ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, אפריל

בדיוק לפני חודש סיפרתי על החודש הראשון של הבלוג בדרכו העצמאית. הבטחתי שמדי חודש אתן דו"ח מצב, מה קרה בחודש החולף ובכלל. סוג של תזכורת למי שרוצים לתמוך בבלוג בכל דרך שהיא.
בסיכום הראשון הזכרתי את כל ענייני אייס ואיך הכל נגמר. היום נראה לי שעברו שנים מאז עידן הקרח. כדי לסכם אומר רק שהפרידה הכפויה אותה זירזתי בלהט הייתה הדבר הכי טוב שקרה לבלוג עד כה.

אפריל, כדרכו של כל חודש אביבי היה רב תהפוכות.
תקשורתית, או נכון יותר, ביצתית היה החשד לאונס שטלטל את הרשת. עולם המידע התת קרקעי שצף. בשאר המקומות נשמרה ועדיין נשמרת שתיקה בגלל צו איסור הפרסום. הסיפור הביא לדיון (נוסף) על היד הקלה על הדק צווי הפרסום ונוצרו שלושה מחנות: המצדדים בחשוד (המתנהלים לרוב בחשאיות, חלקם בתקשורת עצמה), המצדדים במתלוננת (שאת קולם אפשר לקרוא בכל מקום ברשת) והמחנה השלישי (שאליו אני משתייכת) המסרב לנקוט צד, מאחר שאין בידיו את כל הנתונים ואינו רואה עצמו כשיר לחרוץ דין. בין לבין התנהלו גם קרבות דיונים בין חלק מהמחנות.

במישור השיווקי של הבלוג קרו שני דברים השבוע:

התפרסמה כתבה על רשת חינמית או לא בממון של ידיעות (אילאיל בן צור-לרון) ובה ראיונצ'יק איתי,

ובסופשבוע האחרון שודרה תוכנית נבחרת החלומות, לה הצטלמתי לפני חודש.

במישור הטכנולוגי שבוע שעבר היה גרוע ביותר, ובעיתוי הרע מכל (בכפוף לכל האמור לעיל: החשד לאונס וההופעות התקשורתיות שלי) – השרת עליו היה הבלוג ממוקם (של חב' GoDaddy האמריקאית) קרס. בשבועיים האחרונים הבלוג קרטע (כולל אי קבלת עדכוני פוסטים במייל), ובשבוע האחרון היו ימים שלמים בהם אי אפשר היה כלל להיכנס לבלוג. האב ההולך לא הצליח לפתור את הבעיה. ביום חמישי האחרון החלטתי שלא עוד, ובעזרת הוובמאסטר יריב חבוט, שמנהל את כל ענייני הטכנולוגיה של הבלוג, עברנו באותו לילה לחברה אחרת, midPhase, וכבר יצא לנו לבחון את התמיכה המצוינת שלהם אתמול.
אציין גם שקיבלתי הצעות נדיבות מחברות ישראליות להתארח בחינם על שרתיהן, אבל לקחתי בחשבון את העובדה שלא בטוח שבמקומות כאלו תהיה תמיכה 24 שעות ביממה, ושאם אהיה שם אורחת לא יהיה נעים להתלונן אם משהו לא יעבוד כשורה כי סוס במתנה, שיניים וזה.

בעניין התכנים ותדירויות הפרסום: כמו שסיפרתי, אני מקבלת מלא הצעות לתחקירים, לדברים שחסרים בבלוג, לדברים שכדאי שיהיו, כמו גם טענות קשות למה אני לא מזכירה מלא דברים שקורים ו/או משבחת את הראויים לשבחים. כל ההצעות מעולות והתלונות נכונות, אלא שהמשאבים שלי מוגבלים: אני בנאדם אחד, והבלוג הוא רק חלק מחיי. כזכור, אני מנסה לעשות עוד כמה דברים. מאחר שהבלוג הוא אני, ברור שיש ימים שאני כותבת פחות, ויש ימים שיותר. יש ימים שדעתי פזורה, יש ימים שיהיו לי עשר שגיאות הגהה בפוסט (כן, אני מגיהה את עצמי כל הזמן), יש ימים שאני לא מרגישה טוב או שמצב רוחי ירוד. כל אלו לצערי משפיעים על התפוקה ועל האיכות. או, במילים אחרות, אפשר ללמוד מה קורה לי על פי הפוסט היומי. בכל מערכת אחרת שיש בה כמה זרועות הגורם האנושי משפיע קצת פחות כי תמיד יהיה גיבוי מהזרועות האחרות לזרוע חלשה. פה, מאחר שהכל הוא אני, הדברים בולטים יותר. מה שמוביל אותי לתזכורת שפוסטים אורחים תמיד רצויים.

במישור הכלכלי נראה לי שהרווחתי החודש פחות מאשר במרץ, אבל עדיין, בגבול הסביר. לבושתי אין לי את הסכומים המדויקים. אני מחכה שהרו"ח יעשה את החישובים וייתן לי דו"ח מדויק. מאחר שאני מגישה לו את החומרים פעם בחודשיים, ואני צריכה לעשות זאת בימים אלו, אני מניחה שהוא יקלל אותי ממושכות: כל ערימות החשבוניות הללו על סכומים קטנים יוסיפו לו ים עבודה. אבל ככה זה: רציתי מכולת משלי, הנה, יש לי.

אם תרצו, הוראות תשלום למעלה מימין, ומי שלא מסתדרים עם פייפל יכולים לבקש ממני מס' חשבון וכו'. ואם לא – שום בעיה, העיקר שאתם פה.
תודה רבה על שאתם טסים ולווט.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

26 תגובות על ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, אפריל

  1. נורית הגיב:

    יופי של דו"ח. כל הכבוד. רוצה להרגיעך, אפריל הוא חודש חלש, תמיד. אני הרי מנהלת אתר מידע (ולא, לא משלמים לי) ויש גם פורום וחודשי החגים בעיקר פסח-אפריל וספטמבר – ראש השנה, הפורום די שומם והכניסות לאתר חלשות עד כדי שליש מהרגיל. כך שאל תתייאשי.

    אני אכן טסה, הלילה, ותודה מראש על האיחולים. אסטה לויסטה בייבי. 😆

    אהבתי

  2. רגינה ספקטור הגיב:

    ושיהיה חודש מצוין.

    אהבתי

  3. אולימפיה הגיב:

    פתאום עלתה בי מחשבה שבאותה מידה שאפשר לשלם על כל כניסה של מי שקורא בבלוג של ולווט אפשר לפתוח בלוג כחול *** בלי שום השוואה או מתיחת ביקורת.

    אהבתי

  4. יוסי הגיב:

    החלפתי ניק
    תודה על הבלוג. כל מה שאני רוצה זה שתתקיימי. אין לי הצעות לשיפורים או להתנהגות. זה לא אישי ולא כל מה שנכתב הנו לרוחי. אבל במדינה של ארבעה עיתונים מכורים ודעתנים חשוב קיומם של בלוגים כאלו ואני בחרתי בזה. אני מבטיח שבמדת יכולתי המצומצמת אתן גיבוי לבלוג זה במשך שנה שלמה, מין "פילוט" כזה ואח"כ נראה. אני מקווה שיהיו עוד כמה עשרות כמוני, לפי מה שאני רואה סביבי ומקנא יש לאנשים משאבים. שיהיה בהצלחה.

    אהבתי

  5. captain beefheart הגיב:

    מעשה ביהודי שהיה חי בעיירה מרוחקת והיו חייו יפים ונעימים, ללא פוגרומים ועם פריץ טוב לב. יום אחד החל שכנו, שהיה אדמוני, לדבר על לבו שייתמוך ב"שוויון זכויות לג'ינג'ים". היהודי הסכים, למרות שלא ראה איפה בדיוק מקפחים את הג'ינג'ים. אחרי חודש אף נתן בידי השכן כמה רובלים ל"תמיכה במאבק" (ולמעשה כדי שיעוף לו מהעיניים) ואחרי חודשיים כבר הוקם בקצה הרחוב בית מדרש, שהפך בהלכות הג'ינג'ים עם שאר בני האדם, הזמין הרצאות ופתח חוגי לימוד בנושא. על קירות העיירה החלו להופיע פשקווילים הקוראים לשוויון זכויות לג'ינג'ים וכמובן – בכל פעם שג'ינג'י כזה או אחר נעלב ממשהו – עמד כל בית המדרש מאחוריו והוקיע את המעליבים. והשכן – הוא הפך לאחד מגדולי הפוסקים בכל הקשור בנמשים והשפעתם על נפש האדם. היהודי שלנו כלו כוחותיו, הוא ארז את מיטלטליו ועבר לעיירה אחרת (שבה התגורר סב סבו של שמעון פרנס, אבל לא ניכנס לכך).

    וכך כתבה מירב מיכאלי:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1226494.html

    ועכשיו תקשיבי גב' מיכאלי ותקשיבי טוב: הקיבעון הפסבדו-אינטלקטואלי שלך בנושא ה"פמיניזם" לא מצטלם טוב. ממש ממש לא. אם את חושבת שלמישהו מהקוראים הגברים הדעתנות וההחלטיות שלך בנושא "עושה את זה" – טעות חמורה בידיך. זה רק מרחיק ממך מחשבות חיוביות ומשיג את ההיפך. ועכשיו אומר זאת בעברית (כמעט): זה ממש, אבל ממש, לא סקסי.

    הופה: יצא המרצע מן השק. ביפארט, עוד לפני שהוא מטפל בנימוקי מיכאלי, כבר עושה לה החפצה ועוד מחלק לה ציונים בסקסיזם פומבי.

    אז זהו שזה נכון. לפי תפיסת עולמי (שהיא שויוניזם מוחלט), שני המינים בעולם עשויים בצורה שונה ויש להם תכליות שונות. אני סבור שאין שום ייתרון מנטלי לאחד המינים (והרי איש לא יכחיש כי ייתרון פיזי כן מתקיים) ומכאן שכל קמפוסי ה"מגדר" למיניהם הם בעיני קישקוש המוני וביזבוז כספי ציבור. גם העיסוק הבלתי נלאה בנושא מעצבן אותי כבר שנים. די כבר, חלאס עם זה!

    אם הצלחת להגיע למצב שאפילו חתונת שני הסקסונים הנ"ל מוציאה ממקלדתך פובליציסטיקה פמניסטית, אז הבעיה שלך יותר קשה ממה שחשבתי. גם עצם הטענה שלך מופרך ואף מופרע: הבחורה הזו קייט, מרצונה החופשי לחלוטין, החליטה להתחתן עם הבחור. איך הוצאת מהסיטואציה הזו ולו בדל טענה, אינני מבין.

    אני מקווה בשבילך שלפחות בחייך הפרטיים את מגלה נשיות במקומות המתאימים. מצד שני, יכול להיות שיש מישהו שסובל מאוד ("מה, שאני אמדוד? תתבייש לך חתיכת שובניסט. עוף מייד מהמיטה שלי!")

    אהבתי

    • . הגיב:

      מסכים איתך באשר לגברת מיכאלי. שתי השורות האחרונות על כל פנים מיותרות בעיני. לא מסכים איתך לגבי השוויון המנטלי. אין שוויון מנטלי. לומר שיש שוויון מנטלי זה פוליטיקלי קורקט שחוטא (כנראה) לאמת. יש הבדלים מהותיים בין המח הגברי לנשי. אין מה לעשות.

      אהבתי

      • ירון הגיב:

        מאז תחילת הפמינזם, במאבק באמריקה ובאירופה למתן זכות בחירה לנשים, הטיעון נגד הפמיניסטיות היה שהן לא סקסיות, לא "נשיות"ושהן דוחות גברים.
        אי אפשר להגיד שאין שום בעיה כאשר נשים משתכרות פחות מגברים. הכתיבה הפמיניסטית מבקרת את המצב הקיים. מרב מיכאלי מציגה במאמרה טיעונים, למשל שעבודת גידול הילדים והטיפול בהם לא מוכרת ולא מתוגמלת על ידי החברה ונעשית בחינם; מוסד הנישואים נוח יותר לגברים מאשר לנשים. ביפארט לא משיב באופן ענייני לאף אחד מן הטיעונים במאמר.

        אהבתי

      • מוריניו הגיב:

        דווקא החזקתי מביפהארט. עכשיו זה יותר מזכיר ביף-פארט וגם מסגיר את גילו של השוביניסט הקטן. מרב מיכאלי צודקת, וזה מפחיד חלק מהגברים

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אללי.

        ללא תמיכתו של מוריניו – אנא אני בא?

        ועוד ביום השואה לעשות לי את זה?

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אמרתי שאין בעיה?

        מקום שמשלם לנשים פחות מאשר לגברים צריך לקחת לבית משפט. אני 100 אחוז מתנגד לכך.

        "עבודת גידול הילדים לא מתוגמלת"? שכל תא משפחתי יחליט לעצמו מי עובד, מי מטפל, איך מתחלקים בנטל ומי מתגמל את מי וכיצד. זה עניין פרטי ולא ציבורי (אני כמובן תומך בהכרה מיסויית בהוצאות טיפול בילדים לצורך יציאה לעבודה – אבל גם זה שקוף וזהה לשני המינים ומתייחס ל"תא משפחתי").

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אולי לא השתמשתי בביטוי המתאים. כוונתי היא שאין יתרון מנטלי לאף מין על פני האחר

        אהבתי

  6. מארשה הגיב:

    גילוי נאות שאבקש לדעת: כמה כסף את מרוויחה מהבלוג?

    אהבתי

    • מוריניו הגיב:

      קודם ספרי כמה את מרוויחה, מארשה.
      אחר כך ולווט תגלה לך גם כמה היא משלמת שכר דירה, טלפון, כמה עלה לה הטוסטוס ועוד פרטים של גילוי נאות זה או אחר

      אהבתי

  7. דפי קודיש-וייכרט הגיב:

    אם ת.ס אליוט הכתירו כאכזר בירחים, מה לנו כי נלין.

    אהבתי

    • מוריניו הגיב:

      מאי באמת חודש אכזר, כי הוא נורא חם, ואחריו יש עוד 4 חודשים עוד יותר חמים. בקיצור, מעכשיו 5 חודשים של להט מעיק עד ששוב נקבל פה מזג אוויר נורמלי – וגם זה לא בטוח

      אהבתי

  8. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » חתונה בצל השואה‏

  9. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » מה חדש? כלום‏

  10. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, מאי‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s