מאת ד"ר ח"כ עינת וילף
(נערך ועובד מתוך מייל רבתי ששלחה וילף הלילה).
בימים אלה סוערת התקשורת בשל טענה לסתימת פיות. עיתונאים רבים מדברים באופן חריף כנגד פוליטיקאים שלטענתם סותמים להם את הפה. היה לי קל יותר להאמין לטענות אלה לו היו העיתונאים והעורכים בעיתונים מסוימים מראים אומץ ונחישות דומים בביקורת על בעלי אינטרסים מונופוליסטים ואנטי-תחרותיים במשק הישראלי… אני רוצה לחשוף בפניכם דוגמה מאלפת לאופן שבו עיתונים – ובעיקר בעלי הון ועורכים המשרתים אותם סותמים פה לפוליטיקאים (ובדרך גם לעיתונאים שעובדים אצלם).
ביום שישי האחרון התפרסמה במוסף עסקים של מעריב כתבה בנושא משכילים בלי מיומנויות.
כתבה זו נולדה מתוך כנס של ה-OECD שבו השתתפתי מטעם הכנסת ובו הוצג הנושא. חשבתי שמדובר בנושא מרתק וחשוב והצעתי אותו לעיתונאים העוסקים בתחום החינוך והעסקים. עמרי מניב מצא עניין רב בסיפור ועבד איתי במשך שעות ארוכות כדי להבין לעומק את הנושא המורכב ואת המצגת. הוא ראיין אותי על הנושא ועל הניסיון שלי בתחום. תוך כדי הכנת הכתבה שהעורך אישר כי היא מעניינת, ביקש להוסיף מרואיין נוסף "כדי שלא כל הציטוטים בכתבה יהיו שלך". הפניתי אותו לשותף בכיר בחברת הייעוץ מקינזי ד"ר יונתן קולודני שהוא מכר ותיק מימינו המשותפים במקינזי… לקראת פרסום הכתבה פנה אלי מניב לאישור סופי של הציטוטים (הרבים) בכתבה.
… קריאה מאומצת (של הכתבה) תגלה שאין זכר לציטוטים שלי בנושא או לנוכחות שלי בכנס של או בכל הקשר שהוא. שיחת בירור עם העורך העלתה שאכן הכתבה המקורית שהועברה אליו כללה ציטוטים רבים שלי אך הוא החליט להוריד את כולם מ״שיקולי עריכה מקצועיים״ וגם הוסיף ״קורה, מה לעשות״.
תשאלו אילו ״שיקולי עריכה מקצועיים״ גרמו לעורכים במוסף העסקים של מעריב למחוק כל אזכור שלי בנושא שאני יזמתי את קידומו ועוד בתחום כל כך תמים כמו חינוך והכשרה מקצועית? האם יכול להיות שזה קשור למאבק שלי נגד הריכוזיות במשק? הרי זה לא הגיוני. רק השבוע העליתי על סדר היום הציבורי את החיבור המסוכן שבין שליטה באמצעי תקשורת ובין בעלים השומרים על אינטרסים מונופוליסטיות ואנטי-תחרותיים. האם ייתכן שהעורכים במוסף העסקים של מעריב ירשו לעצמם ליפול בפח ולעשות מעשה שרק מוכיח את טענותיי? זה קצת מוזר. האם העורך החליט שלא כדאי שקוראי המוסף שרק עמודים ספורים קודם לכן שמעו שהמלצות ועדת הריכוזיות מופרכות ייחשפו לכתבה שמציגה את מי שנלחמת כנגד הריכוזיות באור חיובי וכמי שיש לה השכלה וניסיון בעולם העסקי ובחברת ייעוץ כמקינזי?
…
העליתי את הנושא במליאת הכנסת.
אני מאמינה שיש חשיבות גדולה למאבק על עיתונות חופשית וחזקה, אבל לכל אלה המתלוננים כי פוליטיקאים סותמים להם את הפה, יתכבדו ויוכיחו אומץ במאבק כנגד מי שעושים שימוש בתקשורת כדי לקדם אינטרסים שבינם ובין הדמוקרטיה אין דבר וחצי דבר.
היום ב-13:00 יתקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הריכוזיות בתקשורת על בסיס המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת וההצעה לסדר שעלתה במליאת הכנסת בשבוע האחרון.
… קישורים לפרסומים בנושא ריכוזיות בתקשורת משבוע שעבר:
– פרסום ראשוני במארקר
– חשבון פתוח, ששודרה בערוץ הכנסת ובערוץ 10
– הארץ באנגלית
– העניין המרכזי: אתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל אביב
– העין השביעית
– גלובס
– תכנית הבוקר ברדיו כל השלום (החל מדקה ה-20).
ולווט אנדרגראונד 
להלן תגובה טריה מבית מעריב.
יפה שמעריב לקחו את טענתה של ח"כ וילף לתשומת ליבם, ותיקנו את המחדל בעזרת פרסום טור מיוחד אודות פועלה של ח"כ וילף. שאפו גם על התזמון המהיר.
שתי הערות קטנות, מעבר לברור מאליו שאין צורך לציינו:
1. לפתוח את הטור עם המשפט "יועצת בכירה בחברת ההשקעות מקינזי" מעיד על בורות.
2. "רכישת אמצעי תקשורת זה לא רנטבילי" ≠ "זוהי מסקנה עמוקה: רק מי שיש לו כסף יכול לרכוש כלי תקשורת". רק מי שיש לו כסף יכול לקנות דברים יקרים כמו אמצעי תקשורת, זה נכון. אבל גם מי שיש לו כסף לא רוצה לקנות דברים שיפסידו לו כסף. מכאן שמי שקונה אמצעי תקשורת מקבל דרכם תמורה גדולה שאינה ניתנת לכימות כספי ישיר, וזו כמובן הבעייה שח"כ וילף נלחמת בה ובכל הכח, בניגוד גמור לרוח הטור הבזוי.
אהבתיאהבתי
מה שמו של העורך ממעריב עסקים שהחליט מסיבות "מקצועיות" שח"כ וילף אינה ראויה לקבל אפילו שורה מסכנה בכתבה על נושא שהיא מעורבת בו ואף סייעה לעיתון?
אשמח לדעת.
אהבתיאהבתי
אני רק שאלה : ח"כ וילף היקרה שכל כך רוצה שהעיתונות תתייחס אליה באופן אישי , איפה היית אתמול בשעת ההצבעה על חוק ההשתקה ? לא זכורה לי התנגדותך לחוק ? אז מה לעשות שכשאתה אומר לתקשורת שאם היא תרשום את שמך אז היא מסתכנת בתביעות דיבה היא פשוט מעדיפה להתעלם מהשם שלך .
את מדברת על נקמנות ? על תקשורת נקייה ? אחד בפה ואחד ביד המצביעה כנראה
אהבתיאהבתי
למה לא שאלת להיפך: הייתכן שעיתון הזועק היום מרה בעמוד השער כנגד החוק, מבצע תרגיל מלוכלך שכזה?
שאלה טובה, לא פחות אם לא יותר.
אהבתיאהבתי
עודד, ההסבר שלה מופיע בפוסט השני מהיום "מפחדים מהשתקה".
אהבתיאהבתי
הצינה הנושבת מעינת וילף היתה מכבה כל מוקד (אני לא באמת מכיר אותה. זו הלצה)
אהבתיאהבתי
היא הימרה על הסוס הלא נכון. היתה צריכה להתיעץ עם נאוה.
אהבתיאהבתי
בשנות ה70-90 היתה בערוץ הראשון תכנית אקטואליה בשם "מוקד" שבמרכזה היה ראיון עם אישיות פוליטית, בהנחית יורם רונן,אלימלך רם, דן שילון, וניסים משעל . בדיעבד – שם התכנית היה הברקה בדו משמעות שלו . האישיות שהיתה במוקד התכנית גם הועלתה על המוקד. ממש כמו עינת וילף.
אהבתיאהבתי
חברת הכנסת וילף היא אחת הפרלמנטרים הטובים בכנסת בעלת ראיה מקורית ותעוזה פוליטית. דא עקא אומץ ליבה הוא הגורם העיקרי להדרתה. למי ששכח זו החלה בעקבות עמדתה השלילית לגבי "מורשת רבין" והחלפת בן גוריון בבאבא רבין כאישיות המעצבת של תנועת העבודה.
בניגוד לדעת המגיבים המתלהמים הפיצול במפלגת העבודה אינו בין שמאל לימין (רחמנא ליצלן) אלא בין קבוצת הוועדים הגדולים (עיני ופרץ מייצגיה המובהקים) לבין קבוצת המסובסדים הגדולים (שמחון ונוקד מייצגיה המובהקים). קבוצת הוועדים אימצה לעצמה מלל שמאלני בהשפעת הערבים הרבים שהתפקדו לעבודה אף שאינם מצביעים לה. למרות הלהג השוויוני של אנשי תנועת העבודה לא תמצאו אצלם נכונות רבה לקלוט ערבים ביישובים שלהם, בחברת החשמל, בנמלים ובשאר מוקדי הכח שלהם. בבנין ציון ננוחם.
אהבתיאהבתי
לא המגיבים המתלהמים אלא ח"כ וילף בעצמה ייחסה את הפיצול להפרדה בין ימין ושמאל(ראה הסבריה למעלה) ואני בתגובתי סתרתי אותה.
מכיוון שח"כ יחימוביץ' זכתה בראשות המפלגה והיא עשתה זאת מבלי להשתמש בטרמינולוגיה "שמאלנית" (מבחינת יחסי יהודים ערבים) ואף תוך הבעה של אהדה למתנחלים, בראיון בעיתון, נראה כי לדבריך האחרים אין כל אחיזה במציאות.
אהבתיאהבתי
אכן, ח"כ יחימוביץ הבינה שמוקדי הכח של העבודה אינם "שמאלניים" במובן המדיני של המושג ולכן כשהחליטה להתמודד על הנהגת המפלגה (לפני מספר שנים) חתכה ימינה בחדות והתרחקה מהמקור האידיאולוגי שלה ברק"ח. ההתנהלות הפוליטית של יחימוביץ והדברים שלך רק מחזקים את עמדתי.
אהבתיאהבתי
חה"כ וילף, יתכן ויש משהו בתלונות שלך שלא צוטטת ושמך "הועלם". זה לא נעים אבל לא נורא וסליחה על השבלונות. מה שמעניין אותי מדוע אין לך תמיכה של נשים בפעילויות שלך ובך? אם את שואפת להבחר שוב ונדמה לי שזו בהחלט שאיפתך, מה עשית בשביל נשים ד"ר וילף? במקום לבוא ולהתלונן בפני פורום של קוראות וקוראים "אכלו לי שתו לי", אולי תספרי לנו מה היא התכנית שלך למען חינוך והכשרה מקצועית של נשים. כבעלת נסיון בעולם העיסקי המלחמה נגד הריכוזיות חשובה אבל המלחמה הכלכלית למען מחצית מאוכלוסית ישראל יותר חשובה. מפלגת העבודה אולי לטעמך הלכה שמאלה אבל ראש מפלגתך לא רק הלך ימינה אלא בדרך איבד את העקרונות של שוויון וצדק חברתי ואת תומכת בו, חבל.
אהבתיאהבתי
שאפו, מ.ש.ל.- היא לא עושה למען נשים אבל מוכיחה שנשים הן מוצלחות מאד.
אהבתיאהבתי
איזו ראיית עולם סקסיסטית.
את לא רואה בה שום דבר חוץ מהיותה אישה.
מה עשית בשביל תימנים ד"ר צנעני? אולי תספר לנו מה היא התכנית שלך למען חינוך והכשרה מקצועית של תימנים? מדוע אין לך תמיכה של תימנים בפעילויות שלך?
אהבתיאהבתי
בגלל שהיא אישה היא לא יכולה לקדם שום אג'נדה מלבד זו הנשית? צודק שועלך שהוא קורא להשקפת עולמך סקסיסטית.
אהבתיאהבתי
תמי: בגלל שהיא אישה היא לא יכולה לקדם שום אג'נדה מלבד זו הנשית?
איפה כתבתי דבר כזה? שאלתי מה היא האג'נדה שלה לגבי נשים. מה כל כך נורא
בדברי שנזעקתם את ושועלן? כן, לדעתי אשה שנבחרה לכנסת חייבת לכלול בסדר היום שלה
את נושא הנשים. למה כל כך חשוב שיהיה שופט מזרחי שועלן? למה כל כך חשוב ייצוג
תמי? אפשר היה לוותר על נשים בכנסת בכלל כמו גם בועדה לבחירת דיינים, נכון? לא נכון.
העובדה שקמה זעקה גדולה.
אהבתיאהבתי
לא מספיק לך עצם קיומו של שופט מזרחי, את גם רוצה שהוא יפסוק בנושאים "מזרחיים".
זו כבר לא שאלה של ייצוג, זו שאלה של מהם חובותיו של המייצג.
אהבתיאהבתי
חברים נקדנים וטהרנים – גם כאן יש שאלה למבחן פסיכומטרי בנושא הגיון:
1. עובדה: בכתבה עיתונאית רגילה ניתן קרדיט למקור
2. עובדה: בהינתן מקור ששונה מה"עיתונאים/עורך" בכך שהיא מאוד חכמה (ויפה), התבטאה בנושאים שאינם אהובים על בעל השליטה במעריב ואבוי גם שייכת לסיעת העצמאות
3. מכאן נובע ש:
א. מעריב חייב לא לתת קרדיט לעינת וילף
ב. כתבלבי מעריב יצינו שזו כתבת יחצנות למקינזי ולכן לא יתנו לה קרדיט
ג. טוקבקיסטים, כנראה קשורים לסמרטוטון הזה, יזכירו שדרכה הפוליטית אינה נאה להם ולכן מגיע לה…
ד. דה מרקר יתן צל"ש למי מי שמרגיז את מעריב – המשאית בדרך לעינת וילף
אהבתיאהבתי
בסוף הטקסט המאלף והבכייני – ראוי שתופיע ההערה הבאה:
הכותבת הינה שודדת מנדטים ברישיון, ונמנית עם אחד מחייליו של הנפולאונצ'יק הכושל שבשני סבבים, לכמה רגעים, התיימר להוביל את תנועת העבודה.
בנוסף, אותו גנרליסימו מוג לב חמק ברגע האחרון והניף את ידו בעד החוק שישתיק את העומדים בשער.
חוצמזה – באמת מקרה מעניין מעלה הגברת (שודדת מנדטים, כבר אמרנו?), ויש מה ללמוד ממנו.
אהבתיאהבתי
עינת וילף היא דוגמא מצויינת לשני הקצוות של הבעיה. בעוד במעריב מוחקים אותה, בדה-מרקר מקדמים אותה בצורה חסרת כל פרופורציה לחשיבותה ופעילותה בגלל שהיא תומכת במאבקם בריכוזיות ומספקת עבורם ציטוטים לפי דרישה. הכתבה הזאת למשל, מאוגוסט 2010, הייתה סוג של שוחד מעל דפי העיתון:
http://www.themarker.com/misc/1.584770
וכמובן שוילף שילמה את המחיר בכתבה נקמנית וארסית (אם כי עניינית ומגובה בעובדות) בגלובס כמה ימים לאחר-מכן:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000583658
בשורה התחתונה: היא קנתה ביושר את היחס המחפיר אליה בתקשורת – בגלל שהיא בחרה להוות שופר לכלי תקשורת אחד, היא נהפכה לשק החבטות (או ההשתקות) של אחר. ועדיין – כל הסיפור הזה מעיד על החולשה, השחיתות והעדר היושרה של העיתונות יותר משהו מעיד על וילף.
אהבתיאהבתי
הנה! וילף נתפסה בעוד שקר נוראי:
השליכוה אל הבור!
וגם: האם הפיכת התמונה בגלובס (כפי שמעיד המק) בוצעה בכוונה כדי להציגה בצורה מעוותת?
אהבתיאהבתי
נו, למה ביקשתי? כי היא לא כותבת.
אהבתיאהבתי
עכשיו ששועלן השליכה לבאר, מהיכן נמצא חכמים להוציאה. נאלץ לקושש מבלוג אחר.
אהבתיאהבתי
לא, את לא באמת ענית לזה.
אהבתיאהבתי
תודה אורן, אני רואה שקראת והפנמת את משל העיתונאי, העז ו"ערב חדש"
אהבתיאהבתי
סביר יותר להניח שההיפוך בוצע כדי שהמבט שלה והכיוון הכללי בתמונה יהיה בכיוון הקריאה בעברית (ומהקיפול והלאה, בכיוון הקריאה של הכיתוב, וכו'). אם תבחן תמונות של אנשים על שערי מגזינים (וגם בתוך העיתון) כשהאדם מצולם בזווית שאינה אן-פאס הוא כמעט תמיד יפנה מהקיפול החוצה.
אגב, סביר מאוד להניח שוולף תראה את התמונה לא כמעוותת אלא כמחמיאה – כך (בהיפוך) אנו רואים את עצמנו תמיד – במראה.
אהבתיאהבתי
הסבר מעניין.
עדיין, מדובר בחובבנות, כי אי אפשר להפוך תמונה שניתן להבין ממנה בבירור שהיא הפוכה (אלא אם כן הצלם יטען שמדובר בצילום של בבואה… בדומה לצילום ההוא של מקדונלדס במצדה).
אדם רגיל אכן רגיל לראות את עצמו "הפוך" במראה, אבל אנשי ציבור יודעים איזה צד אצלם יותר פוטוגני, ורגילים לראות את עצמם בתמונות ובקטעי וידאו "ישרים" בדיוק כמו שאחרים רואים אותם.
אהבתיאהבתי
אוחזת בשני הקצוות, בשמלה אדומה ארוכה, נעלי עקב גבוהות, שיער גולש וגוף פגז, פוסעת לאטה סביב שולחן הממשלה, ורוצה שנבין שהיא מאד פמיניסטית, שלי יחימוביץ חסרת סבלנות
אהבתיאהבתי
התייחסויות כמו ההתייחסות שלך לגופה ולבושה של ח"כ וילף, ולא לתוכן דבריה, הן בזויות ומבזות. לאשה, כן גם לאשה פמיניסטית, מותר להיות יפה! בחיי!
אני מציעה כי תעשה ניסוי ותתחיל לבקר את לבושם ומראם של אנשי הציבור הגברים שלנו מבלי להקשיב לדברי ההבל שלהם, ולעומת זאת תתחיל להקשיב למה שנשים אומרות. אתה עתיד לצאת נשכר מכך מאוד.
אהבתיאהבתי
הומור ובדיחות הדעת אינם סותרים שויוניזם. צאי מביבר הזכוכית של הפמניזם הטוטאלי
אהבתיאהבתי
מה מבדח ב"בשמלה אדומה ארוכה, נעלי עקב גבוהות, שיער גולש וגוף פגז"? מה מבדח בטענה שזה שהיא נראית ומתלבשת כך סותרת את היותה פמיניסטית?
כנראה פספסתי את ההומור.
אהבתיאהבתי
תמי צודקת. רחוק מפמינזם טוטאלי. נושא הפוסט לא היה מראה של המתלוננת, והצפוי והמאוס הוא שהגיע לזה. מתנצל בשם הרוב השקט של גברי הבלוג. הומור? לא מצאתי כאן, אולי זכרונות עבשים מימי דידי מנוסי.
אהבתיאהבתי
תודה אורן.
אהבתיאהבתי
לא כתבתי "הומור מוצלח". גם אני לא ניסיתי לחסום השפרצת קולה דרך הנחיר למול הדברים. עם זאת – ברור שמדובר בוויץ ולכן המגננה האוטומטית מיותרת.
אהבתיאהבתי
יש ויצים מיותרים. מגננת ההומור האוטמטית מעושה.
אהבתיאהבתי
היא יפה, מאד יפה, ולדברים שלה ליום האשה לא היתה כל משמעות ולכן שלי יחימוביץ חסרת סבלנות. זכיתי לפגוש אותה במדים ואני מעריך מאד את גאוניותה בתחומים שבהם היא מבינה.
אהבתיאהבתי
מצב צבירה, עיניים יפות, פנטזיה שלא מומשה, קפיטנוס צודק, אפיזודה חולפת
אהבתיאהבתי
חברים יקרים,
תודה על התגובות והעניין שהנושא מעלה. התבקשתי על ידי דבורית להתייחס לדברים ואני עושה זאת בשמחה. ראשית על הדברים האישיים:
1. מקינזי ממש לא צריכה יחסי ציבור והתייחסתי לזה רק בשל העובדה שזה נחשב סמן להיותו של אדם בקיא בעולם העסקי, בדיוק הדבר שמוסף העסקים של מעריב היה רוצה שלא יהיה קשור בשמי. ובהקשר זה, מי שמכיר אותי יודע שממש אין לי עניין ולו מועט לשוב לעולם העסקים. מיציתי, ובין השאר בגלל התופעות שראיתי שם ונגדן אני נלחמת כעת.
2. לא שזה קשור לנושא הזה, אבל התבטאתי רבות על הפילוג במפלגת העבודה והסיבות לו. לטעמי מפלגת העבודה הלכה שמאלה מדי והתרחקו מהיסודות הציוניים האקטיביסטים ומהמרכז הפוליטי (שלא לדבר על חוסר התפקוד המוחלט). בראייה של כמעט שנה לפילוג זה עשה טוב גם למפלגת העבודה וגם לעצמאות שהולכת וצוברת תמיכה (למי שטען שאין תמיכה, אז יש והיא גדלה בהתמדה) ובשני המקרים על חשבון מפלגה בעייתית ביותר, כך שלטעמי לאורך זמן יוכח שזה היה מהלך טוב וחשוב לשני הפלגים ולמערכת הפוליטית.
3. ולעניין עצמו, אכן לא נגרם אסון גדול מכך שאני לא מצוטטת שם, ולא בכך מדובר, אלא בדוגמא ברורה וקונקרטית באופן שבו יש שימוש בפלטפורמות תקשורתיות כדי להגן על אינטרסים כלכליים שהם חיצוניים לתקשורת.
תודה רבה ואמשיך לעקוב אחר הדיון.
עינת.
אהבתיאהבתי
חברת הכנסת וילף, שלום רב.
טענתך כלפי עיתון מעריב מובנת לחלוטין.
טענותיך לגבי מפלגת העבודה מובנות פחות.
מפלגת העבודה ברשות אהוד ברק היתה מפלגת ימין לכל דבר וגם חברה לממשלה ימנית, לכן לא ברורה טענתך כי "היא הלכה שמאלה מדי".
האשם בחוסר התפקוד של המפלגה בזמנו הוא אהוד ברק שעמד בראשה, ושאיתו הלכת.
אני מסכימה איתך כי הפיצול עשה טוב למפלגת העבודה. טוב מאוד.
אני מאחלת לך בהצלחה במאבקך נגד הריכוזיות. עם כל האהדה כלפייך, אין שום סיכוי שאצביע למפלגה שבראשה עומד אהוד ברק.
אני מאחלת לכולנו כי שר הבטחון יחזור לעשות לביתו במהרה בימינו אנו (ואז את תוכלי לעמוד בראש המפלגה 8))
בברכה,
תמי
אהבתיאהבתי
רעיון מצויין: בואו נקרא לבריחה המבוהלת, האקראית והנמהרת בשם "פילוג" ומיד הכל מקבל צבע לגיטימי, שמזכיר את הימים הגדולים של מפא"י ומפ"ם, התנועה המאוחדת והתק"ם. מצטער – לא קונה את זה. כמו שאינני קונה את הדיבורים על התחזקותה של 'עצמאות'. אני חושב שאת נמצאת בהדחקה עמוקה בנושא הזה ורואה מהרהורי לבך. אחרי הבחירות הבאות – גם זה יעבור.
אהבתיאהבתי
לו היתי עורך, לא היתי מדווח על כנס, שהעיתונאי לא נכח בו, באמצעות שיחה עם משתתף, בוודאי כשזה חבר כנסת. לא ראוי למחזר את הנושא, ולבנות כתבה חדשה, לא יודע, יתכן ומגיע לוילף פיצוי בעתיד. בכל מקרה לא סתמו לה את הפה, אלא לא נתנו לה קרדיט, יש הבדל דה.
לו היתי דנקנר, סביר שהיתי שמח, מהעלמה.
אבל אני רק מגיב לתגובה של שועלן, כך שאין לי מידע.
אהבתיאהבתי
"לא היית מדווח על כנס שעיתונאי לא נכח בו"? זוהי בדיחה מאוד משעשעת.
אין לך מושג, כנראה, איך כותבים ידיעה ואיך עושים עיתון.
אם זה היה הקריטריון היו עיתונינו מלאים בעמודים לבנים כשלג.
אהבתיאהבתי
את לקחת חצי משפט. כמובן שמדווחים כנסים בצורה כזאת. אך במקרים כאלה לא ניתן קרדיט ליחצ"ן, או למשתתף הלא עתונאי. עושים שחזור באמצעות פרסומים, שיחות פולו אפ, ראיונות טלפונים. לא באמצעות ראיון עם נציג הכנסת.
אהבתיאהבתי
למרבה הצער, כך נראית העיתונות בישראל: הומוגנית עד אימה, שטחית, עצלנית, צהובה, אינטרסנטית ונקמנית.
ההומוגניות והנקמנות של העיתונות, הן הן הסכנה לדמוקרטיה ולחופש הביטוי.
על כן, כשמדברים על החלשת העיתונות או על סגירת ערוץ 10 (על שלל הזבלונים שלו), אני לא מזדעזע, בלשון המעטה. צהוב ואינטרסנטי ראוי להחליש.
אהבתיאהבתי
עין תחת עין, שן תחת שן.
מעגל הנקמה הוא אינסופי, כידוע.
אהבתיאהבתי
אכן. או כמו שאמרו בצה"ל פעם (ואולי גם היום), "לכל שבת יש מוצאי שבת".
אהבתיאהבתי
אמרו ולא קיימו, אישית לא נכחתי בצהל לא בשבת ולא בצאתה. פסיכולוגית מעניין לבחון איך הופכים איומים של מ"כים, לאיומים ריקים של גנרלים ושרי ביטחון.
לענינו מקרה פרטי, עם העובדות משלו, ולא אלגוריה לתקשורת האניברסלית. וילף היא לא מרכז העולם. ושוב סתימת פיות היא העלמת דעה או ביקורת ולא אי אזכור בכתבה. זה אגוצנטרי מצידה לא להבין את ההבדל.
מתי תצא לאור העובדה ששועלן ובונד הם אדם אחד.
אהבתיאהבתי
קיימו, באבו אבוהה קיימו!
מקרה פרטי, אך למרבה הצער מייצג.
עכשיו אתה סתם מנסה לטשטש את העובדה שאתה עצמך (עם כל ציטוטי ה"זואי" וכד') הוא שועלן. לא יפה.
אהבתיאהבתי
אין מלבדי
אהבתיאהבתי
מקסימום הלא מודע של שועלן. דברים איומים, שהוא מפחד שקיימים בו.
זה שטפלו בך מפקדים בצבא, זה לא סיבה להפנות את העוינות אל התקשורת.
הצטרפת למועדון המקנאים בזואי, ברכותי.
אהבתיאהבתי
"הלא מודע של שועלן" – התחלה טובה.
העוינות היא כלפי הצהוב, הרדוד וכו'. אבל אולי זאת כוס התה שלך. לעיתונאים שמבצעים את תפקידם ומהווים, באמת, "כלבי שמירה" של הדמוקרטיה (בלי קשר לדעותיהם), אין לי כל עוינות כי אם הערכה רבה. לצערי הם מעטים.
מקנא? להיפך! נהנה מכל רגע!
אהבתיאהבתי
אבל הם צודקים. גם אני הייתי מעלים כל זכר אלייך.
פעם היו צוחקים על אברהם שריר "אברשה חזור הביתה". היום יש חמישה עריקים שגנבו את קולות בוחריהם כדי להשתתף בממשלה פשיסטית ואת אחת מהם. הורידו ציטוטים שלך? אני הייתי מוריד לך את המשכורת.
אהבתיאהבתי
גנבו?
בחייך… על קדימה שמעת?
אהבתיאהבתי
מבלי להביע את דעתי האישית, יש לציין בהקשר זה.
אהבתיאהבתי
כבר אמר מי שאמר "בית לא עוזבים".
ההוא ערק למפלגה שהיה ברור שתהיה שוס בקלפי, לאחר שהפסיד בפריימריז.
היא לקחה סיכון גדול (מבחינת הקריירה הפוליטית) ועזבה לסיעה קטנה יותר. אפשר להתווכח עם הטיעונים שלה (גם בטוקבק כאן), אך הם לגיטימיים ומנומקים.
אהבתיאהבתי
הרשה לי להיות יותר ספציפי.
אין לי שום בעייה עם אמירות כמו "בית לא עוזבים" ואחרי זה עוזבים מטעמים שונים (ויכול להיות שהמציאות השתנתה בינתיים). קצת יותר קשה להסביר אמירות ערכיות בדבר מהות הדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית, ואח"כ סתירתן במעשים בפועל (גם אם הם מנומקים מטעמים פוליטיים).
אבל כאמור, אין לי שום בעייה עם הפיצול הזה, ואני מעריך מאוד את ח"כ וילף, וכל המתקפה שהחלה פה נגדה היא אד-הומינם נמוך שלא קשור כלל לנושא שעל הפרק.
אהבתיאהבתי
טוב, אז תראה את זה.
השאלה כאן היא לא אם העריקה עצמה ראויה או לא, אלא יחס התקשורת לעורק, עפ"י האינטרסים שלה. שרון = אתרוג; ברק = השטן בכבודו ובעצמו.
אהבתיאהבתי
בוא נתפשר על זה ששנינו צודקים?…
אהבתיאהבתי
תכסיס שקוף, אורן.
😉
אהבתיאהבתי
השוואת עינת וילף ל'קדימה' מופכרת.
שם היה מדובר על הצהרה מדינית כבדת משקל וקריעה ממפלגת האם: לא עוד "אף שעל" – כן לפיתרון מדיני ופשרה טריטוריאלית.
חמשת עריקי "עצמאות" הם אופורטוניסטים אישיים, שהלכו לממשלת נתניהו תמורת כמה פרוטות זמניות, וללא שום אידאולוגיה מאחוריהם (ימנית או שמאלית). בתוכם – וילף היא בכלל טרמפיסטית מקרית, שכן כלל לא היתה אמורה להיות חברת כנסת ונכנסה רק הודות לעזיבתו של מישהו מהעבודה (אאל"ט בייגה או פינס).
החבורה הזו תיזכר לדראון עולם וזה ברור (רק הביטו בהתנהגותם אמש בהצבעות). עינת וילף היא אפיזודה חולפת. הנתונים שהביאה עימה מרשימים, אך היא בזבזה אותם על אהוד ברדק.
(מה שכן – יש לה עיניים יפות ושם משפחה שמתחרז עם מצב צבירה פורנו-חברתי)
אהבתיאהבתי
והנה, גם אתה עושה מה שעושים בתקשורת ונותן לעמדותיך לכסות על האמת.
"שם היה מדובר על הצהרה מדינית כבדת משקל וקריעה ממפלגת האם: לא עוד "אף שעל" – כן לפיתרון מדיני ופשרה טריטוריאלית."
ולעזאזל מה שהובטח לבוחר והמנדט עליו נבחרנו, מה גם שעורקי העבודה שהצטרפו לקדימה לעולם לא האמינו ב"אף שעל".
אתה יכול להאמין לטיעונים של וילף או לא, אך הם לגיטימיים ומנומקים הרבה יותר מאלה של עורקי קדימה, משתי המפלגות הגדולות, והיא לקחה סיכון גדול יותר מכולם.
ושוב, כיצד זה קשור לפוסט? לא מקצועי ונקמני לראיין אותה (שעות, לדבריה), על נושא שהיא קידמה, ולאחר מכן להסיר את כל הציטוטים שלה ואפילו את עצם נוכחותה.
כך צריכה לפעול העיתונות לדעתך?
אהבתיאהבתי
איזה שטויות. הרי אם היא נכנסה במקום מישהו אחר אז ברור שהיא היתה ברשימה ולא נכנסה בבחירות בגלל חוסר ההצלחה של המפלגה. מיקומה ברשימה (ולעניין שלנו הרי כל מועמד ברשימה אמור להיות – אופטימלית – חבר כנסת ובטח ובטח אלו במקומות הסמוכים לאלו שכן נבחרו) מעיד שהיא לא טרמפיסטית.
אפשר, ויש מספיק, להתווכח עם התאמתה לח"כות אבל סתם לזרוק שטויות?
אהבתיאהבתי
לא יודעת מה זה "מופכרת", אבל אין כל ספק שהשוואה בין אחת כמו עינת לחבורת קדימה המושחתת היא ללא ספק השוואה לא ראויה, ועינת בהחלט לא עשתה שום דבר שמצדיק שידברו עליה במושגי השחיתות, הגנבה והגועל נפש הכללי של קדימה.
אהבתיאהבתי
בונד הפתעתני, מאי מתי המצאות גנב אחד מונעת, מייתרת או מכחישה המצאות גנב נוסף?
כנ"ל קבוצות של בעלי המקצוע המכובד.
אהבתיאהבתי
כפי שעניתי לך בטוקבק קודם, הגניבה של שרון גדולה לאין שיעור מזו של עורקי עצמאות. בו התקשורת תמכה וזוהי הוכחה נוספת לחוסר מקצועיותה ולשאר הדברים שכבר הזכרתי…
הצחיק אותי שהקפיטן חזר עד "אברשה חזור הביתה", כאילו שמאז לא היו גניבות פי כמה יותר משמעותיות. התקשורת תמיד תצדד במי שקרוב לדעותיה – גנב או לא גנב. אין לנו תקשורת ראויה וחסרת פניות. אין לנו "כלב שמירה" אמיתי שרודף את כל "הגנבים".
אהבתיאהבתי
מאחר והכתבה נראית ככתבת קידום למקינזי, נהגו בחברת הכנסת וילף כביחצ"נית שלא זכאית לציטוט.
כללית יתכן וצודקת, אך אין לי הנתונים להכריע.
אהבתיאהבתי
אילו נתונים חסרים לך?
לי חסרה רק תגובה רשמית של מעריב, אבל לאור התגובה המובלעת בתוך הפוסט (ואני מניח שחברת כנסת לא תשקר על הפודיום בנושא שהיא יזמה את העלאתו), לא באמת חסר לי כלום כדי להכריע.
גם אם בסופו של דבר הוחלט במעריב לנצל את הסיפור בשביל יח"צ למקינזי (ואני מסכים איתך), זו לא סיבה לחתוך את וילף לחלוטין החוצה. להיפך, להציג את וילף כיוצאת מקינזי לדעתי רק תורם ליח"צ שלהם.
אהבתיאהבתי
שלום
אורן אומר דברי טעם. היא בכנסת על קולות גנובים, כרגע הגברת לא מייצגת כלום, חוץ מאת עצמה. אם היא תרוץ לכנסת עכשיו לא יצביע עבורה אפילו חתול אשפתות אחד. היא בונה לה עתיד מחוץ לכנסת מכאן צווחת ה"שופוני יא נאש", מקנזי ויתר הסיפורים. אפילו המכתב לבלוג הזה זה חלק מקמפיין אישי לחלוטין. גם מקנזי זה סיפור נפרד, מעניין אם עדיין יש לה קשרים עמם. דבר על טובל ושרץ בידו. היא מחזיקה ביד ליויתן + ממוטה.
אהבתיאהבתי
בבקשה ע.א. אל תשלב אותי בטענות האלה. קבלת החלטות לא נכונות בעולם הפוליטי, לא עבירה חמורה כל כך. יתכן מאד שיש לה כישורים אחרים.
אהבתיאהבתי
מתנצל, מתכוון לקשרים עם מקנזי. תודה.
אהבתיאהבתי
כיצד זה קשור לפוסט? לא מקצועי ונקמני לראיין אותה (שעות, לדבריה), על נושא שהיא קידמה, ולאחר מכן להסיר את כל הציטוטים שלה ואפילו את עצם נוכחותה.
כך צריכה לפעול העיתונות לדעתך?
ולעניין ה"גניבה". שרון, שנבחר, בין היתר, על הטיקט של "דין נצרים כדין ת"א", ערק ממפלגתו על רקע ההתנתקות (בה תמכתי, ואני עדיין חושב שטוב שבוצעה, למרות שהטיפול במפונים שערורייתי) – גניבה גדולה לאין שיעור מזו המיוחסת לעורקי "עצמאות". למרות הנ"ל, התקשורת תמכה בו ובחבריו לכל אורך הדרך וגם כאן ניתן לראות את הרדידות, ההומוגניות וחוסר האובייקטיביות (בעמודי החדשות ובאחידות מאמרי הדעות, אפילו למראית עין) של התקשורת בארץ.
אהבתיאהבתי
כמה מביש. החדשות הטובות הן שאם נכנסת לרשימה השחורה של מעריב יכול להיות שידיעות דווקא יחבקו אותך…
אהבתיאהבתי
דבורית, תודה.
אהבתיאהבתי
ח"כ וילף את מתחסדת. איפה היית אתמול בהצבעה על חוק לשון הרע החדש? לפי הכתבה הזו, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4151250,00.html, את פשוט לא היית.
יו"ר המפלגה שלך מתנקם בעיתונאים ומצביע בעד החוק. וכך גם חבר סיעתך שלום שמחון מצביע נגד ולך אין אומץ להתנגד לחוק. אז מה את מבלבלת פה את המוח על החשיבות הגדולה ש"יש למאבק על עיתונות חופשית וחזקה". או שאת גם מתנקמת בכל העיתונות בגלל כתבה ספציפית במעריב?
אהבתיאהבתי
תגובתך מוכיחה שהיא צודקת.
יש כאן פנקסנות.
מה זה משנה מי התחיל אותה?
מה שחשוב הוא שלעיתון אסור לנהל אותה, והוא עושה זאת ועוד איך.
אהבתיאהבתי
Who's Afraid of the Big Bad Wilf?
מעניין וחשוב.
אכן הרמה להנחתה.
V, האם ניסית לקבל תגובה ממעריב? (למרות שלכאורה ח"כ וילף קיבלה תגובה בעקבות פנייתה).
אהבתיאהבתי
הנה התגובה הלא עניינית של מעריב למארקר:
אהבתיאהבתי
למה לא עניינית?
היא אומרת כל מה שצריך בשביל להבין מי צודק בסיפור.
אהבתיאהבתי
התשובה לשאלה מי צודק הייתה ידועה עוד לפני שהגיבו, וכמו שאמרת בעצמך, נמצאת בדבריה של עינת וילף.
מעריב לא מגיב לגופו של עניין אלא מספק אמירה כללית ולא רלוונטית למקרה הנדון.
אהבתיאהבתי
מה יהיה? 8)
אהבתיאהבתי
מה יהיה ? להחזיר אותה לעבודה, תרתי משמע
אהבתיאהבתי
אין לעינת וילף מה לחפש בקן הצרעות שככל שהוא מצומק יותר כך הוא עוקצני יותר המתקרא מפלגת העבודה. שיחימוביץ', עיני ופרץ ימשיכו לריב על ההסתדרות.
אהבתיאהבתי
הריכוזיות היא אכן בעיה ורוב העיתונים נגדה. אין פלא שדווקא עיתון חלש כמעריב נגדה. הוא הראשון שייסגר בשוק תחרותי אמיתי. אין פלא שגם שיקוליו פחות אתיים, בהתחשב בהפסדיו. אבל מעריב עדיין לא העיתון היחיד. מה עליי להסיק אם זו הסקה על סמך מקרה אחד? מה ייטיב את המצב? עוד השתקה וכוחניות מצד הפוליטיקאים או עידוד תחרות ופתיחות?
אהבתיאהבתי
במציאות של בעלויות צולבות, היותו של עיתון עסק מפסיד (כמובן, בגדר הנסבל לבעלים) אינה מהווה שיקול מרכזי במאזן הכולל של כדאיות אחזקתו. כמובן, שזה לא מונע העסקה במשכורות מינימום, פיטורים וכו' כ"אמצעי התייעלות".
אהבתיאהבתי
לעורכים אין בעלויות צולבות, רק לבעלים
אהבתיאהבתי
לעורכים יש נאמנויות צולבות
אהבתיאהבתי
מעריב בעדה כמובן
אהבתיאהבתי
לשאלתך, עינת וילף יצאה ל"עצמאות". העיתונות החפשית לא יודעת לעכל ילדי פלא, תלפיונים ועתודאים גאונים וכך מתבזבז הפלא.
אהבתיאהבתי
נאום מצוין בכנסת. שימו לב להקשבה של בוגי יעלון, בהערכה שהוא רוחש לה.
אהבתיאהבתי