חידה: מאיזה עיתון נעדרת תמונתו של מחמוד עבאס בשער?
דווקא הראשית של מקור ראשון הכי מפתיעה.
– אתן את ממלכתי למי שיסביר לי את המשפט הזה של אלי ברדנשטיין (מעריב, 6):
לפי ההערכות שנשמעו בלשכתו של נתניהו, יאיר לפיד גמור, "יחימוביץ' כיבתה לו את המנוע", ומופז מתחזק על פני ציפי לבני, שנחלשה משמעותית.
מזתומרת יאיר לפיד גמור? לפיד זה לא בעל הטור ההוא מידיעות שגם מגיש את אולפן שישי? למה הכוונה גמור? הוא רץ לאיזו מפלגה ונרדמתי בדרך?
– בן כספית חזר מחופשתו ומפרשן מבלי שבילה בניו יורק.
עיתונאי העולם מתייחסים לנאומים.
והנאום.
– מותו של עיסאם עודה (או עיסאם בדראן, אתמול) מכפר קוסרא או קוסרה, בן 36 או בן 34, מופיע במעריב ככית' תמונה בע' 8. מצה"ל נמסר "הנושא בתחקיר משותף של צה"ל ומנגנוני הביטחון הפלסטינים".
בישראל היום ויתרו על שמו (סוף שבוע כמעט רגוע. כמ-עט).
בהארץ הוא זכה לידיעה שלמה בע' 4 עם הכותרת "פלסטיני נהרג מירי צה"ל בעקבות עימות עם מתנחלים"
על פי התיאור בוואלה! צה"ל אשם בהסלמה ובירי:
כעבור זמן קצר, התייצבו הפלסטינים לפני החיילים וכוחות משמר הגבול שהגיעו למקום, ואחד החיילים ירה רימון גז מדמיע לכיוון תושבי הכפר. יש לציין שוב, שהגז המדמיע נורה ללא שום הפעלת אלימות מצד הפלסטינים, שגם לא ניסו להתקרב אל עבר המאחז אש קודש, ודווקא בשעה שמרבית המתנחלים כבר עזבו את האזור.
ירי זה הצית את המהומות מהצד הפלסטיני, והביא לנהירת תושבים נוספים מהכפר לאזור. העימותים במקום התלקחו והכוחות המשיכו במשך קרוב לשעתיים להתמודד מול הפלסטינים שיידו אבנים לעברם. בשלב מסוים התפתח גם קרב פנים מול פנים בין חמישה חיילים לחמישה נערים פלסטינים – כאשר הנערים יידו אבנים ואף סלעים ואלות לעבר החיילים, ואלה השיבו בירי כדורי גומי, שבהמשך הסלים והפך לירי באש חיה. הפלסטינים נסו מהשטחים אל תוך הכפר, אולם כידוע, הנזק כבר נעשה: מהירי נהרג אחד מתושבי הכפר, שלושה פלסטינים נוספים נפצעו וחייל אחד נפצע גם הוא מפגיעת אבן בראשו.
בידיעות מוקדשת פסקה לאירוע, שוב, ללא שם ההרוג, כמו בישר"ה, בתוך ידיעה שכותרתה "השב"כ מזהיר: החוליה כבר בדרך".
– רוביק רוזנטל מסביר במעריב מה זה דוגרי.
המקור טורקי. השימוש בערבית ספרותית ופלסטינית כאחד. הפירוש: ישר במובן המרחבי, אבל כשאומרים על מישהו "האדא בימשי-ש דוגרי" מתכוונים שאינו אדם ישר. כך רוזנטל.
מה שחסר בתיאור שלו זה פופולריות המילה בסלנג בעברי לאורך הדורות. הייתי משוכנעת שהסלנג רווח בימי הפלמ"ח, אולי גם בשנות החמישים. אני לא חושבת שהמילה הייתה בשימוש בשנות השבעים, שמונים, תשעים. רק לפני כשנתיים-שלוש שמעתי אותה מפי בני עשרים ומשהו והבנתי שנפל דבר ושהדוגרי חזר. תקנו אותי אם אני טועה.
– נחום ברנע ועורכיו צריכים להחליט מתי נאם ערפאת באו"ם: ב-1975 (בשער) או ב-1974 (בטקסט שלו. פעמיים).
השער האחורי של הארץ: "היום לפני עשור: אביגדור ליברמן הורשע בתקיפת ילד בן 13".
– אחרי שבמעריב שכחו ביום שישי את מעללי עובדי הרכבת, הבוקר זו ידיעה ראשית ב-HP.
בעיתון המודפס אפשר לקרוא דווקא על חזרת הרכבת לעבודה.
ואם כבר רכבת, קריזה ב-ynet
(תודה לרמי נוידרפר)
– אחרי שמעריב השמיד את רייטינג והתעלם בסופשבוע מהסגירה, כדאי גם שיסירו אותו מהסרגל ב-nrg ויקראו לערוץ תרבות, או בידור, או מה שלא תרצו. אפילו פנטהאוז.
חוב מהסו"ש: בממון, במדור "מכונית אחת בשבוע" בחר אודי עציון לכתוב על ה-BMW X6.
זוהי המכונית שפגעה למוות בלי זיתוני, ועציון כמובן מודע לכך ואף מתייחס לעניין בדבריו:
"מצאנו ב-winwin: זה לא הזמן למכור X6, אחרי כל הפרסום השלילי בעקבות דריסת לי זיתוני ז"ל.
השורה התחתונה: חליפת איומים על גלגלים".
איך לקרוא לזה? חוסר טעם?
– החרדים אומנם לא קוראים את עיתוני התועבה שלנו, אבל מתברר שיש מוקדי הודעות עליהם מנויים אלפי לקוחות, המקבלים בסמס תקצירים לידיעות שונות ומשונות המתפרסמות אצלנו (חיים גריידינגר, מעריב).
ויש לי הודעה אישית לגריידינגר. בעברית, נפעל, עתיד, מכפילים את הי' בראש הפועל: יישלף. יישבר. ייתקל. מאחר שאין עורכים או מגיהים במעריב, כדאי שתזכור.
טלי רוזין, מנהלת קשרי חוץ וממשל של חב' פייזר משיבה על העליהום בעניין הוויאגרה.
חמש שאלות לתקשורת העוינת/ מדור אורח
1. אילנית חיות מגלובס הייתה הראשונה שדיווחה על חרם הצרכנים הפייסבוקי נגד תנובה אותו יזם איציק אלרוב, ו-ynet קידם את החרם ב-HP ויצר באז מטורף סביב הפרשה שיצאה מכלל שליטה. חיות ועורכיה בגלובס הראו שהם מתייחסים ברצינות המתבקשת ליוקר המחייה: בניגוד לסקרי המזון הסטנדרטיים בשבוע שלפני ראש השנה הם חשפו ש"רמי לוי, מגה בול ושופרסל הקפיצו מחירי מוצרים במאות אחוזים – לאחר סקרי החג".
בשתי מילים: כל הכבוד ושנה טובה (טוב, שיהיה ארבע).
2. לא יכול להיות שתחילת העבודה על הרכבת הקלה תוזכר בכל כלי התקשורת, כולל בעיתונות הכלכלית, כאירוע משמח שבו מאוזכרת כבדרך אגב גם הרכבת הקלה והאטית בירושלים. פתיחת העבודות בגוש דן היא בדיוק הזמן לספר לצרכני התקשורת (הגם שלא בפעם הראשונה), על האיחורים בפרויקט הירושלמי, ועל החריגות המטורפות בתקציב ולהסביר האם ומדוע קרסה אופציית הרכבת התחתית, שהיא האופציה הגיונית היחידה בקיץ המהביל והלוהט של גוש דן שנמשך לרוב מתחילת מאי ועד סוף אוקטובר (ורוב הזמן גם יותר). הבעיה היא שמי שמחליטים על רכבת הקללה הזו, הם אנשים שמקבלים רכב צמוד ודלקן מהמדינה או מחברות פרטיות ולא אלו שישתמשו בה. ורוב הכתבים הבכירים המסקרים את הנושא, נוסעים באוטובוסים רק כקוריוז ולא על בסיס יום-יומי.
3. בכל יום שישי יש תוכנית מעולה של ביקורת תקשורת, "מחשבות בע"מ", עם איתן ליפשיץ ומשה שלונסקי. שלונסקי תהה מדוע נסגר לאחרונה תיק חקירה נגד איש ציבור אחרי ארבע שנות חקירה וליפשיץ הזכיר בדרך אגב כי החקירות נמשכות נגד אביגדור ליברמן יותר מעשור. זה אם כן המקום לבקש הבהרות מאלו שהצהירו בנחרצות שליברמן יועמד לדין.
גיא פלג ומשה נוסבאום מערוץ 2.
ברוך קרא מערוץ 10.
יובל יועז מגלובס ועוד.
ובאותו עניין – מדוע עו"ד יעקב ברדוגו שהגיש עם ליפשיץ את התוכנית והודח בעקבות חשדות לקבלת שוחד לא הוחזר לתוכנית הרדיו המעולה הזו, לאחר החקירה הארוכה שהסתיימה בסגירת התיק כבר לפני שנתיים.
4. ב-7 ימים של ידיעות הבינו שלקראת ראש השנה אי אפשר להסתפק במתכונים לעוגות דבש ולכן יזמו כתבה על אומן ועל קבר רבי נחמן מברסלב אליו נוהרים רבבות בכל תחילת שנה. עכשיו נחשו את מי הם שלחו לשם? תוס': נחשו את מי בחרו לסקר את התופעה ולכתוב על ספר חדש בנושא? את עקיבא נוביק הכתב לענייני מתנחלים ודתות? את עורך אפעס ידידיה מאיר? את הפובליציסט חנוך דאום? אולי סופר או סטנדאפיסט דתי שיוכלו לתת זווית מבט ייחודית? לא. את דודי גולדמן, כתב המחשבים הטכנולוגיה. אז נכון, גולדמן הוא כתב מיומן ובעל ניסיון, אבל כדי לתאר תופעה דתית שכזו אי אפשר להסתפק במישהו שסיים את בית הספר ליהדות של אוניברסיטת תל אביב.
5. הקפטן הזמני של מכבי חיפה ביקש סליחה מהקהל ביום חמישי, לאחר ההפסד המביך לבני סכנין. דוד בן שימול ועורכיו רצו למצוא קשר אקטואלי לבקשת הסליחה ולכן בתחילת הידיעה נאמר "קצת לפני יום הכיפורים – במכבי חיפה כבר מתעסקים בסליחות". ובכן, סליחות אומרים הספרדים מתחילת חודש אלול, ולבקש סליחה זה לא מנהג שקשור רק ליום כיפור, אלא מתבצע במיוחד לפני ראש השנה, היום בו על פי המסורת נכתב ונקבע דינם של כל בני האדם (גם שחקני כדורגל).
בקטנה: המדור מבקש סליחה ומחילה מכל מי שנפגע ממנו בשנה האחרונה. הכוונה היתה לחשוף, לבקר ולהציע איך לתקן, ולא היה פה ניסיון להעליב בכוונה וברשעות.
ולווט אנדרגראונד 
הבלוג החמוד של פרופ דוד אסף
http://onegshabbat.blogspot.com/
תודה לולווט
אהבתיאהבתי
אהבתי את מערכת הקריזה בוינט, פרוידיאנית בעריכה אוטומטית, ללא מגע יד עורך, ותודה למיודעי משכבר הימים, רמי נוידרפר, Long time No see.
אהבתיאהבתי
לא. מי שיודע דקדוק ומבין שיש דגש במ, כותב אמא. מי שלא יודע, גם כן כותב אמא, אז מה ההבדל.
וורד, בהנחיה של האקדמיה, מוסיף יוד במקומות שאינם ברורים, כגון פיתרון, חידלון וכו' וזה טוב למי שבאמת לא מכיר מלים שונות מאבא-אמא, ואין לתקוף אותם "על קוצו יוד", רק נדע שהאיות אוטומטי.
אהבתיאהבתי
לא ברור לי למה את מעירה לגריידינגר. דורות רבים כתבו (ועדיין כותבים) במשקל הזה בי' אחת. כך כתב עגנון. כך כתבו רבים רבים וטובים אחרים. כך עדיין כותבים רוב דוברי העברית (לפחות לפי הספירה של גוגל על "יתפס" ו-"ישבר"). אין שום סכוי שמישהו יבין את המלים האלה לא נכון בגלל הכתיב החסר – אז למה לכתוב אותן ב-י' כפולה?
אגב, את גם מסכימה עם האקדמיה (ועם וורד, שמקבל ממנה את כללי האיות שלו) שיש לכתוב "אימא" ולא "אמא"?
אהבתיאהבתי
אני נאלצת לחזור על עצמי, אבל זו באמת פעם אחרונה.
אהבתיאהבתי
את חוזרת וחוזרת,אך טועה. השאלה איננה שאלה בהטיות פעלים. בעברית בניין נפעל בעתיד אמור לקבל יו"ד אחת, אלא אם כן מדובר בכתב חסר הניקוד, אלא ששם הכללים חדשים, לא מלאים, מבלבלים ונתונים במחלוקת. כתב בעל רקע חרדי הרגיל לכתיב כפי שהוא במקורות – סביר ש"יטעה" בזה, כפי שאת ואני שוגים במילים אחרות באופן די קבוע ולא מודע.
אהבתיאהבתי
וולווט, אתמול ציינת שכתבות סופ"ש בהארץ אינן נשמרות. המערכת הרימה את הכפפה ומהיום תמצאי מתחת לכותרת האתר הפניה גם לכתבות אלו.
שנה טובה.
אהבתיאהבתי
דוגרי: מצטרף למכירים ומשתמשים בביטוי מאז המפץ הגדול ועד אמש. באמת דבורית – אני מתפלא עלייך בעניין זה.
גולדמן באומן: לא קראתי אבל מראש מניח שמדובר בכתבה פצצה. גולדמן לא מנסה לכתוב כמו כוכב, אבל הוא באמת משכיל ברמות, ידען ובעל הסתכלות מקורית על החיים.
אהבתיאהבתי
לא ברור העניין. אני גדלתי בסביבה נטולת דוגרי, קראתי על כך בספרי עבר, ונתקלתי בכך מפי הדור הצעיר בשנים האחרונות. שוב, אין לי מה לחזור על כך. מה יש להתפלא?
אהבתיאהבתי
ומי בכל נזקק לדוגרי כשאפשר פשוט לומר:
Let's talk postcards
(בדיחות דוד לוי עם זקן,שם)
אהבתיאהבתי
בואי נדבר גלויות, אפשר לשלוח אותן כשנותטובות
http://www.nostal.co.il/cards.asp
אהבתיאהבתי
בואי נעבור על הטעויות שלך – מכיוון שאת כזאת אלופה בהגהות: פתרון, שאת כותבת כל הזמן עם י' כותבים ללא י' – פתרון. הסיבה: זה משקל קטלון ולא קיטלון. איזה קטע, דווקא יש עורכים במעריב, גם מגיהות, פשוט לפעמים יש לחץ זמן אז ה-י' מתפספת.
קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים וכל זה…
אהבתיאהבתי
יו"ד, כלומר?
אהבתיאהבתי
ואצלינו כותבים כמו ששומעים.ההתקטננות על קוצו של י', המוכרת לי ממקומות אחרים, נראית לי תמיד עניין לאנשים מתנשאים שאין להם דבר משלהם להוסיף בדיון וחייבים לכסות על זה במשהו שיתן בעיקר להם הרגשה שהם יותר חכמים מכולם – וגם אם הנוהג הדקדוקי הוא לצידם (נראה לי שזה יותר עניין של נוהג אנין מאשר "חוק" אבל הגיע הזמן שנברר מהו חוק, אבל אולי זאת סטיה/סטייה מנושא הפוסט) – השפה היא עניין מתגמש אשר משנה ברבות הזמנים את הדקדוק. כמו שפעם פניה אל נקבה ברבים היתה, על פי כללי הדקדוק, מחוייבת ב"נה" (תרומנה, התחלפנה, וכו') ועם הזמן ההגיון החיישני של שפת הדיבור ניצח והביא לשינוי הכללים, כך בעניין של הי' הגיע הזמן להבהיר את הדברים אחת ולתמיד, או שלא.
אהבתיאהבתי
עורך בבקשה.
משום מה התגובה שלי שוכפלה.
אהבתיאהבתי
חברים.
כנראה לא עשיתם בגרות בדקדוק.
הפעלים בעברית מחולקים לבניינים.
בניין נפעל מקבל שני יודים בעתיד.
מה לא הבנתם?
ככל הידוע לי בגרות בדקדוק זה חובה.
אין לי מה להוסיף יותר ולא אחזור על עצמי.
אהבתיאהבתי
את כותבת את זה כאילו זו תורה מסיני. זה פשוט לא. דורות רבים של מדקדקים וכותבי עברית לא העלו בדעתם שהמשקל הזה צריך לקבל שני יודים. עגנון אמנם לא עשה, כנראה, בגרות בעברית, אבל הוא ידע עברית טוב יותר מרובנו – וכתב ב-י' אחת.
אהבתיאהבתי
אתה ממש צודק. העתיד בבנין נפעל נכתב עם יו"ד לפני השרש "פעל" ודגש באות הבאה "פ". אם היא גרונית אז היא מקבלת קמץ והיו"ד בצירה, לא בכפל יו"ד. כך למדנו וכך אנחנו נוהגים.
אהבתיאהבתי
וחנוך דאום או ידידה מאיר הם כן ברי-סמכא לתורת ברסלב? רק בגלל שיש להם כיפה על הראש?
לא נראה לך/לכם אינטליגנטי יותר לטעון: שלחו לאומן מי שמבין בחסידים או בחסידות ברסלב, או מי שמבין בתופעות דתיות?
(לעניות דעתי, אם מותר לי להביע אותה במגבלות הז'אנר והכיפה, תופעת אומן היא עניין חברתי יותר מאשר דתי, אבל זה לפעם אחרת)
אבל לא. אתה/אתם כתבת/ם שצריך לשלוח 'דתי', ולו גם סופר או סטנדאפיסט, בלי קשר לתכונותיו ויכולותיו.
וכנגד זה התקוממתי.
אהבתיאהבתי
כה לחי, דוד אסף. ההשגה של וולוט בעניין היה הדבר הכי מקומם שקראתי בבלוג. מזכיר את השטויות של אדווארד סעיד הפלשתיני המחמד שרק ערבים יכולים לכתוב על העולם הערבי כל השאר זה אוריינטליזם רח״ל.
למה שקרוי דתיים בארץ יש חלק קטן מאוד בדת ישראל האמיתית. בסך הכל מדובר בקבוצות מסתגרות שגנבו לנו את היהדות. דודי גולדמן כן ירבו וכן לכל הישיבות החילוניות שקמו מאז שנות התשעים.
אהבתיאהבתי
זו לא וולווט – היא רק המארחת של חבורת 'חמש שאלות'.
אהבתיאהבתי
מי החבורה הזאת ? מדוע יש לה ניק (מטעה) הזהה לכותרת של הפוסט ??
אהבתיאהבתי
האם אדוני עולה חדש בבלוג?
אהבתיאהבתי
לא, אבל ניק זהה לכותרת מטעה את הקורא, שחושב שזה הניק המחתרתי שלך.
אהבתיאהבתי
דתי היה יודע עוד לפני הראיון הראשון, עד כמה חסידי ברסלב נחשבים שנואים ונלעגים בעיני רוב הדתיים והחרדים, הוא היה יודע עד כמה תורתו של רבי נחמן הפכה פופולרית בשנים האחרונות בקרב הציבור הדתית לאומי, ומנסה לנתח את התופעה. כתב דתי לבטח גלגל כמה עשרות שעות של שיחה עם חסידי ברסלב והיה יודע שביניהם יש דמויות דתיות נערצות, לצד מספר רב של דמויות נעצרות בגין עבירות סמים ואלימות.
דתי גם היה יודע ומכיר היטב את הפילוג בתוך חסידות ברסלב ואולי היה מתמקד פחות בסוגייה המינית של רבי נחמן, ומנסה להסביר מדוע גם אנשים שהקשר שלהם לדת הוא קלוש, מגיעים למקום לאומן, שהופכת למוקד של סחר סמים וזנות בחודש תשרי!
כאמור לעיל, גם חילוני יכול לכתוב כתבה כזו, אלא שכדי להגיע לרמה כזו של בקיאות, הוא היה צריך להשקיע חודש עבודה ולא מספר ראיונות בזק. ושוב – דודי גולדמן הוא עיתונאי מעולה, אבל נסה לחשוב האם היו מבקשים מחנוך דאום לנתח השבוע את חלונות 8 ואת סיכויי ההצלחה של הגרסה החדשה לעומת הגרסאות הקודמות.
אהבתיאהבתי
אה, עוד פעם חילונים=חוזרים בתשובה=עברינות ופשע? פעם יצא לי להתווכח עם אברך ישיבה בטלן שהתחיל להתפאר ולצטט את ההתפארות העצמית הרגילה שלהם על החילונים הסמים הזנות ובתי כלא ואיך בבני ברק אין אפילו תחנת משטרה. לא שתקתי והחזרתי לו שאצלם יש ריבוי של גילויי עריות ושאר פרוורסיות שלפעמים אכן מושתקות בקהילה ולא מגיעות לכלא. הוא שתק. צריך להחזיר להם.
אהבתיאהבתי
חנוך דאום, ידידיה מאיר, עקיבא נוביק ושאר הכתבים הדתיים, למדו מספר רב של שנים בישיבות. לכן הידע שלהם בנושאי יהדות בכלל, וברסלב בפרט, עמוק פי כמה וכמה מזה של מי שלמד בבית הספר ליהדות של אוניברסיטת תל אביב, כפי שסביר להניח כי מי שסיים בית ספר לרפואה, יודע קצת יותר על התחום, ממי שסיים קורס חובשים בצה"ל.
ושוב, אילו כתבים היו מקבלים ממערכות העיתונים מספיק זמן כדי להתעמק בתחומים שהם מסקרים, ברור שהמצב היה שונה. כל מי שקצת מכיר את עולם העיתונות, יודע שבחודש החגים מייצרים כמות אינסופית של ידיעות וכתבות, עם שלל טעויות, בעיות משפטיות, חוסר בתגובות, בדיקה של חלקית של עובדות ועוד. ופעם נוספת – הביקורת היא לא כלפי גולדמן אלא כלפי עורכיו שיחיו
אהבתיאהבתי
בכל הצניעות, ובלי להכיר בכלל את שלושת העיתונאים החשובים שנקבתם בשמם, מי ששמע קורס על חסידות בכלל ועל חסידות ברסלב בפרט בבית הספר למדעי היהדות בתל אביב, מבין הרבה יותר בנושא הזה מאשר בוגרי הישיבות הקדושות שמעולם לא למדו על חסידות ברסלב (ילמדונו רבותינו באיזו ישיבה בדיוק מלמדים את זה?).
וכפי שאתם בעצמכם מודים, הדיון הוא כבר לא על דודי גולדמן הספציפי, אלא על הקונצפט 'דודי גולדמן' – חילוני ש'בסך הכל' למד מדעי היהדות באוניברסיטה.
אז הבה ניישיר מבט: הביקורת היא לא על דודי גולדמן וגם לא על עורכיו של דודי גולדמן, אלא עליכם, שעדיין מתעקשים להחזיק בהבחנה הנחותה של 'דתי' מול 'חילוני', ולא מוכנים להודות שההבחנה הפשוטה היא בין 'אחד שמבין בנושא' מול מי שאינו מבין בו כלום.
מה כל כך קשה להודות שטעיתם. הרי עשיתם את זה בסעיף 5?
אהבתיאהבתי
רק מסקרנות: אתה פרופ' דוד אסף?
V: כן וכן.
אהבתיאהבתי
אם היית דתי, היית יודע שכיום כמעט בכל ישיבה לומדים-
מי יותר ומי פחות – מספרי ברסלב.
הדתי הממוצע (ובטח בוגר ישיבה) גדל בעולם כזה,
לכן הוא יודע מה זה ליקוטי מוהרן או תורה רפב, הוא מכיר חסידים
מפה ומשם, ויש לו בסיס גדול להבנה בעניין.
לעומת זאת, אני בספק גדול כמה בוגר של מדעי היהדות בתל אביב
מבין בנושא. יתכן שלמד קורס קטן על זה באונברסיטה, קורס ששכח מזמן,
ולשלוח אותו לשם זה כמו לשלוח אותי לכתבה על סצנת הבארים
המתפתחת בבוגרשוב.
חילוני שמבין בנושא ברסלב יכול לנפק כתבה יפה,
אבל אין הרבה כאלה. אם יש מישהו שמבין
אין עם זה בעיה, ואני בטוח שעל זה יסכימו אנשי חמש שאלות.
הדתי הממוצע כן מבין בזה, זה חלק מהעולם שלו;
לכן, כל עוד לא שלחו לשם פרופסור לחסידות,
הגיוני לתהות על שיקול הדעת בשליחת הבחור הנ"ל.
אהבתיאהבתי
ועוד.
נראה שיהודים מכל הדתות היהודיות חושבים שהכרת ולימוד דתות
אחרות ושפות זרות ומדעי הרוח וההיסטוריה לא יכולים להעניק
תובנות שונות מועילות ומעמיקות למי שחוקר ולומד את הדת הברסלווית.
זאת יחסית לבחור ישיבה שלא יודע כלום על תופעות דומות בדתות אחרות
אין לא את הכלים ללמוד זאת ושמתנשא ומשתצן אם לא מזלזל ומגדף
את מי שרכש ידע השוואתי כזה.
אהבתיאהבתי
ברסלבר נכבד, בשכונה שלי הקימו כולל שלכם. לומדים שם בעיקר חוזרים בתשובה שבעברם הכרתי אותם כחילונים גמורים. כמי שמשלים להם מנין ולפעמים קורא להם למנין שלי, אני יכול לשאול, להתענין ולהבין את הסיבה לכך שהם שם ואח"כ בלכתי לאוניברסיטה, לחקור ולשאול וללמוד בצורה רחבה יותר מי ומה זה ברסלב. ההכללה שלך בין דתי לחילוני בענין ידע, היתה לצנינים בעיני.
אהבתיאהבתי
למה לצנינים בעינייך? אני לא מבין, מה כל כך מעליב באמרה שדתיים מבינים
בעניינים דתיים יותר מחילונים?
אם אתה מכיר טוב את ברסלב מכולל שסמוך אליך זה מצוין,
אם אתה רוצה לחקור את זה באוניברסיטה זה אפילו יותר טוב.
בהחלט יתכן שאתה יודע על זה יותר מהרבה דתיים, ועדיין
זה לא סותר את הקביעה הכללית.
הקביעה נכונה באופן כללי, זה לא אומר שאי אפשר אחרת.
חוץ מזה, עובר אורח יקר-
הכרת מדעי הרוח, היסטוריה ודתות אחרות אכן נותנת ערך מוסף,
גם בנושא ברסלב. אף אחד לא אמר שלא, אז כדאי שתירגע
ותפסיק לקפוץ ולהתיז רוק על התנשאות-שחצנות וכו'
בלי שאיש אמר משהו בעניין.
ובכל זאת, אם אתה הולך לעשות כתבה על ברסלב,
עדיף שתבין בנושא הזה מאשר ב"דתות אחרות".
להכיר את עצם העניין, לדעתי, חשוב יותר מידע כללי שיכול לעזור.
אהבתיאהבתי
וויכוח כל כך ארוך ואף אחד לא שם לב שגולדמן לא כתב על תופעת אומן או על הזרם החסידי שנקרא ברסלב, אלא על רבי נחמן מברסלב בעצמו. זה הכול.
גולדמן גם לא נשלח לאומן, הוא בסך הכל כתב על דמותו של האיש ואני מוכן לשים את ראשי על כך שהדברים שנכתבו בכתבה הזאת אינם ידועים אפילו לגדולי חסידיו, כי הם לא עוסקים בחקר דמותו ומסתפקים רק באגדות שמספרים עליו ממשיכי דרכו (מוהרא"ש, הרוש, ברלנד ודומיהם).
ועוד תיקון קל ל"חמש",
גולדמן הוא כבר מזמן לא כתב המחשבים והטכנולוגיה.
הוא משמש ככתב המדע של העיתון ועושה זאת בצורה נהדרת.
גילוי נאות: זכיתי להיות תלמידו של האיש המקסים הזה. (גולדמן, הכוונה…)
אהבתיאהבתי
רק רגע, זאת אומרת שידיעות לא באמת בחרו בכתב שמכיר לעומק את היהדות וברסלב ואפילו לא שלחו את הכתב לביקור זריז באומן? (אלי ישי ערך לפני כשבועיים ביקור כזה עם חבורת עיתונאים).
אה, זו בסף הכל כתבת יח"צ שנועדה לקידום ספר, שכוללת ראיון מהיר עם המחבר ועם עוד שניים-שלושה מרואיינים שמגבים או שוללים את הדברים? סליחה, טעות שלנו.
אהבתיאהבתי
אה כן אבל מי שסיים קורס חובשים בצה"ל יודע יותר על רפואה
מהרבה רבנים ומתחזים לרבנים שעוסקים ברפואת יונים ושאר
אמונות תפלות. חמש אינו מוכן לקבל בשום פנים ואופן שמי שאינו דתי
ולא היה דתי מבפנים יחווה דעה על הדתות היהודיות בעוד שבמשתמע
כל ידע אחר נחות ממנו וניתן לרכשו מבחוץ. החצנה המתמדת של
עמדת עליונות זו מהווה אחת הבעיות הקשות ביחסי יהודים ליהודים
ויחסי יהודים למי שאינם יהודים.
אהבתיאהבתי
היהדות הנחשלת והפנאטית הזאת היא הסיבה שישראלים רבים לא יודעים דבר על יהדות. כלאמר הדוסל׳ך הם הסיבה הראשית לחילול השם והשקיעה הרוחנית של כלל ישראל. חייבים ליטול את היהדות מידיהם.
אהבתיאהבתי
מתנדב, רוצה להרים את הכפפה ? או שיש לך ענינים חשובים יותר ?
אהבתיאהבתי
אתה פונה אלי? אל תהיה נואש. יש כיום הרבה מכללות ישראליות בעיר העברית הראשונה וגם פה בירושלים בית שמואל, מכון הארטמן וקרן אבי חי מעלות קרן ישראל. אחרי יותר ממאתיים שנה היהדות המודרנית מוצאת את הקול שלה. צריך לברך על זה. בדיעבד גם השחצנות של חמש מעודדת. בתקופתי כאשר למדתי במערכת החינוך החשוכה שלהם המורים הטיפו לא להכניס הביתה את העיתונים החילונים. מאז זרמו הרבה מים בירדן אם התלונה כעת היא למה חילונים מסקרים ולא חרדים! כלאמר הם רוצים להיכנס פנימה!
אהבתיאהבתי
רוצה לאמר ישיבוות ישראליות/חילוניות
אהבתיאהבתי
הפוך גוטה, היה עדיף כתב חילוני שממש שוחה בחומר, כי לכתב דתי לא יהיה נעים לספר על המצב בו אומן וברסלב מיגנטו אליהם עבריינים. את תופעת השימוש בסמים וגם את העובדה שאומן היא גן עדן לבנות רחב. אם אין כתב חילוני שממש שוחה בחומר, אין ברירה אלא להיעזר בכתב דתי ששוחה בחומר (טוב, אולי המילה חומר, לא ראויה כשמדובר על הברסלברים).
הנה משהו שכבר נאמר קודם – דודי גולדמן הוא כתב מעולה שמסקר את תחומי המדע, הטכנולוגיה, המחשבים, העתידנות והדבריןם המגניבים. הוא אחד הטובים שיש. הוא יודע לזהות סיפורים ולכתוב אותם היטב, אבל יש מי שייחשבו שלתת לו לסקר את רבי נחמן מברסלב זו טעות, כאשר רוצים כתבה מהירה בחודש החגים המטורף.
אהבתיאהבתי
הא הא. האמת חשבתי על זה אתמול שבתקשורת החרדית אין עיתונות אמיתית בגלל כל הלא נעים הזה. כל כך הרבה פוליטקה ומה יגידו החילונים. אז זהו שלא, חמש. בתקשורת אמיתית אין דבר כזה לא נעים חודפים הכל.
ובכלל כבן אדם צעיר מה אכפת לך מכל החטאים הקטנים האלה? ישמח בחור בבחורתו לא? אברכים כל כך זקנים ועם כל הטונות של ריגשי האשם והאיומים שמחדירים בכם הזייקנים אתם עוד מתגדרים בזה ומאמינים שטוב לכם וככה צריך להיות. זה טירוף. טונות של איסורים על מעט חיים פעילים. נראה לי שאתה סתם מקנא.
אהבתיאהבתי
עוד.
חמש, אולי אם תחיו את החיים בלי לפסול את גם את הבנות הצעירות שאתה קורא להן ״רחב״ היו אצלכם בקהילה פחות מעשי גילויי עריות במשפחה (יותר גרוע מרצח) או פדופילים במיקוואות. בשביל זה צריך ראש חופשי אבל כל האיומים והקללות של הרבנים סגרו לצעירים אצלכם את הראש. אתה מדקלם את השטויות שהחדירו לך בלי עירעור שני. אתה לא יכול להיות עיתונאי. תשאיר את זה לדודי וחבריו.
אהבתיאהבתי
אז גם רבי נחמן עשה כמעשה גדי טאוב???
טוב, לפחות את החביתה שלו היה אוכל עם "שירת העשבים" או מה שזה לא יהיה
אהבתיאהבתי
אכן ברדוגו היה הפרטנר האולטימטיבי מול איתן ליפשיץ והתכנית היתה אז במיטבה. שלונסקי הוא תחליף חיוור בבחינת "זה מה יש".
אהבתיאהבתי
התוכנית הזו מזכירה את הזקנים מהחבובות (…) , רק שהיא לא מצחיקה ולא מעניינת. למי אכפת מה יש לשני אשכנזים לבנים ועשירים להגיד על החיים שלנו?
אהבתיאהבתי
הטענה נגד דודי גולדמן, שבעוונותיו סיים את בי"ס למדעי היהדות בתל אביב ולכן אינו מסוגל לתאר 'תופעה דתית שכזו', היא התנשאות מכוערת ואיך לומר זאת בלי להעליב… אופיינית לבני מגזר מסוים שחש מקופח תמיד. אבוי, מישהו הזיז להם את הגבינה ופלש להם לטריטוריה! שהרי כך לימדונו רבותינו בישיבה: תופעה דתית יכול (כביכול) לתאר רק אדם דתי (ולו יהיה סופר או סטנדאפיסט).
איזה הבל הבלים! כלומר, את העלייה לרגל למכה יתאר רק מוסלמי אדוק, ואת המיסה בכנסיית הקבר יתאר רק הקתולי המאמין. על החוויה האמריקנית יכתבו רק אמריקנים ועל הספרות הרוסית יכתבו רק רוסים וכן הלאה, והעיקר שעל דתיים יכתבו רק חובשי כיפה…
השאלה היחידה שצריכה לעמוד לביקורת היא מה כתב דודי גולדמן? דברים רציניים או שטותיים? ועל כך, במחילה, לא נאמר מאומה.
אז רבותי הצדקנים, בקשו סליחה גם מדודי גולדמן ומשאר בוגרי ביה"ס למדעי היהדות בתל אביב. רגע, אם הוא היה בעל תואר מוסמך או דוקטור זה כן בסדר? ואם היה בוגר של בית הספר למדעי היהדות בבר-אילן הייתם מרוצים יותר?
אהבתיאהבתי
אתה צודק וטועה. ברור שחילוני יכול לסקר תופעה דתית, רק שהוא צריך לעמול פי כמה כדי ללמוד הרבה על המרואיין ועל הנושא, ובשל עומס העבודה של כתבים בארץ הקודש, הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך מאוד, בדיוק כפי שלא היו נותנים לעקיבא נוביק, הכתב לענייני מתנחלים ודתות בידיעות, לנתח על פני שלל עמודים, את התפתחות המחשב האישי, למרות שנוביק משתמש במחשב אישי מדי יום ולא רק לקח קורס באוניברסיטה.
דודי גולדמן הוא כתב ידען, נפלא ומבריק (ואנחנו מתכוונים לכל מילה), רק שהוא לא מכיר מספיק טוב את תחום חסידות ברסלב, אחרת הוא היה מבין שאי אפשר לכתוב כתבה על רבני נחמן מברסלב בעזרת ראיון עם מחבר הספר, כמה מילים מתומר פרסיקו (הידען!) ותגובה של הרב יואל בן נון שממש, אבל ממש לא בר סמכא בכל הקשור לתורתו של רבי נחמן.
אהבתיאהבתי
דוד בשלו וחמש בשלו. הלואי ומי שמכנים עצמם דתיים חרדים וכ"ו היו מחזיקים בדעת חמש
שלפני שקובעים קביעות על תופעה זו או אחרת יש להכירה מבפנים ומקרוב ובמשך
זמן רב, זאת כשהם כותבים על חילונים, רפורמים, נוצרים,מוסלמים, בודיסטים, "גויים"
בכלל, ארכיאולוגים, רופאים פתולוגים, בשר חזיר, שרימפ ועוד המון נושאים שהם רבניהם
ותלמידי חכמיהם עוסקים בהם ומחליטים וקובעים עליהם עבור כל העולם.
אהבתיאהבתי
הבובה ומפעילה.
========
לא ראיתי את נאום הביבי באו"ם בשידור ישיר.
הבוקר התעניינתי וראיתי את זה:
אלא שבגירסת הבוקר היה שוט מאוד מיוחד בדקה ה 11 ומשהו – נתן אשל, האוזן של "הגברת" בלשכת רוה"מ והפה הלוחש לסלולרי ומכסה בכף ידו, להלן מפעיל הבובה – הורה בתנועת יד בלתי משתמעת לשתי פנים, לבובה המופעלת, להלן בעלה של "הגברת", להנמיך את הטון.
מדוע הוסר השוט הנפלא הזה ומי הורה (או הורתה) להסירו?
אהבתיאהבתי
אני הייתי דווקא תחת הרושם שהמילה "תכלס" היא זאת שעשתה קאמבק פלוס טוויסט.
אהבתיאהבתי
בדיוק ובמקרה חשבתי, שכדאי לפתוח תחרות למילות השנה, כמו בחו"ל רחמנא ליצלן. המועמדת שלי: טייקון. כך גיליתי את המקור המפתיע שלה, עבורי לפחות –
http://en.wikipedia.org/wiki/Taikun
אהבתיאהבתי
קטנה: קוראי המדור, ובמיוחד הח"מ, מבקשים סליחה ומחילה מדבורית ומוולווט ומכל מי שנפגע מהם בשנה האחרונה. הכוונה היתה לחשוף, לבקר ולהציע איך לתקן, ולא היה ניסיון להעליב אותה/ן אישית בכוונה וברשעות. שנה טובה מתוקה, תפוח בדבש.
אהבתיאהבתי
ביחס לתחבורה עירונית, רכבת עילית ותחתית. בבניית רכבת קובעים שיקולים טכניים, ברגים, ברזלים, גלגלים, תמסורות וכ"ו. מעניין אם מי שבקש שדתי יסקר טקם דתי באומן חשב שייתכן והכשלים בתכנון ובניית רכבות אלו נובעים מבורות, חוסר ידע וחוסר הבנה טכנית של העילית המנהלית, עירונית כממשלתית, אמנם ראש העיר ירושלים היה איש הי-טק ושל ת"א טייס. אבל ייתכן שהמשקל המכריע של עו"ד, כלכלנים, יחצנים, תקשורתנים בעילית המנהלת וחוסר ידע טכני של תעשייה מסורתית משפיע. ראה למשל את תחנת הרכבת התחתית מול בילינסון בפ"ת שעומדת גמורה ושוממה ואין ספק שתעמוד כך עוד ימים רבים.
אהבתיאהבתי
אמרת פתחתקווה, אמרת הכל.
אין לעיר הזו תקומה. וכבר הציעו חכמים ממני להחזיר אותה לפלסטינים בתמורה לגלעד שליט או בכלל.
אהבתיאהבתי
כמה סימבולית תגובתך כי זו כנראה ההתנחלות הראשונה, אולי
גם ראש-פינה. היה מישהו שהציע להחזיר את מנהטן לילידים
ותגובתם הייתה, בלי בתים, בלי אנשים ושיחזירו את הסלמון
להדסון ואת היערות, הביברים והדובים לאדמה.
אהבתיאהבתי
פתח תקווה 1878, ראשון לציון, זכרון יעקב, ראש פינה 1882, נס ציונה 1883
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
תגובתי אינה סימבולית אלא אותנטית. זו העיר הדוחה ביותר בישראל.
כן, גדלתי, בה, כן, מותר לי.
אהבתיאהבתי
טוב, אתקן, כמה סימבולית
תגובתך הילידית-אוטנטית
אהבתיאהבתי
לא הבנתי בשאלה הראשונה לתקשורת העוינת את הקישור לHP
HP זו חברת הייטק טובה ולא ברור למה היא קשורה לחרם.
. אילנית חיות מגלובס הייתה הראשונה שדיווחה על חרם הצרכנים הפייסבוקי נגד תנובה אותו יזם איציק אלרוב, ו-ynet קידם את החרם ב-HP ויצר באז מטורף סביב הפרשה שיצאה מכלל שליטה. חיות ועורכיה בגלובס הראו שהם מתייחסים ברצינות המתבקשת ליוקר המחייה: בניגוד לסקרי המזון הסטנדרטיים בשבוע
אהבתיאהבתי
HP= Home Page
יענו דף הבית
8)
אהבתיאהבתי
ואלה, הימרתי על Hard Press
אהבתיאהבתי
אצלנו מחרימים את HP יצרנית המדפסות. שירות גרוע במיוחד, כולל הטלפוני ובמרשתת
אהבתיאהבתי
יואב, כבר שמנו לב לזה. הבעיה היא בגוגל שקורא דיגיטלית מילים שמופיעות בעמוד ומציע פרסומות ״רלוונטיות״. היום ואתמול בעקבות גדי טאוב הזכרנו את המילה סקס והמנוע של גוגל התעורר.
אהבתיאהבתי
ובתור התחלה הייתי משנה את הניק שלך (כלומר אם הייתי את(ה))
אהבתיאהבתי
הי דבורית, בכניסתי לאתר הראשי שלך הופיעה בראשו מודעה בזו הלשון: "סטוצים להשגה 24/7 איך להוציא סטוץ מכל בחורה בכל מקום? שיטה מוכחת! להורדת הספר בחינם לחץ כאן". רק לתשומת ליבך
אהבתיאהבתי
יואב, הבעיה ידועה. הנה, כך חסמתי את הפרסומת הזאת על המסך שלי: שים עכבר ימני על המסגרת של הפרסומת, בחר "view frame info", שנה הרשאות, "Load Image" = "Block"
אהבתיאהבתי
כנראה שמישהו במחשב שלך צפה בהרבה פורנו וככה אדון גוגל יודע מה המחשב אוהב וסידר לו לינק מתאים. כמובן שאתה לא רואה את הגועל נפש הזה, אלא זה מישהו שרק דומה לך. יאללה יאללה, כל ילדה נהיתה לי ולווט וכל ילד חמש שאלות לתקשורת. גיי שלופען!
אהבתיאהבתי
אופס…
אהבתיאהבתי
דווקא רעיון טוב לבסס יהדות מודרנית מעבר לדוסל׳ך הרגילים שהשתלטו לנו על היהדות. היהדות במילא הפכה לקבוצות אתניות סגורות שמתחתנים בין עצמם וניראים אותו הדבר למה לא לקחת את היהדות בחזרה? בעבר נדמה לי שדודו טופז נשלח יחד עם אריה דרעי לאומן. הכי בכיף.
אהבתיאהבתי
אפרופו כל התשבחות (סעיף 3 מחמש השאלות לתקשורת העוינת), בימים ראשון עד חמישי
בשעה 22:30 חצי שעה לפני סדרת המתח הפתולוגית המעולה בערוץ 23, ישנה תכנית העוסקת בעניני כלכלה הנקראת "סוגרים חשבון".
בתכנית נידחת זו – אם היא לא נידחת אני מראש מתנצלת – יש שוויון הזדמנויות לנשים. עורכי התכנית מצאו נשים שעוסקות בנושאים כלכליים כמראיינות וגם כמרואיינות. בתחילה לא האמנתי למראה עיני, חשבתי אולי תופעה חד- פעמית, אבל לא, מסתבר שיש נשים רבות שעוסקות ו/או מבינות בכלכלה. מצאו אותן, האח הידד. אולי כדאי לתת לכמה מעורכי תכניות בערוצים המסחריים אפשרות הצצה לערוץ 23 שיגלו שיש נשים אורייניות שניתן לראיין אותן על מגוון נושאים.
אהבתיאהבתי
אכן נפל דבר ואנחנו דברנו דוגרי גם בשנות ה-70-80.
אהבתיאהבתי
איפה זה אנחנו, בקיבוצים?
אהבתיאהבתי
כאן, שם ובשום מקום, בתלביב והסביבה, כולם דברו "דוגרי" עם מי שהבין מה זה.
אהבתיאהבתי
האם כל כולם מסכימים ומקבלים שבנימין נתניהו
הנו עצמו בין דוברי הדוגרי המובהקים ונתחיל בלחישה לכדורי
המנוח ובסיפור הצנחנים הבריטיים (כלניות) בירושלים.
בכדי שלא אסווג ח"ו וברק? ופרס? אכן ליברמן בנה עצמו
כדובר דוגרי, אך האם זו תכונה חיובית לשר חוץ?
אהבתיאהבתי
לטענה המועלית בסעיף 4 של "חמש שאלות לתקשורת העוינת", אפשר לענות כך:
מתי בפעם האחרונה ראית ב"ידיעות" מישהו שכותב אשכרה על משהו שהוא מבין בו? (חוץ מאהרוני, אוקיי, וניתן גם את הכבוד לנחום ברנע, יגאל סרנה ודניאלה לונדון האלופה). חנוך דאום? צחי כהן? יסמין לוי? כתבי רכילות שנשלחים לכסות אנשים ואירועים בקנה מידה בינלאומי, רק כדי לחזור עם הזווית הפרובינציאלית שלהם? או סתם פדיחות כמו קרן פלס והרכש החדש שלמה ארצי…
אהבתיאהבתי
על כך אמר ישוע לפונטיוס פילאטוס: "אתה אמרת!"
אהבתיאהבתי
צודקים. כדי ללוות מאות יהודים לזונות המקומיות חייבים רב-עתונאי.
אהבתיאהבתי
אדרבה ואדרבה, אי אפשר לסקר את התופעה של רבי נחמן ונהירת "חסידיו" לאומן, בלי להתייחס לתופעה הזו, אבל מי שלא בקיא במה שקורה שם לא יכול להתייחס לכך
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהיה עשור בימי חיי בישראל שהמונח דוגרי לא היה בשימוש רווח לפחות בקרב חלק ממעגליי.
"זה אם כן המקום לבקש הבהרות מאלו שהצהירו בנחרצות שליברמן יועמד לדין."
למה? מישהו כבר קבע באופן מוסמך שהוא *לא* יועמד לדין?
"אבל כדי לתאר תופעה דתית שכזו אי אפשר להסתפק במישהו שסיים את בית הספר ליהדות של אוניברסיטת תל אביב."
שולחים כתב לשטח כדי להביא התרשמות מהשטח. את כל ההסברים המלומדים על התופעה הדתית יכול לתת לכתב מומחה שהיה שם מתי שהוא אחר. הכתב שנשלח, נשלח כדי להביא צבע, ורושם. דווקא אפקטיבי יותר לשלוח כתב שיחווה את זה יותר קרוב לאופן שבו יחווה את זה קהל הקוראים.
אהבתיאהבתי