מוספשבת
ח"ח לכותרת השער המוצלחת.
כותב בן כספית: "כל מה שרע באהוד ברק טוב במצנע. הוא הנגטיב של ברק".
והנה יש לכספית כבר את הטור הבא: ניתוח הראיון עם ברק בהארץ.
המוסף לשבת
בן כספית ועמיתיו נחום ברנע וסימה קדמון כתבו על סאגת איזי תפוחי, מקורבו של נתניהו שיהיה נשיא הבונדס, ועל יוסי פלד הזועם שנתניהו הבטיח לו את הג'וב.
נשווה בין הכותבים.
כספית כותב – נתניהו משקר.
קדמון אומרת רק – יוסי נשאר בארץ.
שלושתם (בערך) מרעיפים שבחים על פלד. זה אומר – הוא איש ישר.
זאת אומרת – חביב, ידידותי, קל לריצוי, נאמן מטבעו, מאוד ממלכתי.
מוסיף עמיתה ברנע – בחור טוב במובן הטוב של המילה, שר לענייני כלום.
והנה שלוש סיבות שונות למה לא קיבל פלד את התפקיד:
1. נודע לנתניהו שפלד מרבה להסתובב עם סילבן שלום, שהתנגד להארכת ההקפאה, ושכך גם יצביע (ברנע).
2. נתניהו נכנע לשר האוצר שטייניץ (קדמון).
3. נזכרו בלשכת נתניהו שלפני 13 שנה פלד הסתכסך איתו בעניין חשבונית של אחד מהמעורבים בחגיגות ה-50 באמריקה, שפלד עמד בראשן (כספית).
ועכשיו כותבים קדמון וכספית: נכון אמרו בלשכת רה"מ שפלד לא היה מועמד? זהו שלא. ב-21 בינואר (לגרסת כ', או ב-25 לגרסת ק') התקשר דוד שרן, רמ"ט האוצר ללשכת פלד וביקש ממנו קו"ח באנגלית כדי להעביר לבונדס.
מה האמת? מזה משנה. פוליטיקה, מי כבר אומר אמת?
סחתיין לאפעס:
גלובס (G)
שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה על עיתונות ועיתונאים (חן שליטא).
כותרת מצוינת (גם אם אני לא מסכימה איתה, לא קשור): "ענת קם היא לא ילדה מבולבלת".
כותבת שליטא בטרונייה שניצן נחשב לפרקליט מאוד ממסדי "המגן על עמדת המערכת".
אני דווקא התלהבתי ממנו מאוד כמרואיין קוהרנטי בעל שכל ישר וגם בעל חושומור שענה בהיגיון בריא לכל אחת משאלותיה הלא קלות של המראיינת (והנה מחמאה גם למראיינת).
מוסף הארץ
לחרדתי התברר לי שלא הבנתי כלום מארץ נהדרת האחרון, ועיקר טענותיי אינו מקובל על שי גולדן הטוען שארצ"נ המסכמת הייתה "תוכנית הטלוויזיה המקורית, הנועזת, השאפתנית והטובה ביותר ששודרה בישראל מיום שהתחילו לעשות טלוויזיה בעברית".
למשל, הבת מצווש זה בכלל רפרנס, העתק מדויק, מחווה לבדרך לחתונה עוצרים בווגאס. מאחר שלא צפיתי בסרט לא היה לי מושג שמדובר בהעתקה מושי-מושלמת (ואם, אז מה?)
בינתיים מתברר שחגיגות הפרידה מאסי כהן לא נגמרות כל כך מהר, ואתמול עשו לו איזה רקוויאם בדמות כל המערכונים בהם השתתף, או משהו כזה. לא צפיתי, כי מיהרתי לקרוע את העיר ולדבר עם חבריי על מה שכתב גולדן, עת אנחנו שוקעים לתוך כוסותינו ומרוקנים אותן.
ובעניין דומה אך בעכבריר כותב אלון עידן על החתונה המלכותית שמה לעזאזל לנו ולה, ועל כך הרי כבר היבעתי את דעתי, ועוד בכותרת.
כנרת רוזנבלום על טקס הסרת הלוט מהשלט שנקבע בבניין בו גר פנחס שדה.
7 לילות
ראיון נחמד עם התגוננויות כאלו ואחרות של יהודה נוריאל ורז שכניק את מודי בר-און לקראת סדרה חדשה שלו על הקיבוץ בערוץ 8.
מהמקום שאני מכירה את בר-און אני מחבבת עד מעריצה אותו. האם הראיון הזה הביא גם צדדים אחרים שלו, אם יש (מעבר לקסם, לכישרון ולחוכמה)? לא ממש. כבקיא ורגיל בראיונות הוא חסם את מראייניו בכל מקום שלא היה לו נוח. לפחות הוא הגן בחירוף נפש על הפרסומות שהוא עושה. אני ממש לא יכולה לסבול את שאלת הפרסומות: למה ואו איך אתה עושה את מה שאתה עושה. לא יעזור, זה תמיד מריח מצדקנות.
שמי זרחין, בעליו החוקיים של אביבה אהובתי ועוד ועוד ברומן ראשון, עד שיום אחד (נבו זיו).
עדיין בטבריה. יש מקומות שקשה לעזוב, כנראה, או לברוח מהם (ואני משליכה כמובן על ומעצמי פה).
צליל אברהם מוסרת שאפרופו התלונות על חיי המדף הקצרים של ספרים בישראל, בסטימצקי מגבשים רשימה של ספרי-עד בחנויות, 150-200 מכל הוצאה. בשורה טובה.
7 ימים
דספקטור מראיינת את הנכדה של המדינה, כלומר של סבא שלה. נעה בן ארצי רוטמן. הראיון לא לכבוד איזה יום שנה, אלא לכבוד הסדרה שכתבה עם שחר מגן, ילדי ראש הממשלה.
דספקטור מספרת שהן מיודדות למדי. הראיון עצמו קליל ודי מצחיק עם כמה חתכים מדממים: למשל, הפגישה השנתית עם ראש הממשלה המכהן מדי שנה. עם אריק שרון היה נחמד, היא מספרת, עם נתניהו, קשה. או למשל, הסיפור איך סבתה הייתה מעירה אותה בשש בבוקר ואומרת:
"מה, את ישנה? תקומי, תקראי מה כתב יואל מרקוס הזה, ואני צריכה שתלכי לירקן להביא לי כמה דברים".
או למשל, כשחלתה בסרטן ויצאה מהאבחון קבעה עם נכדתה במול ים והזמינה לובסטר "כי זה אקטואלי".
היא מזכירה גם את סיפור הפרידה של אימא שלה מאביה פגוע הראש, אברהם בן-ארצי. לא בטוח שאימא תתלהב לקרוא על כך שוב.
סבר פלוצקר מראיין את פרופ' זוהר גושן שהיה יו"ר הרשות לניירות ערך. בתחילת הדברים הוא כותב כך:
"מראהו לא מסגיר את עוצמתו: נמוך קומה, שחרחר, בעל מבטא גרוני – פרופ' גושן נראה כעוד אחד מהעילויים האקדמיים שיצרה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ואז מסרה חינם אין כסף לאקדמיה באמריקה".
אדם שחרחר, נמוך ובעל מבטא גרוני יכול להיות בעל עוצמה? מתברר שכן, להפתעת הפולני פלוצקר.
בהמשך אומר גושן שהאפליה העדתית קיימת גם בישראל 2011.
פלוצקר תמה: "עובדה קיימת? הבט בעצמך…"
ופרופ' גושן עונה לו:
"אני יודע שמשתמשים בי כדי להוכיח שבישראל אין אפליה. התימני גושן, הם אומרים, הגיע לשיא, הוא פרופסור באוניברסיטאות…. אני ההוכחה שלמרות האפליה אפשר להצליח… אני היוצא מהכלל, לא הכלל. מי שנולד בדימונה או בקריית שמונה חייב להתגבר על מכשולים שלא עומדים בדרכם של מי שנולדו בצפון תל אביב. זה ההבדל בין לרוץ מאה מטר לבין לרוץ מאה מטר ריצת מכשולים…"
גושן ממשיך להסביר את דבריו בעניין על פני שאלה נוספת ואומר בתשובה לשאלה של פלוצקר שהממשלה לא עושה מספיק כדי לצמצם את פערי החינוך, וזהו. הלאה.
אחר כך גושן מתקיל את המראיין שוב, וזה, בהגינותו, כותב את הדברים:
פלוצקר שואל: אתה לבטח נתקל בתהייה: מה מחפשת הפק' למשפטים באחת האונ' האליטיסטיות של אמריקה אצל פרופסור ישראלי? החקיקה הכלכלית בשתי המדינות הרי לא זהה"
וגושן עונה:
"בוא ואנסח את שאלתך מחדש: למה שאונ' קולומביה תיתן לתימני נמוך קומה שמוצאו מאליכין, הדובר אנגלית במבטא של סאדאת, ללמד דיני חברות אמריקאיים לתלמידים אמריקאיים? תשובתי: אם אתה מבין נכון ולעומק איך פועלת חברה, מהם התהליכים העסקיים והכלכליים המתחוללים בה…. אתה מצוי בהם באותה המידה בניו יורק ובקריית אונו".
דהמארקרוויק
שי גולדן על הטוקבקים. לכאורה, אני לא יכולה לקרוא יותר מילה בנושא ואומרת: נאמר כבר הכל. למעשה, מאחר שביומיים האחרונים נחשפתי פה לטוקבקיסט מסוג חדש (אחד הכופר ביהדותי, לא שאכפת לי, בחיי, אין לכך משמעות בעיני, ובכ"ז, יש פה אנשים שדומים לי ועלולים להיעלב) קראתי, ועד הסוף. את הסטטיסטיקה על היחס בין הקוראים לבית כותבי הטוקבקים אני מכירה. אבל אני מביאה אותה פה שוב. הסטטיסטיקה נכונה לבלוג הזה, כמו גם לאתרים גדולים.
…פחות מ-1% מכלל הקוראים לידיעה מגיבים עליה. בחלק גדול מהמקרים היחס יורד אפילו לשברי אחוזונים. כלומר, לא אחת ימצא עצמו הגולש קורא ידיעה, ביחד עם עוד 5,000 גולשים – שלקיומם ולמספרם הוא אינו מודע, כמובן – ויקרא בתחתית הידיעה ארבעה או חמישה או 15 טוקבקים. שוו בנפשכם: אולם תיאטרון ענק, מלא ב-5,000 צופים. לפתע קמים על רגליהם ארבעה צופים ומתחילים לצעוק: "חרא הצגה. תסגרו את התיאטרון" וגו'. השחקן על הבמה יתהה, "מה חושבים 4,996 הצופים האחרים? מה דעתם, לעזאזל? האם ארבעת הבריונים מייצגים את כולם?". כמובן שלא.
ידיעת הביזאר היומית
לא נעים להגיד בקול רם על מה חשבתי כשקראתי את הכותרת, "תל אביב, עיר עם פטרת". אבל מתברר שהפטרת דנן נמצאת בארכיון המוניציפאלי.
לפני פיזור
אני צריכה לגייס כוחות לגליונות יום העצמאות שיגיעו, אממ, בעוד יממה וקצת.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » תאונות
לפי YNET, אם את חיילת ואת בלונדינית, להלן האפשרויות שעומדות בפניך:
א. להיות מוטרדת מינית בידי קצין.
ב. להיאנס בידי החבר.
ג. להיאנס בידי ארבעה טבחים צבאיים.
ואיזו חיילת טענה כעת שכואבת לה הבטן ואז התגלה שמדובר בצירים? כמובן, אותה חיילת בלונדינית.
אהבתיאהבתי
8)
אהבתיאהבתי
זה נשמע בדיוק כמו אגדה אורבנית. לא מזמן ראיתי פרק של מאד-מן עם סיפור דומה
אהבתיאהבתי
ואף אחד לא הרים גבה על קריעת העיר?
אהבתיאהבתי
או שלא קוראים בין השורות, או שחיי לא מעניינים אותם
אהבתיאהבתי
איפה יש לך פטריות ? גם לי היו פטריות וטיפלתי בהם , מכוון שהפטריות שלי היו במקום נמוך הייתי צריכה לפנות לרופא מומחה.
אם תצטרכי אשמח לתת לך את השם והטלפון שלו.
אהבתיאהבתי
חוסר ההבנה בינינו די צובט לב. בואי נוותר על הדיאלוג. תודה.
אהבתיאהבתי
טו מאץ' אינפו, זה משפט שאומר משהו במקומותינו?
לדעתי, הפונגי נתגלו דווקא בספרים או בארכיונים, וד"ל
אהבתיאהבתי
כן, כדאי לקרוא את הפוסט לפני שקוראים את התגובות :]
אהבתיאהבתי
הבונדס? הגיע הזמן לפרק. אני יודעת שזה יקשה על הענקת כיבודים, ליקוקים ונסיעות חינם ברחבי היקום אבל באמת. לפרק.
ולגבי פלד- איש מקסים, מוביל בנשמתו, איש ישר וכן… לא דובר אנגלית אבל נדמה לי שיש גם שר חוץ כזה.
אהבתיאהבתי
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל , מדינת ישראל נאבקת בשאלה האם חללי שרפות בישראל ראויים להיות מוכרים כחללי מערכות מלחמות ישראל?
עוד לפני שיכירו בכבאי ישראל כחללי מערכות ישראל צריכה מדינת ישראל להכיר בחללי צד"ל.
משפחת צד”ל איבדה כ-1100 חללים ולה כ-1400 נכים במהלך מאבקה לצד מדינת ישראל וחשוב לדעת שרוב חללי צד"ל אינם מוכרים כחללי מערכות ישראל.
אני הייתי מצרפת גם את 800 חללי המערכה הסורים שמתו בתקופה האחרונה למען הפלת שלטון אסד בסוריה והייתי מכירה בהם כחללי מערכות ישראל, הרי הם חרפו נפשם למען הפלת אויב ישראל .
לעניין השר אלי ישי חשוב לציין שהשר שמייצג את הציבור שאינו טרם חלל אחד למערכות ישראל ואינו רואה את עצמו שותף לשרות צבאי אינו ראוי להחליט ולדרוש מי יוכר כחלל צה"ל.
במידה והכבאים שמתו בשרפה בכרמל יוכרו כחללי מערכות ישראל, ההחלטה תהווה פתח להכיר גם בחללי זק"א וחברה קדישא כחללי מערכות ישראל והתוצאה תהיה הרסנית מבחינה כלכלית וערכית לחברה הישראלית.
אהבתיאהבתי
דניאל, מה דעתך לאמץ לעצמך דעות משלך, ולא להעתיק קטעים נבחרים מהכותרות הראשיות (ב-ynet, למשל), לנסח אותם קצת אחרת (ולא בכישרון רב) ולהניח אותם כאן, כאילו היו פרי מוחך הקודח.
זהירות, ילדה! זה כמעט על גבול הפלגיאט מה שאת עושה.
אהבתיאהבתי
ליהי, אולי תפסיקי להכניס את האתר שאת עורכת בו ולהשתמש בדעותי כמקדם צפייה לאתר ידיעות אחרונות ?
בשום מאמר דעה או כתבה בנושא לא עסקו בלוחמי צד"ל שלא מוכרים כחללי מערכות ישראל.
בשום מאמר דעה לא מוזכרים דעותי הפרטיות וחבל!
אהבתיאהבתי
למה שדווקא כבאים יוכרו כחללי צה"ל?
בגלל הפאשלות של ביבי?
ולמה שלא יכירו גם בעובדים סוציאליים, מאבטחים, שפים במסעדות יוקרה, טייחים ומלגזנים כחללי צה"ל?
אהבתיאהבתי
יוסי פלד והבונדס:
הייתי בקבלת פנים של שגרירות קזחסטן (לא זאת לא תחילתה של בדיחה אלא מציאות עגומה) שם יוסי פלד היה, יחד עם פואד, נציג הממשלה.
הבן אדם לא יודע אנגלית
הבן אדם לא יודע אנגלית
הבן אדם לא יודע אנגלית
הוא כן יודע לגמגם שפה שדומה לאנגלית אבל הוא נחשו מה:
לא יודע אנגלית.
לכל אותם עיתונאים מכובדים ובכירים שתומכים בו כדי להכנס בנתניהו כדי שתדעו שיוסי פלד, אותו אדם נחמד ולא מזיק:
לא יודע אנגלית.
אם אני לא טועה, עדיף שאדם המתמנה לתפקיד נשיא הבונדס ידע לשוחח באנגלית.
אהבתיאהבתי
זו עובדה. זה בגנים שלהם, מהבית.
אהבתיאהבתי
בשם אב-אבי זצ"ל הפולני טהור הגזע שנכרך אחרי פרסיה, ואבי יבדל"א שנשא לו תוניסאית, אבקשך לחדול מהשטויות
אהבתיאהבתי
שי גולדן פשוט מתקשה להבחין בין התוכן לבין המעטפת. ארץ נהדרת אולי היתה עשויה בתקציב אדיר והכילה תלבושות מפוארות ורפרנסים תרבותיים לעילא ולעילא, אולם בשורה התחתונה היא פשוט לא היתה מצחיקה. עם כל הכבוד, זו היתה המטרה של התוכנית, לא מפגן הרהב הזה.
אהבתיאהבתי
למה, לראות את קיציס שר זה מאוד מצחיק. הוא לחלוטין מחוץ לאלמנט שלו, יש בזה תעוזה פרועה. הוא עשה את זה גם קודם, בסרט גארפילד – תאמינו או לא, קאבר לבילי ג'ואל
אהבתיאהבתי
מעניין, בניגוד, לנכתב ונאמר לרוב, גם אצלנו, בן לאדן, כן, שלט בפעולות של קעידה, עד מותו. כך תדרך בכיר בפנטגון.
אהבתיאהבתי
יודה נוריאל נותן ראיון יפה ב-7 לילות עם מודי בר-און. מנפץ את הבועה הבר-אונית, ומראה עד כמה בר-און מתחסד וצבוע… נחמד. הלאה ערוץ הספורט
אהבתיאהבתי
אה, כן… אבל כמה עמודים אחרי זה הנוריאל הזה יוצא בטטה כשהוא כותב שלהקת דודה היתה "תאונה מותרת" בקריירה של דני סנדרסון וגידי גוב.
הידע המוגבל של נוריאל במוזיקה לא מאפשר לו לקלוט שסנדרסון היה אז, בתקופת גזוז ודודה, בשיאו היצירתי.
זה משתקף מהמלודיות, מהעיבודים, מתפקידי הכלים ומאיכות השירים.
אבל קשה לצפות מנוריאל שיבין דברים כאלה, הרי הוא לכל היותר עיתונאי שכותב על תרבות והמושג שלו במוזיקה קלוש.
חבל
אהבתיאהבתי
לא תאונה מותרת, אלא תאונה מיותרת. סליחה
אהבתיאהבתי
גם אני לא סובל את דודה, ויש לי דיפלומה מהאקדמיה למוסיקה. אז למה זה הופך אותי?
אהבתיאהבתי
דיפלומה?
מה זה קשור להבנה במוזיקה?
אהבתיאהבתי
להגיד "אני לא סובל" זה סבבה, שאלה של טעם. לסנדרסון יש גם שירים גרועים לפעמים.
אבל להיות "מבקר" שלא מבין אלמנטים מרכזיים בשירי פופ/ רוק, זה כבר עצוב… תראה את לירון תאני, הבנאדם יודע על מה הוא מדבר
אהבתיאהבתי
שי גולדן לא מבין בעיתונות או בטלוויזיה, כשם שהוא מבין בחנופה.
ה"מאמר" שלו על ארץ נהדרת, אם אפשר לקרוא לזה ככה, הוא מפגן לקלוק תחת שהיה מבייש אפילו את ג' יפית. עורך המוסף מפקיע זוג עמודים ומעניק לחברת קשת מתנה. אין דרך אחרת לקרוא את הטקסט הזה.
אהבתיאהבתי
וולט אני מסכימה אתך ש'ארץ נהדרת' היא תכנית רעה , הפער בין התפישה שלי ושלך על התכנית לתפישה של שי גולדן לתכנית הוא בנקודת ההתייחסות ובידע שיש לנו.
אני כמוך לא ראיתי שום דבר גאוני בתכנית, אבל לאחר שקראתי את הכתבה של גולדן במוסף הבנתי שהפער בידע הטלוויזיוני, בידע שיש לו על תרבות המסך, שלי ושלו הוא עצום.
וכאשר צופה כמו שי גולדן בעל ידע עצום ורקע בהיסטוריה של תכניות וסרטים שמעולם לא צפיתי בהם, מראה לי שהעולם ממנו אני צופה בתכנית הוא עולם מצומצם מאד.
בנוסף חשוב להבין שאני ואולי גם את רואים ב'ארץ נהדרת' תהליכים חברתיים של החברה בישראל , תהליכים שהם הרסנים למדינה ולא שופטים את התכנית בכלים שגולדן שופט אותה.
לדעתי גם גולדן וגם את צודקים בדעה על 'ארץ נהדרת' כל אחד דרך העדשה וספקטרום הידע שיש לו.
תשימי לב שאת מסכימה עם מה שהוא כתב על הטוקבקים ועם היחס שלו כלפיהם ואחד המגיבים כאן התייחס נכון לחוסר הידע של שי בתחום סטאטיסטיקה: " יש אפשרות סבירה שגולדן, שכנראה אינו יודע סטאטיסטיקה, טועה. למעשה בהיעדר סטאטיסטיקה מדויקת יותר לגבי טוקבקים (חיתוכים שונים של הטוקבקיסטים) ישנה אותה הסבירות שטענתו נכונה ושאינה נכונה. במילים פשוטות, סביר מאוד שסטאטיסטית הטוקבקיסטים בהחלט מייצגים את חתך הדעות בקרב כל קוראי הידיעה לה הגיבו. גם אחוז אחד מכלל הקוראים עשוי להיות מייצג."
או כפי שאת רואה כל אחד מגיב ומייחס משמעות לפי תחום הידע או אי הידע שלו לנושא.
אהבתיאהבתי
עם כל הכבוד, אני לא חושבת שהעולם ממנו אני צופה על ארץ נהדרת הוא מצומצם, או שיש לי גוף ידע צנום בתחום.
אהבתיאהבתי
לא התכוונתי לפגוע, רציתי להראות לך שהעדשה דרכה את צופה בארץ נהדרת היא לא העדשה שגולדן צופה בה.
אני חושבת שאת מלאת ידע בתחומים רבים, אבל ישנם מקומות עיוורים שלא אני ולא את יכולים לראות אותם. לראיה את עצמך מעידה שהופתעת : "לחרדתי התברר לי שלא הבנתי כלום מארץ נהדרת האחרון" לאחר שקראת את הכתבה של גולדן.
אהבתיאהבתי
לא הבנת אותי.
אני לא באמת "חרדה" מכך ש"לא הבנתי". זו צורת דיבור. או כתיבה.
ניסית להראות שדעותנו שונות.
לא חשוב. נקסט.
אהבתיאהבתי
יופי, סוף סוף מצאתם מה שי גולדן מביא עמו לעיתונות: המון שעות צפייה בטלוויזיה.
אהבתיאהבתי
הכוונה (למעלה) לתוכנית שבת עולמית עם איציק נוי
אהבתיאהבתי
http://www.iba.org.il/media/?liveRadio=14
תקשיבו מדקה 8.10והלאה…ותבינו איפה אנחנו חיים, ועם מי.
מעניין שגם את העיתון הזה, לא מרבין לצתת ב"מקומותינו".
אהבתיאהבתי
מדובר על המאמר, שמוזכר כאן.
אהבתיאהבתי
אורן,זה מאמר על המאמר של דב פולק.
מה שהבאת? זה כנראה הבא בתור אחרי בן לאדן בעה"ש..
אהבתיאהבתי
נוח לא דוב. טעות פרוידאנית שלך, אני מניח. לגבי מי הבא בתור, שיהו לך יחידות קומנדו מובחרות בשליטתך, תוכל לקבוע פה את התור. בינתים אתה שייך לעשרים האחוז מקוראי ולווט, החולמים על חיסולם של החושבים אחרת מדעתם.
אהבתיאהבתי
יש אפשרות סבירה שגולדן, שכנראה אינו יודע סטאטיסטיקה, טועה. למעשה בהיעדר סטאטיסטיקה מדויקת יותר לגבי טוקבקים (חיתוכים שונים של הטוקבקיסטים) ישנה אותה הסבירות שטענתו נכונה ושאינה נכונה. במילים פשוטות, סביר מאוד שסטאטיסטית הטוקבקיסטים בהחלט מייצגים את חתך הדעות בקרב כל קוראי הידיעה לה הגיבו. גם אחוז אחד מכלל הקוראים עשוי להיות מייצג.
אהבתיאהבתי
רק בשביל לסבר את האוזן, כל המחקר המדעי מבוסס על ההנחה שחמישה צופים כלשונו של גולדן הצועקים בהצגת תאטרון בתוך אולם המכיל 5000 צופים מייצגים נאמנה את חתך הדיעות בקרב כל הצופים. מרבית המחקרים המדעיים נערכים על כמה עשרות נבדקים והההנחה היא שהמסקנות תקפות לאוכלוסיה של כמה מליארדים. כמובן, זה הרבה יותר מורכב מכפי שאני מציג את זה אבל העקרון תקף.
אהבתיאהבתי
הדגש הוא על צועקים, אנשים הנוטים לצעוק, לא בהכרח מהווים מדגם מייצג. סקרים מתבצעים על מדגם מקרי בכמות המספיקה ליצוג האוכלסיה, בהתאם למגוון התוצאות האפשרי.
אהבתיאהבתי
בשביל לטעון שהתפלגות הדעות אצל אנשים הנוטים לצעוק שונה מהתפלגותן אצל אלה שלא נוטים לצעוק צריך נתונים. לגולדן אין אותם אני מניח. כל עוד הם חסרים, אין סיבה להניח שהמדגם אינו מייצג. יתר על כן, נניח אפילו שנכונה תאורית הטוקבקיסטים בשכר. אם נניח שיש מספר זהה שלהם בשמאל ובימין ושמשלמים להם להגיב חיובית ושלילית באותה המידה הרי שזה מתאזן.
אהבתיאהבתי
ועוד משהו על הנחת המדגם המקרי. מרבית המחקרים בפסיכולוגיה למשל מערכים על קבוצות של סטודנטים לתואר ראשון, בדרך כלל לפסיכולוגיה. זה לא מדגם מקרי. אבל, בהיעדר נתונים המראים שאותם הסטודנטים שונים בפרמטר הנבדק מהאוכלוסיה הכללית מיחסים למדגם מקריות. בנ"ל לגבי כל המחקרים על תרופות. כל המחקרים נעשים על אנשים שהגיעו כשהם כבר חולים במחלה מסוימת. לא מדביקים אנשים בריאים בכוונה כדי לבדוק יעילות של תרופה. אם כן, גם כאן המדגם אינו מקרי.
אהבתיאהבתי
גולדן לא כתב בכלל בהקשר הפוליטי, לאן הלכתה? מה קשור טוקבקים בתשלום, מי משלם לאנשים, כדי שיקללו את דנה ספקטור. אתה לא מבין בסטיסטיקה. תרופות נבדקות על חולים, כי זו מטרתן, אך גם נבדק, שקבוצת המידגם מייצגת, ודומה מבחינת תכונות רקע רפואיות לקבוצת הביקורת. כנ"ל מחקר, שנעשה על סטודנטים, אינו סקר עמדות. עליו לייצג את השונות הרלוונטית למחקר. ואחרי כל זה, כמובן, שהסמול הוא מיעוט קטנטן, והטוקבקים מבטאים את דעת העם, אל מול התקשורת המוטה, אז אתה יכול לנוח.
אהבתיאהבתי
חשבתי לא לענות לך כלל כי תגובתך משונה ביותר ומראה שאין לך מושג ירוק בנושא. אבל אנסה בכל זאת. ראשית, אני מתפרנס מסטטיסטיקה. שנית, כפי שכתבתי מדגם לעולם אינו מקרי. אם ניקח לדוגמה סקרים פוליטיים מהסוג שעורכת מינה צמח הרי שהמדגם הוא רק מקרב אלו שהסכימו להשתתף בסקר (אני לדוגמה תמיד סירבתי לענות כשהתקשרו אלי). כלומר, המדגם אינו מקרי. ההנחה במקרה הזה היא שאלו שמסכימים לענות אינם שונים בהתפלגות דעותיהם מאלו שלא מסכימים לענות, אולי זה נכון ואולי לא.
אהבתיאהבתי
אתה סתם מפזר מסך עשן, מידגם אמור להיות מקרי ומייצג. המקריות היא בבחירת הנשאלים, במי שמסכים לענות אין לסוקר שליטה, הוא מתאים את המשיבים על ידי חלוקה לאשכולות לפי פרמטרים רלוונטים, כדי שייצגו את המגוון באוכלוסיה. טוקבקים מבטא יצוג של בעלי מוטביציה, לכן פסול מדעית, גם אם מתאים לתחושות בטן של הרגיש באנשים. אם מחצית מהמגיבים מבטאים שנאה עזה לגולדן, אין זה מצביע שמחצית מהקוראים חשים כך, כי ההנחה שבעלי דעה חזקה יגיבו יותר. סקר חייב להפחית לרמה המינמלית את מרכיב המוטיבציה, בהתפלגות הנשאלים, לכן טוקבקים הוא הגרוע מסקרים מדעית. גרוע אף יותר מ"סקרי" אינטרנט/סמס עיתונאים למינהם, שעשוע שיווקי חסר ערך אמיתי.
לגבי גודל המידגם מתאים לשונות הרלוונטית למחקר, יכול להיות מאחד עד מיליון. אך שוב התעלמתה מהנתונים הקיימים. חמישה אנשים אינם מידגם מספק לדעה של חמשת אלפים קוראים, בשאלה אם גולדן מטומטם או לא.
אהבתיאהבתי
זאת ועוד: רוב הטוקבקים הם שליליים מעצם טיבם ולא עוסקים ב"וויי, איזה מהמם את/ה".
כן, יש מקרים מיוחדים, של טקסטים מרגשים או רגשיים, או שעוסקים במצוקות, ומופנים לקהל יעד. או אתרים ייעודיים בהם מתקיימים דיונים (למשל בלוגים מסוימים).
אהבתיאהבתי
מאחר והסכמת לדעתי, חיב אני לציין:
ולווט את מהממת
הביעו את דעתכם באמצעות כפתור הlike/dislike
ותדע הכותבת, סוף כל סוף, את דעת העולם על מדהימותה.
אהבתיאהבתי
שלושה אנשים חולקים עליך. בטח הם מייצגים שלושתלפים.
אהבתיאהבתי
את לא יודעת את זה. את מניחה את זה. אבל את מציגה את זה כאילו את יודעת.
אהבתיאהבתי
אוהו, אני בהחלט יודעת. במ
חשך חמש שנים ורבע קראתי עשרות אלפי טוקבקים בבלוג שלי, ועוד עשרות אלפים בבלוגוספירה וברשת.אני לגמרי יודעת.
אהבתיאהבתי
אוהו, את לא יודעת. את מניחה.
V: מאחר שנגמר השרשור אני עונה לך פה:
יכולת הסקת המסקנות שלך מעוררת תהייה קשה, בהנחה שאתה מדען/חוקר.
מה יש לי להניח אם קראתי את כל אותם הטוקבקים ואני יכולה לקטלג אותם?
אני לא מניחה, אני יודעת.
אהבתיאהבתי
כפי שציינתי למעלה, גם אני וגם אתה וגם גולדן לא יודעים אם התפלגות הדעות של הנוטים לטקבק שונה מזו באוכלוסיה הכללית. זה המפתח. לומר שמחקר או סקר המתבסס על בעלי מוטיביציה להגיב הוא נטול ערך מדעי זהו קשקוש. רוב מוחלט של המחקרים המדעיים מתבסס על משתתפים וולונטריים. כלומר תמיד נבדקים אנשים בעלי מוטיבציה להגיב או לחוות דיעה. אף פעם לא נבדקים אלה שאין להם מוטיבציה.
אהבתיאהבתי
הטענה שטוקבקים מייצגים היא הזקוקה להוכחה, אין סיבה לקבלה כאמת, כל עוד ולווט או גולדן לא הפריכו אותה מדעית.
אתה מעיק. משתתפים וולנטרים, מיצגים מוטיבציה המועטה האפשרית, לא מבצעים נסויים בכפיה. כתיבת טוקבקים מאפיינת רמת מוטיבציה גבוהה בהרבה.
אהבתיאהבתי
מה אתה אומר?! לקחת אוטובוס ולנסוע עד בית החולים או עד האוניברסיטה כדי להשתתף בניסוי דורש פחות מוטיבציה מאשר לכתוב טוקבק? נחמד.
גולדן טוען שחד משמעית הטוקבקיסטים אינם מייצגים את כלל קוראי המאמר ("כמובן שלא"). זו טענה שדרושה הוכחה כמו כל טענה אחרת. הטענה שלו כי 4 נבדקים מתוך 5000 אינם יכולים להוות מדגם מייצג עבור האוכלוסיה אינה נכונה. הם יכולים בהחלט.
אהבתיאהבתי
אם כך, למה כל המחקרים נערכים על כמה מאות אנשים? למה חמישה אנשים לא מספיקים? הרי זה מה שאתה אומר, לא?
אהבתיאהבתי
ראשית, רוב מוחלט של המחקרים נעשים על כמה עשרות אנשים (לעיתים קרובות על לא יותר מעשרה עד עשרים איש). אפילו לא מאות. למעשה ישנם מחקרים שנעשים על אדם אחד בלבד (סינגל קייס סטאדיס). זה עניין מסובך למדי והיכולת להסיק ממדגם קטן תלויה בלא מעט משתנים כגון סוג המערך המחקרי, הערכת השונות של הפרמטר הנבדק באוכלוסיה ועוד. למעשה באופן פראדוקסלי ומעניין, באופן עקרוני ככל שנדרשת קבוצה גדולה יותר של נבדקים כדי להשיג תוצאות מובהקות התוצאות חלשות יותר. תחושת הבטן שלי היא שגולדן טועה ושבמקרים רבים הטוקבקיסטים בהחלט משקפים את התפלגות הדעות בקרב קוראי הידיעה.
אהבתיאהבתי
אני מסכימה אתך שהטוקבקים משקפים את התפלגות קוראי הטקסט בלבד, אבל אני טוענת שאין זהות וקשר בין השתקפות הדעות בין כלל האוכלוסייה לבין קוראי הטקסט עצמו.
למשל, אלו שמגיבים במאמרי דעה של כותבים בעלי דעות ימניות אלו לרוב המזוהים עם דעות הכותב ראה לדוגמא את הטוקבקים במאמריו של בן דרור ימיני שרובם מזדהים עם דעותיו הימניות.
אני גם טוענת שאופי הכותב ושפתו מעודדים ומזמינים טוקבקים הדומים לאופי ולשפה של בעל המאמר.
הדומה נמשך לדומה וכך גם במציאות של הטוקבקים.
ישנו משפט חכם האומר "הראה לי מי הם חבריך והראה מי אתה" כך נוכל לומר : הראה לי מי הטוקבקים שלך ואדע מי אתה" .
אהבתיאהבתי
השאלה אם התפלגות הדעות בקרב קוראי ידיעה מסוימת משקפת את התפלגות הדעות לגבי אותו הנושא באוכלוסיה הכללית היא שאלה טובה. אני לא יודע. אני חושב שזו שאלה חשובה מאוד כיון שחישוב סטאטיסטי נכון של התפלגות הדעות בטוקבקים עשוי להיות כלי משמעותי בקרב אנשים שאמונים על שינוי דעת קהל. אני חושב שאם רוצים לעשות את זה אז צריך לבחור כלי תקשורת שנחשפים אליו יותר אנשים מכל גווני הדעות (כך שההתפלגות של קוראיו תשקף נאמנה את ההתפלגות של הדעות באוכלוסיה). במילים פשוטות, לא הייתי בונה את התחזית על הטוקבקים למאמרי המערכת בהארץ אלא על הטוקבקים למאמרי המערכת בווינט.
אהבתיאהבתי
אין מאמרי מערכת ב-ynet
אהבתיאהבתי
ניצחת
🙂
אהבתיאהבתי
"מבחן התוצאה: אני אף פעם לא מקלל, התגובות שלי תמיד ימניות, בממוצע רק תגובה אחת שלי מתוך 10 מתפרסמת בynet."
זו תגובה, שהתפרסמה פה ב29.4, ואני תוהה:
אם רוב המגיבים , מתלוננים שיש אפליה פוליטית בפרסום תגובות בטמקא, אז איך נקבל אותו ככלי אמין. ואם לא אמין, איך נדע, אם אותם מתלוננים, אכן רוב. על כן יש לשקלל נכון את התוצאות, להכפיל דעות ימניות בעשר, ולהגיע לתוצאה המדעית האפטימלית.
אהבתיאהבתי
דניאל, שכחת לציין שאין שום הבדל בין טוקבקיסט גס רוח ובין חייל באס.אס שמנפץ ראשי עוללים יהודים אל הקיר.
אהבתיאהבתי
אתה כנראה מאלו שמגיבים אצל בן דרור ימיני .
אהבתיאהבתי
ל .: המומחה
אני שוכר סטיסטיקאים ומקווה ששם אתה מדייק יותר. רק דוגמה: למילה "רוב" אין משמעות סטיסטית ללא המון הגדרות וסייגים. את כמות איכות ושאר פרמטרים של האוכלוסיה הנבדקת, קבוצות הייחוס והבקרה וגם את משמעות התוצאות, תנאי הסיגניפיקנטיות וכ"ו, קובע מזמין העבודה הסטיסטית לפי צרכיו. אין דבר כזה בדיקה סטיסטית ממוצעת. לערבוב של: בדיקות לאישור תרופה ל FDA , בדיקות "מליחות" לעוגיות במפעל X , להסקת מסקנות חברתיות מחמישה צועקים באולם, לבחירות ממשלה ולסיכום בסוף שלשם כך צריך כמה עשרות נבדקים בפעם אחת אין שום משמעות אינפורמטיבית בכלל.
אהבתיאהבתי
אין לי מושג מה אתה רוצה לומר.
אהבתיאהבתי
האם לדעתך יש הבדל בין טוקבקים לגרפיטי?
כי אם אין, אז לשיטתך 99 אחוז מהתושבים בשכונה החילונית שלי חולמים בסתר על "נ נח נחמן מאומן".
אהבתיאהבתי
"במחשך חמש שנים ורבע קראתי עשרות אלפי טוקבקים בבלוג"YYYYY
——–
V: צודק. תודה, תיקנתי.
אהבתיאהבתי
אין ספק שלהיות סטטיסטיקאי היה החלום שלי. איזה אחלה מקצוע
אהבתיאהבתי
חבל שפלוצקר לא הביא את הסיפור האמיתי על גושן. כל סטודנט למשפטים מכיר את הסיפור, אף אחד לא מצפה מפלוצקר שיהיה עיתונאי, שיביא סיפורים, כולם מבינים שפלוצקר הוא יחצן של מיליונרים ושל פקידים בכירים ובכל זאת…
אהבתיאהבתי
אז מדוע אינך משכיל אותנו?
אהבתיאהבתי