לכל גראד יש הרבה כתובות

העיתונים מנהלים לוטו טוטו, או מתעתעים באויב. רק במקור ראשון הלכו על בטוח.

כנראה שיש שביתה ב-ynet, או יום כיף: מאחת בלילה ועד 9:30 בבוקר לא הוחלפה הכות' הראשית ב-HP.

כמה עיתונים ואתרים כתבו (על נפילת הרקטה) "לראשונה מאז עסקת שליט". הלו, אתם זוכרים מתי הייתה העסקה, נכון?
זה בדיוק כמו לכתוב "לראשונה מאז אתמול בבוקר זרחה השמש הבוקר שוב".

ידיעות מבליט ומלחיץ: "לראשונה: אזעקה גם בראשון לציון". מטר מיפו.
הידיעה עצמה מופיעה רק בע' 8, ובה נכתב שהגראד התפוצצה ליד קריית מלאכי.
בשל הגראד, שהועבר לע' 3 במעריב, הורחק שחרור גרפל לע' 4, אלא שבשער שכחו לעדכן. הגראד נחתה באזור אשדוד.
בישראל היום, ע' 13, הגראד נפל(ה) בין אשדוד לגדרה.
ובהארץ? באזור גדרה. או בין אשדוד לגדרה.
נראה שהעיתונים עשו יד אחר לבלבל את האויב, ולכן בכל עיתון יש כתובת אחרת.

אלו כותרות 18 באוקטובר, יום שובו של גלעד שליט לישראל.

אבל לגמרי אי אפשר לשחזר את החגיגה שבוע ויומיים לאחר מכן.


(וגם הכותרת "יציאת מצרים", ישר"ה, ידיעות, טיפשית לאללה).

באין תמונה עדכנית אחרת, התצלום הזה, שנשלח שלשום בבוקר עת פרסמתיו, מתפרסם מאז בכל מקום ואתר. זהו גם התצלום הגדול היום בידיעות עם המדבקה המופרכת "רגע לפני השחרור".


הידיעה בידיעות בכלל משונה מאוד, ממוסגרת אחרת מאשר בשאר העיתונים, ומשדרגת את מעמדו של גרפל: הכותרת היא "שובו של צנחן" (כפ' 2-3), כלומר, מעניקים לו, למעצרו ולשחרורו נופך צבאי.
והכי משונה, כות' המש': "לשכת רה"מ הכינה לו את הארוחה האהובה עליו: "המבורגר וצ'יפס" ש"נמנעה ממנו ארבעה וחצי חודשים". נראה לי שרה"מ ממש רוצה לפגוע בצאצאיו העתידיים של הבחורצ'יק.
הגעתו לנתב"ג והפגישה בלשכת הרה"מ סגורות לתקשורת.
ואילו עודה טראבין מתמרמר גם בידיעות הבוקר, שלא מעודכן: מעריב דיווח על עסקה קרבה לשחרורו.

מש' שליט משחררת למעריב תמונה מבוימת היטב (עמיקם חורש): גלעד, שני חברים וכדורגל אחד בין שלושתם. התמונה משמשת כאילוסטרציה לידיעה של יובל דיסקין, ראש השב"כ בדימוס, האומר שהעסקה הצילה את חמאס. צילום נוסף של שליט צועד בלוויית מאבטח במצפה הילה מופיעה בידיעה עצמה, בע' 5. גלעד, סלחו לי, נראה כפיסי כשהיה עם שובו.
ובכ"ז, מהו הציטוט המדויק, מה אמר דיסקין על העסקה?

"לא הייתי מעורב בפרטים ואני לא רוצה לתת ציונים, אבל בעיקרון זה לא ראוי ולא נכון. יש לי דעה פרטית בעניין והיא די מוצקה, אבל אני לא מוכן להגיד אם זו עסקה טובה או רעה. זה אולי טוב לציבור, אבל זה לא טוב למדינה" (מעריב).

או:
"העסקאות ככלל, אחת אחרי השנייה, מרבין ועד שרון, לא עושות טוב למדינת ישראל. האם זה עושה טוב לציבור? זו שאלה אחרת" (ynet)

או:
"עסקאות חילופי השבויים לא טובות לישראל, זה אולי טוב לציבור אך לא טוב למדינה" (ידיעות)

אין ספק שמוצאו של הדובר מעדה שלא נזכיר את שמה. ההתפתלות הזו, בשביל מה זה טוב? הרי אמרת מה שאמרת.

צילום (זהר שחר) עם המאבטח (+כלב) מופיע גם בע' 4 בידיעות, אף הוא מאייר את הידיעה על דברי דיסקין.

גם בישר"ה יש תמונה.

אולי בהשראת ביקור השליטים בו, חוף בצת לא יהפוך כנראה לכפר נופש.

להארץ אין אף תמונה של גלעד שליט. הברוגז נמשך.
אגב, התמונות של ירון קמינסקי מהים היו הרבה יותר טובות ומעניינות. לידיעת המשפחה.

אולמרט Vs לדור

בימ"ש השלום דחה את בקשת פרקליט המדינה משה לדור למחוק את תביעת הדיבה שהגיש נגדו אהוד אולמרט בגין הראיון להארץ.
הלוואי והייתי מבינה את הציטוט מ"גורמים בפרקליטות" בעיתון המודפס (מעריב):

"לא ניתן לחיות עם קביעה שפרקליט המדינה לא יכול לענות לשאלות התקשורת מעת לעת. לפרקליטות יש קווים אדומים ולכן היא אינה מנהלת תיקים בתקשורת, אך לא ניתן מהמציאות כיום, וכחלק מתפקידם אנשי התביעה צריכים להשיב לשאלות שמטרידות את הציבור".

כנראה שהמילה החסרה היא "להתעלם", אבל מה יש, שיתאמצו הקוראים. בכל מקרה, איזו מציאות בדיוק? בה אפשר להביע בפומבי דעה לגבי עובדות שלא התבררו בפני בימ"ש?

עוד חדשות

– את הידיעה על פציעתה הקשה מירי של ילדה פלסטינית בת ארבע אפשר למצוא רק בהארץ.

– סערת שאלון הסקס מכה גלים בצה"ל. מדובר ב"יוזמה מקומית של גוף מסוים בצה"ל". אני חייבת לדעת מיהו הגוף הזה, ואיך "גורמים בכירים בצה"ל" לא היו מודעים לשאלון.

– פרופ' צבי צפירה חשוד בפדופיליה.

– העדויות שהפלילו את עו"ד דניאל מעוז.

"המלצות טרכטנברג יוצאות לדרך".

תרבות

אנסלם קיפר במוזיאון תל אביב המחודש, מדווח שער ז'ורנל. אני מקווה שכל קוראי מעריב אכן יודעים מי זה מבלי שיתנו להם רמז.
מתחת לכות' המש': "גיליון מיוחד". מהו גיליון מיוחד זה? 7 מתוך 12 עמודי מוסף התרבות היומי (כולל שער קדמי ואחורי) מוקדשים לאיש וליצירתו, ולאגף המחודש במוזיאון העירוני שלנו.
ראו, לכאורה אפשר להתפעל ולומר שאפו. למעשה, אני רואה בכך יומרה עצומה, הגדולה בעשר מידות על האכסניה ועל הקהל.
בנוסף, אני מקווה שמפעלים אמנותיים גדולים שיתהוו במרחק העולה על 1-2 ק"מ ממערכת מעריב יזכו לסיקור דומה.

גם בגלריה יש ניתוח של האגף החדש, אך הרבה יותר מינורי.

אולי היו תקדימים ופשוט פספסתי, אבל במדור "ראש בראש" ב-24 שעות של ידיעות מתווכחים יהודה סתיו ובנימין טוביאס אם העור בו אני חי של אלמודובר טוב או רע.

אני לא יודעת אם הידיעה הזו מתאימה לקטגוריית תרבות. בכל מקרה: זהו השטר עליו כתב הרבי מלובביץ' את תאריך שחרורו של גלעד שליט, שניתן במתנה למש' שליט, בהמשך לידיעה שהתפרסמה אתמול במקור ראשון. אני התקשיתי להתלהב. אבל אני כזכור ערלית.

זה השער של אתמול, עם הידיעה (הגדילו להנאתכם).

וזה השטר.

בלוגלנד/ פייסבוק/ טיוי/ רשת

רה"מ הוא חבר'מן. זו התגובה שלו בפייסבוק לבדיחת פורסט גאמפ שהחל בחן אורי שטרייגולד, אך היא הפכה שלא בטובתו למגפת רשת.
הסיפורון מופיע בשערים האחוריים של ידיעות ומעריב.

למה אם שי גל (ערוץ 2) נוסע ליפן שאחרי הצונאמי לעשות כתבה, הוא צריך לצלם את הישראלי היחיד בעיר סנדאיי (רועי סומך), שגם פתח מסעדה ישראלית?

אני שמחה שהייתי שם וגם דיווחתי, ברגע שהערוץ הראשון החל את דרכו קדימה, בעת סיקור שובו של גלעד שליט.
אגף הגבייה הוא העניין הבא, אולי הראשון בעצם, בו צריך לטפל אמיר גילת.

פרויקט ההורים שלי של יס דוקו הוא כנראה אחד הראויים. ממתין לי ביס מקס.

סחתיין לשרית סרי.

לחם עבודה

תחנת רדיו מחפשת פרומואיסט. איפה? בלחם עבודה.

מוני ברוש יהיה סנמכ"ל דיגיטל ב-nrg. זהו תפקיד חדש שטרם היה כמותו.

החמישיה הקאמרית תופיע בהפגנת שבת.

מבקר המדינה יבדוק את התנצלות ערוץ 10 בפני שלדון אדלסון.
ח"כ שאמה הכהן: ייתכן שאלו ימיו האחרונים של ערוץ 10.

עונשה של ענת קם ייקבע ביום ראשון. בהארץ: עד 15 שנה.

אלו הקרדיטים המופיעים במוסף מעריב עסקים מאתמול: העורך הכלכלי: איתן מרקוביץ', עורך עסקים: הדר חורש.
נו, אני מקווה שלהם הקרדיטים ברורים. כי לי לא.

עמוס שפירא עוזב את סלקום
גד פרץ
כותב שיר הלל בגלובס למנכ"ל סלקום הפורש, עמוס שפירא. סלקום בשנות שלטונו של שפירא, מנקודת המבט שלי, הלקוחה הפושטית, הייתה גרועה במיוחד, אבל ניחא. לכתוב אלף מילה על שפירא בלי להזכיר את התקלה האיומה של סלקום בנובמבר שעבר?
העיקר שגרף 50 מ' שקל. או 60, תלוי באיזה עיתון אתם.
גם בידיעה הקצרה במעריב עסקים אין אזכור לתקלה, רק לרווחים של סלקום ולמספר המנויים. וגם לא בכלכליסט/ynet.
לא מבינה את זה.
את כבודם האבוד של כל העיתונאים שסקרו את העניין מציל אמיתי זיו מהמארקר.
נו, אין לי ברירה אלא להעניק לו סיבוב על הבלקברי שלי.
והחדשות: יובל שטייניץ רוצה שיהיה מנכ"ל משרד האוצר.

לפני פיזור

בשיעור היומי, איך עושים היפר לינק (או: קישור יפה). כמו תך נסתר, אם להידרש לעולם התפירה בו אני עושה חיל לפחות כמו בין הסירים.
אני מראה איך עושים זאת בתגובות, אבל זה כמובן זהה בכל אתר.
בקובץ וורד: עכבר ימני, וללחוץ על היפר לינק.

זה אולי נראה מסובך בזכות הקשקושים שלי, אבל זה כלום.

השיעור הקודם:
איך עושים צילום מסך?
זה כדי להזכיר שלשלוח לי מייל עם "סתכלי על ה-HP של X" לא עוזר לי פעמים רבות. וברור שכשאני מתפנה, אין לי מושג במה מדובר.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוגלנד, טלוויזיה, שערים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

82 תגובות על לכל גראד יש הרבה כתובות

  1. Jeronimo הגיב:

    המממ… הרבי מלובביץ' מת ב-1994, אז מה לו ולשחרורו של גלעד שליט, שנשבה לפני חמש וחצי שנים?

    אהבתי

    • חיליק הגיב:

      אם לחבוש את כובע v לרגע, תרשה לי להתעצבן על אי קריאת לינקים…
      דולר שניתן למשפ קנטרמן, ע"י הרבי. גב' קנטרמן הענקיה אותו לפני חצי שנה לאביבה שליט, שבתורה התקשרה לדווח על ההתאמה בתאריך.
      ופה התפרסם הסיפור לראשונה.

      אהבתי

      • Jeronimo הגיב:

        הבנתי, תודה.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        הרבי בכלל חי, הוא רק נראה מת

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אני חילוני מהחסידה, אך נוקט בגישה הפוכה. ככל שצרוף המקרים נדיר יותר, כך הסיפור מחופף יותר. לכן מיותר העיסוק בהסברים הסטטיסטים או בחיפושי זיופים. בכל מקרה מציע את הפשרה הבאה. שחרור שליט סגולת ברכת הרב, שחרור האסירים באחריות הערלים במשרד האוצר של ארה"ב.

        אהבתי

      • רג'ינה ספקטור הגיב:

        על השטר של הרבי כתוב תשרי תשנ"א. אנחנו בתשרי תשע"ב.
        חוץ מזה – לא ראיתי שום תאריך מדוייק, רק תשרי תשנ"א, יום רביעי.
        מעשהו מוכן להסביר?

        אהבתי

      • רג'ינה ספקטור הגיב:

        מעשהו = מישהו.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        על השטר שני תאריכים כ וכ"א בתשרי, מאחר והחתימה בליל הושענא רבה בעלת סגולה מיוחדת. השנה תשנ"א, כלומר התקבל מיידי הרב בימי חייו. לא מפתיע שנמסר דולר של תאריך זה, כי זוהי סגולה לחיים. לכן "נס" קטן, ועדיין מחופף. רג'ינה ספקטור כמובן שכנה של הרב.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לא, מי שעבר אח"כ עם העט הכחול טרח למחוק את יום שלישי ולכתוב במקומו רביעי.
        כנראה שהפגישה היתה בפועל בכ"א בתשרי, מה שמבטל את ה"נס" כמובן. אולי בהתחלה התבלבלו בגלל הפרשי הזמנים עם ברוקלין.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        שני תאריכים, מחלקים את הדולרים בכ' בתשרי, ומי שהצליח, קיבל את החתימה של הרב על הדולר לאחר חצות של ליל הושענא רבה. למה חשוב התאריך הזה, ובכן קשור למעמד שהועלה אליו הרב.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני אסביר: את צריכה משקפיים.
        (וגם: או שלא קראת את הידיעה או שלא הבנת אותה)

        אהבתי

      • רג׳ינה פרקולטור הגיב:

        אכן, קודם לא קראתי את הידיעה שבלינק, אחכ כן.
        עכשיו אני מבינה שהרבי נתן תאריך שחרור – 15 שנה לפני שגלעד בכלל נחטף.
        שאפו לרבי, ולעובדי האלילים באשר הם.

        אהבתי

  2. חיליק הגיב:

    א. האם יש סיבה לטשטוש של נפילת הרקטה? כלומר זה טיוח מכוון או חוסר ידיעה תמים?
    ב. הכותרת של 'מקוראשון' הכי חוטאת לאמת, באר יעקב וראשון לציון ממש לא יישובים בדרום, להתחיל להתנתק מהמנטרה.
    ג. באורח בלתי פלאי, גם אני התקשיתי להתלהב מ'נס' הדולר, קשורים בשחרור גלעד שליט כמה תאריכים, (יום החטיפה, חתימת ההסכם, הגעה לארץ וכו'), הסיכוי למקרה כזה הוא לא כל-כך נמוך.
    מעניין? כן. 'השגחה פרטית'? בוודאי. נס? פלא? אות שמיימי? לא ממש.
    יש סיפורים מעניינים פי אלף, זלא זוכים לעשרות מאמרי חדשות. הם לא קשורים למאמי הלאומי, כמובן. על תאמר מעתה "הדולר שהחזיר על גלעז, אמור "גלעד שהחזיר את הדולר.
    ד. פורסם אמש שאיש לא אשם בתקלה הגדולה בסלקום, גם לא מר שפירא. סתם קארמה גרועה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא אמרתי שהוא אשם. מה גם שהדו"ח רומז לתפקוד מסוים.
      אין שום סיבה להימנע מלהזכיר את התקלה בסקרך את הסלקום בשנים האחרונות.

      אהבתי

    • . הגיב:

      ההסתברות ל"נס" כזה אינה נמוכה במיוחד. לאורך השנים הרבי העניק בכל יום בשנה עשרות אולי מאות אלפי שטרות של דולר אחד. לכן הסיכוי שימצא שטר עם תאריך של יום מסוים בשנה למעט שבתות וחגים הוא 100%. מכאן, לכל אירוע שמתרחש בכל יום נתון, יש שטר ש"חוזה" אותו. מכאן יש מאות אלפי אנשים שבידם שטר כזה והשטר לא חזה אירועים משמעותיים בחייהם שארעו בדיוק בתאריך הרשום על השטר. אבל, אם נחפש בתוך כל אותם אנשים נמצא בהכרח כמה שהשטר כן "חזה" אירוע שהתרחש בחייהם. שורה תחתונה, המובהקות הסטטיסטית היא אפסית.

      אהבתי

      • אלון הגיב:

        כמי שמאמין בסטטיסטיקה ורחוק מלהאמין לסיפורי ניסים למיניהם, אני חייב לומר שמה שכתבת היה עשוי להיות מדוייק אילו לאביבה שליט היו מקופלים בארנקה כמה מאות דולרים של הרבי. אולם היא החזיקה, ככל הידוע, רק אחד. וזה, סטטיסטית, קצת יותר מרשים.

        אהבתי

      • . הגיב:

        עניתי לך למטה בטעות.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        מה גם שזה לא מדויק ברובו, הרבי לא חילק בכל יום דולרים אלא בימי ראשון בלבד. (ובאירועים חריגים, כגון חלק מימי תשרי, כמו הדולר המדובר). שוב: 'השגחה פרטית', כן. נס גלוי, לא. זה הכל.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם הרבי חילק דולרים בימי ראשון ובמספר ימים בתשרי בלבד, זה רק מגדיל את הסיכוי ל"נס" מ-1:365 ל-1:60.
        זה כבר די קרוב לזכייה ברולטה, ותאמין או לא, כל ערב זוכים עשרות אנשים.

        אהבתי

      • כנסיית השכל הגיב:

        מה שכולכם לא מבינים, זה שאומנם בכל שנה יש כ' בתשרי, אבל לא בכל שנה יש כ' בתשרי שנופל בדיוק על יום שלישי.
        ואם כבר יש, אז איך זה שאותו כ' בתשרי יום שלישי ניתן בדיוק לאביבה שליט, שבפעם הבאה ש-כ' בתשרי הצטלב עם יום שלישי, כבר זכתה לשחרור בנה?
        אין מה לעשות, כשלא רוצים להאמין – גם נס גלוי לא יעזור שום דבר.
        אפילו לא ההסתברות הפשוטה, שאומרת מה הסיכוי שבפסח יינתן שטר למישהו שעליו כתוב תאריך ויום אשר בפעם הבאה שהם יצטלבו – שזה יוצא בול בתשרי הקרוב – יקרה לו נס?!
        ❗ ❗ ❗ ❗ ❗ ❗ ❗ ❗ ❗ ❗ ❗
        😯

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        אולי בגלל שזה קרה ביום רביעי, כ"א בתשרי (הושענה רבה) ולא בכ' בתשרי.

        אהבתי

      • חב"ד של שבת הגיב:

        בקצת שכל, יש כלל "לא אד"ו ראש" שגורם לראש השנה (וגם לא' של סוכות) ליפול תמיד על יום ב', ג', ה', שבת ואז ההסתברות של כ' בתשרי ביום שלישי היא 1:4
        http://he.wikipedia.org/wiki/לא_אד"ו_ראש
        מה שמפריע לי הוא שהשטר לא ניתן לאביבה שליט אלא לאחת "חנה ראטמאן" שאין לה שום קשר לאירוע והרי תמיד, אבל תמיד, יש מישהי שקבלה שטר באיזהשהו יום בשנה, ואידך זיל גמור מחר.

        אהבתי

      • יפה אמרת הגיב:

        זה כל כך ברור שלא מובן כל הסיפור שעשו מזה. כמה פרימיטיבים יש בארץ הזאת?

        יותר מעניין הצירוף המיקרים שרק אימו של נחשון וקסמן, אסתר וקסמן, נתנה את דעתה. שרבין נרצח ביום השנה (פרשת לך לך באותה שנה) להירצחו של בנה. נחשון כמו גלעד שליט נחטף על ידי החמאס אבל נפל במשימת חילוץ כושלת של רבין. משמיים אמרו את מה שאמרו. אפשר להמשיך באותו כיוון.

        אהבתי

      • ו' החיבור הגיב:

        מאז ה"חייזר" שנמצא בצפון – לא נשמעה כשטות הזאת. מסתבר שהרבי הוא החייזר.

        אהבתי

  3. ניצנים נירו ב"ארץ" הגיב:

    מאמר המערכת של עיתון החמאס בעברית, הוא לא פחות ולא יותר, על קצין שמולני שסיים תפקידו בצה"ל!!!!
    אתם קולטים? פעם היו כותבים על מעשי גבורה בקרב למשל,או כשלונות בקרב…
    היום? לא פחות ולא יותר,מאמר מערכת על זה שאלוף מייצג את גופי השמאל בצבא!
    ה****ת האלה מנסים למנות שופטים, אלופים,ראשי… מה לא?
    את האוניברסיטאות כבשתם, התיאטרון שלכם,אי אפשר כבר ללכת להצגה בישראל, שהיא לא על "ניפוץ המיתוס",על אומללות הערבים….את הקולנוע? מזמן!
    מה נשאר לציונים בארץ ?
    *****ת!

    אהבתי

  4. אסתי סגל הגיב:

    איזה יופי השאלון הזה של החיילות. פשוט תענוג.
    אגב, לא צריך יום לימודים ארוך כדי להבין מאיפה ומאיזה מגזר שלא לדבר על דעה פוליטית מגיע השאלון ( "נתבקשו לענות ישירות על שאלות כמו האם הן נמצאות במערכת יחסים רומנטית והאם הצביעו בבחירות למפלגה פוליטית ליברלית".)

    ואם נדבר לגבי מטרתו, לא רוצה לדבוק בתיאוריות קונספירטיביות, אבל אי אפשר שלא להיות מאוד מודאגים.

    אהבתי

    • דרור הגיב:

      אה באמת ? אז עכשיו צהל הוא אירגון ימני קיצוני? בגלל זה כל גנרל שמשתחרר רץ לספר כמה שהמתנחלים הם נוראים וכמה שחייבים לצאת מהשטחים ? אולי תתני לנו שבוע שבתון ממך?

      אהבתי

      • אסתי סגל הגיב:

        המממממממ, הכובע בוער. או ליתר דיוק הכומתה.

        כאמור באמת אין צורך ביום לימודים ארוך, אפשר להסתפק באלימות מוסווית או לא כל כך מוסווית, סתימת פיות והפיכת הקורבן למקרבן. לך על זה, הולם אותך מאוד.

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        בימים האחרונים גוף ימני כלשהו יצא למתקפת תגובות באתר. מספר המגיבים הקיצוניים עלה בצורה מאד מאד בלתי סבירה.
        יש מה לעשות נגד המתקפה?

        אהבתי

      • אורן שמאלן מודאג הגיב:

        בבקשה אורי, תבהיר שאתה אירוני.

        אהבתי

    • אורן הגיב:

      תקלות באי התאמה של שאלונים במדעי ההתנהגות שכיחה וחוזרת על עצמה, סערה בכוס תה, שכל אחד משיט בה את מפרשית הקונספירציה החביבה עליו. עפ"י השאלות שהתפרסמו מזכיר מחקר רב שנתי ותיק שמבוצע בקולג'ים בארה"ב.

      אהבתי

      • אסתי סגל הגיב:

        כן?
        גם שם שואלים רק נשים לגבי חיי המין שלהן?
        גם שם שואלים האם הצבעת למפלגה פוליטית ליברלית?

        מעניין. לידיעתך כל שאלון כזה היה הולך לבית משפט בארה"ב כי הוא מנוגד לזכות לפרטיות, והוא חדירה לתחום הפרט.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כמובן שכן, מדובר בשאלון במדעי ההתנהגות לצורך ניתוח סטטיסטי, ולא למטרת איסוף נתונים אישיים. נשים בלבד בשל ההפרדה הקיימת במבחנים בלשכת הגיוס. נכון שיש בעיה בביצוע שאלונים במסגרת צבאית, כי לא מובהרת אי חובת מילוי השאלון ואפשרות ההטיה של הסגרת הסמכותית. מבחנים שבוצעו בצבא ארה"ב במלחמת העולם השניה, היוו בסיס נתונים לתאוריה הסוציולוגית המודרנית.

        אהבתי

  5. שלומי שבת הגיב:

    גם לכם אין יותר שבת ?מאז שאיזה גיא משהו התפטר מהגשת איזה תכנית בערוץ 10( או משהו?).
    פתאום אני קורא שכל מיני אנשים (מבקר המדינה…)עוד זוכרים את זה.

    אהבתי

  6. דרור הגיב:

    כתבה שמאד הרתיחה אותי
    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/299/580.html?hp=54&cat=869&loc=9

    הכתבה הזאת היא אנטי-עיתונות במהותה . מגישים לנו בהרחבה גירסא אחת , זאת של תושב שועפט כמובן , תוך כדי שמתעלמים לחלוטין מהצד השני . בן אדם שהוא לא מירושלים וקורא את הכתבה עוד עלול לחשוב שאנשי האבטחה הם סדיסטים שאוהבים להרביץ לילדים בני 12 כנקמה על זה שבשירות הצבאי שלהם זרקו עליהם אבנים . עוד פעם הערבים יוצאים המסכנים שלא מבינים למה היהודים המרושעים האלה נטפלים אליהם , זאת למרות שאם למשל קוראים את הכתבה הזאת מבינים שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת .

    אהבתי

  7. צפריר הגיב:

    הגדלתי, עיינתי. מסקנות: כתוב על השטר כ' בתשרי יום שלישי בצבע אחד, ואחר כך, באותו כתב יד אך בצבע אחר, יש תוספת או תיקון – א' ו-רביעי, כאילו מישהו שם (אותה חנה) התלבטה באיזה יום השטר ניתן לה, שלישי או רביעי והאם המועד העברי היה כ או כ"א (אולי היא לא זכרה?).
    נו, מזה את מסיקה שזה לא שלישי אלא דווקא רביעי? מי אומר לך איזה מן המועדים הוא הנכון? את החלטת כבר שזה שרביעי? ואולי זה בין לבין?
    אני רחוק מלהיחשב איש דתי, אבל בכל מקרה תודי שזה די מעניין, אפילו אם היה כתוב שם תאריך של יום העיסקה, נניח. או שהיה כתוב רק רביעי כ"א, בלי התלבטות / בעיית שיכחה.

    אהבתי

    • מיכה פרפו הגיב:

      אני, בניגוד למגיבים עד כה בנושא, דתי מלידה-
      ומאמין בסיפורי ניסים וכדומה.
      אבל-
      לפי הבנתי, אצל כל אדם שביקר אצל הרבי נכתב תאריך הביקור על השטר.
      אם אצלי כתוב יג בתמוז, הגיוני שמתישהו במהלך חיי יהיה ארוע משמעותי
      (פחות או יותר) שיקרה לי ביום הזה.
      אז מה? אז אצעק בהתרגשות "מדהים, איך הרבי חזה את היום המדויק"?
      ומה הקשר בכלל לרבי? אם כבר, משפחת קנטרמן שבחרו לבקר באותו יום
      הם הם החוזים בעלי הנס.
      אני די בטוח שאם כל אלה שקיבלו שטר היו בודקים את התאריך,
      היו מתגלים עוד הרבה תחזיות מדויקות.
      קורה. אולי לא נפוץ, אבל בהחלט סביר שיקרה,
      ועל הרבי מלובביץ יש מספיק סיפורי מופתים גם בלי
      הנסיון הזה להוסיף בכח עוד אחד.

      אהבתי

  8. נקדן הגיב:

    תודה על השיעור

    אהבתי

  9. ר/ק וכו' הגיב:

    הנה, נאום המלך עירום.
    התמונה החדשה פשוט מכוערת לעומת מה שהורגלנו אליו.

    אהבתי

  10. מרב הגיב:

    בעניין הגראד:
    א. זכרנקבה, זה פשוט. אם כותבים רקטת גראד, נקבה. אם כותבים סתם גראד או טיל גראד, זכר.
    ב. בתור אחת שגרה באזור בו נשמעה אזעקה זה היה פשוט מגוחך לראות כמה זמן נדרש לערוצי הטלוויזיה לדווח על הנפילה (חצי שעה לפחות). גם ברשת לא מיהרו. הראשון שדיווח היה רוטר ואחריו פרש. קצת תמוה בעיניי שבערוצים 2 ו-10 לא מריצים, לכל הפחות עידכון בכתוביות למטה. הרי על כל שטות הם עושים את זה.

    אהבתי

  11. רבין נרצח ביום השנה לנפילתו של נחשון וקסמן (החייל שרבין גרם למותו בניסיון כושל לחלצו), כך הזכירה אימו. פרשת לך לך אותה שנה.

    מה זה אומר? נס, צירוף מיקרים או עונש משמים?

    אהבתי

  12. סיימון הגיב:

    רציתי להעיר בחוסר טקט, שהתמונה הקודמת שלך היתה הרבה יותר נחמדה. פה את דומה לדנה ספקטור, שאני לא כ"כ אוהב.

    אהבתי

  13. . הגיב:

    לא. אנסה להסביר. בגלל כמות השטרות האדירה עבור כל יום בשנה, מספר האנשים האדיר הנושא שטרות מהרבי ומספר הימים המצומצם בשנה (365), יש סיכוי גבוה מאוד שעבור כל יום בשנה יש אדם שברשותו שטר שנושא עליו תאריך שמצטלב עם אירוע משמעותי בחייו של אותו אדם. זה פשוט לא מגיע לתקשורת. השאלה היא האם האירוע חורג מאקראיות. כלומר חורג מההסתברות (המאוד גבוהה כפי שציינתי) שיתרחש במקרה. כדי לדעת את זה יש לעשות חישוב של המקרים בהם השטר היה נתון בידיו של אדם ולא חזה אירוע משמעותי (רוב מוחלט של המקרים) מול אחוז המקרים בהם חזה אירוע כזה. די ברור שהתוצאה לא תחרוג מגבול האקראי.

    אהבתי

  14. תמי הגיב:

    השאלה שלי היא למה בכלל רב מחלק שטרות? לא בדיוק סמל רוחני או דתי מובהק. אם זו "סגולה" להצלחה חומרית, הרי שזהו ביזוי של הדת. לא שאכפת לי, אבל זה כל כך עלוב.

    אהבתי

    • Enter your name... הגיב:

      מחלק שטרות כסגולה לפרנסה טובה זה עוד סביר, יותר גרוע הם הרבנים הישראלים שמוכרים מי ברז תמורת כסף. היה רב ידוע שנרצח השנה בבאר שבע אחרי שאדם שנתן ונתן מכספו לברכה של אותו רב לא היה מרוצה מהתוצאה.

      אהבתי

    • חיים חובה הגיב:

      לא ברור לך למה הרב חילק שטרות אבל זה לא מונע ממך לקבוע בפסקנות ש"זה עלוב".
      על כל פנים, מקבלי השטר אמורים להעביר אותו הלאה – לצדקה לנזקקים (רובם לא עושים זאת מתוך אמונה מיסטית, חסרת כל בסיס, ששמירת השטר ברשותם תועיל להם בעולם הזה).
      שמעתי את הרבי מנחה לעשות זאת באחד הסרטונים הרבים ביו-טיוב, בהם הוא מצולם נותן את השטר למישהו (לא מוצא את הסרטון הזה כרגע).

      אהבתי

      • תמי הגיב:

        הממממ… ולמה הוא כותב את התאריך? אני מניחה שזה לא קשור ל"אמונה מיסטית, חסרת בסיס"? לא שיכנעת אותי שזה לא גימיק עלוב שאין לו שום קשר לדת היהודית, אבל אני מניחה שזה עניין של טעם.

        אהבתי

      • חיים חובה הגיב:

        הרבי לא כתב תאריכים על השטרות שחילק.

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        אויש, נו, ראה למעלה בבלוג שלא קראת.

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        וראה גם התגובה של חיים פרפו למעלה. אם זה נועד לצדקה, למה נכתב התאריך? זה נראה יותר כמו מזכרת. מזכרת נאה ממנהיג רוחני, שטר של דולר.

        אהבתי

      • תחיה הגיב:

        אי אפשר להאשים אדם בגלל מה שכתוב בבלוג או בגלל מה שחסידיו השוטים אומרים. הרב אמר שיעבירו את הדולר לצדקה שנאמר "וצדקה תציל ממות". אם את רוצה לדון על עבודת האלילים של חלק מחסידיו, נו, יש להם אמונות יותר גרועות מזו.

        אהבתי

    • בורים הגיב:

      חלוקת השטרות נועדה לצדקה. מקבל השטר אמור היה לתרום אותו או את ערכו.

      אהבתי

  15. חיים חובה הגיב:

    הכל טוב, אלא שברור שהאייטם החם של השבוע הוא איחודה של החמישיה הקאמרית שתופיע "בהפגנה הגדולה" המתוכננת בכיכר התלביבית במוצ"ש.
    האיחוד המופלא הזה סותם את הפה לכל הרשעים, הולכי הרכיל ומוציאי שם הרע שטוענים כי פרזנטציות לחברות כרטיסי אשראי ומחלבות הן בבחינת מכירת הנשמה לשטן הקפיטליסטי.
    וחוץ מזה, שערי תשובה (וגם שערי תירוצים) מעולם לא ננעלו, אז תפרגנו, רשעים.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      התמיכה במחאה מתחלקת לשלוש קבוצות.
      א. בטלנים שמצפים לקבל הכל בחינם.
      ב. עשירים צבועים, שנושכים את היד המאכילה אותם.
      ג. דפני ליף והוולווט, תאומות שהופרדו בילדותן, המשלבות דקונסטרוקציה של מוקדי הכח בחברה הישראלית, ותצלומי אופנה.

      אהבתי

      • חיים חובה הגיב:

        השיח סביב ההפגנה בשבת:
        נראה ונשמע כמו עוד סיטקום מאוס בערוץ מסחרי.
        מדבר בשפת הבועה האשכנזית, השמאלנית, התלביבית הברנז'אית.
        מנותק.
        מנותק.

        אהבתי

  16. דוד אסף הגיב:

    במאמרו היום מתגולל ישראל הראל, ימני המחמד של 'הארץ' (לצד קרני אלדד), על הרמטכ"ל בני גנץ (בלי להזכירו בשמו). וכה אמר הראל:

    הרמטכ"ל, שאינו אפוף בהילת מפקדים-מנצחים בשדה הקרב, בלשון המעטה, מראה בנוסף ל"שב ואל תעשה" בתחום המבצעי גם חולשה וחוסר מנהיגות כלפי מי שמובילים את הפוליטיזציה מתחת לאפו.

    מילא שהרמטכ"ל אינו ממלא את הוראות מועצת יש"ע ואינו מסתער על הגבעות ומטהר סמטאות חשודות, שעל זה עוד נתחשבן אתו בנפרד, אבל מה זו החוצפה שלו בכלל להשמיע קול, הרי הוא 'אינו אפוף בהילת מפקדים-מנצחים בשדה הקרב'?

    במילים אחרות: בני גנץ הוא ג'ובניק חלבי מהקריה שלא הריח שמן רובים ולא ראה את שדה הקרב.

    ועל כך צריך לומר:

    1. זה לא נכון, וכל מי שיבדוק את הקריירה של גנץ יראה כמה חול וחרא הוא אכל בקרבות ובמלחמות.

    2. וגם אם זה נכון – האם רק לעטורי הילת קרבות יש זכות להביע דעה כאן? מה יצא לנו מהקרביות המעוטרת של שמואל גורודיש ושל משה דיין?

    3. וכשאריק שרון המעוטר ב'הילת מנצחים' הגה את תכנית ההתנתקות, מאומה מכל זה לא עזר לו. המתנחלים ראו בו בוגד רכרוכי.

    אהבתי

    • Enter your name... הגיב:

      ההתנתקות היה הדבר הכי טוב ששרון הותיר לנו. נכון שהכל אישי וזה היה רעיון יחצני של הפרסומאי שלו ,אבל לא היתה דרך אחרת להיפטר מחטוטרת האפרהייד הנורא ההוא. כמה מתנחלים החליטו לגנוב את כבשת הרש מהפליטים שם ובנו מול עיניהם הכלות וילות מושחתות. נורא. כל מחיר היה שווה לנקות את החרפה ההיא. כל הגראדים שבעולם לא ישנו את זה.

      אהבתי

  17. מוגלי הגיב:

    הלינק של

    מוני ברוש יהיה סנמכ"ל דיגיטל ב-nrg מוביל ל"תך נסתר"

    V: תודה, תיקנתי

    אהבתי

  18. ליידי גאגא הגיב:

    זהו זה, כתבה שלושה עמודים על קיפר ועוד כפולה על מבנה המוזיאון בגליון יום חול זה יומרנות. למה? נמקי? מה הסאב טקסט שלך, שהקוראים של מעריב פרימיטיבים שאסור להם לקבל כתבות אמנות. אסור למעריב קצת להרחיב את תחומי הסיקור. רק לגלריה מותר? מה הקטע?

    אהבתי

  19. אורן הגיב:

    פחד ותיעוב בנחלת בנימין. לכלכליסט היה זבוב על הקיר, יצא משעמם.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      השיעמום נובע מחוסר העריכה. מתחבאים שם בפנים הרבה פרטים מעניינים.
      ומן העבר השני, הטייקונים מתחננים על נפשם ומבקשים מאיציק האיום שיחוס על חייהם.
      אני כבר לא יודע ממי מבין הצדדים שמייצגים את המחאה אני יותר סולד.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        איציק אכן מאיים ומפחיד* . עצה ממומחה, סלידה היא רגש כה עמוק, מיותר לצלול למדידות בקרקעיתו.

        *אילוסטרציה, למצולם אין קשר לכתבה.

        אהבתי

  20. שועלן הגיב:

    איזה ידיעה מונפצת.
    אין סטודנט אחד להנדסה באוני' ת"א שלא היה מעדיף ללמוד בגילמן במקום בגוש בטון המגעיל, המדכא, חסר הדשא (והבחורות) הזה שמזכיר יותר מכל את בה"ד 1.
    לפי הטוקבקים, גם את אוני' ב"ג הם מציגים באופן מטעה.
    בקיצור, כרגיל, קודם מסמנים מטרה, אח"כ משפצים את העובדות כדי שיתאימו.

    אהבתי

  21. שועלן הגיב:

    למה עידוק שוב ושוב כושל?
    אם גם הוא חושב שמגיע לביבי סחתיין על נוגדן המם-ביבי שהוא הזריק לאינטרנט, למה לנצל את זה כנקודת מוצא לביקורת שלילית היסטורית (שברובה קטנונית, אבל לקטנויות אני דווקא מתחבר)?
    למה לא פשוט להגיד "כל הכבוד", ולראות בזה אפשרות למגמת שיפור? (ואם לא רוצים להגיד "כל הכבוד" מסיבות מובנות, אפשר פשוט לסתום).
    אם אובמה היה מגיב כך למם שרץ עליו ברשת, הבלוגרים בארה"ב ובארץ היו גומרים במכנסיים.
    ומעניין אם את השורה האחרונה הוא לקח מפה.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      שכחתי לינק

      אהבתי

      • מני הגיב:

        עידו קינן, במאמר שלו, סותר את עצמו בפסקה הבאה:
        "הדבר הראשון שצריך להגיד לראש הממשלה זה סחתיין, הומור עצמי הוא משאב נדיר ונחוץ בפוליטיקה הישראלית, וכיף לראות אותו מגיע מהראש. הדבר השני שצריך להגיד לראש הממשלה הוא שהיעדרותו מהרשת מורגשת."

        זה לא מסתדר עם המשך הביקורת שמתארת את הגולמנות של התנהלותו האינטרנטית של נתניהו (למעשה, של עוזריו). ביקורת נכונה, לאור מה שמשתקף מהנסיון הזה של צוות ביבי להתמודד עם הביבי-מם שרץ ברשת.

        זה נראה נסיון גולמני לגמרי. היו צריכים להכניס עקיצה עצמית יותר מוצלחת מהמשפט "דוגרי, הצחקתם אותי". המשפט הזה גם לא מתלבש טוב עם השימוש שהיה לביטוי "דוגרי", כשזה היה נפוץ בזמנו. ניסו להרוג שתי ציפורים במכה – גם ה-מם וגם הלעג ל"דוגרי" – ויצא צנון חסר הומור.

        מה שכן יש כאן אומץ: לאפשר לגלוג עצמי. נראה לי שעבור ביבי, ובמיוחד עבור הגברת, נדרש אומץ להסכים לזה. אומץ הראוי ליוצא סיירת מטכ"ל…

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        הגולמניות (ותודה על הרחבת אוצר המילים שלי) מאפיינת את תופעת הממים באשר הם, ולכן התגובה של ביבי לא נופלת מהסטנדרט המקובל (וראה את הביבי-בומים למיניהם). כל הקטע בממים האלה זה החזרתיות, השכפול, ושילוב ממים שונים ביחד (מטה-מם שכזה בד"כ מוערך במיוחד).
        עצם העובדה שאף אחד מהביבי-בומרים לא חשב לשלב את הדוגרי הנלעג, מעידה על תחכום מצד יוצריו.
        חוסר האהדה (בלשון המעטה) לביבי הוא שגורם לראיית התגובה שלו בצורה שונה.

        אהבתי

  22. בועז ארד הגיב:

    לצערי לא ראיתי עדיין את הכתבה של שי גל על יפן שאחרי הצונאמי, שכן האינטרנט בסין כל-כך איטי וחסום שהאתר של מאקו לא מגיב לשום קליק, אבל לרועי סומך (להלן – הישראלי היחיד בסנדאי) יש סיפור אישי מרתק שאמור להתחבר מצויין לכתבה כזו. הוא היה שם בזמן האסון, והמסעדה שלו, כמו עסקים רבים אחרים, כמעט התמוטטה לחלוטין מבחינה כלכלית. אלא שהוא, בניגוד ליפנים רבים, לא לקח את הדברים שלו וברח. להיפך, הוא סגר את הבאסטה עד יעבור זעם, והעביר חודשיים שלמים בפעילות הומניטרית עצמאית – חלוקת לחם שהוא וחבריו אפו בעצמם למחוסרי בית בכל מיני מקלטים שהוקמו בעיירות הסמוכות לנפגעי הצונאמי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s