אצבעות שחורות 29.4, חלק א'

ובינתיים בחדשות

אביו של מוחמד א-דורה ניצח את הרופא הישראלי, ד"ר דוד יהודה, שכמעט בכה אמש בהתראיינו לאולפן שישי. ישראל תתמוך בו.

7 לילות

גיליון נושא: צחוק. תמיד טוב. סאטרדיי נייט לייב, הגששים, ארץ נהדרת.
אני מודה שכותרת טובה לכתבה גורמת לי להשתחל אליה. כותרת רעה יכולה להרתיע אותי. אבל יש כותרות שאני פשוט לא רואה, מאחר שהן נבלעות טקסטואלית או גרפית, או בגלל שאלמנטים אחרים בכתבה מושכים את תשומת לבי.
הכותרת "ארץ אוכלת" לכתבה של גבי בר חיים על ארץ נהדרת – טובה.
אני רואה שכותרת דומה, אבל פחות חותכת הייתה לכתבה על ארץ נהדרת גם ב-ynet לפני שנה וחודשיים ארץ אוכלת כוכביה, ובה קורא הכותב להוריד את השאלטר על התוכנית.
ועוד כותרת דומה אבל לא (ולא קשורה לתוכנית) ארץ אוכלת צופיה.
והכתבה עצמה – שאלות על מקורות ההשפעה והחקיינות, איך הכל התחיל ואיך הגענו עד היום. בסדר.

הגששים (בלי פולי) מדברים. לא יכולתי להפסיק לקרוא, כולל פכים קטנים מהעבודה המשותפת, מהאופן בו עבדה המכונה המגורזת, וסיפורים על ילדי משפחת בנאי שחזרו בתשובה. כדי לא לקלקל את המסיבה שכניק לא הרחיב בנושא דעותיהם השנויות ב- על הטרדות מיניות.

מוסף הארץ

אחרי נאום הכותרות, הנה עוד אחת שמשכה את תשומתי: "למה פסיכיאטרים נרדמים לי בפגישות" של כתב ניו יורק מגזין. ברור שאקרא.
שמתי לב שהתלהבות שלי מאיזו כתבה מעוררת פה חשדנות כבדה ותהיה לגבי הקשרים הסמויים מהעין שיש לי עם הכותב/ת, עורכך/ת, צלם/צלמת, מעצב/ת, אף שמצד שני דורשי טובתי חוזרים ואומרים לי פעם אחר פעם, למה שלא תכתבי י ו ת ר מילים טובות? את צריכה לתת איזשהו גמול לעיתונאים, לכותבים, לעורכים, לקוראים. אני חושבת שהם צודקים, ונשבעת באלוהים שאני מספרת בכל פעם שאני מתלהבת.
כל ההקדמה הזו היא כדי לספר שהכתבה של סטיבן מטקאלף מצוינת. בעיקר כמובן למי שישבניהם חרכו עשרות חדרי טיפולים ומפגשים עם פסיכולוגים מיוחדים ולא מיוחדים. יש לסיפור התחלה, אמצע וסוף, והמון תובנות ביניים, ופרטי ידע מעניינים, וחשיפה נפשית. אחחח. נהניתי.
כן, וגם מהתרגום של אסף רונאל.
עדכון: "קורא זהיר" חולק עלי.
מממ. מה נהיה עם הכות'? זה המקור.

מני אבירם, לשעבר עורך רייטינג והיום מפיק (ואף במאי) בקסטינה, כותב על הפו פייטרז.

סייד קשוע על חופש, חופשה, פסח, ישראל וטירה.

ניצולי שואה מטופלים על ידי מתנדבים גרמנים במעלות. לא קל. לא לכל אחד.

הארץ באנגלית
א. דנקנר מספר שאימא אמרה לו שהוא לא פרינס צ'ארלס.
הטקסט מופיע בתוך מוסף יום שישי הנקרא וויקס אנד – מבחר תרגומים מהארץ בעברית.
זה הספציפי היה חלק מעמוד מיוחד שהופיע רק באנגלית לרגל החתונה המלכותית.

ישראל שישבת


קלוד לנצמן
במאמר לעיתון לקראת בואו לישראל, עונה למכחישי השואה. למה צריך לענות להם בכלל?
לנצמן יתארח בערב יום השואה, מחר, 1 במאי, 20:00 במוזיאון תל אביב.

פרופ' חיים סידר, אבא של יוסף, הוא מדען – מומחה בינ"ל לביולוגיה וגנטיקה מולקולרית שזכה בפרס גרנר היוקרתי. נדב מנסדורף ראיין אותו, ולא השחיל שאלות על הפוליטיקה המקומית תודה לאל. מראיון קצר בכלכליסט אפשר ללמוד על עיסוקו של סידר סניור.

יש עורכים בבית?


לא ברורה השאלה, לגמרי. או שזו התחכמות?

רח' חביבה רייך. ייתכן שהשילוט שלו גם הוא רייך, אבל ככה"נ צריך להיות רייק.


(הארץ, תודה ליאיר דקל)

האם הגאה היא לא המלכה אליזבת אלא דיאנה אהובתנו המנוחה.

(תודה לאביתר אשר)

מתה בשואה. HP ynet. מהעמוד של נתי אורנן בפייס.


הפניית שער במוסף הארץ. מתוחכמת עד כדי כך שאין מצב להבין אותה אלא אם אתם שוחים אולימפית בסצינת האמנות המקומית.
מדובר בראיון עם האמן דור גז, 29.

רשת/ פייסבוק/ בלוגלנד

גל אוחובסקי כתב במדור שלו בטיים אאוט על חתולים. כלומר נגדם.

עמוד המגזין בפייסבוק סוער בהיסטריה, כולל התנצלות של המערכת.

רחל טל-שיר על ההבדלים (לכאורה) בין חיות משק המשמשות לאכילה לבין חיות מחמד (ההבדל הוא תודעתי, כמובן, ונרקח לנוחות האוכלים, לא שום דבר אחר).
(הכתבה היא מ-21 בחודש, אבל טוב שיש פיד בפייסבוק שבו אני נעזרת כדי להגיע לכל מיני כתבות ואירועים שחומקים ממני בשטף היומי).

אלי לינדר על מוזיקאים מתוסכלים ועורכים מוזיקליים שלא מקשיבים לסינגלים שלהם.

עידוק (אמממ, נעלב?) על רע"ש, שלא אישר אותו כחבר בפייסבוק, אך כתב על כך בכתבתו.

טיויV

בהתחלה התלהבתי מהתלבושות המפוארות ומהשקעה בפרק האחרון בעונה של ארץ נהדרת, אחר כך השתעממתי מהטקסטים. כשהזכירו את שביל הנחש נזכרתי כמה שנאתי טיולים שנתיים בביצפר. אחר כך חשבתי שרוייחל ויוקנת והרומן הסוער ביניהן כבר לא מעניינים. ואז אמרתי לעצמי, יואו, הם השקיעו המון בשירה האופראית.
ופתאום הכניסו לאולפן לשנייה וחצי שני זוכים בפרס ישראל ואו במחשבת ישראל, רק כדי לשלח אותם החוצה מבלי שיגידו מילה חוץ משם ודרגה. חמתי בערה. בשביל זה, בשביל השטות הזו הטרחתם שני אנשי אקדמיה רציניים לאולפן? מה רציתם להגיד? שהגות, מחקר ומחשבה לא מעניינים את עם ישראל? בסדר. אבל בשביל זה לגזול לפחות שלוש שעות (ואני עוד נדיבה) מכל אחד משני האנשים האלו שחלפו כברק? מאיפה עזות המצח?
אחרי עוד אלף הפסקות הגיעה הבת מצווש של קשת ליבליך שכה חיכינו לה. חיבבתי מאוד את קשת כל העונה, אבל הרעיון, התסריט לפרק האחרון היה רע במיוחד: אף אחד לא בא לבת מצווש בגלל שכולם הלכו לזו של דורגל ששון? נראה שהכל נכתב רק כדי שאפשר יהיה לומר את השם הזה בקול.
ואולי האולם הריק מייצג את התת מודע הקולקטיבי המבוהל של קשת, הזכיינית, שעל שמה קרויה קשת ליבליך שלנו?
אחרי הבתמצווש המתישה עם גלית גוטמן כאורחת לא ברורה פרשתי. מחבריי בפייס הבנתי שהסוף היה משומשו: אקט העזיבה של אסי כהן וכולם שרים את סוף עונת התפוזים עם שלום חנוך.
להתראות, כנראה, בעונה הבאה. אז נהיה זקנים, חכמים ויפים יותר.

שאלה על יעקב אילון. שלחו אותו ליפן, כי הוא דובר יפנית. אבל הרבה לא ראינו משם ממנו. עכשיו שלחו אותו לעקוב אחר חתונת המאה. למה? אף אחד אחר לא רצה לנסוע? מה, אין כתבים שקורעים תתחת בשטח, ואולי שווה לצ'פר אותם באיזו משימה מעבר לקווי האויב?

פרופ' גדי אלגזי מראיין לטלוויזיה החברתית את פרופ' נועם חומסקי. מה שיעורר כמובן את זעם חלק מהקוראים פה.

למשל: ישראל רק טוענת להיות מדינה דמוקרטית, אבל היא לא. או – יש להביא את הכיבוש לסופו. וגם – התנחלויות אינן חוקיות.
חומסקי הצטרף למועצת הטלוויזיה החברתית.

הומאז'

 


(תודה לשם (חובה))

לפני פיזור

דוהרת קדימה. הפניות?

והומאז' לניקולס קייג', אחד השחקנים האהובים עלי (כן, זה הטעם שלי), באחד הסרטים האהובים מ-1995, שהייתה שנה מרגשת במיוחד עבורי, לעזוב את לאס לגאס.

קייג' עסוק כעת בעיקר בלשתות. באסה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, בלוגלנד, יש עורכים בבית?, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

41 תגובות על אצבעות שחורות 29.4, חלק א'

  1. אחד שיודע הגיב:

    נעם חומסקי והטלביזיה החברתית זה אחלה שידוך
    הלך הזרזיר אצל העורב

    אהבתי

  2. תפוח הגיב:

    כמדומני, השילוט ברחוב הוא אכן רייך. האמת שחשבתי תמיד אפשר גם כך וגם כך אבל עכשיו אני מבין שטעיתי. מזל שמעולם לא הייתי צריך לכתוב עליה…

    אהבתי

    • z הגיב:

      יש הערה בסוף הערך עליה בוויקיפדיה:

      לעתים נהוג לרשום את שם משפחתה שהיה Reick כ"רייך" (Reich) עקב ההיגוי שהיה מקובל בסלובקיה ובמזרח אירופה לשם זה.

      אהבתי

  3. שושי הגיב:

    …"כתבים שקוראים ת'תחת"? לא קורעים? אם יש כאן חידוד, אז פספסתי אותו.

    אהבתי

  4. שי הגיב:

    הראיון עם חומסקי מוצלח, ומאפשר להכיר היטב את דעותיו. מהתמיכה שלו, באופן מעשי, בהתנגדות הערבית לישראל ולארה"ב, דרך התפיסות שלו באשר לדמוקרטיה הישראלית ("פשיזם הוא ביטוי מעט מוגזם, אבל אני מבין את החששות"), ועד התפיסות היוניות שלו כלפי איראן ("הצבא שלהם מכוון להתגוננות"). הוא חי בלה-לה-לנד, למחצה, ובחצי השני הוא בעל דעות מסוכנות, מבחינת האמונה שלו בטוב לבם הבסיסי של, למשל, רוצחים פונדמטנליסטים גזעניים. התרכיב הזה יוצר אידאולוגיה הרסנית.

    אהבתי

  5. עמית הגיב:

    יש עורכת בבית? 😉

    מאחר שהם נבלעות
    ועוד כותבת דומה
    כתבים שקוראים ת'תחת

    לגבי אנשי האקדמיה בפאנל של ארץ – דווקא מצאתי את זה משעשע. הם עשו משהו דומה עם כמות גדולה יותר של אורחים לרגע, בתחילת המהפכה במצריים (אני זוכר משם בעיקר את שלומי ברכה ש"כתב את השיר רכבת לילה לקהיר").
    מערכון הבת מצווש באמת לא היה להיט (לאורך כל העונה, למעשה), אבל לפחות היווה הומאז' חביב לסרט the hangover.
    שירי סיום העונה כל כך מטופשים ומיותרים, וכך היה גם הפעם לדעתי.

    אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    ביקורת על ארץ נהדרת באתר עכבר העיר עלתה בשעה 8:00 בבוקר, רק שאני קראתי אותה ב-6:00 בבוקר, וטוקבק שכתבתי על זה (מס' 1) פורסם ב-5:00 בבוקר.
    שמישהו יתקשר לסטיבן הוקינג ויודיע לו שחץ הזמן התהפך.

    אהבתי

  7. ניסיון הגיב:

    ניסיון

    אהבתי

  8. גם תרנגולת עיוורת מנקרת מדי פעם גרגיר כל שהוא וגם פרופסור אלגזי ופרופסור חומסקי מצליחים פה ושם במסגרת הראיון להגיד כמה דברים נכונים. לשים לב שאצל חומסקי שתי מדינות הוא רק פתרון בינים בדרך לפתרון הסופי המבוטח….
    לעזוב את לאס וגאס לדעתי הוא הסרט הטוב האחרון שהשחקן הנפלא הזה עשה בעבר מאז הוא עסוק לא רק בשתיה ודוחף מכות לאשתו אלא שהוא וזה הכי בעיתי (ברמה הציבורית שלו) בוחר בחירות נוראיות קולנעיות. ואני לא אופתע אם יום אחד נלמד שפשוט קופולה אינו מעורב יותר בקריירה שלו ועל כן מתגלה פרצופו האמיתי . בקיצור סתם טמבל איטקלי מברולקין ולולא הדוד שלו האולי היה מסיים את חייו בנהיגת משאית או כשוטר או ככבאי כמו כל החברים שלו מההיסקול..

    אהבתי

  9. עובר אורח הגיב:

    צומסקי ( לא חומסקי)
    ראשית תיקון טעות השם שהאיש קרוי בו לפי דרישתו הוא הוא צומסקי ולא כל שם אחר. האיש מוכר וידוע כמו למשל התמיכה במכחיש שואה, בפול פוט, בנצראללה ועוד. צומסקי עושה כמיטב יכולתו לחיסול ישראל בצורת הנוכחית ובעניין של גורל תושביה היהודיים, זה אני ורוב המגיבים כאן, הוא די מעורפל. ניתן לראות את הראיון כפתיח ליום הזיכרון לשואה ותפקיד המשתפ"ם היהודים בה. הבעייה היא בחירת המראיין שעבורו חומסקי הוא כמו רבי לחסיד שלו. זה כמו שהשר ישי יראיין את הרב עובדיה או שבנימין נתניהו יראיין את שרה נתניהו.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אם אלגזי קורא לו חומסקי, גם אני יכולה. חיסול ישראל? בראיון הזה? נראה לך?

      אהבתי

      • תקשיבי בבקשה לראיון עד הסוף בחלק האחרון או לפני האחרון הוא מדבר על כך ששתי מדינות זה רק פיתרון ביניים. ביניים בין מה למה?

        אהבתי

      • דניאל הגיב:

        כל הכבוד לך וולט שאת מביאה לכאן דעות של הוגי דעות ובלשנים ( הלל גם אתה בלשן רק בלי הוגה דעות).

        השיחה עם חומסקי ודעותיו הברורות ביחס לארה"ב , לישראל ולדמוקרטיה הישראלית הם בהחלט מקום שיש להיות גאים בו ובמחשבתו ולהתייחס אליהם בכבוד הראוי לו.

        חומסקי טוען למדינת כל אזרחיה מדינה דמוקרטית, הוא לא רואה את האפשרות של קיום מדינה יהודית דמוקרטית כמשהו שאפשרי מתוך הבנה שיהדות ודמוקרטיה אינם יכולות לחיות ביחד, הוא כן חושב שאזרחים ערבים ויהודים יכולים לחיות ביחד כאשר השלטון הוא דמוקרטי.

        הוא אינו קורא לחיסול מדינת ישראל בשום מקום.

        שועלן ואחרים הרואים בטלוויזיה החברתית כמקום זניח בגלל מספר הצפיות בו אינם מבינים את מהות הדמוקרטיה והשיח הדמוקרטי בחברה הישראלית ואת החשיבות של מקום המאפשר ומציג דעות המנוגדות לדעת הרוב.

        אני בניגוד לחומסקי אינני חושבת שהמדינה תיהפך בעתיד למדינת כל אזרחיה, אלא מדינה הדומה לשכנותיה הערביות , משטר מסורתי דתי , אולי אף משטר נשיאותי , משטר שיתמזג עם מדינות ערב כמו לוב, סוריה ומצרים משטר בו שבטים שונים בארץ יתנהלו לפי השבטים הבדואים בארצות ערב.

        מי שירצה לגדל את ילדיו ואת חתוליו במקום שכוח אל ומכוסה ענן של מוות כמו מדינת ישראל בעתיד שיתחיל ללמוד ערבית ולשמוע את הדיסק החדש של עמיר בניון.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אכן, צומסקי אינו קורא לחיסול ישראל. הוא פועל לחיסול ישראל בכל דרך שבה הוא יכול ויודע לפעול. כולל הראיון הנדון.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        בלשן אני לא (אם כי המורה שלי בכיתה ב' אמרה שאני "הבלשן של הכיתה", מה שהפך בפי חבריי ל"גלשן של הכיתה"). מכיון שיש לי דעות ואני הוגה בהן לפעמים, דווקא הוגה דעות מתאים יותר.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        ודאי שאת יכולה ואינך ( חס וחלילה) צריכה סימוכין ממני או מאלגזי. אבל! האיש
        הנו לשונאי, מומחה עולמי לתת תת המשמעויות הפסכולוגיות והפיזיולגיות של השפה.
        אביו היה מורה ציוני שאכן הקפיד להקרא חומסקי והוציא ספר על העברית בספריית
        מס. אין ספק שצומסקי,היודע עברית, מבין את משמעות ההתנכרות לשם האב
        ולשפת האב. זו פסיכולוגיה בפרוטה. העובדה שהוא מתנכר לשפת אביו ומקבל
        עליו את המעבר הלשוני משפה סלווית בה יש "ח" ( רוסית, אוקראינית, פולנית?)
        לאנגלית ואחר כך מתחזה, משנה שמו, חי תחת ניק, בראיון לישראלי ודאי שיש בה
        עניין למי שעוסק באיש ובמשנתו.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מצטערת מאוד לחלוק עליך. זה הרבה יותר פשוט מזה. לא מתכחש, לא מתנכר ולא כלום.
        האמריקאים (גם) לא יכולים להגיד ח'.
        הסי אייץ' הופך במיידי לצ'.
        זו הסיבה שהוא אומר את זה כך שם, אבל בקרב בני עמו, שהח' שגורה בחיכם, זה ח'.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        בספריו שתורגמו לעברית שמו נקרא חומסקי.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אני מדבר אנגלית בבית ויודע איך מבטאים מה.
        "חומה" למשל מבוטא "הומה". הבחירה ב"צ"
        אינה מקובלת. גם באנגלית גם בעברית יש " צ"
        אז יהיה צומסקי לכולם. השימוש בשני שמות
        אחד בבנק זה ואחד בבנק אחר עשוי להגמר
        במשטרה. התחזות שיטתית גם בספר גם בראיון
        מעידה על מה שהיא מעידה.
        מה גם שיחסו ליהדות וישראל מורכב ומרובד.
        כאן סיימתי.

        אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    אני מניח שהקשר בין הריאיון של חומסקי לבין בלוג תקשורת הוא השאלה הקשה מאוד ששואל המראיין לקראת הסוף את חומסקי "נכון שזה מאוד מאוד חשוב שתהייה תקשורת "חברתית" עצמאית?" וחומסקי עונה לו "כן".

    נכנסתי לערוץ של הטלוויזיה ה"חברתית" ביוטיוב, ושמתי לב שבממוצע, יש כמה מאות בודדים של צפיות לכל סרטון שלהם. ואז חשבתי לעצמי, מי משקיע כ"כ הרבה מאמץ וכסף במשהו שכ"כ מעט נחשפים אליו, ושזה ממש מרגיש כמו עבודה יזומה (שלא לומר חלוקת ג'ובים), ואז מצאתי את התשובה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני לא מבינה מה אתה רוצה להגיד במשפט הזה "הקשר בין הראיון… לבין בלוג תקשורת הוא"
      אתר הטלוויזיה החברתית הוא לא תקשורת? הוא לא רלוונטי לשיח?
      אני מתייחסת פה למיליון ואחד דברים, מיליון ואחד, לא פחות, פתאום אתה לא מוצא את הקשר בין הראיון לבלוג?

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם אתר הטלוויזיה החברתית הוא חלק מהשיח התקשורתי, אז גם ביטאון כ"ך (מצטער שאני לא יודע את שמו).

        המטרה שלי היתה ללעוג על שאלת המראיין, לא לתקוף אותך (טוב, נו, אולי גם, אבל בקטנה).

        אהבתי

    • . הגיב:

      בהקשר של כמות הצפיות המצחיקה, אהבתי את הססמא שלהם "להם ההון ולנו ההמונים".

      אהבתי

  11. קורנית הגיב:

    אלוהים נותן אגוזים וכו' –
    מה לרז שכניק ולגשש החיוור? הכתב הסקופניק מרשים במוטיבציה שלו, אבל הראיון הזה מצ'עמם, חכם חנוכה. שלח כמה שאלות צפויות וחכה לטוב. ומה קשור מה קשור? אביתר בנאי? ואיפה הכתיבה? ידיעות מביא את השמות הנכונים ומשליך אותם כדי לצאת ידי חובה. יגאל סרנה, למשל, היה עושה מזה נפלאות. חבל.

    אהבתי

  12. חו"בת הגיב:

    צודקת לגבי "ארץ".
    איך שני הזוכים בפר"יש היו מוכנים להופיע באוויליה הזאת?
    איך תזמורת רעננה, וגיל שוחט, ומקהלת גברים מעולה, מוכנים להתבזות ב"ארציות" הזאת?
    יכול להיות שזה הכל לפי הוראת יחצ"נים?
    זוועה!
    "בעונה הבאה. אז נהיה זקנים, חכמים ויפים יותר"…לפי הראיון שלך בער1 את בכיוון….

    אהבתי

  13. מני הגיב:

    מסתבר שהמלכה אליזבת היתה, בעבר, גבר:
    "המלכה מרי, סבתו של סבתו של וויליאם, והמלכה אליזבת האם, נהגו לשתות שם תה." (שתי שורות מעל הסרטון)

    אהבתי

  14. דרור הגיב:

    הראיון עם הגששים הוא דוגמא ומופת לתקשורת העכשווית-שטחית,צהובה ומטופשת . אני הפסקתי לקרוא ב"זה שמאיר ואביתר חזרו בתשובה אומר שגם אורנה יכולה לחזור?" .

    אהבתי

  15. קורא זהיר הגיב:

    כמה שגיאות בתרגום של רונאל:
    מטקאלף מספר שפגש חבר, תראפיסט, שהיה תלמיד של מלאני קליין. מכיוון שקליין מתה לפני יותר מחמישים שנה חשבתי שהדבר אינו סביר, ואכן במקור נכתב שהיה "קלייניאני", כלומר מהאסכולה של קליין, לא תלמיד שלה. בהמשך התרגום באמת נכתב "קלייניאני".

    במפגש עם מטפל עבר ישנו דימוי שלא הבנתי: "… דמות במקטורן טוויד מרוט, חיים שלמים של וידוי נוירוטי… נאחז בו כמו לקוח התולה את חייו בזונה." מה הקשר ללקוח של זונה? בדקתי, ואכן במקור נכתב: "חיים שלמים של וידויים נוירוטים נאחזים בו כמו שחיים שלמים של לקוחות נאחזים בזונה." כלומר המטפל הוא הזונה שלא יכולה להיפטר מזכרונות ומנסיונות הלקוחות. הדימוי בתרגום לא הגיוני.

    "הבעיה היא כמובן, בדיוק כמו זו של הטיפול שלי, שבין הגועל לתובנות-כביוכול…" איזה גועל? במקור נכתב yuks – צחקוקים. אותם צחקוקים שהמספר מתאר בהתחלה.

    וגם: "'זה בוודאי היה כואב', המשיך המטפל…" "היה כואב"? כלומר, כאב?

    כמובן שגם הכותרת "כל אדם הוא מסמר" מלמדת שהעורך לא הבין את הקטע. "בעיני אדם עם פטיש, כתב מרק טוויין, הכל נראה כמו מסמר" מתייחס לתשובה של המטפל "הוא אומר ששאלת [במקור: נושא] השינה שלו 'ללא ספק הטרידה אותי'" – ההתייחסות לשינה, לא למטופל היא הפטיש. כנראה שלבלבול הוסיפה הבחירה של המתרגם (שאולי לא הבין גם הוא את עניין הפטיש) לכתוב "קשה לי שלא לחשוב על הפסיכואנליזה כעל… פטיש בראש…" במקום "עט בעין" כפי שנכתב במקור.

    מצאתי שהתרגום מבלבל, וברור שהמתרגם והעורך לא ממש הבינו את המטאפורות והדימויים של הכותב. להגנתם ייאמר שגם המקור מעט מבולבל.

    ואגב, באנגלית "zzzzz" מסמל שינה. אני לא בטוח שזה האפקט של "זזזזזז" בעברית…

    אהבתי

  16. הלל הגיב:

    נחתתי/נחתי – ההתלבטות היא איך לכתוב במקרה כזה שבו בעצם ה-ת' אמורה להידמות ל-ת' הקודמת ולהפוך למכפל (דגש חזק) ב-ת': נחַתִּי. אבל אם כותבים ככה זה נראה נחְתִּי. זו ההתלבטות של המגיה(/ה). לא התחכמות ולא כלום.

    אהבתי

  17. אביתר הגיב:

    אני לא מבין מה הבעיה עם יעקב אילון. עד שיש אירוע עולמי משמח ששווה סיקור כל הציניקנים יוצאים מהחורים שלהם. מה רע? אז שלחו את יעקב אילון. אז מה?

    אהבתי

  18. ודעי הגיב:

    משם מה בנושא כזה חשוב שהעותונות צריכה להילחם על האינטרס הציבוריידיעות אחרונות שומר על דממה ואף העורך הכלכלי "המכובד" מסביר לנו האהבלים למה אין ריכוזיות במשק ולמה הכל טוב שהתאגידים קונים כל מה שזז ומגדילים את העושק שלנו הצרכנים "הצדיקים" הם עיתון הארץ ודמרקר ועיתון מעריב שלפני הקנייה של דנקנר נדמה לי שהציבור עוד ישפוט את ידיעות אחרונות על הכניעה לאינטרס של המפרסמים על שמירה על האינטרסים הציבוריים ומצד שני ישר כוח לעותון היחיד שבוא העיתונות אמיתית ללא פחד מה יגידו המפרסמים אני בכל אופן מבטל את המנוי שלי בידיעות! ❗

    אהבתי

  19. הלל הגיב:

    ועוד על חתונת עבאס חמאס, בקריקטורה של שי צ'רקה, מקור ראשון.

    אהבתי

  20. במאי פרסומות הגיב:

    מישהו יודע למה אחת לשנה אנו מקבלים ראיון "נוקב" מלא הערות ביקורתיות עם שחקני הפרסומות הנפלאים (אשר התקראו בעבר חברי הגג החיוור)?
    מהראיון ניתן להבין את עמדתם לגבי הטרדות מיניות למרות היעדר שאלה ברורה. המדינה שייכת להם ולשכמותם ולכן גם הבחורות חייבות להיענות לחיזוריהם.

    אהבתי

  21. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 6.5.11‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s