מה זה עליהום?

כריסטיאן אמנפור מספרת ב-2008 שאוסמה בן לאדן מסתתר בווילה בפקיסטן.

מעריב שלום

נוחי דנקנר החליט שמנכ"ל מעריב ישראל גולדשטיין ועורכו הראשי אבי משולם יישארו בתפקידם.
מאחר שהשלושה עוד לא התחילו לעבוד ביחד, מעניין יהיה לראות איך יתנהלו חיי המשפחה האלו בהמשך.

ליידי גלובס

הגיע הבוקר אבל רק עתה נדרשתי אליו.
(אגב, הנה כל כתבות הארכיון של הליידי באתר, לפי גליונות).

שם גליון הנושא – "עליהום – אפקט העדר".
מדובר בהרחבה לגיליון שלפני כמה שנים קראנו לו "הטוקבקיסטים".

עודד ירון סיפר לפני שנה על פרויקט שנאה.קום. זה הפרויקט המדובר, של קרן אביחי ובו טקסטים של עיתונאים שונים: מגדעון לוי ועד רוביק רוזנטל.
יש אפילו התייחסות דומה למשפט מוכר: זוהר סוסנקו כתב שם אני שונא, משמע אני קיים ואילו ורד רמון-ריבלין כותבת היום בדבר העורכת שלה "אני נסקל – משמע אני קיים".

הגיליון עמוס באנקדוטות:
– העורכת לא רצתה שהראיון עם רן שריג יעלה לרשת, אבל עורך האתר דורון אביגד לא התאפק.
– סיקור פרשת יורם זק היה הכי נקרא באתר בכל הזמנים.
אילן רבינוביץ' מספר שבעקבות הכתבה ב-7 לילות קיבל מעל 120 זרי פרחים, מעל 700 שיחות טל' ומאות סמסים.

הבעיה שלי עם ה"עליהום" מתחילה כבר בשם הבעייתי ובהטיה שלו (מישהו יודע מה המקורו איך נהיה?), וממשיכה בכך שקשה להבדיל, על פי הגיליון, איפה עובר הגבול. מתי מדובר בביקורת לגיטימית ומתי בהתנפלות צעקנית ועדרית.

בכתבת ענק ראיינה טל שניידר את העיתונאים הנחשבים בסביבה ודנה איתם בתופעת העליהום.
איש מהם כ-מו-בן לא מעורב בדברים הנמצאים תחת הגדרת ה"עליהום", אבל זו הייתה הזדמנות עבורם לנגח קולגות או להלבין את נוצותיהם הם.

למשל, אילנה דיין מזכירה את תצלום הבית של גלנט בהארץ, שלא היווה שום הוכחה להשתלטות על שטחים, וסתם עשה לו עוול.

ברנע נובח על דן מרגלית. בתשובה לשאלה מיהם העיתונאים שמלבים פרשיות הוא אומר

"אלה הטיפוסים שהפסיקו אתמול לעשן, וצורחים על מי שמעשנים היום. דן מרגלית, לדוגמה, זה כבר ריטואל אצלו. הוא היה חבר של אשכנזי ועכשיו הוא תוקף. אלה עיתונאים שנדבקים לתחת של קובעי מדיניות, ואחר כך מקדישים את זמנם להרס שלהם…"
מרגלית: "זה זמן מה אני חש שנחום ברנע בירידה. לא ידעתי עד כמה".

על קצב אומר ברנע: "אני כן חושב שמותר לו לזעוק את זעקתו".

על ביביטורס אומר גדי סוקניק שהסיפור לבלב כי היה ממוסמך ונראה מדויק ונפל בתזמון שמעניק לו זמן ומקום…"
על שאלת ביביטורס אומר רזי ברקאי שהפרשה תפסה תאוצה רק יומיים אחרי הפרסום.
לא נכון. למחרת השידור היא כבר הייתה בשערי העיתונים.
גולן יוכפז אומר שהפרשה דהרה בגלל הפולו אפ של העיתונות המודפסת.

בקיצור, לא בטוח שיש קורלציה בין השאלה איזה סיפור יתפוס כותרות לאורך זמן, לבין "עליהום" שהקונוטציה שלו לא יכולה שלא להיות שלילית.

הביטוי החוזר כמאה פעם בגיליון: "במדיות השונות".
מדיה זה רבים, תודה.

שונות

וול סטריט ז'ורנל הוא העיתון הנפוץ בארה"ב.

אלכס ליבק חושף את הליכי העבודה שלו.

למכבי שירותי בריאות יש מהיום עמוד מומחים בפייסבוק. מיד עשיתי לייק.

וואלה! עדכן את עמוד הבית.

לפני פיזור

ג'נוארי ג'ונס תקבל שני מיליון דולר על קמפיין למשקפי שמש של ורסאצ'ה.
ו-25 הנשים שמרוויחות הכי הרבה בישראל.
כןכן, הקנאה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה הודעות לעיתונות, צרות בכותרות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על מה זה עליהום?

  1. עברי הגיב:

    1. "עליהום" נובע מ"עליהם" בערבית מדוברת. לא? (?!)
    2. כמי שקנאי לשפת אימו במידה כפייתית כמעט (כפי שמרמז הכינוי 🙂 ), משום מה אני לא רואה בעיה ב"מדיות". נכון ש"מדיה" היא רבים במקור (הלטיני) אבל לכתוב/להגיד כל הזמן "גופי מדיה", "גורמי מדיה" וכו' זה קצת מעיק, דומני? מי זוכר היום שגם "אופרה" זה רבים, למשל? (של "אופוס"). מין הסתגלות עברית שנשמעת לי (הקטן והלא-קובע-דבר) לגיטימית…

    לילה טוב 🙂

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אם אי אפשר לכתוב מדיה פלוס רבים, אל תכתוב כלל.
      זו לא הסתגלות אלא אונס.

      אהבתי

      • גלית א' הגיב:

        אני מעדיפה דרך ביניים: מדיומים. כי להגיד מדיה כשמתכוונים לרבים נשמע זר ומוזר בשפה העברית. ומצד שני מדיות זו באמת טעות צורמת. לעומת זאת מדיומים כריבוי למדיום נשמע בעברית טבעי ותקין דקדוקית.

        אהבתי

      • עברי הגיב:

        נו, לי "מדיומים" נשמע נורא ו"מדיות" נשמע סביר דווקא…
        בכל מקרה נראה שהמציאות תחליט בשביל כולנו…

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אבל אין דבר כזה.
        לא מדיות ולא מדיומים.

        אהבתי

  2. אורן הגיב:

    אם כבר לילה, אז הנה ביקורת משועשעת על כלבת. ומשם לקישור לסרט הזומבים הישראלי.

    אהבתי

  3. דניאל הגיב:

    עליהום פירושו מערבית עליהם , רק שהמשמעות שלה בעברית נובעת מגלגול הביטוי 'עליהם' בערבית כאשר מקור המשמעות הוא בקריאה להתקפה אותה קרוא הערבים אשר צעקו 'עליהם' ומה שנשאר זה התוכן האלים של ההתקפה על קבוצת אנשים 'עליהם' וכך 'עליהום' זוהי התקפה על קבוצת אנשים והיום אף על יחיד.

    לגבי הנושא של גיליון ליידי גלובס , נראה שיש אמת פנימית לאמירה "שונאים אותי, מתקיפים אותי – משמע אני קיים" אילו לא היה משהו קיים לא היו מתייחסים אליו , לעניין השנאה חשוב להבין שזהו רגש פרימיטיבי שמקורו מתחושת איום ופחד קיומי.

    הימין בארץ מערער על קיומי והרגש שהוא גורם לי היא שנאה כלפיו .

    אהבתי

  4. דניאל הגיב:

    אתמול בערב שודרה בתוכנית המקור בערוץ 10 כתבת תחקיר מצוינת על הסלקציה שעושים ישובים קהילתיים בגוש שגב בגליל

    אין מילה אחת לומר על אותה שיטת "ועדת קליטה" מאשר גזענות וסלקציה *** אזרחי ישראל נהפכו *** במסווה של 'קהילתיות' 'התאמה' ו'חיבור'.

    אין הבדל בין אשכנזים יאפים הגרים במצפה בגליל ל***

    אהבתי

    • אסף הגיב:

      דבורית, יש דברים שגם בלוג אינו יכול לסבול. את דברי האיוולת של הכסיל שמעלי ראוי וצריך למחוק, ולהשאיר לטיפוסים כמוהו את האפשרות להתבטא באחד מאינספור אתרי השנאה המטורללים שבהם מקדמים בברכה הגיגים מעין אלה.

      אהבתי

      • דניאל הגיב:

        אסף, כתבתי את הדברים לא ממקום של שנאה, אלא ממקום של השוואה והתבוננות כנה, ישרה ומהותית לכיבוס המילים של "ועדת קליטה" או "ועדת קבלה" והשימוש בהם , שימוש זהה בדיוק לשימוש של ועדות קבלה במחנות ריכוז בגרמניה ובפולין.

        אין שום הבדל מהותי ועקרוני בין שני ועדות הקליטה והמיון שנעשו אז והיום!! אלו עשו קליטה למוות ואלו עושים קליטה "לחיים" שניהם עושים מיונים ובחירה מבחינה זו אלו ואלו עושים שימוש באותו כלי מיוני.

        אל תתרגש מידי ❗

        אהבתי

      • יובל הגיב:

        דבורית, זה הבית שלך ולכן כפוף לחוקיך בלבד.
        לטעמי, מגיב כמו דניאל צריך לעוף מכאן בבעיטה חזקה, אבל זו רק דעתי.
        לכתוב תגובה כל כך מופרכת כמו זו האחרונה, פחות משבוע אחרי יום השואה (ובכלל), משאיר אותי חסר אונים ממש.
        וכל זה מבלי בכלל להתייחס לנושא המקורי לשמו התכנסנו.

        אהבתי

      • דניאל הגיב:

        יובל, אינני יודעת למה התכנסת ? אני מבינה שדעותיי אינם נוחות לך, אבל זו לא סיבה לבעוט אותי בבעיטה חזקה ושימוש באלימות נגדי.

        התגובה שלי איננה חזקה יותר או חלשה יותר בגלל קרבתה ליום השואה, את אותה תגובה הייתי כותבת יום לפני יום השואה , שהמרחק בזמן בין יום השואה לתגובה היא קרוב לשנה, אני מצפה ממך להתייחס לדברים שכתבתי בדרך אחרת והגיב לטענות שכתבתי.

        אהבתי

      • ציר הגיב:

        השאלה היא, אם אני מסתייג – נניח – מהתרבות החרדית וממנהגיה, האם מותר לי לרצות לחיות בשכונה שבה אין להם השפעה? האם מותר לי להתרחק מהם ולצפות שלא יתקרבו אליי ושיניחו לי לנפשי? אני מרגיש כך באותה מידה גם כלפי היפים ורוחנים למיניהם. זו לא בדיוק גישה של מחנה ריכוז, נכון?

        אהבתי

      • דניאל הגיב:

        ציר, מכוון שאת/ה היחיד שהגיב בתגובה ראויה אנסה לענות לך:

        זכותך להסתייג ולא לגור בשכונה בה מתגוררים שכנים שלא נעים לך להיות אתם. אין בין זה למחנה ריכוז דבר, אין מדובר בהרגשה או בבחירה שלך עם מי לגור.

        גם אין מה להשוות מיונים למקום עבודה או למוסד השכלה לבין "ועדת קליטה", לקהילה בה אתה קונה בית ומעוניין לגור בה.

        מיונים כאלו או אחרים הדומים למיונים לקבלה לעבודה הנעשים עבור קבלה לישובים קהילתיים אינם עושים את המיון למוסרי יותר או ראוי ונכון יותר.

        במיוחד שהחוק שנחקק מטרתו היא אחת והיא לא לתת לאזרחים ערבים אפשרות לרכוש קרקע ציבורית ,דבר שגורם לפגיעה גם באזרחים יהודים המעוניינים לגור בגליל.

        בנוסף הקרקע עליה היישוב הקהילתי יושב עליו איננה קרקע פרטית אלא קרקע של המדינה וזכותו של כל אזרח משלם מיסים לרכוש אדמה היכן שהוא רוצה ללא ועדת מיון.

        הפגיעה באזרחים המעוניינים לעבור לגור ביישוב בגליל היא פגיעה חמורה ,זהה ערכית ומוסרית לסלקציה שנעשתה במחנות ריכוז, ההבדל בין שם לפה הוא רק בדחיסות הזמן ואורך החיים .

        בשני המקומות מגדלים כלבים, בשני המקומות מדברים גרמנית ושפה זרה נוספת ובשני המקומות יש חוק של מדינה.

        אהבתי

      • שי הגיב:

        הדרך היחידה לענות לך היא לומר שאין גם שום הבדל מהותי ועקרוני בין מיון באקדמיה, בתיוק טפסים ובמחיקת טוקבקים שמשווים את השואה לכל מיני דברים שלחלוטין לא דומים לשואה. חזרי לפולין בארבעים ושתיים, לצרפת בארבעים ושלוש ולהונגריה בארבעים וארבע ותראי שלחלוטין אין הבדל בין מיון למיון. מיון הוא מיון הוא מיון. אותו דבר בדיוק. ואותך צריך למיין החוצה מהבלוג הזה.

        אהבתי

      • ליהי הגיב:

        איזה אוסף של צדקנים, מתחסדים צבועים ודמגוגיים! דמוקרטיה וחופש הביטוי מסתדרים לכם טוב רק אם הם עולים בקנה אחד עם דעותיכם (תנו לי לנחש: ימניות, נכון?)? השימוש הציני/מעוות שנעשה בפרה הקדושה הזו על ידי מנהיגי ישראל, ובראשם רה"מ הנוכחי, צריך להטריד אתכם יותר מההשוואה האומללה של דניאל (שהיא נקבה, אגב).

        אני לא מסכימה עם ההשוואה, אבל אם דבורית תצטרך למחוק את תגובתה, באותה מידה היא תצטרך למחוק את (רוב) תגובותיו של יגאל כהן הטרחן, או של הלל (וחבורת נערי הזוועות) הימני-קיצוני-מסיתן. אה, וכמובן גם את התגובה הזאת.

        יאללה, תנו בדיסלייקים. איי רסט מיי קייס מראש.

        אהבתי

      • הקיד הגיב:

        ליהי ודניאל היקרות- אבקש את עזרתכן כדי לאפשר לי לממש את זכויותי כניצול שואה. אני גם מתכונן לפנות לאורליוגיא בעניין כי אינני מקבל זכויות כמו של שאר הניצולים. מדובר במבחני מיון למקום עבודה שעשיתי לפני זמן מה ולא התקבלתי. מדובר בדיוק בחוויה של מחנה ריכוז (עם הבדל קל באורך החיים ו"דחיסות הזמן" ,פלצנות שראויה לנובל). המיון שעברתי, אזרח שומר חוק ומשלם מסים (אגב, עילה מצוינת לשלול מערבים את האפשרות לרכוש קרקעות 😆 ) היה זהה ערכית ומוסרית לסלקציה של מחנות הריכוז רק שכאן אפילו לא הציעו מקלחת וגם האוטובוס היה על חשבוני ולא נתנו רכבת. אפילו ביקשו ממני הצהרת בריאות, ממש כמו מנגלה.
        ברצינות- אין ספק שמדבור בשילוב של שתי תגובות שמגדירות מחדש את המושג זילות השואה שבהחלט שבר השנה שיאים במאמרי הדעה בעיתנות. כל תופעה הפכה מיד לנשוא השוואה מופרכת מקודמתה לשואה ובחיי שלרגע חשבתי שדניאל באה להלעיג על זה עד שקראתי את התגובה השנייה שאפילו התעלתה בטמטומה על הראשונה. לקרוא ולא להאמין.

        אהבתי

      • דניאל הגיב:

        אינני רואה בעצם ההשוואה זילות השואה, ההפך, אני רואה את לקחי השואה כמצפן מוסרי שיש ליישם בכל מקום ובכל מציאות קיומית בה אני בוחרת לחיות ולגדול.

        הזילות שלך בערך 'אדם' גדולה יותר מקדושת השואה שניכסת לעצמך .

        אהבתי

      • ליהי הגיב:

        קידו חמודי, בוא נבהיר כמה דברים:
        1. אני לא מסכימה עם ההשוואה של דניאל, ואף ציינתי זאת בתגובתי. אז אל תערבב בין התגובות.
        2. כל עוד לא היתה בתגובה משום הסתה, זכותה הלגיטימית להביע את דעתה, גם אם היא לא מוצאת חן בעיניך ובעיני מגיבים אחרים.
        3. הדרישה מדבורית למחוק את התגובה- פאשיסטית, ומעידה על דורשיה יותר מאשר על דניאל ודעותיה.
        4. הזילות שאתה מנפנף בה מתחילה (ומסריחה) מהראש. מממשלות ישראל שבמשך שנים מזניחות באופן נפשע את ניצולי השואה, וכן, גם מההתקרבנות הצבועה-נצחית על גורלו המר של העם היהודי, תוך התעלמות בוטה מהכיבוש (הנצחי לא פחות) של העם הפלסטיני, על כל הרע המשתמע ממנו.
        אז כן. נזכור, נשמר ובעיקר נתעקש על זכותנו, אבל בתנאי אחד: שלא נהפוך דומים לרודפינו.

        אהבתי

      • אחת לכמה זמן הגיב:

        אולי היא לא מופרכת. אולי היא סתם דוחה.
        ומקומה לא יכירנה.

        אהבתי

    • המאיר הגיב:

      הסלקציה בישובים בגליל התחילה כדי למנוע כניסה של ערבים, אחר-כך עברה ליהודים. כמו תמיד, בכל הארצות בהן הייתה גזענות: היא לא נעצרה בגזע מסויים אלה חלחלה למגזרים נוספים באוכלוסיה.

      אהבתי

  5. ציר הגיב:

    אני לא סובל את ג'נוארי ג'ונס… היא לא יפה ולא מושכת בעיניי… אולי אני גיי?

    אהבתי

  6. ליהי הגיב:

    מוזר. אם כריסטיאן אמנפור ידעה על הוילה בפקיסטן כבר ב-2008, איך זה שלקח לארה"ב שלוש שנים להגיע לבן לאדן?! זה לא שפקיסטן משופעת באינספור וילות מפוארות, והמודיעין וצבא ארה"ב (שבמילא שורצים שם) על יכולותיהם המופלאות והבלתי מוגבלות, לא היו יכולים לאתר אותה ולאמת את זהותו של אב"ל עד כה. מלכתחילה הסיפור הזה לא הריח טוב, והפרק על הגופה שנקברה בים הופך אותו למסריח אף יותר. By all means.

    דבורית, מה יהיה עם הקנאה הפתולוגית הזו? אני מתחילה לחשוד שזה כבר לא בצחוק 😉

    אהבתי

    • אלברט פירות הגיב:

      תסתכלי מה כותב יהודה דרורי אצל חב"ע
      http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/index.htm

      הפקיסטנים ידעו איפה הוא, אבל הסתירו אותו והטעו את האמריקאים כדי לשפר את תנאיהם במו"מ לגבי הסיוע הכספי. הם שלחו שוב ושוב את האמריקאים למרדפי שווא עד שהאמריקאים התיאשו מהם.

      אבל ע"מ לבצע פשיטה בלב איזור צבאי של מדינה זרה, חייבים לחכות שכל הכוכבים יתישרו בקו אחד. וזה לוקח הרבה זמן: להרגיל את הפקיסטנים להסחה, להמתין שהקצין החפפן יהיה במשמרת, לתכנן "תרגיל" משותף, כדי שהם לא יורידו לך את המסוקים כשאתה מגיע, וכו וכו כיד הדמיון הטובה.

      אהבתי

  7. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » מעריב שלום, הארץ להתראות ושינויים בישראל היום‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s