ידיעות לא העלה הבוקר את השער לע' פייסבוק. עוד אחשוב שזה אישי.
כל דיווחי העיתונים על השביתה העתידית לא לעניין, מאחר שביה"ד לעבודה קבע לאחר ירידת העיתונים לדפוס שהשביתה תיגמר היום בעשר בבוקר, וכך היה. סתם פקקים מטורפים בעקבותיה.
מעריב מגוון עם הכות' המרכזית: המבקר יעביר את ממצאי ביביטורס.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אומרת שמומחים זרים הביאו את איראן לסף יכולת גרעינית.
לאיראן יש יכולת להרכיב כבר ארבע פצצות.
לא נזיל דמעה אם אתרי הגרעין יותקפו, אומרים הרוסים.
ביום חמישי יכריע העליון אם משה קצב ייכנס לכלא.
צילום מצוין, יותר דומה לציור, של אמיר מאירי (מעריב, 6), המתאר את האסון המוזר בבית עריף, בו נשרפה למוות ילדה בת שלוש.
בהארץ ובמקור ראשון לא מתרגשים והסיפור לא מופיע בשער.
עדכון, 15:00: ע"פ מקורות זרים התצלום נעשה בניגוד לרצון המשפחה, שביקשה מהתקשורת לא להגיע להלוויה.
ייאמר כי זה התצלום השני המבריק בשבוע האחרון בעמודי החדשות של מעריב (הנה הראשון). מישהו בדסק לגמרי בעניין.
למה פוקסל פרצופו של הבחור שלובש חולצה הקוראת לשחרור יגאל עמיר? הרי הוא מסתובב עם החולצה הזו ברחוב, מן הסתם הוא לא מתבייש בכך. אז למה העיתון מתבייש בשמו?
הנה האתר המפיץ את החולצות, הימין האמיתי.
חבל מאוד שכותבי מאמר המערכת בז'ורנל, על "אדישות כלפי היעלמות טקס האזכרה השנתי" לא קוראים את עמודי החדשות בעיתונם. עצרת הזיכרון ה-16 תתקיים במוצ"ש בכיכר רבין אם מזג האוויר יאפשר (זו הסיבה שבשלה נדחה הטקס). העצרת מופקת זו הפעם הראשונה על ידי עמותת הארבעה בנובמבר 1995 ולא על ידי מרכז רבין. עשרות אמנים יופיעו, והגשש החיוור ינחו. במקביל תתקיים עצרת מטעם תנועת דרור ישראל ברחבת מוזיאון תל אביב (מעריב, 10).
ואם כבר ז'ורנל:
1. חזרה הפרסומת למוסף בשער מעריב. בגלל שסגן עורך העיתון נסע להופעה של ג'יי-זי וקניה ווסט בניו ג'רזי?
2. יפתח אשכנזי, המספר שניסה להתקבל למוסד ולא הצליח, מבצע סיכול ממוקד במותחן של רוני דונביץ', עמוק מבפנים, שנמצא בראש רשימת רבי מכר. לצורך כך הוא חושף את העלילה, מעמוד ראשון לאחרון. למה ומדוע? הרי זה מותחן, לא דויד גרוסמן. מה אתה רוצה, להדירו מהרשימה? יופי, הצלחת. אנשים לא יקנו מותחן שסופו ידוע להם. אין שום בעיה לבקר, אבל כדאי לחשוב איך. אני מבינה שמטרת המוסף היא לשבור את הכלים. שוב, צריך לדעת איזה בדיוק. עדיף היה לשבור את אלו של רפי גינת ולא את אלו של דונביץ', למשל.
קרסו אתמול אתרי צה"ל, השב"כ והממשלה. הסיבה לא ברורה. האקרים? תקלה טכנית?
גלעד שליט בבית
מעניין מי העביר לנחמה דואק את המידע המאוד אישי הזה על גלעד בשבי.
נועם שליט מודה לעובדי משרד אבנון שלמור עמיחי.
נשים נשים
ברחובות מתקיים עכשיו פסטיבל קולנוע על טהרת הנשים. ז"א, רק נשים שמביימות סרטים יכולות להופיע בו.
יאירוה מחכה לחוקרת הקולנוע שתאתר את המאפיינים את ז'אנר סרטי הנשים. אני לא חושבת שמדובר בז'אנר, וגם הכלא של פסטיבל הנשים מתאימים לדעתי יותר לבני ברק מאשר לרחובות, אבל אני כן מוכנה לקבל את דברי היוזמת ומנהלת הפסטיבל, ענת שפרלינג כהן, לעופר מתן, ז'ורנל:
"…נראה לי שנשים נוטות להשתמש בשפה קולנועית מיינסטרימית פחות מרוב הקולנוע המוכר לנו, שלרוב מעוצב באופן שימשוך קהל רחב. לגבי התוכן, לנשים קל יותר לכתוב עלילות ייחודיות ויוצאות דופן, קל להן לחדש, משום שבמשך שנים הן לא היו חלק מהתעשייה הזאת וקולן לא נשמע, כך שיש להן הרבה מה לומר ומעט מזה נאמר כבר".
השנה יוקרנו בפסטיבל שבעה פיצ'רים חדשים של נשים (ישראליות?).
ועדת השרים דנה אתמול בחוק חזקת הגיל הרך (למי תהיה משמורת על הילד ואיך). מה בדיוק "מהפכני" בהצעה הזו, שמיטלטלת בין הערכאות השונות כבר שנים? לקרוא לה היום "מהפכנית" בתדהמה זה כמו לקרוא לחיפוש גוגל מהפכני.
דיון על אפליית נשים ברדיו קול ברמה בוועדה לקידום מעמד האישה.
לחם עבודה
מיה מנע מדווחת במעריב עסקים שעובדים שקיבלו זימון לשימוע לפני פיטורים ונציגי אגודות העיתונאים פרצו למשרדיהם של יו"ר הוועד המנהל ברשות השידור, ד"ר אמיר גילת, ושל מיקי מירו, מנהל קול ישראל (ולא "מנהל בקול ישראל" כפי שכתבה מנע).
אגודות העיתונאים יפנו הבוקר לביה"ד לעבודה ויבקשו להוציא צו מניעה נגד פיטורי כ-30 עובדים.
לקראת הערעור על עונשה ענת קם החליפה את עו"ד אביגדור פלדמן בעו"ד אילן בומבך.
בוקי נאה כמעט החל לעבוד בהארץ, אך זה לא יקרה.
רק אתמול הבאתי את הציטוט מהראיון הבלעדי של רז שכניק בידיעות עם יאיר לפיד מידיעות לרגל יציאת ספרו המבוסס על הטורים בידיעות בו הוא חוזר ומבטל את עיסוקו העתידי בפוליטיקה, והנה רביב דרוקר הביא אמש דיווח אחר לגמרי.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
בתשובה לשאלתו של דרוקר מי עוד יצטרף למפלגתו (חוץ מכל מי שדרוקר מזכיר) אומר לפיד: "ליידי גאגא, ציפי פרימו מחולון וטום החתול המדבר". מאחר שדרוקר ויעקב אילון לא ידעו מיהו זה האחרון, אעזור להם: מדובר באפליקציית אייפון מוכרת.
ושימו לב לידיעה הבאה משער הארץ, האומרת שמקורבי רה"מ רמזו לערוץ 10 שאם רביב דרוקר יפוטר, הערוץ יינצל. ברה"מייה מכחישים. בער' 10 שותקים.
אושרה עסקת בעלי העניין בין נכסים ובניין לכור מקבוצת אי.די.בי.
"האסיפות נדרשו להחליט האם לאשר את העסקה, לפיה נכסים ובנין תרכוש את חלקה של כור (50%) בבניין המטה של בנק HSBC".
כלכליסט על מכבש הלחצים שהפעילו בכירים באי.די.בי למימוש העסקה.
העסקה לא מוזכרת במעריב עסקים, אבל מוזכרות שתי עסקאות אחרות של כלל, אי.די.בי וכן רבעון מוצלח להמ-לט, יצרנית שסתומים שבבעלות דיסקונט השקעות.
אבל יש כיתמונה בע' 8 על שבנק HSBC "חגג עשור לפעילותו בישראל".
המשנה למנכ"ל מעריב (לשעבר), יצחק לוי, מספר גדולות ונצורות על עופר נמרודי.
"עופר נמרודי יחפש גז ונפט בים האדריאטי", מדווחת כות' בטור צד במעריב עסקים (למעשה יש במוסף שתי ידיעות בנושא). אולי העורך הכלכלי לא היה בקשר עם עורך עסקים.
גבי אשכנזי יהיה יו"ר חיפושי חב' הנפט והגז שמן, וירוויח 100 אלף ש' בחודש פלוס אופציות ובונוסים. אבי בניהו, דו"צ בדימוס מספק לחברה שירותי ייעוץ. בין המשקיעים בחברה – כלל פיננסים (שם, שם ושם).
יש עורכים בבית?
חנה בית הלחמי על אפליה מתקנת.
סיגריות מובילות להרואין? מאיפה לקחו העורכים אתה הרעיון?
(נתאי פרץ)
Isn't it ironic?
(ynet)
דיאטה הפוכה (רם אזרח, ynet)
לפני פיזור
יומולדת 144 למארי קירי.
הבנתי שעלתה גרסה חדשה להוואי 5:0.
לטובת מי שחיו אז והמוזיקה הזאת מרעידה את שדרתם, הפתיח ונעימת הנושא המקורית.
עם ג'ק לורד עליו השלום.
ולווט אנדרגראונד 
הפרקטיקה המכונה כאן "העדפה מתקנת" או "אפליה מתקנת" מניחה שתי הנחות יסוד. על פי הרעיון הזה, כשיש שני מועמדים שווים ביכולתם יבחר אחד מהם, מאחר שלפי הנטען ישנם תהליכי עמוק חברתיים הגורמים לכך שבסופו של דבר ישנה אפליה.
כלומר, עליך להסכים – ראשית – שישנם תהליכים כאלו, ושנית לעקרון האומר שמותר לגרום עוול ליחיד בודד, שקשה מאד להאשים אותו באופן אישי על משהו שעשה או נמנע מלעשות, בשם טובת הכלל.
אני עצמי תומך במקרים מסוימים בהעדפה של מגזרים שלא זוכים לייצוג או לכניסה לתחומים, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שזו בחירה מוסרית מורכבת.
לצערי, הדיון שנערך פה על הביטוי "הנכון" הוא חלק מפרקטיקה נפוצה אצל כותבים הנתפסים בשימוש רווח של מילה כדי להצדיק רעיון. או במקרים גרועים יותר, נפוצים אף הם, להשמיץ את החולקים עליך כדי להצדיק את דבריך.
אהבתיאהבתי
וזה הידיעה הכי משעשעת שנתקלתי בה ב-24 שעות האחרונות, לקרוא עד הסוף.
אהבתיאהבתי
בדל בדרגה אחת של הפרדה. לא בהכרח משעשע.
אהבתיאהבתי
Steve McGarrett וגם הוא חטף אלצהיימר, 1920 – 1998.
אהבתיאהבתי
דבר מה חיצוני לנכתב ע"י בעלת הבית והמגיבים
בשיטוטי ברשת נתקלתי בבלוג חדש של יהודה בלו. תוכן הבלוג, חדשות מנורווגיה, מדהים. מדווח
על שנאת ישראל, נפוצה בכל האוכלוסיה, משטמה נוראה, אטומה, עיוורת, חסרון הגיון ופשר. התענינות
פתולוגית בסכסוך ישראל פלשטין ( מה זה נוגע להם בכלל?) כאשר ישראל היא סמל הרוע והשטניות.
במקביל, בלי קשר? ,מגפת אונס של נורווגיות על ידי מהגרים מוסלמים, במין שיטתיות תעשיתית כמעט.
תופעה קיצונית שמזכירה את מעשי האונס של הצבא האדום בגרמניה ותופעוות במלחמה ביוגוסלביה לשעבר. זוועה מהלכת שהשלטון מסתיר, מעוות, לא מדווח, לא מצליח למנוע, מפחיד. חשבתי שהאיש מגזים. הבלוג + שפע של קישורים בנורווגית שבו הובא ליודע נורווגית. נמצא שהכל אמת, במידת מה בלו מתון וקר יותר מהנחוץ. מסקנות: האיש בלו לא מקבל תגובות, אז שמישהו יגיד לו שהוא בסדר גמור, ביותר. ראוי ורצוי שמהמדייה העיקרית TV עיתונים ישלחו לשם כתב ויוציאו כתבה לכלל הציבור. משנאה כזו יכול לצאת אסון. אחרי שנדע עובדות, אולי, ייתכן, שכמה ישראלים חכמים שיצאו לשם אחרי הדרכה מתאימה – הרב מלכיור למשל, יכולים לעשות מעט טוב. השגרירות הנורווגית כאן תורמת לרוע. הנה למשל הוצג בחסותה מחזה שבמרומז אבל מובן היטב האשים את ישראל בהרעבת תושבי עזה למוות. הכי חשוב תכנים ודברים במדייה הראשית.
אהבתיאהבתי
על איזה בלוג חדש אתה מדבר?
למיטב ידיעתי יש לו בלוג אחד בלבד "רשימות מן התיבה הלבנה", (אליו הפניתי בבימה זו בשבוע שעבר, בעניין גלעד שליט).
הבלוג הנ"ל אינו חדש כלל ועיקר, ולמיטב זכרוני פעיל משנת 2005, כמו"כ הוא לא עוסק בנורווגיה לבדה, אלא בכל מה שניתן להעלות על הדעת, וגם ממה שלא. (ואם נשתמש בביטוי מהבלוג המדובר "שוליו המתרחבים של קו אינסופי"…)
אהבתיאהבתי
טעות שלי הכוונה לפוסט חדש בבלוג ישן
אהבתיאהבתי
לדיון "בהפלייה מתקנת" תרגומה לאנגלית ובסמנטיקה של תרגום פרוש וכדומה הנה הערה מוויקי.
גם, כמובן, לגזור והדבק כשיטה להביא סימוכין בדיון ( עכשיו נפתח בדיון אם זה "חתוך" או "גזור") מגרעות עצומות.
Affirmative action
From Wikipedia, the free encyclopedia: This article contains weasel words: vague phrasing that often accompanies biased or unverifiable information. Such statements should be clarified or removed.
אהבתיאהבתי
שאפו לחברת שמן על הרכש המוצלח. גבי אשכנזי הוכיח כישורי חיפוש מופלאים בחפירות שביצע ברצועת עזה.
אהבתיאהבתי
לגבי גלעד שליט:
היה ראיון עם תמי שינקמן בערוץ הכנסת שבו היא ספרה שכדי לשמור על השפיות כתב סוג של יומן וצייר את כל הבתים ממצפה הילה ודייריהם וכל הדפים נשארו ברצועה.
אהבתיאהבתי
ככה זה כשלא נותנים קרדיט
אהבתיאהבתי
דבורית, מאיפה התמונות של שערי העיתונים?
אהבתיאהבתי
לכאורה יש את האתר הזה אבל הוא מתעדכן רק לקראת שתיים בצהריים.
עד היום ידיעות היה מעלה את השער לע' הפייסבוק שלו, אבל היום לא.
ישר"א ומקוראשון ומעריב מהאתרים שלהם.
הארץ מע' הפייסבוק של העיתון.
אהבתיאהבתי
אילן בומבך קשור לאליקים העצני באיזו צורה?
אהבתיאהבתי
הקישור לתמונה המוצלחת הקודמת במעריב מביא לפוסט ולא לתמונה שהיא באדיבות הפוסט של הבלוג של בעלת הבית. אגב, אם התמונה אכן פורסמה בנהיגוד לבקשת המשפחה אז מעריב לכלך בגדול.
הגשש החיוור לא ינחו את הטקס אלא, כנראה, שייקה לוי וגברי בנאי ינחו את הטקס (אלא אם כן המשיח יגיע לפני כן).
מאוד מעניין שעו"ד אילן בומבך לקח על עצמו את המשך הטיפול בענת קם, מאוד מעניין. לאור דעותיו בנושא.
גם אני כעסתי, כשקראתי, על יפתח אשכנזי.
אהבתיאהבתי
עו"ד מפתיע? הנה לפלדמן יש דעות מכאן ועד שם והרבה אח"כ
זה מפריע לו לבחור לקוחות?
אהבתיאהבתי
סליחה.
אהבתיאהבתי
נסלח.
אהבתיאהבתי
"ייאמר כי זה התצלום השני המבריק בשבוע האחרון בעמודי החדשות של מעריב". מה שאת לא יודעת זה שלעוד עיתונים היה צילום כזה, שצולם מרחוק כי המשפחה אסרה לצלם בהלוויה. בשל האיסור, אף אחד אחר לא פרסם את התמונה כי נהוג לכבד את פרטיות המשפחה. רק מעריב זילזל בבקשה.
אהבתיאהבתי
באמת לא ידעתי והוספתי הערה בפוסט.
אהבתיאהבתי
אטום, ברור.
אהבתיאהבתי
אני בד"כ איש שוחר שלום ויעידו השכנים שלי אבל בנושא איראן אני קובע חד משמעית שחייבים להפציץ אותם ולהפוך טהראן למגרש החלקה על סקטים או סקייטבורד.
מיצינו את כל האפשרויות ולצערי הגדול גם מו"מ, חרמות או סנקציות לא יעזרו. פצצת אטום אחת אולי ואם לא אז שתי פצצות וחוזר חלילה.
אהבתיאהבתי
וזה הפתיח המקורי, ושימו לב לזולו בתפקיד קונו ולקם פונג בתפקיד צ'ין הו, מנפלאות 5-0
אהבתיאהבתי
חן חן דבורית על החלפת הקליפ והכותרות המקוריות. תודה.
אהבתיאהבתי
Loudest "Book'em" ever
אהבתיאהבתי
It is "Chin Ho Book'em, Book'em….The original orchestration
אהבתיאהבתי
איצ'י וסקראצ'י כמרקחה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4144831,00.html
ואני תמיהה – האם אין טעות מהותית בכל הידיעה (ושמא אף במחקר) ובמקום שכתוב "גירוד" צ"ל להיות "דגדוג"? כי הגירוד (כך סברתי לתומי) הוא התגובה ולא הסימפטום. לא הייתי מגרד את קוצו של היו"ד אלמלא המקור היה סיינטיפיק אמריקן האמין בד"כ.
אהבתיאהבתי
מאמר מעניין. גירוד, בעברית, הוא גם התחושה וגם הפעולה אני חושב. מכל מקום דגדוג וגירוד נחשבות שתי תופעות שונות מבחינה נוירונלית (מסלולים עצביים נפרדים ואולי גם מכוני מחקר נפרדים). טעות במחקר ודאי אין פה.
אהבתיאהבתי
הקפטן צודק.
הסימפטום: שחין.
מחלת עור המוזכרת במקרא, בין היתר כמכה השישית בעשר מכות מצרים. היא איננה מתייחסת למחלת עור ספציפית, כי אם למגוון מחלות עור דלקתיות המאוגדות תחת צורות שונות של שחין, כדוגמת: גרב, חרס, ילפת, חיכוך, חפפית, חזזית ועוד, ולפי חז"ל קיימים 24 מיני שחין. (ויקיפדיה)
התגובה: גירוד:
"ויצא השטן מאת פני ה'. ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו. ויקח לו חרש להתגרד בו. והוא יושב בתוך האפר. (איוב ב, ז-ח)
אהבתיאהבתי
לא ברור לי מה רוצה חנה בית הלחמי (שמכנה את העורך "אדיוט"). המונח אפליה מתקנת הוא פשוט תרגום מדויק מהמונח הלועזי positive discrimination
אז מה הבעיה?
יתר על כן, הוא גם נכון ברמה העקרונית. כל מצב של העדפה מתקנת בהכרח מכיל אפליה של צד אחד.
אהבתיאהבתי
לא, החברות ברעננה צודקות, ואתה טועה. המונח באנגלית הוא Affirmative Action.
אהבתיאהבתי
נפל פסיק אחרי הלא, שינה משמעות, ולקח איתו את הקישור.
אהבתיאהבתי
מה אתה אומר?!
הנה קישור לחיפוש של מחקרים בנושא בגוגל סקולר לפי Positive discrimination
http://scholar.google.ca/scholar?start=0&q=positive+discrimination&hl=en&as_sdt=0,5
שני המונחים תקפים.
אהבתיאהבתי
התגובה הקודמת היתה מהטלפון, שכחתי שאלה לדבורית: יש לך אפליקצייה לסמארטפונים לבלוג?
זה נראה היה מעוצב למסך הקטן…
אגב, אם בבורות עסקינן, מקור ההעדפה המתקנת הוא ב- Affirmative Action ולא כפי שנרשם ע"י המגיב. ככלל, אין באנגלית אמריקאית מונחים מפלים מכיוון שתודעת ה- PC שם היא מהעמוקות בעולם.
אהבתיאהבתי
יש ויש. נסי ותיהני.
אהבתיאהבתי
טוב, זה מצריך התייעצות עתידית לאתר החדש 🙂
ניגשת להוריד את האפליקציה
אהבתיאהבתי
עבר למרק, הרווחנו 🙂 תודה
אהבתיאהבתי
יש מונח אחד המקובל היום. אחרים תקפים כסוג של רטרו בסגנון הוואי 5-0, או כבמקרה שלך מבטאים התנגדות לתפיסה.
ולחנה בית הלחמי, יותר מנקודה אי אפשר להוציא ממנו.
אהבתיאהבתי
מה? 😯
אהבתיאהבתי
😆
אהבתיאהבתי
אתה מקשקש בקומקום. הנה ההגדרה של מילון אוקספורד למונחים בסוציולוגיה
http://www.enotes.com/oxsoc-encyclopedia/positive-discrimination
בנוסף תגביל חיפוש של מאמרים אקדמיים בגוגל סקולר לנניח, 3 השנים האחרונות ותמצא שימוש נרחב בביטוי.
אהבתיאהבתי
מלבד המקשקש בקומקום, לא הוספת דבר לדיון. תשובתי בעינה עומדת. ונחזור להתחלה, אפליה מתקנת אינו תרגום מדויק לPositive Discrimination, אלא שעטנז של שני המושגים, שיצא משימוש.
אהבתיאהבתי
אתה יודע טוב יותר ממילון אוקספורד אני מבין.
הנה בשבילך עשרות מאמרים מחקריים שמשתמשים בביטוי כולם מ2011
http://scholar.google.ca/scholar?start=10&q=positive+discrimination&hl=en&as_sdt=0,5&as_ylo=2011
אהבתיאהבתי
והנה כששמים את הביטוי במרכאות. עשרות מאמרים רק מתחום הסוציולוגיה כולם מ2011
אהבתיאהבתי
http://scholar.google.ca/scholar?hl=en&q=%22positive+discrimination%22&as_sdt=0%2C5&as_ylo=2011&as_vis=0
אהבתיאהבתי
אתה מתחפר בטעות שלך. זה שביטוי קיים לא הופך אותו לנכון בהקשר המסוים.
אהבתיאהבתי
קשקשן. אפליה מתקנת היא: Positive discrimination והעדפה מתקנת היא Affirmative action. לפי מילון אוקספורד (ראה הקישור למעלה) הכוונה לאותו הדבר בדיוק ולפי גוגל סקולר שניהם בשימוש עדכני לגמרי.
אהבתיאהבתי
ניוז פלאש: גם בארה"ב יש כוחות בקלש שמנסים לתייג תיקון אפלייה כאפלייה, וקיימת בורות.
אהבתיאהבתי
שתי התייחסויות:
1. מדובר על מונח משפטי וחברתי בעברית ובישראל
2. יש סיבה שאתה לא חותם בשמך על ההיגד הזה?
אהבתיאהבתי
אז הצלחת:
א. לצאת גסת רוח ולכנות אנשים אחרים אידיוטים, בורים ושאר נפלאות מקלדת.
ב. לצאת חומוס: התחלת עם "אין דבר כזה 'אפלייה מתקנת'" והתגוללת על אחרים ברמזים לנטיותיהם להפלות לרעה ("כל תרגום אחר הוא בעיני המתבונן") וכשהתברר שטעית והמונח "אפליה מתקנת" הוא תרגום נאמן של המונח הבריטי המוקדם יותר פשוט דילגת בניתורי פז מעל הטעות הבסיסית שלך אל ההאשמה הבאה ("גזענות לסוגיה עושה שימוש ב[מונח] 'אפלייה מתקנת'") – בפועל, המונח "אפליה מתקנת" היה המונח הנוהג והנפוץ יותר משנות השבעים ועד שנות התשעים לפחות, וקשירת תארי גזען למי שמשתמש במונח בנוסח שאינו שגור אצלך מציגה אותך באור בעייתי.
ג. לצאת מי שאינה מבינה לאשורו את המונח עליו היא מדברת: כתבת "העדפה מתקנת באה לתקן אפלייה, אין בה אפלייה (הנבחר/ת בעל/ת כישורים הולמים, תמיד)" – המילה "הפליה" (או "אפליה") היא, לפי המילון "הבדלה, יחוד, הבחנה בין שונים (לטובה או לרעה)" ואילו "העדפה" היא "נתינת יתרון וזכות בחורה לדבר אחד על אחר." מכאן שהביטוי אותו את דורשת הוא זה המציין הענקת יתרון למישהו – היינו, אפליה לטובה – ואילו זה אותו את דוחה אינו מגדיר הענקת יתרון, בהכרח.
רק בריאות. אגב, לגבי מר מק'גארט, דנו ושאר החבורה: המנגינה כאן אינה זו שהושמעה בסדרה המקורית אבל מה זה משנה כשאפשר להיזכר בימים הקסומים והנפלאים בהם שחקן טלוויזיה אמריקני היה שחקן טלוויזיה אמריקני: תמיר כדקל, בעל בלורית מתנפנפת ברוח, ומשחק עציצי. מאוד משעשע לראות איך הם החזיקו אז אקדחים, כאילו מדובר בהתקן וגינלי משומש.
אהבתיאהבתי
אורי, מאחר ואני מכירה את הספין השגור של לגנות משהו/מישהי/ו תוך שימוש 1:1 בסגנון אותו אתה לכאורה מגנה, אמחל לך על כך.
עניינית, אין דבר כזה "אפלייה מתקנת" והשימוש בביטוי בכל שפה שהיא היא עיוות שפתי-תרבותי, שמטרותיו ומגמותיו עימו. אתה מוזמן ללחוץ שוב על הלינק ולקרוא שם את תגובתי. שימוש באפליה מתקנת הוא אכן בורות, שלא לדבר על מיזוגניה/גזענות (לפי העניין), וההתעקשות לא לפוגג אותן בלמידה מרובדת יותר – אינה מחמיאה לבעליה. ישנם הסברים שלא כתובים בויקיפדיה.
אהבתיאהבתי
הגב' בית הלחמי היקרה, אני מרגיש שיש קמצוץ הדרה בכך שהדיון הסתעף כאן לניב רזים שאינו מובן לכל ולכן, ברשותך ולתועלת הקוראים, אתרגם את דבריך מהרמטית לעברית:
"אורי , בתגובה לטענותיך על משמעות המילה "אפליה מתקנת" והיסטוריית השימוש בה רציתי לומר שאני כן צודקת וכן צודקת ואם אתה לא מסכים איתי אז אתה ספינר מגמתי, בעל מטרות אפלות, מתעצל ללחוץ על לינקים, בור, גזען, שונא נשים, מסרב ללמוד למידה מרובדת וטמבל קטן באופן כללי, שכן אתה חושב שהידע מתחיל ונגמר בויקיפדיה. בתקווה שנימוקי העניינים שכנעו אותך."
אהבתיאהבתי
א. לצאת חומוס אתה יכול להשתמש כלפי עצמך, כלפי מגיב אחר פחות נאה.
ב. לא במפתיע מגיני השימוש ב"אפלייה מתקנת" הם מקרב המתנגדים ל"העדפה מתקנת". בוויכוח המשפטי בארה"ב הדיון הוא בחוקים ופרקטיקות של העדפה למול איסורי אפלייה. על כן מחויב שימוש במינוח מאובחן. סקר שהיה משתמש במינוח "אפלייה מתקנת", היה נחשב מוטה, בשל הקונטציה השלילית במושג אפלייה.
אהבתיאהבתי
איני ממגיני השימוש ב"אפליה מתקנת" – אני מניח שמי שלמד את המונח מאוחר יותר כ"העדפה מתקנת" סבור, מן הסתם, שהמונח החדש אינו מייצג אותו דבר ממש אלא משהו שונה ומנותק מה'כתם' שדבק ב"אפלייה" בשלב מאוחר יותר. יש (בעיני) מידה של השליה עצמית במחשבה שהמרת מסמנים משנה גם את המסומנים. לדוגמה, בעבר השתמשו במונחים כמו "לומד איטי" או "מעוט הישגים" ואחר כך, כדי לנקות את השולחן, המירו אותם ב"טעון טיפוח" שבתורו פינה את מקומו ל"עיכוב התפתחותי" ול"לקות למידה" ול"קושי באסטרטגיות למידה" והתלמידים מופנים ל"כיתה טיפולית", כלומר ל"כיתה אורגנית", כלומר ל"כיתה סגורה", כלומר ל"כיתה מקדמת" – האם משחק הכסאות המוסיקליים הזה שינה משהו מהותי?
בהמשך, מאחר שגם תומכים וגם מתנגדים השתמשו במונח positive discrimination בארצות הברית לפני עלייתו של המונח Affirmative Action לטענתך אין יסוד משכנע. למעשה, מחוץ לארה"ב המונח שגור גם היום, כפי שתוכל לראות בחיפוש פשוט בהודעות לעיתונות של האיחוד האירופי, לדוגמה.
אהבתיאהבתי
לא להירואין, לקוקאין.
עם ההירואין זה הפוך, הוא מוביל לעישון סיגריות.
אהבתיאהבתי
בסוף, כמו הקמפיין לתקיפה באיראן, מפלגתו של לפיד (להבדיל, להבדיל כמובן) עוד תצא לדרך.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שטשטשו את הפנים כי מדובר בקטין (או ספק-קטין).
אהבתיאהבתי