יום הזיכרון בתיכון – לידיעת גדעון סער

כמו שיודע כל מי שקרא אי פעם עיתון, לא משנה מה הידע שלו בעיתונות או מה עומק השכלתו, תמיד ברגע שמדובר בנושא שהוא בקיא בו היטב, יהיה הפער בין הידע האישי לבין מה שמובלט בידיעה ספציפית עצום.

קחו למשל את הידיעה הזו של אור קשתי מהבוקר, המתחילה בשער הארץ: תלמידים יאמצו קברי חללי ואנדרטות.
נכון שבידיעה המפורטת מופיע המשפט –

התוכנית, ששמה "מורשת, ערכים והנצחה", מציינת אמנם כי היום "מתקיימת פעילות ענפה (להנצחת הנופלים, א"ק) על ידי גופים שונים, ויוזמות מקומיות בבתי הספר, תנועות הנוער וברשויות המקומיות"; אבל לפי חברי הוועדה, נדרש כעת "לפתח תשתית משותפת, שתסייע ליצור רצף חינוכי ברשות, בבית הספר ובקהילה, במערכת הפורמלית והבלתי פורמלית, לאגם משאבים ולהעשיר את הסל' (?) המוצע בתוכניות נוספות".

אלא שהתוכנית שיוזם המשרד, ומי יודע כמה שנים עוד ייקח לו ליישם אותה, כלומר לכפות אותה על בתי"ס, כבר מתקיימת בדיוק על פי הצעת משרד החינוך ואף למעלה מזה בכמה בתי ספר בארץ. האמינו לי, לא נדרשת שום תשתית. רק מחשבה מצד המנהלים בשטח.

אחד המקומות בהם נערכת פעילות ההנצחה במסגרת הלימודים הוא ביה"ס אמי"ת, התיכון הדתי המדעי-טכנולוגי בכפר בתיה, שזוכה זה שנים לשבחים על הישגיו, גם ממשרד החינוך. התוכנית הזו לא מתקיימת במחשכים: בתחילת החודש נכתב עליה במוסף דיוקן של מקור ראשון (אבי כפירי), והכתבה הועלתה גם ב-News1. אימא שלי מככבת בסופה, ואחיה המנוח (דוד שלי) הוא חלק מהפרויקט של ילדי אמי"ת. שנאמר לעיל, ידע אישי.

הילדים הגיעו לקבר בקריית שאול ביום הזיכרון האחרון כסיום לפרויקט, וכל העניין הזה הביא גם אותי לפרויקט דוקומנטרי משלי בנושא.
הפגישה איתם ועם מנהל בית הספר שלהם, איתמר חייקין (בתצלום התחתון), הייתה מרגשת במיוחד, ואלו תמונות מתוך הראיונות המצולמים שלי איתם.
הם הבטיחו להגיע גם בשנה הבאה, ואני בטוחה שיעשו זאת. וכן, איפה הילדים האלו ואיפה קאי וקשת מארץ נהדרת. כל הקלישאות על מיטב הנוער, נכונות.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, טלוויזיה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

78 תגובות על יום הזיכרון בתיכון – לידיעת גדעון סער

  1. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, מאי‏

  2. AlMuaddib הגיב:

    ראו את הסרטון הזה, וחישבו שוב, האם הפרוייקט מיותר או מזיק:

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      יפה. תודה, לא הייתי מגיעה לזה בלעדיך.

      אהבתי

    • דניאל הגיב:

      סרט מאד יפה ועדין, כמובן שהוא אינו נותן תשובה ואם נדייק הוא עוסק בנושא השכול ובשאלת המחיר של הקרבת הבן והשלום.

      ולא במחיר ההנצחה והזיכרון במערכת החינוך , למרות שהוא נעשה בידי סטודנט במערכת חינוך אקדמאית 'בצלאל'.

      אני למשל ראיתי בסרט דרך האם השכולה המגיעה לבסיס לתת לחיילים מהאוכל שהיא מכינה דרך הרבה יותר משמעותית וראויה לזיכרון הבן המת ע"י טיפול ודאגה לחיילים החיים, (למרות שזה היה ניתן להתפרש שהיא זוכרת כיצד היא הייתה מגיעה לבסיס של בנה להביא לו מאכלים מהבית)

      צריך לדעת לעשות הפרדה מהביטויים הרגשיים ומהמחשבה על עתיד הנוער שגדל כאן.

      אהבתי

  3. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אחחח, פרשנות, פרשנות‏

  4. ליהי הגיב:

    דבורית, אם עיניי לא היו נופלות במקרה על התגובות האחרונות (שועלן, אלא מי ;)), הייתי מפספסת את הפוסט המקסים הזה. יוזמה מבורכת ומרגשת. תודה שהבאת.

    כדאי אולי להמשיך עם התזכורות על פוסטים אחרונים בפרק זמן של, נגיד, 24 שעות.

    (אגב, אמא שרגל ממש שווה. רואים שהעץ לא עמד בראש הגבעה…)

    אהבתי

  5. דניאל הגיב:

    על מנת לראות עד כמה הציבור הדתי לאומי עסוק במוות ובבתי קברות הפנימי שלו וזה הראלי אני מצרפת ידיעה על טקס קבורת ספר :

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      דווקא מחאה יפה ותרבותית (לא שאני מזדהה איתה).
      לפחות אי אפשר להגיד עליהם שהם לא מפיקים לקחים – אני לא רואה כוונות לשימוש בארון…
      אם את רוצה מחאה יותר נקרופילית, מה תגידי על זה?

      אהבתי

      • דניאל הגיב:

        שועלן יפה מאד שהבאת לכאן את הקישור, אני מזמן אומרת שבארץ אין ולא היה אף פעם 'שמאל'.

        גם השמאל עושה שימוש באותם סמלים ובאותם נרטיבים מעוותים של נקרופילים וקידוש המוות.

        אהבתי

  6. אורן הגיב:

    ממה שלמדתי על יעקב המנוח אני יודע שהוא היה אדם חברותי מאוד, אהוב על חבריו, אחד עם ראש גדול שהולך צעד לפני כולם. הוא לא חיכה שהמדינה תינתן לו על מגש של זהב, אלא החליט לפעול ולעשות הכול למען הקמתה. המסר שלי ממנו הוא שאין דבר העומד בפני הרצון. אני מעריץ את הלוחם הזה

    זו לא פארודיה בארץ נהדרת, זה התלמיד האחראי על הפרויקט. השליטה באלתרמן, המסר האוניברסלי המורכב. ראוי וכדאי לזרוק את התוכנית הזו לפח. היא מייצרת עליבות. סילחו לי הלל ודבורית, הרגש, שמוביל אותה, הוא אותו רגש סינטטי של תכניות ריאלטי, מוסווה בערכים לאומיים.

    אהבתי

    • הלל הגיב:

      אויש תעשה לי טובה. מדובר בשישיסט, כן?

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        זה לא הפריע לכתב או לך. העיקר שהמעטפת נכונה ו"ערכית". זו הנביבות. הסיבה, שבין שאר מגרעותיה, הציונות כושלת אינטקטואלית. הכתב ערך את שיחתו עם התלמיד אל תוך הכתבה, הוא לא התכוון לפארודיה. כאשר זו התוצאה הסופית, לי, לפחות, אומר משהו.

        אהבתי

  7. שועלן הגיב:

    V, ביני לבינך, לו לא היתה לך את הזווית האישית בסיפור, ובמיוחד לא את המפגש עם אותם בני נוער, מה היית חושבת על הידיעה הזו?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא הייתה לי שום דעה. מה שרציתי להראות פה זה בכלל משהו אחר, לא וואוו, כי אם זה מה שהייתי רוצה להראות הייתי מעלה את הפוסט ביום הזיכרון מזווית הוואוו. רציתי להראות שיש פה עבודת יחצנות פופוליסטית ומיותרת של מש' החינוך עם עיתון שיונק אותה, פלוס הזווית המתבקשת, של כל מי שטוענים שאוי אוי אוי פולחן השכול וזה, שזה ממש ממש ממש לא רלוונטי במקרה הזה.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        א. ברור לי שהמטרה לא היתה וואוו.
        ב. יחצ"נות פופוליסטית זה 90% מהעבודה של פוליטיקאים בעידן המודרני של תקשורת המונים. בגלל זה צריך לבדוק את התוכניות שלהם ואת ביצועם בפועל ולשפוט אותם בהתאם. לתקוף תכנית של שר שמסכימים עם תוכנה רק בגלל שהוא מהצד הלא נכון, זה הפופוליזם האמיתי (ואני לא מדבר דווקא עליך – את כביכול תוקפת אותה מסיבה אחרת).
        ג. עיתון שיונק אותה? הארץ? בגלל זה כותרת המשנה היא "המתנגדים לתוכנית שר החינוך: "היא מקדשת פולחן מתים, שכול וקורבן"?
        ד. הנקודה שלי היתה, שהסיבה שזה ממש ממש ממש לא רלוונטי במקרה הזה, היא הנגיעה האישית שלך. יש לי תחושה חזקה שלולא זאת, היית מצטרפת גם כן לאוי אוי אוי. אבל כמו אי-קיומו של כח עליון, זו השערה שלעולם לא יהיה אפשר להוכיח.
        ה. גם אם אני לא מסכים עם כל הנאמר בו, פוסט חשוב מאוד.

        אהבתי

  8. קורא דעות הגיב:

    אני קורא את מאמרו המעניין של סבר פלוצקר בידיעות.
    סבר שואל איך "אף אחד לא קם", איפה כל במאי הקולנוע היהודים והישראלים בעולם, היכן אנשי האומנות… "אף אחד לא קם" למשמע דבריו המזעזעים של הבמאי הגוי שהשווה את היהודים….
    תשמע פלוצקר, אני לא יודע בדיוק מה אתה קורא חוץ ממוספי כלכלה ישראלים ומחו"ל. תכנס לבלוגים ופורומים של ארורי הסמול הישראלי, תקרא ראיונות עם במאי קולנוע ישראלים,תראה איזה סרטונים עם היטלר עושים בעיר שלך, תקרא ה"ארץ", תשמע את תוכן הרצאותיו של האופשטרמפירר גידון לוי בחו"ל….
    מה זה היטלר? מה זה קוץ בתחת? קייטנה!
    תוך שבוע יוזמן הבמאי הנערץ להרצות במגמה לקולנוע בספיר.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אין שום דבר מעניין במאמר של פלוצקר אלא טחינת מים, בדיוק כמוך. פון טרייר כבר הסביר את עצמו אלף פעם. אלף. הנה עוד פעם, למקרה שלא שמעת. טעה, לא התכוון, יצא לו. פרובוקטור. התנצל, בשם אלוהים, די, כמה אפשר לרדוף אותו? חוץ מזה סילקו אותו מקאן. מה אתם עוד רוצים? לתלות אותו?
      אל תלך לסרטים שלו, הרי ממילא לא ראית אף אחד מהם, כי הדנים הם בטח כמו האמריקאים, אין להם תרבות, נכון?

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לוולט שלום בעניין 22 במאי 17:46
        בעניין הדני ההוא. מתחוללים עוד דברים קרובים בשטחי ישראל ויחסיה עם מה שקרוי תרבות מודרנית ושוחרי תרבות זו.
        בלבנון זרקו צילום של צלם ישראלי רק בגלל היותו ישראלי. זה מYNET בעברית מי שקורא YNET באנגלית לא מצא זאת. אם זה באמת לא שם זו צנזורה מעניינת. במאמר מוסגר, גם "הארץ" באנגלית אינו תמיד זהה לעברית, סיפור שמשום מה לא זוכה לתשומת לב.
        בתורכיה גירשו בחרפה תיאטרון ישראלי שעמד להציג מחזה של חנוך לוין. גם השחקנים גם התיאטרון גם המחזאי אינם בדיוק שליחים של הדואו ליביברמן, או ברוך מרזל וגברת חוטשבלי, או איך שלא קוראים לה.
        כידוע לבנון ויותר מכך תורכיה הנם מעוז של זכויות אזרח, חופש עיתונאי, חופש ביטוי לכל והיסטוריה חופשית לגמרי מרציחות ניקויים אתניים וכ"ו ומשום כך זכותם לבקר את ישראל כי אין להם מה לבקר בבית.
        האם לא ייתכן שלחרמות וגירושים וביטויי שנאה אלו יש קשר לתופעה, במידה רבה ייחודית, ישראלים מכאן או שמסתובבים בעולם ודורשים להחרים את ישראל. מישהו, למשל, שמע לאחרונה על שוברי שתיקה תורכיים או טייסים תורכיים לשעבר שמסתובבים בעולם בעניין הארמנים הכורדים והניקוי האתני של קפריסין או בעניין חוקי צנזורה ועיתנות תורכיים קיצוניים.
        זה שיש יהודים, והרבה, שמתפרנסים מקורבניות או קרובים לכך לא אומר שאין שנאת יהודים, עובדה התוצאות הקיצוניות כמו הניקוי האתני המוחלט בחלק מבארצות ערב, למשל, ושלא יהודים ולא אוהבי יהודים המציאו שם מיחוד לגזענות זו כביכול מדעי כביכול אוביקטיבי "אנטישמיות" או "יהודופוביה".

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          אבל מה שכתבת הוא ממש לא בעניין הדני ההוא, שלא ברור לי מה ברצונכם שיעשו לו, חוץ מתלייה בכיכר העיר.
          שיעמוד בבית הדין בהאג? מה?
          אני לא רוצה לחזור על מה שכבר כתבתי בעניינו.

          אהבתי

  9. אורן הגיב:

    תפקיד מערכת החינוך להקנות ידע לתלמידים. השקעת משאבים בחינוך אוניברסלי, נועדה להקניית כלים שווים, בכדי לתת שוויון הזדמניות לצלחה בעתיד.
    אחידות המערכת לא נועדה להקנות ערכים משותפים, כמו שעלה גם בשרשרת התגובות. אין כאלה.
    השר סער, המצולם בתנוחת ערפד, מעוניין לכפות את ערכיו על כלל התלמידים. נקווה, שיפתחו אותה טינה לגביהם, כפי שחשים כלפי טריגונומטריה ודיפרנציאלים. האם מתכוון סער, שבתי ספר ערבים יטפחו אנדרטאות של הנופלים מן הצד השני, כנראה שלא.
    בית הספר אף לא נועד להפוך ילדים לבני אדם, הם נולדו כאלה. ביחס לבורות, שמדי פעם אנו מזועזעים ממנה, היא מופגנת, במה שכן נלבד בבתי הספר.

    אהבתי

  10. היא פה הגיב:

    יוזמה ברוכה חינוכית וקהילתית כשהיא באמת מגיעה מהשטח.
    כשהיא נכפית ע"י משרד החינוך בראשותו של גדעון סער, במכלול של תכנים לאומיים מובהקים אחרים, הארומה הפוליטית נדבקת גם בה. וחבל.

    ודרך אגב, ב-NEWS1 מנהל ביה"ס מצטט (ללא קרדיט) את יגאל אלון: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל".

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אני מצטער, אבל איבדתם את זה לגמרי (וסליחה על השימוש בלשון רבים, אתה פשוט מייצג מבחינתי קבוצה גדולה של אנשים).
      "כשהיא נכפית ע"י משרד החינוך בראשותו של גדעון סער"?
      ואם זה היה "נכפה" ע"י משרד החינוך בראשותה של יולי תמיר זה כן היה בסדר?
      ממתי משרד החינוך בכלל מתעסק בדברים כמו… חינוך?
      אה, הבנתי. התכנית בסדר, זה השר שבעייתי.

      אהבתי

      • קורא דעות הגיב:

        שועלן,עוד לא קלטת?
        מה שלא שמאל קיצוני הוא טמא, לא חשוב מה הממשל הנוכחי יעשה, בשום תחום, האוסף הזה ידקלם את המנטרות הקבועות והצפויות.
        אם זאת היתה יולי תמיר? אוהו….

        אהבתי

      • היא פה הגיב:

        כפי שנכתב בפוסט המקורי של ולווט, למשרד החינוך ייקח זמן רב ליישם את תוכניתו

        כלומר לכפות אותה על בתי הספר

        . כך במקור.
        כי כשזה מגיע "מהשטח" אז זה נובע ממניעים אותנטיים. אך כשזה מוכתב מלמעלה, המניעים עשויים להיות מוטלים בספק. הארומה הפוליטית (שים לב, ארומה, לא ניחוח, או ריח, או צחנה) נדבקת ליוזמה הזאת מתוך הקשרה הפוליטי. לאו דווקא מעצם מהותה.

        אהבתי

        • שועלן הגיב:

          אם כך, לא צריך שר חינוך, ואולי גם לא משרד חינוך. שכל אחד יעשה מה שבא לו וזהו.
          וגם שר ביטחון. הרי גם כל מה שהוא עושה הוא בעל ארומה פוליטית. ושר חוץ. שלא לדבר על שר אוצר. יודע/ת מה? גם ראש ממשלה!
          ומה דעתך על זה שמשרד החינוך כופה על החרדים לימודי ליב"ה בניגוד לרצון בשטח?

          אהבתי

    • אורן הגיב:

      עם יכול לעסוק באינטסביות בעברו האמיתי והמסולף, לחשוב שמצבו מפואר, ועתידו ניצחי. זה לא ערובה להצלחה. זה טוב לנאומים.

      אהבתי

  11. אלון הגיב:

    נחמד. חבל רק שאותם נערים חביבים ורגישים גדלים והופכים למפלצות אדם כמו הלל וחבריו כאן.

    אהבתי

    • הלל הגיב:

      חן חן. רואים שאתה הומני, רגיש ופתוח לקבל את הזולת.

      אהבתי

      • אלון הגיב:

        הלל- תראו מי שמדבר על הומניות רגישות ופתיחות!!! כולם מוזמנים לקרוא את התגובות של הלל באצבעות שחורות מאתמול על החילוניים. אתה בדיוק כמו כל הדוסים הצבועים והשנואים!!!

        מעלי-אני לא שמאלן אני מרכז שפוי ששונא דוסים בכל מאוד ונפשי!!!.

        דניאל- את צריכה להתנצל בפנינו שאת קיימת ומגיבה כאן. לא נראה שאת סובלת מעודף מעריצים בבלוג הזה. אפילו בעלת הבית כבר התייאשה ממך.

        אהבתי

    • מעלי הגיב:

      אלון ?"מפלצות אדם כמו הלל"…סליחה ?
      אין שובניסטים גזענים כמו השמול! ושהם שונאים….
      מי שלא שמולן:"מפלצות אדם"….

      אהבתי

    • דניאל הגיב:

      אלון, לא יפה מה שכתבת על הלל, הלל הוא אחד הנציגים המכובדים והיקרים פה, ללא ציניות, אני חושבת שצריך להתנצל בפניו.

      כמה שיש לי וויכוח אידאולוגי אתו הוא שותף ויריב חשוב באכסניה כאן.

      אהבתי

  12. מחשבית הגיב:

    אז את ויאיר לפיד קרובי משפחה?

    אהבתי

    • ציוני הגיב:

      ההצעה שבתי ספר יקדישו "טיפול" לאנדרטאות באה מיו"ר ארגון המשפחות,בן שם.
      הכוונה היא בעיקר אימוץ אנדרטאות ברחבי הארץ, ע"י בתיספרים, לא שהם צריכים לעשות הרבה, רק כמה פעמים בשנה לבקר באנדרטות לסייע בטיפוחן,להכיר את תולדות האדם- המלחמה שהקריב את חיו בה למעננו.
      מה רע בזה להכיר את מורשת העם,הארץ, שאתה חי בה?
      "שידעו שחוץ מאלירז שדה חיו פה עוד אנשים"….(אמר בן שם)

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        מי זה אלירז שדה? דמות אמיתית או פיקטיבית? למה בן שם מכיר אותה?
        האם התוכנית מתייחסת לכלל הנופלים, או רק לאלה שזכו לאישורו של אמנון לורד.

        אהבתי

  13. דניאל הגיב:

    לאחר שבוע של חופשה בפריס מצאתי את עצמי ב Journée de commémoration des soldats morts , מנסה להבין כיצד שר חינוך של מדינה שלמה מחליט על תוכנית איסוף מתים בבתי הספר בחסות זק"א וחברה קדישא .

    דבורית יקירתי, אין באף מדינה מתוקנת בעולם עיסוק כל כך טורדני וחולני במוות כמו בישראל, אף מדינה החפצה בחיים לא שולחת את ילדיה לבקר מתים בשיעורי אזרחות , אלא אם השיעורים עוסקים בכישוף ואו בהעלאה באוב המוכר יותר בשם סיאנס מצרפתית: Séance.

    מצד שני יש משהו טוב בלימודים בבית קברות, שם התלמידים יכולים ללמוד בשקט .

    לעניין הביקורים בקברי חללים משמעותו של זה זהה בדיוק לפולחן הפגאני שרק היום אנו עדים לו, ל"ג בעומר, לעליה לקברי צדיקים, האחרון זהו פולחן דתי והראשון הופך להיות פולחן ציוני.

    בדיוק כמו שמקורה של 'הקופסה הכחולה' של הקרן הקיימת נוצרה מקופת הצדקה מקבר רבי בר יוחאי, המדינה הציונית מאמצת לעצמה פולחנים זהים לפולחנים הדתיים ומתמירה אותם לצרכיי הלאום המעוותים שלה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      …מנסה להבין כיצד שר חינוך של מדינה שלמה מחליט על תוכנית איסוף מתים בבתי הספר בחסות זק"א וחברה קדישא…

      1. אייחס את המשפט הזה לאוויר הדליל בטיסה.
      2. לא קראת את הכתבה, אין לך מושג מהו הפרויקט, ולכן לא אגיב לטענותייך חסרות השחר.

      אהבתי

      • דניאל הגיב:

        אני יותר מאשר מכירה את הפרויקט, כאחת שחינכה באמי"ת כפר בתיה , אני מכירה את המקום ואת האנשים ויודעת בדיוק על מה מדובר , לצערי הייתי שותפה בעבר לטקסים הללו ולחינוך אותם בני הנוער.

        דרך הגב, פריס יקרה מאד והאוויר הרבה יותר נקי מכאן .

        אהבתי

    • מעלי הגיב:

      דניאל צודקת!!!
      למחוק!
      למתוק כל מה שמזכיר את : ישראל, יהודים, ציונות דת….
      רק נכבה!!!!
      כולנו נכבה!
      ישראל לזבל!
      איך טינופות כמו הדניאל הזאת גדלים פה בארץ?
      ד"א יש איזה במאי בקאן שאמר" שהיהודים זה קוץ בתחת" מה דעתך להצטרף אליו? ולכל אהוביו ואוהביו מבמאי הקולנוע מישראל ואירופה?

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        רואה מעלי, הצליחו להנחיל לך את המושג נכבה. בזכות דיון על בסיס קונפליקט וללא הסכמה לאומית. בזכות גופים לא ממסדיים, ובעיקר, בזכות אלה, שרוצים שלא ילמדו את הנכבה. אם יאסר בחוק, לימוד תכנים ציונים יהודים, אולי יתחילו להכיר אותם.

        אהבתי

        • מעלי הגיב:

          לא, זה בזכות זה שאני חי עם ערבים,מדבר ערבית, ומשוחח איתם מאז שאני בכתה א'.
          אני לא גר במדינה השכנה (תלביב) אני מישראל.
          המלה נכבה מוכרת לי מגיל 10.

          אהבתי

          • דניאל הגיב:

            שאלה ? אתה תמיד 'מעלי' יש מצב פעם שתהיה 'מתחתי' , איך זה שהכינוי כל הזמן נמצא 'מעלי' ?

            וזו לא הזמנה לדייט .

            אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      1. לכו לבתי הקברות בארץ של החללים של האימפריה הבריטית מאז מלחמת העולם הראשונה עד 1948 ותראו פולחן מתים אמיתי נכון מסודר. בתי הקברות בהר הצופים, חיפה ורמלה הם דוגמה טובה. יש בתי קברות כאלו גם באירופה וצפון אפריקה וזו, מבלי לבדוק, כנראה השקעת כספים אדירה בפולחן מתים.
      2. ANZAC DAY באוטרליה וניו-זילנד הוא פולחן מתים אמיתי. זיכרון לכל חללי המלחמות שרובם מתו על אדמות רחוקות נלחמים עבור אימפריות אדירות במלמות שהי במידה מרובה לא שלהם. בדקו בגוגל.
      3. ברוב הארצות שאני מכיר, בדרך כלל מעט ושטחי, ( פולין, בריטניה, צרפת, איטליה וארה"ב ) המדינה דואגת לתת כבוד למי שנהרגו במלמות הקשורות לייסוד המדינה וההגנה עליה. האינטנסיביות והכלליות של הטקסים ביחס לכלל האוכלוסיה משתנים עם הזמן והמקום.
      4. ביחס לחיבור המצוטט על ידי אורן, גם כשתלמידים בישראל כותבים חיבור על פרפרים, פרחים או מה לא עוד זה בדרך כלל עילג, שטחי, עלוב ומלא רגשות סינטטיים ושגיאות כתיב בשפה דלה. פשוט לא מלמדים כתיבת חיבורים. אין כלום בין זה ובין הנושא שעליו כותבים. הידלדלות יכולת הביטוי הכתוב של כלל הישראלים היא נושא בפני עצמו.
      5. כללית רצוי לא להתייחס בציניות למות של אנשים צעירים שרובם מתו גם מתוך נאמנות לערכים שבעיניהם ובעיני זמנם נראו חיוביים, ולו רק נאמנות ומסירות לחבריהם ביחידה, גם אם כיום אנחנו נראים בעייני עצמנו הרבה הרבה יותר חכמים מהם. מי כאן בדיוק מתייחס בציניות מתחכמת לצעירים הסוריים שנהרגים בארצם או לפליטים הפלשתינים שנהרגים על הגדרות בצפון.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        הטענה אוניברסלית, כל מדינה, והגדעון סער שלה.( כמובן שלנו עולה על כולם, ולעולם לא אכנה אותו גידון). לא מדובר בחיבור, ובכל מקרה יש תלמידים, שכותבים חיבורים יפים על פרפרים. מוטב למערכת להתמקד בשימושי שפה ולא אנדארטולוגיה.

        אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          נחמד שבבלוג של ולווט עוסקים בביקורת על "המצב האוניברסלי" בכל
          ה "יוניברס" ובמשתמע בתיקונו.
          תגובתי, כמוני, הייתה מוגבלת ולוקלית, בעיקר למדינת תל-אביב, כולל
          שטחי הכיבוש סביבה ובאה להראות שתשומת הלב וניתינת כבוד של מדינה
          וציבור, לצעירים, ולא כל כך, שמתו במלחמות אינה החצנה של תופעה
          ייחודית בפשיזם הקליריקלי של התיאוקרטיה המיליטריסטית הציונית אלא
          תופעה אנושית כלל אנושית. במידה מסויימת אני מרחם על מי שחושב
          על בזבוז משאבים וביורוקטיה ושר החינוך כשהוא משוטט בבית הקברות
          הבריטי בהר הצופים או רמלה או של צה"ל בצפון תל-אביב. לטעמי בתי קברות
          אלו, שמות המתים וגילם הם התעמולה האנטי מלחמתית הראויה ביותר ועל
          זה אומללים חסרי דמיון וחסרי דאגה אוניברסלית כמותי חושבים כשעוסקים
          בעניין זה.

          אהבתי

  14. תם הגיב:

    אני משוכנע בכל לבי שכל המגיבים הממליצים לאמץ את ניצולי השואה, העובדים הזרים, הנשים המוכות והילדים חולי הסרטן, אכן עושים זאת בעצמם בזמנם הפנוי ולא רק יודעים לירוק ארס ולהטיף מוסר ממקום מושבם בין האספרסו למקיאטו. נכון, אנשים טובים?

    אהבתי

  15. bigunia הגיב:

    צר לי, אך אימוץ קברים, בימים בהם שיעורי אזרחות הצטמצמו, אין שום שיעורים על דמוקרטיה וגדעון סער מקדם עוד ועוד תכנים לעידוד גיוס לצה"ל בתיכונים/ שיעורי "מורשת" ומעין כאלה – זו לא יוזמה ברוכה.
    שיאמצו ניצולי שואה עריריים, שיאמצו נזקקים ויטפלו בהם, שיאמצו ספריות וישפצו אותן במקום לאמץ קברים. שוב מדובר בקדושת המתים והמוות במקום להשקיע בחיים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא, הם לא מאמצים קברים, הם מגלים עניין במשפחות הנופלים.
      אין לך מושג כמה זה שימח במקרה הספציפי הזה.
      ושוב, אין לי שום דבר נגד כל המיזמים האחרים, אבל מעל הקברים עומדים אנשים חיים ובודדים. חלקם, לא עלינו, ג ם ניצולי שואה.

      אהבתי

      • bigunia הגיב:

        אז את יודעת מה? אני חושבת שכל בי"ס יכול לעשות את הפרויקטים האלה שלו, לפתח אותם במסגרת פנימית ואולי משהו שמתקשר לסביבתו הישירה – חללים מהשכונה וכדומה.
        אבל כששר החינוך עוסק בזה ומוציא תוכנית מאורגנת ומסודרת, כשיש לו דברים אחרים לארגן ולסדר (חינוך לדמוקרטיה ולאזרחות, אלוהים ישמור) זה חורה לי.
        גם בתנועות הנוער יש "אימוץ קברים". כשעורכים את טקסי יום הזכרון ליד קברים שכבר אין אף בני משפחה שמגיעים אליהם.
        בכל אופן, אני בטוחה שאת מסכימה עם קדושת המתים שעולה במדינה שלנו על קדושתם של החיים וממשיכה לשכפל את תחושת הקורבנות, שממשיכה לדרדר אותנו כחברה שכל היום בוכה ששתו לה ואכלו לה ולא שמה לב כמה היא שותה ואוכלת

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          זה בדיוק מה שאני אומרת – כל התשתיתולוגיה מיותרת.
          יפסיקו השר ועוזריו השקדנים לזבל תשכל.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            אני לא מבין אותך.
            מצד אחד את תומכת בפעולות מהסוג הזה, ומצד שני את מתנגדת לפעילות של משרד החינוך בנושא.
            חשבת על זה שלא כל מוסד חינוך ממלכתי מסוגל להרים פרוייקטים כאלה לבד?
            מה רע שמשרד החינוך יארגן תכנית כזו שתשמש את כל מוסדות החינוך?
            למה צריך להיות אוטומטית אנטי?

            אהבתי

            • velvet הגיב:

              מאחר שאין שום צורך ב"תשתית" ובמתווה. זה מיותר, כל הפרוצדורה והפיכת העניין למשימה שתצריך כספים והכנות וצוותי חשיבה זה בזבוז זמן וכסף. אפשר לשלוח חוזר, הצעה, רעיון, זה מספיק!
              מה זה "תשתית" לדבר הזה?
              קרא את הכתבה, ראה איך בית הספר פעל, וזהו.
              למה לסרבל הכל במיזמים, בירוקרטיות ותשיות מופרכות? אתה לא רואה את האבסורד?
              זה כמו שאני אקים עכשיו ועדת ולווט שתקבע איך יתנהל סדר היום שלי מעתה והלאה.

              אהבתי

              • שועלן הגיב:

                אני מבין שוולווט זו אימפריה שחולשת על אלפי מוסדות שונים ומשונים עם תקציבים של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, וכפופה לרגולציה מטורפת מצד משרד האוצר, יועצים משפטיים, ועדי עובדים עצלנים ומיליטנטים וכד'.

                אהבתי

                • velvet הגיב:

                  כן כן וכן, ובכל זאת לא צריך "תשתיות". למה תשתיות? לשלוח את הילדים למבצע בלשי להסתכל על לוחות זיכרון בבתי כנסת? תשתית לחפש ב-144 או בגוגל את המשפחות?
                  ליצור קשר עם חילות צה"ל? על מה אתה מדבר?

                  אהבתי

                  • שועלן הגיב:

                    מעולם לא עסקתי בנושאים פדגוגים, אבל אני מניח שב"תשתיות" הכוונה היא לתכנית מסודרת הכוללת רשימת שמות, מיקום, רקע, קשר עם ארגונים חיצוניים (משרד הביטחון, יד לבנים, רשויות מקומיות), והם מדברים גם על הכנסת תכנים לבגרות.
                    נכון שכל בי"ס יכול היה לארגן פעילות כזו בעצמו (והמציאות היא שרק מיעוטם עושים זאת), אבל בראייה מערכתית זה בזבוז אדיר של משאבי המערכת על כפילויות מיותרות. זה בדיוק מסוג הפעילות שצריכה להיות מרוכזת ברמת משרד החינוך (הנה, אפילו שתי"ל "מאגמים משאבים" – מונח שלמדתי כעת).
                    לפי הידיעה, "בשנת הלימודים הבאה יתחיל פיילוט של התוכנית בארבעה יישובים – חיפה, רחובות, אשדוד וקרית אונו". מה רע?

                    אהבתי

                    • velvet הגיב:

                      נמאס לי לחזור על עצמי, אבל התגובה שלך מעצבנת אותי גם בפעם העשירית שקראתי אותה.
                      אתה משתמש בטרמינולוגיה לא רלוונטית למקרה. אין פה "משאבים", אין פה "בזבוז", אין פה "כפילויות". זה פרויקט צנוע להפליא. כמו פעולה בצופים: אומרים לילדים, לכו חפשו חלל שאתם מתעניינים בו ועלו על עקבות משפחתו וסיפורו. בלוח זיכרון בבית כנסת? בסדר. באתר יזכור? גם בסדר. זה לא להשתטח על קברים ומצבות, כתיאור מאמר המערכת של הארץ היום.
                      זו פעילות חינוכית עם או בלי מירכאות (איך עושים תחקיר, אם אתה ממש רוצה לדעת). כל הטענות על קידוש השכול והמוות מגוחכות לחלוטין, כאילו כל תוכנית הלימודים מגויסת לזה.
                      לא. מדובר במשימה נקודתית, שמקושרת ליום הזיכרון ותו לא.
                      איזה משאבים וכפילויות יכולות להיות פה? על מה אתה מדבר? יש מספיק חללים לכולם.
                      ואם שניים או שלושה ילדים יגיעו לאותה משפחה, יגידו להם "תודה, כבר התגייסנו".
                      זה רעיון שיכול היה להסתכם בדף נייר לבתי הספר מטעם השרסער וזהו.
                      ברגע שהופכים את זה ל"פרויקט לאומי" – פה מתעוררת הבעיה.

                      אהבתי

  16. הלל הגיב:

    הכתבה ריגשה אותי מאוד כשקראתיה אז. לא ידעתי שזה קשור אישית אלייך. אכן יזמה מבורכת.

    אהבתי

  17. שליטא הגיב:

    איזו אמא שווה 😉

    אהבתי

  18. עטרה הגיב:

    דבוריתקה, האשה היפה והמרשימה הזאת בתצלום היא אסתר, אמא שלך? 0-:


    V: כן

    אהבתי

  19. שועלן הגיב:

    עכשיו את מתחילה להדאיג אותי

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני מתקשה להבין אותך היום. אתה רומז שבכוונתי לחזור בתשובה? אז לא. אל תדאג.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        המדגם המייצג שהוביל אותך למסקנה הנ"ל הוא(?):
        1. מקרה פרטי שנחשפת אליו במקרה (וכנראה שיכול היה באותה מידה להגיע ממוסדות חינוך או תנועות נוער אחרים).
        2.פרודיה בארץ נהדרת.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        קאי וקשת מארץ נהדרת. את מדאיגה גם אותי. משתמשת בדמויות פיקטביות בוויכוח, כמעשה דן קוויל.

        אהבתי

  20. תיכון דה-שליט ברחובות אימץ בזמנו (ואני מניחה שגם כיום) קברים של חללים עריריים, בעיקר חיילי גח"ל ממלחמת השחרור. יוזמה יפה כל עוד היא נשארת בפרופורציה ולא הופכת לפולחן נקרופילי.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אין פה שום פולחן נקרופילי. הם לומדים את סיפור הנופלים, עושים תחקיר בלשי בעקבותיהם.

      אהבתי

      • זיגזג הגיב:

        מה עם אימוץ ילדי עובדים זריםחיים?

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          לדעתי יש להם הורים והם לא זקוקים לאימוץ, אבל נראה לך שיש לי התנגדות לכל תמיכה בהם?
          למה לא לעזור לנשים מוכות?
          למה לא לקדם נשים ערביות שסובלות התעללות מהבעלים שלהן על בסיס יום יומי?
          כן, לעזור, אבל איך זה קשור לעניינו?
          וכנהלאה.
          דמגוגיית ה"מה עם" ירודה להפליא.

          אהבתי

  21. אריק הגיב:

    מה לגבי אימוץ קברי צדיקים? כי גם זה יגיע מיד אחרי זה..

    אהבתי

כתיבת תגובה