"נתניהו וברק זה לא בובליל ובשבקין"


הכותרת? זה מה שאהוד ברק אמר. טוב, הוא כבר התוודה שהוא קורא הכל על ריאליטי. הצליח לו.
הוא גם הבטיח: לא 50 אלף הרוגים, לא 5,000 וגם לא 500. נתפשר על 50?

ראשית, דו"ח סבא"א המלא, למי שעתותיו בידיו. ותקצירו בעברית.

הארץ ומעריב זוכים הבוקר בפרס הכותרת המיותרת. איראן מפתחת נשק גרעיני? ועוד בחשאי? לא נכון.
ידיעות וישראל היום לפחות התחכמו, מי יותר ומי פחות על הדו"ח.
"בישראל לומדים את הדו"ח" – יש משהו ש"ישראל" לא יודעת?

יוסי מלמן משבח את הדו"ח ואת המנכ"ל היפני של סבא"א, יוקיה אמאנו, אבל לא בטוח שמשהו יקרה בעקבותיו.
עמוס הראל אומר שהחידוש בדו"ח הוא פחות בתוכן, שרובו ידוע למערב, ויותר במי שאומר את הדברים. וזה, כך, נראה לי, משפט המפתח הממצה.
מומחי ביטחון אומרים: לא לתקוף.
נדב איל מסביר מה דורש עימות עם איראן.
אחמדינג'אד: מצד אחד, הסוכנות מדברת שטויות. מצד שני, לא ניסוג במילימטר מהתוכנית.

כמה כמה
מעריב
: חצי מעמודי החדשות לדו"ח (עד ע' 13). עיקרי הדו"ח ב-2-3 ופרשנויות.
בהארץ הכי פחות היסטרים: סדיני 2-3.
ישר"ה: עד ע' 7.
ידיעות: עד ע' 5. כלומר, ידיעות די סיים את הפסטיבל בו פצח.

האף הארוך של נתניהו

האם יכולה להיות פדיחה גדולה יותר מזו ששני ראשי מעצמות מרכלים על ראש מדינה שלישי (נתניהו) ומכנים אותו "שקרן"?
והם, לא משקרים?
אגב, הנוסחים בעיתוניםשונים.
זה המקור: האתר הצרפתי וזו הידיעה, אם אני מבינה נכון. אז מהו התרגום המדויק (לא תרגום גוגל)?
כתבי מעריב מוסיפים שלדברי מקורות מדיניים "הצרפתים ייאלצו לעבוד קשה כדי ליישר את ההדורים מול נתניהו".
ומה עם אובמה? הוא גם שותף, לא?
תחילה התפלאתי שהידיעה מופיעה גם בישראל היום, אבל במחשבה שנייה, זה הולם: נתניהו כקורבן.

תרבות

במוסף ספרים של הארץ אפשר לקרוא (עוד) ראיונצ'יק עם יאיר לפיד לרגל צאת ספרו. נו, לא תלמדו ממנו משהו חדש.
תוך כדי חיפוש אחר האייטם מצאתי את הדבר הזה על המחאה של לפיד, מ-2005. מישהו יודע במה מדובר?
אתמצת:
הוא ישראלי כי הוא לא יכולהיות שום דבר אחר. התכונה הדומיננטית שלו: חרוץ. היה רוצה לפגוש את גאי טאליס, ממציא הניו ג'ורנליזם. המלצה למנהיגי המאבק: לשנות סגנון. בלי גסות רוח וצווחנות. הפוליטיקאים שהיה רוצה לראיין: בגין ובן גוריון.

כתבה פותחת חביבה מאוד בז'ורנל: תסיסתה הבלתי נגמרת של שבתרבות, ז'אנר מקומוני בן עשרות שנים (עופר מתן).
בין המנחים הנהנים: רועי כ"ץ, לשעבר ראש מערכת החדשות של וואלה! ונחמה דואק מידיעות, מנחה ותיקה ומבוקשת.

מאמר המערכת הוא "בהשראת נאומו של אנדריי ז'דאנוב על המדע והתרבות במפ' הקו' בבריה"מ (ל)בפני אגודת הסופרים הסובייטים, 1934":

"מצבה של העיתונות בישראל חמור. הדקדנס וההתפוררות שמאפיינים אותה מעידים על קריסת הערכים של השמאל. זמנם של הטקסטים שלה, ששיקפו את נצחון השמאל בשעתו, חלף לבלי שוב"

לחם עבודה

ישראל היום מנהל מו"מ להעברת הדפסת יותר ממחצית גליונותיו לדפוס מעריב. למה בדיוק? לכך אין תשובה.
היום העיתון מודפס במדפסיית הארץ.
היה והמהלך יתממש, האם בן כספית ימשיך לכתוב על ה"ביביתון" ועל סנשו פנשה שלו?

קרן נויבך הודחה מהגשת מבט שני.

מנשה רז ינהל את רדיו כנרת.

יואב צור (לשעבר עורך מעריב), שבספטמבר דווח על פרישתו ממעריב, וב-25 באוק' דיווח מעריב כי חדל לכהן בתפקיד מנכ"ל החברה והאופציות שהיו לו פקעו, יהיה, בהנחה שאמת בפרסום, עורך ממונה על המגזין (מוסף יומי של מעריב ובו 12 עמודים), שיש לו עורך בפועל, רועי בהריר. אולי זו הסיבה שאין קרדיטים במוסף.
ככה מתייעלים? הרי סביר שצור לא ממלא את התפקיד המיותר תמורת 7,000 ש' לחודש, נכון?

הצנזורית הצבאית מספרת שיש כמה בלוגרים שנמצאים תחת פיקוח בהסכמה של הצנזורה. אני לא ביניהם.

ועדת הכלכלה לא תדחה את פרעון החובות של ערוץ 10.
כתבה פותחת גם בעסקים של מעריב.

איך הנמלים מאורגנות לעבודה. אביבה משמרי.

סיפורו של עידן לנדו, הסרבנות, הכלא ואונ' בן גוריון עורר שדים רבים בבלוג וברשת בכלל. למי שהחמיצו אתמול.

ותוס' מהבוקר, מכתבו של פרופ' מיכאל מונד, יו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר.

לכבוד:
פרופ' רבקה כרמי, נשיאה

לרבקה שלום,
בימים אלה התברר לנו שהנהלת האוניברסיטה הטילה סנקציה כספית על פרופ' עידן לנדו. עידן ריצה מאסר בן שבוע בכלא הצבאי בשל סירובו לשרת בשטחים. עידן החזיר את חובות ההוראה שלו מיד לאחר ששב לעבודתו. אוניברסיטת בן גוריון הטילה עליו סנקציה: ניכוי מחצית משכרו בגין אותה תקופה, כ- 2,000 ₪, וזאת מאחר ולטענתה בעת שהיה נתון במאסר לא יכול היה לעסוק במחקר. זו היא כמובן טענה מלאכותית. איש מאתנו אינו נתון למעקב או לפיקוח בכל הנוגע למקום או לזמן בהם מבוצעת פעילותו המחקרית. הדרך להערכת ההישגים המחקריים אינה מצויה בשעון הנוכחות. היא ידועה ומעוגנת בתקנון האקדמי.  לפיכך, ארגון חברי הסגל האקדמי הבכיר מסתייג ממהלך זה.

אין בתקנון האקדמי או בכל הוראה תקנונית אחרת איסור על הבעת השקפה פוליטית זו או אחרת. אכן, יתכן תרחיש בו חבר סגל יפגע בדימויו בשמו  או בכבודו של המוסד, וזאת בהתנהגות או בהתבטאות בלתי הולמות, אבל מתן ביטוי לדעות פוליטיות אינה יכולה להיחשב להתנהגות בלתי הולמת .

אם יש מי שסבור כי פרופ' עידן לנדו הפר את חובותיו כחבר סגל כפי שהינן קבועות בתקנון משמעת הסגל האקדמי, שלא מילא בנאמנות את תפקידו כחוקר וכמורה, פתוחה בפניו הדרך הקבועה בתקנון זה. למטרה זו ממש קיים התקנון, לתכלית זו קיים ההליך המשמעתי. עונשים ניתן להטיל בתום הליך משמעתי. אין בעניין זה דרכי קיצור או דרכים חילופיות.

אשר על כן, הארגון לא ישלים עם  משפט השדה שנערך לפרופ' עידן לנדו, יתייצב מאחוריו וידרוש את החזר ה"קנס" שהוטל עליו.
אין לראות במכתב זה הבעת תמיכה בדעותיו או במעשיו של פרופ'  עידן לנדו.
ב ב ר כ ה
פרופ' מיכאל מונד
יו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר

העתקים:
רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן
מנכ”ל האוניברסיטה, מר דוד ברקת

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הודעה לעיתונות

יש לכם הצעה למי צריך לתת תעודת עיתונאי בעידן הניו מדיה?

אתר shituf.gov.il של השר מיכאל איתן פותח את הדיון בהענקת תעודת עיתונאי לבלוגרים.

לשכת העיתונות הממשלתית, החליטה לעדכן את הכללים לקבלת תעודות העיתונאי בהתאם לעידן הניו- מדיה ולקבוע כללים לחלוקת תעודות עיתונאי לבלוגרים וכתבי אינטרנט שונים. על מנת לגבש את הכללים, מנהל לע"מ אורן הלמן, בשיתוף עם שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, החליט על הקמת ועדה בראשות השופטת בדימוס שרה פריש במטרה לבחון את הקריטריונים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים, טכנאי שידור ועוזרי תקשורת, הקבועים בעיקרם בסעיפים 1 ו- 4 לכללים בדבר תעודות ואישורים לעיתונאים, לטכנאי שידור ולעוזרי תקשורת, ועליה לייעץ בדבר שינויים, או עדכונים, שיש לערוך בהם לאור השינויים בעולם התקשורת והטכנולוגיה.

תעודת העיתונאי מעניקה לבעליה, כניסה למקומות שמורים, מוסדות ממשלתיים וגם קבלת יחס שונה, לעתים, מפניות ציבור.
כעת, קוראת הועדה לציבור להגיש את הצעותיו לקריטריונים למתן תעודות עיתונאי, קריטריונים אשר יתאימו לעידן הניו מדיה ויכללו בתוכם בלוגרים, אנשי תוכן וכותבים מרכזיים בתחום הניו מדיה. את ההצעות ניתן להעלות באתר "שיתוף הציבור" עד 1/12/11.
הצעות הציבור יובאו לדיון בוועדה בראשות השופטת בדימוס פריש.

אורן הלמן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית: "לנו, בלע"מ ובמשרד ההסברה חשוב מאוד לשמוע את דעתו של הציבור בנושא חשוב זה. לכן הקמנו את הוועדה, לכן פרסמנו "קול קורא" לציבור ולכן קייימנו שולחן עגול באוניברסיטת בר אילן. שקיפות ושיתוף הציבור הם חלק חשוב במדיניות שלנו. אני קורא לציבור לפנות אלינו, להביע דעתו ולהשפיע בנושא חשוב זה".

יש עורכים בבית?

דורון פישלר בדק בעין הדג מהו "שובר קופות איראני" – כך כונה הסרט האנטישמי, טפו, צייד השבת. לא תאמינו כמה איראנים (מתוך 77 מיליון) הגיעו לצפות בו.

גיליון את חדש יצא לאוויר העולם, בהנהלה חדשה. מחיר הגיליון הועלה בשקל. קודם עלה 29 ש' ועתה הוא עולה 30 ש'. המחיר, בניגוד לחוק, לא מצוין על השער.

ההפניות מעוררות סימני שאלה:

"זהירות, קאלט!
אביה וחיננית עושות לכן סדר בטואלט"
או:
"120 שנה לספרו של אוסקר וויילד
תמונתו של דוריאן גריי
גם אנחנו יפים"

חבל שע' 2 בהארץ סובל מרשלנות עריכתית/הגהתית ככל העיתונים האחרים. אלו המילים הראשונות שקורא מי שפותח את העיתון. לא פדיחה?

באותו עמוד בדיוק נקרא יוקיה אמנו גם אמאנו וגם אנאנו.

שושנה חן (ממון, ידיעות) הייתה אתמול בחנות-בלאי של אברקרומבי בישראל, בקניון רמת אביב. לדבריה:

"החנות הייתה אתמול הומה אדם, כולל בני נוער נלהבים שקפצו בדרך הביתה והתרגשו מקולי קולות מפריטים מוכרים".

ייתכן. אני לא יודעת באיזה שעה הייתה הכתבת.
אני הייתי באותה חנות בדיוק בשתיים ומשהו בצהריים. היו בה יותר מוכרים מקונים. כלומר לא בטוח שקונים, יותר כמה משוטטים אקראיים. וזהו. אבל כאמור, אינני יודעת מתי הייתה שם חן וכמה שעות בילתה בחנות.

לפני פיזור

המחקר היומי:
"דיאטה פתאומית של בן או בת הזוג עלולה להיות סימן לכך שהם כבר לא מסופקים ממערכת היחסים ומבקשים למצוא בן או בת זוג חדשים"

לא נורא, אחרי המפץ הגדול הבא נתחיל מהתחלה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוגלנד, הודעות לעיתונות, היו ימים, יש עורכים בבית?, לחם עבודה, מן הארכיון, צרות בכותרות, שערים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

98 תגובות על "נתניהו וברק זה לא בובליל ובשבקין"

  1. חייל זקן הגיב:

    מצטיין בצניעותך…

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    התקינות הפוליטית נצחה את הצדק

    אהבתי

  3. לא להאמין הגיב:

    עכשיו, כשהעליון אמר את דברו, ליין ההימורים על האם קצב יכנס לכלא או לא הפך לדינמי ופורח.

    אהבתי

  4. בונד ג בונד הגיב:

    איזה כיף להתחיל את היום בצחוק, עד דמעות…

    גל"צ, אצל אילנה דיין – דב וייסגלס: "אני לא מבין בספינים". 😆

    אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    לגבי פישלר והסרט האיראני.
    OK, אז בערוץ 1 ניפחו קצת בשביל לעשות כותרות (וכל הכבוד על המחקר האינטרנטי), אבל עצם העובדה שסרט כזה מתקיים בחלל האיראני, כולל פרסומות בטלוויזיה, אומר הרבה.
    המשפט הבא של פישלר הוא דמגוגיה טהורה, הנמצאת במרחק פסיעה מהאשמת המוסד בהפקת הסרט:

    ובכל זאת, אי אפשר להגיד ש"צייד השבת" לא עשה את תפקידו. זה הרי, בבירור, סרט תעמולה, והוא עבד היטב לשני הכיוונים: האחמדניג'דים של העולם משתמשים בו כדי להפיץ שנאה לישראל, והישראלים משתמשים בו כדי להשניא את האיראנים בחזרה.

    ולקינוח, בפסקה האחרונה פישלר, כמו רבים מהניאו-אנטישמים, ממיר אנטישמיות טהורה לשנאת-ישראל. טוב שהוא לא אמר שהסרט לא אנטישמי, אלא רק נגד המדיניות של ממשלת ישראל הנוכחית.

    וזה הלפני פיזור שלי על הלפני פיזור שלך.

    אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    מתוך הידיעה על הצנזורית:

    בהקשר של פרשת ענת קם אמרה כי אין לה טענות כלפי עיתון הארץ, שהעביר את כל הכתבות שהתבססו על המסמכים לאישורה, אולם הוסיפה כי אישרה רק חלק מהפרסומים, מתוך הבנה שחלק מהמידע שעיתון הארץ ביקש לפרסם עלול לחשוף את המקור.

    א. לא ידעתי שתפקידה של הצנזורית כולל שמירה על בטחון מקורות של עיתונאים. האם היא גם עושה עריכה והגהה לידיעות שמגישים לה? ממליצה על תמונת ארכיון מתאימה? כותרת? קפה?
    ב. כמו שראינו, גם את זה היא (והארץ כמובן) לא עשו משהו.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      להבנתי הכוונה למקור הצבאי. כלומר לא פוסלת את הידיעה. פוסלת מידע המצביע על מקור המידע, ובכך מעלה את רמת אמינותו. כלומר מאפשרת להציג כ"מידע שהגיע לכתב הארץ", ולא כ"על פי מסמכים צבאיים", כנראה מתיחסת לידיעות אחרות מזו של החיסולים שם הוצג המסמך.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        וואו, איזה פליק פלאק עשית.
        אתה בטוח שלא נחתת בטעות על הראש?

        אהבתי

        • אורן הגיב:

          אז מה אתה אומר, שהגנה על ענת קם, לא נראה לי. כללית דרישה לעמעם מקור הגיונית. שהאויב ישבור את הראש, אם מדובר בתדרוך רקע מגמתי או הדלפה ישירה.

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            מניסוח הידיעה ב-nrg אני מתקשה להבין משהו אחר ממה שהבנתי (צנזרה מידע כדי שהמקור העיתונאי לא ייחשף. כמובן שהיא לא ידעה מי המקור.). תחושתי היא שהצנזורית מנסה מאוד להיות אחת מהחבר'ה בתקשורת (או יותר נכון בתהליך העבודה התקשורתי. לא התכוונתי ברמה הברנז'אית-חברתית), עד כדי חציית קווים מסויימת. אבל זו רק תחושה.
            ניסיתי להצליב ניסוחי ידיעות על אותו הכנס, אבל לא מצאתי שום דיווח אחר ברשת אודות הכנס ודבריה של הצנזורית.

            אהבתי

            • אורן הגיב:

              אני מניח שאין חובה למסור לצנזורה את המקור העיתונאי, למעשה אין לצנזורית סמכות לפסול ידיעה גם אם היא שקרית, השיקול היחידי בטחוני. אתה מתעקש להוסיף אותה למאפיית תקשורת, אקדמיה, מערכת משפטית ודפני ליף.

              אהבתי

              • שועלן הגיב:

                ברור מאליו שאין חובה כזאת. אחרת לא יכל להיות מוסד של צנזורה.
                בגלל זה לא אמרתי שהיא הגנה על ענת קם, אלא על המקור כאשר לא ידעה מי הוא.
                אני לא מתעקש, זה היא עצמה אמרה. זה הפתיע אותי.

                אהבתי

                • אורן הגיב:

                  אמרה "לא לחשוף".
                  אתה מבין- הגנה על מקור עיתונאי.
                  אני מבין- לא לחשוף מקור צבאי מסיבות בטחוניות.
                  מפשפש בראשי, באופן חריג, אני נשמע לעצמי יותר הגיוני. ומעושה כבונוס.

                  אהבתי

                  • שועלן הגיב:

                    תמשיך לפשפש, בסוף תמצא את הבלוטה שמעידה על המכה שחטפת.
                    איזה מין ניסוח זה "לא לחשוף מקור צבאי מסיבות בטחוניות"? כשצנזור פוסל הוא פוסל בגלל פגיעה אפשרית בבטחון המדינה. כמשדברים בצבא/צנזורה על לא לחשוף מקורות, הכוונה למקורות מודיעיניים, אבל ככל הידוע לי ענת קם לא מסרה מסמכים מודיעיניים שעלולים להפיל מקורות, ואם הכוונה לכך מדובר בניסוח בעייתי מאוד של הידיעה. בהקשר של ענת קם, אני לא רואה איך אפשר להבין את הניסוח הזה אחרת מאיך שאני הבנתי, אבל שוב, חבל שאין הצלבה עם שום דיווח אחר.
                    מישהו היה שם במקרה?

                    אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      אוף, עיתונאי מקבל את תכנית התקיפה של הכור בתימן. במידה ויכתוב "תוכנית התקיפה היא..", יפסל. במידה ויכתוב ,"הערכות על אפשרות תקיפה הן…", יתכן ויאושר. זה נקרא לא לחשוף מקור.

                      אהבתי

  7. שועלן הגיב:

    הנמלים מאורגנות יפה לעבודה, חבל שאחיהן הנמלים לא ממש מאורגנים לעבודה.

    אהבתי

  8. שועלן הגיב:

    כולם מתייחסים לרבין בדף הראשי, פרט להארץ, שבחר להזכיר את רבין רק דרך הגרפיטי נגד פעילת שלום עכשיו. יש פה אמירה?

    אהבתי

  9. בונד ג בונד הגיב:

    "אכן, יתכן תרחיש בו חבר סגל יפגע בדימויו בשמו או בכבודו של המוסד, וזאת בהתנהגות או בהתבטאות בלתי הולמות, אבל מתן ביטוי לדעות פוליטיות אינה יכולה להיחשב להתנהגות בלתי הולמת ."

    חה…

    לא.
    העניין כאן הוא ממש לא "מתן ביטוי לדעות פוליטיות" כי אם עבירה על החוק, מה שבהחלט פוגע "בדימויו או בכבודו של המוסד".

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אני לא חושב שזה בכלל רלוונטי.
      לו היו קונסים אותו על פגיעה בכבוד המוסד, אני מניח שזה היה צריך לעבור הליך משמעתי.
      מדובר פה בנושא טכני לחלוטין. הוא יצא למילואים, האוני' לא קיבלה כסף מבטח"ל כי הוא היה בכלא, ולכן הוא לא קיבל שכר.
      אפשר לטעון שמאחורי הסיפור הטכני הזה עומדים עקרונות אחרים, אבל כנראה שהאוני' מכוסה היטב.

      אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        ואני דווקא חושב שזהו הדבר הרלוונטי היחידי. לא סתם פרופ' מונד התייחס לכך.

        הרי גם שלנדו יושב על האסלה בביתו וחושב על המחקר, האוניברסיטה לא מקבלת כסף מביטוח לאומי… מה ההבדל? לגרסתו, הוא עבד והשלים. מה גם כשסירב בעבר, קיבל שכר כרגיל.

        אהבתי

        • שועלן הגיב:

          למיטב הבנתי, האוני' כלל אינה טוענת כי ניכתה משכרו בגלל פגיעה בכבוד המוסד.
          להלן תגובת האוני' בהארץ:

          "לנדו לא עבר הליך משמעתי מאחר ומדובר בהחלטה מנהלתית של הנהלת האוניברסיטה לנכות משכרו את תקופת המחבוש שהוא ריצה בגין עבירה על החוק, תקופה שעבורה אין האוניברסיטה משופה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר באופן סדיר משפה מעסיקים בגין ימי מילואים".

          לכן כל העיסוק בטיעון הזה הוא דחליל מצד לנדו ותומכיו.

          אהבתי

          • בונד ג בונד הגיב:

            אז לא נסכים.
            בעיני האונ' משתמשת בביטוח הלאומי כאמתלה.
            הטענה כי בכך שעבר על החוק, פגע במוסד ובתדמיתו ולכן יש להשית עליו סנקציה, חזקה יותר. ר' תגובת הנשיאה בוואלה, שמדברת בעד עצמה, כך שלנדו צודק בטענתו על התירוץ החוקתי, אבל הסנקציה בהחלט מוצדקת ואני לא חושב שמישהו יכול לחלוק על כך שמרצה עבריין פוגע בתדמית האונ' בה הוא עובד. זה כמו שתופסים מאפיונר בכיר (להבדיל, להבדיל!) על עבירת מס שולית.

            משעשע ביותר לקרוא את הגרסאות על סדר היום בכלא. אם זה היה שבוע "פורה במיוחד", מעניין לדעת מה עושה לנדו בסתם שבוע רגיל…

            אהבתי

  10. גל אל-איי הגיב:

    כבוד רום מעלתה באברקרומבי – אחת מהחנויות הכי מאוסות מטעם הקפיטליזם האמריקאי ? לאן הגענו ולאיפה ניפנה?

    אהבתי

  11. קרניבור הגיב:

    כנראה שיש בסיס לעובדה שיש משהו "לא בסדר" בצמחונים ובטח ובטח בטבעונים. שווה קריאה.

    אהבתי

  12. אורן הגיב:

    ברק התמכר לריאליטי לצרכי השלילה הרטורית. נתניהו מעדיף אופרות סבון לשיפור הפאוזות הדרמטיות. לנדו לוקח את שניהם ברביצה על מזרון הכלא הצבאי.

    אהבתי

  13. תמי הגיב:

    הקטע המצוטט אינו של לפיד, כי אם פורסם באפעס, כך גיליתי במרחב האינטרנטי.

    אהבתי

  14. רק מלה הגיב:

    OH DEAR!

    אהבתי

  15. captain beefheart הגיב:

    בשורה מצערת לשועל הוותיק מנחם לס
    מקווה שיצא מזה בשלום, בזול ומהר.

    אהבתי

  16. רג'ינה פרקולטור הגיב:

    איראן כמעט נוגעת בפצצה, ואת מסכמת את מפעלות התקשורת בבביטוי המזלזל: "פסטיבל".
    יותר דקדנטי ומנותק מזה – לא יכול להיות.
    ניפגש בחמש אחרי ההפצצה, או שלא.

    אהבתי

  17. רק מלה הגיב:

    "דיאטה פתאומית של בן או בת הזוג עלולה להיות סימן לכך שהם כבר לא מסופקים "

    זהירות– ירידה במשקל.

    אהבתי

  18. ב/גרמשי הגיב:

    דווקא מההיסטוריה אפשר לראות מחקרים וכתיבה שהתפתחה בכלא. מגרמשי ועד למיין קאמפף. דווקא בתא קטן, בלי גירויים חיצוניים, אפשר להגיע למסקנות לפעמים יותר מאשר במשרד עם גישה לרשת, טלפונים וכו'.

    אהבתי

  19. . הגיב:

    כדאי לשים לב שהן פרופ מונד והן פרופ גביזון יוצרים מסך עשן מרשים למדי ומתעלמים מהטענה העיקרית (שמהווה את הבסיס המשפטי האיתן של ההחלטה) של בן גוריון לגבי עניין התשלומים מהביטוח הלאומי. תגובותיהם של השניים הן לא יותר מהגנה מגושמת ומגוחכת על הגילדה. הם בעצם מתנהגים כאחרוני ראשי ועדי העובדים רק עם איזו הילה קטנה מעל הראש. צריך להבין מה עומד מאחרי העניין הזה. זה לא חופש אקדמי ולא חופש ההשקפה הפוליטית. זה החופש לעשות מה שבא לך (ולא לעשות כלום אם בא לך) מרגע שקיבלת קביעות אקדמית. זה הכל. המכתב של לנדו הוא מכתב נפלא כי הוא מגלה את האמת (ורק את חלקה למען האמת כי המציאות הרבה יותר גרועה). הטענה " עשיתי מחקר מהכלא" היא טענה אבסורדית שנראית כאילו לקוחה ממערכון של החמישייה הקאמרית או משהו כזה. כאיש מדעי הטבע וחבר סגל אקדמי בעצמי הייתי אומר שלנדו במכתב הזה אולי תרם את תרומתו הגדולה ביותר למחקר המדעי, משהו שאולי יעמיד אותו בשורה אחת עם ניוטון, סאלק ואחרים. וזה למה? כי השאלה המרכזית בעולם האקדמי היא שאלת הקצאת המשאבים. במילים פשוטות, אילו מחלקות מיותרות ויש לסגור ואילו יש לטפח. ובכן, מהיום יש את "קריטריון לנדו": מחלקות שאת ה"מחקר" שלהן אפשר לבצע מהכלא הן מחלקות שאפשר לסגור בלב שקט.

    אהבתי

    • ניימן הגיב:

      אני שואל באמת נימוס ובסקרנות (בלי ציניות 🙂 ): למה אי אפשר לעשות מחקר מהכלא? מה ההבדל בין חדר רגוע א' (בית) לחדר רגוע ב' (כלא)? מה גם שזה כלא צבאי, לא תל-כביר.

      אהבתי

      • . הגיב:

        זו בדיוק הנקודה (אני מודע לאירוניה). אפשר לחשוב בכלא (אני די בטוח שיגאל עמיר חושב לא מעט). אי אפשר לעשות מחקר. כלומר, אי אפשר לעשות מחקר בתחום מדעי רציני. מה שז'אן ז'אנה עשה למשל, ועשה נפלא אגב, זה לא מחקר. לא נראה לי שדב רביב פיתח את החץ 4 בזמן שהותו בכלא. לא חושב שהוא יטען ששהותו בכלא תרמה לעבודה המדעית שלו. מכל מקום הנה תאור של השגרה בכלא צבאי. לא נראה לי שיש אפילו זמן לחשוב

        V: הרמתי ידיים.

        אהבתי

        • ניימן הגיב:

          למעשה, אם אין עבודות – ולמיטב ידיעתי למילואימניקים שמגיעים לשבוע אין – אז השגרה די פנויה. בתיאור האישי פה טוענים שהיא גג-גג שעתיים (כולל ארוחות):

          בהחלט יש זמן לחשוב.

          אז עדיין לא הבנתי *למה* אי אפשר לעשות מחקר בכלא (שאר ההודעה שלך די חזרה, בכל מיני וריאציות שונות, על הדעה שאי אפשר לעשות, אבל מלבד היבט זמן החשיבה – אליו התייחסתי למעלה, לא הבנתי מה הבעיה הקונקרטית)

          אהבתי

          • . הגיב:

            אתה צודק. אנסה להסביר שנית. מחקר מדעי כולל הרבה יותר מלשבת ולחשוב. חשיבה נטו טובה לסופרים,בלוגרים הוגי דעות חשובות יותר או פחות. כל זה חשוב מאוד אבל לא מצריך החזקת מעבדה, סטודנטים גישה למאגרי מידע אינטרנטיים אקדמיים (בעצם כל מה שאתה כאזרח משלם עליו). מי שטוען שהוא עובד בעיקר מהבית זה אומר או שהוא לא באמת עובד או שיש לו סטודנטים שעושים את כל העבודה בשבילו והוא לא ממש טורח להסתכל על הנתונים שלהם ולנתח אותם, ודאי לא טורח להיות חלק מהמחקר עצמו. מדע זה ניסוי, זה איסוף נתונים, ניתוח נתונים ודליית מידע מהנתונים, זה דיון רציף עם התלמידים שלך שהם אלה שמחזיקים ומעודכנים את רוב המידע על הנתונים. אתה לא יכול לעשות את זה מהכלא. אתה בקושי יכול לעשות את זה מהבית.

            אהבתי

            • ניימן הגיב:

              סטינו מהנושא. עכשיו אתה מדבר על המקרה היותר כללי של "מחקר לא מהמשרד". בתור דוקטורנט למתמטיקה אני לא מסכים איתך – בטח לא בעידן האינטרנטסקייפצ'טים וכו' – אבל ייתכן שאתה לא מחשיב מתמטיקה כמדע :]

              מקסימום נתווכח על זה בעתיד לאחר נאום קבלת מדליית פילדס שלי..

              אהבתי

              • . הגיב:

                🙂
                יפה. מכל מקום אכן יש ויכוח אם מתמטיקה היא מדע ניסויי. אני חושב שמתמטיקה היא תחום יוצא דופן (אפשר לראות בזה קריאה למתמטיקאים למלא את בתי הכלא הצבאיים.)

                אהבתי

                • ניימן הגיב:

                  lol! (לא בשנים הקרובות אצלי לפחות..)

                  אהבתי

                  • . הגיב:

                    וכדי להחזיר את הדיון לנושא הבלוג הזה, את חמש דקות החיפוש שעשיתי בגוגל שמראה שלנדו לכאורה שיקר בפגישה עם רבקה כרמי צריך ויכול היה לעשות כל עיתונאי רציני שדווח על הסיפור הזה. העובדה שאף אחד לא דווח על זה היא בושה למקצוע ואם להיות יותר ספציפי זו בושה אישית של טלילה נשר שדווחה על העניין בהארץ.

                    אהבתי

          • תומר הגיב:

            ניימן, אני חושב שהדיון לא אמור להסתפק בשאלה "האם בכלא ניתן או לא ניתן לבצע מחקר תיאורטי", אני מניח שתיאורטית ניתן אבל זו לא שאלה חשובה.

            בין פרופסור לנדו לאוניברסיטה יש הסכם, אולי אפילו כתוב אבל לא בהכרח, הסכם המפרט את אופי ההתקשרות ביניהם, מה משלמים לו ולמה הוא מחויב בתמורה. לא ראיתי הסכם כזה אבל חזקה עליו שהוא קובע מסגרת פיזית כלשהי לפעילותו המחקרית של פרופסור לנדו, אולי לא בהכרח חובת נוכחות בין כתלי המוסד אבל קשה לי להאמין שאין סייגים על פעולותיו של לנדו.

            אני מניח שכשהוא נוטל חופש מנוכים לפרופסור לנדו ימי חופש כדין אף שאולי בזמן חופשתו הוא התקדם מאוד במחקרו.

            בוא נחשוב רגע ביחד מה היה דורש פרופסור לנדו מהאוניברסיטה אם היה יושב בכלא צבאי, לא בגין פעילותו הפוליטית ההירואית אלא מסיבות אחרות, כשל בטיחות במטווח נניח, האם גם אז היה עומד על תשלום משכורתו או שדרישה זו שמורה רק לריצוי מיוחס של העונש, ריצוי השמור לעונש על מעשים נאצלים בלבד?

            אהבתי

        • . הגיב:

          רגע רגע, והנה מצאתי את תאורו של לנדו עצמו את שהותו האחרונה בכלא. לנדו מתאר בפרוטרוט את השגרה שלו. שום אזכור לחשיבה, קריאת מאמרים. כלום. לנדו מספר שישן הרבה, אכל הרבה וזהו בערך. מעניין אם רבקה כרמי ראתה את זה לפני שקבלה את ההחלטה שלה.

          אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        בכלא אין חופש אקדמי. ולמדנו מהאקדמים שבלי חופש אקדמי
        אקדמאי לא יכול לעבוד. מ.ש.ל

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אני חוזר על מה שכתבתי במקום אחר.
        בכלא אין חופש אקדמאי. לדעת כל האקדמאים לא ניתן לעשות מחקר אקדמי
        בלי חופש אקדמי. מכאן שבכלא לא ניתן לעשות מחקר אקדמי. מ.ש.ל

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      @.
      (מקווה ששני הסימנים הללו יחד לא יוצרים איזה סמיילי מוזר)

      המשכת יפה את קו המחשבה שלי מתאמול, בכל האספקטים, כולל הוכחת התחושה שהיתה לי שהוא משקר (או לכל הפחות מפריז) בנושא עבודתו בכלא (אם זו דרכו לסתור את עמדת האוני', היא לא היתה מופיעה כבדרך אגב בסוגריים במכתבו).

      אהבתי

  20. אזרח מודאג הגיב:

    קראתי את דו"ח סבא"א בעיון,הפכתי והפכתי בדבר ולצערי אין מנוס אלא מלהפציץ את טהראן ולהפוך אותה לפארק שעשועים ענק לכלבים או לאורווה לסוסים.
    אני מצטער שזה הגיע לידי כך אבל אין ברירה. אני קורא למפקד חה"א לשלוח כבר היום את מטוסי הקרב כדי לבצע את המשימה.

    אהבתי

    • אורן כלב משועמם הגיב:

      אשמח לפארק שעשועים קרוב יותר לביתי (מרכז תל אביב, דה). נא אעבר פנייתי לאזרח המודאג המקורי. אורוות סוסים לא רלוונטי.

      אהבתי

  21. אגנוס הגיב:

    תקציר מכתבו של מיכאל מונד לרבקה כרמי: "בחייאת, הרי את יודעת שתמיד אנחנו לא עושים כלום".

    אהבתי

  22. רק מלה הגיב:

    סרקוזי ואובמה עשו לי את היום

    אהבתי

  23. חייל זקן הגיב:

    לא מובן לי מדוע הסרט האירני מוגדר כאנטישמי, הרי מדובר בקליפ של ועדת טל.
    יהודי חרדי וג'ינג'י (לא מצביע ש"ס) מלמד את נכדו להשתמש בנשק ושולח אותו להילחם בערבים.
    ימות המשיח, או המהדי

    אהבתי

  24. captain beefheart הגיב:

    ססאממק. הרסת לי הכל. מבטל את חדר הכושר להערב והולך לפרק חבילת במבה קוביות עם מילוי נוגט

    אהבתי

  25. חיליק הגיב:

    – זה רק אני, או שבשבוע האחרון שערי 'ידיעות' וישר"ה, זהים בשיעור חריג?
    – על הצנזורה בבלוגספירה, כבר נכתב כאן.
    – חישוב מהיר מעלה ששכרו של עידן לנדו עומד על למעלה מ-16,000 ש"ח.
    לא יפה להוריק מקנאה ברבים, אבל אני חייב לציין שזה בהחלט לא רע עבור עבודה מהבית, סליחה, מהכלא.

    אהבתי

כתיבת תגובה