גלעד שליט בדרך הביתה. כנראה

עמודי הבית אמש: מימין, ההפך מכיוון השעון: נרג', הארץ, וואלה! ynet


וושינגטון פוסט.
NYT.

חידה: מבין שני העיתונים העליונים, מהו מעריב ומהו הארץ? התשובה בהמשך.

מעריב ממשיך להתחפש להארץ, עם אותו פונט בכות' הראשית, רק גדול יותר. מעריב ויתר על האקסטרווגנזה של ידיעות, והתאפק לשמור על החללים הלבנים. עכשיו צריך רק להתחיל לעבוד על התמונה המרכזית: לא פורטרטים צרובים ברשלנות אלא פריים בעל משמעות עיתונאית, צילומית.
בסוף עוד ניווכח שהכושי הופך עורו והנמר חברבורותיו, ואנשים מתבלבלים בדוכן ולוקחים מעריב במקום הארץ.

רון בין ישי על מאחורי הקלעים. ויוסי מלמן על המושכים בחוטים.

26 תמכו. שלושה הצביעו נגד. לנדאו: ניצחון גדול לטרור.

– אני עם ארי שביט: נצחון הסולידריות הישראלית. בפסקה הראשונה הוא מונה את כל הסיבות למה לא. סיבות שכולם יודעים, סיבות שנכתבו אלף פעם ואין מה לחדש בעניינן. ואז מגיע האבל. ושי גולדן: חזרנו להיות עם. ובן כספית מתאמץ לשמוח. אבל. "ראוי היה לקיים דיון ציבורי"? מה עוד?

בהמשך לתזכורות מהעבר מרגיעים עמוס הראל ואבי יששכרוף: "הפעם קיים יסוד מוצק למדי לאופטימיות" ועדיין זה משפט מסויג.

בווריאציות שונות אפשר לקרוא אותם דברים בכל העיתונים. במשפט אחד: אנחנו נורא שמחים שגלעד יתאחד עם משפחתו, אבל. המחיר. מי יודע מה יקרה. ונתניהו, שכתב את ההודעה בדמעות על פי מקורביו, שמעו, שיחק אותה, אבל למה כל כך מאוחר? זה כן יעזור לו בבחירות. זה לא יעזור לו בבחירות. זעם המשפחות השכולות. והחיוך. כולם חיכו לראות את אמא אביבה שליט מחייכת. ואפילו נועם שליט שחרר חיוך קטן. לא, אני לא שופטת, לא, אני לא מקנאה בהם, ואני אפילו לא יכולה להגיד לתקשורת, יאללה, הניחו להם. כי נו, לרגע הזה חיכו כולם חמש שנים תמימות. כך שלא נותר אלא להיגרר עם הזרם, ולחכות. והכי מעניין יהיה כמובן לשמוע את גלעד. מה יש לו לומר. אם הוא יוכל בכלל לדבר ולספר. ומה יהיה עליו? שבעה וחצי מיליון איש יתנפלו עליו. איך יוכל בכלל להסתובב ברחובות? טוב, רגע. שיחזור קודם ואז נדבר.

– יערה וינקלר, חברה של אח של גלעד בשנתיים האחרונות, מדבררת את המשפחה?

– המשפט שהכי ייזכר: "אביבה ונועם, אני מחזיר לכם את הילד".

– כרגיל, קשה היה לצפות בדברת הטלוויזיונית אמש. כן, מה יעשו? כולם רוצים לצפות ואין חומרים למלא את הזמן? אולי היה שווה להכין למשל תיק רקפת (או כריזנטמה): כתבת ציוני דרך לאירועי גלעד עד שהגענו הלום, ולשדר אותה במקום לתקוע שובשוב מצלמות ומיקרופונים לפרצופי המשפחה, שאשכרה לא רוצה יותר להוציא מילה עכשיו?
תמצת מורן שריר בהארץ: "אם היינו מתמצתים את שטף המילים האינסופי…היינו מגיעים למשפט וחצי: 'גלעד שליט ישוחרר בקרוב תמורת מספר לא ברור של אסירים פלסטינים. מדובר במאורע משמח'".

גיא זהר מנסה להשתיק, ללא הצלחה, את צבי יחזקאלי, שהיה לו המון מה לומר.

מספרים. ישראל היום: מהשער ועד ע' 19 (עם כמה מודעות).
מעריב: עד ע' 10 (סדינים), כולל מודעות.
ידיעות: עד ע' 9 (סדינים), כולל מודעות.
הארץ: עד ע' 7 (סדינים), כולל מודעות.

היו ימים

ועוד ימים

תודה לאלון אלחנני, MajorTom2001 על שירותי הארכוב.

אין עורכים בבית

מממ. ב-nrg עושים צחוק. אלא אם מדובר בליצן רפואי.


ב-ynet מנצחים את הזמן.

פירמה

דורון צברי הניח לרגע את המהפכה בצד. עכשיו הוא טאלנט של קשת. הוא ביים את שלוש ויש לו מיזם ריאליטי שאפתני.
למה הכוונה ב"'…אני לא רגיל לדבר במספרים', הוא אומר בדממה".
ומהו פרויקט הדוקוריאליטי שלו? "עושים שלום", פורמט שפיתח. הוא הסכים להצטרף לקשת כשהבטיחו שיתנו לו להרים אותו:

"מדובר בתוכנית דוקו-ריאליטי, המפגישה זוגות ישראלים ופלסטינים בני אותו גיל ומאותו מעמד סוציו אקונומי ומקצוע, והם אמורים להגיע להסכם שלום בתוך שבוע. השיחות בין הצדדים, בתיווכה של דמות בעלת מוניטין שאינו שנוי במחלוקת, יתקיימו בירושלים, לב הסכסוך. ההסכמות יתומצתו לעמוד כתוב אחד".
ליאת רון, המראיינת, אומרת לו: זה עלול להיות מאוד משעמם. והוא עונה: "אם אתה עושה את הפרופיל של הבנאדם, אתה בונה אותו בשר ודם, ויש צחוק, מריבות, התקרבות, זאת דרמה. טלוויזיה רלוונטית מביאה צופים, וזאת טלוויזיה רלוונטית".

מבחינת צברי, שחבל שהסכים להיחנט בחליפה ובעניבה ולא גילח את כל הראש, ראיון סבבה. שום פלישה לחייו הפרטיים, נשים, אבהות, סיום העבודה במחוברים. נמתין לכתבה בז'ורנל.

קובי אריאלי מבקר את ז'ורנל, תוספת נאה למודעה שפרסמתי אתמול. על מה תלונתו? על הבועתיות ועל צרות האופקים והיריעה.

כן, גם פה יש כות' ביניים: "ים של דמעות", על פי השיר שנינט הקימה לתחייה. כמה שנים עוד אאלץ לראות את הכותרת הזו? דומה ש"עמוק באדמה" דועכת קמעא, אם כי נראה לי שאפשר יהיה להחזיר אותה לקראת שובו של גלעד.

בחני את עצמך: אייפון, אנדרואיד, בלקברי. האם יש מכנה משותף אישיותי למי שמחזיקים כל אחד מהמכשירים הללו? אתמהה. אבל אתם יכולים לומר אם אני דומה לדמות המתוארת. בכ"מ, אני מזדהה עם מה שאומר ינון לנדנברג.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ נשים

בלקברי מודיעה מה נהיה:
אכן, אסון לחברה המתקשה להתמודד עם תפרחת הסמארטים, אבל אני אדבק בו.

BlackBerry manufacturer Research In Motion (RIM) released a statement saying: "The messaging and browsing delays being experienced by BlackBerry users… were caused by a core switch failure within RIM's infrastructure.

ואם תשאלו: בזמן שישנתי הוא קם לתחייה לכמה שעות, ומהשכם בבוקר, מקרטע לאטו.

מעבדת החלל של פייסבוק לתלמידים.

אמיר זוהר על יורם אלעל, החמקן מברזיל.


(תודה לגדיו)

על שלוש הנשים שזכו בנובל לשלום, דמי מור ואשטון קוצ'ר ושנאת השמנים. גברת מג'ונדרת.

לפני פיזור

ושוב, חג שמח. סעו לטייל. אני אשמור על יפו.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, בלוגלנד, הודעות לעיתונות, היו ימים, טלוויזיה, יש עורכים בבית?, צרות בכותרות, שישי קצר, שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

103 תגובות על גלעד שליט בדרך הביתה. כנראה

  1. תומישה המקורית הגיב:

    או שזה ליצמן בתאויט חטיו.

    עם זאת, משעשע ביותר.

    ואמן אמן שיחזור כבר – זה חג שמח!

    אהבתי

  2. אני רק מלה הגיב:

    "אביבה ונועם, אני מחזיר לכם את הילד".

    עשה לי צרבת.

    אהבתי

  3. דנה הגיב:

    איזה קטע, לא חוויתי שום בעיה עם הבלקברי שלי. טפו טפו.

    אהבתי

  4. עובר אורח הגיב:

    זה לא יחתך פתאום כפי שצריך, גם זה לא, יסחבו ויסחבו . אבל
    יום אחד הוא והמשפחה יפגשו. אנא בבקשה קצת רחמנות. עזבו אותם
    לבד, כאן, או בצרפת, סדרו למשפחה עבודה טובה במקום שקט
    תנו להם ולבן לנסות ולהחזיר לבד לעצמם בעצמם בסביבה נורמלית*
    לפחות חלק ממה שאבד ולא ניתן להשיב. הרפו מהם, לכו טפסו על
    קורבנות אחרים, לפחות זה מגיע להם, לפחות לשנה שנתיים אנא
    בבקשה.
    *מתנצל, מבקש סליחה, ישראל ככלל אינה מקום נורמלי

    אהבתי

  5. אז הקמפיין הציבורי והזימזום הקבוע כן עזר בסוף. בסוף הוא הסכים לעיסקה שאותה הוא יכל לחתום כבר לפני שנים ואולי בגלל שהוא רצה להשתחרר מהלחץ הציבורי בעניין המחאה הוא נכנע בסוף ללחץ הציבורי בעניין אחר. הכל אישי?

    אהבתי

    • מעלי הגיב:

      איך אתה יודע?

      אהבתי

      • מעלי הגיב:

        אם זאת העיסקה הרי אפשר היה לחסוך את כל האבו עלי על גבו של גלעד המסכן ולסגור את העניין כבר לפני שנים.

        בזמנו, מודה, לא הבנתי את הקמפיין הציבורי הפירסומי. חשבתי מי קהל היעד? הרי את ליבו של החמאס הם לא ירככו והממשלה גם הם יודעים רוצה בשחרורו. אבל לזימזום הקבוע היה חיים משלו. רצה או לא רצה ביבי בסוף גם הוא היה מעוניין שהנושא ירד מסדר היום אף על פי שעל עיסקת ג׳יבריל (שהביאה בעקיפין לאינתיפאדה הראשונה!) הוא היה הראשון לגנות.

        אהבתי

      • אגנוס הגיב:

        שני צדדי המשא והמתן טוענים שבזמן האחרון החמאס התפשר על גירוש חלק גדול מהמשוחררים וויתור על שחרור מנהיגי המחבלים (סעדאת והברגותים).

        יש לך מידע אחר, או שאולי את/ה חושב/ת שזה לא היה שווה את הזמן?

        אהבתי

      • אבו מעלי הגיב:

        מה פרוש 'אפשר היה לחתום על העיסקה לפני שנים?' עובדה שלא נחתמה. יכלה להחתם עיסקה אחרת, עם מחירים אחרים, אבל לא העסקה הזו, עם המחירים המופחתים.
        זה טבעו של כל משא ומתן – הפשרה דורשת את הזמן שלה

        אהבתי

  6. דרור הגיב:

    אני רק שאלה
    בזמנו רונן ברגמן ערך כתבה על אסיר ביטחוני שהיה אמור להיכלל בעסקת השבויים , ולפי הפרופיל שלו בכתבה מדובר באדם שמסוגל לשקם את תשתית החמאס בגדה. האם אותו אדם נכלל בעסקת השבויים בסוף? ואם כן , האם הוא שוחרר לגדה?

    אהבתי

  7. ויב הגיב:

    התמונה בשער של מעריב היא פריים מאמש ולא "צריבות"

    אהבתי

  8. קובי אריאלי על ז׳ורנל שוולוט לינקקה:
    [ציטוט]איש מבין גאוני האומה שהזיעו על המוצר המושקע הזה לא ניסה לפתוח את התודעה הפרובינציאלית הפועמת בין התחתית לבראסרי, ולשאול את עצמו: ואולי כדאי לייצר מוצר ח ד ש, לעזאזל? אולי כדאי לייצר מוצר עיתונאי שאין לו עוד שלוש מקבילות לפחות ברדיוס של חצי קילומטר סביבו? אולי כדאי להיפתח לקהלים חדשים? אולי כדאי להוציא את הראש מאחוריה של הסצנה הדלוחה, להתעלות מעליה ולייצר מוצר באמת אחר? אולי כדאי, במקום לייצר "הארץ" חדש, לנסות ולייצר "מקור ראשון" חדש?

    אז הנה מה זה רוחב דעת עיתונאי, ישראל 2011:
    רוחב דעת הוא סיקור ספורט בעמודי התרבות; רוחב דעת הוא החדרת עולם התוכן "יהדות" אל תוך החבילה התרבותית, לא כאורח, אלא כבן בית; רוחב דעת הוא בחינה שוטפת של סצנות תרבות מגזריות ופריפריאליות; רוחב דעת הוא שמץ מושג על המתרחש ברחוב הערבי; רוחב דעת הוא כותבים חדשים שלא התחילו ב"העיר", עברו לוואלה, עשו סיבוב ב"הארץ" ונקנו על ידי "מעריב"; רוחב דעת הוא "מבקשי פניך", של הרב סבתו והרב ליכטנשטיין; רוחב דעת הוא עשרת ימי תשובה. [/ציטוט]

    על מה הוא מדבר? הארץ שיצא עם ראיון חג עם הזמר של המדינה קיבל על הראש פה? למה שהמאגניבים של תל אביב ישאפו לרוחב דעת?

    אהבתי

  9. הבשורה הגיב:

    קובי אריאלי לא מבין שהבשורה הגדולה של מעריב שהוא מביא מאמרים לאנשים חושבים עבור קוראים לא חושבים.

    זו הבשורה הגדולה של המגזין ג'ורנל מעבר לעיצוב המכובד והמרשים שלו : "התחושה הראשונה שתוקפת את הקורא כשהוא נתקל ב"ז'ורנל" החדש מבית "מעריב" היא של תדהמה. וואו! כאילו דפדפת בעיתון ופתאום נפל ממנו תינוק קטן, חי. זה כל כך אחר, וכל כך מושקע, עד שזה מוכרח לשאת בשורה"

    על כן הבשורה היא לא רק העיצוב וגם לא התוכן אלא הפניה המכובדת והחכמה אל קהל היעד שהוא לא קוראי הארץ ומקור ראשון.

    מי ייתן שקוראי מעריב ישכילו ויפתחו את הראש שלהם מעבר לצהוב ולרדוד ולנמוך.

    אהבתי

    • ^ הגיב:

      עמית שוהם זה אתה?

      אהבתי

    • מעלי הגיב:

      חיים בלה לה לנד זה ב DNA של השבט-שאסור-להזכיר-את-שמו. הרי העם פה זה אומר ״תוכן״ יהודי ומוסיקה אתם-יודעים-איזה. למה לחיות בנדמה לי? ועוד לא דיברנו שרק החברה האלה חושבים שהדעות המתיימרות שלהם, לפי ז׳אנר שגור, זו הפניה חכמה לקהל לא-חכם. תפנימו אתם בישראל לא בגרינג׳ וילג׳ ולא בקרויצברג, ברלין.  

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        לפי השכונות שהזכרת, אתה לא מעודכן, מה הלאה, אוכלי סושי?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        ומוסיף קישור לבלוג המאפשר לכל אחד להיות ברלינאי.

        אהבתי

      • ברלינר הגיב:

        אה. אז לזה התכוונת. אם אתה כבר בעניינים רק שתדע שישראלים אוהבים להתכלב בקרויצברג (עם הטורקים והערבים) ולא ברובע מיטה שזה הרבה הרבה יותר יקר.

        אהבתי

      • מיקו הגיב:

        אם אתה הולך למיטה עם כלב, אל תתפלא אם תתעורר עם קרציות

        אהבתי

      • מתוך כתבה בדה מרקר: יורדים לגרמניה
        ציטוט:הוא גם מבטל את הטענות שקניות בסופר זולות יותר. "הסופר הרגיל יקר מאוד. הישראלים קונים ברשתות המוזלות, שמוכרות עגבניות רקובות וסחורה לא טובה. גם הדתיים בישראל יודעים לחיות טוב מכלום. גם פה יש הטבות כאלה. נכון שהתנאים הסוציאליים טובים יותר, אבל אנשים חיים פה בזול כי הם מתכלבים. אם הם היו מתכלבים כך גם בתל אביב, הם היו משלמים פחות. רוב הישראלים שחיים פה באים בגישה של 'גר בברלין וחי בתל אביב'. אם הם חיים פה בנויקלן בין הערבים, שילכו לגור בכפר קאסם. זה בדיוק אותו דבר. לא אתפלא אם מנויקלן יתחילו לירות קסאמים על רובע המיטה".

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      להתנשא על הקוראים שלך.
      אחלה דרך לכתוב.

      אהבתי

  10. ימי הביניים הגיב:

    – "רון בין ישי" נחמד רון בין ישי

    אהבתי

  11. תוסיה גריגורי חביב הגיב:

    ליבי עם יונית לוי, אתמול היה היום הכי שמח והכי עצוב בחיים שלה.

    אהבתי

  12. אני רק מלה הגיב:

    אף מלה על ליאורה עופר שלקיבלה את כל הקופה?
    שרי, מאחוריך.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000689989

    אהבתי

  13. חייל זקן הגיב:

    הפיקוד הרופס של צה"ל בהובלת הגאון האיסטרטגי שוב הצליח להכניע את מדינת ישראל. פיתוח תורת הלחימה המהפכנית שבה אזרחים מגינים על חיילים הוא אכן אבן דרך בהגות הצבאית. יום אבל לחיילים שמוכנים לפתוח ניצרה.

    אהבתי

  14. גוליבר הגיב:

    שחרור שליט: במדינת הגמדים רעש מהומה…
    ההשפלה הכי גדולה שהערבים עשו אי פעם לישראל.

    אהבתי

  15. אגנוס הגיב:

    בן כספית לא מבין שאמש הייתה הזדמנות חד פעמית לאישור העיסקה, הזדמנות שהיה אסור לפספס: ערב שלם של דיווחים ללא יונית לוי.

    אהבתי

  16. יונתן הגיב:

    סתם הערה -לא סובלת/מזלזלת ב/מתנשאת על שלמה ארצי, אבל אוהבת את קולדפליי?

    אהבתי

  17. אורן הגיב:

    אתמול ידיעה בעמ' 1 והמשך בעמ' 3, מקור ראשון היחיד ששובר את האיפול התקשורתי.

    אהבתי

  18. ז'ור הגיב:

    קובי אריאלי די פאתטי: למה מוצר טוב הוא מוצר שפונה לדתיים? יש להם עיתונים משלהם. במלים אחרות מה שהוא אומר זה שאם עיתון מסוים איננו עיתון של דתיים הוא לא מספיק רחב ומגוון. חבל שהוא שוכח שבאחוזים הדתיים די מעטים ולכן מי שפונה לחילונים משכילים הוא זה שפונה לקהל הרחב.
    קבלו את השוס של החג: עוד מוסף בעריכת יואב צור, קש וגבבה משמימים כדי שיהיה ברור לכולם כמה צור גרוע.

    אהבתי

  19. שמעון הגיב:

    לא נפלתי מהכסא להיווכח הבוקר שרוב העיתונים התמקדו בעסקת החזרת שליט

    אהבתי

  20. שועלן הגיב:

    לרגע חשבתי שזה "לנדו: נצחון גדול לטרור" וכמעט נפלתי מהכסא.

    אהבתי

  21. אורן הגיב:

    ארוע המאפשר לקטלג בקלות את העיתונים, וגישותיהם.
    ישראל היום: כחול, כותרת ענק, והיחוד נתניהו מקבל פס עליון.
    ידיעות: כחול, כותרת ענק, התמונה עולה אל פס הלוגו.
    מעריב : אמצע הדרך, לבן, מעדיף את ישאל ברייט על דורון מזר.
    הארץ: כותרת עובדתית. גם עשרים טאמס(?) לא יגרמו לו לכתוב "הביתה" בכותרת.

    אהבתי

  22. דיתה הגיב:

    ואני דווקא רוצה להמליץ על הכתבה "אח. זה כואב". אם יש לכם אח או אחות – תמצאו את עצמכם בכתבה. וכרגיל במוסף כלכליסט – זה מבוסס על המון מחקרים וכו' וגם ספר חדש שיוצא בארצות הברית. זה הלינק http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538589,00.html
    אם הכתבה כבר הומלצה – לא אכפת לי. ולמלעיזים לא תהי תקוה

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      כן, כבר רפרפתי עליה.
      זה קצת כמו אסטרולוגיה, כל אחד מוצא שם את מה שמתאים לו ומתעלם ממה שלא מתאים לו.

      הטעם שלך קצת חד-גוני.
      על מה את ממליצה חוץ מכלכליסט?

      אהבתי

  23. אני רק מלה הגיב:

    ציפורה שואלת: למה התכוון טוקבק #08 ?
    שכחו לספר לי?

    http://www.haaretz.co.il/news/shalit-deal/1.1521976

    אהבתי

  24. דיתה הגיב:

    שועלן יקר:
    @בהארץ כדאי היום לקרוא מאמר של פרופסור אהרן צ'חנובר, שוכה פרס נובל, על הנובל של פרוסור דן שכטמן: "ייתכן שזה הפרס האחרון"
    @בעכבר העיר חובה לקרוא היום את טור הפרידה – קריסטל של אלון עידן הכתוב בנוסח העמוד האחרון של המוקיון של היינריך בל
    @בפירמה של גלובס ראיון עם דורון צברי – לראות את ההיבריס במערומיו
    @תמיד שווה לקרוא את דאה הדר הקוסמת במוסף הארץ – היא כותבת משובחת שמצליחה לכתוב בגוף ראשון בלי לטרחן את הקוראים, להבדיל משכנתה למוסף הקודחת בראש
    @כמעט תמיד שווה לקרוא את דרור פויר למרות שהוא חוזר על הטריקים שלו
    @מענין לקרוא את בני ציפר כדי לפענח את הפתולוגיה הפאתטית שלו.
    @בשביל שיר כמו זה שפרסם המשורר המדהים יצחק לאור – אני מוכנה לסלוח לו..
    @וכמוסף שלם, מוסף כלכליסט הוא הטוב מכולם. אם יש לכם דקה תסתכלו על המדור של אסף חנוכה
    אין לינקים כי רק התעוררתי… חג שמח

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      תודה.
      חבל שצריך להוציא את זה ממך באיומים 😉

      אהבתי

    • אני הגיב:

      אני פחות פסימית מצ'חנובר, שעם כל הכבוד לו, כנראה מפחית מאוד בערך העמיתים שלו ובתלמידים לתארים מתקדמים הפועלים במוסד בו הוא עובד ובמוסדות המחקר האחרים בארץ. יש כאן עשייה לא רעה בכלל, יש כאן אנשים שעובדים ומגיעים לתוצאות, צפויות הפתעות.

      אהבתי

  25. בונד ג בונד הגיב:

    "בכ"מ, אני מזדהה עם מה שאומר ינון לנדנברג."

    אולי את מזדהה איתו, אך דבריו מופרכים מהיסוד, במיוחד המשפט "הגישה של האייפון היא בעייתית, שכן היא מחזירה אותנו 15 שנה לאחור, לתקופה שבה צריך היה להוריד אפליקציות בשביל לראות אתרים. הבלקברי הרבה יותר דומה למה שנעשה באמת עכשיו באינטרנט". ואני כותב את הדברים כמי שהשתמש שנים בבלקברי (מ-2002) והיה מכור כבד למכשיר. אף אחד לא חייב לשחק באייפון או באנדרויד, למרות שמדובר בדרך נוחה מאד להעביר את הזמן מדי פעם (ויש משחקי מחשבה נחמדים ומאתגרי. לא הכל זה חזירים, ציפורים ופלוצים…), ונחות הגלישה באייפון – ללא כל אפליקציה יעודית – עולה על כל מתחרה (גרסת האנדרויד האחרונה עוד רגע שם), בטח ובטח על הבלקברי, בו הגלישה בברואזר היא חוויה מאד מפוקפקת.

    דבריו הבאים של ספי שקד, כאילו נכתבו על ידי: "כשהסתובבתי עם בלקברי תמיד היה לי גם מחשב איתי. לעומת זאת, להסתובב עם אייפון זה כמו להסתובב עם מחשב קטן – אני יכול לקרוא בו ספרים או להקשיב לרדיו מהעולם." גם אני נוסע הרבה פחות עם לפטופ, שפעם היה הכרח. לאחר שכבר היה לי אייפון, קיבלתי מהעבודה בלקברי בולד 9700 לנסיון. ניסיתי שבועיים, אך אי אפשר לחזור אחורה. פעם כל כך התלהבתי מכל מכישר חדש של RIM, והחידושים בו, ופתאום זה היה כמו לחזור אחורה בזמן, לימים הרבה פחות נוחים (כמו לעבור פתאום לווינדוס 98, נגיד). הטבלה לא משקרת… RIM סובלת מנטישה המונית של משתמשים, כולל כאלה שהיו נאמנים שנים.

    הכתבה עצמה, בלי קשר, מאד רדודה.

    אהבתי

  26. בונד ג בונד הגיב:

    ותתחדשי על התמונה!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s