אצבעות שחורות 1.4.11

מעניין, ארבעת השערים יוצרים איזה פאזל, פסיפס לא רע.

מה קרה בינתיים?

המו"מ על חילוץ שליט – נכשל.
גולדסטון חוזר בו.
ממש ממש ממש לא הרגשתי את רעידת האדמה.

מוספשבת (מעריב)

מצד אחד, ראיון עצוב וכואב עם אחות של עו"ד ענת פלינר שנרצחה על ידי נער משולל כל יכולת שיפוט. מצד שני, לא עוזרים הדיבורים על סוב יודיצה, האחות הסובלת מטיפה לשופטים ולבית המשפט, מביעה דעתה על מהלך המשפט ומציעה את גזר הדין. וכל זה, כשהשבוע רק יתחיל שלב הטיעונים לעונש. איפה הגבול?

לפחות עפר שלח מודה שהוא לא מכיר את יורם כהן, ושמכל המידע שצבר עליו מכל מיני, עולים אותם תיאורים השותפים לאנשי הארגוני החשאיים. יש. צדקתי.

בן כספית טוען שכל מה שהתפרסם עד עתה על הנהנתניהואים הוא קצהו של הקרחון. כולל אפיזודה במלון בדרום צרפת ב-2004, עת כיהן כשר האוצר.

מה נמסר מהלשכה? הכל רצוף כזבים ועיוותים, מִחזור של פרטים שהתפרסמו לפני כמה שנים בידיעות.

המוסף לשבת (ידיעות)

את תפקיד שלח כאן ממלאת נחמה דואק, וכות' המש' על כהן נפתחת ב"חברים מספרים על", ו"אמא מתגאה".
אני לא מבינה: אם כבר נחשף, אם כבר יודעים מיהו, יאללה, שיתראיין, במקום שנשמע את הקשקושים על נפלאתו מחד, ומאידך את חורשי ההשמצות על "בעייתי ביחסי אנוש", תיאור שנוטים לפזר משמיצים ברוחב לב על מי שהם לא כל כך מחבבים.

גם סימה קדמון וגם בן כספית מפרסמים תיקונים לדברים שכתבו על יהושע מצא, נשיא הבונדס בשבוע שעבר:

זה מה שכתב כספית: "יהושע מצא ביקש, בהזדמנות זאת, להגיב על הדברים שפורסמו כאן בשבוע שעבר: מצא, לדבריו, כבר ביקש לחזור ארצה. לא נתניהו מינה אותו, הוא קיבל הארכה של המינוי עד יוני 2011 על ידי שרי האוצר אולמרט ובראון. לדבריו, הוא נשיא הבונדס צפון אמריקה בלבד, ואין לו נגיעה למתרחש באירופה. הבונדס, על פי מצא, לא מימן מעולם את ילדיו של נתניהו. וחוץ מזה, מצא מתפאר שבתשע שנות כהונתו גייס הבונדס שליש (11 מיליארד דולר) ממה שגויס מאז קום המדינה, הישג ראוי שאכן יש להתפאר בו".

קדמון מוסיפה שמצא כתב לה שנתניהו לא הופיע בפני משקיעי הבונדס בצפון אמריקה בשלוש השנים האחרונות. בתגובה כותבת קדמון שכלל לא התייחסה לשלושנים האחרונות. אחר כך חוזרת קדמון על סיפור של עמיתה שמעון שיפר מ-2008, על יחסי הבונדס, נתניהו וטירת/מלון עז הזהב עליה כותב גם עמיתה כספית.

שניהם, קדמון וכספית משתמשים באותן מילים בדיוק כדי לתאר את היחסים:
כותב כספית:
"תארו לכם ששר התשתיות עוזי לנדאו יטיל על חברת החשמל לארגן לו סיור מקצועי בדרום צרפת בחופשת סוכות הקרובה, כדי שיוכל לנפוש שם (אל תדאגו, לנדאו לא יעשה דבר כזה), על אף שאין באמת לאנשי חשמל ולאנשי תשתיות מה לחפש באזור".

כותבת קדמון: "רק כדי לסבר את האוזן, זה כמו ששר התשתיות עוזי לנדאו יבקש מיו"ר חברת חמשל שיממן את החופשות שלו ושל משפחתו"

ואני שואלת, מיהו הלוחש לעיתונאים ועכשיו מלטף את כרסו בנחת וצוחק מאושר, ולמה הוא לא מתאמץ ומדליף לכל אחד מהחבר'ה דוגמה אחרת?

אה, ח"ח לכותרת השער "הזוג הנסיעותי".

מוסף הארץ

אלון עידן ביקר בבית המשפט הצבאי בעופר. מבט לישראל הרביעית? העשירית?

הצלם מיכה בר-עם כבר בן 81. הוא לא מצלם. הוא מתבונן. ואל תשאלו אותי למה הלינק הוא גרסת ההדפסה. זה מה שאני מצליחה למצוא ברשת.

ומה קורה עם המודעה הזו? היא מתאימה יותר לסמרטוטון פרסומי במיוחד. מה היא עושה במוסף?

ישראל היום

מוסף חגים חגיגי ושיווקי שבשערו מככבת דליה מזור. נקווה שקיבלה על כך ממון.

את התמונה שלה במוסף עצמו מלווה הטקסט העמוק הבא:

מעניין, העיתון שלא שולח כתבים לאזורי עימות ואסון שלח את הילה אלפרט למסעדה הכי טובה בעולם בקופנהגן. סדרי עדיפויות, או לא?
המוסף נוצר בשיתוף עם תערוכת "מבשלים" בגני התערוכה בתל אביב. לצד המציגים – שפים פלוס חברות שיציגו חידושים וטרנדים – אפשר יהיה לרכוש במחיר מיוחד את הספר מנת היום, שראה אור בהוצאת ישראל היום וכן להירשם לאודישנים של מאסטר שף. איזה דיל מעולה.

הטעות הראשונה של ליהיא גרינר – היא החליקה את התלתלים, כך שאין סיכוי שתזהו אותה. ומהי גרינר בלי תלתליה?

וסליחה על הקטנוניות: מידת מותניה 66 ס"מ וירכיה 76? יודעים איך זה אמור להיראות?

השליפה של רה"מ, ראש השב"כ החדש יורם כהן זכה לכתבת סופרמן בא לעיר. קבלו אותו.

אבל דן מרגלית במדורו הפותח בישראל השבוע כותב שני דברים ביקורתיים, ונגד הרוח המנשבת בעיתונו:
ראשית הוא מזכיר ששדולת הכיפות הסרוגות הפעילה לחץ למינויו של יורם כהן, ושעל אף שכהן ראוי, הסיבות לדחיקת י' מדאיגות – "… לא מפני שהוא חילוני אלא כיוון שעמד בראש החטיבה היהודית. זו שנאבקת במפרי חוק בהתנחלויות". בסוף מדורו הוא מזכיר שהביע בתחילת השבוע את הסתייגותו החריפה מהתנהלות הנהנתנים, ובנוסף, תוך שהוא מצדד ברביב דרוקר, ש"מותר לעיתונאים לחתור בכלים מקצועיים לגיטימיים להדחת פוליטיקאי מתפקידו".

7 ימים

כותרת שער מטופשת במיוחד "דברים שקרו לי במרתף" לכתבה הסוחפת של אלדד בק על נטשה קמפוש, שנכלאה לשמונה שנים על ידי פסיכופת אוסטרי, וברחה.
גיליון ענק, 160 עמודים מאיימים מלאי מודעות. ברשותכם, אסתפק בכתבה אחת בינתיים.

מוסף כלכליסט

מצד אחד, אני אומרת לעצמי: אני לא צריכה דירה, לא צריכה כסף, לא צריכה כלום.
מצד שני, כשאני קוראת כתבות כאלו על הגרים בבתים לשימור, פתאום אני חושבת ווט איף.

דהמארקרוויק

ופה יש פרויקט דירות מסוג אחר: איזה דירה יקנו בעלי תכונות אישיות כאלו ואחרות. נוירוטים וחרדתיים, כך עולה מהכתבה, יעדיפו לקנות דירות ולא לשכור.
אובג'קשן!

שני כתבים (חגי עמית ושני ליטמן) יצאו לחפש דירות ברחבי ישראל. זהו, פה הפסקתי לקנא.

מעריב שלום

כן, מה יהיה עם מעריב – לא ברור (אולפן שישי, שי גל, הכתבה בלינק). בן כספית אומר שההרגשה היא כמו של ילד יתום ומסכן בבית יתומים שמישהו גואל אותו. נוחי דנקנר מתכוון להתערב במתרחש. אבל דנקנר כרגיל לא מדבר. לא נורא, תמיד אפשר לשבץ קטעי ארכיון בהם דנקנר מסתובב באירוע זה או אחר, מחייך ומתחבק. מי יודע מה עובר לו בראש. מה הוא מתכוון לעשות. מתי לו יישבר, ואיך. ואחת השאלות הגדולות: האם הזרמה אינסופית של כסף תפתור את הבעיה של מעריב. האם דנקנר יהפוך את מעריב למכרה זהב או שימשיך זה להיות בור ללא תחתית?
הכתבה כאמור נעה בין קטעי ארכיון, ישיבת עורכים בבית מעריב עם העורך הנוכחי, אבי משולם, שיחות עם כספית, יהודה שרוני וליאת תימור (פורשת ותיקה, אחת מתוך אלפים, אבל איך קשורה?). הקטע הכי מעניין היה שביבי הראיון עם זקי רכיב, שנראה מבסוט וזחוח, כאילו לא עבר עליו מכבש מעריב בשנה האחרונה. טוב נו, הוא יוצא. מה שכן, הוא אמר במפורש את מה שכתבתי: הוא לא ידע לאן הוא נכנס. הוא לא קיבלת את כל המידע. העסקה עם מעריב נחתמה במהירות, אבל מהלך הדברים כפי שהוא מכיר אותו – שעסקאות שנחתמות במהירות הן פעמים רבות סיפור הצלחה – לא הוכיח את עצמו פה.

מעריב הפסיד 100 מיליון ש' ב-2010. דנקנר יודע?

מעריב, כידוע, ויתר על מוסף התרבות שלו, תרבות מעריב. בסופשבוע הנוכחי אפשר היה לקבל את כל כתבות המוסף לכאורה, חמש כתבות, בתוך סופשבוע.
את מדור החמש שאלות של מנחם בן אפשר היה למצוא בקצה רייטינג שעבר דיאטה רצחנית. מדור הספרות עבר לסוף מוספשבת. מעניין כמה כסף חסך העיתון בסגירת המוסף.

חן שליטא ולי-אור אברבך כותבים ב-G של גלובס על השתלשלות האירועים שהביאה לרכישה המפתיעה של נוחי דנקנר.
אחד הדברים המעניינים שהם כותבים – ואין לי מושג עד כמה הם מחוברים לאיזושהי מציאות, אבל בקרוב נדע – שדנקנר יחזיר לחיים כמה חלקים שנכחדו מהעיתון. זה אומר שבעוד שבועיים או חודשיים יחזור לחיים תרבות מעריב? הו, זה יהיה מצחיק. מה זה אומר בדיוק? מה תהיה מידת התרומה של עורכי העיתון מלמעלה עד למטה להחלטות על מראה פניו? האם דנקנר יהפוך למו"ל המבלה במערכת ומצקצק למראה השער (או מצ'פח בחיבה, שלא תגידו שאני שלילית)?

באשר לבעלי התפקידים, נו, כבר אמרתי, אבל הנה ההערכות (המכסות את כל הסקאלה) של הכותבים:

הציפייה הראשונית מדנקנר היא שישליט סדר בארגון שהתנהל בבלגן לא קטן; בקומה השנייה של מעריב, הלוא היא קומת ההנהלה, יש כבר כמה וכמה דמויות שהבינו שהפרידה קרובה. רכיב, יו"ר הדירקטוריון הנוכחי שיפרוש מתפקידו עם כניסתו הסופית של דנקנר, העריך בשיחה עם בכיר בעיתון כי המנכ"ל והעורך הראשי יהיו הראשונים שיוחלפו.
דנקנר נפגש כבר עם העורך הראשי אבי משולם. אם יחליט לא להשאירו בתפקיד, ההערכות הן שייקח איש תקשורת ותיק, המזוהה עם העיתונות המודפסת, שם שנחשב מותג בקרב קוראים ועיתונאים. מנהלים יהיה לו הרבה יותר קל להביא בהשוואה לעבר. עד לא מזמן סירבו מנכ"לים בפוטנציה להיכנס למיטה החולה בקרליבך; עתה ההערכה היא שניהול החברה יופקד בידי דמות מהקבוצה שיודעת להתמודד עם חברות במשבר. בסביבתו של דנקר נזהרים מלדבר על חילופים או מלנקוב בשמות, אך מציינים את האפשרות שלא יהיו שינויים משמעותיים בין בעלי התפקידים.

מצער שבסוף דבריהם לא השכילו הכותבים לנתח את שלוש המודעות של מעריב במהלך השבוע, ולתהות על המסר וחתמו בפסקת סיום מבורקדת.

ג'י (גלובס)

בשער הגיליון הווארד סטרן, אולי כוכב הרדיו האמריקאי שהכי הרבה ראיונות איתו התפרסמו בישראל. מה לו (הכתבה מתורגמת מרולינג סטון) ולשער מוסף שבת של כלכלון? לא יודעת.

לחם עבודה/ מעברים

על מוסף עסקים מעריב חתום מאתמול יהודה שרוני.
על עסקים שישיהדר חורש.
העורך הכלכלי רפי רוזנפלד ועורך עסקים ניר ברזילי עזבו ויקימו חברת תקשורת שתספק תוכן כלכלי לאתרי אינטנרט.

מח' הגהה

מחוברות 2, דקה 6:54, שיר נוסצקי מטיים אאוט שואלת: כמה עמודים יש לי?
עורך המגזין, איתי ולדמן: "ביקשתי חמש".

אופס, התהפך לבן כספית שם המלון בו שהה נתניהו (בהזדמנות זו תוכלו ליהנות מסיור וירטואלי במלון, כפי שהזמינכם כספית).

לידיעת מגיהי מוסף G של גלובס: ויקי קנפו.

אחד מאנשי הספורט מוסר:
עמוד 22 בידיעות מוקדש לניצחון של מכבי ת"א בכדורסל. אחת התמונות (השמאלית שמתחת לגדולה) מלווה בכתובית: "הנדריקס ופרקינס".
אלא שפרקינס מאושפז עם קרע ברצועות ובמניסקוס. מי שנמצא לצד הנדריקס הוא ג'רמי פרגו.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

תל אביב פוגשת את מישל וולבק. כלומר אני.

מאיפה נלקח הלוגו של משמר השכונות?

מגזין האופנה Fashion Forward נרכש על ידי mako ב-700 אלף ש'. חדשות ישנות, אני יודעת, אבל מוטב מאוחר.

חגית בק מקדישה פוסט לתמר גולן.

צפניה יוצא כבר עכשיו נגד מחוברות 2. ואם כבר אני באזור, הראיון מגלריה עם ג'ולי שלז, הבמאית שהחליפה את דורון צברי.

לפני פיזור

– צפיתי אמש בארץ נהדרת רק במערכון על העובדים הסוציאליים והזוג נתניהו, עלובי החיים. גדול גדול גדול.

ולווט העצמאית, סיכום חודש מרץ.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, בלוגלנד, טלוויזיה, לחם עבודה, מעברים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

52 תגובות על אצבעות שחורות 1.4.11

  1. יגאל כהן הגיב:

    מה שנשאר, אחרי שחולפת תחושת הגועל נפש, הם הפרטים הבאים: שר אוצר במדינת ישראל, האחראי בתוקף תפקידו לבונדס, משתמש לכאורה בארגון הזה כדי להזמין לעצמו חופשות אקזוטיות, ולתפור סביבן הרצאות ואירועים שיאפשרו לבונדס לממן את כל, או את רוב, ההוצאות (האסטרונומיות) של אורח החיים הקיסרי שהוא ורעייתו, שמלווה אותו באשר ילך, סיגלו לעצמם. אם זה לא שווה חקירה, מה כן? (בן כספית)

    איפה המשטרה?

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/227/994.html?__a=32&ajaxpipe=1

    אהבתי

    • יגאל, רחמנות הגיב:

      המשטרה לא זריזה כמוך, יגאל. בכלל, ספק אם יימצא בסביבה אדם הניחן בתעצומות הנפש ובכוח ההתמדה הנדרשים כדי לשבת מול המסך בדריכות, לאורך כל שעות היממה, ולכסוס ציפורניים במתח, עד שמתקבל סימן החיים מהבלוג של דבורית – ואז לעוט עליו בבהילות כדי לשרבט תגובה העוסקת- הפלא ופלא!- בשחיתות של ביבי נתניהו. אין, אין מתחרים לטרולים אובססיביים.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      יגאל, מאחר שאתה הרי לא קורא את הפוסטים איידע אותך שאני מתייחסת ללינק הזה בהרחבה בתחילת הפוסט.

      אהבתי

      • יגאל כהן הגיב:

        אני בסך הכל קלעתי לדעת גדולים ממני. ולא פייר שאת מאשימה אותי לחינם. אני גם קורא וגם נהנה מהבלוג שלך שרק השביח מאז יצאת לעצמאות. ניכר שהחופש עושה איתך טוב. גם הכסף הגדול יגיע, בע"ה טפו טפו, בהמשך.

        אני פשוט משתומם. החשיפה של בן כספית מחייבת חקירת משטרה. איפה כל הטהרנים? לאן נעלמה שלי יחימוביץ'? מה קורה לחרצובות לשונה של זהבה גלאון? איה הוא מיודענו בורובסקי? מתחת לאיזה שטיח נכנסה סוזי נבות?

        אם כבר אז חסרה לי התייחסות (ביקורתית) שלך להתנהגותו המוזרה של יואב יצחק שנראה כמי שעובד במערך יחסי הציבור של ביבי אפילו יותר מהביביתון. תגיעי לזה?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא

        אהבתי

      • נחי הגיב:

        "איפה כל הטהרנים? לאן נעלמה שלי יחימוביץ'? מה קורה לחרצובות לשונה של זהבה גלאון? איה הוא מיודענו בורובסקי? מתחת לאיזה שטיח נכנסה סוזי נבות?"

        כולם כולם פשוט מתחבאים מפחד מוראו המטוקבק של הגואל משעריים.

        אהבתי

  2. . הגיב:

    כספית טוען שמעשי נתניהו בפרשת ביביטורס חמורים ממעשי אולמרט בפרשת ראשוןטורס. אבל, כספית לא טורח לרדת לפרטים. איזה מן דבר זה לכתוב "פורסם רק קצהו של קרחון"? יש לך מידע , פרסם. אין לך מידע, שתוק. הטענה הזו מאוד משמעותית כיון שלפי המידע שהתפרסם עד עתה לא נראה שיש עניין פלילי במעשיו של נתניהו מה שלא נכון לגבי מעשיו של אולמרט. אני לא מבין איך עיתונאי רציני יכול לטעון טענה כזו בלי לספק הוכחות. ודאי לא איך עושה זאת עיתונאי שנכווה בעניין הזה בעבר (פרשת אוחנה). אני חושב שהמאמר הזה של כספית צריך להיות קוו פרשת מים בכל הנוגע לקריירה העיתונאית שלו. אני חושב שאם לא יהיו חשדות לפלילים במעשי נתניהו בן כספית צריך לעוף.

    אהבתי

    • יגאל כהן הגיב:

      הוא מסביר. הוא מסביר. תבדוק אם חוסר ההבנה שלך נובע מקריאה מרופרפת או מבעיית מוטיבציה.

      אהבתי

      • . הגיב:

        לא הוא לא. הוא מביא סיפור אחד (סיפור המלון) שמשמעותו הפלילית לא ברורה (אפילו אם נתניהו ארגן את ההרצאות לצורך החופשה, וכספית לא מביא עדויות לכך חוץ מהסיפור העלום ששמע, העובדה שהיו הרצאות והעובדה ששילם הוצאותיו משחררת אותו כפי הנראה מההיבט הפלילי). אולמרט כאמור כבר נמצא עמוק עמוק בתוך ההיבט הזה. זו עיתונאות גרועה.

        אהבתי

      • יגאל כהן הגיב:

        ההתנבאות שלך היא לא רצינית במיוחד משאנחנו נמצאים רק בתחילתה של החקירה וכידוע "אין עשן בלי אש".

        לגבי התחקיר של בן כספית, יש רק להמתין לתביעת הדיבה שלא תגיע כדי שתשתכנע שיש אמת בפירסום?

        אהבתי

      • . הגיב:

        שים לב איך כספית מתחמן את הקורא. מן הראוי היה אחרי קבלת הידיעה מהמקור העלום להצליב מידע מול הבונדס נכון? באופן הכי פשוט לשאול אותם מי פנה למי קודם נכון? כספית שיודע את זה אבל לא טרח לעשות את הצעד המתבקש, מציין בסיום הידיעה את תגובת הבונדס לידיעה ישנה יותר שפרסם שבוע קודם. כך, אצל הקורא מתגבש הרושם שכספית אכן הצליב מקורות. אני חושב שזה מכוון ושזה שפל.

        אהבתי

      • יגאל כהן הגיב:

        אני בטוח שאתה טועה. על כל פנים יכבד ביבי ויתבע את כספית לדיבה.
        אני משוכנע שהוא לא יעשה כן כיוון שהתחקיר הזה על פניו נראה מוצק ומבוסס.
        אתה מושפע יותר מידי מיואב יצחק שוהייתי מציע שתתעמק בפסוק:
        "על מוכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים"

        אין לי ספק שהקורא הבלתי משוחד שואל את עצמו – על מה ולמה אתם יוצאים בכזה שצף קצף לנסות ולהלבין את מעשי השוחד שביבי הלבין?

        החוקרים חוקרים והמסקנות ידברו בעד עצמן. מרגע זה הכל מילים וספינים כיוון שמקבר המדינה שם ידו על הפרשה וגורלו של ביבי בידיו. אני כלל לא בטוח שביבי יתחמק מחקירת משטרה. כלל וכלל לא.

        אהבתי

    • בונד ג בונד הגיב:

      בן כספית כבר מזמן לא עיתונאי.
      ֿמדובר בתועמלן שמוציא שם טוב לישראל היום. ההשוואה לראשונטורס היא שקר. חד וחלק.
      גם אם כל מילה ואות – בתחקיר של דרוקר וגם במאמריו של כספית – נכונות (והן לא…), הדברים רחוקים (מאד) מראשונטורס, החמורה פי כמה, מכל היבט, במיוחד הפלילי, ואני כותב זאת כמי שמכיר את הפרטים.

      בלי קשר לתעמולה, האיש גם מעולם לא שמע על לשון המעטה – לא שהוא כותב על ביבי (דברים בסגנון "אחת הפרשיות החמורות בתולדות המדינה…") ולא שהוא כותב על נושאים אחרים.

      ולחשוב שנתנו לאיש הזה את תיק תקשורת… אה, לא. זה השני.

      אהבתי

  3. ג'יי. אר. ג הגיב:

    גולדסטון (לא גולדסטיין) חוזר בתשובה?!?!

    אבל טוב שהשאיר חריץ צר לשמאלנים ("אכלו לי…שתו לי…") כדי שיוכלו להתנפל על המימסד הישראלי "אתם רואים! הייתם צריכים לשתף פעולה".

    אבל אז מחלחלים הרהורי כפירה ללבי. ללא שת"פ עם ממשלת ישראל הגיע גולדשטיין, איכשהו, למידע הנכון (כך על פי דבריו). אז אולי באמת לא היה צריך לשתף פעולה איתו ועוד 300 'שופטים' ו/או 'ועדות חקירה' (מטעם עצמן) שאירגונים 'אוהבי יהודים ו/או ישראל' היו ממנים בעקבותיו לו, חו"ח, היה מוציא את המסקנות הנוכחיות? אולי ממשלת ישראל (ביבי/ברק ושות') מבינה שזו חזית חדשה שמטרתה להתיש את ישראל, להקיז ממנה קצת דם בפצעונים מהסוג שפיקדורים עושים בזירות מלחמות השוורים לפני שהמטדרוים 'הגיבורים' נכנסים לזירה לפגוש שור מותש?

    אהבתי

  4. . הגיב:

    אפרופו הדיאטה שעבר רייטינג, שימו לב לצילום הפפראצי הנפלא הזה. הצלם המוכשר ביותר הוא מוטי לבטון (בעברו מפענח תצ"א בחיל האויר?)
    http://www.nrg.co.il/online/7/ART2/228/040.html?hp=7&cat=1001&loc=15

    אהבתי

  5. שי הגיב:

    נו, אם עורך עיתון "טיים אאוט" לא יודע עברית (חמישה עמודים ולא חמש עמודים) למה כבר אפשר לצפות מהכתבים שעובדים תחתיו? שמתי לב שהוא גם לא הצליח לומר משפט קוהרנטי אחד. כלומר, הוא ניסה, התחיל סביר (אם נתעלם מהשגיאה בעברית) אבל מהר מאד זה הפך לרצף נהמות והעוויות פנים. פאתטי לגמרי.

    אהבתי

  6. שי הגיב:

    ודבורית, נהניתי מאד מהרשימה שלך על מישל וולבק. רונית אלקבץ נראיתה ממש חמודה לצידו על הבמה. ולידיעת המעריצים: מחר(ראשון) ב-18:00 מישל וולבק יחתום על ספרו בדיזניגוף סנטר.

    אהבתי

  7. אביב הגיב:

    משעשעת התמונה המצורפת לכתבה על בית המשפט הצבאי. זה נראה כאילו החייל משתין על החומה. או שמא לא רק נראה? 😈

    אהבתי

  8. שאול הגיב:

    אובג'קשן דינייד. איף יו ט'ינק דה סיסטם מייד א מיסטייק קליק 5 רפיטאדלי.

    אהבתי

  9. ליהי הגיב:

    ח"ח על הפוסט/סיקור של המפגש עם מישל וולבק.
    כמה אי-דיוקים (קלים) בתרגום, אבל סחתיין עליך נמלה שקדנית.
    תענוג לראות אותך בפעולה :]

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    her hips don't lie.

    חבל שחתכת את החלק התחתון של המודעה במוסף הארץ, שם כתוב שהיא ממומנת ע"י איזה יבואן/יצואן שמזכיר לי את ההמצאות של ג'ורג' קוסטנזה.

    וכמובן שגולדסטון שווה התייחסות נרחבת מאוד, אני מקווה שמחר תכתבי פוסט. יהיה מעניין לראות איך העיתונים השונים מתייחסים לזה (במיוחד הארץ).

    אהבתי

    • ליהי הגיב:

      שועלן, כמובן שזה יהיה מרוח בכותרות הראשיות, אבל אחרי שטחנו את הנושא כל הסופ"ש לא יהיה לעיתונים הרבה מה לחדש.
      ישראל היום ילכו על הכותרת: היא זכאית! היא זכאית!
      ידיעות ילכו על משחק מילים משעמם כהרגלם: גולדסטון שווה זהב. או: אבן נגולה מעל לב האומה.
      מעריב ינסו להתחכם: מעשה באבן הזהב (או משהו מטופש בסגנון).
      והארץ יקדישו לזה אייטם קטן בתחתית העמוד עם הכותרת הדו-משמעית: האבנים המתגלגלות.

      אותי מעניין לדעת מי ישים לב ו/או יתייחס לנסיונות הפתטיים של רה"מ ושר החוץ להסיט את תשומת הלב מהשערוריות הסובבות אותם כרגע?

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לא נראה לי שמישהו יעשה משחק מילים מטופש על השם שלו בכותרת. אם כבר, אז משהו כמו "מתחרט" בפונט גדול עם תמונה לא מחמיאה שלו בחצי פרופיל ומבט חמוץ.
        ואני גם מאמין שבכל זאת גולדסטון יכבוש את הכותרת הראשית בהארץ.

        אהבתי

      • סרג'יו בלת"ם הגיב:

        אתה קרוב… דיווח מדסק החדשות של ידיעות: "טעיתי" בענק. התמונה דווקא ייצוגית ויפה, ככל שגולדסטון עשוי להיות נאה.

        אהבתי

  11. קטנונית הגיב:

    פאשן פרוורד לא נרכש בסכום הזה, זה הסכום שהושקע באתר החדש שמבוסס על המגזין האינטרנטי המקורי.

    אהבתי

  12. ליהי הגיב:

    אפרופו י' הידוע גם בכינויו יורם כהן, ולשוכני הפינות האפלות ביהודה ושומרון גם כ"קפטן סמי" (טיפקס לא כתבו עליו שיר?), איך זה שאף אחד מהחוגגים את מינויו לראש השב"כ עוד לא השתמש במשפט החובה הנהוג במחוזותינו: "הוא מביא כבוד (והפעם) לעדה האפגנית"?

    דבורית, נראה לי שנפלה טעות קטנטנה בננו-אייטם על סופרמן בא לעיר.
    יזכה=זוכה (?)

    אהבתי

  13. ירושלמי הגיב:

    המו"מ על חילוץ שליט – נכשל.

    משא ומתן לשחרור כמובן.

    אהבתי

  14. לוק הגיב:

    חייב להתייחס לפוסט של חנוכה בנושא עידן, פוסט שקישרת אליו אתמול.

    הוא כותב, שטויות במיץ כמובן אבל אצלו זה רציני: "הטיעון שאל ג'זירה אינגליש מופעל ע"י הישות הציונית והסי.אי.אי אינו חדש ועלה הרבה זמן לפני תחילת המהומות בטוניס. הוא אפילו מצא ביטוי בשאלת מאזין בתוכניתו של ריז קאן בערוץ המדובר". בצפייה בדקה אליה הוא מכוון וטיפה הלאה רואים שאפילו המנחה מתייחס בזלזול לדברי המאזין במחשבה הזאת – שחנוכה רואה בה פרפרים.

    מאוחר יותר בפוסט יש הסבר אפשרי ל(חוסר ה)הבנה של חנוכה כשהוא כותב (הדגש – הוא כותב כך) שהוא מקבל קצבת נכות. האיש הרי אינו מוגבל פיזית ומכאן שנכותו אינה פיזית, והמבין ילך לרומא.

    אהבתי

  15. לוק הגיב:

    משפטון בכתבה של גלובס על דפוס הפעולה של עסקת דנקנר/מעריב משך לי את העין: "… של 'ישראל היום', שמחירי המודעות שבו נושקים לאלה של ידיעות". כלומר, כבר כעת ישראל היום כנראה ריווחי לאור ההכנסות מפרסום.

    אהבתי

  16. בת הטוחן (לשעבר) הגיב:

    תודה לאל, עדן אברג'יל כבר לא עובדת בידיעות אחרונות:

    אהבתי

  17. רוני הגיב:

    קראת את הכתבה של החברה של דב אלפון במוסף הארץ. הבחורה קפצה לסיאול (בטח עם החבר) וחזרה עם חמש מחשבות "מקוריות". מובן שהמוסף פירסם אותן. ככה סתם, בלי קשר, רלוונטיות או הסבר של ממש.
    מביך (וזה בלי להזכיר שכתבת יח"צ נחותה על המצחיקן יובל סמו זכתה בשער).
    זה הארץ, זה?

    אהבתי

    • סרג'יו בלת"ם הגיב:

      ומה ישימו בשער? הרהורים על הטייה פוליטית באוניברסיטה או עצורים במחנה עופר? יכלו אולי ללכת על צילום מיתולוגי כלשהו של מיכה ברעם, אבל יובל סמו מוכר יותר טוב…

      אהבתי

  18. מני הגיב:

    ממש אין לי אהבה גדולה לשרה נתניהו. לדעתי היא אולי משכילה אבל בטח לא חכמה. באחת הכתבות על ההיכרות שלהם טעו (או השמיטו) שהיא כבר היתה גרושה כשהכירו והוא עדיין לא היה גרוש סופית אלא פרוד. שרה נכנסה להריון וביבי לא עמד בפרץ.

    השיחה שלה בטלויזיה עם סיון רהב-מאיר (הדתיה ולכאורה לא לרעת שרה שכן כבר עשתה עליהם כתבות 'סבירות' בעבר) רק הפילה אותה עוד. בתמונה ניתן לראות שאפילו דאגו להוציא אותה ממש לא במיטבה, ואני עדין שבעדינים. בנוסף, אם היו מחברים את שרה למכונה שמתרגמת את הנאמר לאמת מוחלטת המכונה היתה משתוללת מעצבים.

    ביבי ידוע שנים כקמצן כרוני. שרה לא תמיד היתה כזאת אבל הסתגלה במהירות ואפילו הקצינה, בבחינת התלמיד עולה על הרב. אגב, זו לא קמצנות אמיתית כי קמצן אמיתי מקמץ לא רק על הכסף שלו אלא מקמץ על כל דבר.

    קשה לי לראות בתעלולי השניים דברים פליליים. הגבול די פרוץ וסדוק אבל אין פה, לטעמי ולהבנתי, לקיחת מזומנים לכיס כמו שנעשה ע"י ראש הממשלה שקדם לו העומד לדין. ביבי לא ממש מושחת אלא יותר נהנתן שלא פעם נגרר אחרי הדינמיות של החיים. הנהנתנות של רבים וטובים (יותר ופחות) מתחילה כשהם בתפקיד יצוגי בחו"ל ונהנים מקרבה מאוד משחיתה לעשירים שמוכנים לשלם הון עבור קשרים בלתי אמצעיים עם נציגי המעצמה הישראלית.

    כולי תקווה ששני הבנים שלהם יהיו מספיק חזקים כדי לשמור על עצמם ועל הקשר המשפחתי ולא יגיעו (או יגררו) למצב דומה לילדים של גד יעקבי.

    אהבתי

  19. captain beefheart הגיב:

    מה שהחמצת ב-7 ימים הוא כתבה של עופר פטרסבורג ועוד מישהו על הבניה לאורך חופי הכינרת, שהיוותה עלבון לאינטלגנציה של ילד בכיתה ב' (טיפולית) במדינת עולם שלישי.

    העובדה שבניה לאורך החופים וייבוש חלק מהם כדי לייצר קרקע לבניה – עליה אין חולק. זה לא יפה, זה אולי לא חוקי, אולי גם לא אקולוגי… הכל נכון.

    אבל בידיעות החליטו לארוז את כל העסק הזה לתוך המעטפת הצעקנית והצדקנית של ה"חסכון במים". עם כל הרעש והצילצולים המתאימים לנתן זהבי, האורגניסט מרוז ושאר פחי נפש: "מצד אחד מטיפים לנו לחסוך במים, ומצד שני 'מייבשים' את הכינרת, ה'אגם הלאומי'…"…

    גיאומטריה של כיתה ד': מה שעושים לכינרת הוא שינוי צורת המיכל. אין בכך שום הפסד ולו של טיפה. ואם כבר – הקטנת שטח היקף האגם (והגבהתו למעשה) מייצרת אף מראית עין של 'העלאת' הקווים האדומים למיניהם. נובמת, אני מתבייש אפילו להמשיך להסביר.

    מהכרותי עם הנפשות הפועלות, רון ירון בוודאי מתפלץ לנוכח הקישקוש הזה. מקווה שגדי בלום וחבר מרעיו נקראו לשיחת הבהרה.

    אהבתי

    • בונד ג בונד הגיב:

      ובהליך הייבוש לא איבדנו מים?

      (אני שואל ברצינות…)

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אהההממממם….

        לא היזברתי מספיק טוב? לא הפסדנו ולו מולקולה אחת של מים. רק הגבהנו את דפנות המיכל.

        אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        אולי הסברת מצויין. זה לא אתה, זה אני… 😆

        שינוי צורת המיכל ברור, אך אם אני מבין נכון (תקן אותי אם אני טועה, לא קראתי ידיעות הסופ"ש), היו שטחים "רטובים" שיובשו. לא?

        אהבתי

      • מני הגיב:

        כנראה שמישהו פה השאיר את הזיתים בתוך המרטיני. Shaken, not stirred. אין גם קשר לקריאה או אי קריאה של הכתבה.

        אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        יש מצב.

        אולי גם באגם החולה נשארו כל המים אחרי הייבוש.

        אהבתי

      • מני הגיב:

        מה קרה למעגל הסגור של עולמנו? מעין פרפטום מובילה של המים.

        אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        אז חייבים להמשיך.

        בדיוק הוצאתי עכשיו בגדים מהמייבש.

        והם יבשים!!!

        כל המים נעלמו!

        חשבתי שהם נשארו במייבש, אבל לא.

        יבש!

        אהבתי

      • מני הגיב:

        הם לא נעלמו באמת, זה הרי ברור לך. אם היית שם מיכל איסוף בצינור היוצא מהמייבש כל המים היו נכנסים אליו, תחילה בצורת אדים (גז) ולאחר מכן, בתהליך התעבות, היו חוזרים להיות מים. הנה עוד דוגמה – איך המזגן 'מייצר' מים? הרי זה לא שמכניסים לו מים מהצד השני, נכון? (כלומר אתה מוציא בגדים מהמייבש ומתפלא לאן נעלמו המים ואני סוגר את המזגן וניגש לבקבוק שמחובר לצינור היוצא מהמזגן ומתפלא מאין הגיעו המים – שנינו אלק קוסמים). (אלק? עלק? אלק גינס?).

        אנחנו (כל העולם לצורך זה) חיים במקום מבודד שנקרא כדור הארץ ואין אפילו טיפה אחת של מים שאי פעם עזבה את כדור הארץ (טוב, חוץ ממה שטיסות לחלל לוקחות איתן ולעיתים נפטרים מהם בחלל) כי זה מין מעגל, מעגל חיים כמדומני, מעגל חיים של כל גוף, של כל חומר, של כל אטום. בדיוק כפי שכל האנשים שמתו מאז תחילת העולם ועד היום לא באמת אינם (כלומר הם מתו וכו') אלא החומרים שמרכיבים את הגוף (ואולי גם את הנפש – יש עדיין ויכוחון בעניין) פשוט עוברים שינוי מסויים אבל נשארים על הכדור בדיוק כמו המים שלא ממש נעלמים.

        אגב, תתבייש שבכזה יום חם אתה מבזבז אנרגיה (שגם היא בעצם נמצאת במעגל חיים משלה אבל ההפקה שלה הולכת ומתייקרת מאוד וצורכת זמן לא קצר – מיליוני שנים) ולא שומר לנו על הסביבה של הבית שלנו (כדור הארץ, כן). אלא אם כן זו היתה דוגמה בלבד ללא מעשה.

        אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        😀 אתה מדבר על בזבוז אנרגיה?

        נו, אז זה בדיוק מה ששאלתי בהתחלה… בהליך הייבוש לא איבדנו מים?

        האם כשייבשו שטחים דאגו לשמור על המים? (שוב, אולי זה הוזכר בכתבה).

        אין לי מושג כיצד ייבשו – כי כשמייבשים עם אקליפטוסים, למשל, זה שהמים "נשארים" לא ממש עוזר לנו… תאורטית, אם נשפוך כמות אינסופית של בטון לכנרת, לא יישאר לנו מה לשתות.

        קח כוס, מלא את חציה במים, הוסף 4 כפות מלט, המתן שעתיים (אני לארג'), נסה לשתות ותחזור לדבר על אטומים.

        אהבתי

  20. הומר סימפסון הגיב:

    בן כספיתון באמת עושה שירות טוב לישראל היום ולכל תומכי נתניהו.
    בשלב הזה אי אפשר להשוות בין ראשוןטורס לביביטורס מהסיבה הפשוטה שאולמרט, לכאורה, הרוויח כסף עבור בניו ואשתו על ידי הונאת הארגונים הממנים.
    בנוסף, האם אולמרט טס פחות מנתניהו? במחלקות פחות טובות?
    השאלות הללו יכולות לשמש כבסיס להשוואה לא של נתניהו ואולמרט אלא של המשווים.
    האם מידע זהה (לא כפל מימון) שהיה מתפרסם על אולמרט היה מתקבל באותה תנופת פרסום על ידי ידיעות ומעריב?
    האם ישראל היום לא היה טורח לפתוח במתקפת פרסום כנגד אולמרט על בסיס מידע זהה?
    האם השמאל היה מעיז לתמוך בחקירה כנגד אולמרט באם אולמרט היה מצהיר על קרבה להסכם שלום והאם הימין היה מתנגד לחקירת נתניהו באם הוא היה מצהיר על הסכם שלום קרב.
    בקיצור כולם צבועים.

    אהבתי

  21. תמר הגיב:

    חצי שעה הולכים במדבר עד שבן כספית מסביר לנו למה פרשיית נהנתניהו כל כך חמורה. וזה כמובן אם עברתם קורס לקריאה מהירה. וחייבת להגיד שעם כל אי-אהבתי לביבי-שרה, לא ראיתי שם הוכחות לשחיתות חמורה במיוחד. שחיתות, אבל לא מזעזעת כמו שכספית עושה ממנה.

    מה שמעציב אותי בכל הסיפור הוא איש אחד שאני מכירה שהוא באמת איש טוב ולא מושחת, למרות שהוא אחד מאספני הכספים של המגבית, הבונדס וכל אלה. והוא גם באמת מאמין שהכסף שהוא אוסף הולך למקלטים בשדרות או למועדוניות בשכונת התקווה. מי שיקרא את הסיפור הזה כבר לא יהיה כל כך בטוח, אבל מן הצד השני, זה לא ככה בכל המלכ"רים? גם אם תורמים לארגון הבריאות העולמי למען בריאותם של היפנים שנמלטו מביתם, נמצא הרי ש-90% מן הכסף הגיע למטה בז'נבה ומשם בהעברה ישירה לכל מיני מלונות יוקרה.

    אהבתי

  22. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 15.4.11, חלק א’‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s