Remembering that you are going to die is the best way I know to avoid
the trap of thinking you have something to lose – Steve Jobs, 2005
הפטנטים של סטיב ג'ובס.
ביכולתכם להגדיל את התמונה, נכון זה ידוע?
בכ"מ, הארץ הוא היחיד שמעל השמחה וששון על הזכייה מזכיר: מש' הפנים גיבש תוכנית לגירוש 150 מש' של ילדים עובדים זרים.
אהבתי שבידיעות (גם בע' פנימי) ובהארץ מופיעים גם חלקי משפחתו של הזוכה. וגם בגלובס, יש לציין.
ותודה לידיעות על "המוח הישראלי" ולא "היהודי". והיי, גם במקור ראשון כתוב "גאווה ישראלית". מפתיע.
ישראל היום ומעריב וידיעות והארץ חוגגים בכות' הראשית את זוכה פרס נובל בכימיה, פרופ' דן שכטמן. איך הציע אתמול ירון לונדון? אם עמוס עוז לא יקבל את הנובל היום, שילך לעבוד בטכניון.
עדכון, 13:27: לא זכה.
Poet Tomas Transtromer has won the 2011 Nobel Prize in literature, according to the Swedish Academy.
The 80-year-old poet won the award, according to the academy, "because, through his condensed, translucent images, he gives us fresh access to reality."
על המתמחים נאסר להתפטר עד הדיון. אחרי הגאווה הגדולה על הנובל עוברים העיתונים לדווח עליהם.
גדעון לוי מתכונן למלחמה הבאה.
בידיעות ממשיכים לעסוק בדן ארבל, סגן השגריר המודח. אתמול היה זה העיתון היחיד שלא הזכיר את שמו.
איתמר אייכנר דיבר עם "מקורביו": "לקחו עובד ותיק ונאמן ופשוט עשו לו סיכול ממוקד באמצע שליחות… זה חלק משלטון הפחד שמנהיגים שר החוט איווט ליברמן ומנכ"ל המשרד רפי ברק. עם זאת, גורמים במשרד החוץ מדגישים שליברמן לא היה מעורב בהדחה, ומדובר בהחלטה של המנכ"ל בהתייעצות עם השב"כ ועם היועץ המשפטי לממשלה".
ובהארץ: טענה לציד מכשפות.
יש עורכים בבית?
ואם כבר ליברמן, שיא חדש של טעם רע באדיבות עכבר העיר:
פרובינציאליות: הפניית סטריפ בתחתית שער מעריב: "סוף עצוב לאורי סלונים, בן זוגה של מיכל שפירא"
אני כואבת את המוות הזה, נקשרתי לזוג בצפייה בסדרת הריאליטי בקרוב אהבה בה השתתפו, אבל מה אומרים השמות האלו למיליוני קוראי מעריב?
הרי זה לא כמו לכתוב "סוף עצוב לאדריכל יעקב רכטר, בן זוגה של חנה מרון"
השיר של שפירא וסלונים מאוגוסט האחרון.
יום כיפור ואתם
– לפי סקר ישראל היום בפייסבוק, 80% יצומו. אממ. מה זה אומר על קוראי ישראל היום?
תוס': נתונים אחרי ב-ynet. רק 58% יצומו.
– למה חברות הסלולר צריכות לבקש סליחה.
– עכבר העיר מציע סרטים ליום כיפור. אך, היו ימים בהם אני הייתי עושה זאת.
ישראל היום מציע – תיעוד נדיר: גולדה מאיר בחפ"ק "צה"ל חושף לראשונה". האומנם?
לא, החשיפה הייתה כבר כמה פעמים בסדרת כתבות ב-7 ימים ולאחר מכן בספר זמן אמת.
7 ימים, 5.9.2003
ליידי גלובס
בגלל שאתמול בבוקר נחפזתי לא הספקתי לקרוא את הראיון המרעיש עם שי גולדן. שימו לב, כמעט מדי חודש מספק ליידי גלובס את ה-ראיון ש"כולם" מדברים עליו כמה ימים.
הראיון יצא לאור ערב לפני אחת מנקודות השפל של מעריב החדש, האילוסטרציה הקשה של בכירי המשטרה, כך שכשגולדן מדבר על עיתונות הביבים, הוא מדבר למעשה על המקום בו הוא עובד.
…עושים להם טבלואידים צהובים וצעקניים עם כותרות וכותרות משנה תת רמה עם טקסטים ברמה של תיכון עם רמת שנינות ואירוניה ובקיאות בחומר שלא הייתה עוברת שנה א' בקורס לעיתונאות. העמודים הראשונים בעיתונים נראים כאילו נכתבו בידי תיכוניסט חרמן ילדותי לא משכיל וחסר חוש היסטורי וראיית עולם מורכבת.
מעולם לא הסכמתי עם גולדן יותר (רק שאותו לא יאשימו בשנאת מעריב ואותי כן). והנה תגובת המפכ"ל דנינו לבושה של מעריב. ידעה על התקוממות המשטרה מתפרסמת גם בישראל היום, ע' 17. ובאייס: במשטרה יתלוננו נגד אבי אשכנזי למועצת העיתונות.
ובעניין האילוסטרציה: אתמול הרציתי בפני אנשים, והסברתי להם את פשר האילוסטרציה. האדם היחיד בקבוצה שראה את העיתון לפני השיחה היה משוכנע שמדובר בצילום אותנטי. ואני בטוחה בשני מיליון אחוזים שהוא לא היחיד. קוראים מהשורה לא מסתכלים על האותיות הקטנות ורואים "עיבוד מחשב", וגם אם הם רואים זה לא אומר להם כלום. מדובר בהונאת הציבור, נקודה, לא שום דבר אחר.
תגובת מעריב מאתמול, שנשלחה אלי עכשיו, חמישי, 11:10.
תגובת מעריב להודעת מפכ"ל המשטרה מיום 5.10.2011
הבוקר נחשף במעריב כי המפכ"ל וצמרת המשטרה העדיפו לשהות בבית מלון בזיכרון יעקב לצורך גיבוש, שכלל סדנת בישול דמויית "מאסטר שף", וזאת בזמן המהומות האלימות בטובא-זנגריה. הידיעה נכונה ויש בה עניין ציבורי רב.
ב-25 בספטמבר 2011 דווח במעריב על מחלוקת בין בכירים במשטרה סביב הענקת עיטור הגבורה לרב-נגד פסקל אברהמי ז"ל, סמל ומופת ללוחמי ישראל ובעל שני צל"שים. אברהמי נפל מאש המחבלים בחודש שעבר ליד אילת. גם ידיעה זו הייתה נכונה ובפרסומה היה עניין ציבורי רב.
מעריב דוחה בשאט נפש את הניסיון הציני של מפכ"ל המשטרה, כפי שבא לידי ביטוי בתגובתו היום, לקשור בין הידיעות הללו. שתי הידיעות עומדות בפני עצמן ואין בין פרסומן שום קשר.
צר לנו שמפכ"ל המשטרה בחר לערב משפחה שכולה במחלוקת בינו לבין העיתון, סביב ידיעה שהעמידה למבחן הציבור את שיקול הדעת שלו ושל בכירי המשטרה. אנו משוכנעים כי גבורתו של פסקל אברהמי ז"ל והמחיר העצום ששילמה משפחתו חייבים להישאר מחוץ לכל ויכוח.
ובחזרה לגולדן. ב-14 באוגוסט הגיב הוא פה לעניין כלשהו ואמר: "אינני מעורב בתכנים בשום אופן בעיתון".
בראיון הנ"ל בליידי הוא אומר:
"עוד כמה שנים ארצה להיות עורך מעריב. לא מתאים לי עכשיו להיות עורך ראשי. אני בשלב היצירה, לא בשלב הניהול".
אקווה שאני שוב מפספסת ולא מבינה. ואם תגידו לי, הכל מקנאה, לא אכחיש.
שהרי, גם אני הייתי רוצה שכולם יאהבו אותי ומוכנה להיות מתוגמלת כמו כלב, ב-18,000 ש' בחודש.
לחם עבודה
דוד רגב בממון: דווקא במשרד התמ"ת, שאחראי על שוק העבודה, יש פערי שכר בין גברים לנשים. הפערים עומדים על 31% לטובת הגברים. המשרד מבטיח לצמצם את הפערים בתוך שלוש שנים. באמת תודה.
על פי האו"ם, עיתוני הדפוס ייעלמו עד 2040.
רון לאודר יפסיק את המימון לערוץ 10 מ-15 בחודש. אם זה נכון, הבאסה גדולה: בשביל מה השפלנו את עצמנו והתנצלנו בפני שלדון אדלסון והתפטרנו?
נדמה לי שמהפך יום רביעי במעריב לא היה מספיק ברור: אין יותר סגנון ברביעי. הוא עובר לשישי. בשבוע שעבר לא שמנו לב, כי היה זה ערה"ש, אבל מאתמול זה ברור. טעות פטאלית, כי גזרת רביעי של מעריב נשארת מופקרת, שהרי לידיעות יש את זמנים מודרניים.
קרן לויתן פשפשה בנעשה במעריב.
עדות גילי דינשטיין, שפרשה מעריכת מעריב עסקים אחרי דקה וחצי:
"קשה לתפוס את זה כי 'מעריב' היה שם מאז ומעולם, אבל אני הגעתי למקום שאיננו קיים. הצמצומים ש[זכי] רכיב ערך כשהחליט לסגור את העיתון הביאו למצב ש'עסקים' קם שוב מאפס. כשנכנסתי לתפקיד היו ארבעה כתבים במוסף, וזה הכל. הייתי עורכת 'עסקים', רכזת כתבים, מזכירה, מגיהה, מפיקה, ראש הדסק, מנהלת כוח אדם. עבדתי 15 שעות ביממה ולא ידעתי מה לעשות קודם. נתתי את נשמתי. לא היה לי כתב שוק הון, תשתיות, אנרגיה, מדיה או פרסום. פתאום יש ראיון חשוב ואין את מי לשלוח, כל הבורסות קורסות ואין כתב שוק הון ואתה חותך ורידים. המצב התנהל כך שנוצר לא פעם חוסר יכולת לסקר הרבה דברים חשובים. אין מה לעשות, כשאין לך כתב שמבין בתשתיות, אתה מעתיק הודעה לעיתונות. מצער, אבל זה מה שקורה".
ועוד קטע מעניין: עיתונאים שקיבלו הצעות לעבור למעריב מספרים כי
המשא-ומתן "עוקף מערכת" בא לידי ביטוי גם בדרך שבה תיארו להם אנשי אי.די.בי את אופי העסקתם העתידי. אולי כדי לחזק את בטחונם לעזוב קריירה ארוכה בעיתון המתחרה, הבהירו להם כי לא ייהפכו לעובדי "מעריב", אלא ייכנסו תחת כנפיו של תאגיד אי.די.בי. "בדיונים על סעיפים שונים בעסקה, הוצעו לא פעם פתרונות שמתחילים ומסתיימים רק בקבוצת אי.די.בי, ואמירות של 'אתה יכול להיות שקט, נוחי לצדך'"
אגב מהכתבה עולה שנטע ליבנה כבר לא ראש אגף החדשות של מעריב. אם לויתן צודקת זה מעניין, כי יש לו עדיין קרדיט על כך מדי יום בעיתון.
בגלובס ניסו לפענח את שאלת האיפול על מקצועו של דניאל מעוז, אבל אין לשום שופט או עו"ד תשובה. באשר לשאלה למה סיפור ענת קם (עדותה) הופיע רק בידיעות וב-ynet, הרי שזה בגלל ששופטת המחוזי דרשה מכלי התקשורת האחרים לבקש הסרת איפול בעצמם. אוי, חלם במערכת המשפט.
ידיעות מדווח הבוקר שמשפטו של מעוז נפתח.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ תרבות
נורית ממליצה על הראיון עם פרופ' גד יאיר, העוסק בפענוח תופעות תרבותיות, לרגל ספרו צופן הישראליות.
ההברקה בתגובות אתמול שייכת לקיד:
…גדעון לוי במחוברים? טוב שהם קיבלו אותו כי בקצב הלהיטות של הבנאדם לתפקיד בריאליטי זה היה נגמר ב-24/7 או במטבח של שגב משה. הלו גדעון, אני לא בטוח שהפלסטינים מחשיבים פליט ריאליטי כמו פליט אמיתי!
עידן לנדו על שנאת נשים בענתות.
ישראל היום: החקלאי שעמד במרכז העימות – עבריין מין סדרתי.
תוס': אסתי סגל מתייחסת לסקופ.
הארץ מבזיק.
לפני פיזור
ישר מהמזבלה.
ולווט אנדרגראונד 
שלשום מעריב פרגנו ליוצרי כלבת בכתבת שער שכולה חנופה. אתמול צמד הבמאים נתנו כותרת דווקא לבלוג בחו"ל וחשפו שם את תקציר הסרט הבא שלהם
אופס
אהבתיאהבתי
תנו חכ"מינו :אמור לי מה ניקך ואומר לך מי אתה.
אהבתיאהבתי
חפשי לך חיים ועזבי אותי במנוחה
אהבתיאהבתי
ע -ע – בו – בו- די
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1517193
אהבתיאהבתי
כנראה שאצלי. גם לתגובה שלך לא הצלחתי להגיב ישירות.
אהבתיאהבתי
ל"אני רק תגובה" משעה 0:00 (שוב,, לא ניתן להגיב למעלה)
המשבצת הזאת תפוסה ע"י אחד-" מוני יקים אנטיציוני" שיושב בפריז ומנהל מלחמות בשלט רחוק נגד כוזרים ואשכנזים
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=475057
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת למה לא הצלחת להגיב. הנה ניסיתי והצלחתי.
אולי משהו אצלך?
אהבתיאהבתי
1. הוא סגר ביוני 2009, 2. הוא עבר לברלין, 3. מאסנו קללות, חרמות וגידופים
אהבתיאהבתי
כל כך מתחשק לענות. אבל אני שונא אנשים שמפתחים אובססיה לניק פורח בוויר. ובכלל אני ציוני והמוני הזה לא. תהיו מבסוטים בחלקכם שבניגוד להם אתם לא חיים בארץ בתחושת ניכור
אהבתיאהבתי
הכל צפוי והרשות נתונה, כי בידך הדבר. גמר חתימה טובה.
אהבתיאהבתי
אז אני מבין שהעצורים הפלסטינים מחברון שהוטל צא"פ על מאסרם חשודים ברצח פלמר.
ניסיון הספין של הימין לקשור אותם לתג מחיר בטובא היה די מגוחך.
אהבתיאהבתי
הניסיון הזה מגוחך מכל כיוון, בדרך מחברון לטובא-זנגרייא יש מלאנטאלפים ישובים ערביים,
מה ההגיון להגיע עד לשם?
אגב, הבלון הרגיל של המשטרה לעצור בחור תמים, שחטא בגידול פאות מתנפנפות ה"י, מגוחך לא פחות. לפחות כל עוד יוכח אחרת.
אהבתיאהבתי
באתר הארץ באנגלית
Jews make strong showing among 2011 Nobel Prize winners
Five of the seven Nobel Prize winners so far this year are Jewish; their Yiddeshe mamas must be so proud.
אהבתיאהבתי
עדיין לא קיבלתי תשובה מוסמכת איך מתבצעת הבחירה? ברור (מבלי לפסול בכישרונם) שהיהודים מצביעים אחד לשני.
אהבתיאהבתי
ברור למי?
אין מצב שיש רוב יהודי בוועדות ובמחלקות הבוחרות.
אהבתיאהבתי
הועדות הן שוודיות 100% מקומם של מדענים יהודיים בשוודיה קטן. הועדות פונות לאלפי אנשים בעולם לבקש מועמדים ונעזרות במומחים מכל העולם במידע על המועמדים הן מקבלות גם המלצות ממליצים שלא נתבקשו לכך. הכנס לגוגל בנושא
למשל
http://www.britannica.com/blogs/2010/10/the-nobel-prize-selection-process-picture-of-the-day/
יש המון מקורות תחת מילות המפתח
nobel, prize, selection, process, eligible, candidates,
אהבתיאהבתי
ל' 21:51קורא הארץ'. "מסתכל מהצד בלי להיות מעורב"? הכל יופי טופי? אינך רוצה להשפיע בקלפי? או שאתה משאיר את העבודה השחורה לאחרים שיגורו באהלים, יפגינו, ישבתו, יתנו מעצמם ומזמנם על מנת שגם ילדיך יזכו לחיות במדינה מתוקנת בלי ליברמניזם וביביזם.
אהבתיאהבתי
ל-ENTER YOUR NAME (אין אפשרות להגיב למעלה)
נהפוך הוא. בגלל דעותי אני מזדהה עפ'ר עם עיתון הארץ ומנויה עליו(דור שני), והכנסת השד העדתי לסיפור מגוחכת ומטופשת.לא מפריע לי לקרא דעות כמו של משה ארנס או ישראל הראל, אך לעומת זה קרני אלדד היא לעג לאינטלגנציה.
אהבתיאהבתי
גדעון לוי חי בסרט. לא חדש…
"הכתובות על הקיר זועקות ומרות, ואנחנו בשלנו. לא ולא, שטיק אחרי שטיק, טריק אחר טריק, רק לדחות ולסרב. יש טרור – לא יוצאים; אין טרור – לא זזים. יאסר ערפאת חי – לא יוצאים; ערפאת מת – לא זזים. הפלסטינים מכירים במדינת ישראל – לא יוצאים; לא מכירים ב"מדינה יהודית" – לא זזים. אין "אביב ערבי", יש "אביב ערבי" – אנחנו בשלנו. כל חייל וטוב לנשק, כל תירוץ וטוב לסרבנות. "
קראתי וצחקתי.
בעלומי, כשעמדתי עם חברי, מחזיקים שלטים של "שתי מדינות לשני עמים", רוב השמאל הציוני ראה בנו בוגדים. עצם המחשבה על מדינה פלס' או אפילו דו-שיח עם אש"ף היו מוקצים… אייבי נתן ישב בכלא על כך.
באותה תקופה גדעון לוי היה אחד מדובריו של שמעון פרס במערך! זה אותו שמעון פרס שהתנגד נחרצות למדינה פלס'. אגב, גם יצחק רבין ז"ל, עד יומו האחרון, דיבר על "פחות ממדינה".
היום, ראש ממשלה מהליכוד מדבר על שתי מדינות לשני עמים. גם אם הוא לא מתכוון ברצינות, הדברים נאמרו והם חקוקים באבן. בצד השני אין תזוזה מאז הימים של טרום אוסלו – ניתן ללמוד זאת בבירור מהראיון המפורסם של אבו מאזן בו הגיב להצעת אולמרט (מכיוון שלא כללה את זכות השיבה) ומנאומו האחרון באו"ם בו התעלם במופגן מהקשר של העם היהודי לארצו.
אבל גדעון בשלו.
אהבתיאהבתי
מעניין עם ״מחוברים״ יהיה מכה תדמיתית לגדעון לוי שממנה יהיה לו קשה לקום. כל העולם ואשתו יראה שמדובר באדם שלא היית קונה ממנו כרטיסיה משומשת. כרגע אנשים קוראים ומתרגזים מדבריו בלי לדעת אם הוא שווה את זה. גדעון לוי אמר. אסי דיין אמר. אז מה.
אהבתיאהבתי
מכיוון שסטיב ג'ובס זצוק"ל מת לאחר שהעיתונים עברו לדפוס (ואין כל אזכור למותו בעמודי חדשות של הארץ), אני מנחש שהקריקטורה של בידרמן התייחסה לאכזבה מכך שלא הוכרז אייפון 5 באירוע האחרון של אפל, וקיבלה משמעות מצמררת…
אהבתיאהבתי
הדו"ח של האו"ם אמור לעודד את אנשי הפרינט – הרי אף אחד מאיתנו לא באמת מאמין שהוא יצליח לשרוד במערכת יותר מ-10 שנים ברציפות (שלא לדבר על קרוב לשלושים שנה), אז לפחות אנחנו יכולים להיות רגועים ולדעת שבשנים הקרובות עוד יהיה איפה לעבוד.
ולגבי תגובת מעריב למשטרה – כל מי שרצה אי-פעם להעביר סופשבוע בזיכרון-יעקב מזהה תוך רגע את העבודה הלא-רצינית של הכתב: בזיכרון אין שום מקום שמצדיק את השם "מלון". יש איזו מלונית של 15 חדרים (מספרים שהיא אפילו חביבה), אבל מכאן ועד ל"מלון" הדרך עוד רחוקה (על כישלון ענף המלונאות בזיכרון נעסוק בכתבה נפרדת).
ובנוגע לליברמן (סליחה, לא נוגע) – פספסתי משהו מיוחד שהאיש עשה, או שהאיסור על שנאת זרים תקף רק לגבי מי שאינם יהודים?
אהבתיאהבתי
ברוח החג, המלצה לסרטים. אחד קלאסי. ו1, 2, 3, ברוח החג, אחרי הכל כולנו יהודים.
אהבתיאהבתי
חלקנו.
אהבתיאהבתי
בסדר, צריך לדעת לבחור את הדת, שראוי להחסיר.
אהבתיאהבתי
היופי בפרס של שכטמן שזה ניתן עבור מדע טהור של כמעט אדם יחיד, לא קבוצה ענקית בתקציבים אין סופיים. עבודה ניסויית נקייה, הסקת מסקנות מעובדות ולא מדעות קדומות, ראיית אמת חדשה בלתי צפויה, דבקות בממצאים שרואים. דבקות באמת שלך בניגוד לדעתם של כל חכמי הדורות, כולל פולינג הגדול, שכולם אמרו שאין דבר כזה בכלל. מעניין שעל המאמר הראשון שהתקבל היה לו שותף חשוב שנעלם והפסיק כנראה לעשות מדע. עד לעכשיו אף אחד לא עשה מזה המון כסף, זה לא היה במיכשור שעולה זיליונים, אף אחד לא אומר שזה ירפא סרטן או אימפוטנציה או ישפר/ישנה/יעדכן את מבנה היקום או החלל או ה RNA או ה DNA (בחרו בחביב עליהם). פשוט מציאת עוד אמת אחת במעבדה
איזה יופי
אהבתיאהבתי
אולי אתה יודע גם למה רק בעשור האחרון החלו ישראלים לזכות בפרסי נובל כדבר שבשיגרה ועד אותו זמן נאלצנו להסתפק בחצי הפרס של עגנון? מה קרה? הרי תמיד היו פה מדענים גדולים. יובל נאמן האמין כל חייו שהפרס ששותפו זכה הגיע לו. האם זה לובינג ויחסי ציבור? פירסום מחושב ובאנגלית? מה הסיבה? בלי להמעיט בערך הזכיה כמובן.
אהבתיאהבתי
נכון מאד, עובר אורח. אכן יש פה מהלך מרשים. ברם, אם הבנתי נכון, מדובר פה בגילוי אקראי של תופעה, שלאחריו נדרשו מוח וביצים כדי להבין את גודל הגילוי וכדי לתמוך בו נגד הזרם.
אני מעריך יותר מישהו שגילה או פיתח משהו שלא במקרה. כלומר, היתה בעיה או ממצא מוזר והוא או היא חשבו ומצאו דרך לפתור או להסביר אותם.
בכל אופן שאפו לשכטמן!
אהבתיאהבתי
שלום לבור ובאבא. זו מצוינות אמיתית במדעים אין כאן השפעה משמעותית של כוחות אחרים. לא כל כך אוהבים את היהודים והישראלים בשוודיה. נתחיל בעבר הרחוק נמשיך לברנדוט ונגיע לכל מיני ישראלים לשעבר , פידלר מיד חנה ועוד כאלו + מהגרים מוסלמיים שמסתובבים ומשווקים שנאת ישראל. אבל זה מותג שוודי (פרס שלום נותנים נורווגים) שמקשר את שוודיה למדע ומצוינות ושם שומרים חזק
על מותגים כך שלא סביר שיתנו לישראלי פרס וגם יפגעו במותג.
לבאבא אני מנתנצל אבל ההיפך נכון.
העולם וישראל מלאים בדוקטורים פרופסורים שעושים חיים, הולכים בתלם, מתאימים לפרדיגמה
החברתית והמדעית השולטת תפסו קביעות וותק יודעים מה ואיך לפרסם וזה נוח מאוד. לפחות פעם אחת אמרו הממונים על שכטמן שיפסיק לדבר שטויות או שילך. למעטים מאוד יש את האומץ לקחת "אמת" שלומדים כל הקריסטלוגרפים והכימאים והגיאולגים בקורס ראשון בתואר ראשון ושכתובה בכל ספרי הלימוד בעולם ושנשמעת מאוד מאוד הגיונית ומסודרת ולהגיד שזה לא כך, שהענינים, כלומר האטומים בגביש, לפעמים לא כל כך מסודרים, או חצי מסודרים. רוב רובם של המדענים שנתקלים בדבר כזה פשוט עוזבים והולכים לעסוק במשהו אחר. אני אישית בטוח שכבר היו אנשים שקבלו תוצאות שרמזו על הממצאים שלו ולא היה להם האופי – האומץ, העקשנות וה"ראש הקשה" לדבוק באמת שלהם. המיכשור מילא כאן תפקיד משני למוח האנושי. גם זה עומד מאחורי ההחלטה לתת פרס. המקרה שלו ושל השניים הנוספים, (בטכניון יש היום שלושה מקבלי פרס נובל וזה יפה מאוד ) ושל יונת מויצמן שכולם מאותו בסיס אנושי, מקום חברתי, גיל, היסטוריה חינוכית מעידים על החברה שהייתה ועל מערכת החינוך בישראל, החל בבית ההורים וגמור בתואר שלישי, בשני העשורים הראשונים לקיומה. כנראה שזה כבר לא קיים היום. זה היה האביב הישראלי מכל בחינה מצבא עד מדע עד מוסדות חברתיים וכלכלה נכונה. נקווה שיחזור.
אהבתיאהבתי
בעיה אתה מוצא הוכחה בכך שלא כל כך אוהבים יהודים בשוודיה, ומגיע עד לברנדוט. עד כמה שמעט ידיעותי משגת, כמה השפעה יש למרכז בשוודיה בבחירת הזוכים? עד כמה שידוע לי אנשים מאקדמיה ברחבי כל העולם, לרבות זוכי נובל לשעבר או ראשי חוגים באוניברסיטאות רשאים להציג מועמדויות. האם מישהו יודע עוד פרטים?
אהבתיאהבתי
לשוודים יש 100% השפעה. ראה בהמשך התוק בקים מילות מפתח לגוגל.
ההנחה שיהודים יצביעו עבור יהודים לאיזה פרס או משרה אין לה בסיס,
המקור היהודי לא מטשטש את השנאות הקנאות והרצון להרע ליהודי אחר.
אהבתיאהבתי
היא הנותנת. אם השוודים שונאים יהודים אז איך היהודים זוכים בקלות? ואתה עוד אומר שהיהודים לא מצביעים זה לזה. שווה בדיקה כל העניין.
אהבתיאהבתי
בור חותר תחת כינויים שונים למצוא אינטריגות והטיה על רקע שמי, בעד/נגד יהודים. אולי התגלית המדעית יוצאת דופן וראויה לפרס ? אולי אתה לא מסוגל להבין ולהעריך את גודל ההישג ?
אהבתיאהבתי
ברור שהזוכים ראויים ומבריקים וכו׳ אבל זכותי לשאול אם יש ללובינג וקבוצתיות פקטור בזכיה. עוד זכור לי איך פרס זכה בפרס נובל על שלום שלא היה. הוא שלח מכתבים לקיסנג׳ר ולעוד הרבה זוכים ולחץ והתחנן שהוא רוצה בפרס. היו כתבלבים ישראלים כמו גדעון לוי שהתגייסו לקמפיין ואז הבנתי את שיש פה מימד של לובינג. כבר אמרת שאין פרס נובל לשלום כשאר הפרסים ובכל זאת אני תוהה כמה זה שונה.
אהבתיאהבתי
כבר נאמר לך קודם: פרס נובל לשלום ניתן משיקולים פוליטיים והעצמה לאומית לנורבגים, לא כן בפרס נובל למדעים, שאני כמוסמך הטכניון מאד גאה בו, גם אם דעתך בענין שונה.
אהבתיאהבתי
אין שום גורם רשמי, שקבע את הנובל כפרס החשוב בעולם. יוזמתו של נובל, וקיומה ע"י השוודים של מתן פרס בינלאומי, בתקופה שהמקובל היה פרסים לאומיים, היא שהעלתה את מעמדו, וזה המסורת, שעליהם לשמר. לגבי יהודים, לא נראה, שמודעים לדתו של כל מועמד. באשר לישראלים, במצב הפוליטי כיום, לא יכלים להרשות לעצמם, אפילו שמועה, של התגנבות מניעים אנטי ישראלים, לשקול דעתו, של אחד מחברי הוועדה.
אהבתיאהבתי
עובר אורח
חוששני שלא ירדת לסוף דעתי. אני מעריך עד מאד את היכולת שלו לזהות שיש פה משהו מוזר ושווה מחקר כמו גם את האומץ שלו ללכת נגד הזרם, וכך גם כתבתי לעיל בהתייחסות האנטומית משהו ל"מוח וביצים". הסיפור שלו מרגש ומעורר השראה, ללא ספק.
ועדיין, ההעדפה האישית שלי היא למישהו שלא עלה על תגלית במקרה. אם, למשל, שכטמן היה לומד בשנה א' שכל הגבישים מסודרים ככה וככה, והוא היה מתחיל לחשוב "המממ… אולי הם לא, ואולי כדאי לבדוק באופן כזה וכזה", ומשם היה מגיע לתגלית שלו, אותי זה היה מרגש יותר. כזה אני.
אהבתיאהבתי
בבחירת הכותרות הראשיות, הארץ ומקור ראשון מוכיחים שאצלהם האג'נדה במקום הראשון, והעיתונאות במקום השני.
היו ימים שהארץ היה מקדש את הישגי המדע הישראלי, כאלטרנטיבה לדת ולבערות. היום, חלק מכתביו תומכים בחרם אקדמי על ישראל.
אהבתיאהבתי
במיקרה ואהי קורא כעת ספרות על התנועה הציונית המבודדת, הקטנה והמותקפת (מבית) בגרמניה. בין הדמויות הבולטות אז היה סבו של עמוס שוקן, זלמן שוקן. הנכד דומה כעת לאנשים שזלמן נלחם כל חייו.
אהבתיאהבתי
אתה יורק לבאר שאתה שותה ממנה.
אהבתיאהבתי
מה זה שייך?
אהבתיאהבתי
אתה מגדיר את זהותך "קורא הארץ" ויחד עם זה נוהג להשמיץ את העתון. כגולש באתר ודאי הבחנת בנטיה של גולשים מצד ימין של המפה להתנחל המדורי התגובות ולהשמיץ את כותבי המאמרים והמערכתבסגנון גס וחולני. אם אתה נמנה עליהם לפחות מצא לך כינוי אחר.
אהבתיאהבתי
יותר מ 25 שנה אני מנוי לעיתון ואף פעם לא לקחתי שום דבר שהם אומרים כאל תורה מסיני. זה מוזר? יכול להיות. על זה גאוותי. זכיתי ויש לי מח חופשי.
אהבתיאהבתי
אכן מוזר להפגין נאמנות של חצי יובל לעתון (גם אני מנויה, אגב) בלי להסכים לדעות כותביו. נסה את "ישראל היום" גם דעות הפוכות- חלק מהכותבים כמו דן מרגלית ורן רזניק כתבו בהארץ-וגם חינם אין כסף.
אהבתיאהבתי
זה מזכיר לי שבבחירות 99 אהוד ברק ביקש בשיחה סגורה עם עיתונאים לישר קו בזמן הקמפיין מסיבה גאונית אחת. השמאל בארץ מאמין לעיתונאים ולעיתונות (בניגוד למחנה הימין) ולכן אם אתם רוצים להפיל את ביבי אתם חייבים לשתף פעולה. וזה מה שהיה. גאוני. כמעט גבלסי. מה שמוכיח כמה השמאל עם כל הדימוי המשכיל שלו לא שווה דבר. הם לא יכולים לחשוב בעצמם אלא חושבים מה שהעיתון-לאנשים-חושבים חושב בשבילם. זכיתי ואני חופשי מכל מניפולוציה.
אהבתיאהבתי
אם אתה כבעל אוריינטציה ימנית מתהדר בקריאת הארץ, זה מוכיח על מידת האמון שאתה רוחש לעיתונים אחרים.
אהבתיאהבתי
מה זה אוריינטאציה ימנית?אני לא מצביע בבחירות. אני כמו ההם בחבובות מסתכל על הכל מהצד. מעדיף לראות את התהליכים בלי להרגיש מעורב.
אהבתיאהבתי
רגע את רוצה להגיד לי שבגלל נאמנותך לעיתון (ואולי הוא גם סמל של בידול חברתי אשכנזי בשבילך) את גם מאמצת את עמדת העיתון
אהבתיאהבתי
הויכוח פתטי, שיקרא כמה עיתונים שירצה, בו זמנית. אבל, אני מזהה את הסגנון: "קורא הארץ" הזה הוא "הכוזרי", "גרמני עם סקס", "כעס משתולל", "עורו אחים", "ספרדים" ושאר משמיצים פאנטיים.
אהבתיאהבתי
ניסיון
אהבתיאהבתי
קראתי את הכתבה שוולווט לינקקה על סיפרו החדש של גד יאיר ״צופן הישראליות״. בן השאר צדה את עיני הפיסקה הזאת:
״יש פולקלוריסט אמריקאי שכתב על
מקומם של החרא והתחת בתרבות הגרמנית, הוא כתב שיש להם מאניה לצואה ולתחת ולבית הכיסא. הוא אמר שהאמריקאים עשו לו את המוות ולא היו מוכנים לפרסם, שרקו לו בוז, והגרמנים אמרו שנכון, שהוא צודק".״
גם אני תהיתי למה הגרמנים אומרים כל כך הרבה ״שייסה״. מישהו יודע מיהו הפולקלוריסט? רוצה לקרא את המאמר. 😆
אהבתיאהבתי
יתכן שזה הספר הזה, אני לא בטוחה
The call of human nature: the role of scatology in modern German literature
Dieter Rollfinke,Jacqueline Rollfinke
להשיג באמזון
אהבתיאהבתי
את גדולה ❗
אהבתיאהבתי
הכתבה בעין השביעית של קרן לויתן היא פשוט מרתקת. הבחורה עשתה עבודה מצוינת. כולם בתוך בית מעריב קוראים את הכתבה בשקיקה ומשווים למציאות מול עיניהם. מדהים שתקופה כל כך מועטה אחרי שהאיש נכנס לתפקיד, יש כבר מספיק אנשים שאין להם בעיה לספר עליו מאחורי הגב. לא נותנים לו דקה של חסד וזה ברור למה. הוא פשוט לא יודע להתנהג וקשה למצוא את העיתונאי/עורך שיפרגן לו.
אגב, חידה, מי הכתב הבכיר המוזכר בכתבה כמי שעזב את מעריב? מוזר, אף אחד בכיר לא עזב מן הכתבים לאחרונה…. וחידה מספר שתיים, מי הכתב הבכיר והמוערך שלא מוזכר בכתבה ושלא עזב את מעריב ושספג ממש לאחרונה צרחות מן העורך בסגנון של – מה אתה כותב ברמה כזו, ושלחנו אותך לפה ולשם כדי שתביא חומרים טובים ולא כתיבה רדודה.
אהבתיאהבתי
150 משפחות של ילדי עובדי זרים?
מה זה אומר?
אהה..! 150 עובדים זרים (שאשרת השהות שלהם פגה, או שלא הייתה קיימת מעולם) – וילדיהם.
עלבון לאינטילגנציה בכותרת הראשית בעיתון לאנשים חושבים.
אהבתיאהבתי
לא יפה מצד הארץ שככה הוא יורד על השר ישי בגלל שמתוך עשרות האלפים הזרים חסרי רשיון בארץ הוא מצליח לגרש (עדיין לא אבל בתקווה) רק 150 משפחות.
בוז להארץ שככה נטפל לחלשים כמו ישי.
אהבתיאהבתי
מתוך כתב ההגנה במשפט הדיבה:
"…ולמען הסר ספק, הוספו לאיור שדיים, כדי לא לפגוע בשמו הטוב של העותר. כמו-כן, מזווית האיור, לא ניתן לקבוע בוודאות שאכן מדובר במעשה סדום. למעשה, כלל לא ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי אכן התקיימה חדירה כלשהי של העותר לתוך גופה של המאויירת."
אהבתיאהבתי
ממליץ להוסיף את הלינק של יובל דרור לגבי הראיון עם שי גולדן.
http://www.popup.co.il/?p=8002&utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+yuval+%28THE+GLOB%29&utm_content=Google+Reader
אהבתיאהבתי
יובל מתגלה כאן כאחרוני הבלוגרים והעיתונאים שמצטרפים למדורה ולא יוצרים מעצמם דבר פרט לקחת את הנושא החם והמדובר בתקשורת ולכתוב עליו בתקווה שגם אותו יקראו.
וגם שי עשה טעות שהגיב לו שם, במקום להתעלם מהפרובוקציה של יובל והשימוש בשי למטרות רייטינג שלו.
מה עוד שהטקסט והעימוד שלו כל כך ילדותי ומפגר בדיוק כמו ששי טען בכתבה: …עושים להם טבלואידים צהובים וצעקניים עם כותרות וכותרות משנה תת רמה עם טקסטים ברמה של תיכון עם רמת שנינות ואירוניה ובקיאות בחומר שלא הייתה עוברת שנה א' בקורס לעיתונאות. העמודים הראשונים בעיתונים נראים כאילו נכתבו בידי תיכוניסט חרמן ילדותי לא משכיל וחסר חוש היסטורי וראיית עולם מורכבת.
אהבתיאהבתי
גם האשה לא קוטלת קנים
http://www.onlife.co.il/בלוגים/31798/ההבטחות-שלי-לשנה-החדשה
אהבתיאהבתי
נו טוב, "לחיצה אחת ויש לך בלוג משלך", וזה כל הסיפור.
אהבתיאהבתי
גליון סוף שבוע-ערב יום הכיפורים של מעריב יכול להיקרא גם "כל מה שרצית לדעת על משה דיין מא'-ת'". כל כולו מוקדש לסגירת חשבונות משפחתיים, הרואיקה והרבה רכילות.
החל מאסי- "..קרא לי "אתם" , ומאז "אנחנו" זוכרים אותו כקשקוש של בן אדם ומצביא גדול."
דרך אמנון דנקנר -"למעלה הפנים שמצטלמות היטב, ההרואיות, המקסימות. למטה הישבן הענקי והרגליים במכנסיים נתפוחים", יונתן גפן-"עם כל הכבוד לגיבור הגלמוד- מה שנשאר לנו פה בסוף זה מורשת רות." ועוד ועוד. רות דיין, רחל כורם, אודי, הדסה מור("בא מתי שיש לו זמן ומתי שמתחשק לו…"), אלישבע, רחל המרחלת. למי שמתעניין ולמי שלא.
אהבתיאהבתי
די, דיינו… המשפחה הכי משעממת, טחונה ומטורחנת בהסטוריה הישראלית. למה אף אחד לא כותב על סוף הקריירה של אביב גפן?
אפילו אותו וילסון מפורקיופיין טרי כבר לא מזכיר אותו בראיונות
אהבתיאהבתי
זה עידנים שהעיתונות הישראלית מיתגה את הדייינים כקנדיס הישראלים. זה אולי היה משעשע בדור שזכר את משה דיין אבל מי זוכר אותו כיום ואת מי מעניין בנו המיסכן? אכן תופעה מוזרה. אף פעם לא הייתי במערכת עיתון ולא ברור לי איך הדברים האלה עובדים. די.
אהבתיאהבתי
מי זה וילסון מפורקיופיין טרי? זה ההוא מהלהקה שהוא שר בה באינגליזית?
אהבתיאהבתי
לא אתווכח על תחושת הקבס מכל החיטוט בחיים הפרטיים של האיש וחמולתו, אבל –
משה דיין הוא האדם שאחראי יותר מכל למצב ולמעמד של מדינת ישראל היום. הוא האדריכל של כיבוש השטחים, של הנוכחות הישראלית בשטחים ושל העובדה שלא נפטרנו מהשטחים כבר ב-67-8.
עד היום מדינת ישראל מתמודדת עם מורשת דיין. חבל באמת שבוחרים להתעסק בזוטות במקום בדיון מעמיק יותר על האיש, תפיסותיו ועמדותיו (ומדובר באיש חכם ביותר, אם כי ניתן להתווכח על יציבותו הנפשית)
אהבתיאהבתי
כל המאבק למי שייך הגלורי של מלחמת ששת הימים סלאש הכיבוש הוא מוזר. כי כבר ראיתי בחמולה של רבין כועסים על דיין שבא ולקח את התהילה לעצמו. אצלם התהילה על הניצחון היא של רבין , האשמה על הכיבוש היא של דיין. רגע זה לא אותו הדבר?
אהבתיאהבתי
"טוב לנו שארם א-שייך ללא שלום מאשר שלום ללא שארם א-שייך…:
אהבתיאהבתי
היו לו גם ציטטות אחרות. למשל עזיבתו את ממשלת בגין בגלל המזמוז המכוון של האוטונמיה בשטחים. ובכלל לחייל של שלום, יצחק רבין, היו התבטאויות גרועות יותר. איך מחליטים מי זכאי לגלורי של הניצחון ומי לרפש של הכיבוש?
אהבתיאהבתי
דינשטיין *** שלא עשתה כלום לטובת המערכת. טוב שהלכה.
אהבתיאהבתי
רכילות עושה טוב לעור הפנים. תמשיך
אהבתיאהבתי
80 אחוז מהיהודים זה קצת מוגזם
(כטבעם של סקרים בפייסבוק),
אבל לא רחוק מאד מהמציאות.
אם זה נראה לך הזוי, זה אומר עלייך משהו
יותר מאשר על ישראל היום.
אהבתיאהבתי
אבל זה שאני כופרת, אפיקורסית, שונאת יהודים זו עובדה ידועה.
אהבתיאהבתי
זה מה שאני אוהב במעריב – האיזון. מצד אחד סגן עורך שלא מסוגל להתאפק ולא להשוויץ במשכורת 60 אלף בחודש, במיוחד בפני עשרות עובדים אומללים שעובדים שעות על גבי שעות בתת תנאים ובמשכורות מבישות, ומצד שני עורכת שצריכה להשתמש בהודעות לעיתונות לסיקור ארועים חשובים, כי אין כסף לכתבים. מעניין כמה מרוויח חפץ. בטח משהו מאוזן, כמו הצרחות שלו.
אהבתיאהבתי
נחמיה אני מתפלא עליך,אתה שלא תדע לקרוא כתבות ? היכן כתוב בכתבה שגולדן משוויץ שהוא מרוויח 60 אלף ש"ח ?! הכתבת היא זו שכתבה שמדברים בלשון שמועה כמה מרוויח גולדן.
כך שגם הסכום 18,000 ש"ח שכביכול הוא הרוויח בהארץ היא בגדר שמועה ורכילות.
הדבר היחיד שגולדן אמר בכתבה הוא שהרוויח כמו כלב, מה בדיוק אותה משכורת כלבת רק הוא והבוס שהיה לו בארץ יודעים כל השאר הם בלבולי מוח.
אני מנחש שהוא עבד בדיוק כמו התנאים של גילי דינשטיין בעבר כך שאין מה לקנא בו.
אהבתיאהבתי
ברוטו או נטו?
אהבתיאהבתי
עמוס עוז מביא הרבה יותר כבוד לישראל מאשר דן שכטמן.
בעוד ששכטמן זכה פעם אחת וזהו, עוז כבר עשרים שנה מביא כבוד לישראל בהיותו מועמד לזכייה.
אהבתיאהבתי
לא רוצה להעליב או לפגוע באף אחד חלילה, אבל – למה מגיע לעמוס עוז פרס נובל? אני יכול לחשוב על כמה וכמה סופרים ישראלים מוצלחים הרבה יותר (לגרוסמן הייתי נותן ממזמן נובל, למשל)
לטעמי עמוס עוז הוא סופר נורא, אבל אלוף יחסי ציבור
אהבתיאהבתי
אכן סאליירי ומוצרט…
אהבתיאהבתי
ואולם, סיפור על אהבה וחושך הוא אחד הספרים המשובחים ביותר שנהגו ונכתבו בשפה העברית. רק עליו הייתי נותנת לעוז נובל, או נובלס, או משהו.
אהבתיאהבתי
שמעתי על הספר ״סיפור על אהבה וחושך״ כל כך הרבה שהייתי חייב לבדוק את הספר. מה דפוק אצלי שאני מצאתי אותו טרחני, ארכני, פטפטני ברמות של וייברעס פולניה? ספריו המוקדמים היו נפלאים. כל כך מדגדג לעשות סרט על פי ״הר העצה הרעה״, ״ארצות התן״, ומ״עד מוות״ (זה השם?) בכלל הייתי עושה ״שם הורד״ ישראלי.
אהבתיאהבתי
כחול היקר
על הטוקבקים המתאמצים שלך לא תקבל שום פרס, זה בטוח.
אהבתיאהבתי
היי טקיסט כתב מקודם שזה כל העניין בפירסי נובל לסיפרות ולשלום.
רגע, למה הוא בעצם הוא ראוי לפרס באמת? בגלל שפעם הוא דיבר יפה בעצרות של שלום עכשיו והיה הפנים של ישראל בהסברה בחו"ל ? בגלל (שפעם) הוא נראה טוב? בגלל סיפרות טרחנית (כיום)?
אהבתיאהבתי
עדכון בפוסט. לא זכה.
אהבתיאהבתי
ישששששששששששששששששששששש…
מילא, הריטואל יחזור על עצמו בתשע"ג, תשע"ד, תתר"ע ותחמ"ן
אהבתיאהבתי
מביא יותר כבוד ? בעיני מי ? אתה כנראה לא מומחה במדעי הטבע.
אהבתיאהבתי
בפרס נובל זכה משורר שבדי, בזכות השפה או יחסי ציבור בשבדית.
עוד שנה של הזדמנות ועוד שנה טובה למועמדות של עמוס עוז.
אהבתיאהבתי
The 80-year-old poet won the award, according to the academy, "because, through his condensed, translucent images, he gives us fresh access to reality", שבדים, כבר אמרנו, צריכים מישהו שיתן להם ריאליטי.
אהבתיאהבתי
ואתה כנראה לא מומחה במדעי הסרקזם.
אהבתיאהבתי
ח"ח. ראה תגובתי השניה על עוד שנה של הזדמנות ועוד שנה טובה של מועמדות.
אהבתיאהבתי
יחי ההבדל הקטן בין שעומד ובין מימוש.
אהבתיאהבתי
רב אלוף חלוץ כתב היום באתר של מעריב על לקחיו ונסיונו ממלחמת יום הכיפורים.
למרות שרבים מכם, כולל חיילים זקנים, לא אוהבים את פועלו כרמטכ"ל אני דווקא נמנה עם חסידי תפיסתו לגבי מבנה הצבא ושיטת הלחימה שעליו לאמץ. לצערנו, הצופה במשקפת מינה במקומו את איש חצרו הבור וחסר הכישורים שהצליח. בעזרת הגדלה ניכרת של תקציבו, להעצים את חסרונות צה"ל במלחמת לבנון. הפרחים לצה"ל
אהבתיאהבתי
מחוברים עם גדעון לוי יהיה מעניין. כבר בעבר באחד מכתבות יומן התרשמתי שהאיש לא כל כך ***. אם הוא מעוניין לחשוף לא אכפת לי להציץ יותר.
אהבתיאהבתי
הז'ורנאל של עמית שהם פורח ומכניס לכיס הקטן את גלריה העבשה, גם סופשבוע לא רע ומוספשבת ממש טוב. הבעיה היא שבהארץ באמת חוששים מהמהלכים של דנקנר-גבריאלי-יעקבי-חפץ ומחפשים כל הזדמנות כדי להשמיץ. המניעים של ולווט כבר מזמן לא רלוונטיים ולכל היותר משעשעים, היא מגיבה כמו הכלב של פבלוב, אותו דבר כל הזמן
אהבתיאהבתי
אני מגיבה כמו הכלב של פבלוב?
הכלבלבים הם אתם. לא שונאת את מעריב. נקודה
אהבתיאהבתי
לא מכיר את עזריאלי, התגובה שלך שקולה ומדודה, שאננה טובה.
אהבתיאהבתי
גלריה של ליסה פרץ באמת עבשה ואכזבה גדולה. אני באמת ציפיתי כל כך למעבר הזה שלה. אבל מכאן ולהגיד שז'ורנל שנולד עבש ותפל הדרך ארוכה. איזה לוזרים מעריב. הפועל תל אביב של העיתונת הישראלית.
אהבתיאהבתי
הקיד – תוכל בבקשה לפרט על "האלימות" של מי שבא לתמוך ביאסין? האם ראית צילומים של מתנחלים פצועים, מכוניות של מתנחלים פגועות – כפי שתועדו פעילי שמאל פצועים ומכוניות שלהם פגועות?
כי אם לא, אתה משכפל כאן תעמולת ימין בלי בסיס.
אשמח גם לשמוע אם לדעתך לעבריין מין, שהורשע וריצה את עונשו (כאמור – העניין בספק, אבל נניח), אין זכות לעבד את אדמתו הפרטית.
אהבתיאהבתי
האם אותם תומכים ניסו לחסום את שער הישוב?
האם זה אקט חף מאלימות?
אהבתיאהבתי
באבא,
המפגינים ששבו בערב רצו לחזור לחלקה של יאסין. השומר סירב לתת להם לעבור – בניגוד לחוק. מדובר בשטח פרטי ולא בשטח של ענתות. כיוון שכך, הם חסמו את הכביש. הנה העדות:
http://www.justjlm.org/1601
וכמה שאלות להמשך. כשמפגינים חוסמים כביש – תפקידו של מי לפזר אותם? המשטרה או אספסוף של בריונים? במקרה הזה, המשטרה עמדה בצד ונתנה לאספסוף לרדוף את המפגינים.
וכשמפגינים חוסמים כבישים בישראל – למען גלעד שליט, למען צדק חברתי, נגד הבנקים – האם זה סטנדרטי לשבור להם עצמות ושיניים, לנפץ זגוגיות של מכוניותיהם, ולאיים באונס על הנשים? האם ה"אלימות" של חסימת כביש שקולה ללינץ' שבוצע במפגינים?
אהבתיאהבתי
ראשית, אני שמח שהסכמת למימד האלימות הגלום בחסימת כביש, ולו גם במרכאות.
שנית, פינויים הוא מתפקידה של המשטרה, ויפה שעה אחת קודם.
שלישית, יחסה של מערכת החוק לחוסמי כבישים הוא מאד תלוי. אם החוסמים הם סטודנטים או מפגיני דיור, היחס ינוע בין עדין לקורקטי לברוטלי מינוס. אם הם מוחים על ההתנתקות מעזה, אז הם יחטפו ובְרבאק פלוס מעצר פלוס כתבי אישום, הכל כלול.
אהבתיאהבתי
אם כבר חוגגים אז כמו שצריך – כולל העטיפה והמשלוח
אהבתיאהבתי
חן חן למחמאה. תמיד נחמד.
יפה לעכבר אך מעט לא מקורי. בן חורין עשה מזה בשנות התשעים חמישים אלף והיום הנטייה לפצות במצב כזה גדולה יותר. לאיווט יהיה ממה לשלם לעודים במשפטים האחרים שלו.
מה הסקר אומר על קוראי ישראל היום? שהפרופיל שלהם די מייצג. זה די קרוב לנתון המקובל שכולל עשרה אחוז שצמים חלקית.
הכותרת של לנדו אכן מתאימה אבל אם ישרה צודק אז כנראה ששנאת הנשים נוגעת יותר למי שבא לתמוך ועוד באלימות, באנס סדרתי. מגעיל.
אהבתיאהבתי
בואו נירגע, עם כל הצער והכאב על פטירותו של סטיב ג'ובס אני מבקש מכולם לא לשכוח לשניה שהאיש לא עשה צבא
אהבתיאהבתי
טוב, אז לגבי הסקופ המאוד תמוה (בלשון המעטה) של ישראל היום:
אהבתיאהבתי
הפרסום ב"ישראל היום" על החקלאי מענתא קובע שהוא "תושב עזה לשעבר שקיבל אזרחות ישראלית בעקבות סיוע לכוחות הביטחון, עבר להתגורר בענתא, והתחתן עם יהודיה. הוא חולק בעלות על הקרקע בענתות יחד עם עשרת אחיו."
מוזר, לא? איך תושב עזה מצליח לרכוש אדמה בתוך התנחלות יהודית? ומאיפה בדיוק אחיו?
אז הנה העובדות. יאסין רפעאי נולד וחי בענתא, ולהוציא תקופות שחי בחו"ל (אנגליה ושבדיה), תמיד היה שם. חלק מענתא שייך לתחום השיפוט של ירושלים – מכאן תעודת הזהות הישראלית.
ניחוש שלי: מישהו טעה בשם והעלה במחשב אדם אחר לגמרי, שהורשע בעבירות מין (המקרה הטוב), או (המקרה הרע) שמישהו בחלונות הגבוהים שתל בביביתון ידיעה כוזבת, להשחיר את רפעאי ולהביך את פעילות השמאל שתמכו בו (אתן מתלוננות על אלימות מינית של המתנחלים ותראו במי אתן תומכות).
העניין בבדיקה.
אהבתיאהבתי
מעניין עידן, חשבנו על אותו הדבר.
אבל לא רק המוצא (עזה – ענתא) אינם מתאימים, גם חישוב השנים של הכלא מול הזמן בו הוא מנהל את המאבק שלו על זכותו לחיות על אדמתו לא מתאים
ובכלל יש שם הרבה מאוד נושאים תמוהים.
סיכמתי אותם כאמור אצלי בפוסט.
ואני רוצה להוסיף עוד משהו על דברייך – היתכן ש"בישראל היום" יש בכל זאת עורך שמבין שמה שיש לו ביד, איך נגיד בלשון המעטה – לא משו, ולכן לא הפך את זה לסקופ בגודל על אנושי בעמוד הראשון או השני?
שהוא שלח את זה בגדר בלון ניסוי. ירצו -י אכלו, לא ירצו – לא נורא ידיעה קטנה בעמוד צדדי. ממילא הסמולנים לא קוראים את העיתון, ולערבי אין כסף לתבוע.
אהבתיאהבתי
כן, תמיד ידענו שאתה חובב קונספירציות
אהבתיאהבתי
זה רק אני או שחסר מישהו בתמונת צאצאיו של פרופסור דן שכטמן?
אתמול אחה"צ היה לו ילד שרואיין אצל עודד בן-עמי. הבוקר, כנראה, אבדו עקבותיו.
אולי נשאב אל תוך עניבת הגבישים.
אהבתיאהבתי
עם גולדן על הספה – זה חתול או אמו?
אהבתיאהבתי
הסיפורים על מעריב פשוט מעוררים חלחלה. האם מצפים שם שאדם אחד יעשה עבודה של 5 או 8 אנשים?
זה לא רק חוסר מקצועיות, זו התעללות
אהבתיאהבתי
דנינו, היזיזה והעובדת הזרה:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-254821-00.html
ושיילך באותה הזדמנות לבקש סליחה מהמשפחות של שני המודיעים שלמותם גרם ברשלנותו הפושעת. (מקווה שזה סיפור מספיק מוכר, כי אם לא גם לזה קל למצוא לינק).
אהבתיאהבתי
הנטיה לתקוף כל אדם דרך חיטוט ופישפוש בחיי האהבה שלו- בזויה בעיני. אתמול "רטובה", היום "יזיזה", מה זה אומר עליך?
אהבתיאהבתי
מה זה אומר על הברמן הרחב?
שהוא לא חושב מהתחת אלא מהחור של התחת.
זו מחלה ידועה אצלו מימים ימימה, המחסור הזה בגסויות שמשפריצות פה (ובכל מקום) חופשי. אפילו הבוסית המתירנית של המקום הזה כבר צינזרה אותו לא פעם בדיוק כפי שתעשה לתגובה הזאת, אבל לי היא בטח תתן יותר כבוד בכך שתמחוק את כל התגובה.
אהבתיאהבתי
שדנינו הבזוי ייסע לברזיל ויבקש סליחה מהעובדת הזרה שאת תיק התלונה שלה נגד המאהבת שלו מסביון על התעללות הוא סגר.
אגב, חשבתי אותו דבר כמוך לגבי ה-18 אלף.
אהבתיאהבתי
רחביה, רפי רשף נושם לרווחה.
אהבתיאהבתי