לוינסון עדויות מאנשים שונים המדברים עליו ולא מתיימרים להכיר את האיש.
אמיר אורן לעומת בן כספית רואה את המינוי כתמוה.

בישראל היום ציטוט של נתניהו (בכפולה הפותחת) ככותרת: "איש שטח אמיתי".
יואב לימור מסביר שם מה מחכה לכהן: אינתיפאדה שלישית ב-15 במאי, היום בו ייכנס לתפקיד.

בידיעות מופתעים מהמינוי, שהיה "הפתעה גדולה לכולם". מוזכרת בחישת הימין ואלכס פישמן כך לפי הכותרת, אומר שלמרות הכל מדובר במינוי מצוין. כשלעצמי לא מצאתי את המילה "מצוין" בדבריו, אף שהוא בעד המינוי. ההכרזה מזכירה לו את טקס האוסקר, קרקס ואת האח הגדול

נהנתניהו

בן כספית כתב אתמול שחיים (ג'ומס) אורון סירב להכשיר את טיסותיה של שרה נתניהו.
ישראל היום טוען היום (בשער) – לא נכון, טיסות השרה עד 2007 כן הוכשרו, פלוס הודעה על שנתניהו הגיש תביעת דיבה בסך מיליון שקלים נגד ערוץ 10. ומה עם כל העיתונים שהתייחסו והרחיבו על תחקיר הערוץ? הם לא ייתבעו?

מעריב, אתמול: אורון שלל את הגישה הזו על הסף. הוא אמר לראש הממשלה שהמכתב המדובר אינו לפניו, ונתניהו התנדב להקריא אותו במיוחד, וכך עשה. במכתב אכן נאמר כי "מכאן ואילך" לא תוכל אשת ראש הממשלה להצטרף לנסיעותיו. אורון, כאמור, לא הסכים עם הפרשנות של נתניהו, כי אין זה בכלל בסמכותה של ועדת האתיקה לאשר נסיעות עבור אשת ראש הממשלה.

ישר"ה היום: לדברי אורון, "כשנכנסתי לתפקיד החלטתי בינואר 2007 שאין יותר אפשרות – לא לראש ממשלה לשעבר ולא ליו"ר כנסת מכהן – לצרף את אשתו לנסיעה, ולכן הודעתי לנתניהו שמכאן ואילך נסיעותיה של רעייתו אינן מאושרות יותר".

הארץ חוזר ל-1995, לתחקיר בכל העיר (לידה פרטית לא משולמת, ארוחות חינם במסעדות) וגם מאמר המערכת גורס שמשפחת נתניהו חיה כשליטים מנותקים בנסיכות נפט.

גם כספית במעריב וגם איתמר אייכנר בידיעות תוהים אם נתניהו לא יצר אתמול את הדרמה בשידור חי כדי להסיט את האש מהתוספות של ערוץ 10 לתחקיר.

יובל קרני מזכיר שנתניהו הזמין אתמול עיתונאים לישיבת סיעת הליכוד בכנסת, אלא שהעיתונאים באולם לא התעניינו במשנתו הבטחונית. לאחר שסיים את דבריו שאל אותו עיתונאי איך הוא מגיב לסדרת הפרסומים והתחקירים. "נתניהו שתק ובחדר השתררה דממה". סוף.

באחוריים/דעות

נחמיה שטרסלר מודה שהוא מפחד מארגוני הנשים ומציע להשוות את גיל הפרישה לשני המינים, 62. אני בעד, השאלה אם קרנות הפנסיה יעמדו בכך, או יקרסו. ח"כ אורית נוקד קוראת במארקר למצוא פיתרון ביניים לנשים בנות 50 פלוס. אין לי מושג איזה פיתרון עולה בדעתה.

קשרים עם נשים? זהו שלא בטוח. למרות הידיעות העסיסיות מאתמול על מי שלא יהיה נציב שב"ס, אלי גביזון, מתברר שמדובר בעניינים לגמרי אחרים, כמו הטבות לאסירים. לכאורה.

כותרות מתחפשות

כותרת השער של מעריב על ראש השב"כ היא "הראש החדש" (לעומת "ראש חדש" בידיעות). כותרות לא מבריקות במיוחד מאחר שאין בהן שום דבר ייחודי שמתייחס לאיש הזה דווקא. זו הייתה יכולה להיות גם הכותרת לראש הממשלה, ולכל ראש אחר.
אבל בע' 26 במעריב יש כותרת לכיתוב תמונה על כיפת הברזל, כשהרמטכ"ל בני גנץ ניצב לידה. הכותרת: "המושל בכיפה". לגמרי יכולה להיות הכותרת לראש השב"כ החדש, וזאת, מאחר שעובדת היותו מכופה זכתה לפמפמת רבה.

ועוד כותרת מתחלפת: ידיעות: "הגרוזיני הפסיד לאפגני" ומעריב: "האפגני ניצח את הגרוזיני"

ועוד אחת. לכל כדור יש כתובת.

בהלת הנורופן

תרקיע שחקים בימים הקרובים ואני מניחה שהחברה (רקיט בנקיזר) המשווקת תספוג טלטלת דלפקים קשה.
אלו כל השמות המסחריים האחרים של התרופה, לפני שאתם זורקים את הנורופן מהחלון.

כמובן שהיו בעבר אזהרות שונות נגד התרופות הללו. הנה אחת מהן, של זיוה מוגרבי מישראל היום.

אני לא מזלזלת במצבה של שירלי מרדר שהכבד שלה קרס בעקבות הנורופן, אבל התפילה הזו לאלוהי הפייסבוק דומה לגמרי להשתטחות על קברי צדיקים. דומה שזו האינטראקציה היחידה שיש לאנשים עם העולם. העדכונים לחברים שלהם בפייסבוק. גם מערש דווי. ו-ynet (כמו גם מהדורות החדשות אמש) מנצל זאת היטב.

"מדינה שלמה מחזיקה לה אצבעות", כך בכותרת משנה במעריב. שוב, חי נפשי אני רוצה ששירלי מרדר תבריא. אני רק לא יכולה לשמוע יותר את האמירות השחוקות האלו. רק לפני יומיים נכתב שמדינה שלמה הצביעה לג'קי מנחם. עכשיו מדינה שלמה מחזיקה לשירלי אצבעות. אי אפשר, לא צריך לגייס את כל המדינה למבצעים מיוחדים כל יומיים. הניחו למדינה. מעריב רוצה לאחל החלמה מהירה לחולה? בסדר, אבל אל תדברו בשם העם.

ידיעות מקנה לסיפור מרדר את השטח הגדול ביותר. כפולת האמצע. וזה למה? כי " ווינט חשף אתמול בבוקר" (כפי שתראו משעת העלאת הידיעה, זה לא היה בבוקר, אלא 12 ש' קודם), ומאז "עוקבת מדינה שלמה בחרדה".

אבל השאלה הגדולה היא מה הביא את הסיפור של שירלי מרדר לכותרות כל העיתונים (למעט הארץ, אבל בכ"ז זו ידיעה שנייה הבוקר בע' הבית), לעובדה שאבא שלה מכנס מסיבת עיתונאים מאולתרת בבית החולים, וכמעט מת מתהרגשות ומפחד, הרי מקרים כאלו (לאו דווקא מנורופן) קורים כל יום בבתי החולים.
אם לנסות לפענח, הסיבה היא כנראה שהתרופה מצויה בכל בית בישראל. סוג של זריית בהלה וחרדה יחד עם משהו עממי ומוכר. לא איזו תרופה אקזוטית שאיש לא יודע לאיית, לא פטריית הזיה או תולעת ייחודית שהביאה איתה מטיול למזרח. כולה עקירת שן >>> כאבים>>> נורופן. מה יותר בנאלי מזה.

אגב, בידיעות כתוב שהאקמול לסוגיו בטוח יותר לשימוש (זה גם מה שאני ידעתי). בהארץ לעומת זאת  כתוב שאירועי הרעלות קורים בשכיחות נמוכה יותר במשפחת הנורפונים (פחות מאשר באקמולים). אוף, כואב לי הראש.

יש עורכים בבית?

החיקוי לחיים, כלכליסט

מדי כמה שעות מארגנים עורכי ynet חידת היגיון לקוראים.
הנה עוד אחת.

דעה? פרסומת?

טבע הטבח (nrg, תודה לרם אזרח)

סתם ידיעה צהבהבת שמשומה מופיעה רק בהארץ.

לחם עבודה/מעברים

זה ממש לא חדש, ואני יודעת על כך כבר שנים, וכבר כתבתי על כך לא פעם, אבל המצב הוא כזה: אין גרפיקאים/מעצבים גרפיים לעיתונים מודפסים. וגם מעצבים לאתרים לא עומדים בשורה. אני לא יודעת למה זה, או מה עושים כל בוגרי בתי הספר לעיצוב, איך הם מוצאים את פרנסתם, אבל המודעות בלחם עבודה שזוכות להכי פחות היענות הן מודעות החיפוש אחר גרפיקאים.
בקיצור-צוריים, מכירים גרפיקאים? מעצבים? אתם עצמכם כאלו? סתכלו על לחם עבודה. יש שם כמה משרות גרפיקה שוות (נו, ברור שגם אחרות).

ראש עיריית אשקלון, בני וקנין עזב את המירוץ למיליון וחזר לעירו הנמצאת תחת אימת הגראדים. כנראה שבעקבות הלחץ הציבורי הבין שמשרת ראש עיר חשובה לו יותר מהאופציה להרוויח מיליון ולהפוך לדאבל סלב.
צפניה מצקצק בכיוון הנגדי.

תוס', הודעה לעיתונות:
אבירם אלעד מונה לראש מערכת החדשות של וואלה! ולסגנו של גדי להב, העורך הראשי של האתר. במסגרת תפקידו יהיה אחראי על ניהול ועריכת וואלה! חדשות. אלעד, בעל תואר ראשון בממשל מהמרכז הבינתחומי, היה בשנתיים האחרונות סגן וראש מערכת החדשות של הארץ. לפני כן שימש במשך שלוש שנים כמנהל לוח השידורים של קשת וקודם לכן כעורך ורכז כתבים ב-nrg. הוא ייכנס לתפקיד באפריל.

מעריב שלום

סדרת המודעות המפחידות של מעריב נמשכת. אחרי קינג קונג של אתמול, היום אפשר לראות לווייתן ענק (מובי דיק?) שרוע על החוף, ושני אנשים קטנים (ליליפוטים?) גוררים מהמים כשהוא עטוף במגזיני הדגל: רייטינג, את, סופשבוע. נחמה פורתא: המודעה מופיעה באחוריי ע' החדשות (22-23). מישהו הפיק לקחים מאתמול.
והמסר, מה? גווייתו של מעריב, שפעם היה כריש, שרועה על החוף, עטופה בתכריכי מגזיניו? מה? מה עוד אני יכולה להבין מהמודעה?
אה כן, שמעריב שישי יהיה כל כך ג ד ו ל שאפשר יהיה לעטוף בו לוויתן, לא דגי רקק.

בלוגלנד/ פייסבוק/ ברשת

בגלל התעניינות קהל היעד, עיתונאים מציע המשך לסמינר הכלכלי שהסתיים.

גם צפי סער כתבה היום על כנס הבלוגים הפוליטיים שבוטל ועל התפטרותה הלא מובנת של ד"ר אורלי לובין.
אבל אני רוצה להבין: התפרסמה אתמול ידיעה של ליטל לוין על הפרשה. הידיעה היחידה, ובהארץ. למה לא לתת לינק אליה בדבריה של סער? לא מגיע?
וגם למטה, ב"כתבות אחרות שיכולות לעניין אותך (לא ברור מה הקשר) אין לה זכר.

קריית ים ניצחה את גוגל. מעכשיו לא יהיה כתוב יותר שהיא הוקמה על חורבות כפר ערבי.

כל זכות הינו אתר להנגשת זכויות המרכזת בכתובת אחת את מירב הידע על זכויות המגיעות לתושבי ישראל בכל תחומי החיים, ומנחה את המשתמשים לגבי הליכי מימוש הזכויות באופן ברור ופשוט להבנה. אנשים מנצלים בממוצע רק כ-50% מהזכויות המגיעות להם, כשהסיבה העיקרית לכך היא חוסר ידיעה. למיזם הפועל ללא כוונת רווח נכנסים מדי חודש כ-20,000 איש.

xnet.co.il, אתה הלייף סטייל של ידיעות שיציף את תכני מגזיני ידיעות הנבלעים ב-ynet (עורך ראשי אילן יצחייק) עדיין לא עלה לאוויר, אבל זה יקרה תוך ימים. כך מבטיחים.
בינתיים זה מה שמקבל מי שמנסה להיכנס:

הבלוג בייגלה מבקש מכם לתרום לעמותת שובע.

איציק גונן (אסקלנטה) בקטע נונסנס מתוך ספר שלו שלא פורסם, המתייחס לשערורייה ציבורית. איזו? נסו לפענח.

לפני פיזור

נתקלתם בקשיי כניסה לבלוג ביומיים האחרונים? דווחו בפרטנות.