למה לא בלעת את הפתק?

הכותרות

הראשית במעריב מופנית לאסד: "הפושע מדמשק"; ישראל היום: "מפגינים בסוריה מתחננים הצילו"
בידיעות כל השער מוקדש לעניינים חברתיים ולמצוקות אישיות: הרופאים יעזבו את בתיה"ח, שחר גרינשפן תשתקם במקום בו הנהג הדורס יבצע עבודות שירות, ועמית קדוש, ילדת הסרטן (המבריאה) הלאומית כותבת מכתבת לטל שיטרית בן השמונה, הנאבק גם הוא על חייו.

הארץ מטפל בכותרת העליונה בחקירת המשטרה את עו"ד וינרוט, וממשיך עם ויקיליקס: והפעם דברי הנגיד סטנלי פישר על דו"ח העוני. מתי פישר יזעק חמס?

כמה גופות יש בסוריה? מעריב, ישראל היום – 400, ידיעות – 450, הארץ, יותר מ-600

אהוד ברדק?
במקום לבלוע את הפתק, הוא מפקיר אותו במלון פלאזה.
האם מדובך במסמך סודי או בפתק שאינו מסמך ואינו סודי?
במעריב נכתב בתחילת הידיעה "מסמכים רגישים" שנמצאו על ידי איש עסקים ישראלי שלן בחדר אחרי שברק עזב. מלשכת שהב"ט הכחישו.
בחדשות 2 נכתב שקודם אמרו במשהב"ט שמדובר בתקלה, ורק לאחר מכן הכחישו.

קמפיין ענק באתר הארץלהציל את הרפואה הציבורית.

כלכלת ישראל חזקה ודינמית?
מחמאות לרה"מ ("הדו"ח רצוף מחמאות ושבחים")? איפה אפשר לקרוא זאת?
במעריב עסקים הכותרת היא: "מודי'ס: ישראל עלולה להיפגע מהמהומות במזרח התיכון – דירוג האשראי נשאר ללא שינוי"
ynet: "כלכלת ישראל עמידה".
גלובס: "מודי'ס לא מעלה את הדירוג".
המארקר: "המהומות עלולות לפגוע בכלכלת ישראל'.

חשד לאונס

(מתוך הקיר של הדס שטייף בפייסבוק, ובאישורה. היא חוזרת ואומרת שהתיק נסגר).

חב"ה עונה ליובל דרור על בחירתה להאמין למתלוננת ובעיקר על דרישתה להסרת צו איסור הפרסום.
כבר כתבתי על כך אתמול, אבל אוסיף עוד כמה מילים:
חב"ה לא קראה את עדותו של החשוד, לא משווה בין שתי עדויות, אבל מאמינה למתלוננת:

"בחרתי להאמין לה בלב שלם, כי אני בספק רב אם ניתן להמציא את הרזולוציה המעשית, הנסיבתית, הפיזיולוגית והרגשית שנפרשה בפני לפרטי פרטיה, או את מעגל התמיכה לו היא זוכה מאנשים נכבדים…"

כשלעצמי לא הייתי קובעת מסמרות בעניין זה או בכל עניין דומה ולא בוחרת להאמין לאיש תוך הסתמכות על תמונה חלקית.
חב"ה שוכחת את האופציה המפליאה מכל: למשל, שאיש משני המעורבים במקרה, החשוד והמתלוננת לא משקר – מכל מיני סיבות שאין טעם לפרטן כאן ועכשיו.
אגב התמיהה על שהפוסט זכה ליותר מ-7,000 קוראים מפתיעה: "אונס אכזרי"+"מישהו מהתקשורת".
צריך עוד משהו כדי לגרות את הדמיון הקולקטיבי ברשת?

שוב, אני לא חושבת שהתקשורת קמה להגן על "אחד מהחבר'ה" (מיהם החבר'ה? הרי אדם לאדם זאב שם), אבל צריך באמת לבדוק אם יש דופי בכך  שאף גוף תקשורת לא הגיש בקשה להסרת צא"פ כפי שכתבה נעמה כרמי.

במארקר מייחסים את התפשטות הידיעה ברשת לפוסט של ריצ'רד סילברסטיין (בלי לנקוב בשמו) ומציינים שהוא קיבל את המידע מ"בלוגריות פמיניסטיות ישראליות". כמעט מדויק. נכתב על כך עוד קודם לכן, בעברית (כולל הפוסט הראשון של חב"ה על צא"פ), אך בהחלט בלי שמות ובלי פירוט.
עו"ד חיים רביה מזכיר שצא"פ חל על הכל, לא משנה איפה מפרסם האדם, ומאידך, שאין כמעט יכולת אכיפה.

קצה האצבעות

זוכרים את התיירת מרי גרדנר, שנרצחה בפיגוע בירושלים? איש לא בא לקחת את גופתה מאבו כביר (שרה ליבוביץ-דר, סופשבוע של מחרתיים). איש לא בא? אה, כך כתוב בשער מעריב. הייתם חושבים שאין לה נפש בעולם, נכון? אבל לא. בידיעה שלקראת הכתבה, המופיעה בע' 5 של העיתון מספר אבא שלה שהגופה עוד לא חזרה אליהם, לסקוטלנד. האין זה ההפך הגמור מהכותרת בשער?
מתברר שהבירוקרטיה הישראלית עוד לא שחררה את הגופה.
עכשיו, קראו את המשפט הבא בידיעה:

"במותה ובחייה הייתה גרדנר ערירית ובודדה. לא נישאה ולא ילדה ילדים, חיה את כל חייה לבד ברחבי העולם".

אוי, החוצפה. הרי משפט קודם אומר אביה, בראיון לעיתון, "אנחנו רוצים לארגן לה לוויה". אז איך ערירית ובודדה? משפט אחר כך כותבת של"ד "שעות ארוכות אחרי הפיגוע לא ידעו חבריה בירושלים מה עלה בגורלה". אז איך ערירית ובודדה?
הכתבת ממשיכה וקובלת על שבני משפחתה "לא ביקרו במקום בו סיימה את חייה בצורה כה טראגית".
אולי אין להם כסף, למשל? ולמה הם צריכים לבקר פה ולהשתטח על האדמה הרוויה בדם של יקירתם?
הלאה. בפסקה הבאה מצוטטים "חבריה של גרדנר באורקני". אז שוב, מאיפה, מאיפה לעזאזל ה"ערירית ובודדה"? רק כי לא נישאה ולא ילדה?

תיאור המקרה ותיאור חייה רק מתקציר הכתבה המתפרסם סובל מדעות קדומות, מגמתי ולא ענייני. הסיבה לכך שהגופה עוד כאן, כך עולה מקצה הידיעה היא שמדובר בטפסת ישראלית טיפוסית: המכון לרפואה משפטית טוען שסיים את נתיחת הגופה לפני חודש ושהגופה והנתונים הועברו לשגרירות הבריטית, "שנמצאת במגעים בנושא הזה עם המכון לרפואה משפטית".
מעגל קסמים או שאני מדמיינת?
מה רוצה הכתבה הזו לומר?
ייתכן שכל התלונות והתמיהות שלי יבואו על פתרונן לכשאקרא את הכתבה המלאה בסופשבוע, אבל הפריוויו שלה מקומם עד מאוד.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

קבלו את ספק סביר, תוכנית אינטרנט "לנושאים סקפטיים-מדעיים".

יקי בז'ה: "קלמן ליבסקינד ובן דרור ימיני יוצאים נגד יישום החוק לחופש המידע,  מגבים את השלטון, ממהרים להאשים שופטת ומשמיטים מידע מהותי".

ענת פרי פתחה בלוג חדש.

שלוש מודעות חדשות הבוקר בלחם עבודה.

יש עורכים בבית?

יס מיניסטר


(nrg, תודה לדפי קודיש וויכרט)
היצירה מופיעה גם בעיתון המודפס, בפתיח הידיעה בע' 8 החתומה על ידי כתב מעריב.


(nrg, תודה לרם אזרח)

מורן שריר כותב על מחוברות 2: "העובדה שאני לא מכנה את המחוברות בשמן הפרטי היא שאני… עוד לא מרגיש אני מכיר אותן".
אה? אבל לאורך כל הביקורת אתה כן מכנה אותן בשמן הפרטי. WTF?

לפני פיזור

למי שתהה מה קרה אתמול: נפל שרת הבלוג ב-GoDaddy. אין לתאר את העצבים, איך דווקא ביום הכמעט הכי חשוב בחודשיים האחרונים הבלוג נדם.
הנה הפוסט של אתמול, הקבר, הצו והמופלטה שלא זכה לשזוף את עיניכם.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוגלנד, יש עורכים בבית?, לחם עבודה, קצה האצבעות, שערים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

34 תגובות על למה לא בלעת את הפתק?

  1. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » חתונה בצל השואה‏

  2. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, אפריל‏

  3. פינגבאק: Palestine/Israel Apartheid News: 4/28/11: 5 Years After U.S.-Backed Clashes, Palestinian Factions Fatah, Hamas Reach Unity Deal | A New Worlds in Birth

  4. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » תסכול‏

  5. אני את אפאחד הגיב:

    סליחה מתנצלת, משתתפת בצערך

    אהבתי

  6. אני את אפאחד הגיב:

    איכשהו, היה לי ברור שידליק אותך ה"ערירית ובודדה" + "לא נישאה ולא ילדה ילדים"
    מפני שלמרות הפאסון, באיזה מקום קטן בלב שלא תודי בו בפני אפאחד..
    אנני ליבוביץ' ילדה בגיל 51, אם יש לך הרהורי חרטה (בלתי נראים) אולי עוד אפשר

    אהבתי

  7. שם (חובה) הגיב:

    ככה זה.
    רווקה היא "אשה שלא נישאה מעולם" (ערירית בודדה גלמודה ואומללה יושבת בביתה בחלוק פרחוני ומאכילה את החתולים)
    רווק הוא "רווק מושבע" (מין הולל פרוע ושובב כזה שחי חיי הוללות בחוג הסילון העולמי)

    אהבתי

  8. מרא"ה הגיב:

    מאחר והפוסט של אתמול נשטף עם נפילת השרת אגיב על תוכנו כאן, ברשותך.
    ההצדקות שלך לנסיבות מותו של בן יוסף לבנת מחליאות, אך לא מפתיעות. אני חושב שמעשי הזויים, ושחבורת חיסידי שובו בנים הם אנרכיסטים וחוליגנים, אבל המחשבה כאילו הטמטום שלו מצדיק את הירצחו רק חושפת בפעם המי יודע כמה את העובדה שההומנסטים הדגולים הם שונאי אדם לא קטנים (מתאים יופי לתיאוריה שלך על הגזענים שטוענים לאנטישמיות). אם פלסטיני היה נכנס שלא כחוק לישראל כדי להתפלל – לא חמוש, כשברור לחלוטין שאין לו מטרה לפגוע באף אדם (הרי הפלס' ראו אותו שם בביקורים המתואמים מספיק פעמים) ושוטר יורה בו מטוח אפס, היית כותבת שהוא הביא על עצמו את מותו? במה נתנחם? בכך שלא הבאת לינק לאיזה פסיכי שכותב שהיורה הוא תאילנדי שנתנו לו לנקות מטוס של חסידי ברסלב שחזרו מאומן והחליט להתנקם.
    לא נורא. אלו ימים קשים לשמאלן המצוי. ראו את מעריב העלוב, שכתביו הטיפו לנו שנים לרדת מהגולן ולסגור עיסקה עם אסד המודרני והמדליק וללכת כבר לאכול חומוס בדמשק. עכשיו הוא נזכר לספר לנו שמדובר ברוצח המונים (על אף שיש עוד לאן להתקדם למדרגת האבא המהולל שברק היה צריך לסכם איתו בשפרדסטאון). לפחות לידיעות יש את סבר פלוצקר שהיה הגון להודות היום שהקונפסט של שלום עם שליטי הסביבה קרס, בניגוד לעמיתו פישמן שכתב בראשון מאמר שעיקרו "ביבי והימין צדקו, אבל אני לא מסוגל להגיד את זה". גם תוצאות הסקר שמראות שיש רוב מצרי מובהק לביטול הסכמי השלום
    (שהרי לא החזרנו את סיני עד הגרגר האחרון) מקשות את חייהם של כל אלו שקיבלו אורגזמה מחגיגות הדמוקרטיה המהוללות במצרים. והנה, ישר מהתנור, אבו מאזן המתון (מכחיש שואה-לייט) חוזר לזרועות החמאס כי הוא כל כך רוצה שלום איתנו, רק לשבת כבר ולחתום.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הבלים.
      לא הצדקתי את הרצח ואני לא מצדיקה שום רצח שהוא. אף פעם.
      מה שאמרתי זה שהרצח הוא כתוצאה מכך שלבנת הגיע למקום שעל פי כל הוראה אסור היה לו להגיע.
      לא אתן לך לשבש את דברי בשם שום אג'נדה שהיא. מצטערת.

      אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        הרצח הוא כתוצאה מכך שלבנת הגיע למקום שעל פי כל הוראה אסור היה לו להגיע.

        לא. לא. הרצח הוא כתוצאה מכך שירו בו. לא היו חייבים לירות בו…. זה לא שהוא קפץ לבריכה מלאה בדגי פיראנה. זה לא שהוא באמת נכנס לגוב אריות…

        כל הזמן נכנסים לישראל אנשים "שעל פי כל הוראה אסור" להם להגיע אליה.

        כתבתי כתגובה לפוסט הקודם:

        בלי קשר למקרה האחרון, מצער שאחרי לא מעט מקרים בהם אנשים שהלכו לאיבוד או כאלה שנכנסו במתכוון לצרכי תפילה או פרובוקציה (או גם וגם) עברו לינץ' ואלימות קשה, מקומות מסוימים משולים לגוב אריות והנכנס אליהם, דמו בראשו.

        לישראל נכנסים אלפי שב"חים, מדי יום. גם הם לא מתאמים שום דבר עם אף אחד… כולם יודעים היכן הם נמצאים – גם מג"ב וצה"ל. רואים אותם עומדים בצמתים ומחכים לקבלנים. לפעמים מתשאלים ומגרשים. עיתונאית מתפארת שהערימה על כוחות הביטחון והכניסה 3 בנות פלס' לבילוי בת"א ושחייה בים… התקשורת, ברובה, מחבקת.

        ולפני שמישהו יצעק "עמי פופר", כמה כאלה היו? כמה פלס' נכנסים לישראל מדי יום? כמה ישראלים נכנסים לשכם ולג'נין? פופר היה מחבל יהודי. רוצח. כאן מדובר בלובשי מדים, שאמורים להיות אנשי חוק, שירו מטווח קצר באנשים שלא היו חמושים.

        אומרים "הם נכנסו ללא היתר, לא נענו לקריאות ולנרצח היו עבירות קודמות". האם הם היו אומרים דברים דומים אם צה"ל היה יורה אש חיה על מפגיני בילעין? (הנרצח וחבריו לא זרקו אבנים על השוטרים הפלס' בעת שנורו…)


        אז כן, לבנת היה פנאט, אלים, פרובוקטור קיצוני, שסיכן את חייו. גם לו יש אחריות למותו, אך היא פחותה בהרבה מזו של אלה שלחצו על ההדק וירו במתפלל מוכר ובלתי חמוש. לכתוב ש"שהרצח הוא כתוצאה מכך שלבנת הגיע למקום שעל פי כל הוראה אסור היה לו להגיע." זה לא נכון, משום בחינה.

        אהבתי

  9. יקי הגיב:

    בן דרור ימיני הגיב לפוסט הביקורת שכתבתי על מאמריו בנושא ניגוד העניינים כביכול של השופטת רות רונן שדנה בעתירת עמותת גישה בנושא חופש המידע, והרושם שקיבלתי מתגובתו של ימיני הוא שזו הפעם הראשונה שהוא קורא את פסק הדין של השופטת אותה הוא כה תקף…

    ימיני לא התייחס לרוב הטיעונים שהעליתי בפוסט, אך הוא הבטיח לעסוק בכך בהרחבה בטור שלו ביום שישי הקרוב.

    ניתן לקרוא את תגובתו כאן:
    http://bibi.modiin.us/?p=1334

    אהבתי

  10. נילי הגיב:

    הוצאת את המילים מפי בעניין אי דרישת הגופה כביכול. קראתי שוב ושוב את הכותרת והתוכן הסותר אותה, בניסיון לוודא שאני לא מטומטמת

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אין לי מושג מה קראתם ומה אתם יודעים על הבריטים.
      אין קשר בין הכותרת לבין הטקסט.
      לא אני ספרתי חברים שלה. כל הדברים לקוחים מתוך מה שכתוב, לא מתוך ידע נסתר שלי בתורת ספירת החברים או כל ידע אחר.
      כתוב "חברים" בטקסט שלא אני חיברתי. כתוב "משפחה". כתוב "אנחנו רוצים לעשות לה הלוויה".
      לא הוספתי ולא גרעתי מילה.
      מעניין שאתם לא רואים את הסתירות.

      אהבתי

  11. נקרופיל הגיב:

    תיירת ערירית ובודדה נהרגת בפיגוע ובמשך חודש איש לא דורש את גופתה. אם היית מכירה את צורת העבודה של הבריטים היית יודעת שאם בני משפחתה היו מבקשים להגיע לארץ כדי ללוות את הגופה שלה בחזרה השגרירות הייתה מממנת את זה. כך שזה לא עניין של כסף. תמשיכי לספור חברים של גרדנר, השורה התחתונה לא תשתנה: הגופה כבר שוכבת למעלה מחודש באבו כביר מבלי שאיש ידרוש אותה. אל תשכחי להודיע לנו מה המספר הסופי של החברים שהגעת אליו. מחכים בוצר רוח לספירה הסופית, רק חבל שלא תוכלי לשנות את העובדה הסופית: כך נראית בדידות, גופה ללא דורש

    אהבתי

  12. דניאל הגיב:

    וולט, את צודקת שבתקשורת אדם לאדם זאב, אבל כל זאב חושב על עצמו !

    על כן הזאבים לא מוכנים לאפשר לפרסם את שם הזאב התורן , מבחינה זו יש אחוות זאבים והזאבים דואגים לעצמם ע"י הגנה על זאב אחר.

    אם הזאב התורן היה חתול בר או ממשפחת טורפים אחרים אני מבטיחה לך שהזאבים היו טורפים אותו כמו שהם יודעים, בלהקה וללא רחמים.

    אהבתי

  13. בן הגיב:

    "כשטיפש זורק אבן לבאר אלף חכמים לא יוכלו להוציא אותה"

    אהבתי

  14. מחשבית הגיב:

    לא יודעת אם היא היתה בודדה או לא, אבל נדמה לי ש"ערירי" משמעו ללא ילדים.

    אהבתי

    • שושן צהלה ושמחה הגיב:

      לפי אבן שושן "ערירי" משמעותו "חשוך ילדים".
      גם לפי בבילון בתוספת "בודד", "גלמוד", "רווק".
      גם רובינזון קרוזו לא היה "בודד" כי היה לו את ששת.
      מענין שבעלת הבלוג לא רואה את הסתירות. 🙄

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        אתם כל כך שבויים בתפיסתכם שזה מבאס.
        מבחינתכם "ערירי" משמע בודד. וזה בדיוק מה שכתבה העיתונאית בטקסט שלה.
        לא היו למנוחה ילדים, אבל היו לה חברים (לא אני אומרת אלא של"ד). אלו שני דברים שונים.
        יש הבדל בין לכתוב "לא היו לה ילדים" לבין "הייתה ערירית". נכון שבמילון זה אותו דבר, אבל יש למילים ערכים שמעבר למילוניים. מילים יוצרות משמעות, אם שכחתם.
        תפרידו, תרחיבו את הפרספקטיבה. תודה.
        (יאללה אצבעות אדומות).

        אהבתי

  15. מהצד המקורית הגיב:

    שוב גנבו לי את הכינוי

    אהבתי

  16. הלל הגיב:

    *התכוונת: שלא זכו עיניכם לשזוף אותו, או שזה ביטוי פיוטי מכוון?

    אהבתי

כתיבת תגובה