אצבעות שחורות 18.11.11

 

שלושה שערים שונים השבוע, כלכליסט, שמקפיד על שערים אחרים (חבל שאיכות הנייר כה גרועה ואתם רואים את המודעה מהעבר השני של העמוד), המארקרוויק שהולך בעקבותיו, ומוסף הארץ, ותכף הרחבונת.

מוסף הארץ

האם איור השער (יעל בוגן), המורכב מהמון דמויות קטנות הוא בהשראת השער של NYT מגזין שהבאתי ביום ראשון?

הגיליון מציג פרויקט מיוחד הנקרא "דגל שחור", על "המדרון החלקלק שבו גולשת מדינת ישראל הרחק מהדמוקרטיה".

משה נגבי על הגבלת חופש העיתונות. אבל מה שהכי מעניין פה זו התמונה המוכרת למדי של הזוג נתניהו במטוס. מה שלא ראינו עד היום, לפחות אני לא ראיתי, אולי אתם כן, זה את המדבקות שמאחורי ראשיהם על מושבי המטוס (לע"מ). מאחר שלא הצלחתי להגדיל יותר פה, אופס, מישהו הצליח. אפרט: על המדבקה של השרה כתוב "ראש הממשלה". על המדבקה של רה"מ כתוב "גב' נתניהו".

עוד בפרויקט: זאב שטרנהל על "הימין יחסל את הדמוקרטיה", אמיר גוטפרוינד, "מה מסתתר מאחורי הצעות החוק של הימין" ויהודהנתן ליס על "חוקי נאמנות אזרחות".

סייד קשוע, שהפך (גם) למורה, על חלום מסויט על ישראל היום. אני לא רוצה להפוך לחובבת תיאוריות קונספירציה, אבל האם העובדה שהמדור מקודם במעלה ה-HP (ב-רור שלא בפעם הראשונה כמובן) היא רמז למלחמה עתידית על שישר"ה עלול לעבור להדפסה במעריב?

בפעם הבאה שקשוע יזדקק לעיתונים ישנים אני מזמינה אותו אלי, יש בשפע. רצוי לבוא בשבת, לפני שאני זורקת את היבול השבועי.

דרור בורשטיין ואסף שור חיברו ביחד נובלה אינטרנטית שנקראת הפקיד. זה היה ב-2008.
היום הם נפגשו כדי לדבר על ספר חדש של שור. חבל רק שהשיחה הזו כלכך אידיוסינקרטית. אולי המקום המתאים לשיחה הזו הוא יותר מוסף ספרים? בורשטיין, מצדו, זוכה לראיון משותף ב-7 לילות עם אגי משעול (צליל אברהם). למה? כי הוא יערוך את ההוצאה ואת כתב העת הליקון, והיא תנהל את בית הספר לשירה.

הארץ השבוע

המדור של יוסי ורטר, וכבר כתבתי את זה לא פעם, נותן לי את התמונה הכי הגיונית כדי לסכם שבוע. הוא לא מקלל קולגות כמו חבריו בעיתונים האחרים וקשה לשמוע את המלחשים באוזניו. הוא מצליח לטעת את הרושם שהכל ניתוחים שלו בלי לשמוע צפעונים מפה ומשם.

מוסף כלכליסט

מתברר שכל מה שאנחנו אוכלים, טוב, אתם, זה תירס (אורן הוברמן). הציבור מתעלף, אני כשלתי בגיוס כוחות רכז כדי לצלוח.

המארקרוויק

הולך בדרכי כלכליסט. גיא גרימלנד על סינגולריות, שאף שאינה רעיון חדש, מתברר שהוא פושה בסביבה כעת. ונניח שעכשיו אני גם יודעת מה זה.

הפוליטיקאים העשירים בישראל

התשובה לשאלה למה גלובס ומאקו הסירו מאתריהם את הידיעה מפורבס היא כי הם קיבלו את המכתב מהעו"ד של סילבן שלום, כפי שכבר כתבתי כמה פעמים, ואז התקשרו נציגי שני אלו לפורבס וביקשו ראיות לקיומו של ההון הלזה. משלא קיבלו החליטו להוריד את הידיעה. מעניין, אלו אותם כלי תקשורת שפרסמו בלי הנד עפעף את דבריו של הבלוגר סילברסטיין על כך שישראל היא האחראית לפיצוץ באיראן ולא ביקשו שום הוכחות לכלום.

גלריה

חצופה גילי איזיקוביץ: היא מראיינת את ענבר שנהב ממעושרות, ובשיחת-הבוקסה הנלווית עם אורנה בן דור, היוצרת, היא כותבת:

במדורי הרכילות ציינו את הקשרים בין שנהב ובן דור, ואת העובדה שסצינה שצולמה כביכול במטבח ביתה של שנהב, צולמה למעשה בלוקיישן אחר.

"מדורי הרכילות" הם הבלוג הזה, והדברים נכתבו פה.
בן דור כמובן לא מכחישה. למה שתכחיש? הרי זו אמת. אלא שאיש בהפקת הסדרה לא חשב שצריך לציין את שתי העובדות הדרמטיות האלו. על הסיבה שבחרה בשנהב (אותה היא מכירה מילדות כאמור) היא כותבת "מישהי שעושה המון כסף ושאני יכולה לעבוד אתה". יא רייט.
חוצפה 2.

ולידיעת איזיקוביץ,  בגיל 34 לא נוטים לעשות בוטוקס, ככל הידוע לי. בוטוקס משמש למילוי קמטים., "רעלן המשתק את השריר אליו הוא מוזרק, וכך מחליק קמטי הבעה, בעיקר במצח וסביב העיניים". איזה קמטים הבעה יש לבנות 34 (ו/או למה לוותר על קמטי הבעה)?

בשבוע שעבר כתב גדעון מרון, איש ידיעות על הסרט שלו על רלף קליין (כתבת שער ב-7 ימים). בסו"ש זה מתראיינת רעייתו, רינת קליין, ובתו של רלף, על אותו עניין בדיוק.
הבמאי, ערן ריקליס, מתראיין לז'ורנל. תוס': וב-G של גלובס ראיון עם מיכה שרפשטיין המפיק.
ככה מוכרים סרט ישראלי.

שישבת (ישראל היום)

אני מיודדת עם דודי כליפא ונעמה פלד, שאיתה גם עבדתי באותו מקום, כך שמטריד לקרוא את הכתבה של ניר וולף על ההתנהלות העסקית לכאורה של האתר שלהם, בייגלה. מצד שני, ישנן תגובותיהם, המכחישות את הנאמר בכתבה.
אין לי מושג איפה נמצאת האמת, אבל שמעתי את מכרם חורי בטלוויזיה, אומר משפט כמו "יש את האמת שלי, יש את האמת שלך, ויש את האמת". אז.
1. בעניין התגובות – אי אפשר לפסול מרואיינים בכתבה בגלל שהם מופיעים בעילום שם. מיליוני כתבות לא היו יכולות להופיע אם זה היה הקריטריון.
2. בתגובותיהם אומרים כליפא ופלד שהם יכולים להציג חשבוניות (בנוגע לטענותיו של רפי כהן מרפאל. בעיתון המודפס יש תצלומים של שני חשבונות מרפאל, עליהם כתוב בכתב יד – לא שולם וללא חיוב), ואף ללכת איתו לפוליגרף. האם זה קרה? ההוצגו חשבוני/ות לעיתונאי אם לאו? אם כן, למה הן לא בעיתון? ומה עם פוליגרף?
במקרה שכזה, בו זה אומר כך והאחרים אחרת יש להביא את הראיות. זה לא מאוד מורכב.
נעמה בסטטוס מאתמול: "אנחנו משלמים. תמיד".

תגובה בצינור לילה:

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

נעמה לנסקי ראיינה את רמי לוי לקראת היותו מפעיל סלולר. מהשבוע.
בשורה התחתונה, למרות תביעת ענק ועניינים עם תפקידיו בעיריית ירושלים הוא יוצא מצוין מהכתבה.
למשל, על עליית המחירים אחרי החגים הוא לא נשאל.
אגב, למה לא שאלה אותו אם יפתח סניף בתל אביב, או ביפו, או בחוב"ת רישון? ולמה לא, אם לא?
אני, שבאתי לכתבה כדי לשמוע קצת על הסלולרי שלו לא ממש יצאתי מרוצה, כי הוא מדבר על כך מעט מאוד.
הנה כתבה עליו מתחילת השבוע במעריב. גם פה אין הרבה סלולרי.
דו"ח חיובי של הסיטי,  ועוד טיפה על הסלולרי מוועידת כלכליסט.

7 ימים

כתבת השער על הזוג המצמרר טלי ומשולם ריקליס (אתי אברמוב).
ביום הראשון כבר ביקרו אצל ההורים שלה, ואחרי שראה אותם הבין ריקליס ש

"… יש לה מה שנקרא רקע חינוכי טוב, שהיא 'לא פותחת את הרגליים'".

קלאסה. על גברים ונשים יש לו דעות לא משהו:

"כל חיי אנשים רצו ממני משהו… הגברים יותר גרועים מהנשים, מפני שבחורות עולות קצת כסף, אבל הולכות הביתה. בחורים רוצים להישאר ולהמשיך לאכול ממני".

טלי על גברים:

"בבית אני צריכה איש שהוא בגובה העיניים… זה מתחיל מאהבה גדולה לנהגים של מכוניות מירוץ וממשיך עד רקדני פלמנקו. גוף שבנוי לתלפיות והכל עם להט ותשוקה.
ואיך כל זה מתקשר לריקליס?
הוא קלאסיקה שאי אפשר להתעלם ממנה, איש בשל ועמוק ועדין, כל מה שרציתי. נוקב בתנועותיו וזקוף קומה, חד חושים. הדעתנות שלו מתבטאת בכל תנועה שלו.
ואם הוא לא היה עשיר, היית רואה בו את אותם דברים?
… אני לא יכולה לבודד משתנים. המציאות היא כאן, לא ב'אם'".

סיפורו של ריקליס, 88, מתחבר פיקס לכתבה המתורגמת מניו יורק מגזין. אפשר היה לחשוב שזו כל הכתבה, אבל לא, מדובר בתקציר שלה. זה הלינק למקור (יהודים ישישים שאי אפשר להסיק מאורחותיהם על הדרך לאריכות ימים).

סופשבוע

* ארבע כתבות תרבות (כולל הילה נחשון בשער – שמישהו יהרוג כבר את הכותרת "צומת נחשון"? תודה. ואלבום חדש לריהאנה), אחת קומבינה ישראלית (נשק לאסטוניה המתפוררת), מחדל ישראלי וקסם ישראלי.

הפצצה האיראנית

הניו יורקר, שורה תחתונה: אין שום עדות מוחלטת לתוכנית גרעין של איראן.

The new report, therefore, leaves us where we’ve been since 2002, when George Bush declared Iran to be a member of the Axis of Evil—with lots of belligerent talk but no definitive evidence of a nuclear-weapons program

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ פרסומות/ טיוי

במחשבה שנייה על
1. סגירת תחנת הרדיו כל השלום. וגם יוסי גורביץ.
2. דו"ח מוועדת הביקורת וועדת הכלכלה של הכנסת על סגירת ערוץ 10.

אחרי שקיטרתי על לאבא שלי יש סולם, נמצא הצדיק שהעלה את הפרסומת לרשת.

ומה עוד מתברר, שהעצבים שלי זו השמחה של עם ישראל:

הפרסומת של משרד התמ"ת לבטיחות בעבודה, באמצעות משרד הפרסום לפ"מ, רשמה את שיעורי זכירה הגבוהים ביותר השבוע. עם זאת, מפתיע לגלות שהפרסומת זכתה גם לשיעור האהדה הגבוה ביותר השבוע – שיעור גבוה מהממוצע החצי-שנתי.
לטענת ד"ר רינה דגני, יו"רית קבוצת גיאוקרטוגרפיה, הפרסומת זכתה לדירוג זה בזכות הרעיון הקריאטיבי המיוחד, השימוש בשיר המוכר לכולם, העברת המסר בצורה ישירה אך מעניינת והחזרה המרובה של הפרסומת הן בטלוויזיה והן ברדיו.

איזה טעם רע יש לעם הזה.

משרד התיירות משקיע בפרסומה של ישראל בתפוצות. המודעה הקטנה היא מהגרדיאן והגדולה מדיילי טלגרף.
תודה לדניאל מורגנשטרן, ראש דסק ולווט בלונדון.


גיבורת התרבות של השבוע, וסליחה שלא התייחסתי אליה עד היום היא הסטודנטית המצרייה עליאה מג'דה אלמאהדי, שהצטלמה בעירום בבית הוריה כמחאה למען חופש הביטוי. לא ברור מה מטרת הפרובוקציה, ואם היא בעד נודיזם בכללי, שהרי לרוב יש פה מאבק נגד החפצת נשים והפיכתן לאובייקט מיני בפרסומות אלו ואחרות, ולכן השאלה היא אם הנערה לא משחקת את המשחק הלא נכון במהלך המתריס ויוצא הדופן שלה.

רוני קובן בעובדה חזר למחאה, ושומע מה קורה עם דפני ליף. היא כשלעצמה אומרת מפורשות:

"טעיתי כשיצאתי באופן נחרץ מול דו"ח טרכטנברג בלי ממש לתת עליו את הדעת… טעיתי כשדיברתי באופן שהתפרש כלא מנומס נגד ראש הממשלה… טעיתי כשסמכתי על יושב ראש התאחדות הסטודנטים איציק שמולי שהתגלה שוב ושוב כפוליטיקאי משופשף… טעיתי גם כשכתבתי בפייסבוק שאלי ישי יצא גבר. אם כבר, הוא יצא נקניק".

עוד מהכתבה:
– ליף מנסה לכתוב את הנאום על גג בפלורנטין אבל מתקשה. המפיקה (באין לי שם אחר) שואלת אותה אם אפשר להביא כבר את (דרור) פויר (משכתב הנאומים).
אהוד ברק מציע לבנות קריירת דוגמנות.
– קובן טוען שהן ממשיכות את המהפכה בחינם. בניגוד למה שנכתב.

מח' הגהה

עובר אורח מצא בראיון עם מאיר שלו ב-7 לילות ציטוט שלו: "…שם הילדים בגיל עשר היו מרביעים את הפרות בעצמם".
מצחיק שזה נאמר ממאסטר של הלשון, אם נאמר.

מח' נאג'ס

גרי אודלדמן מתראיין ל-7 לילות, ובין ארבע נשותיו לא מוזכר שהיה חבר של הדוגמנית הישראלית מיה רובין, המספרת על כך בראיון לסגנון.
מה פתאום שמתי לב לזה? אלוהים יודע.

רע"ש כותב במדורו ב-7 ימים (על ילדו הלא-מחונן בן השנתיים): "מצדי, כל זמן שהוא מפתח אישיות, נהנה בגן ועושה רושם של סטרייט, הוא בסדר גמור". נקווה שלא תיפתח מלחמת עולם מצד האסי עזרים.

לפני פיזור

הצייר יהושע נוישטיין כותב לז'ורנל על תערוכה חדשה של ווילם דה קונינג במומה. יש זמן להגיע לשם עד 9 בינואר.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

100 תגובות על אצבעות שחורות 18.11.11

  1. שאול הגיב:

    אין גישה לסטאטוס של נעמה בקשר לכתבה על בייגלה.
    ההגיון שלי אומר שכל עוד הם לא מגישים תביעת דיבה נגד ישראל היום ורפי כהן הם לא משלמים תמיד.

    אהבתי

  2. הבלוגוספירה מלאה הגיב:

    ברור שאם את מיודדת, את לא אוביקטיבית.
    הבלוגוספירה מלאה כבר תקופה ארוכה עליהם, מכל הכיוונים.
    ויותר מכך, הגרעין הקשה של בייגלה, זה שיצר את ה'תופעה',
    כבר מזמן לא איתם.
    לאיים או לאמר שילמתי, זה הכי קל.
    קשה להאמין שרפי כהן, אחד השפים הכי מכובדים ומוערכים בארץ,
    היה מעז לאמר את מה שאמר אם לא היה בטוח ביותר ממאת האחוזים.
    בואי נאמר שאם להסתכל על מה ששודר עוד, וכל מה שנכתב,
    ואם לכל כך הרבה יש בבטן עליהם זה אומר דרשני.
    הבלון התפוצץ.
    רק מהתגובות שלהם אפשר להבין מספיק. ובאמת, נעמה היא האשה של הכסף?
    מכוער. אפילו מאד.

    אהבתי

  3. יוני הגיב:

    כשלמדו את המלה אידיוסינקרטית, הייתי בחוץ. מה זה?

    אהבתי

  4. עשיר הגיב:

    הבעיה עם מעושרות היא שזו פשוט סדרה משעממת. הפרק הראשון היה מדהים, מעניין, נראה היה שיש כאן משהו, נשים אחרות, שונות, שהולכות עם האמת שלהן, גם לנהל אורח חיים של זונת צמרת זה סוג של אמת בשביל מי שמאמינה באמת כזו, אבל הפרק השני והשלישי היו משעממים מאוד. מתברר שהנשים האלה פשוט לא מעניינות, שתיים מהן ממש מסכנות, טלי וניקול, נפשות אבודות ואומללות שגם עוד מיליארד דולר לא יצליחו לעזור להן לעשות תיקון. יש לי סתם שאלה אליהן: לא עדיף היה למצוא איזושהי עבודה ופסיכולוגית טובה ולקדם את החיים שלכן באופן אמיתי ולא בצורה כל כך פאתטית? הנה הלקח לכל מי שחולמת להיות אישה מוחזקת: זה נורא, עדיף להתאבד מאשר לחיות ככה

    אהבתי

  5. תמי הגיב:

    …ובמוסף G מתראיין מיכה שרפשטיין, שותף בהפקה של "פלייאוף".

    V: תודה, הוספתי

    אהבתי

    • מעלי הגיב:

      מעניין הראיון עם מיכה שרפשטין,(אני מקווה שסו"ס יש לו מה לאכול).
      אבל תום הבן שלו, הוא לא בן של שרית ישי לוי.
      לשרית וגדעון לוי היה בן שקראו לו תום והוא מת.

      אהבתי

  6. ראול הגיב:

    הסטטוס של נעמה "אנחנו משלמים תמיד" נמחק (אני מניח שסיבותיה הטובות עימה) כך שגם את, ולווט, יכולה להוריד אותו מרשימת הקישורים

    V: לא נמחק, בדקתי ואף הוספתי צילומסך.

    אהבתי

  7. נעמה הגיב:

    "רפי כהן עשה את טעות חייו עם השקר הזה…."
    דוד כליפא הוא קומיקאי לא קטן הייתי אומרת.

    אהבתי

  8. הגברת תפוח הגיב:

    גיבורת התרבות של השבוע, הסטודנטית המצרייה עליאה מג'דה אלמאהדי, שהצטלמה בעירום בבית הוריה כמחאה למען חופש הביטוי, הופיעה כאן לפני 3 ימים:
    https://velvetunderground.co.il/?p=11530#comment-21100

    אהבתי

  9. captain beefheart הגיב:

    אפשר עזרה עם טעות הכתיב אצל שלו?

    אהבתי

  10. תם הגיב:

    מה כל העיתונאים בארץ,בכל העיתונים, טלויזיה, רדיו…..אין אפילו אחד! שחושב שהצעה(אחת!) מההצעות שמציעים חברי הכנסת היא נגיד: בסדר?
    אפילו אחד? אפילו אחת?
    הכי עצוב זה שכל ה"אוסף" הזה מדבר על:"חיסול הדמוקרטיה"! איזה דמוקרטיה בדיוק יש פה?

    אהבתי

  11. יוסי הגיב:

    דבורית, לא הבנתי מה הבעייה עם המשפט של מאיר שליו. "שם הילדים בגיל עשר היו מרביעים את הפרות בעצמם".

    V: ראה תגובתי לקפיטן.

    אהבתי

    • רק מילה הגיב:

      השגיאה היחידה של שלו היא בניסוח .במקום לומר שהילדים זימנו יחד את הפרים/ות למטרת הרבעה קיצר את המשפט למינימום ההכרחי.

      אהבתי

      • יפית שיקגו הגיב:

        לדעתי התכוון שהילדים היו מזריעים את הפרות בעצמם, כלומר – כמו שעושים כיום – בלי פר. רק משיגים זרע של פר ומחדירים אותו ידנית לפרה..

        אהבתי

      • רק מילה הגיב:

        איפה יצחק קדמן כשצריך אותו.

        אהבתי

      • רק מילה הגיב:

        פה זו התמונה המוכרת למדי של הזוג נתניהו במטוס. מה שלא ראינו עד היום, לפחות אני לא ראיתי, אולי אתם כן

        דבורית- שכחת?

        מאת רק מילה:
        18 בנובמבר 2011 בשעה 8:15
        כסאות מסומנים שיהיה ברור מי היא ראש הממשלה.

        אהבתי

      • באבא בובה במילואים הגיב:

        ועל זה אמרתי לך הבוקר, אין כמוך !!!! 🙄

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא שכחתי כלום, לא הבנתי מה את רוצה, רק בעיתון המודפס רואים את המדבקות עם השמות.

        אהבתי

      • תפוח בדבש הגיב:

        היא הצביעה על התמונה והמדבקות ביום ששי בבוקר ואת אכן מציינת שהתמונה מוכרת למדי. תיקו.
        https://velvetunderground.co.il/?p=11585#comment-21266

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        התמנה מוכרת מהטיסה ההיא של הזוג שאז נחשפנו אליה פעמים רבות.
        לא מיום שישי בבוקר.

        אהבתי

      • הגברת תפוח הגיב:

        תהליך ידוע: רק מילה, תגובה, תיקון קטן ובא לציון גואל. בוקר טוב.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        כמי שהביא דבר בשם כותבו ומבקש גאולה לעולם, תגובות. קשה לדעת עם זה נפלט למחבר או שהייתה כאן דו משמעות מכוונת. בכל מקרה עברית הוא יודע טוב ממני. הביטוי הנכון בעברית מתוקנת מאוד הנו כנראה : הפר רובע את הפרה, אבל בד"כ היו אומרים מרביע. התמונה ששלו מצייר מוכרת היטב לותיקים. זה מן הסתם פסק בנהלל לפני יותר מחמישים שנה. כיום זה הכל נעשה בהזרעה מלאכותית ויש לי ספק אם כיום בכלל יש פרי רביעה בנהלל. בנהלל כבכול מושב "גדול" הייתה לפני שנים רבות "פרייה" ולשם היו מוליכים את הפרה המיוחמת, גם ילדים, פחות מכך ילדות והפר כאמור היה רובע אותה. היה זה שיעור ביולוגיה וחינוך מיני ישר לעניין. הביטוי "משיגים זרע של פר מחדירים אותו ידנית לפרה.." אינו מקצועי. למי שמעוניין, זרמה של פר היו "משיגים" ע"י שמרמים, משקרים, את הפר מביאים לפניו פרה מיוחמת ובעזרת מתקן הקרוי "בושת מלאכותית" קולטים את הזרמה. קליטה זו בודאי אינה מעשה עבור ילד בן עשר, פר שוקל כמה מאות ק"ג והוא נע במהירות וגם הפרה שמשמשת כפתיון אינה צפויה. כיום יש שיטות משוכללות יותר להוציא זרמה. הזרמה, טרייה או קפואה, מוחדרת בכלי מיועד לכך ע"י מזריע שזה מקצועו או ע"י וטרינר. לי לא ידוע על הכנסת זרמה ביד אבל הכל ייתכן. שנים רבות עברו מאז עבדתי ברפת וייתכן שיש חידושים שאינם מוכרים לי.

        אהבתי

      • רק מילה הגיב:

        תודה לאל על מותר האדם מן הבהמה.

        אהבתי

      • באבא בובה שולח מברק הגיב:

        טעית, "מותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל", תדע כל אם עבריה מה זה IUI, IVF
        http://www.medethics.org.il/articles/misc/motar.asp

        אהבתי

      • רק מילה הגיב:

        הם אינם מותירים מרחב פעולה וספונטניות. הכל לפי הספר.

        אהבתי

      • באבא בובה שולח מברק הגיב:

        שנאמר "מותר האדם מן הבהמה אין" וגומר. אשרינו, מה טוב חלקנו

        אהבתי

      • הגברת תפוח הגיב:

        הסברה שעולה בגמרא היא: "הואיל וגומר ומוציא – גומר ומכניס". כלומר, ידוע לנו ששטר מועיל
        בפירוק אישות ועל כן יש סברה חזקה שיועיל גם ביצירתה (מאמא בובה יצאה לחופשה).

        אהבתי

      • אדג הגיב:

        ובכן, הניסוח המקורי הוא "ומנין שאף בשטר ודין הוא ומה כסף שאין מוציא מכניס שטר שמוציא אינו דין שמכניס" (מסכת קידושין ד, ב).

        ואגב, לפועל המקור הוא לא מסברא אלא מקורו מפסוק.

        אהבתי

      • הגברת תפוח הגיב:

        יסלח לנו רבנו הקדוש, השיבוש היה מכוון כי מאמא בובה יצאה לחופשה

        אהבתי

      • רק מילה הגיב:

        מאמא בובה:
        ואני אומרת- "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. וגו' "

        אהבתי

      • באבא בובה שולח מברק הגיב:

        ואני אומר: כל אבהב שתלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם" ואידך זילי

        אהבתי

      • באבא בובה שולח מברק הגיב:

        מתקן: "כל אהבה שתלויה בדבר" וגומר ומוסיף ואומר: "איזוהי מחלוקת לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח וכל עדתו"
        http://www.biu.ac.il/jh/parasha/Korach/got.html

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לא. ילד לא מתעסק עם פרים מיוחמים, זה מסוכן. לפני שנים רבות הילד בחשיבות מרובה, זה תפקיד אחראי, היה מוביל את הפרה שייחומה נראה, ע"י התנהגות וסימנים גניקולוגיים, לפרייה של המושב.
        משמעות ההליכה שהייתה בעצם מין טקס, כחתונה אצל בני אדם, הייתה ברורה ובדרך כלל נילוו אליו עוד משובבי ובטלני הכפר לזכות בהצגה הדי מרשימה וגם הערות נשמעו מצד המבוגרים. בפרייה ניהלו את העסק מבוגרים אחראיים כי המקום היה בוצי קשה היה לנוע ולא לא נתנו לילד להכנס לאיזור בו עלה הפר על הפרה.

        אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      משפט מפתח. למורי ורבי "עובר אורח" המשפט הזה סייע בפתרון קושייה תיירותית

      אהבתי

  12. פסטריגתא הגיב:

    לא יהודה ליס (הפתולוג) אלא יהונתן ליס (העיתונאי).

    אהבתי

  13. סמי הגיב:

    ולמה את לא מתייחסת לכתבה בערוץ 10 על בייגלה, שהביאה את אותן טענות ממש? גם הם משקרים? גם הם ממציאים? או שיותר קל לרדת על ישראל היום, כרגיל?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מי ירד על ישראל היום? איפה? איך? משקרים? ממציאים? מי אמר?
      כתבתי בדיוק מה חסר בכתבה. לא אחזור על הדברים.
      ועם כל הכבוד, אני לא מצפה מצינור לילה לבצע תחקירים. הביאו את הצד שלהם ואת הצד של כהן וזהו. לפחות פה היה סוג של שוויון (אני מניחה שכהן לא רצה להצטלם).

      אהבתי

  14. שועלן הגיב:

    לא הצלחתי לראות את הוידאו המאומבד, אז נכנסתי ל-nana10 כדי לראות את הקטע המדובר.
    זה שדודי כליפא לא אמין בעיני, זה מילא. אבל נעמה פלד פשוט תת-רמה. להגיד לרפי כהן שהוא "ילד כאפות" ולהנהן כל הזמן בשביעות רצון מוגזמת כשדודי מדבר. איכס.
    מקווה שלא אצונזר.

    אהבתי

  15. אורן הגיב:

    בהמשך לאמירות הנכונות שלך, ביחס לורטר. הכתב/פרשן המקושר משיג סקופים במחיר של שירות מטרותיו של המקור. מחיר נוסף הוא השליטה הנמוכה של העורכים בכתב, ופרשת ג'ודית מילר היא דוגמא לכך. ההישג האמיתי הוא לקבל את החומר הבלעדי ללא כל התחייבות, אך זה, כנראה, זן נכחד.

    אהבתי

  16. מנדלבאום הגיב:

    דבורית, זה גרי אולדמן, לא אודלמן

    אהבתי

  17. מנדלבאום הגיב:

    לא מפליא שרע"ש לא מעוניין שבנו יהיה גיי. אני לא מכיר הורה שמעוניין בכך

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      זה לא מפליא מעוד סיבה: הוא פעם הקדיש את כל הטור שלו לדון באופציה הזו. כפי שקורה לא פעם בטורים שלו, החלק המוצלח היה האיור. באיור נראו זוג הורים שלא רוצים שהילד ישחק במשחקים של בנות, אז הם קונים לו בובה של חייל ומתלהבים מכך שהוא נהנה לשחק בחייל – ואז רואים את הילד עשרים שנה אח"כ, מחובק עם חייל במיטה.

      אהבתי

      • מיקי המקורי הגיב:

        נכון, הקומיקס של גיא מורד (בטור של רע"ש) הוא טור בפני עצמו. מה שרע"ש בקושי מצליח לנסח באלף מילים מסורבלות, מצליח מורד להעביר בשלושה-ארבעה ריבועים מוצלחים.
        צריך להפוך את היוצרות – לתת לגיא מורד את העמוד ולרע"ש שניים-שלושה משפטים משעשעים בצד – הרי זה ממילא המקסימום לו הוא מסוגל כרגע

        אהבתי

  18. captain beefheart הגיב:

    הכתבה של הוברמן מצויינת. הוא נכס לכלכליסט, וללא ספק מעביר במו מקלדתו קוראים רבים מהאינסטול בייס של הארץ.

    כשם שתירס הוא הדלק של העולם, כך כתבות מהסוג הזה הן דלק במנועי "מתנגדי הגלובליזציה" למיניהם. אלה ישמחו לנפנף בציטוטים ומובאות, כצידוק לטענתם ש"צריך לפרק את הכל" (ולחזור לטבע, על הדרך). אבל אין מקום לבהלה. הסכנה העיקרית עליה מצביע הוברמן (כלומר העיתונאי האמריקני שאת כתבתו המקורית קרא הוברמן, והוא אף מתראיין לו) היא הנחת כל הביצים בסל אחד. הכלכלה העולמית אכן עלולה לספוק מכה כואבת אם יתרחש תסריט בלתי סביר שבו כל התירס בעולם נדפק מסיבה כלשהי. אבל אף אחד לא ימות. יש בעולם די גידולי פחממות אחרים.

    שווה גם לצפות ב-FOOD INC.

    אהבתי

    • מעלי הגיב:

      מאמר מעניין מאוד,אך חסר בו דבר חשוב ביותר: וזה הערך המינרלי ויטמיני שיש בתירס המהונדס.
      בארץ יש שני סוגי תירס עיקריים(שמחולקים לתת קבוצות).1,זה ה"תירס מתוק "-סנפרוסט ,שמיועד לבני אדם(בקלחים או בקונסרבים).
      2,תירס לבהמות שמשמש להם לתערובת ומזון.
      ההבדל בין שני הסוגים הוא עצום!
      עקב ההינדוס הגנטי אין המאמר מפרט דיו את תחולת הגרעין הן לבהמות והן לאדם.
      זאת הנקודה המעניינת ביותר את מי שניזון מזה.
      וזה ?סודי.

      אהבתי

    • אורי הגיב:

      הכתבה של הוברמן לא מדויקת, בלשון המעטה. גם היום, היקף גידול החיטה גדול משל תירס ומבחינת היקף תפוקה היחס אף השתנה מעט לרעת התירס לאורך חמישים השנים האחרונות.

      הרעיון שתירס משמש להפקת אנרגיה – זה נקבר קבורת חמור באחרונה גם בארצות הברית (החסידה האחרונה של סיבסוד הפקת אתנול מתירס) ולמעשה רוב ההפקה הרצינית היא מקנה סוכר.

      אהבתי

  19. אורן מפרש ופורש הגיב:

    א. האידיוסינקרטיות היא דעתך האישית, אני הסתדרתי. גם על מיה רובין התגברתי.
    ב. שלב שמיטת כפות הידיים מגיע בגיל שבע, לשקד יש למה לצפות. (מנדלבאום בזוי).
    ג. לנתניהו צד פרופיל מועדף, לכן חילופי המקומות בתצלום.
    ד. לא מתעמק בפרשת בייגלהגייט. לא ראוי להגזים בדרישת מתנות חינם ממושאי כתיבה, מצד שני לא ראוי להעלות את הטענה בתגובה לביקורת.
    ה. קשוע מקודם לרוב בHP, אך קנספרצי בכייף, זה במודה לפחות עד הגעת הסינגולריות. כשמחשבים יהפכו פרנואידים ביחסם לבני אדם, נדע שהגיע היום.

    אהבתי

    • רק מילה הגיב:

      לנתניהו צד פרופיל מועדף, לכן חילופי המקומות בתצלום.

      המעבר של נתניהו למושב ליד החלון לא משנה את זוית הצילום. בכל מקרה לא זה מה שיעצור את אלכס ליבק לצלם מבחוץ- לו היה בסביבה.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        אורן – ההסבר על הצד המועדף ממש לא רלוונטי. נוצרה אמירה מצחיקה או עצובה, זה בעיני המתבונן, בקישור בין המדבקות לתמונה, וזה העניין.
        גם אם הצלם ביקש מהם להתחלף שנייה לצורך הצילום, וגם אם יש לנתניהוז הסדר שפעם הוא ליד החלון ופעם היא.

        ואף מילה על המניקס? מה לא בסדר?

        אהבתי

      • אורן שרות לקוחות מחפיר הגיב:

        התגובה התעכבה מטעמי, אה, התעמקות. להשיב את בקבוקי השמפניה לקרור.

        אהבתי

  20. אמנותית הגיב:

    בעניין גארי אולדמן והמיה רובין שלו.

    כבר כתבו פה בפורום על ריקנותה של מיה בפתיחת עונת השלוש כשהיא ציינה כשיא חייה והגאווה הגדולה שלה שהיא עשתה את אולדמן. אחלה עבר עם גוד ניים דרופינג.

    עכשיו מתברר שיש לה גם עבר אמנותי בעירום.

    מעניין מה עוד יצוץ?

    אהבתי

  21. תמי הגיב:

    רק להשכלה כללית – בוטוקס אינו חומר מילוי כי אם רעלן (בוטיליום) המשתק את השריר אליו הוא מוזרק, ויכול, משום כך, להחליק קמטי הבעה, בעיקר במצח וסביב העיניים.

    אהבתי

  22. בונד ג בונד הגיב:

    קובן על דפני:

    יחצנית: "היה שוטר על הבמה שאמר 50,000" – עיתונים באמת אוכלים לוקשים כאלה?
    ֿ
    "זה לא יהיה כישלון, נכון" – עיתונים באמת מקבלים שאלות/תכתיבים כאלה, וגם עונים?

    ככה זה עובד?

    אהבתי

  23. מעושרות הגיב:

    לא קראתי את הכתבה על משולם ריקליס. האם הוא רומז על דו מיניות?

    V: לא, להבנתי.

    אהבתי

    • קלאסה. על גברים ונשים יש לו דעות לא משהו:

      "כל חיי אנשים רצו ממני משהו… הגברים יותר גרועים מהנשים, מפני שבחורות עולות קצת כסף, אבל הולכות הביתה. בחורים רוצים להישאר ולהמשיך לאכול ממני".

      אהבתי

  24. רק מילה הגיב:

    דבורית, מצאתי פתרון להחזיר את סרגל הכלים של קישור/ציטוט וכו' כמו גם כאשר איןאפשרות להגיב:לוחצים על "תצוגת תאימות" עד שמסתדר.

    V: יופי, אוסיף בפוסט.

    אהבתי

  25. כתוב אז כתוב הגיב:

    בגלובס, ראיון סיכום עם מנהל רשות המיסים הפורש יהודה נסרדישי.

    כותרת הראיון היא שהוא "עובד על אוטוביוגרפיה שתביך שרים ובכירים". תרשו לי לפקפק בכך, וזה בשיא העדינות.

    גם לו יש מאחוריו תיק לא קטן.

    הסיבה היחידה ל"הפחדה/איום" הזה בסגנון של תחזיקו אותי שכן רק משרה טובה יותר לימי פרישתו הוא מחפש. הוא בגיל פרישה ותפקיד פעיל כנראה לא יקבל אבל מה רע בהיות דירקטור בכמה חברות מתגמלות?

    אשמח לאכול את כובעי אם אכן תצא " אוטוביוגרפיה שתביך שרים ובכירים".

    טוקבקים קריאים ברובם.

    אהבתי

  26. שועלן הגיב:

    זה בשבילך

    אהבתי

  27. כתוב אז כתוב הגיב:

    קראתי במקום אחר והעתקתי.

    בעתון ישראל היום יש מעין כתבת סיכום על פועלה של אסתר דומיניסינית בביטוח הלאומי. קל לראות שזו כתבה שעושה טוב לדומיניסינית ועושה רע לאמת. כנראה שלכתבת יש אינטרס עתידי או החזרת "חובות" עבר.

    קל לקרוא בין השורות ולראות איך מורחים אותנו גם בעיתון.

    מצד אחד דומיניסינית אומרת שיש 1,300 תלונות בשנה שמהן 80% לא מוצדקות ומיד בהמשך כתוב ש-500 תלונות מוצדקות זה יותר מדי. מישהי לא יודעת חשבון בסיסי או משחקת בנתונים כרצונה ולפי צרכיה.

    מה למשל אין בכתבה? אין למשל אזכור של חוק לרון שעד עכשיו תמיד תמיד כולם כולם (לאחרונה גם השר כחלון שכידוע לא ממש מכיר את התחום הרווחתי/נכותי והוא הוכיח את זה ביותר ממקרה אחד) התגאו בו ובהצלחתו. מסתמן שגם דומיניסינית מבינה היום את מה שהנכים הבינו עוד לפני הפעלת החוק – שזה כלומה ומאומה. הרבה רעש, הרבה כסף לביטוח הלאומי ולמיקורי חוץ – ולנכים (כמו בסיפור הידוע) לא נשאר כלום. דומיניסינית כמובן לא מזכירה ולו בשמץ את הסכנות החבויות בלרון לגבי נכים רבים.

    אין בכתבה כלום על השרות הכי גרוע במדינת ישראל במוקד הטלפוני (מיקור חוץ כמובן) של הביטוח הלאומי.

    יש בכתבה התגאות על מעבר למיחשוב מסמכים "און ליין". האמת היא שעד עכשיו היו אומרים לנו שהמסמך לא הגיע וצריך לחכות ועכשיו הוסיפו לזה את התירוץ החדש שהמסמך אכן הגיע אבל עדיין לא נקלט במערכת הממוחשבת. סחטיין על יצירתיות מקורית של עוד תירוץ לבטלנותם הידועה של עובדי הביטוח הלאומי. בניגוד לכתוב בכתבה זמן ההמתנה לא התקצר אלא ההיפך הוא הנכון – הוא התארך בעקבות השכלולים.

    בנושא הפגנת נכים ואי הסיכום עימם היא מאשימה, כרגיל, את הנכים בכך שהיא לא יכולה לתת להם תוספות בתחום החשמל לנכים ולילדים נכים. כדי לסבר את העין חייבים להגיד שלא מדובר חלילה בכל הנכים אלא רק בנכים קשים מאוד/סיעודיים שמספרם קטן לעומת כלל מקבלי קצבאות נכות. בתכל'ס מדובר על בערך 100 ש' חודש וגם את זה היא לא מוכנה לתת אלא רק אם הנכים יחתמו כתב ויתור על דרישות צודקות אחרות שלהם. פרט לחשמל היא מתעלמת משאר נושאי הנכים המוצדקים – וחזקה עליה שהיא יודעת למה היא מתעלמת. היא פשוט מחזיקה אותנו בביצים.

    בקיצור, לקרוא וברוב המקרים להקיא.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      א. דומיניסיני.
      ב. לגבי המספרים, נכון.
      ג. מה עדיף? "מיקור חוץ" או "בטלנותם הידועה של עובדי הביטוח הלאומי"?
      ד. מה עדיף? "המסמך לא הגיע וצריך לחכות" או "המסמך אכן הגיע אבל עדיין לא נקלט במערכת הממוחשבת"?
      לא מכיר בכלל את הנושא, אבל ממה שאני מבין, היא עשתה כמה רפורמות במערכת שאתה מסכים שהיא גרועה. לא קל לעשות רפורמות במערכות ציבוריות שכאלה, ולפעמים לוקח קצת זמן עד שהן עולות על המסלול הנכון (בעיקר עם תחלופת עובדים ותיקים בצעירים).

      אהבתי

      • כתוב אז כתוב הגיב:

        שועלן, תודה על ההתייחסות, זה לא מובן מאליו.

        א.דומיניסיני.
        ב. יש עוד הרבה מספרים שבהם הם משחקים כרצונם.
        ג. ניתן לך להחליט מה פחות גרוע. פעם היה נהוג שיומיים/שלושה בשבוע העובדים בסניפים עונים לטלפונים על שאלות (מדובר בנושאי נכות כללית) במשך שעתיים. כיום אף אחד לא עונה אלא מפנים למוקד ממוקר חוץ שהעובדים שם הם ממש לא מבינים בתחום ויודעים בעיקר לתקתק מספרים למחשב ולקוות לטוב. כל שאלה נענית (ברוב המוחלט של המקרים) שצריך לברר ונחזור אליך (וכמובן לא חוזרים תמיד) ואז אם יש שאלת המשך יש תשובה דומה. בזמנו הפקיד/ה שענה/תה לפחות ידע/ה על מה מדובר והיה אפשר לקיים דו-שיח דינמי ומתפתח לפי הצרכים. דוגמה קלאסית היא נכה שנתקע עם רכבו וביקש מהמוקד את הטלפון של חברת הגרירה שרק דרכה הנכה רשאי לגרור את מכוניתו ונענה שתוך יומיים יקבל תשובה כי התשובה כנראה לא היתה בתוך הנתונים שאותו ממוקר חוץ היה רשאי לקבל גישה אליהם. יש עוד המון דוגמאות.
        ד. מה נראה לך? ניתן לך להחליט מה פחות גרוע. עכשיו צריך לחכות עוד קצת. בנוסף, כמעט תמיד מתברר שדווקא אותו מסמך שאליו אתה נכסף עדיין לא נקלט למרות שהוא קיים אבל בגלל שלא נקלט עדיין לא ניתן לעשות בו שימוש. על המחשבה שאולי יקלטו את המסמך באותו רגע נענים בתשובה שאת ההיקלטות עושים אנשים אחרים.

        אין תחלופת עובדים בצעירים יותר. כיום להתקבל לעבוד שם זה כמעט כמו חברת החשמל. יש בעיקר מיקור חוץ ללא פיטורים של עובדים.

        אהבתי

    • תגובה ציונית הולמת הגיב:

      הביטוח "הלאומי" הוא של כולנו ולכן אסור "להקיא" אלא לדרוש מה מה שמגיע לנו.
      מכיר אותם דרך "צער גידול הורים" והצרה היא שהאוצר הפקיע את כספם ונאבקים בך כאילו היית מטרד שמבקש לגזול מהם את הכסף (שלך) ואת מנוחת הצהריים.

      אהבתי

  28. שועלן הגיב:

    יריב אופנהיימר:

    "אחוז המתגייסים מקרב המתנחלים באמת מרשים, אבל השאלה הגדולה היא האם רוב החיילים האלה יסכים לציית לכל פקודה – או שנאמנותם להחלטות הממשלה היא על תנאי… לצערי, גם בשירות המילואים שלי פגשתי חיילים שאמרו לי שיסרבו פקודה במקרים שבהם היא תהיה מנוגדת להשקפת עולמם הפוליטית… אנחנו רואים פעם אחר פעם שכל פינוי של סככה בלתי חוקית, הוא עילה לסירובי פקודה ולהפגנות בתוך צה"ל".

    אופנהיימר מאוד חושש מסרבנות בצבא. בעבר שלום עכשיו דווקא הביעה הבנה רבה לסרבנות על רקע פוליטי, עד כדי "ראויים להערכה על אומץ ליבם האזרחי-האישי ועל עמדתם המוסרית".

    "לאחרונה חיילים בתוך המערכת מדליפים אינפורמציה לחברים בהתנחלויות, על מנת לסכל את פעולות צה"ל בשטח"

    לא זוכר ביקורת דומה שלו על שוברים שתיקה או ענת קם למשל. או על זה ששלום עכשיו מדליפים אינפורמציה לחברים בחו"ל על מנת לסכל את פעולות ישראל בשטחים.

    אהבתי

  29. הללויה הגיב:

    אגב, יקירתי, יש כאלה שמתחילות את הבוטוקס מגיל 25, תארי לך

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      ומי שמתחילה בגיל 25, בת כמה היא רוצה להיראות?
      וגם, כל שלושה חודשים מגיל 25 עד 75 להשקיע כמה אלפי שקלים זה הון, וצריך להיות מעושרת כדי שתוכלי לעמוד בזה, לא?

      אהבתי

      • רק מילה הגיב:

        זה קורה כשכל מה שיש להן להציע הוא מראן החיצוני. דור חדש של מעושרות בפוטנציה נושף בעורפן. אם יזריקו מגיל 25-75 הן תהיינה משותקות 100% ותזכינה בקיצבת נכה 😛

        אהבתי

      • גברת תפוח הגיב:

        כמו שאומר שריקי, היא צריכה להיות מאד מעושרת כדי להראות מאד מוזלת (בהוזלה כזאת).
        המעושרות לא צריכות לחכות עד גיל 75, כבר בגיל 30 יהיו דור חדש בפוטנציה נושף בערפיהן

        אהבתי

  30. לאון הגיב:

    לדעתי איור השער במוסף הארץ הוא בכלל בהשראת האמנית מיכל רובנר, שעיצבה לכנסיית השכל את האלבום האחרון והמשובח שלהם, שורות של אנשים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s