ולא לשכוח להדליק אורות, מהבוקר.
מאחר שהבוקר מקור ראשון הגיע פיזית לדלתי, ניסיתי לדחוס את כל החבר'ה לפריים אחד. טוב, התוצאה לא הייתה מעבירה אותי את דלת הכניסה במכללה הכי נידחת לעיצוב גרפי, אבל חשבתי, אולי, לתת הצצה לאחד האחוריים (בסבב) מדי יום, וכך ליצור סימטריה.
אגב, אני מקבלת מלא הערות (שליליות) כמה הצילום שלי רע, ואיך כן לצלם/לסרוק/לעצב את השערים. אני מזכירה שיש לי סורק ביתי, לשם נכנסים עמודי A4 בלבד, שאין לי תאורה הולמת ממש בבית, ושהמטרה המרכזית של הצילום הזה הוא השוואת הכותרות הראשיות (וקצת האחרות) בשערים. בכל מקרה, אם יש למישהו רעיון איך לטפל בכך (בכל השערים, כיום יש לידיעות, ישר"ה ומקוראשון שערים הולמים ברשת. למעריב ולהארץ – לא), שישגרר אותו אלי.
יש משהו מקאברי, אולי, בצירוף המקרים הזה, שבזכותו נחום מנבר משתחרר בדיוק כשסוגיית איראן תוססת?
ידיעות ממשיך עם כותרת ראשית איראנית. הדילמה, כך הכותרת, הסעירה אתמול את הכנסת.
התחושה היא שידיעות בפירוש יוצר את הדיון: "איראן על הדוכן" היא הכות' בכפ' 2-3, ו"כולם מדברים על איראן" – כך נפתחת כותרת המשנה.
כוח עזר: מדורו של אמנון אברמוביץ' בעמוד הדעות, שבו הוא מעליב את הלוק של נתניהו ("כשנכנס לראשונה לתפקיד הוא היה גבר נאה ואתלטי, כשסיים הוא היה מקשיש ושחוק"), ניתוח מטופש במיוחד, שלא מתחשב בעובדה הטראגית בחיי אנוש שבתחילת הדרך היה האיש בן 46 והיום הוא בן 62 (ונראה סבבה, לטעמי הביזארי). בכל מקרה, לא לכבוד זה התכנס אברמוביץ', אלא כדי לשבח את ידיעות על שהעלה את הנושא האיראני לדיון ביום שישי האחרון, וכן לומר שנתניהו כאן כדי לפתור את עניין איראן, ושאהוד ברק "התלבש על חרדותיו".
מעניין, הציטוט מדברי ברק אצל רזי ברקאי המובא בידיעות הוא שהתקדמות איראן לעבר הגרעין היא "איום מרכזי על היציבות של האזור כולו", בעוד שבישראל היום (שלא מזכיר מי מעלה את אופציית ה"סגרו לבד") של ידיעות מסופשבוע האחרון, מובא גם החלק המתייחס לכך (ע' 15, אחרי מנבר):
ברק התייחס גם לטענות שמציגות אותו ואת נתניהו כמי ש"סגרו עיסקה לבד" ולכאורה החליטו על צעד צבאי מול איראן, ודחה את הדברים: "לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאין במדינת ישראל דבר כזה ששני אנשים מחליטים לעשות משהו לבד. יש במשרד הביטחון ובמשרד ראש הממשלה אלפי עמודי דיונים בנושא הזה, בנוכחות עשרות גורמים ושרים".
השר ברק הוסיף: "מתנהל דיון ציבורי כל הזמן על האיום האיראני. מדינת ישראל בפרט והעולם בכלל לא יכולים להרשות לעצמם איראן גרעינית. הדברים ידועים, ואני לא חושב שצריך לדון בהם. אבל אם יהיה צורך – נדון בהם יותר".
ואגב, מה בדיוק אמר אלי ישי, "חבר השמינייה"?
אומרים (ערוץ 2 אמש וידיעות בליד בעמוד 3) שאמר:
"התקיפה הזו מורכבת ומסובכת". אבל הוא בכלל אמר "התקופה".
בעמודי החדשות של מעריב איראן בכנסת מתחבאת בקצה כפולת 6-7, המתייחסת בכלל לשחרורו של מנבר.
ובאופן מפתיע (אותי), הראשית של הארץ גם היא איראנית: "ישראל מגבירה את הלחץ להטיל סנקציות על איראן: 'הזמן אוזל'".
ההסבר – המאמץ הוא לקראת פרסום דו"ח הסוכנות הבינל' לאנרגיה אטומית בעוד כשבוע (יניב חלילי בידיעות מתייחס דווקא לדו"ח המועצה הבריטית אמריקאית למידע בטחוני שהתפרסם אתמול בגרדיאן).
נדב רביד כותב ש"לבני הביעה "התנגדות מרומזת למתקפה באיראן": "יכול להיות שקריאתי נופלת על אוזניים ערלות, אז אל תקשיב לי, תקשיב לראשי מערכת הביטחון של ישראל, ותקשיב להם בכל תחום – גם בנושא האיום האיראני".
הכות' בע' 2 היא "לבני דחקה ברה"מ לא לתקוף". בידיעה כתוב "דחקה במרומז". הייתי מגדירה את ההבדלים כחילוקי דעות בין עורך השער, אורי מרק, לעורך ע' 2, עוזי בהר.
מעריב, 2, 3, 4 הימים והלילות בצל מתקפת הרקטות. הכותרת הראשית היא על דרישת ליברמן שהקבינט ידון בדחיפות על מבצע בעזה.
איך בכל יום מצליחים בן כספית ושי גולדן להרים חמש מאות מילים של דעה מנומקת על כל נושא שבעולם?
בישראל היום מתרגשים פחות (ידיעת הגג בשער מטפלת בדרום, וכן אחת שולית יותר בכפ'- 2-3).
במרכז השער: אונסק"ו קיבל את הרשות הפלסטינית כחברה בארגון – ארה"ב מקפיאה את המימון.
זאת ועוד
נוהל חניבעל לא מאפשר הרג חייל כדי למנוע חטיפה, כה אומר הרמטכ"ל (הארץ).
בישר"ה זה סתם למנוע חטיפה בכל מחיר. אין זכר לדבריו אלו של גנץ.
איזה באסה לישראל היום שרק בשישי חגג את הפריחה האירופית, והנה היום הבורסות צונחות והאבטלה בשיאה.
אולי היינו קצת נמהרים עם הכותרת הראשית הצוהלת?
לא בטוח שנחום מנבר צריך להיות כה מאושר. אומר חבר מגבעת חיים מאוחד: "מדובר בחלאה. בקיבוץ לא נקבל אותו".
כפיים לישראל היום, שלא רק שהוציא את צוותיו ממצפה הילה, מעשה המשול ליציאת צה"ל מלבנון, אלא גם מדווח על כך בע' 3 בעיתון.
לחם עבודה
עברתי אתמול על כתבת התדמית הזו על רפא"ל, ובכ"ז, הדברים של יגאל סרברו, סמנכ"ל בכיר למשאבי אנוש עדיין מהדהדים לי: "80% מהסטודנטים שמגיעים לעבוד ברפא"ל יישארו בה עד גיל 67". אם זה נכון, ואין פה איזה טריק סטטיסטי, הרי שזו מעין שמורת טבע שכזו, בעולם רב-ניידות, בו אנשים מחליפים מקום עבודה בכל שלוש-ארבע שנים? השאלה היא אם באמת בא לכם להישאר ארבעים שנה באותו מקום?
גלובס מדווח שוואלה! מפטרת כמה עובדים במספר מחלקות, לא במח' התוכן. וזה שווה ידיעה כי?
אגב, היש ביטוי מתועב יותר מ"מנוֹעי צמיחה"?
איציק אלרוב איש הקוטג' יגיש פינה בקול ברמה.
"בלוגרים ופעילים במצרים נשלחו לאשפוז כפוי"? להבנתי מדובר בבלוגר אחד (לא שזה בסדר, אבל למה שהכותרת לא תהיה נאמנה לתוכן?)
ראשי גלצ יורידו מהאוויר את תוכניות המוזיקה האלטרנטיביות. דלית עופר אומרת שההחלטה התקבלה בכובד ראש.
קוואמי ונדב רביד דיווחו על כך בבלוג שלהם.
הידיעה מופיעה בשער הארץ. פששש.
מח' מנויים שלום
אולי תסבירו לי את ההנאה החולנית של השליחים להעיף את העיתונים על הדלת בכל הכוח? איך אדע להבדיל בעתיד אם מדובר בגראד, פצצה איראנית או סתם שליח עצבני?
מעריב, שמגיע מגולגל בגומי (מי יודע למה, זה מאוד מקשה על הצילום שלי) מושלך על ידי שליח שהיה בנעוריו (או עודנו) הודף כדור ברזל כנראה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אתר הארץ התמוטט להנאתו. נתקלתי בכך בארבע וחצי בבוקר. בשבע בבוקר כבר אפשר היה ליהנות מזיוו.
סיפור נחמד מאוד מתוך הבלוג המאלף תמיד של זאב גלילי על הצוואה של אמא של אורי אבנרי ועל העיתונאית (לשעבר הארץ, היום מעריב) שרה ליבוביץ-דר. הפוסט פורסם לפני כשנה, האירוע היה ב-2002.
תוס': סיימון שם לב שאחד המגיבים הוא דניאל מעוז. מעניין אם זה ה-דניאל מעוז, ומעניין כמובן ההקשר: בן וצוואתה של אמו. מעוז כזכור מואשם ברצח הוריו, כשהמניע הוא בצע כסף ותוכניות על הירושה שלהם.
לא הבנתי את הצקצוקים על מילותיו האחרנות של סטיב ג'ובס, "או, וואו".
מישהו מכם, מצקצקים לא יקרים, שהה ליד מיטתו של אדם גוסס בזמן האחרון? אתם יודעים איך זה נראה, נשמע? ההספד המלא של אחותו, מונה סימפסון.
לא, זו לא סיבה לדחקוקים.
צרות בכותרות
אחת הכותרות המקובלות והמזוויעות היא "דנה קמה", המתייחסת לכל עלמה ששמה דנה ומתראיינת לאנשהו. הכותרת לקוחה כידוע ממקראות לכיתה אלף. הבוקר יש חידוש מסעיר בהמגזין של מעריב, שכנראה ילווה אותנו עכשיו כמה חודשים: "נחום, תקום" לכתבה על נחום מנבר. והמקור הוא כמובן הבובה ההיא.
לפני פיזור
1.1.11. נו, לפחות למחר האחוריים של ידיעות ומעריב סגורים לתינוקות שנולדו בתאריך הזה.
ואפרופו תינוקות, מתברר שהקרב על התינוק ה-7 מיליארד מתנהל ברחבי העולם, ושהתינוק השישה מיליארד לא זכה לשום כבוד ויקר מעבר לברכות על הולדתו. הוא היום בן 12.
לא צפוי איזה באג 2011 בגלל התאריך המופתי?
ולמי שנרדמו אתמול ב-22:00, ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, אוקטובר.
נ.ב: "בעלי מניות" זו בדיחה, כמובן. דא (או דע, או דה)!
ולווט אנדרגראונד 
הודעה נחמדה, אנחנו גם בזה אותו עסק,אנו מודעים היום לתזונה שלנו וכמובן של ילדינו ומתחילים להבין שמה שנספג דרך העור חשוב לא פחות. החיתול עוטף את התינוק מיום הולדתו במשך שנתיים ימים לפחות, חשוב שעורו יהיה
http://www.lolali.co.il/
אהבתיאהבתי
מי צריך צדק חברתי?
כמה ירושלמים (וכמה מתנחלים) צבאו אתמול על דלתות המשביר לצרכן, וכמה מהם השתתפו במחאה במוצ"ש?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4142682,00.html
נ.ב. הקשבתי ב"שיעור" – זה לא עובד אצלי.
אהבתיאהבתי
את יכולה לשלוח צילוםמסך? להגיד מה "לא עובד"?
את לא מוצאת את "קישור"?
את לא יכולה לעשות העתק הדבק לתוכו? את לא יכולה לעשות "אישור"? מה לא עובד?
אהבתיאהבתי
אנסה להדגים בתגובה הבאה:
הערווה חוזרת לירושלים.
אהבתיאהבתי
שדווקא עכשיו זה יצליח 😳
———————————–
V: זה בדיוק העניין. אין מה ש"יצליח". זה כמו שתגידי לי שאת לא יכולה לכתוב א' במקלדת.
זה לא יכול לא להצליח, אלא אם שכחת פעולה מסוימת.
אהבתיאהבתי
עד האחרון זה לא צלח. בכל פעם הופיע חלון שהודיע שהפעולה היא של מבוססי SCRIPT בלבד. "כ-פ-ר-ה"
אהבתיאהבתי
חתן בגולת אל-איי הדוויה? מה פה קורה פה? נשארתי מחוץ ללופ?
אהבתיאהבתי
הבט בתמונות …
אהבתיאהבתי
רבותיי, נא להירגע. אין שום צורך בחתן מהגולה, או בחתן בכלל.
אני מסודרת פיקס, תודה.
אהבתיאהבתי
שער "הארץ" על הבוקר בפייסבוק על הבוקר. אני תמיד מציץ בחור של הדלת ורואה איך השליח מפגיז את הדלת עם "הארץ".אחלה השכמה…
אהבתיאהבתי
אם ממש חשוב למצא סריקה איכותית של שער "מעריב" אפשר להשתמש ב"שער" שמופיע באתר של " NEWSEUM" . אגב, סורקים שם גם את השער של "הארץ" במהדורה האנגלית.
הבעיה: אין לי מושג מתי מעלים את השערים…
אהבתיאהבתי
טיפ נהדר. אתה יודע איפה אפשר לראות את שאר חלקי העיתון העבריים? בLexisNexis לא ניתן להשיג מאמרים בעיברית. האם אתה מכיר מאגרי מידע אלקטרוניים שבהם יש עיתונים עבריים?
אהבתיאהבתי
גלובס מביא לשיא את אמנות הצילום ומייתר את הראיון שבא בעקבותיו.
אהבתיאהבתי
הצילום המעולה והטקסט המלווה כמו יד וכפפה.
הייתי משתמש בדימוי סקסי יותר אבל לא בטוח
שידפיסו.
אהבתיאהבתי
מפגש בין הצלם של גלובס לבין הגנים המשובחים של נסיכת הבלוג עשוי לחסוך חיפוש חתן בגולת LA הדוויה
אהבתיאהבתי
ואף אחד/ת לא מביע תמיהה על כך ששחקנית תיאטרון "מהשורה" (טוב, אולי היא הייתה קצת כוכבת באותו זמן) מביאה משכורת של 60000 שקל ?!
עד כמה שאני יודע התיאטרון מעסיק קלק ניכר מהשחקנים כשכירים מהמניין, עם משכורת קבועה.
אולי היא הייתה פרי-לאנסרית או שהייתה במצב של תעסוקה אינטנסיבית באותו זמן.
אהבתיאהבתי
נו באמת. אני לא צריך להצדיק את עצמי ובטח לא להוכיח שמת לי מישהו יקר וישבתי ליד מיטתו עד שנפך את נשמתו. במקרה אכן כך היה ומאז שנים אני מנסה רק לדחוק את הזיכרון הזה מראשי. אין שום קשר בין זה לבין נושא השיחה.
הוויכוח איננו על המהות של לעשות צחוק ממוות (אם כי בהחלט יש לזה מקום), וגם אמרתי בתגובתי הקודמת שאכן מאוד עצוב כשאדם מת. אבל לא יושבים סביב שולחן הקפה בסלון ומעבירים דחקות על כך שמת – הציטוט של דבריו האחרונים מצחיק מסיבות אחרות, כאלה שלא קשורות למוות באופן ישיר. זה הומור מקאברי, שחור, אבל בהחלט מצחיק.
אהבתיאהבתי
לא סיבה לדחקוקים? למה? מתה אמא תרזה?
בהחלט עצוב כשאדם מת. לא נעים לחבריו ומשפחתו. אבל כשמדובר באדם ציבורי, ועוד אחד כזה שאוהבים לעשות ממנו צדיק במקרה הטוב וישו במקרה היותר טוב, אפשר ורצוי גם לצחוק. ובמקרה מדובר בציטוט *מאוד* מצחיק כשמדובר באדם שחיכו למוצא פיו כאילו קיבל את דבריו במעמד ההר.
loosen up people!
אהבתיאהבתי
לא קשור. גם אם זה היה ההומלס מקרן הרחוב בו אתה גר תגובתי הייתה זהה.
כנראה שלא היית בקרבת אדם גוסס, בשעותיו האחרונות.
אהבתיאהבתי
יש מצווה יפה "אחרי מות קדושים אמור", כלומר לא צוחקים או לועגים למת. נקודה.
אהבתיאהבתי
אמת, לא יפה לצחוק על מתים, אבל זאת מהותו של הומור שחור. מותר לצחוק על הכל. זאת אחת הדרכים להתגבר על הפחד מפני המוות.
אהבתיאהבתי
1. אנחנו לא האקדמיה להומור שחור ואין כאן פרסים 2. מי שמפחד ממשהו משלם לתראפיסט 3. מי שכותב מחזה שחור, דואג לשמות פיקטיביים, כדי שלא לפגוע בכבודו של המת.
אהבתיאהבתי
איך זה מתקשר לוואאו של סטיב ג'ובס?
אהבתיאהבתי
שמתם לב שאחד המגיבים על טורו של זאב גלילי הוא דניאל מעוז?
(קשה להאמין שמישהוחתם בשמו, שמונה חודשים לפני שהתפרסם דבר הרצח)
בהנחה כי הוא האיש, ולא מישהו בעל שם זהה- מעניינת האמפתיה שרוחש רוצחם לעתיד של הוריו למי שלפי עדותה של אמו- הזניח אותה.
אהבתיאהבתי
בלי להמעיט מערך השלום או לזלזל בשמאל, פועלו של אורי אבנרי תמיד נראה לי לא אישי ויותר לשם ההכרה והפירסום בעולם. אמנון לורד כתב ספר מעניין לאחרונה על מה מניע את אורי אבנרי (השפעה של תועמלן יהודי גרמני ). אימו של אורי אבנרי כעסה עליו שהיה יותר מעוניין בערפאת (ובעצם בפירסומו בעולם) מאשר בה ובמצבה. לא מפתיע. גם מותה של אישתו לאחרונה הוסיף קו דומה למסכת חייו של אבנרי. רחל ביקשה שגופתה תישרף ושלא תהיה שום הלוויה או הנצחה וכבר נאמר שכך נפרד מן העולם אדם שלא היה לו דבר בעולם. האם גם רחל אבנרי כמו אימו חשה בודדה ומוזנחת?
אהבתיאהבתי
רחל אבנרי היתה עוף מוזר לא פחות מבעלה.הפסיכולוגיקה הזאת מיותרת היא מתה כפי שחיתה- מבחירה.
אהבתיאהבתי
במה היא הייתה עוף מוזר? בכך שהיתה מורה ולא היו לה ילדים משלה? יש עוד משהו?
אהבתיאהבתי
מפאת כבודה לא אפרט. עוף מוזר לאו דוקא במובן השלילי.
אהבתיאהבתי
היכרת אותה באופן אישי? עכשיו כאשר רינו צרור מריץ את אבנרי לפרס ישראל צריך לדעת יותר על חייו. השפעתו על ישראל היתה אדירה. בסך הכל הוא פרי החינוך הנאצי גרמני פרוסי (זאת האמת) והדרך שהוא הגיע למיינסטרים הישראלי ושינה אותו מבפנים הוא מאלף.
אהבתיאהבתי
אורי אבנרי ראוי לכל פרס. הוא אבי העיתונות הישראלית, דעותיו הפוליטיות- שברבות הימים הוכיחו שהוא צדק – הביאו לנסיון התנקשות בחייו וגם ל"כתם" של עוכר ישראל. גם העמוד האחורי של "העולם הזה" שהיה בית האולפנא של מיטב העיתונאים- יזכר לו לנצח. הכינוי"עוף מוזר" לא פוסל אותו מלהכנס לפנתיאון הישראלי היפה.
אהבתיאהבתי
זכור לי מאחת הכתבות שנעשו פעם על אורי אבנרי ואשתו, במסגרת פרק ה"יומן" של אחד ממשדרי החדשות, שאשתו מסבירה לכתב שאורי אבנרי הוא אדם קר חסר רגישות לחלוטין. נדמה לי שהיו גם מרואיינים נוספים באותה כתבה, אלי תבור כמדומני, שבהחלט אישרו את זה.
אהבתיאהבתי
העיקר שהוא אוהב ערבים ואת עראפת. מסכנה רחל.
אהבתיאהבתי
מן הידועות שהייקים לא מחצינים רגשות. מופי שמופי זה מעדה אחרת.
אהבתיאהבתי
ברפא"ל עובדים עד גיל 67 כי: 1. בחברת ענק אפשר להחליף תפקידים בכל 3-4 שנים ועדיין להשאר באותו מקום עבודה. 2. לחברה/רשות יש צבר הזמנות ענק 3. עובדים תהליך ארוך של סיווג בטחוני ולא קל להחליף אותם בעובדי קבלן. 4. אין מבחר גדול בצפון, אנשים לא עוזבים.
אהבתיאהבתי
בנוסף, התנאים לעובדים שם פשוט נפלאים.
אהבתיאהבתי
נפלאים? זו הפחתה. הרבה יותר מנפלאים. מדהימים בכל קנה מידה. אין חברה בארץ המתחרה בתנאים שרפא"ל מציעה לעובדיה (בטח לא בהיי טק שחיים בין גלי פיטורים).
אהבתיאהבתי
אני יודע. הייתי, קבלתי ונהניתי מן התנאים הללו עד שעברתי לת"א
אהבתיאהבתי
…אז מתברר שהשליח שמשליך את העיתון בפרץ אנרגיה לא מוסבר על שטיחון הסף, ומעיר את הילדים בזינוק נחשוני ממיטתם, הוא לא המצאה שלנו! מאד מפתה לנסות את שירות הלקוחות ולבקש שיניח אותו בעדינות להבא (חה!), ומאידך – איך ניפטר מההתנייה הפבלובית ("העיתון פה! השעה שבע!") שפיתחנו בה תלות מדאיגה? אכן, דילמה.
אהבתיאהבתי
אני התלוננתי פעם אחת בשרות לקוחות, ולמחרת מצאתי בתוך העיתון מכתב קורע לב שהסביר שתלונות מוצדקות מנוכות משכרו. מאז אני מקבלת הכל באהבה…
אהבתיאהבתי
מידע מבפנים.
לא מנכים כלום מהשליח זה א) לא חוקי וב) השליחים לא ממש פראיירים.
רק אם יש עליו המון (באמת המון) תלונות אז פשוט מפטרים אותו ואז זה כנראה מוצדק.
המכתבון קורע הלב שמגיע בעתון הוא עוד תרגיל של מחלקת השיווק/שימור לקוחות/קבלן המשלוחים שפירושו: "באמשל'כם, תפסיקו לבלבל במוח".
אהבתיאהבתי
ברור שלנסות את שירות הלקוחות (בידיעות, כאמור, זה עובד). אצלי זה רבע לשש עד שש. במיוחד בשבועות האחרונים, כשכבר ישנים עם חלונות פתוחים ללא מזגן, שומעים את כל ההטחות של כל המחלקים בשכונה ואת כל הקטנועים של השליחים ברדיוס קילומטר…
אהבתיאהבתי
אשת חיל מי ידע
http://www.greenchange.co.il/photo/rnqon-m-3-sqyot-sl-yton-hrz-1?xg_source=activity
אהבתיאהבתי
אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה, ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך, מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה, תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה (משלי לא, לולווט)
אהבתיאהבתי
אני כבר אנוח בקבר:
"אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה.
היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה.
ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחוק לנערותיה.
זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם.
חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועותיה.
טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה.
ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכה פלך.
כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון.
לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים.
מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה.
נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ.
סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני.
עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון.
פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה.
צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל.
קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה.
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה"
אהבתיאהבתי
אם-כבר-אז-כבר צטטתי מה שקשור באריגה ותפירה, השאר מוכר וידוע היטב, מקבלת שבת (ולוויות, לא עלינו). רק רציתי להחמיא לוולווט ולחסוך בהוצאות (דיסקים מתנפחים מתוכן מעניין).
אהבתיאהבתי
בקשר לתגובה השלילית,
מה בדיוק לא בסדר בקטע
מהספר? האם אתה במקרה
מכיר את הספר השלם,
מה דעתך עליו?
אהבתיאהבתי
אין לך חוש הומור ? הקטע היה כמו מונולוג של פולניה שאומרת "אני כבר אנוח בקבר". כשחושבים על זה , זה באמת לא מצחיק. אבל למה העצבים?
אהבתיאהבתי
"אולי תסבירו לי את ההנאה החולנית של השליחים להעיף את העיתונים על הדלת בכל הכוח? "
אני לא אסביר לך, אבל כל פעם שהם עושים את זה אני מצלצל לעיתון ואו שאומר שהעיתון לא הגיע(והם שולחים עוד אחד).
או שמספר על ה"הפצצה" ומבקש לבטל את המנוי.
אצלי זה ב6 ו3 דקות או ו5 דקות.
אהבתיאהבתי
אצלי נזרק העיתון בשעה 4:השקיות הבלתי אקולוגיות לטענת אחת המגיבות ממוחזרות אצלי לשימושים מפתיעים.אגב, קיים אתר של משוגעות לדבר שסורגות(!!!!) סלים מהשקיות.
אהבתיאהבתי
גם אני ממחזרת (שימושי מאוד לחיתולים של תינוקות ולאריזת תמרוקים לנסיעות) אבל כשלא היתה התינוקת הצטברו המון שקיות מכפי יכולתי למחזר…
🙂
אהבתיאהבתי
היית צריכה לנסוע יותר
אהבתיאהבתי
תקחי כלב, הוא צורך כ-3-4 שקיות בכל יום שאני מוציא אותו לטיול.
אהבתיאהבתי
הגאון האסטרטגי מנסה שוב את תרגיל "תחזיקו אותי" מתוך הנחה שאובמה קורא את ברנע. מי שרוצה לתקוף באירן לא ממנה את גנץ (אלא אם גם זה סוג של הונאה אסטרטגית)
אהבתיאהבתי
גם המחלק שלי מטיח את העיתון על דלת ביתי אבל לאחרונה יש שיפור והוא מטיח אותו על דלת השכנים, זוג קשישים כבני תישעים.
אהבתיאהבתי
אז אני צלצלתי למחלקת השירות (ידיעות) וביקשתי שלא יוטח העיתון אלא יונח בתיבה ייעודית – בקשתי התקבלה.
יתרה מזו – ביקשתי שיואיל בטובו השליח לא להכנס לסמטה בה אני גרה עם האופנוע מחמת הרעש בשש בבוקר (או קודם) ואכן הוא נכנס אל ביתי ברגל ומנניח העיתון בעדינות. [בקשה דומה של שכנים משליח "הארץ" כמעט הסתיימה במכות ומול שירות הלקוחות הסתיימה בביטול מנוי!]
כשגרתי בבית משותף, ביקשתי שיניח העיתון ללא שקית (מטעמי אקולוגיה) ואכן כך היה [הוא השליך השקית בפח בכניסה לבניין, אבל העיקר הכוונה].
שווה נסיון…
אהבתיאהבתי
אני מודה לאלוהי השליחים שהעיתונים מגיעים ליפו.
אין לי דרישות נוספות.
אהבתיאהבתי
יפו זה לא זרנוגה ג'.זה כפר שמריהו החדש.
אהבתיאהבתי
ציינתי קודם שמחלקי העתונים שוברים לי עציצים חדשות לבקרים. הדברים נמצאו בלתי ראויים לדפוס ❓
לדעתי הם צריכים לעבור קורס מטווח כתנאי לקבלת העבודה.
אהבתיאהבתי
העלמותו הפתאומית של הלל מדירה שינה מעיני
אהבתיאהבתי
הלל עוד יפתיע בתנועת מלקחיים.
אהבתיאהבתי
זה כנראה חלק מהאסטרטגיה הכללית המתוחכמת של זקני המתנחבלים ששולחים אותי, כדי לבלבל את האויב הציוני.
אהבתיאהבתי
בחורינו הטובים עושים לילות כימים.
אהבתיאהבתי
אם חשבתם שהן שבע, אז לא. הם 13.(נכון לשעה זו)
אהבתיאהבתי
בזמן האחרון הארץ מעלים את העמוד הראשון לפייסבוק שלהם. מעניין אם יתמידו.
גם כאן יש (ידיעות, מעריב, הארץ) והם מתמידים, אך עקב הפרשי השעות השערים עולים מאוחר.
אהבתיאהבתי
ולווט, הצעתי בעניין השערים הוא לצלם כל אחד בנפרד, ולתת לאיזה גרפיקאי/ת (בהנחה שאין לך פוטושופ) לערוך את כולם לתמונה אחת ולתקן צבעים ועקמומיות.
הייתי מציעה את שירותי אבל אני לא יכולה להתחייב לכל יום. אם את מוכנה להסתפק ב- מידי פעם, אשמח לעזור.
אהבתיאהבתי
למעריב אין? את לא מכירה את העיתון האלקטרוני שלהם?
http://epaper.maariv.co.il/Daily/skins/login.asp
נמצא גם בדף הבית, למטה, מצד ימין. מעל "מגזינים online".
כרגיל, עשית תחקיר מקצועי ומקיף (בינינו, אפילו לא מינימלי), לפני שכתבת.
אהבתיאהבתי
בעייה ידועה היא שאיכות (רזולוציית) התמונה בעמוד הפרסום של מעריב האלקטרוני גרועה מאוד ולא מאפשרת קריאת כותרות משנה. הצילום של בעלת הבלוג יותר קריא/איכותי.
אהבתיאהבתי
לחוקר הרע:
1. מכירה את הגרסה האלקטרונית. הצילום של השער ק ט ן מדי.
2. כתבתי "הולמים".
3. עכשיו הבנת?
אהבתיאהבתי
1. זורקי העיתונים שוברים לי עציצים.
2. גם באגד נשארים עד גיל 67.
אהבתיאהבתי
נכון יותר לומר כי "דנה קמה" לקוח מתוך שירה האלמותי של נעמי שמר.
אהבתיאהבתי
נחום עקום חלאה מהסוג שלא הייתי רוצה בועד הבית שלי ובקיבוץ הקודם שלו. אבל, נדמה לי שהוא מין "קפיץ" שהתשחרר ומישהו אבד שליטה עליו כי אחרת אין להבין מנין היתה לו טכנולוגיה להשמדה כימית
אהבתיאהבתי
דפקא מהמר על ההפך: קודם נכנס לקנון ספרי הלימוד, ומשם לשיר "שלום כיתה א'" שהגשש מפליאים לזמרו
אהבתיאהבתי
לגבי צילומי השערים: אם את מוכנה להקדיש לזה טיפה יותר זמן, אז הפתרון לדעתי הוא לצלם את השערים (או לשמור מהרשת) כל אחד בנפרד, ואת הקולאז' להכין באמצעות תוכנה (לא חייבים פוטושופ, גם לתוכנה פשוטה כמו פיקאסה יש פיצ'ר כזה).
אהבתיאהבתי
"הארץ" מפרסמים כל יום בפייסבוק שלהם את העמוד הראשון בגרסה אינטרנטית. אפשר להוריד ולהשתמש. תיהני
אהבתיאהבתי
ולווט, זוכרת את הידיעה על המשטחים שאם תגעי בהם תקבלי חיידקים?
אז אתמול ראיתי את הסרט "התפשטות".
בהכירי היטב את התקשורת – אין לי ספק שהידיעה הזו, שהופיעה בידיעות ביום שישי, היתה "תרגום" כלשהו של יח"צנות הסרט, כי זה בדיוק מה שרואים בו
אהבתיאהבתי
גם ממזוזות צריך להשמר.
אהבתיאהבתי
זו לא בדיחה. באסף הרופא אכן חקרו את הנושא ומצאו שאכן חיידקים עוברים מהיד לפה כאשר אלפי אנשים לא מזוהים, במצב רפואי לא ידוע, מנשקים את המזוזות.
כתוצאה, מישהו מחטא את המזוזות ובכלל, מנשקי מזוזות חייבים לשטוף ידיים ופה לפני האוכל.
אהבתיאהבתי
אבל כמו שאמרתי, החיידקים האלה לא מסוכנים כי הגוף שלנו מתמודד איתם באופן יעיל מאוד.
למנשקי מזוזות שמורה גם ההשגחה העליונה, כך שלהם באמת אין ממה לחשוש
אהבתיאהבתי
אני סומך עליך בעיניים עצומות, אבל בענייני חיידקים בבתי חולים אני מעדיף רופא מומחה.
אהבתיאהבתי
אפשר להניח שלעורך שער הארץ, אורי מרק, שמנהל עם גלגלצ מערכת יחסים מורכבת – כמו כל מוזיקאי אלטרנטיבי – לא הייתה בכלל התלבטות אם להכניס, ובהרחבה, את הידיעה על גלגלצ.
😳
אהבתיאהבתי
למילה אלטרנטיבה בהקשר המוזיקלי שלה כבר אין כמעט שום משמעות. כפי שראינו בפסטיבל אינדינגב, המוזיקה הכביכול אלטרנטיבית היא מאוד מיינסטרים באופייה, בטקסטים שלה ובשאיפתה למצוא חן. השיקולים של גלגל"צ, לכן, הם די מוזרים
אהבתיאהבתי
זה נכון שאורי מרק הוא לא אפקס טווין וש"הקצה" היא לא מה שהייתה פעם. אבל גם מירי פלס צריכה להתפרנס והפלייליסט הוא מחייתה. הניסיון להתחרות בה בתדר הזה הוא חסר סיכוי.
ואולי זה טוב. אולי אם יסגרו אחת-אחת את כל תחנות הרדיו שמשדר הצבא, ותקום אלטרנטיבה, כזו שגם אינה רשות-שידורית, המצב ישתנה. אמנים ושדרנים לא צריכים לעשות טובה לרדיו שיארח אותם.
אהבתיאהבתי
אורי מרק המוזיקאי.
אהבתיאהבתי