שתי פגישות מרגשות עם עיתונאי העתיד היו לי באחרונה. האחת עם חניכי קורס גל"צ והשנייה עם פרחי במחנה. בפגישות מסוג זה אני מספרת את סיפורו של הבלוג, ואז דנה עם הנוכחים, ככל שמותיר הזמן, בענייני תקשורת, המושכים בחוטים ועוד. חיילי גל"צ ובמחנה הם האנשים הכי צעירים שאני מרצה בפניהם, וזו הזדמנות מצוינת לראות ולשמוע האם מצבו של הדור הצעיר מחפיר (ערכית, אינטלקטואלית, השכלתית) כפי שנהוג לתאר אותו.
ובכן לא. כלומר לא החלק הזה באוכלוסייה: מדובר בחבורה סקרנית במיוחד, סקרנית באמת, מרובת שאלות ועניין, והעמידה מולם היא תענוג גדול. זו כמובן הסתכלות שטחית המבוססת על מפגש חד פעמי, ואולי אין תוכם כברם, ובכ"ז.
אבל לא זה העניין. מה שמטריד אותי זו ההומוגניות של החבורה הזאת, המגיעה מבתים מבוססים (יחסית), מעמד בינוני חילוני, תיכון עיוני, לב לבה של ישראל הראשונה. ממה שהבנתי, המיונים לדו"צ, גל"צ ובמחנה נערכים ביחד, כלומר מדובר באותה אוכלוסייה בדיוק. ומה מתברר? שהצעירים האלו, ברובם, לא מגיעים כמעט מהפריפריה. וכמו שהגדיר היטב אחד החיילים שפגשתי: לא מדובר על פריפריה גיאוגרפית אלא על פריפריה סוציו-אקונומית (ולכן כפר ורדים למשל, הוא לא פריפריה).
חצור הגלילית, שדרות, דימונה, בית שאן – אני מניחה שאפשר לנפנף בכמה נציגים שהגיעו משם לתקשורת הצה"לית לאורך השנים, אבל בכללי, ילידי המקומות האלו לא מגיעים למיונים, ואם הם מגיעים, הם נופלים מיד בהתחלה. אני לא מאמינה בכלל שאני כותבת את הדברים האלו בסוף 2011, אחרי שכור ההיתוך הפך לכאורה כבר מזמן לפריט מוזיאוני.
אני יודעת שלחיל חינוך יש פרויקטים נפלאים לקידומן של אוכלוסיות, איך קוראים להן, מיוחדות. ויש בסיסים וכוח עבודה רב שמוקדש לכך. אבל האם מישהו בצה"ל חשב פעם להכשיר את דור העתיד של התקשורת מהפריפריה? הם לא יגיעו מעצמם. צריך לאתר ולהכין אותם שנים קודם לכן.
ואנקדוטה, לצערי: מבין כמה עשרות חניכי קורס גל"צ היה רק חייל אחד חריג, יאיר שרקי: הוא חבש כיפה גדולה והיו לו פאות ארוכות. אחד. הוא היה הנער הכי מעודכן, בקיא ומתעניין בחבורה המצוינת הזו. כנראה שזה לא נורא משונה: נוכחתי במשהו דומה בימי השבעה על אבא שלי, כשפגשתי קרובי משפחה חרדים צעירים מאוד.
אז אם רוצים פה תקשורת אחרת, כזו שאכפת לה ממגוון של נושאים, שתתעניין במחאה גם אם היא תתנהל מחוץ לשדרות רוטשילד בתל אביב, תקשורת שלא מגיעה מהבועה התל אביבית, וכן, גם ראשון לציון וחיפה כלולות, לצורך העניין, בבועה התל אביבית, כדאי שצה"ל יעשה משהו בעניין. כן, מדובר כנראה בלא מעט כסף, ובהשקעה גדולה יחסית למספר האנשים המצומצם שצריך לתפקידים האלו בסופו של דבר, אבל אני ממש הייתי שמחה לראות בגל"צ-דו"צ-במחנה חבורות מגוונות תרבותית-חברתית הרבה יותר מאלו שנתקלתי בהן עד כה.
ולווט אנדרגראונד 
במשוואה שהצגת חסר נעלם אחד: דובר צה״ל. דו״צ היא יחידה גדולה משמעותית בהיקף כוח האדם שלה מגל״צ, ובוודאי שמבמחנה הפצפונת. במיונים הראשוניים המשותפים לשלוש היחידות בגני התערוכה נדרש כל אחד מכמעט אלף המועמדים לדרג את האופציות לפי רצונו לשרת בהן. לאורך כל השנים שלטה גל״צ ללא עוררין בטפסי הדירוג. אלא בשנים האחרונות המצב השתנה דרמטית: יחד עם תהליך ההיימנה הכללי של הציבור הישראלי ובערך במקביל לעליית קרנו של ליברמן, עקפה דו״צ את גל״צ בסיבוב במספר המלש״בים שמדרגים אותה ראשונה, והיום היא כבר מובילה בפער עצום. דו״צ, יודע מי שמכיר קצת את כל ענף התקשורת הצה״לי, היא יחידה הרבה הרבה פחות הומוגנית. לא מדובר אמנם בנערי מקא״ם, אבל בהחלט תוכלי למצוא שם הרבה יותר ממה שאת מכנה פריפרייה סוציו-אקונומית. מה גם שכמותית, הקורס של דו״צ גדול פי ארבעה או חמישה מאלה של גל״צ או במחנה. זו תשובה חלקית, אמנם, אבל זו המציאות (ותרשו לי להוסיף: המרה) – רבים מבני הפריפרייה שכן מגיעים למעמד המבחנים, פשוט לא מעוניינים ולא מכוונים את עצמם לגל״צ ולבמחנה.
אהבתיאהבתי
אני מבינה שדו"צ היא היחידה הגדולה ביותר, אבל מהתשאול שעשיתי מדובר באותה אוכלוסיה הומוגנית. אגב, יש גם את החיילים שמוכוונים לבטאונים השונים של החילות, ומדובר באותם אנשים, כך הוסבר לי.
כך שאם יש לך מידע אחר, זה מעניין.
אישית לא דיברתי בפני חיילי דו"צ (ברור שהייתי שמחה) ולא פגשתי אותם, אבל אני בקשר מקצועי עם כמה ממי שעובדים שם. כלומר משרתים.
אהבתיאהבתי
צריך להפריד: החיילים לביטאונים השונים של החילות הם החיילים שאותם פגשת בקורס של במחנה. בסוף הקורס נקבע מי מגיע ליחידה הנחשקת ומי נפוץ לעבר הביטאונים. לגבי דו״צ, לעומת זאת, אני עדיין עומד על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית הרבה פחות. היחידה הזו כל כך גדולה ומבוזרת, יש לה כל כך הרבה נציגויות ותתי נציגויות בכל חור, שיש לה גם הרבה יותר סיכוי ואפשרות להיות כזו
אהבתיאהבתי
אני נורא נורא אוהבת את ההכללות שלך. ילדי עשירים, לא פריפריה, בנים ובנות של.
בהרצאה של שעה וחצי (שלמעשה הייתה שעה וחצי של סקירת קורות חייך, ומה עשית מהיום שנולדת ועד היום שהרצית בפנינו, ולא ממש הרצאה על "הבלוגיספירה" כפי שאמרו לנו שיהיה), קשה לי מאוד להאמין שהצלחת לקלוט כל אחד ואחת מאיתנו. זה שאולי שאלת "כמה מפה הם מ…" לא הופך את זה לבדיקת העניין. גם בת"א יש שכונות קשות יום. גם בירושלים, גם ברמת השרון, ובכל עיר אחרת. לא שאלת אותנו "מה המצב אצלכם בבית?", נכון?
אני לא אשקר ואגיד שאין אצלנו בנים של ובנות של. בכל מקום בצבא יש. גם בקורס מש"קי משמעת, גם במשטרה הצבאית, גם ביחידות קרביות. אין מקום בצבא שאין אף אחד שהגיע בפרוטקציה.
אבל הרוב אצלנו הם גם כאלה שהגיעו בלי פרוטקציות (כמוני למשל). שפשוט התמיינו. אני לא בת של, המצב הסוציו אקונומי אצלי לא בשמיים, ואין לי רקע כלשהו בתקשורת.
אני מבינה שלעשות הכללות זה יוצא נורא טוב לפוסט, זה גורר תגובות אוהדות, הסכמה כללית ורחבה, ובעיקר הרבה באזז. הרי גלי צה"ל הפכה מזמן לשעיר לעזאזל שכיף לבוא אליו בטענות, אז למה לא להיות חלק מהחגיגה?
השורה התחתונה שלי היא, שמהרצאה של שעה וחצי עלייך, על עצמך ועוד קצת על מי שאת, לא היה לך את הכלי להכיר אותנו ולדעת מי אנחנו, או אפילו לבדוק אם אנחנו באמת מתאימים.
אם יזמינו אותך להרצות בפני הקורס של שנה הבאה, אני מקווה שיתנו לך קצת יותר משעה וחצי של הרצאה, כדי שאם תרצי אח"כ לכתוב גם עליהם דברים כאלה, לפחות יהיה לך את הזמן לבדוק עד כמה הסטיגמות שלך נכונות.
אהבתיאהבתי
למה בני טובים אשכנזים ישרתו להם שירות מפנק שירפד את עתידם? איך זה משרת את האינטרס של צה״ל? הרי לא מדובר באליטה פטריוטית שנאמנה לערכי המדינה והצבא. הנוער הזה שכיום עושה שירות צבאי מופרך הוא העתיד של העיתונות הישראלית שמנוכרת לערכים לאומיים ביטחוניים של המדינה בגלל שהם לא באמת שירתו בצבא אלא עשו קדם-קריירה. אם צה״ל רוצה תחנת שידור אז שיקים אותה בדוגמת הרדיו הצבאי הבריטי BFBS. אזרחים או חיילים לשעבר יכולים לנהל תחנה שתהייה נאמנה ופטריוטית. כרגע זאת רק חממה של נוער נרקיסיסטי בילעני.
אהבתיאהבתי
רזי! מאחוריך!
אהבתיאהבתי
לאחת מהגל"צניקיות שבפניהן דיברתי: אני מצטערת שאכזבתי אותך, אבל אל תכניסי לי מילים לפה.
1. לא כתבתי "פרוטקציה" בשום אופן. לא כתבתי וגם לא התכוונתי לכתוב.
1.א לא כתבתי "בנים של".
1.ב לא שאלתי מה המצב אצלכם בבית ולא כתבתי, ולו ברמז, שאתם בני עשירים.
2. לא קלטתי כל אחד ואחת מכם, וגם לא כתבתי זאת. איך זה אפשרי בכלל? בסך הכל התרשמתי מכם מאוד לטובה כקבוצה. ואת זה כתבתי.
3. חסכתי לכם דווקא את 25 השנים הראשונות, אז למה להגיד "מהיום שנולדתי"?
4. תתפלאי, אבל ביררתי לפני שכתבתי שאין כמעט איש מהפריפריה.
5. הייתי אצלכם שעה ולא שעה וחצי, וזה באמת לא מספיק. מבחינתי יכולתי לדבר איתכם עוד שעתיים.
6. ואחרי הכל, אני לא רואה שום הכללה שעשיתי.
לא הצלחתי להבין ממה נעלבת בדיוק, כשאין לי רבע טענה נגדכם, לא במובלע ולא במשתמע.
ושוב, אני מצטערת שהתאכזבת. אני – נהניתי מאוד.
אהבתיאהבתי
דבורית, ואם כבר מדברים על ההשפעה של גל"צ על התקשורת הישראלית – אני חותם בשתי ידיים על הסגירה של גל"צ ושל גלגל"צ. אבל זו לא מדינה שיש לה צבא, זה צבא שיש לו מדינה.
לכן הצבא לא מסכים שהמדינה תסגור לו את מכשיר התעמולה היעיל שהקים, והצבא מנצח כרגיל. תקציב הביטחון בעלייה, הקצינים משתחררים מוקדם לפנסיית-צעירים, מה רע? רק שלא יהיה שלום, חס וחלילה, אחרת הרבה אנשים עם כוח יהיו מובטלים פתאום.
אהבתיאהבתי
דבורית, אני קורא את התגובות ולא מאמין: מישהו פה בכלל מבין משהו בתהליכי מיון בצבא?
מישהו בכלל קולט שלצבא יש שיקולים פנימיים שאף אחד לעולם לא יוכל לדעת אותם?
לצבא יש עשרות קריטריונים כלכליים ומנהליים שבכלל לא מעניינים או מובנים לאדם בבית.
האנשים שמגיעים לגל"צ הם רק חיילים, והם עושים את העבודה שמוטלת עליהם.
המטרה היא ליצור שידור נורמלי ובלי טעויות, לא יותר מזה.
האנשים הללו לא ישנו את המדינה, את העיתונות ואת פני הממשל.
גל"צ לא עושה תחקירים, לא מביאה סקופים ולא חושפת שחיתויות.
זה ג'וב נחמד לחיילים עם השכלה, ותו לא.
לגבי התלונות של הבחורצ'יק על כך שהוא מופלה לרעה לעומת הגל"צניקים, אני רק יוכל לומר: תתעורר, בן-אדם, בשוק העבודה אין שוויון. תמיד יהיו אנשים שיתקדמו יותר מהר ממך, כי אבא שלהם מכיר אבא של מישהו אחר. בוקר טוב, להתעורר כמה שיותר מהר! ולא להתבכיין (ואני לא עובד בתקשורת היום).
אהבתיאהבתי
אני ממש מצטערת. אנחנו דוברים שפות שונות. אין לי מה להסביר מעבר למה שכתבתי בפוסט ובתגובות. ואני מאוד משתדלת לא לחזור על עצמי.
אהבתיאהבתי
אורי, מסכים אתך בכל פה. מכיר אישית אשית תקשורת, מגה-סטאר, ששרת/ה בצה"ל בקרבי ורק אח"כ נכנס/ה לעולם הזה וטפס/ה מעלה בלי ההכשרה של בית המדרש לגלגל"צ. חברים, קצת פרופורציה, צה"ל עסוק בלחימה, וזה יעודו, לא מולטימדיה. תשאירו את העבודה המקצועית לרדיו הממלכתי של קול ישראל. אין צורך להכשיר נערים צעירים שישבו בת"א וישדרו מוסיקה בגלגל"צ, אלא אם כן צה"ל מתכוון לשלוח אותם למחנות ביו"ש, בנגב וברמת הגולן ולדווח חדשות משם.
אהבתיאהבתי
חותם על כל מילה. לרבות העובדה שרבים מהמשרתים לא מרגישים מחויבות לערכי הצבא והראיה הפעילות של מירב מיכאל, אושית גל״ץ אולטימאטיבית למען סרבנות. לשם מה צה״ל צריך לטפח קבוצת אוכלוסיה מבוססת כזאת? מה ההיגיון? אילנה דיין שיש לה ראש בריא אומרת שזה בית ספר מעולה לתקשורת. אבל למה צה״ל צריך לספק לשבט הנכון בית ספר לתקשורת?
אהבתיאהבתי
כן, זה מאוד נחמד לגמד את כל העיסוק התקשורתי בצה"ל ל"להשמיע מוזיקה בגל"צ". זה בהחלט מחזק את העמדה שלך. אלא שלא זה המצב, וכדאי ללמוד את העובדות קודם.
אהבתיאהבתי
כבר טענתי קודם שאם גל"ץ ישלח כתבים צבאיים ליו"ש, נגב וגולן והם ישדרו כתבות צבע וחדשות משם (היו זמנים כאלה) אז יש הצדקה לקיומם. אין הצדקה לתחנה צבאית כשיש רדיו ממלכתי מעולה שקרוי במקומותינו "קול ישראל", מה גם שגל"ץ איננו משדר סולידריות כלל וכלל.
אהבתיאהבתי
פוסט אורח בוולווט לפני שנה חסר שבוע
האורח מתיחס גם לשאלת מי מתקבל לגל"צ.
אהבתיאהבתי
הסיבה שאותו בחור עם פאות היה הכי בולט לא קשורה לרמת אמונתו. (מאמין שהוא לא חרדי)
אלא לכך שבגלל הקושי להגיע לגלצ והייתרון של אנשי המעמד הגבוהה יותר, (שמתבטא לרוב ביכולת לגור בסמיכות לתחנה, לקבל מכונית מאבא ולא להסתמך על עשרות אוטובוסים וכך להצליח במטלות הקורס)
מי שכן מצליחים להגיע למרות הכל הם מוכשרים ויוצאי דופן בכל סביבה ולכן הצליחו מראש להגיע למקום למרות כל הקשיים בדרך.
אהבתיאהבתי
יום אחד ב2008 הגיעה אלינו לתחנה קצינה מאכ"א. ריכזו כל מיני חיילים בתפקידים פקידותיים שעסקו בין היתר בתכנים שידוריים וביקשו את דעתם על יצירת תפקיד חדש – 'מש"ק תקשורת' בגל"צ. הכוונה היא, שבמקום פקידים שנחשבים חפ"שים כלל צה"ליים, תהיה להם איזושהי הגדרה פחות מביכה מ"פקיד" אבל לא נשגבת כמו 'קד"צניק'.
הגברת מאכ"א הסבירה שהתפקיד, אם וכאשר יוקם, יהיה פתוח אך ורק למלש"בים מהמרכז, זאת כדי למנוע מצב שצה"ל יצטרך לשלם לאותם חיילים השתתפות בשכ"ד.
אני לא חושב שקרה משהו עם העניין הזה. לפחות עד שהתנתקתי לחלוטין ממה שקורה בתחנה. אבל אז נפל לי האסימון. זה לא משנה אם אתה טוב מספיק לקד"צ, או אפילו טוב יותר מאחר שהתקבל. כתוב לך בת.ז. "פריפריה"? הסיכוי שלך פוחת בעשרות אחוזים לענוד את התגיות.
העבודה בגל"צ תובענית לא פחות ואולי אפילו יותר ממערכות אחרות בתקשורת. הם חיילים, הם צעירים, בואו נעביד אותם מבוקר עד לילה לפחות בשנתיים הראשונות. הם יעמדו בזה. ועמדנו בזה בכיף, בתסכול, בעייפות, במרמור ובגאווה. הבעיה היא שחיילי גל"צ משרתים ב"בסיס פתוח". הם אמורים לישון בבית ואולי גם לאכול שם ארוחה אחת ביום. אין לגל"צ איפה לשכן אותם, וכשחייל גר במרחק העולה על 100 ק"מ מהבסיס, ע"פ פקודות צה"ל מגיעה לו השתתפות בשכ"ד. לאנשים באכ"א, זה בא ממש לא טוב – על כן ישנה העדפה ברורה לחיילים מאזור תל אביב / ירושלים. לא קל"ב? לא גל"צ. לפחות ברוב המקרים.
אהבתיאהבתי
תירוץ עלוב ומדכא. לבני אדם יש מנגנוני הצדקה ותירוץ והסבר לכל מעשה שעושה להם טוב גם
ע"ח אחרים. שיעבירו את גלי צה"ל מיפו לדימונה, בהנחה שצריך אותו. משה"ט יעשה מיליונים מהנדל"ן. בכסף יקימו יופי של תחנה בדימונה, כולל מבני מגורים + תנאים משובחים. יפתחו את הנגב ולבני דימונה ירוחם וכ"ו תהיה תעסוקה.
אהבתיאהבתי
שכחתם לרגע שצה"ל לוקח את הטובים לטיס, לשייטת, לסיירות, וליח' טכנולוגיות וזה יעודם.
שתיים, צה"ל לא צריך להשקיע כסף בהכשרת עיתונאים אלא לתת לבני פריפריה מצטיינים קב"א מתאים ולא להכשיל אותם מראש (מנסיון, הגעתי לטיס ולטכניון למרות הקב"א).
שלש, ילדי הפריפריה לא ממש קופצים על דו"צ וגלי צה"ל ואם זה בא להם אחר כך, הם מוצאים דרך לערוץ הראשון ורדיו איזורי כי כיידוע ערוץ 2+10 מוצף בילידי ת"א ו/או בוגרי גלגל"צ.
אהבתיאהבתי
"ילדי הפריפריה לא ממש קופצים על דו"צ וגלי צה"ל"
מאיפה זה מגיע?
למה, אין להם חלומות? אין להם יעדים? אין להם תשוקה?
העובדה היא, ואת זה כל מש"קית כ"א בתחום בבקו"ם תוכל לתת תימוכין לדברי, שלגל"צ/דו"צ/במחנה מתמיינים כל רבדי האוכלוסיה. איכשהו, בסוף המיונים נשארת אליטה מצומצמת ובנים/נות של.
אהבתיאהבתי
מאיפה זה מגיע ? מהפריפריה. ילדים הולכים "לקרבי" או לטכנולוגיה, כי שם החברים שלהם.
הם לא בנים של "ידוענים" שמחפשים כל דרך להתחמק מן השירות הקרבי.
אהבתיאהבתי
חשוב ומעניין, אם כי לא מפתיע.
אהבתיאהבתי
רגע, בואו נחזור כמה צעדים אחורה. האם זה בכלל תפקידו של צה"ל "להכשיר את הדור הבא של עיתונאי ישראל"?!
וגם: לצה"ל מעצם היותו צבא, יש פריווילגיה לקחת את המתאימים ביותר לכל תפקיד באופן ענייני ולא שיוויוני. כך בקורס טייס וביחידות המיוחדות, וכך ביחידות הטכנולוגיה המתקדמות וגופי התקשורת הצבאיים. מצד שני, אין לצה"ל דרך אמיתית להשפיע על ההכשרה של האוכלוסיה לפני הגיוס. זה באחריות משרד החינוך, וזו אוכלוסיית המקור ממנה יש לבחור את המתאימים ביותר.
אהבתיאהבתי
אני שירתתי בדובר צה"ל בתקופת בן עמי. בזמני המיונים לא היו משותפים. שלחתי מכתבים לשלושת גופי התקשורת ודובר צה"ל הזמינו אותי למבחנים שלהם. נכון שרוב האנשים שם היו ילדי טובים שמנת אבל אני זוכרת שכן היה פיזור ארצי. אני למשל מחולון. כמה פריפריה זה נחשב לך? בכל מקרה נראה לי שהאוכלוסיה בדו"צ פחות הומוגנית (או הייתה לפחות אז). למרות שגם אז צחקנו בקורס על "פרוטקציונרים".
אהבתיאהבתי
ממש ממש לא. חולון זו לא פריפריה. וגם לא רישון ור"ג ופ"ת שנואת נפשי.
אהבתיאהבתי
כן חשבתי שלא תחשיבו את חולון כפריפריה וגם אני לא מחשיבה אותה למרות שלצערי יש שכן. אבל אני זוכרת שהייתה לנו מישהי מפרדס חנה. זה נחשב?
אהבתיאהבתי
אני חוזרת: הכוונה היא לפריפריה סוציו אקונומית.
זה לא שייך בהכרח לגיאוגרפיה. רק לפעמים.
אהבתיאהבתי
שכחת משהו חשוב. את האנומליה הבסיסית שצבא מחזיק רדיו אזרחי, שמשמש בסיס ההכשרה של התקשורת הישראלית.
צריך לסגור את גל״ץ וכמובן גם את גלגל״ץ הנותן לצבא (!) השפעה משמעותית על המוסיקה הישראלית.
הצבא לא צריך להכשיר אנשי תקשורת הוא צריך להלחם. זה הקונספט של צבא במדינות דמוקרטיות, לא?
אהבתיאהבתי
נניח שיסגרו את גלי צה"ל, האם דבר מה ישתנה בתקשורת הישראלית? לדעתי אותם צעירים יגיעו לאותם תפקידים פחות או יותר. את גלי צה"ל תחליף אוניברסיטה כלשהי יחד עם מספר תחנות רדיו באיזור ת"א.
אהבתיאהבתי
את גל"צ צריך לסגור ללא קשר למפת התקשורת הישראלית, סתם בגלל שאין שום סיבה שלצבא תהיה רשת שידור של פוליטיקה הארד קור.
אני בכלל לא מתייחס לאיכות התחנה, רק שכדי לתת חדשות שבע שעות רצוף בהגשת מיכה פרידמן וניב רסקין ורזי ברקאי ויעל דן שכולם נחמדים וטובים לא צריך את משרד הבטחון.
לא שבדקתי באופן שיטתי אבל מנסיון חיי המוגבל, מילואים וכו', גל"צ היא אחת התחנות הפחות רלוונטיות לחיילים. לא נתקלתי בחיי ברדיו בחמ"ל (גדוד) או בפלוגות שהיה מכוון על גל"צ. (גלגל"צ דווקא כן). כשהייתי בסדיר אני דווקא זוכר בחיבה רבה תכניות שהיינו שומעים באדיקות (דב"ז, אלי ישראלי, מאוחר יותר בתור מילואימניק צעיר גם מה יש כמובן ואח"כ ארז טל וטל ברמן)
אם יש קיום לקונספט שיצאו לשוק, ישמיעו פרסומות כמו כולם, יעסיקו עובדים בשכר ולא חיילים/עבדים ואיחלתי לחייל בהצלחה בתפקיד.
אהבתיאהבתי
ישתנה ! לא יהיה גלי צה"ל ואח"כ נראה. תמיד יהיה ניתן
להקים מחדש אם בגלל זה ישראל תפסיד במלחמות העתיד.
אהבתיאהבתי
באיזה כור היתוך מדובר? תמיד הלבן, תושב המרכז ובעל האמצעים יהיה זה שיתקבל לדובר צה"ל, לגלי צה"ל ול"במחנה". לכל היתר פשוט אין סיכוי, ואלה שכן, כמו שאמרת, יהיו בודדים במספרם ולרוב גם יישארו מאחור. "האחרים" יגיעו בשלב מאוחר יותר, אחרי שיסיימו שירות צבאי חסר משמעות וערך פשוט כי הם לא באו ממקומות "נחשבים", יעבדו קצת, יחסכו קצת, יסעו קצת כי אף פעם לא עלו על מטוס ואז ילכו ללמוד במכללה פריפריאלית שתסכים לקבל אותם – ואז אולי, רק אולי, הם איכשהו יצליחו להשתחל לאיזה מערכת עיתון שמקבלת קודם כל יוצאי גל"צ, דו"צ ובמחנה ורק אחר כך את כל היתר, אם בכלל. ובאמת שאני לא ממורמרת, אני פשוט מודעת למצב ולא מתכחשת אליו. התנהלות הצבא משקפת את כל מה שרקוב בחברה הזאת, לצערי הרב.
אהבתיאהבתי
יותר מכל זאת תעודת עניות לתיכון אשל הנשיא שמפעיל תחנת רדיו ועוד יותר למכללת ספיר שכנראה לא שולחת את הסטודנטים לתקשורת ליצור קשר עם האוכלוסיה המקומית.
אהבתיאהבתי
כמי שעבר בגל"ץ (ככתב כלכלי פרילנסר) בתחילת שנות ה-80 – אני יכול להעיד שהאכולוסיה שם -אז – היתה הומוגנית חלוטין. בדיוק כמו שמציירת דבורית. מאז – לצערי לא השתנה הרבה. אז – יופי : מקבלים פה ושם איזה "דוס מחמד"…
השאלה שאני מעלה היא אחרת: האם צעירים מה"פריפריה הסוציו-אקונומית" מנסים בכלל להגיע לגל"ץ/במחנה/דו"צ?
אולי הם מוותרים מראש?
או שתקשורת זה לא תחום המושך אותם (מסיבות שונות)?
אין לי ידע. אין לי מידע סטטיסטי – אלא רק לאכ"א.
היה מעניין לעיין ברשימת המבקשים/מועמדים…(מה שכמובן לא יקרה לעולם).
אהבתיאהבתי
נראה לך שהם בכלל חושבים על זה? הם נלחמים על היותם ועל לחמם, מישהו טרח להסביר להם פעם מה זה? להגיד להם שיש דבר כזה? שאפשר? להכשיר אותם כמו שדבורית אמרה? תן לי לחדש לך, לא, ממש לא!
אהבתיאהבתי
זו ב ד י ו ק תהייתי…
אהבתיאהבתי
וזה התפקיד של צה"ל, לעניות דעתי הכנראה שנויה במחלוקת.
אהבתיאהבתי
בהנחה שמישהו יקרא
מחלוקת? אם צה"ל חושב שצריך שיהיו לו טילי דובי מובי הוא מכשיר אנשים לטפל בטילי דובי מובי.
אם צה"ל חושב שצריך מכונאים לח"א הוא מכשיר אותם. אם צה"ל חושב שצריך עיסוק בתקשורת כלומר גל"צ בשנת 2011 , והיו כשלונות קשים בעניין, שיפתח קורס לתקשורת שיכלול גם גל"צ, גם הכשרה לדובר. אם צריך הארכת חתימה שיהיה. כל אחד מבין זאת בקלות. בודאי מי שעבר מבחנים לגל"צ. אי קיום קורס כזה הוא הדבר היוצא מהכלל. מי שלא רוצה להבין לא מבין כי כדאי לו להבין. כל היתר צה"ל, משרד חינוך חירטוט סתם. האמירה הבאה טובה לכל שחיתות ממשלתית. החלף צבא ברבנות, עירית פ"ת, משרד האוצר. "מישהו בכלל קולט שלצבא ( רבנות, אוצר, עיריה) יש שיקולים פנימיים שאף אחד לעולם לא יוכל לדעת אותם? לצבא (ראה לעיל) יש עשרות קריטריונים כלכליים ומנהליים שבכלל לא מעניינים או מובנים לאדם בבית".
אהבתיאהבתי
זו בדיוק השאלה הנכונה, אבל חסר חלק:
1. מה הרכב הקבוצה שפונה מלכתחילה למיונים (זה החלק שהזכרת)?
2. האם תהליך המיון כולל מסננים שמוציאים את ה"פריפריה" החוצה?
(ותמיהה לדבורית – האם היה ידוע לך הרקע של כל הנוכחים? אולי ישב שם מישהו מלוד, אבל את הנחת שהוא מרמה"ש…)
אהבתיאהבתי
לא הנחתי, שאלתי.
אהבתיאהבתי
ההחלטה צריכה להיות מראש, שהמטרה להגיע לקבוצה הטרוגנית. זה לא בעיה גדולה.
אהבתיאהבתי
בתאוריה הארגונית קוראים לזה "אסא": Attraction-Selection-Attrition.
אנשים נמשכים לארגונים שיש בהם אנשים הדומים להם. נבחרים ע"י הארגון כי הם דומים למראיינים. ונושרים מהמערכת בהזדמנות הראשונה בגלל חוסר התאמה חברתית (שונים מהכלל).
תופעה ידועה שכנראה לא תיפתר.
אהבתיאהבתי
תכלס, יש פה תקשורתקרטיה שמביאה את דומיה כדי להמשיך באותה הדרך.
הדבר היחיד שמפליא הוא, שלמרות שרוב האנשים שאני פוגש, מלאי ביקורת על המוצר הדפוק שהתהליך הזה מייצר, אנשים ממשיכים לצרוך אותו ובכך לממן את המשכיותו.
זה מחליש מאד את הדמוקרטיה הישראלית. אם חס וחלילה יעלה לשלטון "איש חזק" בשעת חרום, וילאים כלי תקשורת, לא יהיה מי שאיכפת לו.
זה מחליש מאד II, כי אין דיון ציבורי אמיתי על כלום. יש רוב הזמן דעה אחת, שהפוליטיקאים יודעים שכדאי להם להתכופף לה (למעט יחידי סגולה, שאז זוכים לקיתונות בוז ושטנה יוקדת משדרני וכתבי).
אהבתיאהבתי
כשהבחור עם הפאות והכיפה הענקית יבקש להתברג בכלי תקשורת מרכזי, נניח ככתב בחדשות ערוץ 2, יהפכו אותו לכתב נישה שמסקר את תת-המגזר. אפילו טאלנט כמו סיון רהב (חילונית במקור) לא תעבור כמגישת אקטואליה את תקרת הזכוכית של נמנמת אחה"צ. הפנים של כלי התקשורת לעולם חייבים להיות פניה של האליטה הלבנה והמבוססת, וכל חריגה מכך יוצרת באז שלילי ודימוי חבוט, ארכאי ובאופן אירוני גם ממסדי.
השאלה היא לא רק כמה אנשים מגיעים מכל קבוצת אוכלוסייה אלא לאן הם יכולים להגיע מבלי להתנחמד לדעת ולהשיל כל סממן שמסגיר את המקום שממנו באו.
אהבתיאהבתי
סיוון רהב היא טאלנט? אולי בטרחנות דודתית משעממת, עם פירורי יידישקייט
אהבתיאהבתי
סיון רהב היא טאלנט. היא היתה טאלנטית קודם לשירותה הצבאי בגלי צה"ל, התפרסמה בעקבות השתתפותה במעגל של דן שילון, פרסמה ספר כנערה, השתתפה בפרוייקט רמות (ולדעתי, דקה מלהיות בעלת תואר דוקטור), בת רמת השרון-הרצליה, חוזרת בתשובה ובגיל 30 היא נשואה ואם לארבעה ילדים. היתה ונשארה מעצם קיומה הציבורי אשת תקשורת.
יש לה סיפור ויש לה אמירה. עדיף אותה על רבים ופחות טובים.
אהבתיאהבתי
בדיעבד טעית?
אהבתיאהבתי
בתור אחד שהתמיין לגל"צ, עבר את כל המיונים בהצלחה, קיבל תאריך גיוס לקד"צ המיועד וכמה ימים לפני התקשרו להתנצל ש"היתה טעות בחישוב בתקנים" (ובפועל – מישהו מקורב נכנס ע"ח התקן שלי), אני מרשה לעצמי להגיד שההומוגניות הזו הרגיזה ומרגיזה אותי. רצה הגורל, כזרקו אותי מכל המדרגות, דו"צ ובמחנה היו כבר מלאים. דווקא זה שהגיע לשלב הסופי נותר בחוץ. הכי דלתות מסתובבות.
כיום יש בידי פרספקטיבת זמן מספקת כדי לבחון את דרכינו שלא הצטלבו.
עם השחרור הם מצאו את דרכם בתקשורת ביתר קלות. כל הדלתות היו פתוחות להם. ליתר דיוק, כמעט רק להם. אני, לעומת זאת, כתתי (ועודני מכתת) רגליי, מתחנן, מתרפס להתמחות (אפילו לא משרה!), צופה בהם משתחררים ולא מזדכים על חבילת הקשרים (ביננו, בענף שלנו הם גוברים על כשרון) שאספו במהלך שירותם. רובם לא חיפשו עבודה. ההצעות זרמו אליהם ועודנה זורמות גם כיום, 4 שנים אחרי. מודה, לא נותר לי אלא לקנא.
וזה לא שקפאתי על שמריי. לפני, במהלך ואחרי שירותי הצבאי (חמ"ן, לתוהים) המשכתי לעסוק בתחום בכל דרך, בכל מקומון שכוח אל ומרובה פרסומות שמצאתי. בכל אתר אינטרנט שרק נתן לי במה.
ועכשיו, כשאני עומד מולם באותה נקודה: סיום תואר בתקשורת תיאורטי ומיותר לחלוטין, הם מתברגים בקלות בכל משרה ומערכת תקשורתית שרק ירצו (וזה פשוט קורה, זו המציאות שממש מתרחשת בימים אלו) בעוד אני יכול להמשיך לחלום, לשלוח קורות חיים ולזכות בהתעלמות.
"מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם"? לא בטוח.
אני, לבינתיים, נשארתי בחוץ.
אהבתיאהבתי
כתוב בלוג, תתמקד בנושא מסוים. השתדל לבלוט ולצבור קוראים, יתכן שצייד ראשים ימצא בך מה שהוא מחפש.בהצלחה.
אהבתיאהבתי
דבורית, החיילים עוברים מבחני ידע. זה כמו פסיכומטרי. למי שיש השכלה מוקדמת עם בית שמספק תנאים מתאימים, עובר בהצלחה רבה.
המבחנים של גל"צ לא נועדו ליצור מדגם מייצג של החברה הישראלית.
המבחנים נועדו לסנן אנשים שמתאימים להיות עיתונאים צעירים, זה הכל.
לצפות להטרוגניות זה מגוחך – מישהו אי-פעם ביקש לראות הטרוגניות בקבוצת האנשים שמקבלים 800 בפסיכומטרי בישראל? זה לא קיים, חברים.
אהבתיאהבתי
אורי, יש בתגובתך חוסר תואם מוחלט למה שכתבתי.
הרשה לי אם כך לצטט את עצמי:
אני מקווה שעכשיו מטרת הפוסט ברורה לך יותר.
אהבתיאהבתי
דבורית, צה"ל לוקח כוח אדם ומכשיר אותו בכל מקרה.
בתור מי ששירת בגלי צה"ל 3.5 שנים, וגם במילואים, אני חייב להסביר לך משהו: הילדים האלה מגיעים די בורים ודי חסרי-הכשרה. צה"ל משקיע משאבים אדירים בהכשרת החיילים הללו לתפקידי שידור ועריכה. זה מגוחך לקחת אנשים חסרי-השכלה וחסרי פוטנציאל ולצפות מהם להתמודד עם כרישי התקשורת מהמגזר הפרטי, או מ'קול ישראל'.
בתור מי שאבא שלו היה מנהל במפעלי פלדה, ואמא שלו היתה עובדת סוציאלית (מעמד בינוני קלאסי, אבל לא בורגני אלא שכיר), שגר בנשר (כן, נשר, עיר לא משהו), אני לא חושב שהשירות שלי בגל"צ ייצג איזו אליטה ישראלית. באתי מלמטה ועשיתי כל מה שעשיתי בעזרת ההשקעה של ההורים שלי בחינוך, חינוך ציבורי.
אהבתיאהבתי
מי עוד עושה מילואים בגל"צ? שלוש מאמרות קרוב משפחה ז"ל.
1. מי נתן לי לחם לאכול ולאחי נתן חול.
2. אנשים כמונו נזהרים מאלו שהלחם שלהם תמיד נופל עם המרגרינה למעלה.
3. השבע לעולם אינו מבין את הרעב והוא גם לא מבין שהוא לא מבין.
אהבתיאהבתי
אם באמת באמת לא ניתן? ואני לא מקבל ולא מאמין.
סגור את המוסד הזה הבוקר. זה אלו שעושים מילואים
בשדה עד גיל 40 ממנים את בית הספר ממה שקוראים
לו תקציב בטחון.
אהבתיאהבתי
עדיין יש בינינו פער לא ברור לי.
אני לא חושבת שיש צורך להסביר לי כמה משקיע צה"ל בחניכים. אני מבינה ויודעת. בנוסף, גדלתי פה ואפילו הייתי שנתיים בצבא.
אתה עדיין לא רואה את ההבדל בינך ל"בינם"? היה לך מה שאין לרבים מילדי הפריפריה: חינוך בבית וחינוך ציבורי טוב.
אם צה"ל רואה את עצמו גם גוף מחנך, צריכים להיות פרויקטים שכאלו גם בפריפריה.
כל זאת לא גורע מהישגיך.
אהבתיאהבתי
דבורית, ממה שאני מבין את צה"ל, הוא לוקח כח-אדם, ממיין אותו לפי איכות,
ושם אותו בתפקידים מתאימים.
צה"ל הוא לא גוף חינוכי – הוא רק צבא – והוא לא אמור לקחת נוער בעייתי ולחנך אותו להיות עיתונאים מעולים. זה לא תפקיד הצבא, זה תפקיד בתי הספר או המכללות והאוני'.
זה מגוחך לומר שגל"צ צריכה להכשיר עיתונאים מאפס – היא לוקחת את כוח האדם הכי איכותי שהיא יכולה למצוא, וזה לא משנה אם הוא נמצא באיזור המרכז או לא.
אני באמת לא מבין את הדרישה מצה"ל ליצור סוג של אפליה מתקנת בקורסים שלו.
מאיפה זה בא?
אולי צה"ל גם יקדם מיחזור בקהילה? ושלום עולמי? ומכוניות עם דלק אורגני?
אהבתיאהבתי
צה"ל עוסק בהרבה מאוד פעולות חינוכיות. אני לא מגלה את אמריקה.
ובין היתר הוא צריך לעסוק בנושא הפוסט. לגמרי.
אהבתיאהבתי
אם הצבא מקיים פעילויות חינוכיות, זה לא אומר שזה בסדר.
משרד החינוך אחראי על פעילויות חינוכיות.
צה"ל צריך למשוך ידו מפעילויות שאינן בסמכותו.
פלא שהחינוך שלנו התדרדר? את כל התקציבים לקח הצבא, בתואנות שונות.
אהבתיאהבתי
800 בפסיכומטרי זה הקריטריון? אני מתחיל להבין למה גל"צ כל כך בינונית
אהבתיאהבתי
יש שני חושבי כיפות במחזור הזה בגלצ, שניהם שובצו להיות כתבים.
אהבתיאהבתי
לפני זמן מה פורסם שיצאה קריאה מראשי הציונות הדתית " לכבוש" את מעוזי התקשורת ובראשם את גל"צ. ע"פ מה שמצאתי מספר החיילים הדתיים בגל"צ בסימן עליה.
———-
V: הידיעה שלך מ-2002
אהבתיאהבתי
אני מוכרח להגיד שיש פה איזה פרדוקס.
מי שנשמע לאותם רבנים והולך "לכבוש" את התקשורת לא יעבור את המיונים הראשוניים ומי שנמצא שם, לרוב, לא נשמע (בלעדית) לרבנים. לא בגלל שדוסים אינם מוכשרים, אלא ש'דבר הרב' אינו מהווה מוטיבציה מספקת להיכנס למקום שכל-כולו חורך את האידיאולוגיה הקדושה שלהם- ולהתמיד בו.
מי שמגיע גל"צ ובמחנה עושה זאת מתוך הנעה פנימית ומתוך תחושה שיש לו מה לתרום לעצמו ולסביבה שלו. האמירה הרבנית (המגוחכת) הזו אינה מעלה או מורידה.
אהבתיאהבתי
איתרתי את הנער עם הפאות. אם תיכנס ללינק שהבאתי תראה שזה לא ממש מדויק, מה שאתה אומר.
אהבתיאהבתי
איזה לינק? בנרג אין שום דבר שסותר את מה שאמרתי.
אהבתיאהבתי
ההומוגניות של גל"צ, דו"צ ובמחנה. לפני המון שנים ביקרה בארץ כלכלנית אמריקאית ידועה והרצתה באוניברסיטת חיפה על נושא קידומן של נשים. לטענתה זה לא שנשים לאט לאט תופסות מקומן במקצועות גבריים אלא כשהגברים עוזבים מקצועות מסויימים (מסיבות שונות) הנשים נכנסות במקומן.
לא כולם קיבלו את התזה הזו והנה, לפני כעשור או משהו בא יגיל לוי כיום פרופסור וכתב את אותו דבר לגבי הצבא. הפריפריות והאוכלוסיה הדתית מול הצבא. ככל שפחות ופחות קיבוצניקים ועירוניים חדורי מוטיבציה מבתים מבוססים נטו להתגייס ליחידות עילית כך "התפנה" מקום לאוכלוסיות הפריפריה והדתיים. הוא כתב על הנושא כמה ספרים ומאמרים (מצבא העם לצבא הפריפריות, צבא אחר לישראל, מאמרים וכד'). אני אימצתי מזמן את התאוריה כי היא תאמה את מה שראיתי בשטח (בעיקר בנושא נשים) ולכן אולי יום אחד יהיה גם שינוי באוכלוסית המועמדים לגל"צ דו"צ ובמחנה, זאת רק אם האוכלוסיות המבוססות תמאסנה בתקשורת ותעבורנה להתעסקות או שליטה בנושא אחר.
אהבתיאהבתי
מסכים עם התיאוריה ושאפו לדבורית על העלאת הנושא.
חוץ מהעניין העכשווי של קבוצת המיוחסים בתקשורת יש גם את דרישות הרייטינג.
כי רייטינג מכתיב קצב מסויים, נראות, וצפיפות ללא רווחים.
הרבה דברים על חשבון איכות.
הרבה מרואיינים על כלום מאשר אדם אחד שידבר על דבר אחד באורך רוח.
אוטומט של קשקשת. כל הקרייניות החלולה של חלחל"צ נשמעות אותו דבר כבר שנים. אין בליטות, אין אמירה אישית ואין יוצא דופן -הכל במידה זהה שטחית ואחידה כמו גביעי יוגורט של תנובה.
לבנים, עמידים וללא הטעם של יוגורט אמיתי.
אלוהי האוטומט, הפושר הבינוני כבש כמעט כל חלקה טובה.
one size to all – כי ככה יותר כדאי לפסי הייצור ההמוני.
ואם מתאים לי לאכול 325 סמ"ק ואני לא רוצה לזרוק חצי ?
הפכנו ליצורים המוניים ששדרנים המוניים משדרים להם כלום המוני באותו גוון כל הזמן.
שבט יהאו.
איפה הסוסים ?
פורטיס, תעלה הביתה יש מרק.
אהבתיאהבתי
גם אצלי ONE SIZE FITS ALL
ולענייננו – שירות בגל"צ, מודיעין, יחידות מחשוב וכו' שמור לעשירים והמבוססים. הם ממש לא רוצים שהילדים שלהם ייהרגו בקרבי, ויש להם את האמצעים לדאוג שאחרים יעשו את העבודה.
נדמה לי שראו משהו דומה בסרטו של מייקל מור על הניין-אילבן
אהבתיאהבתי
מייקל מור לא התכוון לאשכנזים/ספרדים אלא לצבא שכיר שבא משכבות סיציו-אקונומיות חלשות.
אהבתיאהבתי
זה אותו הדבר. האשכנזים נצלנים. 😡
אהבתיאהבתי