חדשות הסו"ש
שגרירות ישראל במצרים פונתה. יושביה הוחזרו לישראל בטיסה מיוחדת. אופס, מישהו כבר צפה זאת ב-21 באוגוסט.
בהמשך לפר/ישת גיא זהר ואדלסון, הנה מה שנכתב על מה שנאמר בכתבת המריבה על שני הפרטים שדרשו התנצלות:
על פי גורמים המצויים במשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, אדלסון קבל רק על שני פרטים בכתבה. ראשון היה מרואיין שסיפר כי אדלסון חייב לו לכאורה מאות אלפי שקלים. הוא אמר את הדברים בפנים גלויות, אך חזר בו מהטענות כעבור כמה חודשים. הפרט השני היה מרואיין אחר, אדם שפרסם ספר על עסקיו של אדלסון בלאס וגאס, כי מועצת ההימורים האמריקאית, גוף הנודע בתחקירים היסודיים שהוא עורך למבקשי רישיון, פסלה בעבר את בקשתו של אדלסון לפתוח קזינו בעיר. אדלסון ערער על ההחלטה ובצעד חריג ביותר הפכה ועדת הערעורים של הגוף את ההחלטה.
הכתב, אבנר הופשטיין, שאל את המרואיין אם אדלסון קיבל את הרישיון בעקבות קשרים פוליטיים. המרואיין השיב לו כי אדלסון קיבל "יתר תשומת לב". כל הידוע, אדלסון התלונן כי הדבר מרמז שקיבל לכאורה את הרישיון שלא כדין. על פי בכירים בערוץ, בהתייחס לפרט זה כוללת ההתנצלות הבעת חרטה על דברים שכלל לא שודרו.
ראש השנה מתקרב, בלה בלה בלה. העיתונים משמינים, בלה בלה בלה. מלא פמפלטי כרומו פרסומיים נושרים מהם ומזהמים לי את הרצפה, בלה בלה בלה. אוף, כמה פעמים כבר כתבתי את המשפט הזה.
7 ימים
רונן ברגמן על קצין המודיעין של 8200 שלפני שמונה שנים סירב פקודה ויצר מרד במרכאות ביחידה. כתבה מרתקת במיוחד, מלאה וטעונה עובדות ודילמות מוסריות, שמשאירה הרבה מאוד שאלות פתוחות.
שווה ללמד אותה בקורסים העוסקים בתחקירים מגזיניים. ומה שיפה זה שאין בה שחור ולבן, אלא הרבה מאוד אפורים. בניגד למתכונת העיתונאית ההוליוודית הרוצה לערוך מיון מיידי, מתברר, הפתעה, שהמציאות מורכבת הרבה יותר.
פרטים על הקצין מתוך הכתבה: לוכד נחשים, דוקטורנט בתחום האבולוציה של הלמידה, גר בירושלים. בן 31. התגייס למודיעין במרץ 2000. קב"ר (קצין בינה רשתית). כמה קשה יהיה למצוא אותו ברשת?
כתבת הטוקבקים של שחר גינוסר מדברת על כך שהתמיכה במחאה ברשת הייתה מצומצמת, כ-20% בלבד, לעומת סקרים שהצביעו על תמיכת 87% מהציבור.
מנהל חברה שבבעלותה חוות שרתים אומר לגינוסר: "להפתעתי הגדולה, מאות טוקבקים עוינים למחאה הגיעו דווקא משם" (ממשרדי ממשלה, V).
למה להפתעתו הגדולה?
אבל מאות הטוקבקים הממשלתיים לא פותרים את התעלומה: ייתכן שההסבר קשור לארגון ישראל שלי, הוא הזרוע המבצעת של מועצת יש"ע, שבפומבי מצדדת במחאה, ומנהיגה אף הסתחבק עם איציק שמולי. ומי שקשור לשני הגופים האלו הוא היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט. כה מתיש לקרוא את ההתפתלויות של כולם.
מישהו מתנדב לקרוא את הראיון של איתן הבר עם נסים משעל? טוב, אז לא.
7 לילות
רז שכניק מראיין את המשפחה החמודה, משפחת ארצי, כי הדודה נאוה סמל נתנה לאחיין המוכשר שלה בן ארצי לכתוב את המוזיקה למחזה ילדת הפעמון שהיא כתבה לפסיבל פותחים במה.
בתמימות הגובלת באטימות משוועת אומרת סמל "בן-בן קיבל את זה לא כי הוא האחיין שלי, אלא כי הוא כשרוני".
כמה שורות קודם נכתב כי ההחלטה נסגרה באחת מארוחות שישי.
הפסטיבל הוא של תיאטרון בית ליסין, תיאטרון ציבורי. שכניק כותב במפורש בסוף הראיון שהפסטיבל "נותן ליוצרים צעירים הזדמנות".
איזה הזדמנות בדיוק אם דודה שלך מזמינה אותך לכתוב לה מוזיקה להצגה?
איש, גם לא המראיין, לא רואה בכך טעם לפגם? הרי יש במדינה אלפי מוזיקאים צעירים ורעבים. האם סמל או הנהלת בית ליסין ערכו אודישנים? מה הרעיון פה ולמה הכתבה הזו לא מופיעה במסגרת שחיתות במשפחת ארצי אלא במסגרת הסבבה של המוסף?
לא, אל תגידו לי שזה בגלל ששלמה ארצי יתחיל לכתוב בקרוב מדור בידיעות. זה אידיוטי מדי.
עשור לאסון התאומים
ציפיתי לעמוד פרויקט של הארץ, אבל בינתיים יש רק כמה כתבות פזורות בעמוד הבית.
אורי קליין על התמונות שניצחו את הקולנוע, הקלטות נדירות מהבוקר ההוא, תום שגב היה שם.
המוסף לשבת
שני דברים משעשעים בטור של ברנע:
אתחיל דוקא מהסוף:
בשבוע שעבר הוא כתב על מעיל צבאי (סגין) ששכח הרמטכ"ל משה דיין בעת ביקור בבית המאהבת שלו. מתברר שעורכ/ת, מגיה/ה החלפו את הסגין בסדין, כך שהבושה הייתה גדולה (והוא מתנצל עליה בקצה מדורו):
"את הנורמה מסמר בן גוריון. כאשר עו"ד נכבד הביא לו את הסדין הצבאי שהרמטכ"ל משה דיין שכח בביתו בתום ביקור אינטימי אצל אשתו החוקית, בן גוריון סירב להתערב. מיניתי אותו לרמטכ"ל בגלל כשרונו הצבאי, לא בגלל ערכיו המוסריים, אמר".
כמה פעמים עוד אסביר שכדאי לעיתונאים לדעת עברית?
הדבר השני פחות משעשע:
"נתניהו אמר לי השבוע כי ידרוש ממשרד הפנים לחייב את חברות כוח האדם לספק לכל משפחה רשימה מלאה של הקשישים שבהם טיפלה העובדת הזרה בעבר, כדי שתוכל לוודא שהיא מפקידה את היקרים לה בידיים טובות".
אוי, איזה קשקוש. מכתבי המלצה ושמות מטופלים קודמים נמצאים אצל חב' כוח האדם כולן ואצל המטפלים. זה היהלום שלהם, כרטיס הכניסה לג'וב הבא.
אין מה "לחייב". הייתם מבקשים, הייתם מקבלים. כל משפחה מפשוטי העם מקבלת יחד עם המועמד לעבודה את מכתב ההמלצה האחרון מהמקום בו עבד. כבר כתבתי את זה. המכתבים שכתבנו אחי ואני לעובד שטיפל באבא שלי, עוד במהלך השבעה (!) משוטטים ברחבי ישראל והעולם. כך שמה, מש' נתניהו המפונפנת לא ביקשה מכתב המלצה? דחיל רבאק. איףףף.
ממון
מה בדיוק אמר שר האוצר יובל שטייניץ לסבר פלוצקר?
"המחאה דורשת תוספת תקציב בגובה של 25 מיליארד שקל מינימום ועוד 45 מיליארד שקל מקסימום. על איזו תוספת אתה מוכן להתפשר?
על אפס תוספת. לא תקום ולא תהיה פריצת תקרת ההוצאות התקציבית. מהלך כזה יסכן את כל הישגי המשק הישראלי בשנים האחרונות…"
אז תשובתך למחאה היא נייט אחד גדול?
אני אדרוש לקצץ את תקציב הביטחון לשנה הבאה בכמה מיליארדי שקלים, בין 2 ל-3 מיליארד, ולהשתמש בכסף למטרות חברתיות…
לצערי התקשורת הישראלית לא מספיק מתאמצת להביא לידיעת הציבור את הסכנות של המשבר הגלובלי המתחדש.
400 אלף מפגינים יכולים לטעות?
במדינה דמוקרטית הממשלה מושלת, לא הפגנות הרחוב, יהיו מרובות משתתפים ככל שיהיו".
סופשבוע
אבל מה אומר אייל גבאי ליהודה שרוני ולאראל סג"ל?
יש למוחים בכיכר למה לצפות מוועדת טרכטנברג?
"יהיה שינוי מהותי שישפיע על אוכלוסייה די גדולה שמרגישה זנוחה. כל מי שמבין את הגרעין האמיתי של המחאה – הקריאה להוגנות והקלה בנטל על מעמד הביניים – יודע שבדיוק לנושאים האלו נועדה הוועדה ובהם תטפל. אני יכול להבטיח שינוי מהותי בסדרי עדיפויות. אבל לא יהיה שינוי של השיטה הכלכלית. מי שמבין במדיניות ובכלכלה יודע שהמשטר הכלכלי הנכון הוא שוק חופשי ותחרות. הדרישה לשנות את הסדר ולהקים מדינה סוציאליסטית נובעת, לטעמי, מחוסר הבנה וידע.
תבחרו למי להאמין.
מתברר שפיזור פרויקט 9/11 הוא על פני כל חלקי העיתון: בחדשות, במוסף המדיני וגם פה:
רונן טל, שחי אז בניו יורק, משחזר.
צח יוקד, שכותב משם עכשיו, משווה.
גלובס/ G
בעיות באהבה?
זה מה שיעזור לכם: הנוראפינפרין, הדופאמין והפנילאתילאמין.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
תזכורת לעל צד שמאל, המגזין הסוציאל-דמוקרטי: איפה אהוד ברק; מה קורה בספרייה בק"ש.
איתמר הנדלמן סמית' עונה למטקבקים שהאשימו אותו בגזענות.
לפני פיזור
למקרה שהייתם בפיקניק או ישנתם, לא עלינו. הפוסט של הבוקר, גיא זהר עזב את "השבוע".
כה רווח לי שמודי בר-און הסתפר!
ולווט אנדרגראונד 
כתבת הטוקבקים קצת מטרידה ברעיון הבסיסי שלה, לא?
העיתונות לקחה הנחה (87% תמיכה וכו') שיש תמיכה משמעותית במחאה. התגלו טוקבקים כנגד המחאה. העיתונות, במקום לחקור מה העמדות של אלו שנגד המחאה או מה הם באמת חושבים, יוצרים כתבת תחקיר שתחשוף לנו (בצורה לא מקצועית, לטעמי, כולל ציטוטים מביכים של חלק מהעוסקים בדבר, משני הצדדים..) כי משהו לא אמיתי עומד מאחורי הטוקבקים האלו.
אתם מבינים מה זה אומר?
יש עמדה , עמדת רוב לצורך העניין.
התגלתה עמדת מיעוט.
במקום לבדוק אותה, תוקפים אותה ומוציאים אותה מחוץ למשחק.
זה לא נשמע לכם קצת מפחיד?
אהבתיאהבתי
עוד 2 קטנות על הטור האחרון של נחום ברנע.
1. האם ברנע מתחיל לגלות סימני אלצהיימר? הוא מזכיר את ספינת הריגול האמריקאית 'ליברטי' ש"טובעה" ע"י ישראל ב-67. האם אכן זכרונו בוגד בו או שהוא, בשחצנותו הרבה, פשוט לא טורח לבדוק עובדות. חיפוש גוגלי פשוט (ויקיפדיה) היה מניב את המידע שהספינה לא טבעה למרות שללא ספק נפגעה די קשה, המשיכה בכוחות עצמה להפליג לכיוון מלטה לתיקונים והמשיכה לשרת בצי האמריקאי עוד כשנה.
2. הסיפור על הסדין/סגין (המוזכר בפוסט למעלה) שההסבר הצולע של ברנע הוא ש"בדרך לבית הדפוס החליף מישהו בטעות את המילה". ידוע בכל עולם העתונות הישראלי שאף אחד (כולל אלוהים) לא משנה אפילו פסיק בהגיגיו של הקדוש המנחם. הטעות היא שלו ושלו בלבד ולנצח נצחים תעמוד לו הזכות הזאת (לא בפעם הראשונה, הפנקס פתוח והבלוג רושם).
אהבתיאהבתי
מצד שני, ברנע כותב על פתרון פוליטי אפשרי (צ'חנובר) לבעיית המשט. על פניו נראה סביר ביותר.
אהבתיאהבתי
במחשבה נוספת. אם הדיל של צ'חנובר היה מותנה באי פרסום דו"ח פאלמר אז הדיל לא שווה שכן דו"ח פאלמר מציין לחיוב גדול את זכותה של ישראל לסגר על עזה עם המשמעויות הנלוות. אם הדיל עובד גם עם פרסום הדו"ח אז אולי ניתן עדיין לקיים את הדיל לטובת 2 הצדדים. אגב, יש להניח שממשלת ישראל ידעה את עיקרי הדו"ח גם לפני פרסומו מה שאולי מחזק את ההחלטה שלה לא ללכת לדיל אם היה מותנה באי פרסום הדו"ח.
אהבתיאהבתי
ניתוח מעניין על יחס המצרים לישראל.
אהבתיאהבתי
ציטטה מהמאמר ה"מעניין":
On August 18, when Israeli forces opened fire in the direction of Egypt’s border, killing five conscripts, hundreds of angered Egyptians spontaneously marched to the embassy in protest. The Israeli shooting had been triggered by an attack on two buses heading from Bersheeba to Eilat; Israeli authorities alleged that the fleeing assailants were Palestinians who had taken advantage of the security vacuum that has emerged in Egypt since the revolution to infiltrate Israeli territory from Gaza via the Sinai.
אכן מעניין. למעלה יש דיון בעיתונות ישראלית. איך היא מדווחת על צה"ל וכל זה. ביקורת על ביקורת. קוד שהוא לפעמים לא קוד, כבוד לברגמן. כאן זה ה NYT סמל לאוביקטיביות עיתונאית שכידוע מפרסם רק אמת בדוקה וכל השיט הזה. אף ישראלי לא נהרג. לא אזרחים, לא חיילים כלום. סתם ישראלים רוצחים. הישראלים טוענים. אף רוצח לא נהרג על אדמת ישראל. לא כתוב "חילים מצריים" כתוב "מגוייסי חובה". כל המאמר הנו דוגמה לאיך לא משקרים שקר בוטה אך במילים מכובסות משיגים את המירב בהשמצת ישראל ובסוף יוצאת עלילת דם.
אהבתיאהבתי
וכי חשבת לרגע ש'דאוד' יביא קישור שלא מפאר את הג'יהאדיסטים/איסלמים, השהידים המסכנים.
אהבתיאהבתי
שלום רווית
לפני 15 שנים ה NYT היה נזהר מאוד ואולי
נמנע מלפרסם מאמר כזה. מה קרה?
איני משתמש בכינוי "דאוד" ומתנגד לעמדת
מי שהביא, ואני מודה לו על כך, את המקור ממנו
ציטטתי. מדינת ישראל בצרה צרורה. משום מה
בישראל מנהיג אחר מנהיג מתגלה באפסותו ונוולותו.
מי שכביכול ניצב כסלע מוצק מול התורכים, הגן
על "כבוד" (מה זה בדיוק?) נגד רוב ממשלתו,
מי שהחציף פנים נגד נשיא ארה"ב לא עבור שבוע
והוא מילל, מתחנן, מתרפס לפני אותו נשיא שיציל
ישראלים במצרים. כך נראיית ישראל וזה מסוכן וגם
לא מכובד. אף לא מנהיג אחד בעולם מוכן לדבר
לענין עם שר החוץ.
הכרה בחוזק המאוד יחסי של ישראל, נסיון מתמיד לפשרה
ומתינות. דיבורי שלום ולא איומים מטופשים, כאלו ששלח שר
החוץ מול תורכיה ומייד הסביר הכחיש ומרח וגם כוח
הרבה וחזק כשצריך הביאו את ישראל להיכן שהגיעה.
השגים אלו נהרסים מול עינינו. מי שלא מתכוון להמלט מכאן
אם הוא משמאל או ימין (מה זה בדיוק?)ראוי שיעזור
לתקן, כי כאמור אנחנו בצרה גדולה.
אהבתיאהבתי
אני לא נמלטת לשום מקום. אני ועוד מיליונים כמוני.
בניגוד אליך איני חושבת ש"אנחנו בצרה גדולה". ב-48 היינו בצרה הרבה הרבה הרבה יותר גדולה והשכלנו להתגבר על כך.
ב-60 וכמה שנים יצרנו פה יצירה יחידה במינה בעולם. דמוקרטית (רעה ככל שתהיה) בסביבה טירנית ורודנית. פורחת בסביבה מדברית. משכילה בסביבה בורה. פמניסטית (במידה) בסביבה פטריארכלית. שיוויונית (ככל הניתן) בסביבה רצחנית. מקדשת חיים בסביבה מעריצת מוות. רחומה בסביבה חשוכה. אור לגויים בסביבה של נפט לגויים. וכו', וכו'.
בדרך יש עליות ומורדות. כאב והנאה. שחור ולבן והרבה הרבה אפור.
זו לא בושה להיות ישראלית, ציונית, לאומנית, מאמינה ושאר המילים היפות – ההיפך.
אהבתיאהבתי
תודה לרווית
אכן אנחנו חלוקים בדעתנו על המצב הנוכחי
ומסכימים כי ב 1948 היינו בצרה גדולה יותר.
אני גם חושב כי זה התחיל לפני יותר מ 60 שנה.
אבל מסכים גם ל 60. מסכים לציור של ישראל
לא מתבייש בכלום. שייתבישו אלו שצריכים לכך.
כנראה שגם איננו חלוקים על המצאות כאלו
אהבתיאהבתי
רק תיקון, הקישור הוא לבלוג של עתונאית מצרית בניו יורק רוויו אוף בוקס, ולא ניו יורק טיימס.
אהבתיאהבתי
וואלה. עכשיו גם יותר ברור למה תגובה 'ישראלית' לא נכנסה לפוסט.
אהבתיאהבתי
שמישהו יסביר לאיתמר הנדלמן בן כנען, וגם למשכתבים בעיתון העיר אם עוד נותרו כאלה שלמצער זה לא "לצערי" אלא "לפחות".
אהבתיאהבתי
אין משכתבים. זה נטו (וברוטו וטרה) של איתמר.
אהבתיאהבתי
שמישהו יסביר לאיתמר הנדלמן בן כנען סמית קרפין סממה, שהוא מביך את עצמו כבר מספר שנים לא מבוטל ברצף, וזה לא בריא במיוחד.
אהבתיאהבתי
"השבוע-גלריה"
אהבתיאהבתי
באתר, יקירה, ב א ת ר
אהבתיאהבתי
וולווט,
"כמה כתבות פזורות"?!?!
יכול להיות שהמחלק החרוץ שכח להביא לך את "השבןע-גלריה" (המצויין) של הארץ?!
אהבתיאהבתי
בוואי-נט פרסמו מתכוני בשר חזיר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4118744,00.html
יש מאות תגובות והן מוכיחות שלצדק החברתי יש עוד דרך ארוכה. התגובות קורעות מצחוק – שפתיים יישקו
אהבתיאהבתי
איך אמר איתמר ברתור?
אהבתיאהבתי
זה בדיוק אותו דבר. אין שום הבדל
אהבתיאהבתי
צריך לדעת לאיזו דת להשתייך, ולהיות חבר של ברתור בפייס, כדי להכנס לקישור.
אהבתיאהבתי
זה מה שהוא כתב:
אהבתיאהבתי
הלל יקירנו, בכלל לא מדהים. המטיפים להתנצל בפני בריון תורכי עושים זאת מפחד ואפילו פאניקה, ולא מפני צדקת הדרך של טורקיה. לעומתם, התנצלות של ערוץ חדשות מסחרי לא מתקבלת כי הוכתבה ע"י איש עסקים שעיקר עסקיו בחו"ל (יהודי, אז מה ?), למרות שהידיעה לא היתה שקרית. יחי ההבדל הקטן. מעבר לכך, יש כאן עירוב של שיקולים זרים: המטיפים להתנצלות בפני טורקיה רוצים לנגח את ממשלת ישראל ואלה הדורשים התנצלות של ערוץ 10 הם בצד הפוליטי התומך בממשלת ישראל.
אהבתיאהבתי
הידיעה ודאי הייתה שקרית. אני לא רואה שאנשי ערוץ 10 טוענים שהיא הייתה אמיתית, אלא רק רוצים לטעון את טענת "תום הלב".
אהבתיאהבתי
אתה מתעלם מן הטענה שלפיה חוגי ימין דורשים התנצלות של ערוץ 10 (כי הוא מזיק לביבי) וחוגי שמאל דורשים התנצלות (ולא רק הבעת צער) בפני ממשלת טורקיה כי הם חושבים שביבי קשוח מדי.
אהבתיאהבתי
אילו חוגי ימין דורשים התנצלות? על מה אתה מדבר?
כן, אני שמח שערוץ 10 קצת ירד על הברכיים. תמיד משמח לראות בריון שכונתי מושפל קצת.
אהבתיאהבתי
לא צריך להתנצל בפני בריון טורקי, כי ההתנצלות לא תביא תועלת. צריך להתנצל בפני בריון טורקי, אם וכאשר יש שיקול של קשרים בין מדינות וההתנצלות תביא תועלת לישראל.
להשוות את המדיניות הבינלאומית, הכרוכה לפעמים בהתנצלות, להסרת הכובע בפני טייקון – זאת שטות.
אהבתיאהבתי
הלכתי במיוחד לקנות ידיעות, כדי לקרוא את הכתבה של שחר גינוסר על הטוקבקים בתשלום. נושא ראוי וחשוב. מה לומר, כתבה שכונה. פספוס.
למה גינוסר לא הלך אצל עורכי האתרים הגדולים (נניח YNET שיש לו קשר מסוים אליו) לשאול האם עושים משהו בעניין המגיבים בתשלום? שהרי מדובר בתופעה שמטרתה והישגיה משפיעים על סדר היום בישראל, בנסיונה לגנוב את דעת הציבור. וזה עובד להם.
זה עיתונאי זה. בזבוז של נייר ודיו.
אהבתיאהבתי
בוודאי שב-Ynet עושים משהו כנגד הטוקבקים בתשלום.
הם פשוט מניחים שכל תגובה ימנית שמנוסחת בצורה רהוטה היא טוקבק בתשלום ולא מפרסמים אותה.
אהבתיאהבתי
להבדיל ממך לא קניתי את העיתון בגלל הכתבה הזו. אבל חשבתי שיש בה מידע מזעזע. ביחוד מה שמתגלה על המנגנון הציבורי שמפעיל טוקבקסטים (משרדי מממשלה!), וגם הודאה של יו"ר מועצת יש"ע על הקשר שלו לזה. ושכחתי את ההודאה בכיר במועצה, כנראה יועץ ליו"ר, שהוא מכפיש (הגדרה שלו) ארגוני זכויות אדם בקמפינים באינטרנט ובטוקבקים. למה מכפיש? מפני שתמיד מנסים ו"דברים נדבקים" (או משהו כזה..).
אהבתיאהבתי
א. גבאי ושטייניץ, כל אחד בדרכו, לא מחכים להמלצות ועדת טרכטנברג, מחזק את טענת ראשי המחאה.
ב. לגבי פרשת התנצלות "השבוע", שתי טעויות בציטוט. אאל"ט המראויין טען לחוב בדולרים, והמראויין השני כתב על כלל תעשיית ההימורים בווגאס. עד עכשיו לא נתקלתי בתגובה מטעם לאודר או אדלסון. יש תגובת מקורב, הפרט הבולט, לא הופיעה שאלה ספציפית, לגבי החוב הנטען, בשאלון שנשלח לאדלסון.
אהבתיאהבתי
אני לא בטוח אם הדבר נטחן כבר עד דק, אולם רק עכשיו שמתי לכך לב:
שמה של אחת, דפני ליף, מופיע בקרדיט של תוכנית בשם "הבית שלך שווה יותר" בערוץ 2.
שבוע טוב
אהבתיאהבתי
הסבר:
בתוכנית משדרגים דירות כדי להעלות את ערכן. בתוכנית שראיתי היום שדרגו דירה בת"א, בעזרת שיפוצניקים ואדריכל, והעלו את ערכה מ-1.8 מיליון שקל ל-2.1 מליון. המוכרת נראתה שמחה ביותר, וכך גם הקונים.
אהבתיאהבתי
די
לא מאמין
זה ברצינות?
אהבתיאהבתי
כך ראיתי בכתוביות (קרדיט בסיום התוכנית), וממה שבדקתי (גוגל) זה נכון. אם מדובר באותה אחת – אין לי מושג.
אהבתיאהבתי
מקורות יודעי דבר טוענים, שכל המחאה תחילתה כתעלול יח"צני לתוכנית. הטענות של לבסקינד לא הרבה יותר טובות.
אהבתיאהבתי
שמע, אם זה נכון, זה משהו שאי אפשר היה להמציא. ליבסקינד לא יכול היה לדמיין כזה סיפור. ראבק, אפילו חנוך לוין זצוק"ל לא.
זה עולה על כל דמיון.
בחורה שהחלה את המחאה מכיוון שהעלו לה את שכר הדירה, תוך שהיא נושאת את דגל הסוציאליזם והצדק החברתי, מתפרנסת מתכנית טלוויזיה שמלמדת אנשים להעלות את המחיר של דירתם – קפיטליזם מזוקק במיטבו.
אהבתיאהבתי
אכן, מעבר לכל דמיון! הבחורה מנסה להתפרנס! רחמנא ליצלן
אהבתיאהבתי
למה שהיא לא תתפרנס? למה שאנשים לא יעלו את ערך דירתם (בדרך חוקית ועניינית לחלוטין)?
מחאה חברתית נגד העלאת ערך דירה? הגזמת.
אהבתיאהבתי
אתם מפספסים (לגמרי) את העניין. לא נורא.
אהבתיאהבתי
מנוער, לא מעורבב, הא? תפסיק להתנשא
אהבתיאהבתי
הערה:
נכתב: ….מועצת ההימורים האמריקאית, גוף הנודע בתחקירים היסודיים…."
לפי מיטב ידיעתי אין לממשלה הפדרלית מועצת הימורים. מועצה כזו יש למדינת
נוודה
http://www.gambling-law-us.com/State-Laws/Nevada/
אהבתיאהבתי
תיקון טעות. לממשלה הפדרלית אמנם אין גוף כזה
אבל לעוד מדינות בארה"ב יש גופים דומים לגוף שבנוודה
אהבתיאהבתי
בערוץ 10 חוגגים היום יומולדת לאסף צ', המבזקן שאתמול הקריא את ההתנצלות לשלדון. אולי זה קצת ירגיע אותו, את השליח המסכן 🙂
בכתבה של ברגמן על 8200: מקרים כאלה כבר היו ועוד יהיו, אמנם אבל מזעזע אותי לקרוא שאסא כשר, מנסח הקוד האתי של צה"ל, יוצא נגד הקצין, מצדיק הריגה – ושאח"כ, מצדו, ישאלו שאלות. מילא בוגי יעלון שאומר שם שאפשר להרוג כל אדם במצב לחימה, אבל שוב ושוב מוכח כמה פרופ' כשר התגייס לצה"ל לא פחות מאשר רוני דניאל. מאוד מטריד.
אהבתיאהבתי
היי לך, טוקבק שחשבתי שלא עלה בטעות.
אהבתיאהבתי
בן ארצי הוא זמר כושל שבחר במקצוע הלא נכון. חייבים לספק לו עבודה איכשהו, עד שילמד משהו חדש לעשות – עורך דין? רואה חשבון? הייטקיסט? נכון, זה לא כיף כמו מוזיקה, אבל לפחות לא ישוו אותך לאבא כל הזמן
אהבתיאהבתי
אל תהיה רע. שיעשה מה שהוא רוצה. אני מניח שהוא יכול להרשות לעצמו את זה כלכלית.
(וגם לאבא שלו לקח הרבה זמן עד שגיבש לעצמו את הזהות המוזיקלית והפך להיות מה שהוא)
אהבתיאהבתי
אני בטוח שבן ארצי יכול להרשות זאת לעצמו כלכלית. אני צוחק לגבי המקצוע.
לגבי אבא שלמה, אכן לקח לו איזה 10 תקליטים עד שמצא את זהותו המוזיקלית, אבל הוא היה מעניין גם כשייצג אותנו באירוויזיון. מוזיקה מעניינת, מאתגרת. מה שקשה לומר לגבי הבן.
זה מזכיר לי את הבנים של מ.י.ק.י – ניסו להיות כדורסלנים
אהבתיאהבתי
שלמה ארצי היה כוכב בחיל הים ופסטיבל הזמר עד שהופיע אתנו. בן-בן לא היה ולא עשה דבר.
אהבתיאהבתי
אנסה כעת לאתגר את בעלת הבלוג, והקוראים, בעניין כתבת המרד. האמנם 'מה שיפה בכתבה שאין שחור לבן'? שיש 'הרבה אפור?' הרי אין בכתבה בדל של מידע, שסותר את הנתון הבסיסי שמדובר בירי באזרחים "בלתי מעורבים" (חפים מפשע). שבכירי צה"ל הורידו פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה. ומצד שני, יש טיוח מביך של אחראי המוסר של צה"ל, אסא כשר, סגן ראש הממשלה יעלון והרמטכ"ל חלוץ. זהו סיפור של פעם בחיים. אז בכתבה כזו העיתון מכריז בפני הקוראים, ש"אין שיפוט ערכי של האירועים"? (בטח ראיתם בטקסט) אם בכתבה כזו אין שיפוט ערכי, אז מתי כן?
אכן, שווה ללמד את הכתבה בקורסים על תחקירים, כדברי בעלת הבלוד. אבל בסימסטר שינתח פרק נוסף בהתקרנפות התקשורת. בשיעור שיקרא "כך איבדה העיתונות בישראל את היכולת לבקר ערכית את צה"ל, גם כשמעשים חמורים ביותר מובאים לידיעתה".
אהבתיאהבתי
אני חושב שברגמן דווקא עשה בשכל שהביא אנשים שבתגובתם השתוללו על הקצין, כמו כשר ויעלון. זה מדבר בעד עצמו.
לא צריך להביא את תגובת "בצלם" כדי שיהיה ברור שמה שהקצין עשה היה נכון – וגם עובדה, לא שפטו אותו למחבוש אלא רק העבירו אותו לדסק שולחני. והוא עדיין עושה מילואים.
אהבתיאהבתי
נו, אז על מה אתה כועס, על זה שאין בדל מידע המפריך את העובדה שמדובר היה ב"בלתי מעורבים"?
מה בדיוק חסר לך בכתבה, אמירה של ברגמן "אסור לירות בבלתי מעורבים"?
הרי יש פה תיאור מפורט של כל (או של רוב) שרשרת החיול של הפקודה הזו, ואיך כל הצבא, בהגזמה, היה מעורב בסיפור?
הרי צה"ל יוצא רע מכל הפרשה, ואתה מבין עד כמה רע רק אחרי שאתה גומר לקרוא.
אם בעינייך זו התקרנפות של התקשורת – אין לי מה לומר.
אהבתיאהבתי
אכן. מי שיוצא רע בעיקר מהכתבה הוא מנסח הקוד האתי של צה"ל, אסא כשר, שיוצא נגד הקצין, במקום לשבח אותו על הרמת הדגל השחור. וזה מדבר בעד עצמו. מילה לא היה צריך להוסיף לזה.
מילא בוגי יעלון, שאומר די בפירוש שאפשר לירות בכל מי שרוצים בזמן לחימה. אבל ממנו לא מצפים לכלום. כשהפילוסוף הראשי של צה"ל מזה שנים אומר שקודם יורים, אח"כ דנים בפילוסופיה של הירי – זה הדגל השחור האמיתי.
אהבתיאהבתי
הוא לא אומר שקודם יורים ואח"כ דנים.
לדעתי הוא אומר ( או אמר) שמי שנדרש
לעשות מעשה, שלדעתו אינו חוקי, חייב
להתריע ו/או לסרב. במקרה הנדון
לדעתו 8200 אינו עושה מעשה. חושבני
שכשר טעה וטועה ואחת התוצאות הטובות
של המאמר המעולה היא הרחבת מעגל
המסרבים ל..והחודלים מ…עשות מעשיים
לא חוקיים בצה"ל.
אהבתיאהבתי
כשר: "לקצין בבסיס מרוחק אין סמכות מוסרית לקבוע מהי פקודה בלתי חוקית… הוא אינו מכיר את כל התמונה…נניח שהוכרזה מלחמה על גוף שהופכת את כל המטרות שבו לליגטימיות?".
פשוט לא נכון. הקוד האתי של צה"ל אומר בבירור שגם לטוראי בבסיס שלישות ברמת גן יש זכות לפסוק מהי פקודה בלתי חוקית בעליל.
עוד אמר כשר: "אני מבין את הקצין… אבל אין לסרב פקודה ברגעים כאלה. לא מדובר על סערת קרב". ואם מדובר על סערת קרב? מותר לסרב פקודה? הוא פשוט לא מדבר בהיגיון.
אהבתיאהבתי
קראתי בעניין את שרשור התגובות. נדמה לי כי עצם קיומו הוא התוצאה החשובה של הכתבה הזו.
תודה למי שמצא את הזמן וקרא
אהבתיאהבתי
לא, V, אינני רוצה שברגמן יכתוב ש"אסור לירות בבלתי מעורבים". ולא אוריה, אין צורך לקבל חו"ד מוסרית מבצלם. אבל אם כבר הזכרת ארגונים שאספו נתונים בנושא, אפשר להרחיב ולקבל מהם מידע יבש, ענייני ומאד רלוונטי. למשל, שירי כזה בחפים מפשע ממסוק/מזל"ט הוא תופעה נרחבת כפי שמתואר למשל בדוח מפורט שנקרא "presicely wrong" ופורסם כמובן, רק בעיתונות העולמית (הדוח מתאר איך רק בעופרת יצוקה נורו 87 אזרחים למוות בסיכול כמו זה שברגמן מתאר).
מה, עיתונאים בישראל אינם יודעים זאת?
ובנסיבות כאלה, כשעיתון שמקבל סוף סוף מידע ממוסמך על צמרת צה"ל שמטייחת מעשה פלילי חמור, עליו לוודא שהדברים יובנו לכל קורא, גם אם אינו מצוייד במקרוסקופ, או כמו ש-V כותבת שאתה מבין את חומרת התמונה "רק אחרי שאתה גומר לקרוא".
תארת את הבעיה בעצמם. מדובר במידע שעורך מקצועי יעוט עליו ויאזכר כבר בכותרת. ואם לא בכותרת, לפחות בכותרת המשנה. למרות שמדובר בצבא העם.
אהבתיאהבתי
יש יותר מדי אנשים במדינה הזו (ובבלוג הזה, מסתבר) שחושבים שתפקידו של צה"ל הוא לשחק שש בש ולעשות ימי ספורט.
אנחנו לא בשוויץ חברים (אם כי יש מצב שנאלץ לנוס לשם בקרוב, לפי ההתרחשויות האחרונות) וצר לבשר לכם, שבמלחמות מתים אנשים, למרות שזה נורא ועצוב.
אנחנו עדיין עם שחי על חרבו, והסיבה היחידה שאנחנו עוד כאן היא יכולת הלחימה וכושר ההרתעה שלנו.
זה נורא יפה להיות הומניים ואני מקנא בכל ליבי באלו שמצפונם נשאר זך ונקי. המציאות המרה היא שאם כולנו היינו כאלו, כבר מזמן לא היינו כאן.
אהבתיאהבתי
כמעט מדוייק.
יש צבא שחי על חשבון העם שחי על חרבו
ולצבא יש אינטרס לשמור על המצב הזה
אהבתיאהבתי
התגובה של יעלון ממצה בפשטות את כל הסיפור.
אהבתיאהבתי
אתה מפתיע היום. מסכן ברגמן, בזבז ימים על אין סיפור.
אהבתיאהבתי
אני אחדד.
הסיפור מאוד מעניין, והכתבה מצויינת (חוץ מהשימוש המופרז במילה "מוצפן". כן, הבנו, כל התקשורת הפנים צה"לית, על אחת כמה וכמה של אמ"ן, היא מוצפנת. לא צריך לציין זאת כל פעם מחדש בשביל ליצור "אווירה").
התכוונתי לשורה התחתונה. האם הסיפור שחור/לבן/אפור.
מבחינתי הצבע ברור (ואני מכיר את המקרה). יעלון (שמסתבר שהוא קרוב משפחה של אותו קב"ר) סיכם אותו בצורה הנכונה ביותר. כל השאר (כשר/כהן) סתם מתפלפלים מסביב ולא תוקפים את הנקודה הנכונה.
אהבתיאהבתי
מודי בר און חמוד וחרוץ אבל הסידרה על הקיבוצים היתה מוזרה. כל כולה חיובית ונוסטלגית ללא שום ביקורת. גם כם לא רוצים לשמע את הניצול החזירי של עיירות הפיתוח (לא סקסי כל העניין הזה של השד העדתי) הרי יש לתנועה הזאת גם טור חובות. למה לא לראיין קולות נון קונפורמיסטים כמו אמנון לורד? בסופו של יום למדתי שמרדכי בראון הוא מודי החרדי לשעבר, אוהב את הקיבוצניקים כי הם היו הדבר הכי ארי שאשכנזים כמוהו תמיד ערגו. את זה לא שמענו כי לזה צריך קצת מודעות עצמית.
אהבתיאהבתי
מודי הוא חרדי לשעבר???
אהבתיאהבתי
אני זוכר את הפרק המצויין על פרשת ואדי סאליב ב"הכל אנשים". האשמה שלך אינה נכונה.
ולוולווט, שמח שרווח לך, מצטער שעברת להערות על מראה חיצוני (נכון, בלפני פיזור, אך מוחה בתור בעל שיער ארוך, סמיילי).
אהבתיאהבתי
נזכרתי בשיר.
אהבתיאהבתי
1. חיובית ונוסטלגית? כנראה ראינו שתי סדרות שונות.
2. בעניין שערך הארוך, אני צריכה לבדוק אם הוא עומד בתקן או שאתה צריך להיכנס למוד מודי.
אהבתיאהבתי
אהבתי את תום שגב: הוא התנגד לפרץ הפטריוטיות בארה"ב אחרי הפיגועים. אוי אוי אוי, תום שגב התנגד, איך אתם יכולים לפעול בניגוד לדעתו? אמריקאים גועליים שכמותכם. השחצנות של חלק מהעיתונאים מעוררת לעתים גיחוך
אהבתיאהבתי
שגב היסטוריון הרבה יותר מאשר שהוא עיתונאי – וזה נאמר דווקא בשבחו. זה תפקידו להביע דעה. הוא לא מחויב להסתייג מעצמו רק כדי להציג חזות אובייקטיבית…
אהבתיאהבתי
שגב הסטוריון כמו שהוא עיתונאי.
אהבתיאהבתי
קראתי את הבר ומשעל. טרחני למדי, למרות כמה זכרונות מיריבות רבין-פרס לנוכח הבחירות לראשות העבודה בעוד יומיים (שמצדן זכו לכתבות הצפויות והמשעממות).
אהבתיאהבתי
כל פעם שאני רואה איתן הבר אני נמנע מלקרוא. למלחך הפינכה הזה של הפוליטיקאים לדורותיהם אין אף פעם משהו מעניין, מקורי או מעורר מחשבה לומר
אהבתיאהבתי
אני מכיר את הקצין הזה, ודווקא
ניסיתי למצוא אותו ברשת. זה לא כל כך קל.
אהבתיאהבתי
תודה על טור מלמד, מעשיר ומעמיק!! 🙂
אהבתיאהבתי