.
—
ארבעה עיתונים על זוועות מצרים, ידיעות מכריז על אנרכיה. אה לא: צריך לקרוא שורה מעל: חשש בישראל.
– ידיעות מדווח (טובה צימוקי) שדורית ביניש טרפדה את מינוי השופטים, כך בכות' הענק (ע' 6), אבל במש' כבר מובהר שכנראה תסכים למינוי השופט נועם סולברג במסגרת דיל חדש שיכלול שופט מזרחי.
– נועם שרביט מתאר את מהלכיה במעריב בדחילו ורחימו.
– ישראל היום: כולם רוצים שופט מזרחי.
– הארץ – ביניש הטילה וטו.
העיתון המואשם בניהול קרב מתמשך נגד קידום השופט נועם סולברג, מביא מאמר בעדו (יובל אלבשן).
יש יח"צ לקולנוע הישראלי
ליתר דיוק לחלקו. המוני סרטים ישראליים נמקים על המדפיםאו מתייבשים למוות בבתי הקולנוע, אבל יש סרט אחד שזוכה ליח"צ בלתי נגמר: פלייאוף על רלף קליין. בשבת מניתי את כל מה שנעשה למענו עד כה:
בשבוע שעבר כתב גדעון מרון, איש ידיעות על הסרט שלו על רלף קליין (כתבת שער ב-7 ימים). בסו"ש זה מתראיינת רעייתו, רינת קליין, ובתו של רלף, על אותו עניין בדיוק.
הבמאי, ערן ריקליס, מתראיין לז'ורנל. תוס': וב-G של גלובס ראיון עם מיכה שרפשטיין המפיק.
ככה מוכרים סרט ישראלי.
והיום, ראיון עם השחקן בעל הייחוס שמגלם את קליין, דני יוסטון, המבקר בישראל. ראיון אחד? למה לא שלושה? ז'ורנל, גלריה ו-24 של ידיעות. לאן נעלמה תאוות הבלעדיות של העיתונים? ומה יש בסרט הזה, שעד כה זכה לשבע כתבות קידום, אחת מהן שער 7 ימים?
האם זה הסרט הישראלי החשוב ביותר שיצא לאקרנים באחרונה?
האם הקידום המטורף יסייע לו בקופות?
האם רלף קליין הוא דמות כה נערצת בישראליאנה שהעם יעוט על בתי הקולנוע?
האם היחצ"נ/ית קיבל/ה בונוס על המתקפה המשולבת בכל החזיתות (ויש לציין שאני לא יודעת כמה קודם הסרט בטלפיסיון וברדיו)?
הערב ראיתי גם פרסומת בטלוויזיה לסרט. מי המשקיענים הגדולים?
ותוס': הנה ביקורת ראשיתית לא ממש מחמיאה.
בלוגלנד/ רשת
הבלוג החדש של ג'ים רומנסקו. וזה הסיפור, למי שלא יודע על מה מדובר, אם כי רומנסקו מפרט את הסיפור.
תודה לאורן שעוקב.
אילן שילוח צייץ בטוויטר שיצחק תשובה צריך להחזיר את חובותיו.
תשובה מבקש למחוק 800 מיליון שקל מהחוב שלו, ולפרוס את יתרתו.
תספורת לאילן בן דב.
לחם עבודה
אם nrg רוצה להחזיר את מדור הברנז'ה, שיטפח אותו בבקשה. היום אי אפשר למצוא אותו דרך הערוצים או דרך עמוד הבית, אבל אם לוחצים על המילה ברנז'ה בידיעה הזו של מיה מנע מאתמול, מגיעים לערוץ בלתי מעודכן מאוגוסט.
מקור ראשון העביר אתמול את המערכת שלו לירושלים ומדווח על כך בשער. "תהא זו תרומתנו הצנועה לעצירת ההגירה השלילית מירושלים הבירה" כותב במאמר המערכת אריאל כהנא, הכתב המדיני.
ובו"ז, תוהה כלכליסט אם חברת החדשות של ערוץ 2 רוצה לחזור לתל אביב. לדברי שלי פריצקר ק/רשת החלו לגשש באשר לשינוי הסעיף בחוק הרשות השנייה הקובע כי חברת החדשות של ערוץ מסחרי מחויבת לשדר מאזור ירושלים.
כלכליסט על הכנס.
יעל שטרנהל, אפרופו הכנס:
קו ישר מחבר בין החוקים המפלים ערבים לצעדים האחרונים נגד התקשורת: הטרדה ופיטורים של עיתונאים שאינם מיישרים קו עם הממשלה,
איום בסגירת ערוץ 10 והחמרה של חוקי לשון הרע. אנשי התקשורת שהתעלמו מהשלבים הראשונים במערכה לחיסול ביקורת ציבורית בישראל, נאלצים להתמודד עם שלב נוסף, המאיים עליהם עצמם.
ראודור בנזימן מציע לבטל את הרגולציה, ואומר שהתוכנית לסגירת ערוץ 10 נרקמה כבר לפני שנים.
לפני ארבעה ימים הוגדר טל רז, המנכ"ל החדש של מעריב כשכיר הכי עשיר בעיתונות.
היום טוען גלובס שלא ברור על מה בדיוק.
ועל מצבו של מעריב אין מה לחזור פה, ועוד עכשיו, כשבוטלה מכירת שופרסל (לא צריך מרכאות ב"התפוצצה").
יש עורכים בבית?/ מח' הגהה/ צרות בכותרות
אולי כדאי להחליף את סדר הפעולות?
אה, אחרי כמה שעות תוקנה הידיעה: ייסרקו, לא ייגרסו. נו, צריך לדעת את הפעלים הנכונים בעברית.
(nrg, HP, 20.11)
(ynet ראשית, 20.11)
(תודה לרם אזרח).
פדיחה לגלובס שהקטע עם הפוליטיקאים העשירים מככב בע' הבית, אבל הידיעה לא נמצאת.
– יהושע שגיא מספיד את שניאור ז"ל בספורט הארץ ומספר על ניצחון מול אוסטרליה בתקופתו, אלא שאותו משחק ב-1989 הסתיים בתיקו
1:1.
זה הגומלין למשחק ברמת גן שזכור בזכות "ככה לא בונים חומה".
– מאתמול אחה"צ מופיעה כך הידיעה בוואלה! ואין פוצה פה.
(nrg)
אחח, בודקי העובדות של ישראל היום.
צחוקים
החרדים האלו, אין להם טיפת חושומור, מתברר. בשבוע שעבר נהנינו מהשער הפיקטיבי של כרצונו (גללו לסוף הפוסט) ואילו השבוע מחולל המהומה הוא משחק מונופול שגם עליו אחראי מוצ"ש (הגדילו בלחיצה). דיונים נערכים על כך בתוכניות הרדיו השונות, והשמחה רבה. לעיני העששות ולאוזני הקשישות זה נשמע כמו בלה בלה בלה אחד גדול, אבל נו, כל מגזר והבליו.
ומתוך מה נסגר: דן מרגלית מארח בערב חדש, החוגגת 30 שנה, —-.
לא אגלה לכם מה הוא מארח ולמה, היכנסו ללינק ותיהנו (ויה יצחק גרבוז).
לפני פיזור
תגלית:
אנשים מאושרים נוטים לשים לב יותר לדברים חיוביים, שאחרים, עם מצב רוח טוב קצת פחות, מתעלמים מהם, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת אוהיו, וממצאיו הוצגו בוועידה השנתית לחקר המוח ומערכת העצבים בעיר וושינגטון.
ועוד אחת:
לפי סקר של נעמת (ידיעות):
שליש מהנשים צריכות מהבעל אישור לקניות.
32% עוברות בדיקת הוצאות מטעם בן הזוג
17% אינן חופשיות לחלוטין לפעול בחשבון הבנק
30% נזקקות לאישור כדי לקנות לעצמן משהו
ל-14% אין מידע גלוי על הכנסות בן הזוג
איזה עולם נפלא.
——–שערי הבוקר עולים בלילה בגלל שלל תקלות: ממחשביי הביתיים שבעטו בי בעוז ועד הראוטר בחוות השרתים שהחליט להצטרף אליהם. הגעתי לסוף היום מרוטת עצבים. עימכם הסליחה.
ולווט אנדרגראונד 
הסכמי טרום נישואין להגבלת השופינג של האישה? הבחורה התחלקה על השכל. אלימות כלכלית? יאללה יאללה.
אהבתיאהבתי
למרות האיחור, לי הניו-יורקי, זה בדיוק בזמן…
אין ספק ש'מוצ"ש', זו בדיחה תפלה. אבל מסתבר שאפשר לצחוק גם מהן.
אהבתיאהבתי
משחק המונופול של מוצ"ש משעשע, הווי חרדים, כפי שמוכר לנו מחיינו היום-יומיים, כגון:
ברמת בית שמש, נתפסת מאזין לשירת נשים במקלחת, לך אחורה…, או סיימת 18 באיצקוביץ', לך קדימה…, והכי יפה: רשמת את בתך לשכבה חסידית בעמנואל, אם אתה אשכנזי אז לך מכאן… ואם אתה ספרדי אז לך משם…. מה שנקרא, חנוך לנער/ה על פי דרכו/ה
אהבתיאהבתי
רינת קליין התראיינה הבוקר אצל ניב רסקין בגלצ
אהבתיאהבתי
לגבי פלייאוף: כל מה שמעורבת בו מכבי תל אביב (כדורגסל, אבל לא רק), רלף קליין ונוסטלגיה, יזכה לכתבות אינסוף, ולרוב לחוסר ביקורת. הסרט עצמו בקושי נוגע בחייו של קליין ז"ל, רק בעקיפין, ואיכותו…טוב, כל אחד וטעמו.
אהבתיאהבתי
תיקון טעות קל: כדורסל כמובן.
אהבתיאהבתי
דווקא מצויין, כדורגסל.
אין ספק שסיפור חייו של קליין מרתק וראוי לסרט. מקווה שנעשה להם צדק, למרות שממה שקראתי ושמעתי עד כה, אני בספק.
אהבתיאהבתי
ראודור בנזימן מציעה…..
If I am not mistaken, Benziman is a man
אהבתיאהבתי
ההחמרה הממשמשת ובאה של חוקי לשון הרע מונעת ממני להביע את דעתי על מאמרה של יעל שטרנהל. גם אם הייתי מביע אותה, השורש אמ"ת לא היה מופיע בה.
אהבתיאהבתי
אוה, ממש כאב לי פיזית לראות את הקטע מערב חדש.
אהבתיאהבתי
http://agenda.nana10.co.il/123/forum/440086
אהבתיאהבתי
ביום א' כתבתי כאן בבלוג על כתבת לא אמת (לדעתי) בעתון ישראל היום.
עכשיו, כאילו להוכיח את טענותי, ערוץ 2 פתח בסדרת כתבות, כולל וידיאו, והנה הראשונה שבהן.
אהבתיאהבתי
'שכחת' לציין שבסוף הקטע מדגיש חיים ריבלין עורך התחקיר כי הכתובת לתלונות אינה המנכל"ית.
אהבתיאהבתי
אזוי ער געזאגט.
בבית ספר שבו למדתי אמרו לי שהאחריות היא תמיד, אבל תמיד, על מי שעומד בראש המערכת – גם אם מי שעומד זה מי שעומדת.
זה שריבלין, והרבה אחרים, מאתרגים את הגב' ואומרים עליה דברים עלאק יפים לא הופך את דבריהם לנכונים אלא רק מוכיחים שיש לה יח"צ משופרים.
אפילו בכתבה אמרו עליה שהיא מוכשרת וכאלה והביאו את תגובתה שהיתה בסגנון של הנה הכל בסדר – עובדה! תבדקו פה ולא שם.
שתלך כבר הביתה, אישה חסרת רחמים.
בנושא מיקור החוץ של המוקד הטלפוני, שהיה נושא הכתבה הראשי, היא היתה זאת שדחפה בכל הכוח וכולנו צריכים לחיות עם התוצאות. הדברים אפילו הרבה הרבה יותר גרועים ממה שהוצג בכתבה הקצרה.
אהבתיאהבתי
באידיש: אז הוא אמר !! האט הער געזוגט, ולא כפי שכתוב !!!
אהבתיאהבתי
אם בענייני חרדים עסקינן, שווה להאזין לעיתונאי החרדי אבי בלום בראיון המובא כאן http://bit.ly/vzGfkJ בשתי הדקות האחרונות.
אהבתיאהבתי
פרופיל חדש על אריאנה הפינגטון בניו יורק מגזין.
אהבתיאהבתי
דן מרגלית ארח את קובי אריאלי שספר על תגלית מרעישה: התגלה קברו של הרשלה מאוסטרופולי.
נובמת, פרופ' דוד אסף ספר באתר שלו לפני חדשיים על ביקור שלו (עם חיים באר) במז'יבוז', ליד קבר הבעל שם טוב ועל ר' י"מ גבאי שמגלה קברים ומשקמם, שיהיה. http://onegshabbat.blogspot.com/2011/09/blog-post_19.html
אהבתיאהבתי
על העז והדיל פסק הרבי: "קח את העז ותכניס אותה הביתה". כשהגיעו מים עד נפש חזר החסיד לרבי ואמר בדחילו ורחימו: "עשיתי כמצוותך, אבל המצב רק החמיר !!". ענה הרבי "עכשיו תוציא את העז ותראה כיצד יוטב לך". עשה החסיד כמצוות רבו וראה זה פלא – "ערב חדש".
אהבתיאהבתי
ובאייס מתבלבלים כנראה בין כל מיני נאנסות ומותקפות. באייטם שמספר בהתחלה על ס', הנדקרת משד' חן, עוברים בפסקה הרביעית לכנות אותה באות א'. נו, מה זה משנה באמת כל האותיות האלה.
אהבתיאהבתי
פריים אומנותי.
V: 🙂
אהבתיאהבתי
נדבך קטן אחרון ומעניין (אותי לפחות) בנושא התיקון לחוק לשון הרע:
אהבתיאהבתי
(אופס, נחתך)
כולם מציגים את התיקון כאילו סכום הפיצוי המקסימלי מוכפל פי שישה (מ-50 אלף ל-300 אלף).
זה לא נכון!
הסכום 50 אלף נקבע בתיקון לחוק בספטמבר 98, והחוק קובע במפורש כי סכום זה יעודכן מדי חודש לפי מדד המחירים לצרכן [סעיף 7א(ה)]. מאז ספטמבר 98 עלה מדד המחירים לצרכן בכ-36%, כך שהסכום המקסימלי להיום הוא כ-68 אלף ש"ח. מכאן שההצעה לתיקון החוק הנוכחית מכפילה את הסכום המקסימלי דהיום רק פי 4.4.
אפשר להגיד שזה שולי, אבל אם כבר מציגים מספרים, ראוי לדייק. גם אם זה מזיק קלות לעמדת הטוען.
אגב, מה שיותר מעניין בהקשר זה, הוא שהתיקון מ-98 הוא התיקון הבאמת משמעותי שבוצע בחוק, מכיוון שהוא זה שהכניס מלכתחילה את סעיף 7א שמאפשר פיצויים גבוהים ללא הוכחת נזק. מעניין להשוות כמה רעש היה אז בתקשורת, והאם גם אז אמצעי התקשורת ניהלו קמפיינים הטוענים ל"השתקה" ול"חיסול הדמוקרטיה", או שמדובר בתופעה של השנים האחרונות.
נקודה נוספת שמעניינת היא שגם ב-98 ראה"מ היה ביבי, מכאן שלמרות שהליכוד אמור להיות מפלגה ליבראלית, כנראה שהתגייסות התקשורת נגדו גורמת לו להובלת מהלכים אנטי-ליבראלים.
אהבתיאהבתי
אהבתי את האירוניה.אתה חזק על הבוקר.
אהבתיאהבתי
תאומים מפתיעים חנוך מרמרי ודיוויד קר מהניו יורק טיימס על עתיד המחאה החברתית.
אהבתיאהבתי
צרות כרוניות בכותרות
אהבתיאהבתי
הכותרת מרובעת, יש להוציא את העז, בכדי להגיע לשילוש. לקח לי יום לפתור, לא מבריק מצידי.
אהבתיאהבתי
הסקר של נעמת מטריד וצריך להיות בסמוך לדיונים העוסקים בהדרת נשים מהחלל הציבורי/זירה פוליטית.
אהבתיאהבתי