שבוע אחרי שידיעות הציף את מאמרו של ברנע לכות' הראשית, הסיפור האיראני ממשיך לתסוס כשמרים שמזמן עברו את שפת הקערה.
שני עיתונים מתמקדים בתחינה לעולם שיעצור את איראן בכות' הראשית, ושניים מכינים את העם לשביתה הכללית במשק ביום שני.
השוויתי אתמול את פטפוטי גיבורי איראנגייט למעושרות, עמוס בידרמן אייר את זה, והיום בן כספית משווה את הפרשה למחוברים (מוספשת).
לפי עיתון כווייתי, נתניהו הורה לשב"כ לחקור את ההדלפות על איראן.
אמיר אורן מזכיר שישראל לא יכולה לצאת לבד לטראק באיראן.
צילום מפעים בע' 2 של מעריב (Ap). אם הוא היה מופיע בשער זה היה אשכרה הארץ.
מרכז השער של מעריב הוא הרב מרדכי אלון שדיבר אתמול לראשונה, אחרי הגשת כתב האישום נגדו. הנה נאומו המלא הרב אלון באתר שלו (45 ד', למי שלא יוצא הבוקר לשופינג, לג'וגינג או לסמוקינג).
הוא מתחיל להתייחס לגופו של עניין בדקה 6:59.
אלון מופיע גם על שער ישראל היום. בשני העיתונים האחרים הוא נעדר מהשער.
דו"ח המבקר על הוצאות המפלגות. הכי התבאסתי מה-950 ש' למוזמן לארוחה בביתה של ציפי לבני.
מעניין מה אכלו שם.
ב-26 באוקטובר, כמה זה, פחות משבועיים? נכתב שפרופ' צבי צפירה חשוד בהפצת פורנוגרפיית ילדים. היום בידיעות: התיק נגדו צפוי להיסגר (הקישור הוא ל-nrg), מאחר ש"לא נמצא חומר פדופילי במחשבו".
אם תחפשו את שמו בחדשות גוגל, תראו שרק הדיווח החדש ממעריב מופיע שם. כל שאר הדיווחים יהיו על החשדות.
מונופולים, לא רק מה שידעתם. למשל, מעליות (מארקרוויק).
לחם עבודה
איילה צורף, עורכת תחום הדיגיטל במארקר, לפני כן כתבת הפרסום והשיווק, עברה לתנובה, כדי להקים שם את תחום הדיגיטל.
חגית ברונסקי הגיעה למעריב לפני שלושה חודשים וחצי אחרי כמה שנים בגלובס.
ברונסקי היא כתבת לילה כלכלי בערוץ 10 הרבה יותר משנה.
אז איך היא עוזבת עכשיו את מעריב כי הייתה צריכה לבחור בין העיתון לטלוויזיה? כשהוחתמה על חוזה במעריב לא ידעו מעסיקיה על עיסוקיה?
אולי כדאי להמציא תירוצים יותר הגיוניים? ושמפרסמי הידיעה ישאלו שאלות ולא יקיאו את המידע שקיבלו?
עדי שבת מונתה לכתבת הפרסום של מעריב במקום ברונסקי.
מגזינים אמריקאיים מקימים אתרים ייעודיים ביו טיוב.
"לא הוצגו ראיות כי הייתה התערבות של בעלי המניות של ערוץ 10 בתכני החדשות או אפילו בנוסח ההתנצלות שהוסכם עליו בין חברת החדשות לבין הנפגע מהשידור", קבעה מועצת הרשות השנייה.
ובשער ישראל היום: "התנצלות ערוץ 10 בפני אדלסון הייתה במקומה". מה עם גילוי נאות בסוף הידיעה שאדלסון הוא הכספומט של ישראל היום?
שימו לב לבוקסת "הרקע שמאחורי הפרשה" עליה חתום "כתב ישראל היום", ולמספר הפעמים בו מופיע שם הצירוף "מר אדלסון", צירוף שאף אדם במדינה או מחוצה לה לא זוכה לו בימינו בתקשורת כלל.
לאן נעלמה הכתבה הזו, על הפוליטיקאים העשירים מתוך פורבס ישראל, שהתפרסמה בשני האתרים הללו ואיננה עוד?
אני מזכירה שג'ודי שלום ניר מוזס הצהירה באחרונה בפומבי שכמוני-כמוה, אין היא עשירה כלל ועיקר.
אני לא עשירה, אני מסודרת. אני עשירה רק על הנייר. אני מאוד ברת מזל בחיים שלי, מאוד שמחה בחלקי ויש לי מספיק, אבל אי אפשר להגדיר אותי מהעשירים, כי אני לא. שאל את מנהל הבנק שלי".
מה מצב קואופרטיב העיתונות של טובי פולק?
מתוך ע' הפייסבוק של הקואופרטיב:
ישיבת מערכת העיתון השבוע היתה האות והסימן לכניסה לעבודה מעשית. עורכים קיבלו אחריות על מדורים בעיתון; המצטרפים בחרו לעצמם תחומי כיסוי, סיקור, כתיבה, עריכה, צילום והזנה – בתחומים הקרובים לליבם. נקבעו ואומצו עקרונות הבסיס לעיתון הישראלי העצמאי: עיתון אינטרנטי חופשי, בלתי תלוי ונטול השפעות זרות. כמו כן – נקבע העיקרון שלהלן: העיתון שייצא לאור בחודשים הקרובים יהיה השלם שיורכב מסך כל חלקיו ומרכיביו. אנחנו נגיש לקוראינו עיתון שאותו יכתבו, יערכו, יצלמו, יעצבו ויקדמו האנשים שהתגייסו לעשות את העיתון. זו תהיה מהותו של עיתון העיתונאים – הקואופרטיב העיתונאי החדש
נשים נשים
נשות ירושלים מחזירות את עצמן לשלטי החוצות. תמונותיהן ייתלו במרפסות הבתים.
למשל לינוי בר גפן.
ירון טן-ברינק מראיין את אורנה בן-דור ל-7 לילות. זה ראיון שלישי (לא זניתי), מאז עלתה מעושרות.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
וזה מה שאמרה על המחאה ליט"ב:
המחאה הזאת היא מחאה דה לה שמאטע. אתה יודע את בדיוק כמוני. כי היא לא פוליטית. וכל זמן שהיא לא תהיה פוליטית ולא ימותו אנשים ברחובות – סליחה, כן? – אני לא אלך עם המחאה הזו. גם אני רוצה שתהיה לי דירה ולגמור את החודש. אבל אי אפשר לעשות פה מהפכת קטיפה. 40 שנה שתקת כשזיינו עם אחר? למה אתה מתפלא שזה קורה לך עכשיו? זה אותו מכניזם.
יש עורכים בבית?
ynet מצטרף לחגיגת דע את האויב על מפת הגרעין האיראנית.
הכותרת מדברת על "מפת הכורים האיראניים" – עם שמות של מתקנים שהם הכי לא כור.
הכור בנתנז? טעות – מתקן להעשרת אורניום.
המתקן להעשרת אורניום באיספהאן? טעות – שם עוסקים בהמרה, לא בהעשרה.
מיילבק, פיני גורליק:
בממון (ידיעות, רביעי, 2.11) התפרסמה כתבה שמראה עד כמה גדול הרווח של רשתות השווק לעומת הסיטונאי.
בכתבה מספרים על כמה מוצרים ומפרטים כמה מרוויח כל אחד.
למשל: גזר, סיטונאי קונה ב 2.03, מוכר ב-2.54. הרווח, אם כן, הוא 51 אגורות שהם 20%
רשתות השווק קונות ב 2.54, מוכרות ב 4.31, הרווח 1.77 שהם 70%.
זהו שלא.
הכתבה, באופן מגמתי, מחשבת את הרווח של הסיטונאי באחוזים ממחיר המכירה הגבוה ואת הרווח של רשת השיווק ממחיר הקנייה שלה, הנמוך, וכך מגדילה את הפער. אחוזי הרווח של הסיטונאי מחושבים באחוזים ממחיר המכירה שלו, ולכן נמוכים בהרבה מאחוזי הרווח של רשת השיווק שמחושבים ביחס למחיר הקנייה.
מח' צילום
רלי אברהמי צילמה את אילנה דיין לשער ז'ורנל עם קקטוס אימתני, שמהווה את האלמנט הדומיננטי בפריים, הוא ולא צנצנת הסוכר החום או אפילו האנטנה הדקיקה של הרדיו המיושן, המנסה ללטף את הקקטוס. מה משמעותו?
לפני פיזור
ולווט אנדרגראונד 
בסה"כ כמה תמונות שהחשוד לא צילם וכפי הנראה אפילו לא קנה. ההיסטריה סביב ה"פדופיליה" מוגזמת.
אהבתיאהבתי
מצד שני, גדולי הפושעים היו "אנשים נחמדים שקטים ואדיבים"לעדות שכניהם.גם הטלת האשמה על הטכנאי, אפעס, נשמע הסבר מה***.
אהבתיאהבתי
לפני כשבועיים פורסמו בכותרות ובעמודים הראשיים של העיתונים היומיים כי פרופ' מבן גוריון לתחום שקר כלשהו, חשוד בפדופיליה עם תמונה של הפרופ' ושמו המלא.
היום פורסם בבוקסה קטנטנה באחד העמודים האחרונים של ידיעות אחרונות כי בוטלו כל החשדות נגדו והפדופיליה אשר בגינה נחשד, הייתה למעשה חומר פורנוגרפי שהושאר על ידי הטכנאי במעבדה באוניברסיטה בה הוא מלמד במישיגן.
כרגיל, אנחנו יורים במכונות הכתיבה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים.
אהבתיאהבתי
האם כתבת את זה לפני שקראת את ההתייחסות שלי לעניין בפוסט, או אחרי?
אהבתיאהבתי
מהכתבה הזו הדברים נראים אחרת.
דרך אגב, בשום מקום לא התברר ש"הטכנאי אשם" – נטען ע"י עורכי דינו שגם לטכנאים באוניברסיטה הייתה גישה למחשב.
מעניין שלמרות שהכתבה הארוכה התפרסמה יום אחרי הידיעה שמקושרת בפוסט שום דבר מהפרטים ה"מזכים" לכאורה לא מוזכר בכתבה הארוכה.
טוב, עד שהשקענו בכתבה כזו וגם שלחנו נציגים לאוניברסיטה ולשכונת מגוריו בארה"ב וגם השתמשנו בניסוחים שמציגים את עזיבתו כהימלטות – למה לקלקל כתבה טובה עם עוד עובדות שלא מתאימות לרוח הכתבה.
ובאשר לכותרת: "חוקר מבריק או פדופיל", מה, לא יכול להיות גם וגם (טוב, קצת פדופיל, לכאורה)?
אהבתיאהבתי
באופן כללי אני מחבב את עופר שלח. עוד מימי שידורי ה-NBA בשנות התשעים המוקדמות (היה לו שיער, תסרוקת הלוואה וחיסכון ועוד צחוקים). הוא יסד את ז'אנר ה"ידענות" – כזו שמודעת לעצמה, ומפמפמת את עצמה עם עוד ועוד פרטים תוך כדי שידור.
אבל עם השנים שלח הפך לסוג של אהוד ברק. כזה ששבוי בתוך מילותיו ומשתמש בהן כדי לערפל את המסר שלו (כשיש כזה. ולא תמיד יש), עד שאין לך מושג מה הוא רוצה ממך. אבל בסופו של דבר אתה נשאר עם מבט מזוגג בעיניים ומחשבה שלא הבנת משהו, כי אתה לא מספיק חכם ויודע, ופשוט לא היית מרוכז מספיק.
מעל שלח יש כזו הילה של ידענות, עד שהיא מגרשת מהעורכים שלו את האומץ לברר איתו פרטים, לבקש ממנו לחדד נקודות ובכלל – להסביר למה הוא מתכוון. מזמן הפסקתי לחפש את הטורים שלו. וכשאני כבר מעיף בהם מבט, זה נראה כך:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/302/251.html?hp=1&cat=479&loc=6
עופר – הגיע הזמן לשנת שבתון.
אהבתיאהבתי
עוד אחד שהיה שדר ספורט בעברו.
אהבתיאהבתי
לפי עיתון כווייתי…
משומה גם בפעם הקודמת שהשב"כ התבקש לחקור הדלפה בלשכת ראש הממשלה, הפרסום הראשון היה בעתון כווייתי או במדינת מפרץ אחרת.
מי שהדליף את הידיעות על חקירת השב"כ אוהב את מדינות המפרץ. הנה נקודה ראשונה לחוקרי השב"כ (שיבררו מי הדליף על הזמנתם לחקור).
😛
אהבתיאהבתי
is the last one or may i say the only one 😆
אהבתיאהבתי
אתם שנונים היום, קשה להתחרות
אהבתיאהבתי
MY FIRST CACTUS
אהבתיאהבתי
סטטוס חברתי – עושות כסף מפייסבוק: איילת. אורלי. דנה. טל. סנונית.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000693925
אהבתיאהבתי
אם פייסבוק הוא הזבל , אז יחצני פייסבוק הם הזבובים שמתאגדים סביבו
אהבתיאהבתי
אז שתי תמונות שוות לפעמים 860 מילים (כן, ספרתי)
השער של הז'ורנל ראוי להיות תלוי ב MOMA, לא פחות
שבת שלום
אהבתיאהבתי
אילנה דיין היא הסמל הפאלי החדש של מדינת ישראל: דוקרת מבחוץ, מתוקה מבפנים ועומדת ליד טרנזיסטור
אהבתיאהבתי
כשאילנה דיין יוצאת מהחממה וחשופה לטובקיסטים בNRG הם קורעים אותה לגזרים,ככה זה כשאת מלכה בברנז"ה ושנואה בעם
אהבתיאהבתי
על צנצנת הזכוכית שעל המדף כתבה אילנה :"קמח תופח!".
סימן הקריאה כנראה מיועד לבעלה כתזכורת לפעם ההיא ששם קמח בקפה. ואם כבר סימן קריאה-רעיון רע להניח קקטוס על השיש. שליפת קוצים מהיד היא פעולה כמעט כירורגית.
אהבתיאהבתי
תמהני האם הקקטוס של העיתונאית המחומצנת הוא תשובה ויזואלית לשפתה העשירה של הבימאית השחורדינית
אהבתיאהבתי
הפרויקט של המארקר על המונופולים בא שבועיים אחרי פרוייקט של מוסף כלכליסט באותו עניין. הידעת שכל מי שקונה שמרים או מרגרינה קונה אותם מאותה חברה? (מזל שמרגרינה זה רעל, ואני לא אופה עם שמרים)
אהבתיאהבתי
השוויתי את ה'טיזרים' של ארבעת העיתונים שמופיעים מתחת או לצד הכותרת:
הארץ: 4 נשים ; 1 גבר
ידיעות: 3 נשים; 1 גבר
מעריב: 4 נשים
ישראל היום: 3 נשים; 1 גבר
מה זה אומר? אין לי מושג. סתם מעניין.
אהבתיאהבתי
– הארוחה אצל ציפי לבני. כנראה שהמחיר מחושב מהעלות הכוללת חלקי מספר האנשים שהגיעו. כנראה שציפי לבני מעריכה את עצמה באופן מוגזם כמארחת וציפתה לכפול (לפחות) אורחים. היא לא עשתה מה שכל מזמיני אירוע עושים מראש וזה לברר מי מגיע ועם כמה אנשים. עכשיו נותר לגלות מה עשו עם כל השאריות המפוארות האלה או שמשפחת לבני המשיכה להנות מהם לאורך זמן. ללא קשר, העמסת ההוצאה הזאת על הציבור היא שחיתות בדיוק כפי שעשו האחרים במקרים דומים.
– המיילבק הכלכלי. Been there, done that. כבר אתמול ציינתי את הקטע עם ההטעייה/טעות בחישובים בכתבה הזאת.
– אתמול בידיעות, בטור הדעות, אריאלה רינגל הופמן כותבת על המשטרה והפיצוי שנקבע שתתן למשפחתה של ענבל עמרם ז"ל בגלל הרשלנות שבה המשטרה טיפלה במקרה. אין צורך להפחית מאחריות המשטרה אבל המשפט הפותח שלה, שבו היא כותבת: "שנרצחה לפני חמש שנים וחצי בגלל רשלנות המשטרה" הוא ממש הגזמה. הנערה מתה בגלל הטיפול הכושל של המשטרה אבל את הרצח ביצע אותו גנב רכב שדקר אותה בצווארה.
ב-26.10 בידיעות היתה כתבה מארה"ב של אורלי אזולאי על הרמן קיין, אחד המועמדים הרפובליקנים למועמדות לנשיאות. בכותרת המשנה (באותיות גדולות) כתוב שהיה בעבר נשיא רשת פיצות ענקית ובכתבה עצמה כתוב במקום אחד שהיה בעלים של רשת פיצות גדולה ובמקום אחר שהיה נשיא. חברת הפיצות שבה מדובר היא עכשיו החמישית בגודלה עם כ-620 סניפים, ממש לא תחרות לפחות מול 2 הענקיות האמיתיות פיצה האט (מעל 11,000 סניפים) ודומינו'ס (מעל 9,000 סניפים). כשהוא הגיע לחברת הפיצות הבעלות היתה בידי חברת הענק פילסברי והוא, יחד עם אחרים, הוביל מהלך של רכישת הרשת מפילסברי והפיכתה לחברה פרטית. לאחר הרכישה הוא הצליח לשדרג בהמון את העסק. אין לי שמץ כמה, אם בכלל, אחוזים מהחברה שייכים לו. דיוק או בדיקת עובדות צריכים להיות גם הם חלק אינטגרלי מעבודת העתונות ולא רק העתקה של נתונים משתנים.
אהבתיאהבתי
מחיר מנה בקדימה אינו מאמיר עקב מיעוט האורחים אלא עקב מורשת שרון, אולמרט, הירשנזון…
אהבתיאהבתי
יכול להיות שאצל ציפי לא מסתפקים בבורקס ונקניקיות כמו במרכז הליכוד.
אהבתיאהבתי
פרופ' עודד ליפשיץ ופרופ' נדב נאמן מעמידים במקום את ניר חסון ובני ציפר.
גם לונדון וקירשנבאום עשו את אותה טעות, ובלאטמה כבר כתבו על זה.
אהבתיאהבתי
תיקון טעות: זהו פרופ' יאיר הופמן, ולא ליפשיץ ונאמן.
אהבתיאהבתי
אחד ממשפטי המחץ של השבוע: ישראל השבוע עמ' 21 דברי שבח על בניזרי בכלא:…"יש לו כשרון חד פעמי בכל הקשור לעולם הרבנות וההלכה"…
"כלי חד-פעמי (חד"פ) הוא כלי המשמש באופן חד-פעמי לתכלית שלה נועד, ומושלך לאשפה בתום
שימוש זה. חסידי איכות הסביבה חותרים לצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים"
מתוך הגדרת המושג בויקיפדיה.
אהבתיאהבתי
המקור למשפט המחץ צ"ל התקופון "שישישבת של "ישראל היום" ולא כנכתב.
אהבתיאהבתי
עתון עתונאים רק בפייסבוק? שם אין לי זכות כניסה.
במקום אחר באינטרנט היילוד לא מצא מקום?
אהבתיאהבתי
עוד אין אתר. כשיהיה נודיעך דבר.
אהבתיאהבתי
הלפני פיזור מצוין. תמונה ששווה הרבה יותר מאלף מילה של נהי ומה קרה לנו (הרבה דברים רעים אבל זה ידוע). שאפו
אהבתיאהבתי
בקשר למעושרות שמעתי עכשיו את אווילת המעושרות שלא צולמה (משומה? )לסדרה ג'ודי (אנאלפבתית) מוזס, מדברת עם אורנה ועוד איזה מעושרת. גם שם האורנה ה**** הזאת סיפרה על איך אנחנו מזינים עם אחר….
אבל לשמוע את הג'ודי הזאת מבקרת את לאה שנירר וחברותיה…הגשש זאת הלוויה!
לדעת איזה מורן שריר אחד, זאת "הסדרה הטובה ביותר בטלוויזיה"!
אהבתיאהבתי
השנים עושות רק טוב לאילנה דיין. והקקטוס מסמל את דעתה על טוקבקיסטים.
אהבתיאהבתי
אילנה: "הילו, אני לא מתכוונת להתעסק בעניין סרן ר'"
תשובה ראויה: "אילנה, ראיון היחצ"נות הזה מבוטל. נסי בידיעות אחרונות, שמעתי שיש להם חיבה ל"קשת"".
אהבתיאהבתי
איזה גועל נפש ההתבטאות של אורנה בן דור. לגיטימי להתנגד למחאה מ-1001 סיבות – מימין, משמאל, וכו' (ולגיטימי כמובן גם לתמוך בה). קולנוענית (?!) שמתפרנסת מכושר הביטוי אבל לא מסוגלת לתת טיעון מנוסח היטב, היא קולנוענית דה לה שמאטע, ולא בגלל הזבל הטלוויזיוני שהיא מייצרת, כולם צריכים אחרי הכל להתפרנס.
ואם מותר לי , במסגרת פינת הפמיניסטית בלי חוש ההומור: אז מה, "לזיין" זה פעולה שלילית? כן, גועל נפש – מעבר לשימוש בשפה נקייה – איך שנשים כביכול פמיניסטיות מאמצות את השיח השוביניסטי.
אהבתיאהבתי
באמת, למה להתבטא בנימוס?
היום אפשר להשמיע גסויות. מה שפעם היה אסור לילדים קטנים מותר היום לנשים גדולות.
אהבתיאהבתי
יונה?
לפי שעה אין לי כל כוונה לחזור ולהגיב כאן, הגם שאני מבקשת מאד לשמור לי חסד נעורים ולא להשתמש בזה השם המפורש.
אי לזאת, אותה יונה חדשה שפה, מתבקשת מאד גם לתת סימני זיהוי נוספים לשמה.
תודה.
אהבתיאהבתי
בהרבה מקרים פמיניזם הוא בסך הכל שוביניזם נשי.
אהבתיאהבתי
בלי להתייחס לסגנון, דווקא המשפט האחרון מעיד על חשיבה שמאלית די מנומקת (שמאלית אמיתית, לא כמו בארץ הג'יבריש)
לא שראיתי את אב"ד רצה לשפוך דמה במחסומי הגדה, אבל ניחא
אהבתיאהבתי
היא לא נימקה שום דבר , סתם זרקה קישור לא מובן בין הכיבוש למחירי הדירות בתל אביב ועברה לשאלה הבאה .
אהבתיאהבתי
התנגדות למחאה היא השחור החדש
אהבתיאהבתי