בואו ליום הסובלנות הדתית/ פוסט אורח

מאת: בת-עמי נוימאיר-פוטשניק

כבר שנה שלישית שאנחנו בבת קול (ארגון לסביות דתיות) מקיימות יום עיון שעוסק בסובלנות בחברה הדתית. מדובר באירוע שיוזמות לסביות דתיות שבמהלכו יושבים אנשים סובלניים וליברליים, שהם במקרה גם דתיים, ומדברים על כמה זה חשוב להיות סובלני וליברלי. על פניו, לא משהו שאמור להפיל מישהו מהכיסא. לא ככה זה נראה מהצד שלי.

בכל שנה קיים קושי להשיג רבנים, רבניות ומנהיגים ובכירים אחרים שידברו באירוע. אני לא מדברת רק על האנטגוניסטים – את זה שחושב הפוך ממך קשה לכולם להשיג, גם אם אתה מחפש שמאלני לרב-שיח שיתקיים בעפרה וגם אם את מחפשת ימני ליום עיון שיתקיים בשיח-ג'ארח. זה אף פעם לא פשוט לשכנע את גם המתונים/פלורליסטיים/ליברליים לבוא לדבר ביום עיון כזה, ולא רק בגלל שלכל אחד יש את הצ'ילבה שלו בקרב הארגונים השותפים לפרויקט, אלא בעיקר בגלל שזה חסר-תועלת-עד-מזיק לרזומה להזדהות עם מיעוטים.

בכל זאת היו במהלך השנתיים האחרונות לא מעט אנשים שהסכימו להגיב און-דה-רקורד וגם לקחת חלק באירועים שיזמנו. אנשים שהיו מוכנים לקחת את הסיכון ולהיות לא-כל-כך פופולאריים. אולי יש לזקוף את זה לזכותה של הקמת קואליציית הארגונים, גם אם היא אד-הוקית, גם במחיר העובדה שכל ארגון מביא איתו נדוניה של אנשים שלא מוכנים לשבת איתו באותו חדר (כפי שנהוג במקצת העדות). הנכונות של הארגונים לנטוש את אסטרטגיית החנופה לזרם המרכזי, זו שבוחרת להבליט כמה השונה בעצם דומה לכולם, זו שבוחרת להפנות את הגב לשונים האחרים בתקווה לזכות בחיבוק והכרה כדומים בעצמם. זה לא טריווילי שארגונים דתיים שקוראים לשוויון ולצדק חברתי בוחרים להזדהות עם ארגון של לסביות ולעמוד בשורה אחת עם הומואים ולסביות מוצהרים.

באופן אירוני ומאוד פיזיקלי, וגם את זה הייתי מצפה מרבנים שילמדו מסיפור יציאת מצרים ("וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ"), ככל שהמרכז/הנורמטיבי מפעיל עלינו (הנשים, הלסביות, ההומואים, הרווקות, החד-הוריות) לחץ גדול יותר אנחנו מפעילות בחזרה לחץ גדול יותר (ניוטון, היוש). הנורמטיביות שלא רוצה להיות מוטרדת מהשונה עושה תמיד את אותה טעות פרעונית קלאסית – דורכת עליו ודוחקת אותו לשוליים כשבעצם הדבר הנכון לעשות, בכל סוג של היגיון המוכר לאדם היהודי, היא להכניס אותו פנימה. בשוליים השונה בולט, בשוליים השונה מתריס, בשוליים הוא מסוגל לייצר אלטרנטיבה ולהציג את הנורמה במערומיה. דווקא הכלתו של השונה בתוך הכלל מעמעמת את שונותו ומאיימת הרבה פחות על הסדר הציבורי.

ולא, אני לא סותרת את עצמי. זה נכון שלרוב ולמיעוט יש אינטרסים שונים אבל זה נכון רק במקרה שהרוב מנסה למעוך את השונה. כשהשונה בשוליים, דחוי, זכויותיו נרמסות ועלבונות מוטחים בו עליו להדגיש את שונותו, לחבור לשונים אחרים ולקעקע את ההגמוניה של הרוב. אבל אם הוא יכול לשבת עם כולם בבית הכנסת, להתחתן כמו כולם, ללדת ילדים, ללמוד עם כולם לרבנות ולקבל תלוש משכורת זהה, מה בצע לו כי יכה גלים?

את יום העיון שלנו קבענו למחר, יום חמישי, 19 במאי  בתאריך של פסח שני, אותו אנחנו מציינות כיום הסובלנות הדתית, כיוון שאנחנו חושבות שהאמירה העמוקה של הקב"ה בפרשיה זו בספר במדבר (ט') היא בדיוק זאת – של סובלנות כלפי השונה והכלתו. השנה יתארחו אצלנו הרב שי פירון ואפרת שפירא רוזנברג ויעסקו בשאלה איך משפיעה קבלת המיעוט והשונה על החברה כולה.

בת-עמי נוימאיר-פוטשניק

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

38 תגובות על בואו ליום הסובלנות הדתית/ פוסט אורח

  1. איה הגיב:

    יופי של פוסט

    אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    הפיזיקה עובדת לשני הצדדים. ככל שה"שונים" הולכים ונהיים יותר רדיקלים (מבליטים את השונות שלהם במקום את הדימיון), הרוב הנורמטיבי מרגיש מותקף יותר, שמישהו מנסה לשנות לו את סדרי העולם הישנים והמוכרים (והחמימים כל-כך).
    התגובה של הרוב היא התבצרות פנימה, הקצנה של היחס כלפי אותו שונה, עד כדי קריאה לשלילת חלק מזכויותיו הקיימות (צריך להגביל אותו כי הוא מנסה להשתלט עלינו). לא משנה אם זה ארגון של הומואים, לסביות, שמאל קיצוני, ערבים או חב"דניקים שמנסים להחזיר בתשובה.

    הקריאה שלך לרוב להכיל את המיעוט השונה ועל-ידי כך "לנטרלו" היא נאיבית ביותר, ואני מניח שאת מודעת לכך. מזכירה לי את זה.

    אהבתי

    • הלל הגיב:

      אוי אני כל כך אוהב את הסרט הזה.

      אהבתי

    • בת עמי הגיב:

      ברגע שזה מתחיל זה, כתמיד, מעגל קסמים. אבל אפילו לזה לוקח הרבה זמן עד שזה קורה. אנשים שדורכים עליהם קודם כל חושבים שזה בטעות, וזה חד פעמי ואולי הם הובנו לא נכון וכיוב'. בוא נגיד את האמת, הרוב המוחלט של האנשים לא רוצים להיות שונים. ההגיון עדיין לצידי. זה שההמון לא הולך פתאום לשנות ממנהגו ולנהוג בהגיון גם זה די ברור לי. עד שיתחילו טיסות סדירות לירח לא נותר לי אלא לנסות ובכל זאת לשנות פה משהו.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני רוצה להבהיר משהו.
        מה שכתבתי זה ניתוח שלי של המצב בראייה כוללת. לא דעותיי בנושא.
        מבחינתי שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, כל עוד הוא לא פוגע באחרים.
        אני לא מכיר אותך או את הפעילות של "בת קול", והתייחסתי רק למה שכתבת בפוסט הזה.
        יצאתי מהדברים שכתבת לביקורת כללית לגבי פעילות של ארגונים רדיקלים שמתבטאים בצורה קיצונית ויוצרים פרובוקציות מכוונות אל מול הרוב. גם אם אני מזדהה עם חלק ממטרותיהם, אני חושב שהפעילות שלהם הרסנית (להם ולמטרותיהם) ולא מזיזה את הרוב לכיוון שהם רוצים, אלא להיפך.

        עלי והצליחי.

        אהבתי

      • בת עמי הגיב:

        אני מבינה את הטענה שלך, היא מסוג הטענות של אל תהיה צודק תהיה חכם – שיש בהם הרבה טעם בחלק גדול מהמצבים. יש לי שני דברים להגיד על זה. ראשית, בת קול הוא ממש-ממש לא ארגון רדיקלי, לצערן הרב של חלק מחברותיו. שנית, ההמלצה להיות חכם ולא צודק תעבוד מצויין גם בשביל הרוב (רק שהרוב תמיד צודק אז הוא פטור מלהיות חכם), שזה פחות או יותר מה שניסיתי להגיד בפוסט.

        לשמחתי הרבה אף אחד לא מקשיב לי 🙂

        אהבתי

    • ליהי הגיב:

      הנה לכם דוגמא קלאסית לאדם רדוף, מקובע ומוגבל (רגשיט ומנטלית), שאינו מסוגל לקבל דברים כפשוטם, מבלי לחפש בהם משמעויות נסתרות (רצוי בעלות אופי קונספירטיבי), ואשר כל קשר בין הטקסט המובא לעיל לבין "תרגומו" במוחו המעוות – דימיוני ומופרך בעליל.

      בת-עמי חזרה והדגישה בפוסט המקסים הזה, את הצורך בהכלתו/קבלתו של המיעוט, השונה, והפיכתו (לצורך העניין) ל"אחד משלנו". זאת, כדי לכונן חברה סובלנית ופלורליסטית, שחיים בה זה לצד זה בשלום ובשכנות טובה, סוגים שונים של אנשים וצורות חיים. עברתי שוב ושוב על הטקסט ולא מצאתי בו – לא ברמז ולא בין השורות – קריאה של הכותבת לרוב "להכיל את המיעוט השונה ועל-ידי כך לנטרלו".

      בת-עמי, את מוזמנת לתקן אותי (ועל הדרך גם את שועלן) אם אני טועה, אבל אני בטוחה שלא לזה התכוונת בדברייך, ובטח שלא זו המטרה שהצבתן לעצמכן.

      אגב, אם הלל בא גם אני באה 😈

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם אני רדוף זה סימן שרודפים אחרי, לא? (המממ… מעניין מי זה שרודף אחרי כל הזמן).
        יש לך בעייה קשה בהבנה, ואני מקווה שזה רק איתי (מסיבות שעדיין לא ברורות לי).

        אני כתבתי "לנטרלו" ככה, עם מרכאות. בכוונה.
        זה מתייחס לחלקים הבאים הבאים מהפוסט (ההדגשות הן שלי):
        "דווקא הכלתו של השונה בתוך הכלל מעמעמת את שונותו ומאיימת הרבה פחות על הסדר הציבורי".
        "כשהשונה בשוליים, דחוי, זכויותיו נרמסות ועלבונות מוטחים בו עליו להדגיש את שונותו, לחבור לשונים אחרים ולקעקע את ההגמוניה של הרוב. אבל אם הוא יכול לשבת עם כולם בבית הכנסת, להתחתן כמו כולם, ללדת ילדים, ללמוד עם כולם לרבנות ולקבל תלוש משכורת זהה, מה בצע לו כי יכה גלים?"

        אני לא יודע מה את חשבת שהתכוונתי כשכתבתי את זה, וגם לא רוצה לדעת.

        אהבתי

  3. אסף שגיב הגיב:

    אהבתי את הציטוט מהמקרא. בכלל, התנ"ך חדור כולו ברוח של סובלנות דתית עמוקה ואהבת האחר. לא חסרות דוגמאות: בני ישראל המגיעים לארץ המובטחת אחרי ארבעים שנה במדבר ופותחים בהידברות רב-תרבותית פעילה עם הכנענים; או הסימפוזיון האינטלקטואלי המרתק בין אליהו ונביאי הבעל, שהסתיים בקריאה משותפת להידוק ההבנה הבין דתית. הדבר היחיד המעכיר את האווירה הוא הנזיפות שנוזף הקב"ה בישראל כל אימת שהם אינם מפגינים מספיק אהבה ופתיחות כלפי העמלקים.

    אהבתי

    • בת עמי הגיב:

      התנ"ך מלא בכל טוב – זה שתבליט את הצדדים האלימים שלו לא יעלים את הצדדים היפים שלו. קצת כמו בחיים האמיתיים, יש בו מהכל (אגב, נראה לי שאפילו אתה יכול לנחש שמשה לא המציא את שיטות ההדברות שבהן הוא נקט כלפי הכנענים) ואתה יכול לבחור. מדי פעם מצורפת המלצה ובחרת בחיים, ובחרת בטוב, וכהנה.

      אהבתי

      • אסף שגיב הגיב:

        אני יכול לבחור? איזו גישה מלבבת: להתייחס למקרא כמו אל בופה, שאפשר לטעום ממנו בצורה סלקטיבית, על פי ההעדפות האישיות. נכון, זה קצת מרוקן מתוכן את כל העניין השולי הזה של דת ומצוות וכיו"ב, אבל למה לדקדק בקטנות?

        אהבתי

      • זיגזג הגיב:

        זה מה שתמיד אומרים… שאנחנו מבליטים את הצדדים האלימים של התנ"ך. שכחתם לציין את לוט, שבסך הכל היה נחמד מאוד אל אנשי סדום והציע להם את בנותיו הבתולות. הרבה טוב טעם.
        וגם אברהם – אלוהים אמר לו להקריב את בנו ולאברי לא היתה שום בעיה עם זה… מחמם לבבות

        אהבתי

      • זיגזג הגיב:

        נקודה מצוינת, אסף שגיב – אם אפשר לבחור, אז למה בכלל להיות דתיים?

        אהבתי

      • בת עמי הגיב:

        אסף שגיב
        בוא ניקח לדוגמא את החברים שלך העמלקים, יש בטח כמה מסרים בסיפור, בוא ניקח שניים:
        1. לזנב בנחשלים זה מעשה מתועב
        2. מי שמזנב בנחשלים יש למחות את זכרו

        אם אני בוחרת לקחת לחיים שלי את המסר הראשון איך בדיוק זה מרוקן את הדת והמצוות מתוכן?

        אהבתי

      • אסף שגיב הגיב:

        את יכולה "לבחור" לקחת מהמקרא מה שאת רוצה; את יכולה להחליט שמדובר בטקסט שקורא לפציפיזם, לאהבה חופשית ולצמחונות. אבל התוצאה היא פארסה מעוררת רחמים. ושלא תהיה טעות: איני מגנה את התנ"ך. אדרבא ואדרבא , אני רוחש אליו די כבוד כדי שלא אהפוך אותו לגרוטסקה מתחסדת ברוח הפוליטיקלי-קורקט.

        אהבתי

      • בת עמי הגיב:

        גם אתה יכול "לבחור" איך להתייחס לתנ"ך, זה כמובן הופך כל דרך אחרת לגרוטסקית.

        אהבתי

    • תפוח הגיב:

      שכחת את הרצח הברברי אחרי מעשה עגל הזהב…

      אני תמיד נדהם לחיוב מהתנ"ך. מהכתיבה, מהיותו טקסט כל כך עתיק וכל כך מעניין. ספר הדרכה לאיך להיות אדם טוב יותר? כל כך לא.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      כאילו שמבקרי התנ"ך כאן אינם יודעים שהתנ"ך זה אוסף של המון צורות הספרותיות ממרחב של כמה אלפי שנים. הרבה שאילות והלוואות מתרבויות שכנות. הרבה מיתוסים, פנטזיות דמיוניות, מעשיות לילדים ומבוגרים, סיפורים, אגדות, גיאוגרפיה, חוקים ישנים פחות ויותר, כמה קטעים ספרותיים כמה שירים ופזמונים. חלק מהחומר מלפני שהיהודים המציאו את האל שלהם חלק מאחר כך. זה מגוחך שגם המבקרים הקיצוניים וגם המאמינים הקיצוניים דנים בנכתב בתערובת הזו כמו בחדשות היום. באשר לרצחנות? ניאוף, גילוי עריות, שקרים, עבודה בעיניים, תעמולה לאומית ולאומנית ראוי להתיחס לכל זה בהשוואה לקבצים דומים. האם המיתוסים היוניים או ההודיים "בסדר יותר"רחמניים יותר? משקרים, גונבים, נואפים, שוגלים ורוצחים שם פחות או יותר מבתנ"ך? השווה ההרצחנות של הסאגות והפרקטיקות הדתיות של מקסיקו לפני הכיבוש. התנ"ך זה בס"ה עוד מסמך עתיק. בגלל שזה כביכול שלנו והשפיע מאוד עלינו – היהודים ועל תרבויות משיקות אז זה מעניין אותנו ונדמה לנו שזה דבר מה מיוחד.

      אהבתי

      • תפוח הגיב:

        אני לא כל כך בקיא, אז תקן אותי אם אני טועה, אבל הכתבים היוונים מספרים סיפור על אלים "אנושיים" שנענשים על חולשות אנושיות מהן אנחנו אמורים ללמוד לא? היא הייתה רעבה ולא הצליחה להתאפק אז היא הייתה צריכה להישאר בשאול או משהו…
        לגבי האמונה ההינדית, היא מאוד "מוסרית" – יש בה המון אהבה לעולם. הסיפורים הם מאוד תמימים ממה שאני מכיר. כלומר, האלים הורגים אחד את השני כל הזמן אבל זה מעין תהליך כזה….

        אהבתי

      • מהצד הלא מקורית הגיב:

        די מדהים איך זכרים חילונים בלי השכלה רבה מדי ביהדות ועם תפיסה מוגבלת להחריד לגבי מהי דת בכלל (לפחות לפי התבטאויותיהם כאן, אין לי מושג לגבי העולם האמיתי) מתיימרים ללמד אישה שאינם מגיעים לקצה הלק בציפורן שלה איך לשמור מצוות או מה אלוהים אמור לרצות. מדהים אך לא מפתיע

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לתפוח
        אף אחד לא יקרא זאת, חוץ, אולי, מבעלת הבית. אבל בזביל הרקורד. בן אדם, פתח ספר מיתולוגיה יונית, יש ספר קל וטוב עין הסוס. גם גרייבס באנגלית לא רע ויש עוד. יש גם קומיקס וסרטים. בדוק את חיי המין הענפים של זאוס. בדוק את אדיפוס המלך ועסקיו אם אביו אמו והעולם. . בדוק את השחיטות השקרים הרמאויות באיליאדה ואודיסאה. בדוק את חיי המין של האלים ההודיים, את הרציחות והמלחמות.

        אהבתי

      • זיגזג הגיב:

        נכון, ובגלל שהתנ"ך הוא כזה גיבוב מבולגן של כתבים עתיקים, אין שום סיבה לייחס לו משמעויות חובקות עולם או חשיבות מיוחדת. לבנות על זה דתות שלמות ולאמלל מיליוני אנשים? בשביל מה?

        אהבתי

  4. קלקלנית הגיב:

    כרגע בהמקור, שלח מזכיר שצריך לשאול איך ברק התעשר כל כך הרבה בזמן כל כך קצר, כמה ביבי נהנה משרותי טיסה מידידיו ו-כאן בא הפיצוץ, האם לציפי לבני יש בעייה בריאותית שעשוייה להשפיע על תפקודה בדרגים בכירים.

    אהבתי

  5. פינגבאק: אבל למה היא כל כך ממורמרת? « תנסו בעוד יומיים

  6. פפארצ'י הגיב:

    גיא פינס: ליסה אדלשטיין הודיעה על פרישה מיידית מהאוס.

    אהבתי

  7. רוית הגיב:

    כמובן, לפי ההזמנה למעלה, האירוע מתקיים בחסות הקרן לישראל חדשה.

    אהבתי

    • בת עמי הגיב:

      וזה טוב או רע?

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        בחייך, אנשים לא ירדמו שבוע, רק מאזכור הקרן הנוראית. מאחר ורוית השתמשה בצורה המשבשת של השם, לטוב היא לא מתכוונת.

        אהבתי

      • רוית הגיב:

        למה משבשת?

        בבקשה…

        New Israel Fund

        מעניין שבערבית, שפה שאינה שגורה אצלי, לפי תרגום גוגל מעברית לערבית זה אותו דבר. וכשמבקשים לשמוע, בלחיצה על הרמקול, אז הסדר הנשמע הוא 'קרן' – 'ישראל' – 'חדש/ה'.

        לעומת זאת, בתרגום גוגל מאנגלית לערבית, מקבלים 2 נוסחים שונים לשתי האפשרויות (New Fund for Israel ו- New Israel Fund), כולל בהשמעה.

        האם גם גוגל תרגום תומך בקרן?

        אגב, בלוגו של הקרן, הכיתוב בערבית אינו שווה במדוייק לכיתוב בשורה הראשונה של התיאור בעמוד הפותח בערבית שהוא כמו בגוגל תרגום. כאמור, לאור חוסר השליטה בערבית אין לי שמץ למה זה כך.

        אהבתי

      • רוית הגיב:

        נסיון נוסף לקישור הראשון.

        תרגום גוגל מעברית לערבית.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        רוית אל תסתבכי, יש לקרן שם רשמי בעברית. כל דבר אחר, הוא שבוש מכוון של דמגוגים.

        אהבתי

      • רוית הגיב:

        להסתבך?
        אני?
        למה, מי מת?

        שימוש רשמי בעברית והשאר זו דמגוגיה. אכן.

        כפי שמנהיגי בני דודינו אומרים לעמם בערבית שהם רוצים את הכל ללא יהודים אבל בשימוש הרשמי בעברית הם אומרים זכות השיבה ושאר ירקות. כאילו לדוברי העברית הם אומרים דמגוגיה משובשת.

        גם הקרן בחרה בניסוח מעודן בעברית אבל כל הסימנים האחרים אומרים את האמת.

        אז מי הדמגוג?

        אהבתי

  8. פינגבאק: סובלנות דתית בלי חנופה | העוקץ

  9. שאול הגיב:

    מתי תהיה סבלנות לחסרי דת ?
    מתי יהיה חופש מדת ולא חופש דת ?
    כאן קוראי התגובה מתבקשים לבחור את מילת הגידוף המועדפת עליהם ולאחל אותה לכותב או כותבת או כותבי הפוסט.

    אהבתי

  10. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, מאי‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s