חדשות היום
פיצוץ מסתורי באיראן. 15 הרוגים.
לא נראה לי שאני צריכה כבר להתבאס מזה שלא הצטיידתי בערכת אב"כ.
מקור ראשון
ד"ר ישי עופרן, אחיה של חגית עופרן, העומדת בראש צוות מעקב ההתנחלויות בשלום עכשיו כתב שהרוצח (העתידי) של אחותו מסתובב בינינו.
"יש לערער על סמכותם של רבנים שמסכימים לאלימות. אין להשלים עם בריונות, שכן כאשר יתברר לבריונים שפעולותיהם האלימות אינן מביאות אותם למטרתם, יחמירו הם את מהלכיהם ולבסוף מאן דהוא ילחץ על ההדק".
קרנית גולדווסר התראיינה למגזין נשים. לרגל המאורע לבשה שמלה חסודה במיוחד.
7 ימים
איך עוקפים את איסור היועמ"ש על נחום מנבר להתראיין?
כותבים (שוש מולא): "חבריו מספרים", "אומרים פרקליטיו", "מקורביו מספרים", "אמר מנבר לחבריו", "עו"ד ריכטמן", "אחד מחבריו", ועוד ועוד המצאות יצירתיות.
בשערים ובהפניות אפשר לתעתע בקוראים וביועמ"ש:
כותבים "גרסת מנבר" וגם "מיוחד: חשבון הנפש של נחום מנבר והמאבק לראות את בנו"
וגם "בלעדי – נחום מנבר, שהורשע במכירת מידע לאיראן, יוצא מהכלא ומתכונן למלחמה הבאה: להיות אבא לבן שאינו מכיר".
מה טענותיו של האיש? לא ברור. מה הוא רוצה וממי?
"באחת ההזדמנויות נשמע מנבר אומר למקורביו שהוא אמנם מבין את היחס העוין שהוא מקבל מגורמים שונים, אבל לא מוכן להשלים איתו. 'נמאס לי', אמר להם מנבר לדבריהם, 'ואני בהחלט שוקל לנקוט צעדים; אולי להגיש תביעת דיבה על מנת להפסיק את הרדיפה הזאת אחריי. בעצם המאסר הממושך שהוטל עליי אני מרגיש שנגרם לי עוול קשה. שהרסו לי את החייים, ועכשיו, בגיל 65, אני צריך להתחיל את הכל מהתחלה".
אה? נו, זו העסקה: אתם מקבלים חומר ובתמורה מביאים את טענותיי נגד כל מי שרק אפשר.
חוץ מזה אין מה לדאוג: הוא קיבל כמה הצעות עבודה, ומחפש אישה טובה להקים איתה משפחה. לאור הפנייה הפומבית הזאת אני בטוחה שלפני שנגיד נחום מנבר בהיפוך אותיות אפשר יהיה כבר לראות כיתוב תמונה בעמודים האחוריים מחתונתו המרגשת.
7 לילות
אלמלא הטוקבק של נומרולוגית, ספק אם הייתי רואה שיש כתבה על תאומים אחים שהשתתפו בהמירוץ למיליון. בלי להעליב, ממש לא, יש כתבות לא מעטות ששקופות לי. לרוב כאלו שיעסקו במירוץ למיליון או בהישרדות או באח הגדול (אף שחטאתי בצפייה לא פעם) או בכוכב נולד או במאסטר שף למינהו. אני לא מסוגלת לצפות בתוכניות האלו, ולכן במהלך הדפדוף בעיתונים, שהוא תמיד דפדוף, אין שום עוגן שיעצור אותי שם. לרוב. ברור שיש יוצאים מהכלל.
כדי לנסות להיות קשובה עברתי עליה ברפרוף, ועל אף הדרמה שאני אפילו יכולה להזדהות איתה – האחים הראל הם תאומים שכל החיים בקושי תקשרו – לא מצאתי עניין שיביא אותי לכתוב על הכתבה שכנראה אינה מהגרועות בסוגה (נבו זיו, צילום יונתן בלום).
ז'ורנל
אלון עוזיאל כותב קווים לדמותה של הבימבו. וזו ההגדרה שלו: "בחורה שאוחזת בנתונים פיזיים מרשימים ובמנת משכל נמוכה".
ואז הוא מוסיף: "השאלה אם מרילין מונרו הייתה בימבו עודנה פתוחה".
איך פתוחה עם 168 IQ? אוקיי, היא מעולם לא עשתה את המבחן. ונניח שהאיי קיו שלה הוא 120. עדיין.
הבעיה המרכזית היא, אני חושבת, חוסר יכולת של רבים וטובים מאיתנו להכיל את האופציה הנשית של גם וגם.
עוזיאל מהרהר בקול מהן האופציות הצפויות לבימבוז, בנות ה-17-31 בעוד עשור: "במקרה הטוב ישתתפו ברוקדים עם כוכבים… במקרה הרע הן יזדקנו". נו, מה כבר יכול לקרות לנשים בגיל 27-41.
על מנת לבחון אם משפט כלשהו הוא מיזוגני או לא, פשוט שנו נשים/ לגברים, ותראו מה קורה.
יפה שעמוד לאחר מכן מבקר איתי זיו את דמותו "המיזוגנית למדי" של הבמאי משה גז.
גם רוגל אלפר, כמו נחום מנבר, מחפש אישה. אבל היא צריכה להיות ממולחת, שתדע לשמור עליו בעולם סוחרי חלקי החילוף (יש לו איזה עניינים עם מכוניות). שתי ההצהרות של הגברים הללו, כך לדעתי, משנות את עולם הדייטינג המקומי.
סופשבוע
למה רק לשלמה ארצי מגיע (איור בו הוא נראה בן 21)? הנה צביקה פיק, ילד פלא נצחי, זוכה גם הוא להסתופף בצלו של דוריאן גריי בן ה-120, בזכות הצלם רון קדמי. הידד.
במה זכינו? הוא בן 60. בלי אף קמט, כך לדבריו.
גלובס/ G
הקרב על מי שחרר את גלעד שליט עוד לא נגמר, והנה עוד טוענת לכתר: עו"ד אמי פלמור, ראש מח' חנינות במש' המשפטים.
הארץ
אורי דרומי על תחרות האיות של משרד החינוך וטדי הפקות, אלוף העברית, בה נפסלה נכדתו כי אייתה אילחוש ולא אלחוש.
התחרות הזו מערערת אותי, כמו שכבר סיפרתי ואספר שוב, מאחר שהגיתי אחת כזו בשם מילה שלי (שם עדיף פי אלף על אלוף העברית). בשולי הטוקבקים אפשר לקרוא התכתבות ארוכה שלי עם אדם בשם עמית, שממנה עולה ששנינו לא דוברים אותה עברית.
ירון ברלד, קומיקאי, כתבת השער. יש החלטות שאני מתקשה להבין, אבל כנראה שרגע לפני פריצה לפריים טיים בהחלט שווה משהו.
ישראל השבוע
אם יש פה כתבה על "קדימה הולכת אחורה" אפשר להתייחס אליה כנטולת פניות?
הכתבה מנסה לספק תשובה איך הגענו ל-950 ש' למנה, על פי דו"ח המבקר:
פטריות מטוגנות ועלי אנדיב ממולאים, בשר מוקפץ ופרלינים. על כל שולחן בקבוק יין ובר משקאות חריפים בצד.
הייתה גם מערכת תאורה והגברה ופטריות חימום (לא למאכל) שהוצבו ליד השולחנות. אז אולי מנה = לא רק האוכל אלא גם כל ההוצאות הנלוות?
חשבתם שרפואה פרטית יכולה לשחרר אתכם ממחדלים וטעויות? למה? טיפשי מצדכם.
עוד קצת קצב
אמנון שומרון כותב במקור ראשון (שער והמשכים):
"את דמו שפכו כולם: האריות, הנמרים והצבועים. בתי המשפט היו בסך הכל תפאורה עלובה לחוויה הגלדיאטורית, הפורנוגרפית הזו. האירוע כולו היה מחזה ימי ביינימי של שנאה קמאית כלפי האיש שגנב את הנשיאות מהאליטה הלבנה. שבחירתו – כפי שהתבטאו בזמנו – דומה בעוצמתה לרצח רבין".
שומרון הוא יועץ תקשורת, כך כתוב בסוף דבריו.
אלא ששכחו לכתוב שם שהוא יועץ התקשורת של קצב.
הצילום של תומר אפלבאום מבית המשפט מופיע גם בשער הארץ וגם במדור של נחום ברנע בידיעות בחיתוך מעט שונה. הנשיא בגבו למצלמה, מעליו הילת ירח (כלומר קישוט קיר עגול ולבן). בצד הימני שלו מבצבצים מעבר לכתפו שי גולדן וגדעון לוי, היושבים האחד ליד השני. מאחוריהם סיון רהב-מאיר עם סמארטפון אדום. או שמא מראה? את שאר העיתונאים שכנראה יושבים באותן שורות בדיוק אני לא מזהה. אם מי מכם מזהה, בבקשה.
מצד שמאל למטה יש שלט "שמור, משפחה".
קצב נראה כמו אחת הדמויות של מגריט, אבל אי אפשר לטעות בו. הוא לא נראה כמו "כל אדם". החליפה השחורה, השיער הלבן, היד בכיס, את כל אלו למדנו להכיר. בגבו למצלמה, האור מאחוריו, הוא היחיד כמעט שבפוקוס, כל שאר הדמויות המטושטשות קמעא תולות בו עיניים. צילום ייחודי ושווה יותר מכל האיורים והצילומים עגומי המבט ומכווצי הגבות.
רשת/ פייסבוק/ בלוגלנד
עורך הפטריוט ניוז, דיוויד ניוהאוז, על סיקור פרשת עוזר המאמן ג'רי סנדוסקי מפן סטייט, הנאשם באונס ובהתעללות בקטינים.
(תודה לאורן).
עוד על פן סטייט.
אישה לא תגדל כלב מחשש זימה. בחיי אלוהים.
לחם עבודה
שי גולדן (גולדנגייט, סגנון) מזכיר את הראיון שלו בליידי גלובס:
"…המראיינת כתבה שם שאני מרוויח 'לפי הערכות של גורמים בשוק התקשורת' הרבה מאוד כסף. האמת היא שאני מרוויח פחות, ממש פחות, אבל מה זה משנה".
זה משנה. ההערכה הייתה 60 אלף ש' בחודש ברוטו. אם "ממש פחות" אומר חצי, זה ממש באסה לאיש, שעזב את הארץ, בין היתר, לדבריו, כי לא הוערך מספיק כלכלית. סגן עורך מעריב, שגם כותב לעיתון כ-1,000 מילה ביום בממוצע חודשי מרוויח "ממש פחות"? זה כמעט גובל בניצול. ואני רצינית.
אגב, משכורת ברוטו של 60 אלף (ובישראל מדברים בברוטו) זה 33,502 בנטו. פחות או יותר.
מה שלום עיתון העיתונאים של טובי פולק? הוא דיווח אתמול בעמוד שלו בפייסבוק שהאתר כבר כמעט מוכן, ושכמאה עיתונאים נרתמו למלאכה.
לפני פיזור
סטש מיסז'ניקוב מודה לכם אף שים המלח לא נכנס לשביעייה. עכשיו הוא יוכל למות בשקט. ים המלח, הכוונה.
הערב עצרות לזכר רבין. בכיכרבין ינחה הגשש החיוור שייקה לוי.
ולווט אנדרגראונד 
האחים במירוץ למיליון הם לא תאומים, יש ביניהם הפרש של כ- 10 שנים (כמו ביני לבין אחי התאום).
אהבתיאהבתי
או שאף אחד לא קורא את הבלוג או את 7 לילות, או שאף אחד לא רואה את המירוץ למיליון.
אהבתיאהבתי
נו טוב, אז הוא אמר. אולי הוא אוסף בולים/נשים/ילדים – מחק/י את המיותר
אהבתיאהבתי
דבורית, מי אמר שמנבר מחפש אשה ? לפי מקורות זרים הוא בקר בחופשותיו מן הכלא גב' אחת בתלאביב ויש להם ילד כבן 5. הגברת והילד שמורים במערכת מחשש עינא בישא
אהבתיאהבתי
(7 ימים, ע' 28, טור שני, פסקה שלישית מהסוף).
אהבתיאהבתי
חוששתני שלא הבנתיך כדבעי, אכתוב שוב את מסקנת העניין:
דין זכר ונקבה זהה בדיני יחוד, כולל ייחוד עם בהמה.
שוב: אין חילוק הלכתי בין איש לאשה בכל הנוגע להרחקה מעבירה. דיניהם שווים זו לזה.
ה״מאמר״ אליו קישרת, טוען אחרת, ומסלף ביודעין את דרכו למסקנה. זה הכל.
(את יכולה כמובן לשאול מה ההגיון להחמיר ולהרחיק כל כך, אבל זה נושא לדיון אחר).
אהבתיאהבתי
המאמר אליו את מקשרת – כהרגלם של מאמרים מבית היוצר של "דעת אמת" – , מלאי בטעויות, שיבושים וסילופים גסים. כל פרט בתוכן המאמר מוטעה בפני עצמו, ובצירוף כולם התוצאה בין עצובה למשעשעת.
תרשי לי להשיב רק על הטענה כאילו "אשה לא תגדל כלב מחשש זימה", שמולו נזדעקת, ובכן:
לשון המאמר "ויתירה מכך, בתלמוד (בבא מציעא עא ע"א) נאסר על אלמנה לגדל כלב שמא תזדקק לבעילתו, כך כתב הרמב"ם: "אלמנה אסורה לגדל כלב מפני החשד" (הלכות איסורי ביאה פ"כב ה"טז). לעומת זאת לגבר אין איסור לגדל כלבה", עד כאן.
שני שקרים יש כאן, א' כאילו חשדו שמא האלמנה תבוא לקיים יחסים עם בעל החיים שהיא מגדלת. ב. שגבר נחשד פחות מאשה בעניין ייחוד.
וכך כתב הרמב"ם בהלכות 'איסור ייחוד' "ואם נתרחק אפילו מייחוד זכר ובהמה הרי זה משובח וגדולי החכמים מרחיקים הבהמה כדי שלא יתייחדו עימה".
ובספר 'ארבעה טורים', (ספר יסוד הלכתי שעל בסיסו נכתב ה"שולחן ערוך". בסימן כד בחלק 'אבן העזר'): "ישראל לא נחשדו על משכב זכור וכל משכב בהמה, לפיכך מותר להתייחד עימהם, והמחמיר על עצמו שלא להתייחד אפילו עם בהמה ואפילו עם אביו, הרי זה משובח".
כלומר: מן הדין אין איסור ליהודי, בין איש ובין אשה להתייחד זה עם זה או עם בעל חיים, שכן אין אנו חושדים שמא הם יבואו לקיים יחסים ביניהם. יחד עם זאת, משובח וראוי שלא להתייחד ככל, אפילו איש עם אביו.
מקור הדין הוא בגמרא מסכת קידושין דף פב "תנן: אמר רבי יהודה לא ירעה רווק בהמה, ולא ישנו שני רווקים בטלית אחת, וחכמים מתירים". כלומר, רבי יהודה רצה לאסור על גבר שאינו נשוי לרעות בהמה לבדו! אלא שחכמים חולקים עליו ומתירים.
נסכם: למרות שאין זה אסור מן הדין, ראוי לזכרים ולנקבות להתרחק ולא להתייחד, בין עם זכרים, בין עם נקבות ובין עם בהמות, למרות שאין כל חשש שיבוא להיכשל בהם.
אם ככה מדוע פסקה הגמרא "ארמלתא לא תרבי כלבא"? כלומר, אלמנה לא תגדל כלב?
הפלא ופלא, 'תוספות' (מפרש הגמרא הבסיסי, שמודפס על דף הגמרא יחד עם רש"י) כותב כך: "משום לזות שפתיים בעלמא, לפי שהולך אחריה, שלא נחשדו ישראל על הזכור ועל הבהמה, וגם אין אסור להתייחד".
אופס!
תוספות כותב בפירוש, שאין אנו חושדים שהאשה תחטא עם כלב! אלא שכיוון והכלב הולך אחר האשה, עלולים הרואים לחשוד בה שמא היא עוברת עבירה עימו. אך תוספות מסביר בפירוש, שזוהי "לזות שפתיים" בלבד, ובאמת אין חשש אמיתי שדבר כזה יקרה, כמו שהבאתי.
בקיצור, המאמרון הזה, בתוך האתר כולו, הוא בליל מילים, ששונא דת קיצוני רוקח כדי ליצור מצג-שווא בעיני העם התמימים והתמימות. שונא את זה.
אהבתיאהבתי
NICE TRY
אהבתיאהבתי
תשמעי גיברת רבמילה, בחיי שבדיון הזה אני חושב שאנחנו נמצאים באותו צד של הטיעונים אבל איזה מין ויכוח את רוצה לנהל פה אם כל מה שיש לך להביא לשולחן הם רק משפטי ביטול כאלה.
אם הייתי קטן אמונה יותר וספקן גדול יותר בכישורייך הלוגיים, הייתי מעלה בדעתי שאין לך באמת מה להשיב לטענות, בין אם הן נוגעות לדעת ההלכה על מעמד האישה, לדעת הציבור על זכות החוקר האקדמי לקבוע את מסגרות עבודתו כרצונו או ליכולת הצעירים לגבש את דעותיהם הפוליטיות לבדם על אף החוברת שהם מקבלים מהצבא בפתח הבה"ד. אבל אני לא.
אהבתיאהבתי
גיברת?
אהבתיאהבתי
אלא אם כן התהייה שלך נוגעת לסוגיית "זה לא גיברת זה אדון" (נדמה לי שראיתי שהשתמשת בלשון נקבה באחת התגובות שלך), יש פה לדעתי יופי של דוּגמה למה שטענתי.
יכול להיות שיש לך מה לענות לי (או לחיליק), יכול להיות גם שלא, לא יודע. יכול גם להיות שסתם לא בא לך לנהל דיון, אבל אז אני הקטון ברמשי השדה פשוט לא מבין למה לך הוואן-ליינרים האלו, במה הם טובים יותר מלא לכתוב כלום?
אהבתיאהבתי
אשיב לך ב3 חלקים כמו שמקובל בצה"ל
1 "גיברת לא מקובל עלי. נתפשר על "גברת".
2.הניק שלי מצביע על כך שאני בעד לצמצם.
3. אם תקרא את בין השורות של מאמרה של אבירמה גולן
תבין מדוע אין לי עניין להתפלפל אתך או עם חיליק.זה מעבר לכוחותי.(שום דבר אישי).
אהבתיאהבתי
1 "גיברת לא מקובל עלי. נתפשר על "גברת".
אוקיי, סליחה (לא יותר מערבסקה אמנם, לא התכוונתי להפוך את הביטוי לאישיו)
2.הניק שלי מצביע על כך שאני בעד לצמצם.
לצמצם זה מצוין כמו שיודע כל רוטב אבל כמו שיודע כל רוטב, חשוב לשמר את המהות.
3. אם תקרא את בין השורות של מאמרה של אבירמה גולן תבין מדוע אין לי עניין להתפלפל אתך או עם חיליק.זה מעבר לכוחותי.
זה בסדר, באמת, אבל למה בכלל לכתוב אם ככה, מה הוסיפה תגובת ה"NICE TRY" לדושיח?
אהבתיאהבתי
אסביר לך בקצרה מה מקפל בתוכו הNICE TRY- ובזאת אפרוש מהדיון שלא מוביל לשום מקום. כאשר אלי ישי יוצא אל כל המקרופונים בימי ראשון כדי "לתרגם" את דרשתו של הרבובדיה בימי ראשון. אני אומרת (למכשיר הרדיו) NICE TRY. תאמין לי, מסר קצר נקלט טוב יותר מהסברים ארכניים ומתישים.
אהבתיאהבתי
לצערי האמיתי לא הבנתי למה התכוונת.
לעניין הסייפא של דבריך בכל אופן, מבחינתי כצופה מן הצד (ולתחושתי – כזה שאוחז בדעות קרובות למדי לשלך בעניין זה), המסר ב"NICE TRY" לא נקלט בכלל.
אהבתיאהבתי
איני יודעת מי מעניק לתגובות שלכם "יישר כויח", אבל זה עוזר לי להעביר מדוע הויכוח חסר תוחלת. לכם יש אג'נדה. אני עם האצבע בסכר.
אהבתיאהבתי
"לכם" זה אני?
אני תוהה אם יש אפשרות לנהל את הויכוח, איזשהו ויכוח, בלי לדחוף את בני הפלוגתא שלכם לתוך סטיגמות מדופנות היטב. ואם יש צורך לציין שוב אף שגרוני כבר ניחר מכל הפעמים שבהם אמרתי את זה – דעתי על תפקידה של הדת היהודית כמערכת מוסרית אינה שונה במשהו משלך.
ולו לצורך הדיון, בעיני לכתוב NICE TRY זה לא להחזיק אצבע בסכר עם כל הכבוד להירואיות שבה את תופסת את תפקידך כמטקבקת אצל VU, זה יותר קרוב ללהגיד "אוי, חם היום, אני בעד שמישהו ישים אצבע בסכר, נכון מעניין אם להנס הקטן יתחשק?! אתה מוכן להעביר אלי את הפכסם ההוא בבקשה?"
אהבתיאהבתי
אני יכולה רק לנחש מאיזה צד של המפה מגיע חיליק, ולא בדיוק ברור לי כיצד השתרבבת לעניין, כך שאם טעיתי לגביך ט.ל.ח. לגבי הסכר והטוקבקים. אין זה סוד שהטוקבקים כיום הם שדה קרב שבו משתתפים דתיים ימניים בכל האתרים כולל פה בV. מחד, וימניים חילוניים גם בתשלום ביוזמה שלטונית מאידך.המחנה השמאלי ידוע ברפיסותו וגם לי נוח להכנס לבועה שלי שהיא נעימה וחמימה. אלא שאני איכפתית. אני איני מגויסת, אבל באין מי שיעשה את העבודה אני מתנדבת.ובפכסמים איני נוגעת.
אהבתיאהבתי
אני מבין היטב את מה שאת כותבת (כך נדמה לי מכל מקום) אך זה רק מעניק משנה תוקף למה שאמרתי (שוב, כך אני סבור) שאין די בלכתוב NICE TRY אף שלדעתך מכיל צמד המלים הזה עולם ומלואו כולל גם תשובה ניצחת לטיעונים הסדורים-אם-כי-מופרכים של חיליק
אהבתיאהבתי
חיליק, תרשה לי לצמצם הכל לכדי משפט: לא חושדים שכך וכך וכך, אבל למען תימנע לזות שפתים, מוטב שלא תתייחדו, בלה בלה בלה (זכרים נקבות כלבים ובהמות).
סליחה, אבל מה הוכחת בזה? הרי התוצאה והאיסור נשארו בעינם. הסיבה, פטפטת הבלים, היא העניין? שלא יגידו? נו די. לא משכנע בחצי גרוש עם חור.
אהבתיאהבתי
חיליק, לא שכנעת.
בבבא מציע עא א' כתוב כך: "ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא בשלמא בר בי רב צניע לה אלא כלבא כיון דמסריך בה מירתתא" בתוספות אכן אומץ ביאור האיסור (אלמנה לא תגדל כלב) בנימוק "לפי שהולך אחריה" אלא שרש"י, באותו עמוד בתלמוד מפרש: "לא תרבי כלבא" – שלא תקלקל עמו; "כיון דמסריך בה מירתת'" – להיות נרבעת לו.
הרמב"ם ב"משנה תורה" גורס (הלכות איסורי ביאה כ"ב ט"ו [ט"ז]): "וכן אלמנה אסורה לגדל כלב, מפני החשד. ולא תקנה אישה עבדים זכרים, אפילו קטנים – מפני החשד."
הרב חיים רפפורט (מלונדון) עוסק בשאלה הזו בהרחבה ומגיע למסקנה ברורה כי "כתבו התוס' שאין האיסור אלא מפני לזות שפתיים וחשד, וכדמצינו במקומות אחרים בש"ס (יבמות כד, ע"ב וכתובות כב, ע"ב) שמפני לזות שפתיים וחשד אסרו חכמים באיסור גמור. אבל בט"ז (אהע"ז שם סק"י) כתב שמדברי התוס' מבואר ד"חומרא בעלמא היא זו." אבל מסתבר כי "הטור סתם את דבריו וכתב 'אלמנה לא תגדל כלב'. אכן מלשון הרמב"ם והשו"ע הנ"ל "אסורה לגדל כלב," נראה ברור שהוא איסור גמור… ואם כן קשה לנקוט כשיטת התוס' נגד פסק דין ברור בשו"ע.
אפשר לתת פרושים מודרניים שונים (כך מנסה רפפורט לעשות) אבל ברור כי השולחן ערוך, רש"י והרמב"ם ראו את הדברים כך: גידול הכלב אסור מחשש שהאלמנה תשתמש בו לתשמיש. זה גם לא היה חשש תלוש מן המציאות, כפי שיעידו הצווים (עליהם מספרת שולמית שחר ב"האשה בחברת ימי-הביניים") שאסרו על נזירות לגדל כלבים.
אהבתיאהבתי
בדיוק להיפך ״מפני החשד״, זהו דעת תוס׳ וכן פסקו רמב״ם ושו״ע. וכן פסקו האחרונים, (עיין למשל נטעי גבריאל הל׳ ייחוד).
אבל זה בכלל לא הנקודה, הנקודה היא שאיסור זה שווה בין זכר לנקבה ללא הבדל.
אם כך תשאל מדוע נוקטים כולם בלשון ״אלמנה״? אדרבה, מוטב שתשאל מדוע לא אמרו ״אשה״ סתם. וכאן טמונה התשובה:
המצב ההלכתי היחיד הנורמלי בו אדם גר בגפו, הוא אשה אלמנה או גרושה. ואסביר את עצמי. גבר, הלכתית, צריך להיות נשוי כל העת, בין אם התאלמן, התגרש או הוליד עשרה ילדים (עיין בשו״ע אבהע״ז בתחילתו).
אשה לעומת זאת לא מחויבת להינשא, אלא שבימים ההם אשה רווקה עד נעוריה הייתה גרה עם משפחתה, ולכן המצב היחיד בו היא גרה בגפה הוא כאשר נישואיה הסתיימו בגירושים או באלמנות.
כך שהאיסור על מגורים עם כלב, נאמרו על אלמנה דווקא, (כמו גם האיסור לתלמיד חכם להתגורר בסמיכות לאלמנה,שוב, אלמנה דווקא). אך כנ״ל איסור זה תקף לגברים ולנשים כאחד.
זה כל מה שאני בא לומר. לא מיזוגניה ולא נעליים, ובטח לא כמו שכותב המאמר המדובר מנסה לומר שהיהדות רואה באשה ״גוף מלא הרהורי זנות״. דברים שאין להם שחר.
אהבתיאהבתי
המממ… זאת דווקא כן הנקודה. מתחילה גרסת "שני שקרים יש כאן, א' כאילו חשדו שמא האלמנה תבוא לקיים יחסים עם בעל החיים שהיא מגדלת. ב. שגבר נחשד פחות מאשה בעניין ייחוד." – דברי נגעו לנקודה א' בדבריך ודומה שטענתך כאן הופרכה באופן כה יסודי, עד שלא רק נטשת אותה, אפילו השכחת מלבך שטענת אותה ועתה אתה גורס "אבל זה בכלל לא הנקודה, הנקודה היא שאיסור זה שווה בין זכר לנקבה ללא הבדל." אם היית מגדיר מטרה זו מראש – מטרה שממילא לא ניתן להפריכה – לא היית יוצא וידיך על ראשך.
אהבתיאהבתי
לא חזרתי בי מטענתי הראשונה, והיא מתקשרת בחוט השני לשניה.
אשה לא נחשדה על כך, כשם שגבר לא נחשד על כך. פשוט.
הוויכוח מיותר.
אהבתיאהבתי
הביטוי "אחרי מות קדושים אמור" נועד בד"כ כדי שידברו רק דברים חיוביים על המת.
לפני מספר ימים היתה הלוויה של אביה של שרה נתניהו ושם, לפי לא מעט כיתובים, לא מעט מהעיסוק היה תפארתה של גברת נתניהו.
ציטוטים: "סעדה אותו וטיפלה בו במסירות אין קץ עד רגעיו האחרונים כפי שנהגה קודם לכן עם אימה חוה. הרופאים והאחיות מספרים שלא ראו קיום מצוות כיבוד אב ואם גדולה מזו של שרה: בדיונים אין קץ שקיימה עם הרופאים הנפלאים במאבק להאריך את חייהם של הוריה בדאגתה היומיומית למזונם ולרווחתם בשבועות ובחודשים הארוכים שישבה ליד מיטת חוליים בבית החולים הדסה עד אותו רגע ששום בן אנוש לא יכול היה לעזור להם יותר." וגם "…אתה זכית בבת מופלאה ומיוחדת במינה שאהבתה ודאגתה אליך לא ידעו גבול. אתה היית מרכז חייה וכל סדר היום שלה סבב סביבך."
אהבתיאהבתי
טוקבק ראוי לקריאה
-#33
לא חייבים להסכים או לשלוח יד פבלובית לדיסלייק.
אהבתיאהבתי
הידעת? כשמונים אחוז מהאנשים הכותבים פסקאות שאורכן 687 מילה ומעלה הם ז'וזה סרמגו, יעקב שבתאי או נזקקים לטיפול תרופתי.
אהבתיאהבתי
למה שלא תכתב לבחורה טוקבק? אני רק השליח.
אהבתיאהבתי
נא לא להאשים את הכותב/ת. באותו אתר הממשק הופך את התגובה כולה לפסקה אחת ארוכה.
מחשבה מקדימה שטויות.
אהבתיאהבתי
כנראה שמגבלה זו לא הפריעה לאחרים שכתבו עם הפרדה בין פסקאות.
אהבתיאהבתי
לא כולם מודעים לניואנסים של הממשק, בעיקר מגיבי פעם ראשונה.
אהבתיאהבתי
הפסדי קצב מההרשעה. במקום אחר היה כתוב שלא הכל נחסך כי לחלק יש הסכמים עתידיים.
מעניין שנותנים להוצאה למנוי לעיתון את הערך האמיתי שלו – 0 ש'. (מבין שזה זניח).
מה שלחלוטין לא ברור לי זה למה הפנסיה שלו, שכנראה אי אפשר לקחת לו אותה (ואולי גם על זה צריך לערוך דיון מחשבתי), פטורה ממס שכן עם ההרשעה שלו הוא אמור להפסיד את כל ההטבות שהעבר שלו הקנה לו ולטעמי גם הפטור ממס הכנסה הוא הטבה של תפקיד העבר ולכן יש לגבות ממנו מס כמו מכל אחד אחר.
אהבתיאהבתי
אריה אבנרי ממשיך במלחמתו.
אהבתיאהבתי
מוסף הארץ, תומר גניהר מראיין את ירון ברלד.
גניהר פותח בנסיבות בהן עלה שמו של ברלד באוזניו, בעת טיסה לארץ, לפני כשנתיים.
"לא שמעתי על ברלד מעודי" כותב גניהר.
בהמשך מספר גניהר על חיזוריו אחר ברלד וניסיונותיו לפענח את דמותו המסתורית.
גוגל טוען אחרת.
ב-2003 ביים תומר גניהר את הסרט "חוזה לך ברח". לקרדיט הבימוי שותף עדו ברלד, אחיו של ירון.
ירון ברלד עצמו מופיע ברשימת הקרדיטים כשחקן.
"לא שמעתי על ברלד מעודי".
גילוי נאות? עזבו.
"האח עדו, 41, צלם קולנוע".
ברלד סרבן ראיונות, האמנם?
לפי גניהר, "הבעיה היחידה בהבאתו של אותו סיפור לדפוס היתה הסירוב המוחלט, והכה לא אופייני לשואו-ביזנס, של אותו קומיקאי מטאורי להתראיין לכל אמצעי התקשורת שמחזרים אחריו במרץ."
ב-2009 ראיינה ג'ני אלעזרי למקומון של ידיעות אחרונות בשרון.
הברלדים וגניהר מרמת השרון.
מיתר הדברים בכתבה עולה תחושה לא נעימה של חוסר אמינות. הסיפור כאילו כל עולם הבידור הישראלי רודף אחרי ברלד עם חוזים וסכומי עתק, ומנגד, הבחירה של ברלד במין חיים עלובים בחצר האחורית של תל אביב (בגלל טראומת אותו אירוע וכו').
איכשהו הראיון הקצרצר עם אלעזרי נראה יותר אמין, למרות שגם שם מסופר על הזדמנויות הענק שפוספסו (אצלה ברלד "מאשים את הדיסלקציה כסיבה העיקרית לתסביכיו."
העיקר שגם במיי נט השרון לפני שנתיים וגם בהארץ היום מופיע ברלד עם אותה בדיחה בויז'ואל זהה: ריבועים מצויירים בכחול על כרסו.
למעשה הנדבך היחיד בכתבה שהיה אמין עלי הוא אותו וידוי של ברלד על הכסף הרב שהוא ושותפו הרוויחו כשהם הריצו מין סוכנות שחקנים בנתניה ועבדו על ערבים.
הייתי שמח לכמה הבהרות מצד גניהר, כי כל הסיפור הזה נראה תמוה.
אהבתיאהבתי
זה טוב שרוגל אלפר מחפש אישה. השאלה היא אם יש אישה שמחפשת את רוגל אלפר. אני בספק – הבנאדם עני כמו פליט סודאני
אהבתיאהבתי
מתי סיון רהב התגרשה מידידיה מאיר ונישאה למישהו שביט?
אהבתיאהבתי
אפרופו מרילין מונרו – הסיפור (אגדה אורבנית מאוחרת) נולד בעקבות ג'יין מנספילד, שלוהקה לתפקיד 'יריבתה' של מונרו, ואכן התפארה ברבים במנת משכל של 163. מכאן לשם, הייחוס נדד אל מונרו.
אהבתיאהבתי
מימינו של קצב, בשורה השלישית, מימין לשמאל: מנהל כלא נפחא ומנהל כלא מעשיהו.
אהבתיאהבתי
(לשעבר)
אהבתיאהבתי
תחרות תחת הלוגו "מילה שלי"? עשויה להיות סדרת TV על תחרות בין מוהלים שתכלול עלויות, מחירים, היסטוריה, צילומים מקרוב של לפני ואחרי, תהליך הייצור, איך נראה אחרי בלאי של 30 שנים, עלילות ח"כ המוהל המפספס ניסים זאב. יכול להיות שוס לא רגיל, לא רק ברשת הדתית.
אהבתיאהבתי
לא קשור :]
אהבתיאהבתי
לא יודע מה הולך במוצ"ש זה תחת השפעתו הקסומה של קצב.
הפיספוס של הח"כ המוהל היה באמת בעניני קשירה.
אהבתיאהבתי
מסכים, מנותק מהמציאות.
ועכשיו ברצינות, מיס וולווט:
התחלתי לקרוא את הבלוג שלך לפני לא הרבה זמן ולא נתקלתי בבלוגר ישראלי חרוץ ממך.
שאפו על ההתמדה וההשקעה הסיזיפית והנבירה ביצרני המלל היומי מארץ הקודש. לאות הוקרה קיבלת מקום מוזהב ברשימות הבלוגרול שלי.
הלוט יוסר מחר. תבואי בקז'ואל.
אהבתיאהבתי
מנותח מהמציאות? זאת ה ! מציאות. הכנסי(י) לרשת ויקי בעברית מילה פריעה מציצה
עד לפני כחמישים שנה והשיפורים הטכניים-הגייניים בעניין. בעם היהודי היתה קבוצת
הגברים הקבוצה היחידה בעולם ש 100% ממנה את המציצה הראשונה קבלו מגבר דתי.
ויש מי שרוצה להגיד שליותר מאלף שנים של פרקטיקה זו לא הייתה השפעה……
אהבתיאהבתי
מנותק מההצעה שלי לסדרה, אלא אם התכוונת לרמוז שאי אפשר לכתוב מילה עם י' כי זה מוקדש רק לברית מילה.
עם כך אני לא מסכימה, יש אפילו קשר בין מילה זו למילה זו, ולא ארחיב.
אהבתיאהבתי
שרות לצרכן- למי שנולד לו בן במז"ט ולא מוצא זמן באמוק קניות הציוד לתינוק, מציאת מוהל והזמנת אורחים -לעצור רגע ולחשוב מילה זו על שום מה.
אהבתיאהבתי
אהבתי. קצב, מרדכי ורמון שופטים
אהבתיאהבתי
נגמר השוביניזם ! צריך גם שופטות. מציע את א' של קצב בתור שופטת א'
אהבתיאהבתי
ומה תעשה עם המכתבים?
אהבתיאהבתי
מה יגיד שגיב טיירי?
אהבתיאהבתי
תחרות מוהל נולד?
אהבתיאהבתי
"מילה שלי".- אני מאסכולת הכתיב החסר נוהגת לכתב "מלה". בדקתי מסקרנות אם השתנו הכללים ולא סיפרו לי, ואמנם מצאתי מאמר מ2004 שהצ'ופצ'יק מותר חופשי- בשורה טובה לחובבי ה -י'.
אהבתיאהבתי
אז בסוף נמצא צדיק בסדום, אמנון שומרון במקור ראשון, וגם הוא יועץ התקשורת של קצב. מעניין אם יש משהו מעניין בבלוגוספירה.
אהבתיאהבתי
ישוכן קצב בנוה תרצה
אהבתיאהבתי
כן, כי הוא גנב לך את המדינה.
אהבתיאהבתי
ספק אם יחזיק מעמד בעונש זה
אהבתיאהבתי
זה שרות לציבור. הדיירות יעשו הכל כדי לא לשוב לשם
אהבתיאהבתי
בתמונה הזאת קצב מצולם מזוית שונה ונראה כמי שיש הילה או טורבן סביב ראשו.
אהבתיאהבתי
טורבן? מוסלמי בארון?
אהבתיאהבתי
קצב עכשיו הסרט
עדיין אין ליהוק. הצעת הגשה:
בתפקיד קצב- איבגי הבלתי נמנע
בתפקיד (הראשי) כנרת בראשי-אסי לוי
אהבתיאהבתי
סיון רהב מאיר
ב
אהבתיאהבתי
סיון רהב מאיר ב – במה?
אהבתיאהבתי
בפיתה
אהבתיאהבתי
אני מעדיף שווארמה
אהבתיאהבתי
היום בניו יורק טיימס כתבת מגזין ענקית של רונן ברגמן על ישראל ועסקות השבויים. כולל סריקה מלאה של תעודת החוגר של גלעד שליט. באישור המשפחה כמובן.
אהבתיאהבתי
אמת ויציב.
אהבתיאהבתי
במוספשבת של מעריב הטענות של מנבר מאוד ברורות. בידיעות הכתבה מבולבלת ולא ברורה
אהבתיאהבתי
צביקה(אל קמט) פיק
אהבתיאהבתי