כסף, הכל כסף?

בשערים: מעריב מביא את הצד של המתמחים; ישראל היום, של ביה"ד; ידיעות את צד הרופאים הבכירים; הארץ: "בג"ץ יקבע אם ההתפטרות חוקית"

זוהי קריאה נואשת לאנשי מעריב (בדפוס, בהפצה, ווטאבר): תפסיקו לשלוח את העיתון מגולגל וארוז בגומי. אי אפשר לפרשו אחר כך כדי לקרוא אותו, ודקיקותו המגולגלת לא עושה רושם טוב.

רן רזניק מתמיד בישראל היום: "מאות הרופאים המתמחים… רומסים את פסיקת ביהמ"ש ואת שלטון החוק כולו".
בידיעות "נתניהו, איפה אתה" (דניאל אדלסון, קשור?), כפ' 2-3 ובה מונולוגים קצרים של רופאים בכירים על "המצב".

והבוקר, דורית ביניש זועמת על המתמחים.

הראיון המטלטל החדש של אהוד ברק אצל צ'רלי רוז ב-PBS.
וכותרת מצחיקה בישר"ה: "לכאורה, גם לישראל יש נשק גרעיני".

ידיעות (ורק ידיעות) ממשיך את הסיפור שלו מאתמול על הקרע בין המוסד למשרד החוץ. יעקב ליבנה, מנהל מח' אירו-אסיה במשרד החוץ ונציג ועד העובדים מתראיין לאיתמר אייכנר ואומר שההנחיה לא למשת"פ עם המוסד מחויבת המציאות.

"עובדי משרד החוץ מרימים תרומה ייחודית בשמירה על הביטחון הלאומי. על כן פעילות פרטיזנית של ארגונים כגון המוסד רק מזיקה לקידום האינטרס הישראלי במקום להועיל".

עיקרי תלונתו: "מידור, הדרה ועקיפה".
עוד הוא אומר שמש' החוץ יכול לספק את צרכיו בעצמו, אבל ספק אם המוסד יכול לעשות זאת.

דוד רגב כותב בידיעות שהבוקר יתפרסם דו"ח העוני לשנת 2010. למרבה הבאסה "יש פחות ילדים עניים". למרבה הבאסה זה ניסוח שלי, כי אם זה היה ההפך, הייתה לנו כותרת ראשית. אבל ככה? נדחוף את הידיעה לתחתית ע' 10.

יוסי יהושוע מוסר בידיעות שהוועדה שמינה הרמטכ"ל צפויה להמליץ על השתתפות חובה בטקסים רשמיים הכוללים שירת נשים, אך יומלץ על שחרור חיילים מאירועים לא רשמיים. כן, הבנתי.

ידיעות ממשיך לקדם את הראיון עם קצב מחר. בשער אומרת ההפניה "הראיון שמסעיר את המדינה". טעות. הגשם, ההצפות והפקקים מסעירים את המדינה יותר. גם בע' 12 יש ידיעה מקדמת: המתלוננות עונות בזעם.
אבל הנה עוד ראיונצ'יק איתו. ברשת ב'.

הרכבת הקלה היחידה בישראל תושבת מהערב בשש בגלל שביתת הנהגים חסרי הזכויות, כך לדבריהם.

ותזכורת לסיפור הפוליטיקאים העשירים בישראל. מה מטריד את סילבן שלום? למה הוא ורעייתו כל כך לחוצים?
טוב נו, שמישהו כבר יראיין אותו וישמע ממנו על חייו הקשים ואיך עבד בארבע משרות כשלמד לארבעה תוארים, ושעכשיו הוא רק גר בצניעות בבית קטן ברמת גן, ואיך הוא תומך בנזקקים ובעד צדק חברתי.
או, אני רואה שבגלובס באנגלית (ובמטמון, בעברית) שכחו להסיר אותו, ושללילה כלכלי עוד לא הגיע המכתב של עו"ד ד"ר יוסי כהן, או ששם החליטו להתעלם ממנו.

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

 

לחם עבודה

– לידיעת המעריצים: דורון רוזנבלום בחופשה השנתית שלו. הוא יחזור לכתוב בשבוע הבא.

איתמר ברתור (39) מונה לתפקיד עורך שוק ההון במעריב עסקים.
בשנה האחרונה שימש ככתב וכסגן עורך מוסף הכלכלה במקור ראשון.
ברתור, בוגר 8200 ובעל תואר שני במנע"ס, הצטרף לתקשורת (טעות, לדעתי) לאחר שנים רבות בתפקידי ניהול ויזמות בהייטק.

– המשטרה מוסרת: נמצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד אריה שקד בפרשת הדלפת הדו"ח של פילת על יוני בן מנחם.
הכתבה שודרה בסוף יולי ונדרשתי לכך אז.

אבנר הופשטיין בכנסת: אנחנו עומדים מאחורי התחקיר באופן מלא.

– התחקיר של עובדה ממוחזר, אבל עדיין אילנה דיין שווה ראיון.

פירמה: רינו צרור על קווים לדמות התחקיר שלעולם לא יפורסם.

לדברי צרור, התחום הקשה ביותר לסיקור וטיפול בתוכניות תחקירים הוא, ללא ספק, בעלי ההון. להעמיד בסיכון תקציב פרסומי בגלל תחקיר של 40 דקות, חשוב ככל שיהיה, זו לוגיקה שבדרך כלל לא מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי של קברניטי הערוצים המסחריים. "קשה מאוד לגעת בכסף", הוא אומר. "משהו מהסיפור יפורסם, אבל השאלה היא אם זה הסיפור שבאמת רצית לספר. הרבה יותר קל לקדם תחקיר צולב על רכבת ישראל, למשל, שגם מחזיקה בתקציב פרסום. אמנם מעורבים שם מכרזים של מיליארדים, אבל אין אדם ספציפי שזה ייפגע לו בכיס. על אותו משקל, בבנקים נוגעים יותר בקלות, לעומת בתי ההשקעות. בנק לא יפסיק כל כך מהר את הפרסום, בעוד בתי השקעות מחזיקים את התוכניות הכלכליות. להון יש השפעה דרמטית על מה מתפרסם, ובעיקר על מה שלא מתפרסם".

בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת/ טיוי

בלי קשר לבלגנאז' הרפואי צפיתי אתמול בשדח"ז ביס דוקו במסביב לשעון, עם מנהל מח' הטראומה באיכילוב, ד"ר דרור סופר. מאסט.
וראיון עם הבמאי, אלכסנדר גוצ'מן, שהוא, לא ממש מפתיע. לא מאוד ישראלי.

גיא רולניק מראיין את מנואל טרכטנברג.

http://c.brightcove.com/services/viewer/federated_f9?isVid=1&isUI=1

מי אשם בפיטורים בפרטנר? מבנה המשק.

בישראל היום יש הפניה בשער לעיתון של מחר: ניר וולף כותב על הבלוג בייגלה:
"תחקיר: הבלוג בייגלה מושך רבבות חובבי אוכל, אבל בעלי מסעדות חושפים התנהלות בעייתית לכאורה של מנהלי האתר".
ככל הנראה יש קשר בין בעלי המסעדות שבכתבה לפוסט הזה על מסעדות אל באבור ורפאל.
אני רק תוהה למה זה שווה הפניית שער לעיתון של מחר, כשזו ההפניה היחידה למחר למעשה, ואין לה אפילו ידיעונת נלווית בעיתון של היום.

דוד אסף תוהה על המודעה הזו של המנוח שמואל בן ארצי: למה נפקדים שמות ילדיו האחרים.

ואחת המודעות המופרכות שראיתי באחרונה:

ההורים שלי, מיני סדרה ביס דוקו ששידורה הסתיים אמש. סיכום שלי. במקום "ישראל מבשלת".

צרות בפרסומות

בתחילת הפרסומת כתוב "מאפיית בייגל בייגל, פולין 1880"
בהמשך אומרים (ומראים) "ביום שבן גוריון הקטן יהיה ראש ממשלה בישראל"
ב.ג נולד ב-1886

הפרסומת עם "לאבא שלי יש סולם" של משרד התמ"ת, הקוראת לבטיחות באתרי בנייה מעצבנת ברמות שאין לתאר. אי אפשר יותר עם השיר הזה החוזר על עצמו ועם הילד הקטן. זו צריכה להיות פרסומת הרבה יותר אגרסיבית, בלי לערב ילדים וכלבים.

כן כן, מאוד מרגש פרויקט ה-unhate של בנטון. ממש.

לפני פיזור

כמדי שנה, השמות הנפוצים שאתם נותנים לילדיכם: נועה ונועם, שירה ומאיה, איתי ואורי. הרבה שאר רוח.
הכותרת בידיעות לידיעה חסרת היגיון: "הילדים הכי מקובלים". אה?
הנה נתונים של הלמ"ס לרגל יום הילד הבינ"ל.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוגלנד, הודעות לעיתונות, טלוויזיה, שערים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

88 תגובות על כסף, הכל כסף?

  1. שליטא הגיב:

    הצמד חמד כליפא-פלד מ"בייגלה" מעורר בי בחילה, שלא לדבר על חוסר תיאבון. שני הזוללים והסובאים האלה, שמשכיבים בלי למצמץ אלפי שקלים לארוחה ועוד כותבים על כך, שנעים ונדים בארץ ברכב פאר בעקבות קיבתם, שתכולת המעי הגס שלהם היא התרומה הגדולה ביותר שלהם לאנושות-

    קצת בושה. קצת בושה.
    במיוחד שונאת להיתקל בהם בעיר, גוררים את עצמם בקושי אחרי משתה.
    בפעם האחרונה זה היה כשחזרתי הביתה אחרי הפגנת צדק חברתי. הם כמובן בדיוק היו בדרך הביתה ממסעדה חדשה.
    יש לכם? יופי. עכשיו תשבו בשקט. זה לא הזמן שלכם, חזירים

    (ואל תספרו לי כמה הם תורמים לחברה עם התרומות שלהם לעמותת "לשובע". שמענו. כל אחד תורם לקהילה, אבל לתרום מחד ולהיות חזיר מאידך זה לא עובד)

    אהבתי

    • תמר הגיב:

      סלח/י לי שליטא, אבל איכשהו נראה לי שקנאה מדברת מגרונך. אני מאד מבינה ועדיין -'חזרתי ממחאה חברתית' ואוו! משאית הצל"שים עושה דרכה אליך ממש עכשיו. נכון שקשה לראות את נעמה ודודי מבזבזים כספים(שלהם) כשלך וגם לי אין את היכולת להוציא סכומים כאלו אבל אני לא חושבת שהם עושים את זה על חשבונך האישי, תקן אותי אם אני טועה או אם בטעות ראשי ה'מחאה'(תזכיר לי מה זה היה? ) מממנים אותם. כל עוד זה לא קורה, זכותם לעשות בכספם כרצונם, מה גם שהם עדיין טורחים ומרימים אירועי התרמה(פלצניים, ייתכן בהחלט) לטובת עמותת לשובע. גם כאן אתה יכול לטעון שהם עושים את הצדקה קרדם לחפור בו אבל אני בספק. אני מעידפה מאה דודים ונעמות שמסוגלים להרים אירוע התרמה על כל 300 אלף הצווחנים בכיכר שחזרו אחר כך הביתה לטפוח איש לרעהו על השכם הוירטואלי בפייסבוק.

      אהבתי

    • T הגיב:

      אוי באמת, שליטא. את זה אפשר להגיד על (כמעט) כל ז'אנר עיתונאות/בלוגאות האוכל ועל כמעט כל ספרי הבישול מאז ליליאן קורנפלד עם ספרי הצנע שלה.

      אני דווקא מאוד אוהבת בלוגי אוכל, וממש לא מפריע לי:
      – שאנשים אחרים אוכלים דברים שאני לא אוהבת לאכול (למשל, כמו שחברי הטבעונים ששים להגיד "פגרים של בעלי חיים" וכו'; למען האמת, בלוגים טבעוניים הרבה פעמים מביאים לי את הסעיף למרות שאני מעדיפה לאכול ללא בשר)
      – שאנשים אחרים אוכלים דברים שאני לא יכולה להרשות לעצמי לאכול. או שהם מחזירים צלחת של סלטים ב"אלבאבור" בזמן שיש ילדים רעבים בהודו.

      מה שכן, יש ב"בייגלה" טון טרחני, מייגע ונפוח מחשיבות עצמית. מין מייברג, אבל עם חוש הומור של הדודה מחולון. ומייברג יש רק אחד (ויש לו חוש הומור ובעיקר נוסטלגיה לדברים שמעניינים גם אנשים אחרים, נגיד איך הוא לא ביקר בוודסטוק), אז חבל לנסות לשכפל.

      אהבתי

    • התנין קדאפי הגיב:

      מה הסאב טקסט שלך שליטא – לא ללכת למסעדות או לכתוב עליהן? הרי זה לא יחזיק מים. או שאת מהאנשים שעכשיו שומרים על צניעות (לא מזיק אגב כל השנה) אבל ברגע שהמחאה תעלם (מקווה מאוד שלא) יחזרו כאילו כלום למסעדות. אם את חושבת שמסעדות (ופאר זה עניין יחסי. רובן חוץ מחמש שומרות על אותו רמת מחירים. אך תתני לדימוי לבלבל אותך) הן דבר מתועב אז תגידי. תצעקי. לא רק בימי מחאה צריכים להיות נאמנים לעקרונות, אלא כל השנה

      אהבתי

  2. סתוונית החורש הגיב:

    מה עם דוח ולווט העצמאית שלא כתבת על חודש אוקטובר? מחכה לקרוא מה קורה איתך

    אהבתי

  3. אלי הגיב:

    לא הבנתי מה הקפיץ אותך בקשר לשמות הנפוצים. האם עצם העובדה שיש בכלל שמות נפוצים? כי הרי מישהו צריך להיות בראש הרשימה.
    או שאת פשוט לא אוהבת את השמות הספציפיים האלה, והיית מעדיפה לראות שמות כמו "קליפז" ו"צדפת"? או שאז היית חושבת שגם הם נעדרי שאר רוח (כי הרי כולם בחרו בהם וזה).

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא, חשבתי דווקא על "דבורית".
      וברצינות: מה עובר על הורים שקוראים לילדה שלהם נועה או מאיה? לא אכפת להם שיהיו עוד אלף כמוה בכל מקום? אותי אישית זה היה מטריד אם הייתי צריכה להעניק שמות לצאצאי.

      אהבתי

      • שליטא הגיב:

        האמת היא שעדיף מאיה או מיכל או יעל או נועה מאשר להיות הילד הזה שההורים שלו פחדו שהוא יהיה כמו כולם (כי בפנים עמוק הם פוחדים להיות כמו כולם, בעיקר כי הם באמת כמו כולם) אז הם דופקים לו שם שימרר את חייו

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        צר לי לאכזב אותך. שם נדיר לא ממרר את החיים (אלא אם שמך צלפחד). הוא הופך אותם סבבה לגמרי, ואני מעולם לא התבאסתי מהשם שלי.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני מבינה שכל ההורים של מאיה, נועה, נועם ואורי התאגדו כדי לדסלייק אותי, ועל מה? על שאני בעד לתת שמות קצת פחות בנאליים לילדים ומבסוטה מהשם הפריקי שלי?
        נו, שיהיה.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אני לא דיסלקתי (אני עושה את זה רק למגיבים ממש מעצבנים ולעיתים מאד רחוקות), ודבורית זה לא שם רחוק כל כך מהנורמה, זה דבורה עם טויסט. אני מקווה שהוא נבחר כי חשבו שהוא שם יפה, ולא כי ניסו להיות מיוחדים. השמות המיוחדים המיוזעים ממאמץ גורמים לי מאד לרחם על הילד, אבל יותר מזה על הוריו שאני מסכים עם מה שכתבו עליהם מעליי (שהם מקווים שהשם יקרין משהו על המיוחדות לכאורה שלהם וכו').

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא חשבתי, וגם אם כן, זה ממש בסדר. 🙂
        בכל מקרה, זה לא "דבורה עם טוויסט", זו משפחת של דבורים שחיה בכוורת אחת.
        ואת כל סאגת הדבוריות אתה מוזמן לקרוא כאן.
        כל הדבורית שבעולם א'
        כל הדבורית שבעולם ב'
        כל הדבורית שבעולם ג'

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        קראתי (חלק לעומק וחלק ברפרוף). המסקנה המיידית שלי היא שצדקתי; מדובר בהחלט בדבורה עם טויסט, רוב הנחקרות שלך אמרו שהן קרואות על שם דבורה מיתית כלשהיא אבל מתוך כוונה שיישמע מודרני (=הטויסט, לאיטיים שבינינו). זאת ללא קשר למשמעותה האבן שושנית של המילה.

        הפרויקט שעשית בפוסטים האלה מעניין. אמי, (ששמה הפרטי אינו שם נפוץ), היא מנהלת במוסד רפואי ואחות בכירה עובדת ועבדה כל חייה בטיפול בחולי סרטן, פרסמה עבודות ומחקרים, היא מרצה וכו'. מצד שני, יש מישהי עם אותו השם בדיוק (גם שם המשפחה) שעוסקת בעיתונאות קלילה ולייף סטייל, כתבה בפנאי פלוס ודומיו הרבה שנים וכאלה. תמיד שאלתי את עצמי מה המשמעות של הזהות בשם נוכח ההבדלים התהומיים בעיסוק, ואם זה לא אירוני שמי שעושה עבודה קצת פחות חשובה היא דווקא היותר ידועה ומפורסמת מן השתיים.

        לאחרונה באיזו דרך מוזרה ברשת חברתית נוצר קשר ביני לבין הגברת השניה. היא אמרה לי שהיא (בת בערך אותו שנתון כמו אמא שלי, אולי קצת יותר צעירה) כל חייה שומעת על אמא שלי מאנשים שמגיעים אליה בטעות, ושהיא מלאת הערכה אליה מהדברים שהיא שמעה, ושהיא תשמח לפגוש ולדבר איתה.טרם הסתייע אבל הניב תהיות ותובנות חדשות.

        אהבתי

      • אמא הגיב:

        לא.
        לא יהיו עוד אלף כמוה. לא יהיה גם אחד כמוה. אולי יהיו עוד אלף עם שם כמו שלה. ההבדל אדיר.

        אהבתי

      • bigunia הגיב:

        אני (ילידת 77) הייתי הנועה היחידה בגן, ביסודי, בתיכון ובצבא. אחר כך כבר הצטרפו להן כל מיני נועות בלתי נסבלות

        אהבתי

      • מאיה הגיב:

        ואני מאיה, ילידת אותו עשור, נתקלתי במיות בתיכון ואחר כך רק בודדות בצבא ובאוניברסיטה.

        במקומות העבודה האחרונים (מקומות לא קטנים..) אני המאיה היחידה.

        (אבל למרבית העובדים יש בת או אחיינית – מאיה)

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        יוכרז לאלתר השם "חיליק", כשם הלאומי במדינת ישראל.

        אהבתי

      • Enter your name... הגיב:

        מאיה זה בכלל שם רוסי (שלי?) רק שלום חנוך הכניס את זה לישראליות

        אהבתי

  4. רונן הגיב:

    העיתונאית רבת ההשגים, החריפה והאמיצה איילה חסון, נתנה במה לאדם שהיה אמור להיות בכלא כעת, במשך שעה, ללא כל עימות.

    הוא נותן לנו להבין שבית המשפט הפך 3 חיבוקים של אשה שקרנית להטרדה מינית ואיילה לא מזכירה כלל שהדובר המסכן הורשע באונס.

    לסיום היא מאפשרת לו להתנצל כאילו זה מה שנדרש על מנת לקבל חנינה – והוא אכן מתנצל (מסוג של התנצלות יום כיפור) ו"מכבד את הנשיא פרס". הוא צריך להודות בפשעיו ולהכיר במעשיו כדי לקבל חנינה – לא להתנצל!

    עבור ראיון כזה יש לנו את ג. יפית – היא לפחות בודקת וממליצה!

    נשארו 21 יום להשלים את תהליך החנינה שעבר לשלב עכשיו יחסי הציבור.

    נשאר לסמוך על הנשיא.

    אהבתי

  5. captain beefheart הגיב:

    מכתב גלוי (וקצר) אל "נוער ארץ ישראל שלנו":

    אתם תמיד תישארו זבל, כי זה מצב הצבירה שאתם רוצים להיות בו. "אליטה" זה דבר טוב, אבל אתם לא רוצים להיות אליטה. אתם רוצים להיות דחויים, נעלבים ודפוקים – כי רק מהמקום הזה אפשר להאשים אחרים בכל דבר ולתלות כה אשמה ב"שמאל" וב"אליטה הלבנה".

    30 שנה הימין שולט כאן, ומאגר הנימוקים שלכם נותר יבש, וכל מה שיש לכם הוא להילחם באויבים דמיוניים, שכבר פסו מן העולם.

    אני חוזר ומדגיש שאתם זבל. מרוכז, מסריח ומעורר בחילה. לא כל ימני – רק אלה שמפרסמים מודעות מהסוג הזה.

    אם מישהו מכם היה נופל בשבי החמאס, הייתי שולח להאניה סוכריות לחלק בשוק של עזה.

    אהבתי

    • מבייש את עצמך הגיב:

      בתגובה שלך אתה רק מחזק את הטענה של כותבי המודעה ומוכיח עד כמה אי היכולת שלך להקשיב ולהיות סבלני לדעות אחרות והשנאה שלך הם אותנטיות .

      תמשיך לכתוב כאלו מכתבים ואתה נעשה יותר גרוע מאותם 'זבל. מרוכז, מסריח ומעורר בחילה'

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        חן חן לך על החיזוקים. I nedded that

        הסיבה להזדעפותי הקשה היא שהרפש הזה מגיע מבית מדרשו של המגזר האחרון בישראל שנותר גזעני – החרדים (וזה כולל את חב"ד). לשמוע מהם הטפה על "ואם הוא היה ספרדי" זה באמת כבר יותר מדי. התוספת "מעיירות הפיתוח" היא בכלל הסתה בזויה.

        לגיטימי להתווכח על המחיר בעסקת שליט ולטעון שהיה גבוה ו/או מסוכן. אבל המודעה הזו מגיעה מהמקום הכי נמוך בשפד"ן.

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אם מישהו מכם היה נופל בשבי החמאס, הייתי שולח להאניה סוכריות לחלק בשוק של עזה.

      נו, זה לא מה שהם אמרו?

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        מאז יצא החידוד "אם לסבתא היו גלגלים" מהמחזור, אין סוכר לשטף ההיפוטתי. בימין מקובל בשילוב עם תסביך נחיתות. "תארו לכם את הכותרות", "אם היה דתי". לא ברור אם עלי להצמד לעובדות, או שלהפטת בעצמי. סוכריות לא היתי שולח, יקרות בעיני השיניים של ילדי עזה, וחן חיוכם ההיפותטי.
        אם הרצל היה שומע מה קרה לטיב הטיעון הציוני, הוא היה אומר "סעו לאמריקא".

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        צודק.

        הנראטיב הזה אמנם מהדהד ביתר שאת בעידן הטוקבק, אבל הוא שגור על לשונם של אנשי ציבור מן הימין מאז שנות השבעים – העשור שבו הפך גוש הימין בישראל משולי למרכזי.

        האירוע הפעוט ששמו "מהפך 1977" נסתר מרבים מהם, והם ממשיכים לשחק את האנדרדוג עד היום. במשך ארבעה עשורים יכלו אנשי ימין להשתבץ במוקדי העשייה והכוח של המדינה והם אכן עשו זאת. לאורך, לרוחב ובעיקר לגובה – בשולחן הממשלה. אך גם היום, אנשים כמו יריב לוין ודני דנון מאמינים שהמדינה עדיין נשלטת ע"י כת סודית של מפא"ניקים, שנשבעו לא להניח לממשלות ליכוד "למשול".

        הצעות החוק שלהם הן השיקוף הפרלמנטרי של טוקבקי "ואם…" כפי שהדגמת. זוהי הדחקה ברמה וירטואוזית, שמאפשרת לדוברים מהסוג הזה לנצח (לדעתם הסכלה) בכל ויכוח. מומחים בטכניקות האלו הם דוברי "אם תרצו". אפרים שלמים של עשבים שוטים כאלה צומחים בכל ימי החול ברוטר.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אבל זה נכון. אם היתה לו כיפה על הראש הוא לא היה מזיז לי את קצה ה… או לפחות, היה מקבל אצלי הרבה פחות סימפתיה. לא שזה משנה משהו, אגב

        אהבתי

  6. אליה הגיב:

    ברור לי שזה לא העיקר במודעה על גלעד שליט – אבל למה החומר למחשבה מוגש בצורה כזו עילגת? "אם היה לבחור כיפה על הראש". החומר למחשבה היחיד שקיבלתי הוא שהאחראים למודעה צריכים להשקיע פחות ברגשי נחיתות ויותר בשיעורי לשון

    אהבתי

  7. מני הגיב:

    לדוד בן-גוריון, כשהיה ילד, קראו דוד גרין.

    בן-גוריון, הרי, עיברת את שמו.

    אהבתי

  8. אני הגיב:

    סילבן שלום בבעיה והוא יודע את זה היטב. הוא אולי לא גר באקירוב ובניגוד לחבריו לרשימה צמח מלמטה, אבל הוא ידע מה ללמוד ויותר מזה עם מי להתחתן.

    מכתב מעורך דינו, על מה ולמה? זה הונו, הוא יטען שהוא עבד קשה עבורו, אני טוענת שהוא עבד לא פחות קשה בלהסתיר אותו.

    מדובר בשר בממשלה שיכול לוותר על שכרו, לאור פרסום הונו, מן הראוי שיעשה כן. יבוא ויאמר, "שכרי יכול להועיל לנזקקים רבים, בעוד שבחשבוני הוא יטמע בין שנים-שלושה 167 מיליונים".

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא, אני ממש לא חושבת שהוא צריך לוותר על שכרו כשר.
      בכללי אני נגד מעין ויתורים כאלו, לא משנה איפה ומי.

      אהבתי

      • אני הגיב:

        הבן אדם יכול לוותר על שכרו. הוא באמת לא זקוק לו. אין כאן כוונה שהוא יצטייר כעממי, אי אפשר להצטייר כעממי גם אם אתה לא בהיר, מבאר שבע, כשיש לך 167 מיליון ש"ח. מדובר בשר שמחזיק בתיק הכי חברתי בממשלה אחרי שר הרווחה.

        בכל מקרה לכעוס על החשיפה? הבן אדם שואף להיות ראש ממשלה בישראל, מה הוא חושב שאז יקרה? לא יכנסו לו לחשבון הבנק? יכנסו לא לחשבון הבנק ולתיקו הרפואי.

        אם החדירה לפרטיות לא מתאימה לו, שישקול שוב את שאיפותיו. אולי הוא לא נשוי לציירת מוכשרת כעליזה אולמרט ולאישה שנויה במחלוקת כשרה נתניהו, אבל אשתו היא דמות בפני עצמה: הג'ינס, הצבע בשיער, החיוניות המרשימה וגם קצת ממש קצת כסף שיש לה מהבית.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אם העשיר חושב שעצם הדיבור על היותו עשיר הוא הוצאת דיבה, אז המחאה החברתית בכל זאת עשתה משהו

        אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    לגבי לאבא שלי יש סולם – נכון!!!!!
    כבר באמצע הצפיה הראשונה זה עצבן אותי, ובחזרה הרפטטיבית (הצפויה) בסוף כמעט זרקתי את השלט על הטלוויזיה (אבל אז נזכרתי שהסאונד יוצא מהרסיבר).

    אהבתי

    • אלעד הגיב:

      הבן שלי בן ה3.5 נמשך למסך בגלל השיר המוכר ויצא עם המון שאלות – זוועה שאין לתאר (דרך אגב – הוא לא קבלן. מעניין כמה קבלנים שהם קהל היעד של הפרסומת אכן צופים בה והאם אין אפשרות לפנות אליהם באמצעי מפולח יותר).

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        פרסומת מגעילה. חוץ מלצלם את הילד בהלוויה של האבא שלו, שם את הצעצוע של המנוף על הקבר, הם הכניסו לנו את כל השטרונגול

        אהבתי

  10. בלומברג הגיב:

    מביך לצפות כל שבוע באילנה דין עם האינטונציה הדרמטית והניסיון להעביר תחושה שמלכת העולם הגיעה עם חשיפות בלעדיות שלא פעם כלל אינן בלעדיות. קצת צניעות, קצת ענווה ובעיקר יצירתיות ועבודה קשה היו מקפיצים את התכנית, כפי שהיא כיום אנחנו כאן בניו יורק, ובעיקר בבנין העיריה, לא צופים בה

    אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    אם לך מותר לכעוס על טוקבקיסטים שלא קוראים כל פסיק שכתבת, גם לנו מותר לכעוס עליך.
    (לא מדובר בטוקבק שלי)

    אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    אלון עידן בעוד טור על טוקבקיסטים, הפעם מצא אור בקצה המנהרה.
    מזדהה לחלוטין עם השורה האחרונה שלו.

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    אורן זכור, מי שמצביע, משפיע.

    אהבתי

    • אורן חסר מילים הגיב:

      חן חן על ההפניה. דקונסטרורקציה של הגוף הנשי מתה עם דרידה. הכותב איבד אותי כבר בהתחלה, מי שלא נשפך על השיער של זואי הוא קלולס במימדים צמברליינים. כל המוצא ידיעות על הנעשה בעולמה של זואי, נא למייל לוולווט, היא אוספת אותן באדיקות.

      אהבתי

  14. bigunia הגיב:

    זה שירה או שירה? במלעיל או במילרע?

    אהבתי

  15. אלעד הגיב:

    לגמרי. הרצון להיות מיוחג' הוא לחלוטין לא סיבה לוותר על שמות יפים כמו נועה ומאיה לילדה שלך. אני שמח בכך שיעל מיכל ותמר הם השמות הנפוצים ולא שירפז ליגן ואחרים מהז'אנר הזה.

    (אבא של אורי).

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אורי בחולם או אורי בשורוק?
      אורי במלעיל או אורי במלרע?
      אורי הבן או אורי הבת?
      בחיאת, תהיה קצת יותר ספציפי.

      אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אני מסכים. אני חושב שאורי ברשימה הזו כי הם כוללים את כל האורים יחד. אורי שלי הוא בשורוק, כמו שגיא, סביר, כהן אהרונוב, רק צעיר ויפה יותר.

        אהבתי

  16. מאו צה הגיב:

    "הפרסומת עם "לאבא שלי יש סולם" של משרד התמ"ת,"…
    איזה יופי שדואגים לסינים …..הבעיה שהם לא מכירים את השיר!

    אהבתי

  17. שועלן הגיב:

    לגבי ה"אמירה" של ברק.
    מדובר בפח שטמן לו המראיין, שמגיע לו (ולצוותו) כל הכבוד על התחקיר (אין ספק שזה רפרור לראיון המפורסם ההוא של ברק אצל גדעון לוי).
    ברק לא אמר את זה במילותיו, הוא נשאל זאת, ולאחר צפייה בראיון (דקה 1:50), נראה לי שהוא ענה בחיוב מהר מדי בעיקר בגלל חוסר בטחון בשפה, ומיד אחרי זה החל לגמגם קצת כי הבין שנפל בפח. האמת שגם קצת קשה להבין מה המראיין שאל בדיוק. גם אני בצפיות חוזרות התקשיתי להבין מה הוא אומר בתחילת השאלה, בעיקר בגלל שברק עוד דיבר בזמן שהוא התחיל לשאול את השאלה, ואפשר להבין כמה זה היה קשה לברק להבין מה היתה השאלה בדיוק.
    בכלל, מהתשובה המלאה שהוא מסר לשאלה, נראה לי שברק חשב שהשאלה היא האם גם ללא ישראל האיראנים היו מנסים להגיע לגרעין.
    אגב, ברק נפל בפחים של המראיין גם בהמשך הריאיון. למשל כשהמראיין שאל "למה לכולם מותר שיהיה גרעין חוזר מלאיראן, כי הם שונים?" וברק עונה מיד "כי הם שונים". מיד אח"כ ברק גם מתבלבל ואומר שאסור שלארה"ב יהיה גרעין.
    אין לי ספק שברק היה מאוד חסר בטחון בראיון הזה, בעיקר בגלל מגבלות שפה, ולכן נטה יותר מדי לאשר אמירות של המראיין (דוגמא נוספת: כשברק מנה מדינות גרעיניות מסביב לאיראן המראיין הוסיף "ישראל" וברק השיב מיד "yeah").

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      אז ניתן להבין שאפשר עכשיו להעביר ע"ש ברק את כל בדיחות האנגלית של דויד לוי?

      אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      קריירה מפוארת. בלונדינית בביירות, טרוריסט פלשתיני, מדען פרוייקט "מנהטן" אירני. עדיין ממתינים לפרשן המדיני מאקירוב שהבטיח צונאמי המדיני

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      נשכח משום מה תואר שני בסטנפורד שבקליפורניה ואני חשבתי תמיד שהנ"ל עשה את המיליונים מלתת שיעורים פרטיים באנגלית, ע"ח האנגלית שלמד שם.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      עדיף לצפות בראיון עם ג'ון מלקוביץ, בעצם עדיף כשר ביטחון ורמטכ"ל. יסכים איתי חייל זקן, שעולה על כל ראשי מערכת הבטחון בתולדות המדינה. עוקף אותם בהרמת גבה.

      אהבתי

  18. דליה וירצברג-רופא הגיב:

    גם הראשוניות של פרסום יומן השבי של רון ארד מפוקפקת. הנה ראיון עם תמי ארד מ-2009 ובו מצוטט אחד המכתבים.

    אהבתי

  19. גלבוע הגיב:

    הסיפור עם הפוליטיקאים העשירים הוא פשוט שערורייה. אני מקווה שלא כמו גלובס ומאקו, פורבס לא מתקרנפים ולא יפחדו. מקווה שלא העיפו אותם מהחנויות גם.

    אהבתי

  20. סתוונית החורש הגיב:

    לולולווט: מדוע לא זכינו לקרוא את דוח ולוט העצמאית חודש אוקטובר ? עדיין ממתינים

    אהבתי

  21. עובר אורח הגיב:

    בינתיים המפלגה המוסלמית המתונה שעלתה לשלטון – אמנם קואליציוני- בטוניס מפסיקה להיות
    מתונה. 1. וכאן יש עוד מי שמדבר על מדינה רב לאומית במזה"ת. .2. מעניין איזה חלק מהיהודים שם
    יגיע לישראל כי תוך שנה יהיו שם מעט מאוד יהודים, אם בכלל. 3. חבל שזה כך אבל זה מה שיש.
    http://www.dailystar.com.lb/News/Middle-East/2011/Nov-17/154358-tunisias-islamist-party-showing-signs-of-radical-shift.ashx#axzz1dxocjt1W

    אהבתי

  22. תחיה הגיב:

    ואם הייתי אנס, הייתי רוצה שיבטלו את האיסור לאנוס.
    אז מה?

    אהבתי

  23. עובר אורח הגיב:

    איפה חרדי ירושלים ואיפה הסעודים. כרגיל היהודים מפגרים אחרי הערבים. אבל זה יבוא !
    עוד מעט יתחילו לבדוק "עיניים סקסיות" גם במאה שערים וגם באטובוסים של אגד. אנחנו עוד נראה להם מי כאן דתי באמת.
    Women in Saudi Arabia who have “sexy eyes” will be forced to cover them up, a spokesperson representing the Committee for the Promotion of Virtue and the Prevention of Vice in the Gulf kingdom announced on Wednesday.
    Sheikh Motlab al-Nabet said the committee has the right to stop a women whose eyes seem “tempting” and order her to cover them immediately.
    http://nowlebanon.com/BlogDetails.aspx?TID=2026&FID=6

    אהבתי

  24. אחד שמכיר הגיב:

    שיחקו אותה מעריב שזכו באיתמר
    בן אדם איכותי במיוחד.
    לא מגיע להם…

    אהבתי

  25. מפה ומשם הגיב:

    הפרסומת המדוברת השיגה ללא ספק את מטרתה. העובדה שדבורית אפילו טרחה לכתוב עליה רק מחזקת את העובדה.

    אתמול בידיעות דניאל פרידמן – שר המשפטים לשעבר – כתב בעניין התחשבות במתן שליש לעברייני מין גם לללא הודאה וסליחה והביא כ"הוכחה" שגם הוא כשנכנס לתפקידו ורצה להקל על סלמאן אל-עביד לא ידע על המדיניות הנהוגה בוועדות השחרור ולכן המליץ בפני הנשיא פרס לקצר את עונשו כדי שיוכל להשתחרר במיידי תוך התחשבות בשליש. אז מה יש לנו פה? עוד אחד נפוח שבשם רדידותו בהבנת עניינים שהוא אמור להבין בהם (בכל זאת שר משפטים – לא?) וכדי להצדיק את אפסותו מוכן לתת מתנה לקצב. הרי אם היה טורח לברר דברים מראש היה פשוט נותן לפרס המלצה לקיצור מספיק בעונש כך שיוכל להשתחרר במיידי ללא קשר לשליש. זה אותו האיש שהיה שר משפטים נאור בעיני עצמו.

    רון קופמן גס הרוח בד"כ העלה נקודה מעניינת בהקשר לרופאים בסיום התכנית יציע העיתונות בערוץ הספורט היום. הוא השווה את מספר הרופאים בארץ, כ-22 אלף, למספר הרבנים בארץ, כ-21 אלף. מזה ברור שמס' רבנים נותני שרות פר אלף תושבים הוא בכמות כפולה ומכופלת מרופאים שכן לרופאים כולם נזקקים ואילו לרבנים נזקקים הרבה הרבה הרבה פחות מזה (שהרי לא כולם יהודים) וחלק גדול מאותם נזקקים בעצם עושים זאת לא מרצון אלא מחוסר ברירה. איך זה לא שמענו על שביתה של רבנים? האמנם כולם מרוצים ממשכורותיהם? בנוסף הוא הזכיר שיש בארץ כ-200 ומשהו עיריות/מועצות מקומיות אבל רבני ערים בפיירול יש מעל 700. הכוונה מן הסתם לספרדי/אשכנזי/שכונתי/אזורי וכו'. מן הסתם לא כל אותם 21 אלף רבנים נסמכים על הממשלה למשכורתם ואולי כן? אגב, יש גם כוהני דת ממשלתיים לא יהודים.

    אהבתי

    • מפה ומשם+ הגיב:

      השר כחלון דיבר בטלויזיה היום על רקע דו"ח העוני שהתפרסם. חבל שהשר, שיש אומרים שהוא מוכשר וכאלה, לא בדיוק יודע על מה הוא מדבר וזורק נתונים שגויים (שלא להגיד שקריים) כלאחר יד.
      הוא אמר שהגדלת הקצבאות תרמה לירידת ממדי העוני ופירט (בין השאר) שלנכים ניתנה תוספת לקצבה ומתוכננת תוספת נוספת.
      אז כבוד השר, אנא ממך בדוק את מי שמעביר לך כאלה שקרים לדיבור בציבור.
      קצבאות הנכות לא הועלו מעל 5 שנים. כל שנה בינואר יש עדכון מסויים של המדד (לא מלא) ומעבר לזה לא נתנו שום תוספת כבר מעל 5 שנים. התוספת המתוכננת היחידה הנראית לעין היא העדכון הבא בינואר הקרוב.

      אהבתי

  26. חיליק הגיב:

    כתובית ב"מירוץ למליון": "אין אפוטרופוס לאריות"…

    אהבתי

  27. Sol Salbe הגיב:

    A challengle to Dvorit's friends
    Dvorit links a Ma'ariv article that says:
    נועה לבנות, נועם לבנים – אלה השמות הנפוצים ביותר לילדים בישראל, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ד').
    I actually think the most popular boy's name in Israel in 2010 was Muhammad.
    Happy to donate $100 to the Dvorit fund if any of you prove me wrong. IF you can't I suggest the unsuccessful challengers divide the sum up and donate the same $100 to Dvorit. Whatever happens Dvorit gains.
    How about it?
    Dvorit can nominate herself or someone else as the ajudicator.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מה קורה אם מישהו מוכיח שאת צודקת כמובן?
      האמת, די פשוט.
      הנה ההודעה לעיתונות של הלמ"ס.
      הנתונים הם כאלה:
      א. ב-2010 נולדו 120.7 אלף יהודים ו-36.2 אלף מוסלמים.
      ב. ההתפלגות בקרב כלל אוכלוסיית הילדים היא 51.3% בנים, 48.7% בנות (אין נתונים לגבי חלוקה למגזרים, אני מניח שזה פחות או יותר זהה. בכל מקרה, זה לא משפיע משמעותית על השאלה שלך).
      ג. השם הנפוץ אצל הבנים היהודים הוא נועם, בשיעור של 3%. זה יוצא סה"כ כ-1,850 "נועמים".
      ד. השם הנפוץ אצל הבנים המוסלמים הוא מוחמד בשיעור של 12.2%. זה יוצא סה"כ כ-2,250 "מוחמדים". כבר ניצחון. אבל:
      ה. השם השלישי הנפוץ בנים מוסלמים הוא מחמד (שזה התעתיק הנכון יותר מערבית לאותו שם), בשיעור של 4%. זה יוצא סה"כ כ-750 "מחמדים".
      ו. יצא לנו סה"כ כ-1,850 נועמים וכ-3,000 "מ(ו)חמדים". נוק אאוט.

      כמה הערות:
      1. הסטטיסטיקה היא לשמות לילודים חדשים, לא איזה שם הכי נפוץ בקרב כל האוכלוסיה.
      2. הלמ"ס מפריד במפורש בין אוכלוסיה יהודית לערבית, זה nrg שמטעים בניסוח.
      3. בטבלה האחרונה, הלמ"ס כותבים "שמות באוכלוסייה המוסלמית", אבל מקום שני אצל הבנות הוא השם "מרים". כנראה שמדובר באוכלוסיה הערבית, ולא רק המוסלמית.
      4. השם "ליאן" הוא מקום 4 אצל הערביות ומקום 17 אצל הישראליות. אולי ליאניות יביאו את השלום?
      5. מישהו מכיר ילד בשם נהוראי (מקום 16!)?

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אגב, אם נאחד את יונתן ויהונתן (ואין סיבה שלא), אז נקבל שזה השם הנפוץ ביותר אצל יהודים עם 3.3%. כמובן שעדיין לא עוקף את מוחמד, אבל מדיח את נועם.

        אהבתי

      • Sol Salbe הגיב:

        What happens if somebody proves this old bloke with a beard correct? I still donate the 25 Australian Dollars to Dvorit for this month for her great blog while the other smart arse is invited to match the contribution
        .

        אהבתי

      • רק מילה הגיב:

        איזה כיף לספור מוחמדים בשישי גשום.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אופס, אין לי מושג למה כתבתי בלשון נקבה.
        אני, מה שנקרא, תרמתי כבר בבית.

        אהבתי

      • באבא בובה ברוך הגיב:

        כן, אני מכיר ילדים בשם נהוראי שקרויים ע"ש התנא הידוע (בפרקי אבות) שהוא הוא ר' מאיר, שעליו אומרים שכל הלכה במשנה שלא מצוין שם המחבר שלה "הלכה דר' מאיר היא", כלומר נהוראי=מאיר (המאיר לארץ ולדרים עליה). 🙂

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אשריך

        אהבתי

  28. רק מילה הגיב:

    כסאות מסומנים שיהיה ברור מי היא ראש הממשלה.

    אהבתי

  29. רק מילה הגיב:

    מנהל השווק של החודש- מינוף אבל פרטי. חשיפת שיא תוך 7 ימים.

    אהבתי

  30. שועלן הגיב:

    מישהו בעמוד הבית של של טמקא מעריץ של פורטיס.
    עם כל החיבה שלי, כמה מהקוראים של טמקא מבינים את פשר השיבוש?

    אהבתי

    • מוזיקלית הגיב:

      השיר של פורטיס עם השם המשובש לשונית מזכיר מקרה דומה/שונה.
      לפני כמה שנים היה בהפועל ר"ג שחקן כדורגל בשם אלירן אסאו (במקור מאשקלון, כמו ברק יצחקי וחבר ילדות שלו) שפעם אחת אחרי החמצה מטורפת שלו המאמן שאל אותו איך החטאת את זה, אז הוא ענה "הכדור קפצה לי". האוהדים מיד חיברו עבורו שיר מיוחד "אלירן אסאו, אלירן אסאו, הכדור קפצה, הכדור קפצה, הכדור קפצה". כיום הוא משחק במכבי עירוני קרית מלאכי.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s