איך שוב נהיו אצבעות שחורות? הרי רק לפני דקה גמרתי את הסיבוב הקודם? ובאמצע עוד היו אצבעות חג, לא עלינו.
והנה אני שוב כאן, עם ערימת ניירות לא קטנה, כשלפחות מחצית מכם מבלים ברחבי העולם/הארץ.
הארץ
מוסף הארץ הצנים ל-72 עמודים.
למה כל מוסף טורח לשלח את כתבו שבארה"ביה בצ'רלי שין, כשברור שאין מה לחדש לנו יותר ושהכוכב המטרוף מעניין קמצוץ-קמצוציים מהקוראים?
ועכשיו – המופע שלו. טלי שמיר מכלכליסט הייתה שם בשבוע שעבר.
שני כותבים מפתיעים: האחד אורי בלאו ששב מהכפור, והשני דב אלפון ששב מהנכר עטור פרסים.
אביעד קיסוס מסביר למה אירח בליל הסדר את השבט המשפחתי הענף שלו (אם רוויית אלכוהול ושני אחים קטנים טעוני קרינה סלולרית).
נגה אלבלך על ההקלטות האחרונות של ענבל פרלמוטר.
מעריב שלום
איתן אבריאל מנתח במארקר את עסקת מעריב, דנקנר, הפועלים (שימו לב למרקורים הנאים בירקרק, המקלים על הקורא העצבני שמחפש תקציר).
אבריאל כותב: "איש במדינה אינו חושב שדנקנר קנה את מעריב רק לצורך פילנתרופיה חברתית, ולכולם ברור שהוא ישתמש בעיתון כדי להציג את ראיית עולמו".
אה, דווקא אני חשבתי כך בדיוק.
אבריאל מציין שמעריב לא מציג מגוון דעות באחרונה, וזה עוד טרם התיישב נוחי דנקנר על הכיסא.
הוא מזכיר את הראיון עם המנכ"ל המיתולוגי של אי.דיבי, אלי כהן, וכן את הראיון עם יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ועוד מקורב לדנקנר. את שניהם אגב ערך יהודה שרוני, העורך הכלכלי של מעריב ובכיר כתביו בתחום.
הוא מסכם:
דנקנר, מעוניין לשמור על הריכוזיות הנוכחית ועל בסיסי הכוח הכלכלי שלו – ואילו הציבור מעוניין בתחרותיות, בהזדמנויות ליזמות ותעסוקה, בשווקים חופשיים, וכן במחירים זולים יותר. כעת, כשיש לו עיתון, הפיתוי של דנקנר להפעיל לחצים תקשורתיים על פוליטיקאים, על אנשי עסקים המתחרים בו, על כלי תקשורת אחרים ועל הרגולטורים יהיה גדול מאוד. וזה, יחד עם החשש המובן של כל איש עסקים שפוי מלהתעמת עם אדם שחולש גם על עסקים ענקיים וגם על עיתון – פוגע בדמוקרטיה.
וטוקבק למען האיזון הקדוש:
גלובס – G
חן שליטא מראיינת את ד"ר אורית גלילי-צוקר, היועצת האסטרטגית החדשה של נתניהו. זו הכותרת הראשית של העיתון וזה גם השער של G.
ראיון מעניין במיוחד, מאחר שנדמה כי היועצת נפלה במיני פחים שהיא, גם כעיתונאית ותיקה (לשעבר) וגם כיועצת אסטרטגית צריכה הייתה לעמוד על המשמר מפניהם.
דוגמה –
– גם חשיפת דרישתו של נתניהו להתקנת מיטה זוגית בטיסה לברלין, למרות העלות האסטרונומית, היא קטנונית?
"ביררתי. הייתה שם איזו טעות. הזמנה ישנה שמישהו השאיר בניירת. טעות אדמיניסטרטיבית".
– למה לא שמענו את ההסבר הזה עד עכשיו?
"ראש ממשלה צריך להגיע לפגישות במצב שבו הוא יכול לתפקד. אני לא יודעת איך זה נראה באייר פורס 1 של אובמה. אני מניחה שיש שם מיטה כזו, ולכן בכל הדיונים האלה יש המון קטנוניות".
אז הייתה בקשה למיטה או לא? ואיפה יש מיטה? באיירפורס 1? ואם כן, מה ההשוואה? נניח שיש שם מיטה מובנית, שקיימת מאז ומעולם. איך זה משתווה לדחיסת מיטה לנתניהו איפשזה לא יהיה?
וגם, ממתי הזבוב על גבו של הפיל משוכנע שהוא שווה משקל לפיל?
עכשיו, יכולהיות שכל הראיון הזה נערך ונחתך. לא יודעת. אולי אג"צ תעלה את גרסתה לדברים ואז הם יישמעו אחרת. בינתיים זה לא נשמע טוב.
שימו לב לכמות הטוקבקים, אירוע חריג למדי בגלובס.
ובקטנה: התואר ד"ר לא מופיע בכתבה באתר. בעיתון המודפס מופיע התואר בכות' המשנה, במסגרת תעודת הזהות ובמסגרת-תגובה של קדימה).
וגם: בינתיים נתייתם הבלוג שלה.
זמן תל אביב
סחתיין על ההמצאות, באמת. כל פעם שנדמה לי שאין דרך נוספת לגייס את כל הכותבים לפרויקט משונה נוסף מבלי שיצטרכו לנקוף אצבע (סגירה מוקדמת שלפני החג, לחץ), צץ עוד אחד כזה.
כות' השער: "הכל מאלוהים?"
ובהפנייתו: "הסיפורים שיותירו אתכם בפה פעור ועם אין-ספור סימני שאלה".
כות' הגג שרצה מעל הפרויקט "זה קרה באמת". כתבינו מספרים על כל מיני אירועים בחייהם שיכולים להידחס לאחת הכותרות הללו.
אורי שרצקי והעורך הראשי של זמן מסביר בטור הזה למה החליט להקדיש גיליון לנסים ונפלאות.
סופשבוע
רונן טל מראיין את שלי יחימוביץ' שזוכה לפורטרט מדהים של פיני סילוק ולכותרת מעולה שבמעולות: "התוספת האדומה". טל מחבב אותה מאוד (טוב, גם אני). אי אפשר להסתיר זאת. הראיון אוהד, אין בו מכשולים. ראיון בחירות מצוין.
אבל מה עם דיונצ'יק על יחסיה עם התקשורת? למשל עם שטרסלר. או עם ברנע.
ותזכורת להתנצלות של ברנע.
והיה באחרונה גם ראיון איתה במקור ראשון, אותו לא קראתי, אלא שכותבו, דוד מרחב, מכנה אותו "אקלקטי ומבולבל" וגם "התגלתה במערומיה".
ברי סחרוף לא מתראיין, אבל שגיא בן נון חופר מסביבו.
מזל שהתראיין לעורך מעריב ברשת ג', כך שיש לנו את תמליל ראיון כלשהו.
שרה ליבוביץ-דר חוזרת לרצח בברנוער, סיפור שמעסיק אותי מאוד. לא, אין חדש. המשטרה חוקרת. המעורבים מפוחדים. מתוסכלים.
הלך הרוח המיסטי שהחל בזמן תל אביב נמשך גם בכתבה הזו, על מותה של דנית בראל בתאונת אופנוע. לכאורה לקראת המשפט של החבר שלה שגרם למותה, למעשה רוח המיסטיקה מנשבת על פני הכתבה. אולי כל זה לכבוד דנקנר?
מוספשבת
במדורו סג"ל בדרכים מתלונן אראל סג"ל מדוע זה אין אף דתי ברשימת 200 האנשים הכי קולים בתל אביב של טיים אאוט. חה.
מדור הספרות בפרויקט מיוחד: פתיחות מתוך ספרים שעוד לא יצאו לאור.
בין היתר מופיע משחק קלאס של חוליו קורטאסר, שרבים ייחלו לו שנים.
רייטינג
תחת תת המדורון "מידע שאף אחד לא צריך" נכתב הסיפור הידוע על הרקדנית איזדורה דנקן שמתה (1927) כשצעיפה הסתבך בגלגלי המכונית שבה הייתה (וראשה כמעט נערף). למה "מידע שאף אחד לא צריך"? כי הוא לא קשור לגוונים של נינט או לידידות של ציון ברוך עם ברפאלי?
לקרוא ולמות
מנחם בן מתפעל מלוסי אהריש בנבחרת החלומות:
"…וכל כך יפה שהיא ערבייה, ואין ישראלית מעולה ממנה ואין עברית טובה משלה. להזכיר לנו שכל מה שאנחנו צריכים לעשות עם ערביי ישראל הוא להכניס אותם לבתי הספר העבריים שלנו ולהפוך אותם לחלק מהישראליות"
אני כבר לא יודעת מה יותר מופרך ומקומם: הרצון להכחיד את התרבות והשפה של ערביי ישראל, או המחשבה שבבתי הספר העבריים לומדים עברית. כמה ניתוק ואטימות יכולים להיות במשפט אחד?
7 ילות
ראיון על גירושיו של רמי הויברגר. לא. כתבה על ריהאנה המלכה הסובלת. לא. עוד כתבה על ג'יי לנו. לא. אה, רגע. אבל אני אוהבת אותו. מה כבר נשאר לי בעולם הריהאנות והליידי גאגות? טוב, אנסה.
חצי מהכתבה מתאר ירון טן-ברינק את כל קורות תוכנית האירוח של לנו. בחצי השני פתאום צץ ראיון עם לנו. בלי שום הכנה. מאיפה הראיון? זה ראיון שערך אותו מי? יט"ב או רע"ש, שיש לו קרדיט בסוף כמי שהשתתף בהכנת הכתבה? למה שני אנשים, מבכירי הכותבים, צריכים להכין כתבונת אחת קטנה על לנו? ולמה נערך הראיון? מי ארגן אותו? יס?
הראיון עצמו כולל שמונה שאלות. אף אחת מהן לא קשורה לתהפוכות שעברה התוכנית של לנו (או "צונאמי הקקי", כדברי הכותבים). כל השאלות והתשובות נשאלו ונתנו כבר לפני שנים. מה פה קורה?
מתי נפרדנו מפרדי מרקורי? ב-1991 (ותודה לגלית א').
7 ימים
גם ימים הצטמק פלאים: החגים, האנשים הנעדרים, בהלת הקניות שפסה, ההתרוקנות הכללית ממשאבים: חומריים, רעיוניים, נפשיים, מביאה לגיליון בן 80 עמודים.
ראיון השער עם אלי הורוביץ מטבע (עמוס שביט ואמירה לם) הגיע בדיוק כשטבע עלתה לכותרות בעקבות ירידה המניה בשל התרופה המתחרה בקופקסון.
השניים כותבים בפתיח שהראיון מתגלגל כבר ממרץ 2010, עת הודיע הורוביץ על פרישתו מיו"רות טבע.
ההגדרה: "בלעדי". מתן חודורוב ראיין אותו לערוץ 10 בתחילת השנה (אני לא מצליחה להיכנס לראיון, אלא רק לפרסומות).
טאטום אוניל out טאטום מירנדה in. לא בשבילי. בשבילכם.
המוסף לשבת (ידיעות)
מה בדיוק קרה בעוורתא בחודש האחרון? עודד שלום וגדעון מרון מדווחים. סיפור מורכב: מצד אחד הבלאגן שהתחולל בכפר. ביקור אנשי ארגוני זכויות האדם. הכעס על הרוצחים. העובדה של-99% מתושבי הכפר לא היה קשר לטבח.
חבל שידיעות לא מעלה את הכתבה או את תמציתה לרשת. איפשהו. ב-ynet או בע' הפייסבוק של ידיעות (שמשמש את העיתון להעלאת קצפת בלבד).
עמירה הס בהארץ על הרצח, לפני שלושה ימים.
מוסף כלכליסט
את ג'קי אדרי אני מכירה מהבלוג שלו בקפה. הוא פוטר מכיל אחרי שדיבר על קיפוח עובדי הקבלן לסרט (הנה אתר הסרט) זהב לבן עבודה שחורה.
אדרי מנהל תביעת ענק נגד כיל. סיפור גדול מהחיים.
לחם עבודה
גלובס עושה סדר: כך ייראה CNN הישראלי.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אורי קציר משווה בין מצרים, שמתכוונת למחוק את חוסני מובארק מספרי הלימוד, לישראל.
שי מימים מוזרים סופר את ההרוגים בסוריה.
חב"ה על צא"פ – שניים מאלו שהתייחסתי אליהם באחרונה.
עידן לנדו על מבחן טיורינג ועל ויכוחי סרק.
עוד לא הראיתי לכם את Fashion Forward, מגזין האופנה של עפר יגר ושלי פלג, ש-mako השקיע בו 700 אלף ש'.
וזה הראיון המלא עם השתיים, ממנו עולה כמה נאים הם חיי אנשי האופנה ברשת, וכמה טוב כשיש קשרים משפחתיים כאלו ואחרים.
רוביק רוזנטל, עורך הסדרה והספר עברית אינטרנטית ממליץ על הספר שערך.
אייפון 5 יושק בספטמבר. תתקדמו, תתקדמו. אני עם הבלקברי.
מח' הגהה
כתובית: "מסתמה"?
לאאא, צ"ל משטמה (הכתבה על יוליה שמאלוב ברקוביץ', ערוץ 10 אמש)
לפני פיזור
תקלה הולכת ונמשכת בקרב האתר המאחסן Go Daddy גורמת לכך שכבר כמה ימים לא מגיעים עדכוני מייל, וכן לכך שהבלוג עולה לאוויר רק כשמתחשק לו, ואף מתעורר קושי בהעלאת תגובות.
ולווט אנדרגראונד 
ג'קי אדרי עשה לי את החג.
קריאת הכתבה עליו הפכה אותי לאדם טוב יותר.
הלוואי והיה לי רבע מהאומץ שיש לו.
אהבתיאהבתי
מה רע בבטוי משרבבת שפתיים שהיה ונעלם מהפוסט של שיבולת?
אהבתיאהבתי
מה רע בבטוי משרבבת שפתיים?
אהבתיאהבתי
אורית גלילי *** עושה נזק לשרה וביבי בנאומי הגנה סהרוריים ומטופשים. מצחיק שמישהו במוסף כלשהו סובר שהיא ראויה לפתחון פה ענק + שער. מצד שני – היא תורמת תרומה חשובה לציבור בהערותיה העלובות: הקורא האינטילגנטי מבין שאם זו הסנגורית של ראש הממשלה – כנראה שהגיע זמנו לפנות את הבמה… והכי פאתטי בגברת הזו – ההיאחזות שלה בשם המשפחה צוקר שנים רבות מאוד אחרי פרשיה קצרצרה ומביכה. זקני שוקן(…) מתפקעים מצחוק
אהבתיאהבתי
האמת – גלילי ***
V: לא מקללים פה איש. תודה.
אהבתיאהבתי
אורית גלילי צוקר חשפה למעשה את העובדה שעד עכשיו ניהל ביבי קמפיין בכי ונהי שיקרי. הוא פשוט שיקר לציבור כשטען שאין לשרה יד ורגל בקבלת החלטות מהותיות או בכלל.
ביבי שיקר. מתפלאים?
אהבתיאהבתי
אני מקווה שבעלת הבלוג מרשה לי לצטט אותה: כ-ו-ל-ם משקרים. כולם זה גם אתה.
אהבתיאהבתי
וולט , בקשר לאהבתו של מנחם בן את אותה ערביה "כל-כך יפה שהיא ערביה, ואין ישראלית מעולה ממנה" ששמה כשם נקניקיה אמריקאית ומראה בכלל אירופאי (תביטי שוב בתמונה שלה במעריב).
הרעיון שלו להכניס את ערביי ישראל לבתי הספר היהודים הוא רק בתנאי שהם ,בעיקר הן, נראות אירופאיות ומשכילות אשר למדו בבתי ספר נוצרים פרטיים כזה שלוסי למדה בו.
מנחם בן הוא סתם עיתונאי חרמן וגזען.
אהבתיאהבתי
פיני סילוק צלם ממש טוב, לטעמי. אחת התמונות האהובות עלי היא זו :
אגב, ברוב התמונות של מרואיינים, סילוק נוהג לעשות עבודת פוטושופ פסיכית על העיניים של המצולם, כך שהעיניים תמיד נראות על-טבעי (מוזמנים לחפש). לכן, התצלום שולווט הזכירה (של שלי יחימוביץ) הוא — למיטב הבנתי — בגדר הפוך-על-הפוך.
אהבתיאהבתי
מכל העיתונים של סופ"ש מצאתי רק סיפור אחד שגרם לי להזיע ,סיפור מתוך תחרות הסיפור הקצר של ה'ארץ' "ונפש יהונתן נקשרה' על לוחם צה"ל שמנצל מינית עצור ערבי , סיפור על קשר ארוטי בין חייל לערבי שנראה ממבט ראשון כאילו יש שם חמלה ואהבה מצד הלוחם הישראלי אבל בעצם יש שם ניצול מיני ואף תקיפה מינית של החייל את העצור הערבי בזמן שזה כפות ומכוסה בעיניו.
וביקורת מצוינת של תום שגב על תערוכת צילומים של עזריה אלון במשכן לאומניות בעין חרוד, מעניין שתום שגב לא הזכיר במאמרו את המיצג המופיע במקביל לתערוכת הצילומים במרכזו ההליכים המשפטיים מצד "הרייך הגרמני נגד החרט וילהלם גול, הנוסע גיאורג פלנדורף, הארכיטקט מוניו וינרויב והסטודנט היינץ שוורין (אביו של תום שגב) "שהתקיימו בפרנקפורט ביולי 1933. הארבעה מואשמים, כמצוין בכתב האישום, ב"מעשי בגידה בעם הגרמני ופעולות בגידה חמורות".
אהבתיאהבתי
קישור לסיפור 'ונפש יהונתן נקשרה' http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1225712.html
אהבתיאהבתי
דניאל שלום
מה מצויין בביקורת של שגב על אלון?
מה הוא בעצם כותב על התערוכה = כלום
מה הוא יודע על מחשבותיו של אלון כיום = כלום
מה הוא כותב על איכויות הצילום של אלון = כלום
הוא כותב על האין בצילומיו של אלון אבל מה לעשות והתערוכה עוסקת במבט הצילומי של עזריה בשלושה נושאים – מדבר, קיבוץ, טבע – ולא ערבים או בדווים
אם ייסע מר שגב לאום אל פחם יראה בתערוכה המוצגת שם "זיכרון המקום" קיר שלם של צילומים של עזריה אלון המתעדים את ואדי עארה בשנות השישים.
שגב מעוניין לחזק תזות שלו על חשבון העובדות
אהבתיאהבתי
יהושע חנקין שלום,
אני מבינה מה שאתה אומר, אני גם מקבלת שהוא כותב על סדרת הצילומים דרך מבטו והשקפתו הפוליטית, אבל וזה אבל גדול הוא מצליח להוכיח את דבריו דרך העובדות!
דרך הצילומים של אלון בהם אין בדווים ואין ערבים ויש בעיקר את ה'מפעל הציוני' של הקיבוצים "בוני הארץ".
היכולת לראות את ה'אין' ולא להתמקד ב'יש' זוהי גדולתו של המתבונן והמבקר החכם.
אהבתיאהבתי
וואו, אם אורית גלילי-צוקר (די נו, היא באמת ד"ר?) היא היועצת האסטרטגית של ראש הממשלה שלנו, זה כמעט יותר מדכא מזה שבנימין נתניהו הוא ראש הממשלה שלנו (אני עדיין מנסה לשכוח את זה לפעמים). איזה ראיון עלוב, איזה חוסר רהיטות, חוסר בקיאות ומעל הכל – חוסר אינטיליגנציה. מצד שני, אם המינוי הזה יפגע, ולו באחוז קטנטן, בסיכוייו של הביבי להיבחר שנית – דיינו.
אהבתיאהבתי
על סאנדיי סקול שמעת? ילדים יהודים בצפון אמריקה לומדים כל השבוע עם חבריהם הגויים האמריקאים וביום ראשון לומדים על תרבותם שלהם. כך יוצרים ילדים אמריקאים לכל דבר עם שורשים יהודיים חזקים. זה יופי של מודל חינוכי שמאפשר השתלבות תוך שמירה על הצביון התרבותי האישי. אגב פרדיגמה חינוכית כזו בהכרח גם תשנה את התפיסה של הילדים היהודים לגבי הערבים. עד שמנחם בן מציע רעיון הגיוני את בועטת בו מכח האינרציה. ליחס לבן "רצון להכחיד את התרבות והשפה של ערביי ישראל" זה מגוחך.
אהבתיאהבתי
סליחה נקודה, זו ל א ההצעה של בן, סאנדיי סקול או איך שלא תקרא לזה.
מה גם שכמו שאמרתי ילדים ישראלים ל א לומדים עברית בבית ספר ול א יודעים עברית.
אהבתיאהבתי
מאיפה את יודעת את פרטי ההצעה שלו? הוא גם לא פירט מה יהיה אורך ההפסקה הגדולה בבית הספר המעורב. הוא הציג את הרעיון הכללי. אפשר לא להסכים איתו אבל אני חושב שהטענה שלך נגדו מוגזמת ביותר.
אהבתיאהבתי
אני אמרתי את זה כבר ב2006.
http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:Xsw54CKF5pcJ:archive.scoop.co.il/article.html%3Fid%3D1786+שאול+חנוכה+איחוד+זרמי+החינוך&cd=1&hl=en&ct=clnk&gl=il&client=safari&source=www.google.co.il
הארכיון של סקופ קרס אז הנה זה מ 2010
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-35918-00.html
אהבתיאהבתי
אהה! יפה מאד, גם אני שמתי לב ל"מסתמה". זו טעות פרוידיאנית כמובן.
אהבתיאהבתי
אי אפשר לשלוח תגובות, זה מצליח אחת לחמישה ניסיונות.
מה קורה עם הגו דדי הזה?
אהבתיאהבתי
ותקלה שמזכירה נושנות:
שליחת התגובה מצליחה לעתים, רק לאחר שאני מעיפה את הגרש מהשם רג'ינה, והופכת אותי לרגינה.
נראה מה יקרה עכשיו.
אהבתיאהבתי
אופססס…. הצליח בכ"ז.
אהבתיאהבתי
אני הייתי ממליץ על רגינה באופן קבוע. למה צריך ג'? סתם קלקול אנגלוסקסי של המקור הלטיני. חג שמח 🙂
אהבתיאהבתי
אין לי תשובה עדיין.
אהבתיאהבתי
לא 78 עמודים ב"7 ימים", כי אם 80 עמודים.
המספר תמיד חייב להתחלק בשמונה, ככה עובדות מכונות הדפוס: על גליונות שמכילים שמונה עמודים כל אחד.
אלא אם כן מצורף שער מיוחד, על נייר מבריק שהודפס בדפוס אחר, ואז המספר משתנה..
——-
וכמובן שהעיתונים מצטמקים משמעותית כיוון שבשניים וחצי ימי חול מועד שאינם נופלים על סופ"ש – אין זמן להשיג מפרסמים.
–
V: תודה וידוע.
אהבתיאהבתי
עברתי על עתוני השבת הארץ וידיעות. המוסף של ידיעות הפעם הוא, לדעתי, משובח.
יש כתבה של ענת פישביין "סוף סוף ביחד" על האמא שקיבלה חזרה את הבת (האימוץ בוטל).
יש כתבה של אלכס פישמן "האקרים, הצבא קורא לכם" מפחיד עד מוות אבל מענין, למשל הרעיון של בנק הדם ככתובת להאקרים, מדהים.
דני ספקטור של שני האמריקאים שזכו באוסקר על הסרט על ילדי המהגרים, על הטוב שזה יעשה לנו וגם על הרע (הגירוש).
גם הכתבה של ענת מידן על רס"ן אסת אור-לוירר היתה מרגשת, בפרט שאני מכירה את משפחת לוירר מירושלים. הסבים שלנו , מסתבר היו חברים.
בקיצור מוסף לשבת , לדעתי מענין, מחדש ומפרגן.
אהבתיאהבתי
מי מפיק את החדשות המקומיות לכבלים ולווין רם לנדס או רשות השידור ?
אהבתיאהבתי
בכתבה על ערוץ החדשות שאולי יקום כתוב שרם לנדס אבל רק במושב האחרון אושר שינוי חוק רשות השידור כדי שרשות השידור תוכל להמשיך להפיק את מהדורת החדשות הזו וגם צ'פרו אותם ב25 מליון ש"ח על חשבון משלמי המיסים. כדי שהוט וייס יוכלו לעמוד בתנאי הזכיון.
אהבתיאהבתי
יום אחד תלמד פיסוק כדי שתהיה גם קריא, כן?
אהבתיאהבתי
הנה נשמה.
בכתבה על ערוץ החדשות, שאולי יקום, כתוב שרם לנדס. אבל רק במושב האחרון אושר שינוי חוק רשות השידור כדי שרשות השידור תוכל להמשיך להפיק את מהדורת החדשות הזו. באותו מעמד גם צ'פרו אותם ב25 מליון ש"ח, על חשבון משלמי המיסים. כדי שהוט וייס יוכלו לעמוד בתנאי הזכיון.
אהבתיאהבתי
תודה, כפרה.
אהבתיאהבתי
איזו כתבה? איפה? מתי?
אהבתיאהבתי
בכתבה הזו מתואר רם לנדס כ"מי שעומד בראש חברת קודה הפקות ומפיק את החדשות המקומיות בעבור הכבלים והלוויין…"
בפועל עד כמה שאני יודע ההפקה היא של רשות השידור ולא של קודה הפקות.
אהבתיאהבתי
סחרוף התראיין גם לגלגלצ.
כנראה שסתם הוא לא סופר את מעריב, שמוכן להזנות את עצמו ולהכין כתבות על אנשים שלא מתראיינים אליו אבל בעוד שעתיים יפתחו את הלב/הפה בידיעות.
אהבתיאהבתי