אמנון לורד, פובליציסט ועורך בכיר במקור ראשון, ספר את הנופלים במערכות ומצא נתונים שונים המעידים על זילות השכול. המספרים הרשמיים משקרים? הנה ההסבר
לא צריך להרחיב את הדיבור על מהומת הכבאים המגעילה, כן חללי מערכות ישראל-לא חללי מערכות ישראל. עם כל הצער על מותם בסופת האש על הכרמל, הם לא נפלו בקרב ולא באימונים בצה"ל ולא בתאונות אימונים ולא בכל הפעילות ששייכת לבניין הכוח שמגן עלינו, כולל אלה שמפגינים בחוצות תל אביב עם דגלי אש"ף.
אבל למה להיטפל דווקא לכבאים. אני שייך לאלה שמכירים עשרות אנשים שנהרגו במלחמות הגדולות של העבר. לפעמים בימי זיכרון הייתי נכנס לעומקן של רשימות הנופלים במוספים המיוחדים שבטח יציפו מחר את הדוכנים. השנה עצר המונה על 22,867 חללי מערכות ישראל. תמיד נדמה לי שהמספר אקראי לחלוטין כשלפעמים נוספת אלפייה ולפעמים נגרעת. פעם אחת כשראיתי שם של תת-אלוף ברשימת הנופלים, שאת שמו לא היכרתי תהיתי מה קורה פה. ולא מדובר כמובן בארז גרשטיין שנהרג במארב חיזבאללה. פתאום התברר שלרשימת הנופלים מסופחים גם חיילים שנהגו שיכורים הביתה או מישהו שרצח את חברתו והתאבד.
התחלתי להיות קטנוני וספרתי את ההרוגים מהמלחמות וביניהן כמו שעורכים חשבון הוצאות שמגישים להנהלת החשבונות בעיתון שבו אתם עובדים. אני מעגל כלפי מעלה, ולא יזיק לקוראי הבלוג להתעדכן:
6,500 הרוגים במלחמת העצמאות (מ-30 בנובמבר 47' ועד ינואר-פברואר 49')
כ-170 הרוגים במלחמת סיני
כ-750 במלחמת ששת הימים
כ-1,000 (!) במלחמת ההתשה ובתקריות הרבות בבקעה וכל השאר
2,500 במלחמת יום הכיפורים
650 במלחמת לבנון 1
30 בחומת מגן
150 בלבנון 2
10 בעופרת יצוקה.
למערכות האלה אני מוסיף לבנון כללי – עד הנסיגה ב-2000 לפי שיעור של 25 הרוגים בממוצע בשנה זה יוצא כ-400 נופלים.
טרור ופעולות תגמול בשנות החמישים – כ-500.
כ-1,000 הרוגים, ביניהם חיילים, בטרור שמאז הסכמי אוסלו. 13,660.
הבה נוסיף מספרים לא בדוקים: נגיד, 2,000 הרוגים בתאונות אימונים מאז קום המדינה.
נעגל ונהיה לארג' ונגיע ל-16 אלף נופלים.
מי הם כל האחרים?
האם נכללים בהם הטבוחים בפוגרום קישינב? כמה נהרגו בגלי הטרור בין ראשית המאה העשרים ועד קום המדינה?
קשה לי לראות שם 6,000 או 7,000 הרוגים.
האם ייתכן ש-16 אלף הרוגים בפעילות המבצעית להגנת המולדת זה לא נשמע כמו מחיר גבוה כל כך בשביל עם שסוגד כל כך לשכול? ולכן הבה נצרף כל דיכפין שייתי ויפול?
תוספת, 12 במאי: לורד משיב למבקריו.
ולווט אנדרגראונד 
מה זה משנה אם חיל בסדיר או במילואים בעת שירותו הצבאי נפטר בתאונת דרכים, בתאונת עבודה, עקב מחלה או בקרב? כולם נפטרו בעת השירות הצבאי!!
כולם הם דם של אחינו שנקטעו בעת השירות הצבאי.
אם ניתן היה להחזיר את כולם לחיים מי היה מעז לעמוד מול הניפטרים ולחלק שבחים לאחד יותר ולאחד פחות.
כולם הם פרחים וגיבורים שלנו שחייהם נקטעו בטרם עת במילוי תפקידם עבור המולדת
אהבתיאהבתי
פינגבאק: לא המקום המסוכן ביותר ליהודי | תמריץ
השנה המניין הרשמי הוא 126
מישהו יודע על מחצית מזה?
בכל שנה מתים כ60 מתאבדים בשנים האחרונות זה ירד לכ30
תכפילו ממוצע 50 ב64 שנים כבר מדובר ב-3200 תוסיפו מתים מת"ד וכו' המספר הגיוני.
ולכל התוקפים את לורד: הוא יודע את כל הנתונים הללו, הנקודה שהוא בא להוכיח הוא שהמספר המנופח של חללי מערכות ישראל דמגוגי ומזויייף. ❗
אהבתיאהבתי
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » תאונות
מטופש ! "ספר את הנופלים" ??? זה פובליציסט ? זה מתמטיקאי ועוד אחד שלא יתקבל בשום משרד רו"ח סוג ז'. סתם פרובוקטור חפיפניק שבזבז לי את הזמן בלקרוא את הפוסט שלו. סליחה, את בלבולי הביצים שלו. מסוג הטקסטים שמורידים את רמת העיתונאות והעיתונאים
אהבתיאהבתי
למה ללכת רחוק??
בכל העיתונים היה כתוב כי 'בשנה החולפת נוספו 183 חללים בישראל'.
לשמחתנו הרבה, השנה – עד כמה שאני זוכר – כמעט ולא היו מארבים/תקריות/קרבות שבהם נפלו חיילים מאש האויב. למעט אחד (שאני זוכר) – סא"ל (מיל') דב הררי ז"ל שנפל בגבול לבנון. (ואשתו הדליקה את המשואה בערב יום הזכרון.)
מעבר לכך היו שתי תאונות שפורסמו של חיל-האוויר. אחת ברומניה, בה נספו 6 אנשי צ"א. והתרסקות מטוס סופה ברמון, בה נהרגו שני אנשי הצוות.
סיכום ביניים בפעילות מבצעית – 9 חללים השנה.
בהנחה שאני לא זוכר הכל – נעגל את המספר ל 20.
אם נוסיף את 41 ההרוגים בכרמל (כזכור, 3 הכבאים עדיין לא נחשבים)
הגענו ל61.
יוצא שכ 120 חללים נוספו השנה, ללא קשר לפעולה מבצעית או סיכון חייהם בעבור המדינה באופן כלשהו.
אני חושש שמדובר במדגם מייצג – לפחות בשנים בהן אין מלחמה או מבצע עקוב מדם.
מסקנות?? כל אחד לעצמו..
אהבתיאהבתי
אותי דווקא מנחם לדעת שרבים מתוך ה-22 ומשהו אלף לא נהרגו בקרב או בפיגוע, אלא מתו מוות סתמי, טפשי, אפילו באשמתם.
זה גורם לי להרגיש שהארץ הזו פחות שותה את דם הבנים שלנו/שלה.
אם טוענים שממילא, באופן טבעי, נהרגים כאן כך וכך חיילים מדי שנה, כלומר – לא באשמת הסכסוך – כלומר – היו מתים בכל מקרה, זה מנחם מאוד.
ולא אכפת אם כן או לא יקראו להם "חללי צה"ל" או "מילקי שוקולד" – מבחינתי – הלוואי שכל אותם 22 ומשהו אלף היו כאלה שלא נהרגו בקרב.
אהבתיאהבתי
החשבון נראה מדוייק למדי, אם כי לורד שכח לכלול בספירה את האסונות הגדולים כמו טביעת הדקר, אח"י אילת, אסון המסוקים ואוטובוס הכרמל. זה מסתכם בעוד כמה מאות חללים. המשמעות היא שבכל שנה, מאז קום המדינה, מתים בממוצע כמאה חיילים, אנשי קבע, שוטרים וסוהרים בתאונות דרכים, מחלות או התאבדויות. נוח מאוד לתת את הדוגמא של החייל שנהג שיכור באוטו של אבא ונהרג בתאונת דרכים, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת. כי כשמדברים על חיילים שנהרגו בתאונות דרכים, מדברים גם על קצין המילואים שנהג 250 קילומטר מהמוצב ברמת-הגולן לבית בבאר-שבע כדי לראות את הילדים לכמה שעות, והתהפך בדרך. האם הוא אינו ראוי להיחשב כחלל מערכות ישראל? ומצד שני, מה בנוגע לאיש קבע בקרייה שנפטר מהתקף לב בגיל 50 לאחר שנים שבהן לא הקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית? סביר להניח שזה היה קורה לו גם אילו עבד כפקיד בנק או כסוכן ביטוח. האם הוא ראוי להיחשב כחלל מערכות ישראל? והאם יש לעשות הבחנה בין חיילים בשירות חובה ואנשי מילואים, שהמדינה כופה עליהם לשרת, לבין איש קבע, שוטר או סוהר, שעושה זאת מתוך בחירה וזוהי פרנסתו? ואם כן, האם יש הבדל בין אנשי קבע לוחמים לבין אלה שעובדים משמונה עד חמש, כמו רוב האזרחים? בקיצור, מדובר בנושא רגיש ומורכב מאין כמוהו, וזה עוד לפני שנכנסנו לסוגיית הכבאים. ולא מדובר בסוגייה פוליטית, כפי שנרמז בפוסט, אלא בסוגייה כלכלית, משפטית ובעיקר מוסרית. צריך לדעתי להקים ועדה בראשות שופט עליון בדימוס שתבחן מחדש את הקריטריונים להכרה בחללי מערכות ישראל (ובאותה הזדמנות – גם בכל הנושא של נכי צה"ל, שהוא תחום לא פחות בעייתי המשמש מקור פרנסה ללא מעט עורכי דין). בכל מקרה חייבים להיות קריטריונים ברורים, כדי שלא נראה מצב שמשפחות שכולות נאלצות לפנות לעורכי דין כדי לקבל את המגיע להן, כפי שנאלצים לעשות לא מעט נכי צה"ל
אהבתיאהבתי
סוף סוף תגובה עניינית.
אהבתיאהבתי
אח"י אילת לא תאונה, תקיפת טילים מצרית. החללים נחשבים בדיעבד לנופלים הראשונים, במלחמת "ההתשה".
אהבתיאהבתי
צודק
אהבתיאהבתי
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » הפטריוטים
קשה לי להבין, למה בחר לורד, להציג חישובי מפית של חללים. הנתונים קלים להשגה, לכן לא ברור לי, למה אינו מכבד את הבלוג שלך. כמה משמושי השפה שלו, עוררו אצלי חשש, שמישהו ביצע מתיחה מאקברית על חשבונכם. "נעגל ונהיה לארג' " ?
הדיון בנושא הזה, לא חדש. כך, שצפיתי, שיהיה בתחום הידע הכללי שלו. אני רחוק מדעותיו, וסולד מדרך כתיבת ספרו אחרון, אך עדיין כזה חוסר טעם. "חשבון הוצאות" ? (כאן הוא גם דורך על יבלות).
יום הזיכרון, אכן נקרא, "לחללי מערכות ישראל". מילדות אנו מזהים אותו. עם ספורם של אנשים , שנפלו בקרב. כך ראוי, לטעמי או לא.
מעבר למיתוסים המכוננים, רשימת החללים היא תוצאה של החלטות פוליטיות ומשפטיות. כן, נכללים בה גם נהגים שיכורים, ורוצחים מתאבדים, אך יש גבול לדמגוגיה. לא כל מי, שנפל בנסיבות לא מבצעיות, הוא נהג לא אחראי. בישובים קטנים יודעים לחלוק את היום הזה, הורים למקבל צל"ש עם הוריו של ג'ובניק, שנפגע בחופשתו. מי שחווה כאב, ברוב המקרים יודע לקבל את כאבו של זולתו. אני מתרחק מהטקסים, שונא את השירים, לא קם בצפירה, כשאיני בציבור, אך עדיין הפוסט הזה WTF?
אהבתיאהבתי
ראשית, הרטוריקה. "נצא לארג', נעגל, מספר ממוצע" – מדובר על בני אדם, כן ? הרי ברור שלא היית מדבר כך אם היינו מדברים על נשים שנאנסות מדי שנה. איכשהו יש תמיד תירוץ לאנכריסטים (משתי קצוות המפה הפוליטית, אגב, אבל זה דיון אחר) לנסות לנגח כל מה שקבוע וסטטי – גם אם זה מציג אותם בצורה מביכה מאוד.
שנית, הספירה שלך שגויה, לא מדויקת ומפגינה בורות. מה אתה מנסה להגיד לנו? שחללים שנהרגו בתאונת דרכים ולאחר מחלה גם נחשבים במצבת החללים? אנחנו לא יודעים את זה? (סלחו לי, אבל זו בורות לא לדעת עובדות כאלה). למה, אתה שואל? חשבת על העובדה שהגיוס לצבא ההגנה לישראל אינו רשות, אלא חובה? לכן מדינת ישראל מעוניינת להוקיר ולזכור כל אחד ששירת במסגרתה (ונהרג במהלך תקופת זמן זו) , בין אם בתפקיד או בחופשה?
שלישית, מחקר עשית? שמעת דעות של ארגונים שונים (העוסקים בהנצחה, בטחון, זהות משותפת לחיילים וכדומה)? ידעת שקמו מספר ועדות במדינת ישראל כדי לבדוק את הקריטריונים?
רביעית, "הנתונים הרשמיים משקרים"?
Are you for real???
אהבתיאהבתי
בסך הכל חזרנו להיררכיה של השכול. חללי מערכות ישראל, ובכן, כוללים גם את אלו שנהגו שתויים, גם את אלו ששמו לעצמם כדור בראש וגם את אלו שפתחו באש באוטובוס אגד בשפרעם.
תנו רבנן: זה מה שצה"ל מנפק
אהבתיאהבתי
מה העניין להיטפל למספרים שהוא נתן?
המספר המדויק הוא לא השאלה פה.
השאלה שעומדת היום לדיון ציבורי
היא מיהו ״חלל מערכות ישראל״?
האם מי שהגן עלינו מאש מפלצתית
ושילם על כך בחייו הוא לא חמ״י
ואילו חייל מסומם שהרג ונהרג
בכביש כן נחשב חמ״י?
משהו נראה פה לא תקין, ועד שיתוקן,
הויכוח הזה יחזור על עצמו בכל שנה.
אהבתיאהבתי
תיקון, הם לא "הגנו" על אף אחד. הם מתו במקרה, לכל היותר. לא היה להם שום סיכוי להגן על אף אחד מפני אש כזו, כך שמי ששלח אותם לשם עלול לא להירדם בלילות
אהבתיאהבתי
ורק אני מתלבט מה מפריע לי יותר: הפראזה "יזכור עם ישראל" (במקום ה"יזכור" המקורי המכוון לאלוהים), או ה-ו' בכתיב המנוקד, כשהיה צריך להיות: יזכֹּר.
(מה, זה יותר מתקטנן מהשאלה שהעלה לורד?)
אהבתיאהבתי
השנה פורסם שנוספו למשפ' השכול 183 איש וזה נראה מוזר.
עיינתי באתר יזכור וחיפשתי בגוגל על מדגם מתוכם (לא כולל הסוהרים מאסון הכרמל). כמעט כולם תאונות דרכים (אלו שראיתי לא היו בכלי רכב צבאיים אלא בפרטי/אוטובוס), התאבדות או מוות ממחלה ממושכת. כמו כן היו שם 2 אנשי צוות אוויר.
אהבתיאהבתי
בשנה הבאה איזה חכם מחשב מעריך ומשער גם ייאמוד את כמות הדם שנשפך, יכפיל, יחלק, וירגיש עצמו חכם.
אהבתיאהבתי
זה יהיה מעניין. כמה ליטר דם שפכו האשכנזים, כמה המזרחים, כמה הס"ט וכמה הרוסים. אגב, אני מניח שיפרידו בין דם רגיל לדם של ההרוגים האתיופים, כי הוא (לכאורה) חשוד בהיותו נגוע במחלות לא נעימות
אהבתיאהבתי
פוסט חשוב מאד.
כל הכבוד שפרסמת אותו
אהבתיאהבתי
יוצא לי להסתובב בבתי קברות צבאיים.
ישנם 6 סוגי כיתובים לפי התקנות – בפועל נתקלים בשלושה עיקריים:
1) נפל בקרב/בפעילות מבצעית – מקום ותאריך
2) נפל בעת מילוי תפקידו
3)נפל בעת שירותו/נפטר
כמובן שכל אחת מציינת סוג מוות מנסיבות אחרות.
מוזמן כל אחד לעשות את הסטטיסטיקה שלו
אהבתיאהבתי
יאללה, אני הולך לספור מצבות. נקווה שאסיים עד יום הזיכרון הבא
אהבתיאהבתי
נקודת ההתחלה לספירה:
שנת תר"ך, שבה יצאו ראשוני המתיישבים היהודיים מחוץ לחומות ירושלים והחלו בהקמת שכונות יהודיות.
המקור, אתר משרד החוץ. המספר מעודכן לשנת 2007, אבל ההסבר כתוב לעיל
מר לורד היה יכול לגגל מעט, ולהיעזר בפורום פרש, שבו מצאתי תשובה.
אתר יזכור חותם את הדיון, כמדומני
אהבתיאהבתי
נדמה לי שסופרים את החללים מאז תחילת ההתיישבות או משהו, כולל ניל"י, לדוגמה. וגם את ההרוגים בתאונות דרכים, לא רק תאונות אימונים. די מוזר שעיתונאי לא בודק את המדיניות הרשמית הרלבנטית לפני שהוא מתחיל לחשב חישובים ולעגל מספרים. האמת, זה נראה די דומה לתחקיר שהוא ערך לספרו על אורי אבנרי. יש לקוות שכשזה מגיע לחשבון ההוצאות שלו הוא מדייק יותר.
ואוף-טופיק: נסו להתאפק עד המנגל הקרוב, זה לא הרבה שעות, מהאמירות המפגרות איזה צד במפית הפוליטית מרוויח מכמה גוויות לכאן או לכאן. תודה.
אהבתיאהבתי
דבורית: בהערה מוסגרת – יש רף תחתון של איכות שירידה ממנו אמורה לפסול פוסט, ועם כל הכבוד למצוות הכנסת אורחים, אפילו פוסט אורח. את לא היית מעלה כזה חיפוף בחתימתך, אז למה לבייש את לורד ואת עצמך?
אהבתיאהבתי
זה לא מבייש, זה מראה באיזה מצב נמצאת מדינתנו. אפילו ספירת גופות זה כבר עניין פוליטי לגמרי, מכיוון שיש פה עשרות קבוצות שנלחמות זו בזו על משאביה המדולדלים של המדינה. אז אל תזבלו לנו ת'שכל עם ההירואיקה המזויפת הזו
אהבתיאהבתי
מכל מקום התשובה למר לורד נמצאת בוויקיפדיה:
נזכור את כולם הוא אתר אינטרנט המשמש להנצחת חללי מערכות ישראל והוא מכיל את רשימת חללי מערכות ישראל ובדרך כלל גם את תמונתו וסיפור חייו של כל אחד מהם. האתר כולל גם חיילי צה"ל שנפטרו ממחלה, או נהרגו בתאונה במהלך שירותם הצבאי, וכן מי שנפטרו לאחר סיום שירותם הצבאי (ולעתים שנים רבות לאחר סיום שירותם), אך הוכרו כחללי צה"ל משום שמותם נבע מפגיעה שנפגעו במהלך שירותם…
חללי מערכות ישראל הנכללים באתר הם לוחמי צבא ההגנה לישראל ושאר אנשי מערכת הביטחון שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל, לוחמי המחתרות שנפלו למען תקומת ישראל (מאז 1860 – עת החלה היציאה מן החומות בירושלים) ולוחמי היישוב בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. החלל הראשון ברשימה זו הוא אהרון הרשלר, שנפל ב-1 בינואר 1873.
—-
ואכן, המספר שם הוא 22,867, והוא כולל את כל המיש-מש (סליחה על הביטוי) הנ"ל.
אהבתיאהבתי
אמנון לורד הוא סרסור של מוות, מנהל פנקס חשבונות של מתים ועוסק בחישובי מס הכנסה למדינה כיאה לכל איש ימין, העוסק במוות יותר מבחיים.
לעניין מספר המתים , ידע אמנון לורד שמדינת ישראל סופרת את חללי מערכות ישראל החל משנת 1860 (תר"ך), כך נקבע בחוק ,למרבה האירוניה זוהי שנת הולדתו של הרצל.
לצערי ישנם מספר גדול של צעירים שמתאבדים מידי שנה ( 20-35 ) בזמן השרות הצבאי, אלו כמובן לא ממש משפיעים על מספר החללים הגדול של הצבא.
אני מציעה לאמנון לורד להתחיל לספור את ימי חייו במקום את מספרי המתים שנראים לו מעטים מידי והיה רוצה שיגדל.
אהבתיאהבתי
אני מציע להירגע. לורד יכול גם לספור את מספר חללי תאונות הדרכים, וזה לא יהפוך אותו לסוחר מוות דווקא
אהבתיאהבתי
זה שהוא בחר לכתוב פוסט ביום הזיכרון על ספירת מלאי של חללי מערכות ישראל תוך כדי שימוש בביטויים זולים ולא ראויים אומר הכל על האיש .
נראה לי שוולט חיפשה פוסט אורח שיעלה את השאלה מיהו ״חלל מערכות ישראל״?
ובדרכו ההזויה של אמנון לורד אשר חשב לתומו שאם הוא יעלה פוסט של מנהל חשבונות בדרך זו הוא יעלה את השאלה הראויה .
גם הניסיון שלו להצית דיון פוליטי באמצעות הכתיבה שלו :"בכל הפעילות ששייכת לבניין הכוח שמגן עלינו, כולל אלה שמפגינים בחוצות תל אביב עם דגלי אש"ף."
ועוד משפטים תמוהים אחרים אצלו בפוסט מראים לקוראים עד כמה הכותב הוא הזוי הנמצא בשוליים של הכותבים והעורכים במדינה.
אהבתיאהבתי
במקרה פתחתי הרגע את ערוץ 33 – איפה שמופיעים כל שמות הנופלים. בדיוק שהתחיל.
השם הראשון שמופיע הוא מ 1/1/1873
יש רווחים גדולים בין השנים, ובכל זאת, אולי זו התשובה??
אהבתיאהבתי
אז שיספרו גם את החללים בגירוש ספרד, באינקוויזיציה, במצדה, אלה שנפלו כשנלחמו לצד בר כוכבא וכמובן אלה שנפלו במלחומות של דוד ושאול נגד הפלשתים
אהבתיאהבתי
המלחמה על הארץ בין יהודים לערבים החלה
לפני יותר ממאה שנים. כך מגדירה ישראל
וכך באמנה הפללשתינית הלאומית, הזרים
הם מי שנכנסו לכאן לפני תחילת ההגירה הציונית.
דבריך נובעים מחוסר ידיעה.
אהבתיאהבתי
אותי מעניין כמה חיילים התאבדו בגלל השרות הצבאי המטורף ובגלל המערכת המגעילה הזאת.
כל המעמד הזה, שחיילים מתים שווים יותר ממתים אחרים, רק בגלל שהם חיילים, הוא דפוק.
אהבתיאהבתי
זה קורה בכל מדינה וזה טבעי לחלוטין. לא הכל חייב להיות פאשיסטי ולאומני, יש גם לאומיות פשוטה, מתורבתת וטבעית.
אהבתיאהבתי
(כמובן, לגבי הקדשת זיכרון וכבוד לנופלים בקרב)
אהבתיאהבתי
גם לאומיות זה לא דבר טבעי. אני עדיין מחפש את המשותף לכל הרסיסים שגרים פה וקוראים לעצמם עם, או לאום, יהודי – ואני לא מדבר כבר על לאום ישראלי.
מה הקשר בין חרדים, פלסטינים, עובדים זרים, פליטים, כיפות סרוגות, מתנחלים, קיבוצניקים, אתיופים, מיליונרים, רוסים, אוקראינים, עולים חדשים, חקלאים, שמאלנים, עניים, ערבים מוסלמים, בדואים, ערבים נוצרים, כמרים, רבנים, עירונים, דרוזים, ישראלים חילונים, אתאיסטים, אנשי עיירות פיתוח ושומרי מסורת?
למה זה נקרא "לאום"? מה גורם לערב רב הזה להיות לאום? הרי אין שום קשר בין האנשים כאן…
אהבתיאהבתי
פאקאוף,
למה אתה גר פה בכלל?? 👿
אהבתיאהבתי
גזענות היא בהגדרה לקיחת המאפיינים של כלל בני האדם
ותלייתם בקבוצה אחת. יהודים גנבים, ערביים רוצחים,
צרפתים נואפים וכך אין סוף. לרוסיה, סין, הודו, אינדונזיה,
פיליפינים, ארה"ב, ברזיל, וכ"ו ניתן להרכיב רשימה ארוכה
יותר. כך הוא הלאום המודרני. אין לישראל שום ייחוד בכך.
אהבתיאהבתי
מצבת קורבנות הטרור שנרצחו בעקבות פשעי אוסלו היא לכשעצמה 1500 או 2000 גופות של "קורבנות שלום", לא? וזה התחיל רק ב-93.
אז לא כל כך בעיה להגיע ל-5000-7000 לאורך התקופה שאתה מתאר שמתווספים לחיילים זכרם לברכה ויוצרים את המספר הזה.
אהבתיאהבתי
"פשעי אוסלו"???
זה ההסכם הטוב ביותר שישראל חתמה עליו (ואחר כך לא קיימה)! 👿
אהבתיאהבתי
ולוחמי המחתרות. אני זוכרת ויכוח – כן להכניס, לא להכניס לפני כמה שנים ובסוף הוחלט שכן. אני טועה?
אהבתיאהבתי
עם כל הסימפתיה שלי למר לורד, אני לא מבין את צורת הטענה שלו: הפרחת מספרים עגולים ועוד מספרים עגולים ועוד קצת מספרים עגולים, בלי אמסכתאות ולא שום דבר, לא נראית לי הטלת ספק רציני.
אני הייתי מצפה לקצת יותר מאמץ ומחקר לגבי השאלה על מה מתבסס המספר הזה.
אהבתיאהבתי
מה קרה?
שחטו לך איזו פרה?
אבל אל דאגה, הממשלה שלך ואחייך לדיעה יוסיפו לנו את המספרים החסרים בלי שום בעייה. קצת סבלנות והכל יסתדר.
אהבתיאהבתי
סליחה שאני מתערב, אבל הפרה השחוטה הזו שייכת דווקא לצד הפוליטי שמייבב כל היום וכל הלילה על הדם שנשפך, ופוחד מהחרב שנאכל לנצח. דווקא לשמאל יש אינטרס לנפח מספרים כדי לחפש פתרונות שווא בכל מחיר ולדרוש את הפסקת המצב הקיים.
אהבתיאהבתי
נו, אם אתה כבר מתערב, אז הרשני לדייק אותך – הוא לא מייבב. הוא זועם. לא רק זועם. רותח. ומשנה לשנה הוא כועס יותר.
אבל מה זה לעומת מתיקות העמידה בכיכר עם הקיטש והמוות וההתחככות בצותה והדמעות המתוקות על המתים יפי הבלורית והתואר, מלאכים כולם, שגם אנחנו רוצים להיות כמוהם קדושים וטהורים ובעיקר מאוד גיבורים.
אהבתיאהבתי
הוא ס פ ר את ההרוגים. מה אתה רוצה לשמוע?
אהבתיאהבתי
הוא לא ספר, הוא זרק מספרים. זה לא אותו דבר.
ואגב, אסתי, אם כבר לורד אמור להיות אחי לדעה.
אהבתיאהבתי
דבורית, עם כל הכבוד לאמנון לורד ולך (ויש), "הוא ס פ ר את ההרוגים" זו תשובה לא רצינית ולא עונה על השאלות (הנכונות) שהלל העלה, ואני מחרה מחזיקה אחריו: על אילו נתונים/אסמכתאות ב ד י ו ק מבסס לורד את הספירה? כשהוא "מעגל" כלפי מעלה, על כמה הרוגים נוספים מדובר? ואחרון: איך אפשר להתייחס ברצינות למספרים שהם למעשה הערכה ולא ספירה מדויקת? שהרי כאשר מוסיפים כ- לפני מספר, אומר בערך ו/או פחות או יותר ולא במדויק.
אהבתיאהבתי