מצעד הגאווה

נאום נתניהו בקונגרס

פרשנינו לא נרגעו, וממשיכים בייצור סופרלטיבים ספרותיים מורכבים לנאום. למשל, נאום המלך לא היה אלא גמגום ארוך ורהוט
לא רק זה, הם מתרבים וגחים מכל מיני פינות של התקשורת.
למשל, אבי רצון, ע' 3, מעריב: הופעתו של נתניהו היא רוקסטארית, והאמריקאים טמבלים.
ובסוף יש ניגוח עצבני באמנון אברמוביץ'.
למה לא הלכתם לאיזו בסטה במחניודה, הייתם מוצאים שם אמירות יותר חכמות.

תכירו את בן ניתאי. רביב דרוקר הביא את הקטע בקירשנדון. אל תחמיצו. מדקה 1:53-2:43


וכל הקטע:


(תודה לארנון)

סקר הארץ. והכותרת, עליה דרמטית בתמיכה בנתניהו.
לא חבל על הכסף? בשביל זה לעשות סקר? זה לא היה באארור מאליו?

תוס': שימו לב, אגב, ליחס בין ה-5% ל-20%
מח' גרפיקה רשלנית או כוונת מכוון מערכתית?

 

בישר"ה: תמונונת קטנטונת בשער: הנתניהוז יורדים מהמטוס אמש, אוחזים ידיים. קישוט לדברי אובמה לפלסטינים.
לסיכום הפרונטים, בהארץ ובישר"ה מתעמקים עדיין בנאום. במעריב כפ' 2-3 כאמור לעיל, ובידיעות דוהרים כבר הלאה, למש' עופר (ע"ע).

לא יודעים איפה גלעד שליט

הרמטכ"ל היוצא סתם תפה כל משך כהונתו, ועכשיו, איך יצא הוא מהבקו"ם, פיו מפיק מרגליות. למשל, "לצה"ל אין מושג איפה שליט" (נועם שליט טוען שאמר זאת כבר קודם). אולי צריך היה לחתום על שתיקה בשלושנים הקרובות? עד היום איש לא אמר זאת באופן רשמי, אף שלמעשה ניחשנו שזה המצב, ואז משתחרר האיש לאזרחות ומשחרר חרצובותיו? מעניין אם בצה"ל לא "זועמים".
בפרובינציאליות מרשימה, מתברר, יש לאשכנזי מה לומר גם על האנשים הרבים המסתובבים ברחובות תל אביב. יאללה יאללה. שמענו.
מעניין מה יהיה לו להגיד אם יסתובב בניו יורק.
בידיעות הכי מתרגשים מאמירתו. כות' ראשית והרחבה ניכרת.

משפחת עופר והקשר האיראני

במעריב מופיעה הידיעה בע' 12 (וכלום במעריב עסקים) עם הכותרת: "זאת אי הבנה", ודיווח מ"סוכנויות הידיעות" שבמשפחה עסקו אתמול בכיבוי שריפות. אין לידיעה זכר באתר. מעניין.
ההצנעה המאוד בולטת של מעריב אל מול יתר העיתונים את העניין מעוררת סימני שאלה: מה הם יודעים שאני לא? או מי מוכר מה ולמי? או: אולי הכל בגלל קשריה הוותיקים של מש' נמרודי עם איראן? או: אולי לבעלים החדשים יש משהו באמתחת?

באתר הארץ התפרסם אתמול שמשהב"ט בודק את העניינים (והבוקר בעיתון). ובשער, מתוך הכתבה: לפחות 200 חב' בינלא' הפועלות בישראל מקיימות קשרי מסחר ענפים עם איראן.

לידיעות (גם בשער): "גילויים חדשים" – משרד החוץ בודק את ההאשמות.
הידיעה מופיעה ע"פ 2-3. ארבעה כתבים עוסקים בעניין. זו גם הכתבה בשער ממון, על המיכלית שסיבכה את מש' עופר.

ובכלכליסט.

ובישר"ה, ציטוט של המשפחה: "ההאשמות – אי הבנה" (ע' 11).

בקצוות

נראה לי שמעולם לא הוקדשו כל כך הרבה מילים למדים החאקי. כפולת אמצע במעריב!

בוריס גלפנד עלה לגמר אליפות העולם. וב-ynet בזמן אמת.
טוב, אולי בזכות הפוסט למה התקשורת מתעלמת משחמט? יש אזכור?

הספר החדש של דויד גרוסמן, נופל מחוץ לזמן ייצא בשבוע הבא.

תעלומות בשמי הרשת/ יש עורכים בבית, מהדורה מתקדמת


רואים תידיעה הזו? הייתה ואיננה עוד. זה מה שמקבלים כשלוחצים עליה:

הנה אוד מוצל, כות' המש':

קצין קבילות החיילים האלוף במיל' יצחק בריק מסר לוועדת החוץ והביטחון את הדו"ח השנתי. בריק הזהיר כי "התנהלות הצבא דרך סמסים ומיילים תגרום לכך שלא נוכל לנצח"

ידיעה עדכנית בה ענייני הסמס מוצנעים, וגם הכותרת לא כה מפחידה, כן מופיעה בוואלה!.

אבל ידיעה דומה (עם כותרת מהגיהנום, "צה"ל נופל ברשת") מתפרסמת במעריב (16).
אלא שהתעלומה נמשכת: אם מחפשים אותה ברשת, מגיעים לעמוד לא קיים, שרק בעזרת "עותק שמור" אפשר לחשוף.

פירוטי נציב קבילות בידיעות ובהארץ מאוד חסכוניים. ובישר"ה, כשהכותרת המובסת מופיעה:


ומודעה/ידיעה מצחיקה מגלובס: אמת בפרסום


TESTED – not TASTED
(מ-ynet. תודה למ' ולע')

קצה האצבעות

ברייטינג יש מדור הנקרא "מבקר/ת השבוע", ובו קוראים כותבים ביקורונת טלוויזיה.
אלא שליד תמונתה הנאה של ברמנית מתל אביב יש שטח ריק תכלכל. אי אפשר לקרוא מילה.

מנחם בן מתעצבן על העיתון בו הוא כותב. בשבוע שעבר פורסם בו השאלון "האם אתה מנחם בן?". הוא מסכם:

"גם רייטינג מסית נגדי, ושם בפי מילים שלא אמרתי כדי להשניא אותי עוד יותר על הקהילה. זה לא כל כך מצחיק (אותי לפחות)".

סופשבוע: שר ליבוביץ-דר על יצחק טוניק. טל שניידר על רון דרמר, יועץ הסתרים של רה"מ. טל אריאל אמיר ונתיב נחמני על הסייען נאדים אינג'אז. צח יוקד על רצף אסונות טבע באמריקה. אייל לוי על ריאן גיגס, הכדורגלן הטוב בעולם שישחק עם מנצ'סטר יונייטד בשבת. שניצר על טרנס מאליק. פרק מתוך הספר החדש של קובי אריאלי.

גם בעכבריר יש כתבה על טוניק.

אפרת נוימן ממארקרוויק טסה לליסבון, לבדוק מה חדש בפורטוגל.

החיים הסודיים של יובל דיסקין,  מחר ב-7 ימים.

(שלא יהיו אי הבנות, תת המדור קצה האצבעות מתבסס על דפדוף, לא על קריאה).

לחם עבודה

טיים אאוט ירושלים ייסגר בתום שנת פעילות. השבועון יהפוך לרבעון ויופק על ידי עובדי טיים אאוט תל אביב.

זה המכתב הופץ היום בתפוצת מערכת במעריב

שלום לכולם
מס' עדכונים:
א. מכירת התלושים להום סנטר, קסטרו ורנאור הסתיימה, ניפגש במבצעים הבאים
ב. נכון שהילד/ה ( או הנכד/ה) שלכם הכי יפה?
רוצים לפרסם תמונה שלו/שלה במגזין הקרוב של להיות הורים – ואולי גם להיבחר לכוכב החודש?
שלחו עד יום א' בערב צילום שלהם למייל: HORIM@MAARIV.CO.IL (בצירוף שם הילד) מחכים לכם!
ג. נמצאו בבית מעריב גורי חתולים מקסימים.
בינתיים חברי ההפקה של ביגטיים אימצו אותם עד שימצא להם בית חם
מי מכם שרוצה לאמץ או לסייע לטפל בהם בסופי שבוע מוזמן לפנות ל***
ד. מהיום ניתן לרכוש סיגריות בקפיטריה בבית מעריב

איזה סעיפים מטרידים אתכם במיוחד? כי אני מודאגת מכולם.
א. עם השופרסל?
ב. למה לא מציעים לכל אזרחי המדינה לפרסם את ילדיהם בעיתון?
כן, בדיוק כמו תמונות פורים בידיעות, פוסט עליו ספגתי ביקורות נוקבות רבות מכל כיוון. תנו הזדמנות לכל!
ג. מדוע גורי חתולים מוצאים פעם אחר פעם מחסה בבית מעריב? מה יש בבניין הזה המושך אותם?
(ועל זה שביגטיים הונשם וימשיך לחיות כבר שמענו).
ד. ככה אתם דואגים לבריאות אנשיכם? סיגריות בקפיטריה?

אולי בגלל הקליפ הזה, לא מכבה את הסיגריה.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

פעם נורית בת-יער הייתה נערת תפוזינה.

סקייטבוק, קמפיין הספרים/בני נוער של סטימצקי, פרק 4.

אוואנגארדיישן, בלוג חדש.

צרות בכותרות

פיני רובין: "כאשר טייקון בא לשר בישראל – רועדות לשר הברכיים"

באמת? למה? הנה מה שכתוב בידיעה עצמה:
"עורכי הדין רם כספי ופיני רובין, המייצגים כמה מאנשי העסקים ובעלי ההון הבכירים במשק, ניצלו אמש את הבמה בכנס לשכת רואי החשבון באילת כדי לתקוף את התקשורת. בפאנל שעסק בשאלה מי משפיע יותר על מקבלי ההחלטות בישראל – התקשורת או בעלי ההון אמר רובין כי "המצב בו טייקון בא לשר בישראל ולשר רועדות הברכיים בשל החשש ממה שתגיד התקשורת חייב להשתנות";

(תודה לאיתי אשר מעבודה שחורה).

לפני פיזור

על הדרמה האחרונה שפקדה את הבלוג, העלמותן של מודעות גוגל, כתבתי אמש.
פורום תקשורת ועיתונות בתפוז העלה את הנושא לדיון.

אם רק הייתי גבר הייתי יכולה למכור מנות זרע ב-850 ש' האחת (מעריב, המגזין).
Not!

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוגלנד, לחם עבודה, מן הארכיון, קצה האצבעות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על מצעד הגאווה

  1. שונצי הגיב:

    הקליפ של המעשנים מטריף – מעטים יודעים שאחד מכוכביו היה עד לאחרונה עובד של מעריב. הכל מתחבר כעת?

    אהבתי

  2. שונצי הגיב:

    יאפ. אגב, גם אני. עבדתי. במעריב. לכן אני יכול לפזר את הערפל בנוגע לחתולים: הם נכנסים דרך מערכות האוורור, ומוצאים להם כל מיני כוכים להמליט בהם.

    אהבתי

  3. ארנון הגיב:

    נג'מין ניתאי 1978, הקטע המלא:

    אהבתי

  4. עברי הגיב:

    יש איזה קטע עם תרומות זרע… עד גיל 28 בלבד. לא יפה! Ageism!! (=גילנות!!)

    אהבתי

    • נו באמת הגיב:

      אין לך מושג כמה שאתה צודק.

      לאחרונה נרשם סירוב לתרומות זרע (חינמיות! מיינד יו) ע"י גברים מהמרכז ע"ש סופי ואברהם סטוצ'נסקי ברמת גן. לא יפה.

      אהבתי

  5. נו באמת הגיב:

    ידיעות עושה פצ'קראי לביבי אפילו בקטנות. כאילו טוחן לאנשים בתת ההכרה.

    יש פה שימוש, עלק מתוחכם, בשווה ערך לפרסום תת הכרתי שכמדומני הוצא מחוץ לחוק. המסר שוקע לאיטו בעיני המתבונן אבל ההשפעה ניכרת הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

    אהבתי

  6. למה לסלף? הגיב:

    מדים בצבע חאקי?
    אולי מדי זית… אבל עזבי, למה להיצמד לפרטים. עדיף למצוא איפה לבקר את העולם כולו

    אהבתי

  7. דפי קודיש-וייכרט הגיב:

    הארץ עם קידום עצבני לגרוסמן. מצד אחד, עוד עיתון עושה קידום מכירות בעמוד הראשון, כולל ציטוטים של העורך שמסביר שזהו ספר חדשני בקנה מידה עולמי וכו'; מצד שני, טוב שיש עיתון שעוד עושה קידום לספר (ואפילו לא בהוצאת שוקן!) ולא לעוד תכנית מציאות או תחרות כשרונות שממילא שוברת את שיאי הרייטינג.

    אהבתי

  8. הנחה הגיב:

    דבר נורא ומאוד מטריד קורה במעריב: העובדים מקבלים תלושי הנחה. טוב שאת עומדת על המשמר ונאבקת בתופעות מטרידות בעולם העיתונות. כל הכבוד

    אהבתי

  9. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » האלופה‏

  10. בונד ג בונד הגיב:

    הנאום של ביבי בקונגרס היה מצוין, במיוחד ברמת ההגשה, אך גם מפוספס. חבל שלא ניצל את הבמה ואת התמיכה הרחבה טוב יותר.

    בעניין הסרטון מ-1978 (שאגב, מסתובב ברשת כבר שנים ומוזר שרק עכשיו "התגלה"), נתניהו עבר את התהליך שעברו הרבה לפניו (כ-15 שנה) מנהיגי העבודה (רבין ז"ל, פרס יבדל"א וכו', שדיברו על האופציה הירדנית או על אוטונומיה). ב-1978 רק חד"ש/רק"ח ויחידי סגולה כמו אבנרי ואייבי נתן תמכו ברעיון המדינה הפלס' ולכן לא ברור הקינטור המעושה של דרוקר.

    לצד התהליך שעבר נתניהו, עד להכרה במדינה פלס', מעניין לראות גם את הדברים שרלוונטיים גם היום – 33 שנים אחר כך: העובדה שישראל היא בת הברית היציבה ביותר של ארה"ב במז"ת והמקום היחיד באזור בו לערבים זכויות מלאות.

    אפשר להגיד הרבה דברם על נתניהו, אבל לנאום הוא יודע וגם בדבייטינג הוא מוצלח לאללה. גם אם לא מסכימים עמו, אין ספק שביבי מאד מרשים כבחור בן 28 שמתמודד בצורה כה רהוטה (בכל שפה…) עם השאלות הקשות של פואד עג'מי ומעביר את עמדותיו בצורה כמעט מושלמת.

    אהבתי

    • R-D הגיב:

      סיפור דומה מעט.

      בזמן מלחמת יום הכיפורים היו, בעיר גדולה בארה"ב, קבוצה לא קטנה של סטודנטים ישראלים. חלקם נשואים מישראל, רובם רווקים ומיעוטם נשואים לבני/בנות אמריקאים.

      מיד בפרוץ המלחמה הם התארגנו בסיוע הקונסוליה מניו יורק והסניף המקומי של UJA.

      בין כל הפעילויות (רשימות החבר'ה לשגרירות וכו') היו מפגשים עם היהודים המקומיים כדי לגייס עזרה, לא רק בכסף (לדוגמה הפעלה רציפה בפול סטים של הנמל באיזור כדי להוציא מהר ככל האפשר את אוניות הסיוע – מה שהיה כרוך בגישה ל'חברה הטובים' ששלטו בנמל) ובאופן די מהר וברור אחד מהסטודנטים בלט, בין השאר, ביכולותיו הנאומיות ובשליטתו באנגלית אמריקאית מושלמת. הוא עשה עבודה נהדרת.

      לצערי, אולי לצערו ולטעמי גם לצער המדינה הוא נשאר לחיות שם עם אשתו האמריקאית והמשפחה שהתרחבה. עד היום הוא תומך גדול בישראל אבל זה לא אותו דבר.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      הבעיה עם הרטוריקה של נתניהו: הכל שקרים, כולל הפאוזות.

      אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        בתשובותיו מ-1978 אין ולו שקר אחד, רק עמדות ודעות (שגויות בעיני, שאת חלקן שינה) ועובדות מוצקות (שפואד עג'מי אפילו לא ניסה לסתור), כולן מנוסחות היטב שנאמרו ברהיטות.

        אהבתי

  11. בונד ג בונד הגיב:

    מסקרן אותי… דבורית, כחרזנית מקצועית, מה חשבת על הכותרת הראשית של ישראל היום?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s