הבו נובל לוויקיפדיה/ פוסט אורח

בני לוי

הנובל הוא הנחשב והנחשק בין הפרסים. הזוכים בפיסיקה, כימיה וגם ברפואה, נתפסים, בצדק, כמי שרואים את הלבן בעיניו של היקום. הם מפענחים ומסבירים את סודותיו בשיטות תבוניות, הם הכוהנים הגדולים של דת המדע.

כך גם בספרות ובכלכלה. למרות שההישגים בדיסציפלינות האלה פחות מדידים וקשים להערכה אובייקטיבית; ולמרות שהדיוטות נוטים לגבש עמדה עצמאית לגבי פועלם של חתני הפרס האלה – גם הם זוכים בדרך כלל בהערכה וביוקרה עצומה.

שונה היחס אל זוכי הנובל לשלום. הענקתו לדמויות ששמן נקשר עם טרור, כיאסר ערפאת; חוסר הגינות, כג'ימי קארטר; מעילה באמון והעלמת העין מתחמנות הגרעין האיראנית – מוחמד אל ברדעי; נקיון כפיים מפוקפק, כקופי ענאן – מרגיזה ומעליבה. הענקתו לנשיא אובמה על לא יותר מסקס-אפיל ויכולת שיא במשחק-לפני-מצלמה הייתה נלעגת. משהו רקוב גם בממלכת נורבגיה. שלומו של פרס הנובל לשלום אינו טוב.

והנה הצעה לפרנסי הפרס, שיש בה כדי להחזיר לו את תומתו ואת כבודו: העניקו אותו בפעם הבאה לוויקיפדיה. קשה לחשוב על מפעל אחר כה גדול, חשוב וראוי ממנו.

האנציקלופדיה האינטרנטית הזו מגישה היום את המידע המרוכז בה בכ-270 שפות ואתריה רושמים מאות מיליוני כניסות בחודש. הוויקיפדיה מנגישה את הידע האנושי לכל אדם על פני הפלנטה כשהוא ערוך היטב בדרך כלל, ידידותי מאד למשתמש ומעודכן כמעט בזמן אמת. כמובן, כמו לכל מפעל אנושי גם לוויקיפדיה נקודות תורפה; בעיקר, פגיעותה להשתלת מידע לא מדויק ומגמתי. אך מנהליה שוקדים על אבטחתה והשבחתה ללא הרף, אמינותה משתפרת מיום ליום וגם באקדמיה הולך ומתקבל המקור הזה יותר ויותר.

בהפיצה ידע, ויקיפדיה מקדמת השכלה, נאורות, שוויון-הזדמנויות והעצמת החלש ("ידע הוא כוח") ובכך היא מעוררת ומדרבנת חתירה לחירות, דמוקרטיה ושלום. "הטוב היחיד – דעת" לימדנו דיוגנס, "הרע היחיד – בורות". קשה לחשוב על מפעל אפקטיבי יותר בהפצת הטוב ובהדברת הרע.

וזהו מפעל נגיש לכל ובחינם. הוא פועל שלא למטרות רווח, אינו חותר אלי אקזיט ואפילו לא עוסק ביצירת הכנסה. בעידן שבו כל גננת מתוארת כ"עושה עבודת קודש" ויקיפדיה היא באמת מפעל כמעט "קדוש". חבלה בה הייתה מהווה, מהותית – גם אם לא משפטית – פשע נגד האנושות.

כרבים מבני דורה, בתי הצעירה, סטודנטית, מיודדת הרבה יותר עם הטלפון הנייד, ה-MP3  והלפטופ שלה מאשר עם מדפי האנציקלופדיות והלכסיקונים בבית. כרבים מבני דורי אני נוטה לפיכך לקונן "מה יהיה?" נרגעתי כשספרה לי באחרונה "לא תאמין, יוצא לי להיכנס לוויקיפדיה איזה עשר פעמים ביום" (והנה, סטודנטים באונ' חיפה יחויבו לכתוב ערכים שונים, וזה כנראה לא מיזם ראשון בעניין). הצעתנו להעניק לוויקיפדיה את פרס נובל לשלום משקפת אהדה בין-דורית כלפיה.

בדיקה קצרצרה בוויקיפדיה מגלה, שמגישי מועמדים לנובל חייבים להיות זוכים לשעבר, פרופסורים, חברי פרלמנט (ואחרים). אילו הנשיא שמעון פרס למשל, הידוע כשוחר קדמה וטכנולוגיה – או כל גורם ישראלי כשיר אחר – היה נרתם לכך ומקדים לעשות מה שלבטח ייעשה בעתיד ממילא, היה תורם תרומה חשובה לוויקיפדיה, לנובל וגם להעלאת קרנה של ישראל כמדינה שוחרת השכלה, ידע ודעת.

בני לוי הוא איש חינוך ותקשורת לשעבר, והמנהל המייסד של ערוץ 23 בטלוויזיה החינוכית

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

46 תגובות על הבו נובל לוויקיפדיה/ פוסט אורח

  1. חיליק הגיב:

    פרס נובל חייב להינתן לאדם חי. במקרה דנן לג׳ימי ויילד לדוגמא.

    אהבתי

  2. אורי הגיב:

    "באקדמיה הולך ומתקבל המקור הזה יותר ויותר" – באיזו אקדמיה בדיוק? הרי בשום מקום לא יתקבל בעבודה אוניברסיטאית מקור שהוא אנציקלופדיה כללית.

    גילוי נאות: כותב הודעה זו אחראי ל-0.0002 אחוז מכלל הערכים בוויקיפדיה.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      הקדמת אותי.
      כנראה שהכותב מתכוון לעבודות קופי-פייסט של סטודנטים לתואר ראשון במכללות מדרג ז'.

      חוץ מזה, מה הלאה? פרס נובל לגוגל, שמנגישה מידע לא פחות מויקיפדיה? פרס נובל לפייסבוק ש"אחראית" למהפכות "השלום" במדינות ערב?

      עם דבר אחד אני כן מסכים בפוסט. פרס נובל לשלום הוא אכן בדיחה לא מצחיקה.

      אהבתי

      • בני לוי הגיב:

        ההבדל בין גוגל לבין וויקיפדיה הוא כמה עשרות (או מאות) מליארדי דולרים. האחד למטרות רווח והשני לשם שמיים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לא ידעתי שתרומה לאנושות מקוזזת ע"י כסף.
        אם אני אמציא תרופה אולטימטיבית לסרטן, ואחלק אותה בחינם לכלל הציבור בעולם, תוך כדי גריפת רווחים מפרסומות על-גבי האריזה, האם גם ממני תשלול את הזכות לפרס נובל?

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        כמדומני שמייסד ויקיפדיה, וגם אחרים שם, מוצאים פרנסתם על ויקיפדיה ואף מסתייעים בה לקידום עסקים פרטיים משיקים ("ויקיה"). חוץ מזה, כפי שציין שועלן – זה בכלל לא טיעון. האם צריך לפסול חתן פרס נובל אם הוא מוצא את פרנסתו על העיסוק שלשמו קיבל את הפרס? במקרה כזה, תישאר עם מעט מאוד זוכים.

        אהבתי

    • בני לוי הגיב:

      בדיוק לכך הכוונה – הוויקיפדיה מתקבלת יותר ויותר באותם מקומות בהם מדובר בידע אנציקלופדי, שגם אליו יש לעיתים להידרש גם בעבודות אקדמיות. זו כמובן הכללה וככל הכללה היא אכן אינה מוחלטת.

      אהבתי

      • אורי הגיב:

        אם בדיוק לכך הכוונה, יש להצעה שלך בעיות נוספות. כפי שיגיד לך כל ויקיפד שמבין משהו, סטודנט שיגיש עבודה המסתמכת על ויקיפדיה כמקור צריך לקבל ציון "נכשל" ומרצה שמקבל אסמכתא כזו יש לפטר. זה לא משהו ספציפי לויקיפדיה – הכלל נכון גם לגבי אנציקלופדיות כלליות שנכתבו על-ידי המומחים המובילים בתחומם כמו העברית או בריטניקה.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        שיט, נכשלתי… מקווה שהמרצה לא ישים לב

        אהבתי

  3. פנדה הגיב:

    ברוב המקרים שבהם הפרס הוענק לארגון, או בכולם, חברי הארגון פעלו לשמירה ולשיפור תנאי חיים בסיסיים של אנשים. לדעתי, "ויקי" עדיין לא הוכיחה תרומה כזו לאנושות. בעולם שבו לאחוזים ניכרים מקרב תושביו אין גישה למחשב, וגם לא תהיה בעוד שנים רבות, אין סיבה מספקת להעניק פרס נובל לשלום לוויקיפדיה.

    התנאים לקבלת הפרס, כפי שהם מנוסחים בערך העברי של ויקיפדיה: "פרס נובל לשלום מוענק בכל שנה לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגלי אלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגה מוסרית. כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום".
    אגב, גם סטאלין, מוסוליני והיטלר היו מועמדים לכבוד.

    אהבתי

  4. בני לוי הגיב:

    ראה, פנדה, עד כמה נהיה לבנו גס בדברים שהם נפלאים ממש – נזקקת לשלש ארבע הזזות אצבע על מקלדת ו"עכבר" כדי להגיע באמצעות הוויקיפדיה אל כל כך הרבה מידע, עדכני, על התנאים לקבלת הנובל, ובעברית!!

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      touché

      אהבתי

    • אורי הגיב:

      והנה נתת דוגמה טובה מדוע אין להעניק פרס כזה לוויקיפדיה. אותו משפט שציטט פנדה הרי הוא שיבוש של הטעמים שקבע אלפרד נובל ועומדים עד היום. נובל הקצה את הפרס ל"אדם שיעשה את המירב או את העבודה הטובה ביותר לקידום האחווה בין האומות, לביטול או הפחתת הצבאות ולקיום וקידום הקונגרסים לשלום."

      בפברואר 2005 החליט מישהו להמציא סיבה הנראית לו משכנעת ובשש השנים וחצי שחלפו מאז אף אחד לא טרח לבדוק ולסנן את השטות הזו….

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        הציטוט של נובל הוא דה-יורה, הניסוח בויקיפדיה בעברית הוא דה-פקטו.
        בכל מקרה, כמובן שציטוט נוסח מויקיפדיה (שאינו ציטוט מהמקורות בעצמו, וגם אז רצוי לוודא נכונות) אינו הוכחה לשום דבר.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        "קידום האחווה בין האומות", נשמע מתאים עד מאוד לגוגל, ויקיפדיה או פייסבוק.
        פרס נובל לשלום מתאים לפי הקרטריון הזה לאחת מהן, (או שלשתן גם יחד), פי כמה וכמה מברק אובמה, למשל.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        במידה ותסמן מעבר ממלחמות קטלניות למלחמות קטנוניות כמקובל בוויקפדיה, ראויה לנובל. אולי מגיע לה על הפחתת הלהבות במאבק בן מייסדיה. ויקיפדיה בעברית, ראוי לציין, מייצגת נאמנה של המצוינות של העם היושב בציון.

        אהבתי

    • פנדה הגיב:

      נכון שלי לקח כמה שניות ומעט הזזות עכבר והקלדות, אבל זו בדיוק הנקודה: אני ושכמותי – חי במדינה מפותחת, שבה יש יותר מחשבים וטלפונים חכמים ממחרשות ומשדות חקלאיים גם יחד – יכולים ליהנות מויקיפדיה, אבל מיליונים בעולם לא שמעו עליה. לא ידוע לי על יוזמה של מנהיגיה להביא את הבשורה אל מקומות נידחים, באמצעות תרומת מחשבים, למשל, ועליהם גרסה מקומית של הערכים, גם אם אינם מעודכנים תמיד ומדויקים.

      אהבתי

  5. תמי הגיב:

    🙂 רעיון יפה בהחלט. אין לדעתי מניעה לתת פרס נובל גם לחברות מסחריות שהתרומה שלהם לאנושות משמעותית. אחרי הכל, כל מי שקיבל פרס נובל לשלום עד כה לא עשה את מעשיו מתוך אלטרואיזם גמור, אלא גם הרוויח מהם משהו (אם לא כסף ממש אז פרסום או מעמד פוליטי או שווה כסף אחר). אין לדעתי שום פגם מוסרי בלהרוויח מרעיון או מעשה חיובי.

    אהבתי

  6. יסינראל הגיב:

    רעיון מקורי והצעה שיש בה אמירה.
    תומכת בקריאה שלך, בני לוי.

    חיזוק אישי: גם הסטודנטים שלי בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב כתבו את עבודת הסיום שלהם [במקום מבחן] ופרסמו אותה בוויקיפדיה.
    השימוש בוויקיפדיה חוצה גבולות ומחיצות של קביל/לא קביל כפי שנכתב כאן בתגובות "מודרניסטיות" באופיין.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      בגלל שיש לי אוריינות מדיה גבוהה, הגעתי לערך שהסטודנטים שלך כתבו בויקיפדיה.
      אני אישית לא הייתי נותן ציון עובר על עבודה כזו.
      ניכר שהסטודנטים שלך לא הפגינו כישורי אוריינות מדיה ברמה נאותה, מכיוון שהערך לא נראה בכלל כמו ערך בויקיפדיה, אלא כמו עבודת סיכום מאמרים ש"נשפכה" לתוך ויקיפדיה מבלי להבין את חוקי המשחק שם.
      זאת בנוסף לחוסר בעריכה/הגהה (למשל: eblog? ; פסקה המתחילה ב"ג'ולס מציינת מספר דרכים באמצעותן יוכלו בתי הספר להתאים עצמם לעידן החדש". ואללה. מי זו ג'ולס? ; "כאן צריך לפרט מראה מקום של גרייס" ; רבים נוספים), ולטבלה המביכה בנושא התפתחות טכנולוגיות הקריאה והכתיבה (אני מבין שהמצאת הדפוס במאה ה-15 היתה הטכנולוגיה הראשונה בנושא, והטכנולוגיה הבאה בתור היתה ה-PDF, ולא היה כלום חשוב באמצע. כמו-כן, טוויטר לא המציאה את התמציתיות, אלא ה-SMS, שלא צויין בטבלה. בהתחלה טוויטר ניסתה להתלבש על הפלטפורמה של ה-SMS, וזו הסיבה להגבלה ל-140 תווים).

      ואחרי כל זאת, אני מודה לך שבזכותך (והניק הלא-שגרתי שלך) נחשפתי לתחום של אוריינות מדיה. לא היכרתי את קיומו, ואני חושב שמדובר בתחום מאוד חשוב בעידן של היום. במיוחד הנושא של חינוך מגיל צעיר לגישה ביקורתית כלפי מדיה.

      אהבתי

  7. יסינראל הגיב:

    תודה על המשוב המפורט.
    הערך נכתב ב-2009. מסיבות אישיות לא עקבתי אחריו מאז פירסומו לראשונה.

    שועלון נכבד, זה מה שהסטודנטים יודעים לעשות. ראית פעם מה הם כותבים ואיך הם כותבים במבחנים המוצפנים בארונות המשרד או בעבודות שהם מגישים????

    הם תרמו את התרומה שלהם [תרומה הא מילת מפתח באוריינות מדייה], וההמשך פתוח לתיקונים ולהרחבות של המשתמשים. "חוכמת ההמון" וגו'.
    אישית, חשבתי שמטלה מסוג זה תדרבן למידה וכתיבה איכותיות יותר.
    אשר לציונים שהם קיבלו על הכתיבה – הם אכן היו נמוכים.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      ואלה סטודנטים בחוג לתקשורת, ועוד באוני' ת"א. אללי.
      למזלי, לי יצא לבדוק מבחנים ועבודות מסוג אחר. בלי הרבה מלל. כנראה שגם חתך הקבלה לחוג הוא אחר.
      אני שמח שלמרות שנראה שאת בזה למודרניזם, את בכל זאת מבחינה בין עבודה "טובה" לעבודה "לא טובה". לפחות בזה אין רלטיביזם.
      גם אני למדתי על בשרי שיוזמות שכאלה לא תורמות באמת ללימוד, אלא מהוות מבחינת הסטודנט הממוצע הזדמנות לחפף משהו והעיקר לעבור את הקורס. אני בעד מבחנים. לפחות שיתאמצו קצת.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אהה מודרניזם בדידים והכל. ראה להלן
        It has been said about much of the contemporary science
        half is con the other half is temporary
        מי שביטל שיעורי מלאכה ובכלל את כל המקצועות הדורשים עבודת כפיים בביה"ס
        היסודי: בישול, גינון, נקיון ביה"ס. החל בשחיקת האורינות המדעית הישראלית בבסיסה.
        כן, כן, תהליכים, חומרים, שינויים בחומרים וצורות, תכנון מראש של כל מעשה, הקושי
        ביצירת "יצירות". וזה ממשיך בתיכון. השוואת בחינת בגרות בתיאטרון בובות לזו ב 5
        נקודות מת', פיז,, היא שחיקת כלל האורינות המדעית הישראלית. כאשר חצי
        מהתלמידים היהודיים לומדים במוסדות דתיים ראוי לזכור שככלל, אכן עם יוצאים
        מהכלל, דת ואורינות מדעית לא בדיוק הולכים ביחד. אורינות מדעית פירושה להבין
        אינטינקטיבית מדוע ציטוט מוויקי או אינציק. בריטניקה או אחרת אינם מהווים, עדיין !
        מעשה מדעי תקני. ביצוע מדעי הנו גם ובייחוד טקס, מסורת, תהליך חניכה, הליכה
        בתלם. בלי ללכת בתלם לא מבינים כיצד יוצאים ממנו. אינשטיין הבין לעומק פיזיקה
        ניוטונית. באשר לפרס נובל, המציע טעה אין פרס נובל בכלכלה. כשנוצר צורך יצרו
        שוה ערך. כשייוצר צורך לתת פרס נובל לאיציקלופדיות שנוצרו מאמת סטיסטית
        דימוקרטית יהיה דיון בכך. בכל מקרה פעילות מדעית אינה תהליך דימוקרטי, סטיכי,
        שיוצרת מוצרים כפי שבוויקי נוצרים ערכים.

        אהבתי

  8. פרס נובל לשלום – הגיע הזמן לזרוק את המוסד הארכאי, הצבוע והנפוח מאויר חם של חשיבות עצמית הזה לפח הזבל של ההסטוריה . לויקיפדיה, גוגל, פייסבוק ודומיהם נעניק את פרס ג׳ובס.

    אהבתי

  9. captain beefheart הגיב:

    צריך להיות ממש משועמם כדי למצוא דופי בויקיפדיה. במונחים של אדם משנת 30 לספירה, למשל, אפשר לכנות את הדבר הזה בשם "התגלות אלוהית": כל כך הרבה (למעשה, כמעט כל ה-) ידע, כמעט תמיד נכון, לרוב גם מדוייק, ואף מופיע לפי דרישתך בחינם על מכשיר פלאי…

    בעצם, גם בשביל אדם ב-1980 מדובר בפלא, על גבול המדע הבדיוני.

    אם או בלי פרס נובל (שיגיע יום אחד, אני בטוח) – המפעל הזה יקבל מההיסטוריה את הכבוד הראוי לו. אפשר גם להניח כי הוא ישרוד הרבה מעבר למקביליו המסחריים, מעצם האופן שבו הוא בנוי, והעובדה שעורכיו תמיד יישארו כל בני המין האנושי.

    לעניין השימוש בויקי במסגרת לימודית: מעולם לא היתה לסטודנט נקודת פתיחה מנצחת כזו שמספקת האנצ' המקוונת. גם במקרה הנדיר שבו הערך יהיה שגוי ו/או שקרי – תמיד עומדות לרשות המשתמש הפניות למקורות (והיעדרם יעיד שהערך בעייתי). אי אפשר להגיש עבודה אקדמית שמתבססת רק על מה שכתוב במקום אחד, ולעולם המילה "ויקיפדיה" לא תוכל לשמש כמקור לציטוט.

    ויקיפדיה, כמו כל מקור ברשת, אכן מסייעת למערכת החינוך הכללית (עד תיכון) לחפף. תלמידים יכולים לקמבן עבודות בשניות, ולרוב המורה לא יצלול לחומר שהוגש לו כדי לבדוק אם נעשתה עבודה אמיתית. את ויקי לא צריך כבר לתקן. את מערכת החינוך בישראל כן (לתשומת לבו של כותב המאמר, שצויין כי היה קשור למערכת).

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      לא ! במדע המסורתי שהביאנו לכן לטוב או לרע התייצבה דרך לדליית מידע. בודאי ללא כל ספק דרך מסורתית זו השפיעה ומשפיעה על עצם מהות המדע ועצם היות אדם מדען. הליכה לספרייה אוניברסיטאית, חיפש בקטלוג האלקטרוני. נגיעה בחומר מדעי איכותי ראשוני, נניח הפרסומים של אינשטיין בגרמנית !, נניח המאמרים הראשונים על הקוד הגנטי בניצר באנגלית של קריק ווטסון, נניח תרגום לאנגלית של מאמרי פסטר או המאמרים על פינוח הכתב הכרתי, נסיון אישי לדלות את התמצית מהחומר, קריאה של לפחות 3-4 מאמרים מדעיים שפוטים ראשוניים בשפת המקור, בדיקת הרשימות הביבליוגרפיות במסמכים אלו ומעקב אחרי הרקע המדעי של מאמר המפתח – מה צוטט ומה לא, הנם חלק מהותי מיצירה מדעית.
      לעומת זאת במערכת הויקי אתה מקבל חומר שנבחר ע"י אדם שונה ממך, נלעס, נבלע, הוטמע והופרש הכל אצלו. ישיבה בבית מול המחשב (שמאפשר היום השגת חומר מדעי ראשוני ממיליוני מאמרים ) דליית חומר, מיוצר ע"י אחרים בעברית, מויקי, שבד"כ אין בו יותר מעשרים רפרנסים, בלי כל סיכוי להתקל כפי שקורה לעיל בחומר בלתי מוזמן בלתי מוכר שפתאום חושף אדם לידע מזווית חדשה זה תהליך שונה לגמרי, לדעתי לרעה, מהתהלך המסורתי לעיל. עובדה קיימת נסיונית היא שחיפוש בדרך הישנה וחיפוש בויקי מביאים לעיתים קרובות תוצאות שונות. ברור שמדע או חנוך מדעי שמבוסס על ויקי יהיה שונה מהמדע והחינוך המדעי בדרך שתוארה לעיל. לדעתי השוני הנו לרעה.

      אהבתי

    • בני לוי הגיב:

      מודה לך על דבריך הטובים והנכוחים. "חותם על כל מילה", לרבות אלה שעל הצורך לתקן את מערכת החינוך. "כותב המאמר" עשה כל שהיה ביכולתו בשעתו כדי לתרום תרומה צנועה בשטח זה. לפעמים ביותר הצלחה, לפעמים בפחות.

      אהבתי

  10. אלון הגיב:

    אם כבר, פרס לאינטרנט כולו

    אהבתי

  11. באבא הגיב:

    ואני מתבייש בשביל כולנו.
    יושבות פה אושיות הבלוג, מחליפות דעות וטוחנות מים וביטים לרוב לגבי הענקת הנובל לויקיפדיה או לא, תוך התעלמות בוטה מכך שכל הדיון הזה לא היה קיים לולא הפלטפורמה של הבלוג.

    אז ודאי שמגיע נובל לויקיפדיה, אבל רק שנה לאחר שוולווט תזכה בו, ויפה שעה אחת קודם.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      גוגל מאנדקסת בעיקר מידע טקסטואלי. וקצת תמונות. מדובר בקבצים קטנים מאוד ביחס לסרטי וידאו למשל.
      אני מניח שבשביל לחשב את ה-0.004%, חילקו את גודל הדטה-בייס של גוגל בהערכה של כמות המידע המאוחסן בשרתי אינטרנט בעולם.
      לשם המחשה: אם גוגל אכן מאנדקסת רק 200TB של מידע, זה שווה ערך לכ-5,000 סרטיFull HD בלבד.
      בקיצור, זו לא דרך טובה להעריך את גוגל.
      אכן, לגוגל יש בעייה לאנדקס את כל הרשת, בדגש על מאגרי מידע גדולים וחשובים שאין לה גישה לצלול לתוכם, אבל היא בהחלט לא מכסה רק 0.004% מהדפים ברשת.

      אהבתי

  12. ראשית, אני מצטרף לקריאה להעניק לויקיפדיא פרס נובל.

    שנית, גם אני איני מרשה לכלול ערך ויקיפדי ברשימת ביבליוגרפית. מאידך, אני ממליץ ומדרבן להתחיל חיפושׂים אקדמיים בויקיפידיא, שם ניתן למצוא לרוב, חוץ ממידע שרובו מדויק, גם קישורים מועילים ומגוונים.

    שלישית, אני מיוזמי המהלך שהחל עתה באוניברסיטת חיפה לרתימת העבודה האקדמית לכתיבת ערכים ויקיפדיים. הכל עדיין בחיתוליו, אבל אני מאמין שתוך דור (לא ארוך) נוכל לסחוף לכך גם את שאר האוניברסיטאות, ולהעמיד לרשות הציבור קורא העברית אנציקלופדיא ברמה אקדמית גבוהה.

    כל מי שמעוניינ/ת לקחת חלק במהלך מוזמנ/ת לכתוב לי: ory.amitay בג'ימייל.

    אהבתי

  13. ערן הגיב:

    טוב, יש סיבה אחת ברורה לכך שפרס נובל לא יכול להינתן לוויקיפדיה בינתיים: לא ברורה עדיין אם יש לוויקיפדיה תרומה לשלום. האמירה ״ידע היא כוח״ נשמעת טוב, אך האם היא נכונה? האם היא נכונה תמיד? אני בהחלט יכול לחשוב על דוגמאות בהן ידע תורם דווקא לשפיכות דמים למשל, חוברת להכנת רקטות שנשלחת לעזה היא בהחלט 'ידע׳. האם ויקיפדיה תורמת לשלום בעולם? ממש לא ברור. לעומת זאת, תרומתן של פעילות השלום באפריקה ובתימן בררה למדי.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      ועל הפצת ידע להכנת דינמיט היית נותן פרס נובל?

      אהבתי

      • בני לוי הגיב:

        מהו הקשר בין העצמת החלש ל"שלום" אתה שואל –
        לי הקשר נראה כל כך טבעי שאינני יודע היכן להתחיל. אולי בקביעה/הנחה המקובלת שדמוקרטיות לא נלחמות זו בזו והן פותרות את הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום; והלא הדמוקרטיה לא מלבלבת אלא בסביבה נאורה וזו אינה מתפתחת במקום שאין בו השכלה. וההשכלה – מהי אם לא דעת, ידע ומידע והחתירה אליהם.
        וכך גם תמונת הראי של אלה. האין דרכם של שלטונות חשוכים לשמור על כוחם בין השאר על ידי מניעת גישה מן הנתינים אל ידע ומידע?
        "ידע הוא כוח" (אמר פרנסיס בייקון, נדמה לי) והיום – יותר מאי פעם. בימינו, כאשר מאבקים מכל הסוגים מוכרעים יותר ויותר בבית הדין של דעת הקהל – הידע הוא כלי נשק חשוב, ומידע הוא התחמושת. דעת, ידע ומידע הם הכוח המניע מאבקים לשחרור, לזכויות, לחירות…, כמו בכיכר תחריר, כמו בסוריה. זהו הדלק המזין את הבעירה בקרב ההמונים האלה (והעובדה שעל הבעירה הזאת מבשלים את תבשיליהם גם האחים המוסלמים ואל קעידה אינה גורעת מן האמת הזו).
        ידע הוא בסיס לחיים רציונליים, חיים של סקרנות, הטלת ספק וביקוש האמת,לעומת חיים של מיסטיציזם ו"אמונה", המובילים לקנאות, לחוסר סובלנות ולאי-שלום. ובכלל, שלום אינו רק העדר לוחמה. שלום הוא מצב תודעתי, הוא גישה לחיים, הוא עמדה כלפי כולי עלמא…
        מעניין בהקשר זה, שבאבן שושן מופיע תחת הערך "שלום" קודם כל: "שלווה, מנוחה, שקט" ורק אח"כ "מצב ללא מלחמה".
        מתולדות הנובל לשלום ניתן להסיק שברצותם יודעים פרנסי הפרס לתת למושג "שלום" פרשנות רחבה יותר מזו המילולית הדווקנית. הם העניקו אותו לא אחת גם בשל פעולה גלובלית למען cause טוב, בשל פעולה של הבאת "טוב" לעולם, גם אם מדובר בחינוך ולאו דווקא במניעת "מלחמה". כך במקרה של יוניצף, כך במקרה של ארגון העבודה הבינ"ל, שאין דבר במטרותיהם הנוגע ל(אי) מלחמה או ל"שלום" במובן הדווקני. דומה שאת הנובל קבלו על פועלם בשירות ה"טוב". האם תרומתה של וויקיפדיה ל"טוב" בעולמנו נופלת מתרומתם? כאמור, דיוגנס לפחות גרס כי "דעת" היא הטוב היחידי והמוחלט.
        בקיצור, נדמה לי ש"יש עם מה לעבוד כאן", וכי ניתן לנסח המלצה לועדת הפרס, שיש לה יסוד והיא "מחזיקה מים".
        דרוש גורם ישראלי כשיר שייזום ויוביל את המהלך.

        אהבתי

      • "אורן" הגיב:

        שכחת להכניס את המושג "גורם ישראלי כשיר" למרכאות. לא מבין איך התרחשה הקפיצה מראוי לקריאה לקדם ממש. אני מניח שיש מועמדים עדיפים בהרבה. אתה תמיד יכול לתקן את הערך בויקי, אם חשוב לך לקדם את הבינוניות.

        אהבתי

  14. בני לוי הגיב:

    במורד הפוסט הזה, לינק לראיון עם נשיא ה"בריטניקה", המחזק למעשה את התחושה שהבריטניקה ודומותיה הולכות ומאבדות את מעמדן ואת ערכן כ"מכלול הידע האנושי". נראה שמאמץ ההישרדות של הבריטניקה הוא קרב מאסף שסופו ידוע מראש. הטיעון, המינורי, כנגד הוויקיפדיה, הוא מוכר ונהיר לקורא הנבון היודע להביאו במכלול שיקוליו בקוראו את הערכים בוויקי. בסך הכל – לא בטוח שהמרואיין רצה לקלל את הוויקיפדיה אבל בהחלט יצא מברך. בהינתן שהמפעל של הוויקיפדיה הוא התנדבותי, יש בראיון עם נשיא הבריטניקה אישוש לקריאה לכבד בפרס הנובל לשלום את מי שהעניקו לעולם את הוויקיפדיה – מפעל עצום בהיקפו ובחשיבות תרומתו לאנושות.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4165973,00.html

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s