חמש שאלות לתקשורת העוינת 2.10.11/ פוסט אורח

1. רוני דניאל דיווח בשלישי שעבר בחדשות ערוץ 2 כי הרמטכ"ל "הבהיר" לראש הממשלה כי לא יסכים לקיצוץ. (כן, אנחנו יודעים שבאתר האינטרנט של 2 הכניסו קטע אחר מהדיווח על דוח ועדת טרכטנברג). דניאל הסביר בערב ההוא וגם בערבים אחרים בשבוע החולף כי 70 אחוז מתקציב הביטחון הוא "קשיח", וממנו משולמים כספים למשפחות שכולות, לנכי צה"ל ועוד. בטון הממלכתי והמפורסם שלו הוסיף וציין כי 30 האחוזים הנותרים מיועדים לאימונים ולהצטיידות בימ"חים ושגם משם לא ניתן לקצץ. השאלה היא האם הוא "מדווח על אירועים בעין של מצביא", כפי שמעידים עליו בחדשות 2?
הנה שאלה לדוגמה – מדוע, אם יש שני אחים שחלו בסרטן ומתו, כאשר האחד הוא איש קבע שעבד בקריה למשל, הוא ייחשב כחלל צה"ל על כל הזכויות הנלוות לכך. מדוע חייל שיכור שבזמן חופשה רכב על אופנוע ואיבד את רגלו, זכאי לכל ההקלות של נכה צה"ל, שהן גבוהות פי כמה מאלו של אדם "רגיל" שנפגע בתאונה. דניאל, סא"ל במיל', יודע את המידע הזה טוב יותר מאחרים, אז מדוע הוא מוכן לחזור על האיוולת שתקציב הביטחון מכיל סכומים "קשיחים" שאי אפשר לנגוע בהם, וזאת בלי להזכיר את היחידות העורפיות שבהן בוודאי ניתן לקצץ תקני כוח-אדם?

2. לקח יותר מדי זמן למשטרה להודות כי אשר ויהונתן פלמר נהרגו כתוצאה מיידוי אבנים ולא כתוצאה מתאונת דרכים. אגב, אם מדובר בפיגוע, ראוי היה לשקול את השימוש במילים "נרצחו בפיגוע ידויי-אבנים" ולא "נהרגו", אבל זה כבר דיון אחר. מכל מקום, המתנחלים זעמו וטענו כי המשטרה וצה"ל שיקרו במודע כדי למנוע מהומות.
מדוע הסוגיה הרצינית הזו לא נטחנה עד תומה במהדורות החדשות, שאז לא הייתה הופכת לאייטם בתוכנית בוקר? ומדוע ביום שני מעריב יצא בכות' ענק: "בקרית ארבע דורשים נקמה" כאילו מדובר בחבורת ערפדים צמאי דם. ועוד שאלה – העובדה שמדובר בפיגוע נחשפה רק כאשר המשטרה דרשה לבצע בגופות נתיחה שלאחר המוות, למרות שברור להם כי הדרישה תעורר זעם מאחר שמדובר בפגיעה בכבוד המת. האמנם במשטרה לא קוראים את הבלוג הזה ולא שמעו שזק"א ייבאה לארץ מכשיר MRI שאמור לחסוך נתיחות במקרים שכאלו?

3. מה נסגר עם חב"ד? האם גם בחסידות שזכתה עד היום להכי הרבה זמן אוויר בכל כלי התקשורת לא מבינים איך העסק עובד? בעקבות הפיצול בתנועה הזו בין הזרם המשיחי לזרם הלא-משיחי, פורסמו בגיליון ראש השנה של ישראל היום שתי מודעות בתשלום ובהן מכתבים של הרבי מלובביץ'. "אגודת חסידי חב"ד" (הלא-משיחית) פרסמה בעמודי החדשות "אגרת של הרבי זצ"ל" (משנת 1963). הזרם המשיחי המאוגד בשם "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח", פרסם במוסף שישבת "אגרת קודש לראש השנה "מהוד כבוד קדושת הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח" (אגב, למרות שהם טוענים שהרבי חי, הם פרסמו מכתב שלו משנת 1973).
מה שמוזר הוא שחסידי חב"ד, משיחיים ולא-משיחיים כאחד, לא מבינים שמכתבים מהסוג שהם פרסמו, פשוט לא ניתנים להבנה ועיכול על ידי מי שלא למדו במשך שנים את תורתו של האדמו"ר, ולכן שתי המודעות גם יחד מהוות בזבוז כספים ענק ותמוה.

4. בעקבות ההמלצה של ולווט, מאוד רצינו לקרוא את המאמר של חגי לוי נגד תוכניות הריאליטי. לכן נכנסו ל-nrg, לערוץ התרבות החדש (אחרי שהבלוג העיר את הממונים, ואגב טרם נעור nrg ברנז'ה). מכל מקום, לא מצאנו את המאמר של לוי שמזכיר כבדרך אגב "גם אני נתתי ידי בעבר להשחתה תרבותית כזו או אחרת דרך עבודה טלוויזיונית". מעניין, האם באמת היה קשה לו להזכיר באופן מפורש שהוא ערך את הטלנובלות לגעת באושר, לחיי האהבה, אהבה מעבר לפינה. לא מדובר בעבודת פרילאנס קטנה שהוא עשה "על הדרך", אלא בכך שבמשך שנים התפרנס מהזבל של הערוץ 2. זה לא הופך את הטיעונים שלו לפחות הגיוניים, אבל זה מעלה את השאלה כמה מהר דתל"ש יכול לשכוח את תלמודו.

5. עוד כתבה מתוך ז'ורנל היא של עופר מתן שנפגש עם שבי גביזון "הנשק הסודי של תעשיית התסריטים הישראלית" (כלשון כותרת המשנה). ה"ראיון", הזה חייב להילמד בכל מבוא לתקשורת כדי לדעת איך כתב עלול לשכוח את עבודתו. גביזון: "הכל דבש שהביאה רייטינג של 16 אחוזים… היתה הצלחה עצומה". איך הצלחה עצומה, איך? בעונה הראשונה צפו 18.8% ובעונה השנייה, למרות חיבוק עצום מצד הברנז'ה וקידום היסטרי של התוכנית והשחקנים, הממוצע העונתי היה 14.4% והפרקים האחרונים השיגו הרבה פחות. לקרוא לזה "הצלחה עצומה", בלי תגובה הולמת של המראיין, זה מוזר (סדרות שבהן גביזון היה מעורב ששודרו בערוץ 10 השיגו רייטינג הרבה יותר נמוך, רייטינג של ערוץ 10). אגב, הראיון שהיה בנוי כנאום, הכיל אמת אחת שעליה צריך לחזור בכל פעם שאיזה פרופסור לתקשורת יסביר למה הוא מתנגד למכרז או למה אסור לכפות על ערוצים מסחריים לייצר דרמה. כה אמר גביזון: "הטרנד של היציאה מתל אביב בסדרות הוא תוצאה של המכרז של הערוץ השני ב-2005, שהכריח חלקים גדולים מהדרמות להיות פריפריאליות. אחרי שזה קרה והצליח הזכייניות כבר לא היו צריכות את הדרישה של הרגולטור בשביל לעשות סדרות כאלה".

בקטנה: במעריב לא חושבים שכל טקסט צריך להיות חתום או מנומק ולכן בז'ורנל של ראש השנה פורסמה התמונה של דני רופ עם הכיתוב "פוסטר לקוראים – האיש הכי מיותר בטלוויזיה". זה רק הוגן לצרף לכם תמונת יח"צ של *** (מלאו את החסר כרצונכם) ולכתוב "פוסטר לגולשים – האיש הכי מיותר בעיתונות".

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה חמש שאלות לתקשורת העוינת, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

55 תגובות על חמש שאלות לתקשורת העוינת 2.10.11/ פוסט אורח

  1. נו מה, חדש לך שרוני דניאל הוא דובר צה"ל ולא עיתונאי? האיש מזהם את מה שנותר מגוויית העיתונות, וכמוהו כל מי שמעסיק אותו על תקן כתב.

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      כמות הרס"רים והקצינים הזוטרים שהסתובבו ללא מעש בבסיס ששירתתי בו עלולה לקעקע מעט את בטחונו העצמי של מר דניאל בתקציב ה"קשיח". זכור לי שאחד הקצינים הזוטרים שביקש לעבור לבסיס אחר פתח בשביתה איטלקית, רק שלאף אחד זה לא הוזיז

      אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מי כתב?

    אהבתי

  3. סיימון הגיב:

    מה הקטע של להשפיל את דני רופ? מה עשה רע? ולמה, לעזאזל, קוראים לזה 'עיתון' ולא, נגיד 'עלון שביעיסטים' (תחליפו את רופ ב'מורה חיה המפליצה' וקיבלתם את הרמה הנדרשת כדי להוציא, כנראה, ז'ורנל חדש)?

    אהבתי

    • אני רק מלה הגיב:

      לא ברור בדיוק ה תפקידו של רופ בחדשי הקיץ לדעתי הוא נמצא לשם האתנחתא (ונסיים בתחזית..) הזחוחה עם יעקב כדי להפיק מהרובוט טיפה אנושיות.

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        רופ חביב ביותר, אישיות טלוויזיונית מצוינת. הוא צריך לעשות יותר מרק תחזית (אולי הוא עושה, אני לא ממש צופה בערוץ 10). פעם היה לו שעשועון, אבל זה לא היה מוצלח

        אהבתי

      • אני רק מלה הגיב:

        אפשר לקבל את המרשם למרק?

        אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    5. טעות לוגית בניתוח. הרי אם המעבר המאולץ לפריפריה לא היה מצליח רייטינגית, הם לא היו ממשיכים עם סדרות כאלו. הזכייניות עובדות לפי ברירה טבעית. החזק שורד. אז כן, במקרה הזה המוטציה נוצרה בכפיה ע"י הרגולטור, אך באותה מידה היא היתה עשויה להיווצר (מתישהו בהמשך) בתוך הזכייניות והיינו עדים לאותה התופעה. כל מה שהמקרה הזה אומר הוא שהזכייניות היו מקובעות מחשבתית, וזה היה כמובן רע לביזנס שלהם. התפקיד של הרגולטור זה לא להיות יועץ תוכן לזכייניות, וזו הדרך בה בחרתם להצדיק את קיומו.

    אהבתי

    • אני רק מלה הגיב:

      מאז ימי אלכס גלעדי רייטינג=מסעודה משדרות. וכפי שנאמר בכתבה אחרת "הרייטינג, הוא מרוקאי." הבה נודה על האמת-גם בתל אביב רוב הצופים בסדרות הפריפריאליות והכוכב נולד למיניהם הם מהגרים מהפריפריות- גם אם זה ישמע מתנשא וגזעני.

      אהבתי

    • חמש שאלות לתקשורת הגיב:

      הטיעון שלך צודק ומדויק, הבעיה היא שמי שמייצרים טלוויזיה וקובעים מה נראה, שייכים ברובם המוחלט ל"שבט הלבן". אם היית מסתובב בקשת,רשת ערוץ 10 ורואה שם ערבים, מתנחלים וכדו', שנמצאים בעמדות מפתח, היתה חובה לזעוק חמס נגד התערבות הרגולטור, עד שזה יקרה, קרן אבי חי תמשיך לשלם כסף לזכייניות כדי שלא נראה רק דתיים סטלנים וסוטים, או סתם מפגרים, כמו קראינו למשל בשוטטות, עספור, חסמבה החדש ועוד

      אהבתי

  5. עובר אורח הגיב:

    הדוגמאות שניתנו לתשלומים לחילים הנם תמריץ וסובסידיה לעצם הנכונות
    של ישראלי להתגייס לצה"ל. בחברה שבה חיל בחובה בגיל 19 מקבל תשלום
    אפסי ושהחברה והכלכלה מסבסדות באלף דרכים את מי שלא מתגייסים צריך
    למצוא דרך לפצות ולתמרץ את מי שמוכן להתגייס ולשרת. כמובן שניתן
    להביא את תכניות טרכטנברג למימוש ואכן לבטל את כל התמריצים שפורטו לעיל
    וגם, אם כבר מיבאים הכל, ליבא לוחמים מחו"ל והשם ישמור.
    באותו עניין, מי שסומך על השם שישלח לשם גם את סגן שר הבריאות ואת נתניהו
    שר הבריאות כאשר יתפטרו הרופאים הצעירים וחלקם יהגרו לחו"ל. זו דוגמה
    מובהקת לסוג הטיפול באנשים החיוניים לעצם קיום המדינה. הטיפול המחדלי
    בהם, כולל הריצה המטורפת של האחראיים לכשל ומחדל לבתי משפט, הנו
    דגם לניהול עניני המדינה כיום. עוד מעט יקשרו אותם בשרשראות לחולים.
    ועכשיו יקימו עוד ועדה.

    אהבתי

  6. סיימון הגיב:

    מה אתה אומר?
    ומה השלב הבא? ביטוח חיים למי שמשלם מס הכנסה?
    מחסן חינם למי שמואיל בטובו לשלם ארנונה?
    מכונית חדשה פעם בעשור למי שאין לו דו"חות חניה?

    ובכלל, זה היגיון בשיגעון: איזה מין תמריץ הוא זה 'אם תיקטע לך הרגל בתאונה תהיה זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל'? איזה חולה נפש זה ממריץ בדיוק?

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      כזה למשל?

      אהבתי

    • מיקי הגיב:

      מה זה לדעתך ביטוח לאומי?

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      האנלוגיות גרועות. משרות בצה"ל משחרר החוק, למשל, שתי קבוצות
      לומדי תורה וערבים רק משום שהם כאלו. אין כאן מבחן יכולת כלל.
      גם ערבים וגם לומדי תורה יכולים לתפקד כחילים. במס הכנסה בכסף שכרוך
      ביכולת הכנסה, הכנסה למעשה וקשיים אוביקטיביים של הנישום היחיד
      ארגון או אדם ניתנות הנחות בכסף בהתאם למי ש"לא יכול". גם בארנונה
      ניתנות הנחות לאחר בדיקה של נתונים אוביקטיביים. למשל הנחות כלכליות
      לגרים באיזורי פיתוח ניתנות, במטרה כלכלית, לאלו החיים שם. דו"ח תנועה
      הנו קנס על עבירה מוגדרת ואין בינו לבין גיוס חובה, מס הכנסה, וארנונה ולא
      כלום. אדם סביר לא חותך לעצמו רגל בכדי לקבל פיצויי נכות מצה"ל.
      אותם מחוקקים ששיחררו את שתי הקבוצות הנ"ל ויצרו כאן הפלייה
      מובהקת לרעתם של האחרים פיצו את אותם אחרים על כך כפי שכתבתי.
      גם ערבי וגם לומד תורה יכולים להתגייס ולזכות באותן הנחות. אדם סביר
      לא יעקור שתי עיניים בכדי לקבל הנחה במס הכנסה.

      אהבתי

    • חמש שאלות לתקשורת הגיב:

      אויש, ברור שאנחנו לא מדברים על תמריץ! ברור שחייל קרבי שנפצע או נהרג הוא ומשפחתו זכאים לכל העזרה שבעולם. הנקודה היא שהרוב המוחלט של תקציב אגף השיקום של משרד הביטחון מופנה לתשלום כספים לאנשים שישבו במשרדים ומקבלים הרבה יותר מאשר סתם מובטחי קופות חולים.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        את האויש תשמור לדיון בסוגיות שאתה מבין בהן.
        לא ברור כלום חוץ מהעובדה שאינך יודע דבר
        על צבא מודרני, וחי בתוך שבלונה של אי הבנה
        ושמועות. אינך יודע דבר על החלוקה הפנימית
        של תקציב השיקום, מדבר מהרהורי לבך ומפיץ שמועות.
        חזור לרותר. לא תבין את ההמשך שנועד לבא מבחוץ.
        צבא פועל כגוף מורכב. מי שיושב במשרד ואוסף מידע
        אינו חשוב פחות ממי שיושב היום במארב ומחרתיים
        אוסף מידע בעורף. מי שמתקן סטיל או מטוס אינו
        פחות חשוב ממי ששט או טס בכלי שתוקן. או ששרטט
        את התיקון או מצא לו מספר קטלוגי. המטרה בהיטבים
        שדברתי בהם להיטיב עם כל מי שגוייס או התגייס. הכל
        הזה הנו צה"ל. האם אין בצה"ל בטלנים מתחמקים ועברינים?
        בודאי שיש ויש לחפשם לשופטם ולהענישם, כבכל ארגון.
        דיבורי ההבל על "יושבי משרד" ממי שגיבוריהם בחיים יושבים
        מול ספרים כל חייהם מעיד על תחושת אדונות ועליונות והשלייה
        עצמית של יודע כל של הכותב.

        אהבתי

  7. הבחור הזעצער הגיב:

    נסו לכתוב בצורה פחות מתחכמת. כל פעם שאני קורא אתכם זה צורם לי. דברו לעניין. דוסים לא צריכים להיות מגניבים (בפרט אם הם מזיעים כדי להיראות כאלה).

    אהבתי

  8. captain beefheart הגיב:

    1. רוני דניאל: גם למעסיקיו ברור שהוא יותר גיבנת מאשר תועלת ומינסתם הם מייחלים להודעת הפרישה שלו, ומסיבות עלומות מעדיפים שלא לנסות להעיף אותו בעצמם. ואידך זיל גמור.

    2. פלמר: ייאמר מיד כי מתנחלים או לא – הלב דואב ודומע לנוכח הטרגדיה. "מדוע לא" זו שאלה/הנחה ימנית קלאסית. משהו לא הסתדר לפי הציפיות שלכם – הטוקבקיסטים יכתבו "אם זה היה בקיבוץ – כבר היתה כותרת ראשית". ובעל הטור (האנונימי) יתנסח כמוך. כדאי שתתרכז בדברים שקרו ולא במה שהיה צריך לקרות לפי תפיסת עולמך. הכותרת "בקרית ארבע דורשים נקמה" נכונה ומדוייקת, כי זו היתה לשון השלטים שהונפו שם! מה – זה נראה לך כמו "חבורת ערפדים צמאי דם"? הממממםםםם…. אולי תתקשר אליהם ותספר להם כיצד אתה מרגיש?

    3. ההנחה שלך כאילו נדרשים לימודים עמוקים לצורך הבנת משנתו של הרבי גם היא – איך נאמר בעדינות – טעונה בדיקה. מי שמשוחרר מעולם הפנטזיות של אלים, אלילים, מעשיות ומשיחים – רואה את "תורתו של האדמו"ר" כעוד אוסף של דברים חסרי שחר, למרות יחסי הציבור המעולים שיש לנושא, ונטייתנו הטבעית להתבשם מאורו והודו של הרבי המנוח. ההפרדה שאתה עושה בין הפנטזיונרים שחושבים שהרבי יקום לתחיה לבין הפנטזיונרים שחושבים כי לא יקום – משעשעת.

    4. מודה בגאווה כי לא חזיתי ולו בננו-שניה של אחת הסדרות הנ"ל, אך אני סומך ידי על מסקנתך לגבי לוי.

    5. הז'ורנל. אוח אוח אוח, כמה צדקה וולווט כאשר קישרה אסוציאטיבית את הביטוי לשנות השבעים. ואכן – ריח של פסאז'ים מוזנחים עולה מהמילה, וניחוח שתן קל מתלווה אליו. והנה מתברר כי העושים במלאכה (אנא עארף כל מיני גולדנים ושוהמים וכל מיני פליטי ניינטיז מסוגם) – אלה טרם נגמלו מהשטיקים שאפיינו את המוצרים של גיגיא עסיף, וצ'יקי מיקי. הצחוקים מחדר העריכה לנוכח "איך הכנסנו לדני רופ" הגיעו עד ביתי ואף הפריעו את מנוחת ילדי משפחת ביפהארט. לעוסקים בשיגועים נזכיר כי "צחוק באולפן – בכי בבית".

    אהבתי

    • חסוי הגיב:

      קפטן, הכי הכי כיף לקרא אותך. אתה המגיב הכי עסיסי ומסקרן בבלוג. שאלה . האם אתה כותב ואיפה? אני אקרא כל רשימה שלך אפילו אם זה יהיה במקור ראשון או בשבע.

      נ.ב מדי פעם ככה בקטנה פרגן לנו צ׳יזבט.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        חוק ברזל הוא: הטובים שבמטקבקים לא זחלו מעולם לאף אחת ממערכות העיתונים/אתרים. הם שומרים על עצמם.

        אהבתי

      • חסוי הגיב:

        חושבת? היו לו כמה בדיחות פנימיות כמו ״צחוק באולפן – בכי בבית״ שנראה לי שזה מישהו מבפנים. יופע קפטן ויגלה.

        אהבתי

      • חמש שאלות לתקשורת הגיב:

        מותר להמר שלפחות חלק מהמטקבקים הם האנשים שמצהירים "אני בחיים לא נכנס לולווט, אבל בדיוק היום מישהו אמר לי לי שכתבו עלי משהו"

        אהבתי

      • אני רק מלה הגיב:

        לו היה מתפרנס מכתיבה במקום אחר. האם היה כותב בהתנדבות בוולווט?האם -סתם דוגמא- שרברב משרברב להנאתו ללא תמורה אצל השכנים?

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        בואנה אתם לא נורמלים אתם 😦

        באמצע יום עבודה, יושבים אצלי אנשים… ואז להסמיק ככה? נאלצתי לבלף שמדובר במחלה טרופית עתיקה, התוקפת את פרצופי סביב צום גדליה. במיוחד הדבר אמור בך, "חסוי". תרגיע בבהילות.

        אז תודה, וכדי לסבר מעט את אזניכם על דרך השלילה אציין שוולווט כמעט צודקת. בעבר סייעתי קלות לעסקיהם של עמוס ונוני ומוזי (קולטים את הסאחביות?) אך נגמלתי מהדבר וכבר שנים שאני שרברב עם עסק משלו. גם הביטוי "שרברב" עושה לי חסד, משום שמדובר יותר בשאיבת ביובים (רק עם כסף סבבה).

        את המימרה "צחוק באולפן – בכי בבית" שמעתי בתחילת שנות השמונים מפי יונתן ("רכבת העמק") פז. מנסיוני – איכות הבדיחות הפנימיות בחדרי העריכה עומדת ביחס ישר לאיכות החומר שעורכי האונליין מחביאים בתיק.

        אהבתי

      • קפטן, אתה קיבוצניק במקור? קצת פרטים עליך בבקשה. יש לי קצת קראש עליך. כותבים מצחיקים עושים לי את זה ביג טיים בגלל זה כל כך אהבתי את רייטינג בשנותיו הראשונות. 

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אכן נתתי קצת בגד"ש 😉 אבל לא קיבוצניק נייטיב.

        קראש? על תמהוני שכמוני? אמנם טרם הגעתי לגיל הבלות מבחינה צורנית, אבל בוא (בואי?) נישאר בפרופורציות. "כותבים מצחיקים" הראויים להתקרשות זה מאיר שלו, פרנץ קישהונט, סטניסלב לם וג'ונתן סוויפט. אני דלת העם, תולעת בפי אבן גבירול.

        אהבתי

      • מה זה בגד״ש? התאהבתי בך אחרי הצ׳יזבט של גדי (ג׳די) טאוב. קראתי את זה כמי שממש חי ונושם את ההווי הישן של ארץ ישראל האובדת. מאיפה ההיכרות?

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        גד"ש = גידולי שדה (העבודה כרוכה בטרקטור, ציוד נלווה ותלמים אינסופיים. הלוואי על כולכם. כמו לחיות בשיר של חווה אלברשטיין).

        הצ'יזבט חביבי (או חביבתי. וכי מדוע לא אדע עם מי אני משוחח?) הוא בסה"כ תרגיל נדוש ופשוט באימיטציה של ז'אנר. משהו שאצלנו בפלמ"ח בכלל לא היו עושים ממנו עניין. כל כלומניק שרק הגיע מהאוניה היה דופק פיליטונים כבר בערב הראשון, עוד לפני שעשו לו תרגילים עם לוקסים ואגמים מפורסמים בצפון.

        אהבתי

      • השם שמור במערכת הגיב:

        מה זה אצלנו בפלמ"ח? אמרת שאתה עוד לא זקן. ספר עוד על עצמך. אמרת שאתה לא קיבוצניק נייטיב אבל חיית שם הרבה שנים או רק בגרעין? כל כך נשביתי בצ'יזבט שסיפרת. מאז ספרי הילדות לא קראתי אחד כזה. לא ידעתי שיש עוד אנשים שחיים את האווירה הזאת. איזה קיבוץ? באיזה חבל הארץ ההווי הזה עדיין קיים?

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        הלכתי קצת רחוק מדי עם המהתלה. כן חייתי בקיבוץ, לא חתיאר אלא ארבעים ו…, אין לי מושג איפה עוד מדברים ככה בארץ, אם בכלל.

        הכי קרוב שאפשר להגיע – אם זה ממש חשוב ומרתק לך – זה אנשים עם שפם בכל מיני קיבוצים ומושבים נידחים. אבל זו אשליה ויזואלית: כשמתקרבים ומקשיבים מתגלה בדרך כלל קיבוצניק בער שמרוויח בבורסה, או מושבניק בעל צימר ותאילנדים. ההווי השאול ביברי – כך אני סובר – עבר מן העולם יחד עם לכתו של האשמאי תהילימזייגער.

        אהבתי

      • חסוי הגיב:

        היום איפה אתה חי? במה באמת אתה עובד? חבל שאתה לא כותב

        אהבתי

      • אלא מי? הגיב:

        חדר, מישהו? 😳

        אהבתי

      • אני רק מלה הגיב:

        אומרים שבתל-עדשים עוד נשארו כמה בודדים.

        אהבתי

      • אני רק מלה הגיב:

        הסיפא מביך מאד, לטעמי.

        אהבתי

      • אני רק מלה הגיב:

        הכוונה לסיפא של "חסוי" מ14:30

        אהבתי

      • חסוי הגיב:

        תפרט יותר?

        אהבתי

    • מיקי הגיב:

      אני מיקי, אבל לא קשור לצ'יקי וגם לא לצ'יקו ודיקו.
      הז'ורנל הוא באמת שוב עמית שהם, גייגיי וחבר מרעיהם? הכנופיה הזו משחיתה את התרבות כבר מאז עיתון חדשות ז"ל אם אינני טועה

      אהבתי

  9. כמי שבא מבית דתי, ימני מודה אין לי סימפטיה למתנחלים של קרית ארבע. כל כך הרבה ראינו מתנחלים שמציקים ומתגרים ומכים את שכניהם הערבים בפראות והתעללות לא יהודית שפשוט אין לי כח להקשיב לצרות שלהם. נכון שטרור יכזה יכול לפגוע בכל ישראלי אבל אין לי סימפטיה לסיטואציה שהמתנחלים נכנסו אליה. מה אין לערבים זכות להחזיר? בעיה. מתנחלים, רוצים סימפטיה? תפסיקו להתעמר בערבים.

    אהבתי

  10. שירלי הגיב:

    מפריע לך שלא "תחנו את זה עד דק" אבל לא מפריע לך בכלל שעל הלינץ שעשו מתנחלים מענתות בפעילים והמשטרה עמדה מהצד ולא עצרה אף אחד לא שמענו בחדשות בכלל, כל החג ורק הסערה בפייס וברשתות הביאה את האירוע לעתונים ביום ראשון.

    אהבתי

  11. עידוק הגיב:

    ב"ולווט אנדרגראונד" לא חושבים שכל טקסט צריך להיות חתום, ולכן הפוסט שבו מופיעה ביקורת על אייטם לא חתום בז'ורנל אינו חתום.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      צודק, אם כי כל מארה בכל עניין, עלי ועל ראשי. אף על פי כן תיקנתי. ואין זה משנה כהוא זה את הנבזות שבמחיקת אדם ככה סתם, כי לא בא טוב לז'ורנליסטים המסתוריים. עלק.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני חושב שעיתון ממוסד צריך לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר מבלוג (במיוחד "מחתרתי" כמו שלך). במקרה הזה, הביקורת, על אף שסובלת מאותו הסימפטום, במקום.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        זה מה שכתבתי.

        אהבתי

      • חמש שאלות לתקשורת הגיב:

        הטור האורח איננו חתום, מאחר וחוץ מהכתבים הוותיקים בעיתון הארץ, איi עיתונאים שרשאים למתוח ביקורת פומבית על מקום עבודתם וגם על אחרים, ללא אישור מפורש מהממונים עליהם. אבל מותר להניח שגם עידוק מבין שיש הבדל בין פוסט מנומק וקוהרנטי לבין מעשה הנבלה שעשו בז'ורנל לדני רופ.

        אהבתי

  12. כ הגיב:

    לא נעים להגיד –
    אבל לגעת באושר ולחיי האהבה היו עונג בידורי צרוף, מענג ואיכותי לעומת מחצבת הוואבן המרדימה, המשעממת, הנפוחה, הקליאשתית, העילגת בשיממונה הקרויה "בטיפול".

    אהבתי

  13. מבקרת בבלוג הזה בפעם הראשונה.. הגיב:

    שלום לך,
    הגעתי לבלוג שלך ממש במקרה, תוך חיפוש בגוגל אחר המאמר של חגי לוי.
    בכל מקרה איתרתי וסרקתי אותו, אם תרצי – שלחי לי מייל ואשלח לך אותו בקובץ.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s