בנשימה עצורה מחכה להחלטת המבקר אם לחקור או לא לחקור * בינתיים העיתונים מתנדנדים אך ממשיכים להלום * מעריב מתחדש, כמובטח, ונסקר בהרחבה * מי מתעניין בכתבה על ענת קם? * ומה יקרה היום בחמש אחה"צ * ובשתיים בלילה
כל העיתונים, כל אחד בדרכו ייחד את הכותרת הראשית לביביטורס ולתשובות שנתן נתניהו לציבור, כשדנה ויס ניווטה את המשדר.
במעריב מתלהבים מאוד בשער: "לינדנשטראוס יחליטו היום אם לפתוח בחקירה רשמית של נסיעות נתניהו".
העמודים הראשונים מתעניינים בקריסת מערכת הבריאות.
ולאחר מכן: בשער מעריב, תלוש משכורת של עו"סית ממנו עולה כי בניגוד להסכמים, נוכו לה כ-3,700 ש' על ימי השביתה, כך שהיא נותרה עם שכר של 930 ש'. מחריד, נכון? אלא שבכתבה של יובל גורן, בהמשך, מתברר שהתלושים נכתבו לפני שהושג ההסכם, שהעובדים יקבלו מענק שלא כתוב בתלוש (אותו קיבלו כל עובדי המגזר הציבורי), ושהוחזרה להם מקדמה.
אם הבנתי נכון, התלוש אכן נראה רע מאוד, המציאות, לא בדיוק. אם כך, למה לגרוף כותרת מקוממת?
בישראל היום מתגייסים עם כותרת ראשית (וטקטיקה חדשה): "הליכוד: אם לחקור נסיעות – שיחקרו הנסיעות של כולם".
ידיעות מסתער על ביביטורס במלוא המרץ: שער ועוד שלושת העמודים הראשונים. על פי ידיעות לינדנשטראוס כבר החליט לבדוק את נסיעות הזוג, וצוות החקירה יקבל סמכויות של בית משפט.
על פי הארץ המבקר "צפוי" לחקור.
ברק מתגייס הבוקר לעזור.
יוסי שריד – כולם אשמים חוץ מנתניהו.
רביב דרוקר על הספינים של נתניהו.
רה"מ אוהב לישון, כך מתברר.
באחוריים
יפן נמחקה לגמרי מדיווחי העיתונים הישראליים, אבל הנה, סוף סוף היא חוזרת, וזה למה? כי גם לישראל הגיעו רסיסי קרינה.
בנק לאומי ישלם 130 מליון שקל בגלל מה שהחל כתחקיר עיתונאי.
כל העיתונים דיווחו על הפשרה מול החברה להשבת רכוש נספי השואה. כמעט כולם שכחו את תפקיד מעריב (28 במרץ):
אילן רבינוביץ' תובע את ידיעות על הכתבה על אודותיו בארבעה מיליון ש'. אחת התביעות המעניינות. מאחר ששמעתי רבות על התנהלותו מכל מיני נקודות מבט מעניין יהיה להיווכח אם יגיעו הדברים לבית המשפט, או אם יסתיימו בפשרה ובהתנצלות נוסח זו שקיבל רביב דרוקר.
מרצים באונ' תל אביב קוראים לד"ר אורלי לובין לא להתפטר.
מעריב: השיפור במצבה של שירלי מרדר נעצר. ישראל היום: הרעה במצבה.
הלכה לעולמה
העיתונאית תמר גולן.
איך דיווחה התקשורת על מותה?
גדי איידלהייט מספר בפייסבוק:
עידו דיסנצ'יק, עורך מעריב לשעבר סופד לה.
ב-ynet כתוב רק בכות' המש' שנמצאה ללא רוח חיים. שום דבר נוסף בכתבה, המתארת את קורות חייה.
מהידיעה בידיעות ברור לגמרי שהיא בחרה לשים קץ לחייה ודיברה על כך שנים.
בהארץ גדעון לוי מספיד.
לא רוצה לחזור על מה שכתבתי כבר אלף פעם. אני לא מוצאת שום סיבה לטשטש את נסיבות מותה של אישה בוגרת, צלולה בנפשה, שלא יכולה הייתה לשאת יותר את כאבי הגוף.
מעריב שלום
סדרה של שלוש פרסומות הופיעה במעריב השבוע. המסר שלה היה שמעריב החדש הוא ענק. וצבעוני. ותרבותי. את שלושת התארים האלו ייצגו קינג קונג, לוויתן ופרפר בלי אפקט.
הנה כל הסדרה. הבוקר חוזרת מודעת קינג קונג ומודעה נוספת, כפולת האמצע, מתארת את שערי את ורייטינג. אז כן, 32 ע' חדשות יש למעריב היום, מתוכן שתי כפולות פרסומת עצמית.
וזה הפרסום ב-HP
מה חדש בחבילה? את ורייטינג.
מנויי מעריב קיבלו הבוקר את סופשבוע (120 ע', אכן גדול, אבל כמו שכבר אמרתי, פסח בפתח), מהדורה מצומקת של רייטינג, אותו, סלחו לי, לא ראיתי כבר שנים, ועם היוצרים הסליחה.
כל חלקו העליון של השער (ע"ע) מוקדש לקידום העיתון של מחר, עם שערי שני המגזינים הנבחרים לעטוף בהם דגים גדולים: רייטינג ואת.
על השערים – לא אמרנו עיתון תרבותי יותר? – גיבורי שתי תוכניות ריאליטי. למעשה אחת בלבד. האח הגדול. שפרה קורנפלד (שטוב, היא כבר לא שם: היא נישאה, מעשה סינדרלה, למולי שגב, מעמודי התווך של קשת, ילדה באחרונה בת, כותבת טור בלאשה וגם מוציאה עכשיו ספר). על שער רייטינג נופר מור וג'קי מנחם. גיליון רייטינג הדקיק – 68 ע' (שנאמר, ירד בחצי). אותו גיליון בדיוק נמכר גם בקיוסקים (קיוסקים? איפה יש קיוסקים?) ב-7.90 ש'. זה מה שכתוב עליו.
גליון את יגיע כנראה עם העיתון של מחר.
תיבת הקרדיטים:
מיכל יפה, סגנית העורך, כבר לא. במקומה מסגנים רועי בהריר וערן סויסה, שניהם מכותבי מעריב.
במדור הנקרא "רשימת חיסול" יורדים חברי המערכת על הצופים שבחרו "בגבר עילג כזוכה הגדול" ומי יחסל את מי שבחרו בו לשער?
באשר לתכני העיתון, חוץ משני הראיונות הבלעדיים עם גיבורי האח (שאומרים אותם דברים ששמעתם מהם במהלך כל השהייה בבית, רק עם פרופיל קצת יותר מגלומני), יש כתבה מעניינת (אלקנה שור) על היחסים בין רשת ל-ynet, הזכיינית המעניקה לאתר תכני טלוויזיה תמורת מיליון דולר בשנה כולל טענות נגד רשת שאינה מנצלת את האינטרנט ולא מסייעת לחשיפה של האתר המארח. דומה שזה הנתון היחיד עליו יש הסכמה בין כל הדוברים האנונימיים בכתבה (בכירים ברשת, בכירים ב-ynet). בכיר בידיעות אומר בכלל שלא מדובר במיזוג אלא בקניבליזציה של ynet ש"ידועים בקניבליזציה שלהם". על השאלה כמה אחוזים מהגולשים לאתר רשת מגיעים מ-ynet, למשל, יש מחלוקת: 50? 80?
עוד נתון מעניין: קשת מפסידה על מאקו 25 מיליון ש' בשנה. אבל מאקו הוא לא האתר היחיד שמפסיד: על פי הכתבה "כל האתרים מפסידים היום".
משם דפדפתי למדור הקולנוע שפעם היה שלי, והתברר לי שאת ארבעת העמודים כותבים שלושה אנשים. שזה די עולם הפוך בעולם העיתונות: פעם מישהי אחת עבדה בפרך וכתבה את כל ארבעה-חמישה העמודים. וואוו.
ובסוף הגיליון? חמישיית ההגיגים של מנחם בן, שעברה לפה מתרבות מעריב המנוח.
סופשבוע של היום הוא גיליון מושקע במיוחד, וגדול, כאמור. דומה שהדגש בו הוא על כתבות תרבות, שהרי כזכור תרבות מעריב איננו עוד, כך שהחומרים משם הגיעו הנה.
תשע כתבות בגיליון, מתוכן שייכות חמש ל"תרבות": אסף אבידן, מוזיקאי (שגיא בן-נון), שרון רוטר (צביה בלום), גם. מייקל ביי, במאי (יוני בינרט), דיון על מישל וולבק (יובל גלעד, רן יגיל), ודיון על מחוברות וההתפשטות הטלוויזיונית לקראת עליית העונה החדשה (אלון הדר). רגע, הדיון הזה לא היה כבר באמצע, אחרי העונה הקודמת, או הקדמקודמת?
ארבע הכתבות הנוספות: שרי מקובר-בליקוב מדברת עם בתו של הרבובדיה; נעמה גביש שמשפחתה נרצחה בפיגוע מדברת על חייה החדשים (טל אריאל אמיר); כתבה המראה שלא כולם אנטישמים בפרלמנט האירופי (רותם סלע), ועוד אחת מתורגמת מאובזרבר על אנה צ'פמן המרגלת.
מינון לא ממש מאוזן, אבל בכל זאת ניסיון לתת חבילה גדולה ומשביעה, שבשער מוגדרת כ"תרבות הנגד", מסיבה כלשהי.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
ארז וולף יצר לצפניה את הכוכבנולטור, כל מתמודדי כוכב נולד. לחומדי הזמר העברי המזדייף.
רות בנדיקט (בציציות ראשה) בתרשים זרימה על אישה חילונית ואישה חרדית.
טיויV
מעניין, איש מארבעה מבקרי הטלוויזיה (המודפסים) לא מצא לנכון להתייחס לכתבת המקור על ענת קם בכלאה שבכיכר רבין. ניב שטנדל בעכבר, כן. מי שחתומה על הסרט יחד עם רביב דרוקר (שאבחנותיו דומות לאלו של עינת פישביין מידיעות), היא הדס ריבק, עורכת מדור וואלה! ברנז'ה וחברה של קם. היא זו שתיעדה את היומיום בדירת המעצר. לא מדובר על קולנוע או על טלוויזיה במיטבה, אלא באמת על תיעוד במצלמה ביתית, שנראה רע ממחוברות למשל.
בכתבה יש דווקא תשובות למה שהטריד אותי אחרי קריאת הכתבה בידיעות: התענוג שגרמה קם להוריה הביא אותם להשקיע בסיפור מאות אלפי שקלים. כן, מאות אלפים. קם, בניתוק מעצבן אומרת במפורש שהיא לא יודעת בדיוק כמה, או איך המשפחה מממנת את העניין. אמה מספרת שלקחו חסכונות, קרנות פנסיה וכאלה. התרומה של קם לעניין – היא לא רוצה שהדודה תמכור את דירתה למענה. אבא שלה, שהתראיין בהרחבה בעבר נעדר כמעט לגמרי מהכתבה.
עכשיו תארו לעצמכם נערה ממשפחה אחרת, שאין לה קרנות פנסיה וחסכונות וכו'?
ועוד דבר יש לי לאחל להורים: שאיש מהם לא יחלה במחלה כלשהי שתצריך השקעת כסף אישי.
בין היתר מתברר שקם מועסקת (על ידי מישהו שלא רצה להזדהות) בכתיבה טוקבקים באינטרנט, ושיונית לוי ביקרה אצלה (מעניין אם ומתי ישודר הביקור).
ישראל הראל כותב בהארץ על "עסקת הטיעון השערורייתית". אין לי מושג למה הוא כותב שמעצר הבית בוטל ושהיא "שבה לביתה בירושלים". ראשית, ביתה בתל אביב. הוריה גרים בירושלים. ושנית, המעצר לא בוטל. נכון שתנאיו הוקלו. אין עורכים בבית.
המבקרים העדיפו את השאלות לרה"מ.
לפני פיזור
מזלכם ששישי מחר ואתם לא עובדים. כלומר אתם לא. אני כן. כי ממחר, שעון קיץ. את השעון יש להזיז שעה אחת קדימה בשעה שתיים אחר חצות.
לילה קצר ומאושר.
ועוד קודם: היום ב-17:00 סיכום החודש הראשון של ולווט העצמאית.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 1.4.11
ככה נראה הבוקר צד ימין של הבלוג – שירה
תגובות אחרונות
רג'ינה ספקטור על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
מאי על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
velvet על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
שאלה על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
יוריק על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
velvet על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
יוק על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
nachum על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
יגאל כהן על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
יוק על המבקר החליט? יחליט? מחליט?
😉
אהבתיאהבתי
לא הבנתי אבל אולי רק בגלל שאני עדיין הלום התרגשות.
הייתי בשדה כשהזוג הקיסרי עלה למטוס ונפנף לנתינים.
אני בטוח ששרה ניפנפה אלי מפתח המטוס.
אני מזה מאושר.
אהבתיאהבתי
מר כהן, תפנים: אהוד אולמרט מושחת, והוא עומד להיכנס לכלא בשל מעשי השחיתות שלו.
אני חוזר, למקרה שלא הבנת: אהוד אולמרט מושחת, והוא עומד להיכנס לכלא בשל מעשי השחיתות שלו.
אהבתיאהבתי
התרשים של רות בנדיקט הזוי לגמרי. יכול להיות שהוא מייצג את ניסיונה האישי – אבל את החברה החרדית בכלל??
בתור חרדית מבטן ומלידה, שהתחנכה בבית יעקב, אף אחד לא אמר לי או רמז שאני חייבת להתחתן אחרי שתים עשרה שנות לימוד אפילו הבעתי בגלוי את אי-רצוני להתחתן בגיל הזה, וזכיתי בעיקר לעידוד ללכת ולעשות מה שאני רוצה, כל עוד אני מרגישה ככה. אף אחד לא לחץ עלי להשתדך, או טען שאני חייבת להכניס כבר לשימוש את הרחם שלי. זכיתי להרבה פרגון על כך שפיתחתי קריירה כפולה בשנות העשרים המוקדמות שלי, ולא עסקתי כלל בניסיונות להתחתן.
וחיי החילוניות כולן נופת-צופים בלתי פוסק, נכון? אני מניחה שכל המכרות החילוניות שלי פשוט סתם לוזריות…
אולי לבנדיקט היה רע מאד, אבל הלוואי שאנשים יפסיקו להכליל מהניסיון הפרטי שלהם ולנסות לטעון שהוא חוויה אוניברסאלית. קודם כל, זה מאד ילדותי ולא מתוחכם. וחוץ מזה, בעיני כל האנשים הלא-כל-כך-תמימים שמבינים שאתה פשוט מספר על הצרות שלך, אתה פשוט נשמע כמו בן טיפש-עשרה בכייני. כן, הכריחו אותך להתחתן וללדת ולא להתפתח. מה את אומרת? וכמה התפתחת מאז שהבנת את זה?
לא הרבה, בדרך כלל.
אהבתיאהבתי
זה לא קשור לתמר גולן פר-סה. וזו לא רכילות.
אנחנו, בני האדם שעודנו חיים (באופן זמני) רוצים לדעת, אם כבר כותבים על אישיות כלשהי שהלכה לעולמה, איך זה קרה. ממה. מתי. ואכן, הדברים כתובים: מת ממחלה ממארת. נהרג בתאונת דרכים. בתאונה צלילה. כשנפל מהסולם, וכנהלאה.
ותמר גולן כשלעצמה אכן הייתה אישיות ידועה במקומותינו ועשתה דבר או שניים בחייה.
אהבתיאהבתי
מדוע צריכה התקשורת לפרט את נסיבות מותה של תמר גולן ז"ל? למי ולמה הרכילות הזו חיונית?
אהבתיאהבתי
הכתבה על ענת קם היתה מעניינת, למרות שנועדה במפורש לעזור לה לקראת גזר הדין.
לא ציפיתי לכתבה באיכות צילום מקצועית, מכיוון שהוא נעשתה בתנאי בית על ידי לא-מקצוענים.
לגבי מאמרו של ישראל הראל על עיסקת הטיעון:
מערכת הביטחון הפכה את ענת קם למפלצת-שפגעה-קשות-בבטחו- המדינה. לדעתי, זאת היתה מערכת ספין משומנת היטב על ידי מערכת ממשלתית חזקה במיוחד. רוב התקשורת קבלה את הספין של משרד הבטחון והעבירה את המידע המנופח ומוגזם.
אני מקווה שהשופטים יחזירו את הדברים לפרופורציה והעונש שלה יהיה מתאים.
אהבתיאהבתי
הצופים שבחו "בגבר-taklada
אהבתיאהבתי
נחום, פעם אחת אולי תסביר לנו, לכל הרוחות והשדים, מה זה הטקלדה שאתה דוחף אם צריך או לא (ולא). אולי ראיתי/קראתי/צפיתי/רפרפתי מספיק?
אהבתיאהבתי
גם היום בגוגל איור חביב.
אהבתיאהבתי
http://news.walla.co.il/?w=//1335949
הטור הזה מציג את ענת קם לפני הפרשה ולכן מבחינתי הוא העדות המדוייקת ביותר באשר לשאלה – מי את ענת קם ?
הטור הזה מבהיר עד כמה ענת קם היא אישה מורכבת בדעותיה (לעומת הדוגמתיות של מי שניסו לנכס אותה אל מחנה מסויים עם פרוץ הפרשה) אבל גם מבהיר היכן היא מצויה על המפה הפוליטית (בניגוד להכחשותיה מן הימים האחרונים).
הכתבה ב״המקור״ נעשתה באופן ידידותי מדי,מתאמץ מדי,וכלל לא בטוח שהיטיבה עם קם (בוודאי לא הרגעים שבהם היא נדמית כמי שמתלהבת מהפיכתה לידוענית).
אהבתיאהבתי
תודה על הקישור שמעולם לא ראיתיו. דבר אחד את מתעלמת ממנו, בזמן כתיבת הטור היא היתה כבר לאחר גניבת המסמכים וידעה היטב איזה 'אוצר' יש בידיה כשהיא מחפשת מקום להוציא אותו החוצה.
לטעמי מסעות היח"צנות שהיא עושה, והרי לא היה באמת שום חידוש בכתבה הטלויזיונית לעומת הכתבה בעתון פרט מעוד קצת רכילויות וניים דרופינג טרי, יש להם מטרה אחת ויחידה והיא לנסות לצמצם נזקים. יש להניח שזה לא ממש יעזור לה. בנוסף, כפי שציינת, יש להניח שהיא מוכנה לעשות הרבה הרבה, כולל דברים יותר גרועים מאשר מסמכים גנובים, והכוונה לענייני מוסר (כשהיא טענה שאין קשר רומנטי/מיני בינה לבין מוזכר אחר אבל לפי צורת התגובה היא לא ממש שוללת), כדי לקבל את 15 דקות התהילה שלה ולהאריך אותם ככל האפשר. יהיה לה מספיק זמן לחשוב שוב על המחיר בזמן הארוך שבו בין השאר היא גם תצטרך לנקות בעצמה את בית השימוש הפתוח בתא שלה.
עם כל הכבוד ממש לא התרשמתי שהיא כל כך חכמה. אולי במבחנים היא מצטיינת אבל המציאות הדינמית, שבה אנו צריכים לתפקד, מורכבת הרבה יותר.
אהבתיאהבתי
הדס, כן, הקישור הזה הובא בבלוג כעשר פעמים לפחות.
היא לא "הייתה נדמית", היא באמת רוצה להיות סלב, ומפורסמת, והיא מגגלת את שמה כל כמה שעות, ושמחה שנהג המונית מזה אותה. הכל נאמר על ידה. לא מדובר בפרשנות.
אהבתיאהבתי
זו הייתה ענת קם שדיברה אתמול? אני השתכנעתי יותר ויותר שהשפתיים (ישקו) שייכות לה אבל הקול קולו של עו"ד אביגדור פלדמן. הטקטיקה הרגילה שלו לצמצום נזקים והקטנת העונש למסכנה החבושה בביתה.
אהבתיאהבתי
התרשים של רות בנדיקט פשטני וסטיגמטי להחריד, ומתאים מאוד להתלהבות של חלק מהמומרים-לעולם-החילוני מאותו עולם נפלא. היא מבטיחה בתחילת הפוסט שלה "בפעם הבאה אשתדל להכליל פחות". אני באמת מקווה.
אהבתיאהבתי
כן מבקר, לא מבקר (ברור שכן) הסיפור הוא שהמשטרה בסוף תחקור. כל האדוות האלה אינן אלא קצף על פני הגלים. פרשת ביביטורס מעלה לדעת כל הפרשנים המשפטיים חשדות לעבירות שוחד. הניסיון להגיד שכולם טסים הוא ספין שהרי העניין הוא בכלל בשנור של נדבות להטסת שרה שלנו ע"ח אנשי עסקים פרטיים.
היום מתחיל ביבי בפרק החקירות השני שלו אחרי שבקדנציה הראשונה הוא נחלץ על הקסקס מאישומים בפרשת המתנות ובפרשת בראון-חברון.
יום מקסים לכולם 😛
אהבתיאהבתי
יגאל, קודם כל קבל נקודה שחורה ועצבנית על האיחור הבלתי נסלח של כמעט 4 דקות שלמות.
לעניינך, אתה רחוק מחקירה משטרתית בנושא העכשווי שלך בדיוק כפי שאתה רחוק מהבנה מעבר לחוקי שעריים בעניין שימוש חוקי בגת לצרכים לא מקובלים. האם אותם "כל הפרשנים המשפטיים" הם מהאולד סקול שבו כה הצטיינת?
האם גם לך יש את אותו הדפקט שיש לגב' זקן שזכרונה הולך ומטשטש ככל שהחקירות מעמיקות?
אגב, האם חיים רנמון זכאי? האם הירשנזון זכאי? האם צחי הנגבני זכאי? האם אולמנרט לא יתחבר למחובריו? (סליחה אם כמה שמות פרחו מזכרוני).
גילוי נאות, ממש לא מתלהבת מביבי, גם לא מהקמצנות שלו ושל אשתו. לפני המון שנים, ברים, הוא לא כיבד אותי אפילו בכוס מים למרות רמזים.
אהבתיאהבתי
קמצנות זו אמנם תכונה מעוררת גועל. קמצנות שמתלווים אליה גילויים של תחנוני שנור ודייג של נדבות מעורר גועל רב. כל האמור כשמדובר באיש ציבור בנסיבות פרשת ביביטורס מעוררים חשד מבוסס לעבירות שוחד שיחקרו במשטרה. ההיסטריה שבאה לידי ביטוי בתגובתך אך מלמדת שאין עשן בלי אש. גם אתם מבינים שהפעם ביבי נכנס למלכודת.
יום טוב לך 😛
אהבתיאהבתי
יגאל כהן – תראה איזה קטע:
אנחנו לא מכירים בכלל, אבל איך שאני רואה טוקבק שלך אני עושה דיסלייק. פבלובי.
אהבתיאהבתי
לינדנשטראוס לא מתרשם מהדיסלייקים. גם המציאות לא משתנה.
🙄
סוף לספינים של שקרניהו, החוטובלים והאקוניסים. החקירה יוצאת לדרך עם סמכויות ועם צוות חוקרים בכיר ומורחב. ברוסית יש פתגם: לתחת פיקח מתאימים ז' עם הברגה. זה מה שעשה מבקר המדינה לביבי ועכשיו הקרוק יכול לקרוא למבקר המקבר כי הזקן הזה יודע להיות אכזר. ככה מוליך אותנו ביבי לאבדון בכל המישורים. ספינים תעלולים שקרים לציבור ובסוף מגיע החשבון. אתם מודאגים לקראת ספטמבר?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4050485,00.html
אהבתיאהבתי
מה כל כך מסובך להבחין בין כריש ללויתן?
* ליצור באיור יש מזיפות ולא שיניים, מה שמאפיין לווייתנים ולא כרישים (נכון, יש כריש לווייתני שלו יש מזיפות)
* יש ליצור סנפיר לוייתני באופן מובהק (ראי למשל כאן) שממש לא דומה לסנפיר המחודד המפורסם של הכריש.
* ליצור יש גם נחיר בגב שממנו יוצאים מים. לוייתן ובשום אופן לא כריש.
* הוא גם ענק, יחסית לאנשים (שיש לצאת מנקודת הנחה שהם בגודל רגיל ולא ליליפוטיים). שוב לווייתן.
* הסצינה כולה של אנשים שעוקדים יצור ימי, טיפוסית מאוד ללווייתן, הרבה פחות לכריש.
בקיצור אני לא מבין מאיפה ההתלבטות שלך. מה, רק זה שהם שני יצורים ימיים גדולים ומאורכים?
אהבתיאהבתי
אה, וסליחה מיוחדת מהטוקבקיסטים שאני שוב דוחף את האג'נדה המתנחלית שלי, אבל לא יכולתי להתאפק.
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה, אתה משכנע אותי שזה לוויתן אחרי שקראתי לו מובי דיק?
אני מתייחסת לכרישים שעלו בטוקבקים.
אהבתיאהבתי
זה כי גם שם כתבת:
(אני לא מתעלם מזה שקראת לו גם לווייתן). וזה מצטרף למה שכתבת כאן:
אז אני לא מבין למה כשלת מלהבחין. ולמה הלווייתן בסוגריים בכלל.
אהבתיאהבתי
חליטת לינדנשטראוס ?
אהבתיאהבתי