רצח והתאבדות בלי שמות

כיף במערכות העיתונים: לא צריך יותר לרדוף אחרי כותרות היום, מרדף עקר ממילא: יש לנו כותרות מוויקיליקס, ואנחנו מסודרים עכשיו לחמש השנים הבאות. עיתון מביא כותרת, כבר באותו בוקר הכותרת מוכחשת בכלי התקשורת האחרים, למחרת טוחנים עוד קצת את הכותרת ואת ההכחשה, והלאה, לכותרת הבאה שנשלפת בשיטת אנ-דנ-דינו ממאגר הליקס האינסופי.

לפי ידיעות הבוקר, כך על פי איזה ליק, נתניהו הבטיח לאמריקאים ערב הבחירות שידע להתפשר ולהשיג תוצאות. "אוכל לגייס את רוב הימין לכל הסכם, אובמה ואני נוכל להשיג התקדמות אמיתית".
בתגובה מביא העיתון את הפער בין ההצהרה לבין המציאות. ואיזה פוליטיקאי בארץ ובעולם חף מהפערים האלו?
הארץ מתייחס גם הוא, כמו ידיעות, לנתניהו, עם דגש על נאום בר אילן שאותו יישא מול הקונגרס האמריקאי בשבוע האחרון של מאי.

בישראל היום יש לנאום טוויסט חביב: "נתניהו הוזמן לנאום בקונגרס". נו, הוזמן זה כבר טוב. חיובי כזה.

וכותרת השער של מעריב: יצחק חופי (אפ"צ ב-1973) – הסורים לא היו על הגדר. הרחבה מחר.

דה מרוקאנערויקיגייט
איזה באסה להארץ: אחרי הכותרת הראשית על המרוקאי של בוז'י הרצוג, מתפרסמות ידיעות בכל העיתונים לפיהן הרצוג ועמיר פרץ שולם שולם לעולם, והפרשה מאחוריהם. בהארץ מופיעה הידיעה בע' 2, אבל היא נחתמת בדעת המקורבים שהפיוס הוא לא ממש פיוס, ושפרץ עשה ברוגז במשך 24 שעות כשלא ענה לטלפון של הצ'ילבה. יענו לצאת בסדר עם הכותרת הראשית שלהם.
אוףףף. לא יפרוץ עוד מרד בוואדי סאליב.

שרה, תהיי חזקה
כתבנו לענייני מפלגות מתי טוכפלד מספר בישר"ה (ע' 11) שבשבועות האחרונים כתבו מאות אנשים לשרה נתניהו והביעו את תמיכתם. טוכפלד מביא קטעים מחיזוקי העם.

ג'סטין ביבר
בשער ידיעות יש, כמצופה, הפניית ענק למלך הפארק וגם, במפתיע, בשער הארץ יש הפניה לסיקור הצבע של רועי צ'יקי ארד את ההופעה.

הרצח וההתאבדות בצפון תל אביב

שמות הנרצחת והרוצח המתאבד לא מופיעים בעיתונים. בהארץ דווקא יש הרחבה על הפסיכיאטר הרוצח והמתאבד: רק לאחרונה חזר לעבוד כפסיכיאטר… לפני כארבע שנים שנים היה מעורב בפרשה שפורסמה… והביאה לשלילת רשיונו: תלונות של שתי מטופלות שלפיהן קיים עמן יחסי מין…" (באתר הדיוח מעורפל יותר. וגם פה). בישראל היום מציינים שהייתה לרוצח המתאבד "הכשרה כרופא". במעריב יש פרט נוסף, למעשה שניים. הפסיכיאטר הרצחני היה גם טייס חיל אוויר במיל., והעניין השני: פה יש הסבר להיעדר השמות: בת הזוג הקודמת שלו ביקשה וקיבלה צו איסור פרסום על שמו מבית המשפט לענייני משפחה. בעניין שם הנרצחת – לא ברורה סיבת היעדרו.
העיתונים והקרובים חלוקים בדעותיהם אם הכתובת הייתה על הקיר או לא. התגובות נעות מלא ידענו כלום, ועד חששנו ולא ישנו בלילות. מעניין הקשר בין העובדה שמדובר בשכונת יוקרה תל אביבית לבין בקשות רשמיות כאלו ואחרות על אי פרסום. אם זה היה קורה במשפחה ובאזור קצת פחות יוקרתי/אקסקלוסיבי, היו סמוכים ובטוחים: שמות, תמונות, הכל.
והשאלה הנוספת היא: האם לא מתקיימת פה זכות הציבור לדעת, גם אם המשפחות מתנגדות?
אבל בלשים חובבים יכולים לעבור לעמוד מודעות האבל ולראות (בידיעות) שהחברים כותבים למשפחה האבלה "משתתפים באבלכם הכבד על הירצחה".

מעריב שלום

רב הבלגאן במעריב מאז רכישתו של הדנקנר את העיתון. עיתונאים שפוטרו קיבלו הודעה על ביטול הפיטורים. על מיה בנגל נכתב כבר, ועוד מפוטר שהוחזר הוא אבי גרצמן, עורך ערוץ ירוק ב-nrg. לאחר ההודעה (כן, לאחר) הורד הערוץ מהאתר, אך הוחזר לאחר מכן. ערוץ ברנז'ה הועבר לקטגוריית "חדשות", אם איבדתם אותו. גורלו של ערוץ יהדות לא ברור: עורך הערוץ, יצחק טסלר, מסיים היום את עבודתו במעריב לאחר שפוטר. על פי איזו מדיניות מחליטים כעת במעריב מי לשבט ומי לחסד?
ואם לא די בכך, התבלבלו באתר בשלושת הרגלים: אנחנו בפסח עכשיו, לא בסוכות.

צרות בכותרות

"סידר לו מועמדות" (ידיעות, על המועמדות של סרטו של יוסף סידר, "הערת שוליים" לדקל הזהב בקאן).

רשת/ פייסבוק/ בלוגלנד

מעריצי ג'סטין ביבר פתחו עצומה הקוראת לפטר את אלעד דיין, הצלם שהתכתש עם אהובם. העצומה לא זכתה לאהדה בינתיים.

עידוק על הנעשה במולטיספירה לרגל החגחג.

בועז כהן על הספר הזה יציל את חייך של א.מ. הומס.

טיויV

אמש שודרו שני סרטים/כתבות מטרידים. הראשון, שסחף אותי יותר – אמנון לוי עם הפסיכיאטר אילן רבינוביץ', זה שתובע עכשיו את ידיעות על ארבעה מיליון שקלים.
רבינוביץ' הכחיש את כל שיוחס לו בכתבה, ואמר למעשה "ניפגש בבית המשפט". אבל הוא עשה עוד משהו. הוא חשף לראשונה את הסוד הגדול שלו, כמובטח בפרומואים: את שני ילדיו האוטיסטים, שמצבם קשה מאוד.
לוי שאל אותו ישירות אם זו לא מניפולציה כדי לגרוף חמלה, כי הוא במצוקה. רבינוביץ' אמר שלא, שזה משהו שתכנן עם אישתו זמן רב, בעקבות הערה של מטופלת שלו, על הסתרות מסוג זה.
נשאלת השאלה: חשיפת הילדים הייתה הכרחית? אי אפשר היה לצלם אותם מאחור, או בלי שאפשר יהיה לזהות אותם?

תיאוריית הקונספירציה שלו, למה בידיעות כתבו עליו: כי נוני מוזס זועם על רבינוביץ' ששידך עסקית בין אחותו ג'ודי נמ"ש לזקי רכיב.
תגובת ידיעות: להד"ם, מוזס כלל לא ידע על הכתבה, ואין לו שום סיבה להתעסק בדברים כאלו. גם ידיעות מתכוון להגיב בבית המשפט, כשהכל, לטענת העיתון, מגובה.
קשה היה לי עם הכתבה הזו. רבינוביץ' נשמע נחרץ. יש מצב שהוא משוכנע בעצמו בכל מה שאמר.
על כספו הרב הוא הגן בהתגוננות משונה – משהו כמו אני למדתי הרבה בזמן שאתה והחברים שלך ביליתם בים והלכתם עם בחורות – ואת דבריה של גבי בר חיים, שאמר לה שם של מטופלת, לדבריה, הכחיש במרץ ואף המליץ לה על הטיפול שהציע לה.
לוי מצדו היה יכול להשקיע עוד קצת עבודה, למשל לבדוק את הראיונות של רבינוביץ על אודות דודו טופז. לדברי רבינוביץ הוא דיבר על מקרים שכאלו בכללי, ולא אמר שטופז הוא מטופל שלו. אפשר היה לתת לנו לשמוע את הראיון, או קמצוץ ממנו, לא?

הסרט השני, בערוץ 2 (קשת), עליו חתומה טלי בן עובדיה, יחסינו לאן, הביא אותי לכדי תפילה שכדאי שיפסיקו לעשות פה סרטים דוקומנטריים או כתבות מורחבות, או מה, על פייסבוק. תוס' והסבר. למה? כי הרצף האנקדוטיאלי הזה לא מסביר את התופעה, ולא ממקם אותה בהקשר של הרשת החברתית בכלל. שהרי פייסבוק לא נולד יש מאין. חסר, חסר לי מאוד תיאור הרצף.
סרט שעמד על הפייסבוקיזם במיטבו היטב הוא קאטפיש.

יחסינו לאן לווה באפקט משונה: המרואיינים המומחים ישבה על ספה התלויה בחלל (המייצג את הווירטואלי) ובצד ימין שלהם הופיעה בזווית מוזרה הכתובית עם שמם ודרגתם. כלומר ייחוסם. מה כבר יכולתם לשמוע מהאנשים הללו, שביום יום מתנסחים ביותר מ-140 תווים? כמה הערות מבולבלות או קצרות מדי על יחסינו/יחסיהם עם הרשת.
אישה המכונה אלוהימ אדירים, שצברה קהל מאמינים ברשת, ואף ערכה אירוע לכבודם שתועד לסרט, נשאלה (אפרופו העצות שהיא נותנת לאנשים) אם יש לה הכשרה. מה, לאלוהים יש הכשרה? הגיעה התשובה.
ילדים, מכור לפייסבוק, פרסומאי, מורה לנהיגה שסיפרה שהעבודה נורא משעממת אותה ולכן ברמזורים היא מסמסת ושולחת סטטוסים (מי יבוא ללמוד אצלה עכשיו?) סיפרה איך הפכה לברבורשת, ובחורה שנפצעה בתאונה סיפרה איך חברת הביטוח עקבה אחריה בפייסבוק, תוך שהמסקרה השחורה נמרחת על פניה הבוכיות. זהו, יש לנו את זה. קאט.
אבל מה אני מקשקשת. כו-לם צפו בזה וכו-לם חיים בפייסבוק, וכל תופעה הזויה, כמו מצעד לייקים ברחוב ראויה לתיעוד.

עפר שלח ברייטינג מסביר למה לדעתו מחוברות זה פורנו רגשי. מממ לפני דקה וחצי קראתי מישהו שכתב שגם הישרדות זה פורנו, אבל רך. ההתערטלות, מכל סוג שהוא, אורבת בכל פינה בטלוויזיה. לברוח.

אלכס ליבק מתראיין לכבוד התערוכה שלו ומספר על קהות החושים שלנו.

לפני פיזור

מה הפסקתי לעשות בחגים ואני לא מצטערת לרגע:
1. לשקול עיתונים.
2. לדווח על השי לחגים.
3. לספר על הרמות הכוסית.
4. לקטר על הפרויקטים המיוחדים. טוב, לא ממש הפסקתי. עדיין נובחת לירח פה ושם.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה טלוויזיה, יש עורכים בבית?, צרות בכותרות, קצה האצבעות, שישי קצר, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

57 תגובות על רצח והתאבדות בלי שמות

  1. מחשבית הגיב:

    למעשה לבלשים החובבים היתה קצת יותר עבודה – החברים פרסמו "על הרצחה" עם השם הפרטי בלבד, והמשפחה פרסמה מודעת אבל נוספת עם השם המלא, כולל כתובת הבית בצפון תל אביב.
    אבל איך יצא שוולווט היא עכשיו המנחמת של הנרצחת באתר?

    אהבתי

  2. שאול הגיב:

    על פי שהתראיין אתמול גם לנרצחת היו מהלכים כאלו ואחרים שסייעו למנוע את פרסום שמה.

    אהבתי

  3. בועז כהן הגיב:

    הסמיכות המצמררת של שידור הראיון שעשה אמנון לוי עם הפסיכאטר אילן לייבוביץ' עם הפסיכאטר שרצח את זוגתו והתאבד….

    קשה. קשה. היה קשה לצפות בחשיפת ילדיו האוטיסטים של לייבוביץ'. לא הבנתי מדוע זה נחוץ והאם זאת לא עבירה על החוק, בכלל – לחשוף קטינים, ועוד בעלי מוגבלות?!

    2
    לגבי פרוייקטים: ראוי לציון הפרוייקט הנפלא של מוסף הארץ, "למה". שאלות מעניינות וכתבות שיכולות להוות נושאים לשיחות כל החג ואחריו

    אהבתי

  4. אבנר הגיב:

    סתם, טעות מביכה ב"הארץ", מדור גלריה, תת-מדור "אוכל" (עמ' 26) נפתחת התיבה "פניצלין מהטבע" במלים "במאה ה-12 גילה משה מיימונידס, חוקר ורופא יהודי…"
    אין מגיהים? אין עורכים? אין בודקי עובדות?

    אהבתי

  5. T הגיב:

    מה שבאמת מטריד בסיפור של רבינוביץ וטופז הוא שרבינוביץ פיטם את טופז כמו את רוב מטופליו במיני סמים פסיכיאטריים בכמויות מטורפות. לראיה – הפסיכיאטר בבית המעצר היריד לו מידית את המינון לפחות מרבע!

    אנשים עוד לא מפנימים כמה הכימיקלים האיומים האלה שהם לוקחים כמו גרעינים (ציפרלקס מצד אחד וריטלין מהעבר השני) הם משני אישיות, ממכרים, מנכרים רגשית או במקרה של טופז – יכולים להוביל להרס מוחלט של חיי הנוטל וסביבתו.

    אהבתי

    • בועז כהן הגיב:

      צודק, T, צודק מאוד…

      קראתי לפני שנה בעיתון אנגלי על הקשר שבין רציחות מטורפות (הורים שמטביעים את ילדיהם, למשל) לבין מינון מוטרף של כדורים פסיכיאטרים
      שלקחו אותם רוצחים.

      אהבתי

      • . הגיב:

        אני לא רוצה לקלקל את השמחה אבל מיתאם לא בהכרח מעיד על סיבתיות. במילים פשוטות, יתכן שמה שמוביל להתנהגות הרצחנית היא הפתולוגיה שקדמה לנטילת הכדורים ולא הכדורים עצמם. למעשה, יתכן שאצל אנשים הסובלים מפסיכופתולוגיה כלשהיא ואינם נוטלים תרופות שיעור ההתפרצויות האלימות גבוה מאשר אצל אלה שנוטלים תרופות (אני אגב בטוח שזה נכון אבל אין לי סבלנות להתחיל לחפש רפרנסס).

        אהבתי

    • שלומי הגיב:

      אין לי מושג לגבי הפרטים, אבל נראה לי שהדוגמא שנתת קצת מפריכה את הטענה,לא?
      כלומר, משתמע מדבריך שטופז התאבד לאחר שהות מסויימת בתא המעצר,
      לאחר שהשינוי במינון נתן את אותותיו. לרעה, כמובן.

      אהבתי

  6. עמיר הגיב:

    פינת הביזאר: שלמה ארצי ב7לילות דומה להפליא לג'יימס האטפילד, סולן וגיטריסט מטאליקה.

    אהבתי

    • בועז כהן הגיב:

      שלמה ארצי כבר ערך גיליון של "7לילות", עכשיו הוא כותב גיליון של "7לילות". אולי בחג השבועות כדאי ל"7לילות" לעשות הפקת אופנה עם שלמה ארצי.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        😀

        אהבתי

      • סרג'יו בלת"ם הגיב:

        שלמה ארצי מופיע בגדול, בדרך כזו או אחרת, בכל חג, בידיעות אחרונות.
        כל חצי שנה יש ארוע סביבו: יומולדת 60, עריכת גיליון, ראיון חגיגי בלעדי מהתחת. העיתון של המדינה עם הזמר של המדינה. לי זה ממש יוצא מכל החורים.

        אהבתי

  7. בועז כהן הגיב:

    ומשהו שבאמת עורר את חמתי
    http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/232/173.html

    אחרי שטחן וטירחן שבוע אחרי שבוע את הפח הגדול ב"תרבות מעריב", כשהוא מבזה את עצמו ואת קוראיו בהגנה על מפגן הבהמיות הגדול ביותר
    של הטלוויזיה בישראל, מנחם בן כותב את הטקסט הזה, ואני שואל את עצמי מה עובר על האיש ?

    בן לא טיפש. כפרשן שירה, אני מעז לומר פה, אין לו מתחרים. הוא מומחה ובקי בשירה ומנתח טקסטים באופן גאוני, כמעט.

    אז מה זה הדבר הזה??!
    http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/232/173.html

    אהבתי

    • . הגיב:

      אני חושב על בן כעל סוג של IDIOT SAVANT

      אני קורא אותו רק בשביל לתפוס את השורות הבודדות שהוא משחיל לפעמים בתחום שבו הוא מבריק באמת. גם אני חושב שאין שני לו בעניין הזה. בלי קשר, אני קורא בעקביות את הבלוג שלך והוא נהדר.

      אהבתי

  8. משה בתוף הגיב:

    נראה לך שהעיתונים ויתרו כך סתם על פרסום שמו של הפסיכיאטר? המשפחה שלו הוציאה צו איסור פרסום על שמו

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      בהחלט לא נראה לי, ואף כתבתי את הסיבה פה.

      אבל מה עם הנרצחת? למה את שמה לא כותבים?
      הרי זה לא שכל העולם ידע על הקשר ביניהם, ומי שידע, ודאי יודע מה קרה.
      בכל מקרה, עניין מודעת האבל המסגירה וכל הרמזים של העיתונים לא הותירו מקום לדמיון.
      כך שהצו שווא לתחת.

      אהבתי

      • משה בתוף הגיב:

        ככה זה עם צווים-הם מגוחכים, הם אבסורדיים, הם חסרי תוכלת אמיתית והגיון, אבל בעוד שלכולם מותר להתעלם, לצחוק, לגחך, לטעון טענות, לכלי התקשורת אסור לעבור עליהם. זה בכלל לא משנה אם "לא כולם ידעו על הקשר בינהם", זה עדיין מזהה אותה ואת קרוביה שביקשו לאסור פרסום

        אהבתי

      • שווא שווה שווה? הגיב:

        ?

        אהבתי

  9. אוריה הגיב:

    אחת מהכותרות באתרי החדשות שעסקו בנושא, "הרוצח – פסיכיאטר שהסתבך", היממה אותי. האם אפשר להסיק ממנה שמדובר ברופא שלקח הלוואה מאדם מפוקפק, ושבדרך חזרה למכוניתו מהמוסך האפל שבה נפגש עמו, נפרמו שרוכי נעליו, הסתבכו זה בזה והוא מעד על הארץ? זו כותרת מאוד כלבוטקית, שאתה מצפה שתלווה בפרטים על אודות פרשה עסיסית במיוחד. למה אין בכתבה ראיון עם המטופלות ששכבו עם הדוקטור ("היה לו מבט של רצח בעיניים", תספר ג' מהרצליה); למה אין תמונה של גופות אזרחים לבנונים, עליהם הטיל פצצה הדוקטור כטייס חיל האוויר – בניגוד לפקודה מפורשת ("תמיד הייתה לו נטייה להרוג", יספר א', חברו לטייסת). זה טיזר כל כך מיותר, לכתבה שהיו יכולים לתת לה לפחות 30 כותרות פחות צהובות. הרי אי אפשר באמת להגיד כלום שיזהה את האיש, אז עדיף לא להגיד בכלל.

    כותרת זמנית אחרת זעקה: "הנרצחת תכננה לארח 20 איש בליל הסדר". המוות באמת חסר רחמים – אך לא רק כלפי המתים, רומז העורך. על כל האורחים לדעת: נדפקתם, כי כבר אמרתם "לא תודה" לדודה שושנה, ועכשיו תאלצו להוריד את הגפילטע מהאש ולהזמין צימר בצפון. אולי יוותרו לכם על ניחום אבלים בלוי אשכול בתמורה לאירוח החג השני.

    ואגב הצו, שבו נכתב שמתן פומבי לשמו של הרוצח יפגע בבתו הקטינה, טען: מישהו יקרא בעיתון שאבא שלה רוצח – ויגיד לה: "היי, זו את – אבא שלך רוצח". כאילו שלא כל העולם סביב ה"קטינה" יודע עד עכשיו מה עשה אביה, או שלא כל העולם יידע זאת עד מחר/תיים, כשיותרו השמות לפרסום. אבל מה לנו כי נלין על צא"פים בישראל. היד על ההדק קלה כאן בהטלתם, מעוורתא ועד שיכון למד. אולי ריצ'רד סילברסטיין יעשה טובה לכולנו ויפרסם את שם הדוקטור המסתבך ויפתור את התסבוכת.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הייתי אומרת שלא קראת את הפוסט בקפידה, ואף על הלינקים פסחת.
      ובמילים אחרות: אין צורך בסילברסטיין היום.

      אהבתי

      • בועז כהן הגיב:

        בינתיים כבר למדתי מהאינטרנט שהנרצחת השתתפה ב"מלכת המדבר" ב-2005

        אהבתי

      • אוריה הגיב:

        קראתי בקפידה ונכנסתי ללינקים 🙂
        אבל רציתי שיבוא מישהו, יגיד – פאק דה צא"פ – ויפרסם את השם בפוסט חדש שאומר: "אתמול רצח ד"ר ש' את גב' נ' וכו', ואני חושב שהצו טיפשי".

        בגלל שזה לא אפשרי בגבולות ישראל, אז הצעתי שמר סילברסטיין יעשה זאת.

        אהבתי

  10. טוקבק הגיב:

    יהיר לפיד כותב היום בעתון שרק בישראל טוקבקים מתפרסמים בצמוד לכל כתבה.

    נכנסתי לכתבה באתר של מיאמי הארלד, העתון הגדול והחשוב במיאמי פלורידה, והנה, הפלא ופלא, היהיר (בטוח שלא בפעם הראשונה אבל מי סופר ומי בכלל יטרח לבדוק את הנסיך היהיר?) טועה.

    ואם הוא יתגונן שבארצות הגולה יש עם ובלי, אוכל להזכיר לו שגם ב"רק בישראל" יש אתרים ובהם כתבות ללא אפשרות לטקבק.

    אהבתי

  11. . הגיב:

    באתר הארץ העלו קטע מפרויקט השאלות: למה אנחנו מאמינים באלוהים. את הפילוסוף לא הבנתי. היתר מענינים למדי. מוזר שלא נתנו מקום לתאוריה הכי עדכנית בנושא, התאוריה הגנטית-אבולוציונית. יש ראיות מסוימות לכך שיש הבדל גנטי בין אנשים מאמינים וכאלה שאינם והתאוריה הזו צוברת תאוצה. הרעיון הבסיסי הוא שלהאמין זה יותר אדפטיבי מלא להאמין (במילים פשוטות למי שחסר גן האמונה סיכויי שרידה פחותים).

    אהבתי

    • . הגיב:

      עבור מי שרוצה להעמיק בעניין
      http://en.wikipedia.org/wiki/God_gene

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      "התאוריה הכי עדכנית".
      נובמת.
      גם בקישור לויקי אתה יכול לקרוא שמדובר בשטויות פופוליסטיות חסרות בסיס מדעי.

      אהבתי

      • . הגיב:

        🙂
        עדכני- הכי חדש. זו התאוריה החדשה ביותר שאני מכיר לפחות. אני לא מכיר הרבה תאוריות שאין להן מתנגדים ודאי אם הן רבולוציוניות. התאוריה הזו מרתקת ובהחלט יתכן שיש לה בסיס. ימים יגידו. האיש שהציג אותה לראשונה הוא גנטיקאי רציני ביותר. יתר על כן, מבחינה מדעית גרידא, מכל התאוריות שהובאו בכתבה בהארץ היא כפי הנראה למרבה האירוניה היחידה שעמדה במבחן אמפירי. אף אחת מהתאוריות שהוצגו בכתבה לא עמדה במבחן ניסויי. הכל דיבורים. אגב "שטויות פופוליסטיות", אני מוכן להתערב שעד הרגע לא שמעת על הפרוטאין המכונהVMAT2.

        אהבתי

      • . הגיב:

        אגב, עבור מדד הself-transcendence המתואר בקישור שהבאתי שהוא המדד הכי תקף (אני חושב שגם הכי מקובל בספרות) שאני מכיר לנטיות אמוניות נמצא קשר גנטי חד משמעי במחקרי תאומים (ראה קישור למעלה). אני לא מכיר מישהו שחולק על זה. הויכוח הוא לגבי הגן הספציפי שתורם לתכונה הזו. אעשה את זה פשוט בשבילך, אני חושב שאפשר לומר שיש קונצנזוס שהנטייה האמונית היא תורשתית. יש ויכוח אלים ביותר לגבי הגן או שילוב הגנים שתורם לזה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        היחידה שעמדה במבחן אמפירי?
        אין לי כח לחקור את זה לעומק, אז אני רק אביא ציטוט מויקי:
        Hamer's study has not been published in the peer reviewed literature and the statistical significance of the correlation is highly questionable. Carl Zimmer claimed that, given the low explanatory power of VMAT2, it would have been more accurate for Hamer to call his book, "A Gene That Accounts for Less Than One Percent of the Variance Found in Scores on Psychological Questionnaires Designed to Measure a Factor Called Self-Transcendence, Which Can Signify Everything from Belonging to the Green Party to Believing in ESP, According to One Unpublished, Unreplicated Study."

        ודרך אגב, התיאוריה העדכנית ביותר בנושא כח הכבידה היא שלמעשה מכדור הארץ יוצאים קפיצים שקופים שמחוברים לכל דבר שנמצא על הפלנטה.
        (עובדה – זו תיאוריה שהמצאתי ממש ממש הרגע, ולכן היא חייבת להיות העדכנית ביותר נכון לכתיבת טוקבק מפגר זה).

        אהבתי

      • . הגיב:

        אתה הרי לא באמת קראת את מה שכתוב בויקי וגם לא את התגובה שלי. ואם קראת לא הבנת. אני אחזור לאט שתבין. למחקרי תורשה שתי רמות. הראשונה, נסיון להוכיח שתכונה מסוימת היא מולדת. השנייה, נסיון למצוא את הגן שאחראי על התכונה. נמצא שהנטייה להאמין היא תורשתית (מחקרי תאומים. מספיק אמפירי בשבילך?). יש פחות או יותר קונצנזוס לגבי העניין הזה. הויכוח הוא לגבי הגן האחראי על התכונה (גם פה אגב, נערך מחקר. יש ויכוח על תוקף ממצאיו אבל נערך אחד כזה. ראה בויקי). אגב לגבי הפרסום בספר במקום בג'ורנל, אנשים עושים את זה לפעמים, בעיקר כאלה שכבר עשו לעצמם שם על בסיס תגליות אחרות. זה בדיוק המקרה שלפנינו.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אנא הסבר לי (באמת, לא בציניות) איך מחקרי תאומים מעידים על כך שזה גנטי ולא סביבתי?
        הרי התאומים גדלו יחד באותו בית ובאותה סביבה (חינוך דתי לעומת חינוך חילוני), אלא אם כן החוקרים מצאו מספיק תאומים שהופרדו בלידתם, חונכו בצורה הפוכה, ולמרות זאת הוציאו ציונים דומים במדד הזה.

        דרך אגב – אנקדוטה קטנה:
        The field of behavioral genetics is littered with failed links between
        particular genes and personality traits. These alleged associations at first
        seemed very strong. But as other researchers tried to replicate them, they
        faded away into statistical noise. In 1993, for example, a scientist reported
        a genetic link to male homosexuality in a region of the X chromosome. The
        report brought a huge media fanfare, but other scientists who tried to
        replicate the study failed. The scientist's name was Dean Hamer.

        אהבתי

      • . הגיב:

        מחקרי תאומים הם האינדיקציה החזקה ביותר לקיומו של בסיס תורשתי לתכונות פסיכולוגיות. הנה. תקרא, בקפדנות הפעם ואם יהיו לך שאלות נוספות אשמח לענות (זה בעברית).
        http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תודה.
        אני רואה שבאמת עושים מחקרים גם על תאומים שהופרדו בלידתם.

        אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    שפל חדש של חוסר מקצועיות ב-NRG.
    בידיעה בשם "צפו: "כיפת ברזל" וסקרנות מסוכנת" מובא לכאורה סרט שמתעד באופן "נדיר" פספוס של כיפת ברזל באשקלון.
    לא צריך להיות מומחה מז"פ בשביל להבין שהוידאו מזויף כבר בצפיה הראשונה בו.
    אבל נניח שהכתב נפל קורבן לזיוף, המינימום המתבקש זה לבדוק מי העלה את הסרטון לפני שאתה שם אותו בתור סרטון אוטנתי באתר שאמור להיות אתר חדשותי רציני.
    אם תיכנסו לערוץ של orenstalkol ביוטיוב, תראו שמדובר בערוץ השייך ל"מסר הפקות צילום ועריכה", שזה כבר צועק זיוף, ואם זה לא מספיק, באותו ערוץ מופיע סרט המראה את אותו הקטע לפני ואחרי האפקטים!

    אהבתי

  13. מיא עשת הגיב:

    פחחחחח…. הפסיכיאטר של הכלא הוריד לטופז את הכדורים לרבע? גם כשאני הורדתי על דעת עצמי לרבע את הכדורים שרבינוביץ' רשם לי, בא לי להתאבד…

    אהבתי

  14. מיא עשת הגיב:

    אבל העיקר שנטפלים לרבינוביץ' ולא לגאון של הכלא. אני מאוד מקווה שהוא יזכה בתביעה שלו נגד ידיעות.

    אהבתי

  15. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » יש עורכים בבית? מהדורת כיס לשבת בבוקר‏

  16. יגאל כהן הגיב:

    בעוד שבעולם המוסלמי אנחנו עדים לגילויי גבורה ורצון לחופש שוקעת מדינת היהודים לתוך מדמנת הפשיזים ואפלת הפנטים הדתיים

    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=795393

    אהבתי

    • אחת הגיב:

      יגאל,
      לא חבל כל הסבל הזה שאתה עובר פה?
      לא יותר טוב שתעבור לאחת מאותן המדינות בעולם המוסלמי שאתה עד לגילויי גבורה ורצון לחופש בהן?

      אהבתי

  17. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » הפענוח‏

  18. פינגבאק: הקוד: צא"פ | חנה בית הלחמי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s