דור שלם שונא שלום


ידיעות ממשיך להעניק למרגלית צנעני את הכיסוי הגדול ביותר מבחינת הנפח ואף מכשיר את הקרקע ואת הלבבות לקבלתה המוחלטת בחזרה לחיק הקונצנזוס: "מתחילה מחדש" היא הכותרת בשער. כלומר, ידיעות מורה לעם: זהו, צנעני הודתה ושילמה (עוד לא, עוד לא), ואתם מתבקשים כעת להריע ולמחוא כפיים לקראת שובה של הגבירה אלינו. לא רוצים? מי שואל אתכם בכלל.
בכפ' 6-7 ממשיכים בקמפיין. "היא רק רוצה לחזור לשגרה", כותרת ענק. גל אוחובסקי כותב בתור חבר: לסגור אותה ליותר ממאה יום  ולאסור עליה לשיר זה כמעט עונש מוות.
מתוך כל הטקטס של בעז אוקון הועלה לכות' חלקיק משפט: "עם כפית חמלה".

במעריב קיבלה את כתבת השער של המגזין (ואת ע' 8 בעמודי החדשות). כותב רועי בהריר שגורמים בקשת מאשרים את ההנחה שהיא לא תשתתף בעונה הבאה של כוכב נולד. הוא קובע "מרגול די מחוקה בתעשייה". מצד שני הוא לא פוסל את האפשרות שתוך שנה-שנתים שוב תפרוש כנפיים. הרפרורים משירייה די מעצבנים. גם בז'ורנל יש אייטם קטן הדש בשאלת ההשפעה לטווח ארוך.

ריצ'רד סילברסטיין חושף את שם העצור בפעילות תג מחיר, ומספר שהסיבה הלא עניינית לצו איסור הפרסום היא העיסוקים הביטחוניסטיים של הוריו המזועזעים מפעילותו.
ברגע שהשתחרר, כך סילברסטיין, שלח מיד איומים ברצח לכל פעילי שלום עכשיו שהוא מכיר.
דיווח קודם בהארץ. על המיילים המאיימים נכתב גם הבוקר (ישר"ה, nrg). בעקבות זאת נעצר שוב הרוצח לעתיד.
בהארץ מספר עוז רוזנברג שאביו של הנאשם תקף צלמת עיתונות ומספר עיתונאים שנכחו באולם הדיונים (לפני שהתקבלה ההחלטה על איסור פרסום שמו של המתגתג) ואיים עליהם שידאג כי יילקחו לחקירה ויבלו לילה בבית המעצר.
אנשי שלום עכשיו מתכוונים להגיש לביה"מ בקשה להסרת החיסיון משמו של הבחור.

– בכתבת השער שלו מספר המארקר על טיפול VIP למיוחסים בבתיה"ח.
אפרופו, תזכורת לדבריה של רופאה אחת פה:

1. מי שחושב שבכירי השלטון נהנים מרפואה פרטית טובה ומשובחה טועה, כי הרופאים ה"בכירים" שמטפלים בהם בדרך כלל לא מעודכנים לחלוטין ועל סף (או כבר) בפנסיה.
2. כל המטופלים והרופאים גברים כמובן. הנימוק: "סיווג בטחוני", כלומר היו בצבא.
האדם היחיד בכל המזה"ת שבטח ברופאה דגולה, צנועה וידענית שתטפל בו הוא המלך חוסיין בכבודו ובעצמו, ורופאתו משיבא – פרופ' תלמה רוזנטל. היא הייתה טסה בסופ"שים לארמון שלו.
איך לא יצא שמעה למרחוק? כי היא לא רצה לטוק שואוז להתראיין.

– בע' 17 באגף החדשות מדווח מעריב (נורית קדוש) על מנכ"ל חדש לשופרסל, איציק אברכהן.
הידיעה לא מזכירה את הכמעט-מכירה של הרשת, והיא בעצם ציטוט של פמפלטים: מודים למנכ"ל היוצא, אפי רוזנהויז על שירותו המופלא, וגם לריצ'י הנטר, מנהל העסקים הראשי. ועוד בשורה טובה: היו"רים המשותפים הודיעו שהם לא רוצים לקבל מענק על ביצועי החברה ב-2011 ושיפחיתו את שכרם ברבע בשנה הבאה.

בידיעות הכתבה על המנכ"לים ההולכים היא שער ממון, הכותרת היא "אחרי שנתיים: שופרסל נפרדת מריצ'י הנטר", והידיעה נפתחת ב"זעזוע ברשת שופרסל". תקציר של הידיעה מופיע גם בע' 8 בעמודי החדשות.
לפי נווית זומר, נוחי דנקנר לא היה מרוצה מתפקוד הנטר שבמקום להתייעל הציע יוזמות חדשניות. לדבריה, מה שהאיץ את הפרידה זה פיצוץ עסקת שופרסל שבעקבותיה החליט דנקנר לקחת העניינים לידיים.

המארקר מצטט בהרחבה את ההודעה לעיתונות, פותח ב"דרמה בשופרסל" ומזכיר את השתלשות העסקה שבוטלה. אם לא טעיתי, הכתבה לא מופיעה בעיתון המודפס. מה, לא הספיקו? גם גלובס: "דרמה בשופרסל".
גלובס: רווחי שופרסל נחתכו ב-59% בגלל המחאה החברתית.

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון חושפים (למה היום? הרי חגיגות ה-38 שנים למלחמה עברו): חיילים (ישראלים) בזזו את חבריהם המתים.

– משרד יחסי הציבור של צביקה אלוש מקדם את מינויו של ברוך אזולאי, השופט המחוזי מב"ש לעליון: דרומי, מרוקני ומתון. בדיוק, למה לא?
אלוש היה ראש מערכת ידיעות בדרום, ומכאן כנראה היכרותו המעמיקה עם אזולאי. הוא עזב את ידיעות באפריל 2009, והודיע אז שבכוונתו להתמקד בכתיבת ספרים ולעסוק בתחומי תקשורת נוספים בנגב. היה עיתונאי כ-30 שנה.

– מופתעת שרק עכשיו אירעה תאונה בה מישהו נפגע קשה מהרכבת הקלה בירושלים כי עבר במקום אסור.
בניגוד לתחזיותיי מאוגוסט, זה אפילו לא קרה במדרחוב.

– נכון אנחנו תמיד מתלוננים שאירועים במגזר הערבי לא זוכים כמעט לסיקור? הנה שינוי חשוב: בכפולת האמצע של מעריב, 12-13, כתבה (רימון מרג'ייה) על משפחת הרשה מכפר כפין שאיבדה חמישה מילדיה בשריפה בסופהשבוע.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

צפניה מסביר למה מרגלית צנעני לא יכולה לחזור לכוכב נולד.

אייטם בתוכנית הבוקר של קשת שווה 8,000 ש'. קשת מבטיחה לבדוק.

שבועיים אחרי שירדה הידיעה על הפוליטיקאים העשירים מגלובס עדיין שרידיה הלוהטים מככבים בעמוד הבית של האתר, בצמרת המצעד. כשלוחצים עליה מגיעים כמובן לעמוד לא קיים.

שושו ושמחו בני מעיי: ע"פ ישר"ה, האח הגדול החדש יעלה ב-1 בינואר 2012.

לחם עבודה

ynet יפטר 10% מעובדיו.

עשרות עיתונאים השתתפו אמש בהפגנה אילמת נגד פיטורי עיתונאים ברשות השידור.

מה עם האמת?

500-600 עיתונאים הגיעו לכנס בראשון שעבר, כך נאמר. כמו שכתבתי, בסינמטק 1 יש 370 מקומות.
הנה צילום של האולם בזמן הכנס, של מתניה טאוסיג מהעין השביעית.
זהו צילום מוגדל, ואפשר לראות בו פה ושם מקומות ריקים. רבים צבאו על המעברים באולם, כך נכתב בדיווחי העיתונאים. הנה הרבים לפניכם. כעשרה אנשים עומדים בצד שמאל למעלה.
אני לא מזלזלת חלילה בהתגייסות לאירוע. אבל למה כל כך קשה להיצמד לאמת?

ישראל היום החזיר את הדיווח על מספר העותקים שהוא מדפיס: 275,000.

לידות בברנז'ה: לעידו באום מהמארקר נולד בן. לאראל סג"ל ממעריב נולדה בת.

לפני פיזור

באופן מפתיע יום ראשון הפך ליום בו אני עובדת פול טיים ג'וב. הכוונה הראשונית הייתה שבראשון אתן לקוראים שבשבת נפשו וטיילו ובילו עם אהוביהם (פה צריך היה להיות משפט על איך עבדתי קשה בזמן שנהניתם, כפול ויותר מיום חול), הזדמנות להתרווח בתחילת השבוע ולקרוא בנחת את כל התסעורת שהייתה פה בסו"ש (במקרה זה, מפרשת אורלי קסטל-בלום והמיליון וחצי שלה (אגב בז'ורנל יש עמוד נחמד מאוד של תמר גלבץ ובו היא משווה בין טירופה של אורלי קסטל-בלום למוטרפותה של אנג'לינה ג'ולי) ועד אצבעות שחורות).
בפועל מדובר בפיחות זוחל: תחילה הגיעו חמש השאלות לתקשורת העוינת, ולמי שתוהה עדיין מה הבעיה להשליך את הטקסט לפוסט וזהו, אז לא. צריך גם לערוך אותו בקפידה וגם להתקין (לינקים, תמונות וזה). לוקח תזמן שלו. ולא חמש דקות.
אחר כך הבנתי שאני חייבת, למען הרצף, להעלות גם את שערי יום ראשון, ולהוסיף כמה מילים שבוערות לי בקצה האצבעות, טקסטים שפספסתי בסו"ש או דרמות  חדשות. כן, פחות זמן מפוסט רגיל, ועדיין. ואז לפעמים, כמו אתמול לפנות ערב, מגיע טקסט בהול ומצוין מדוד אסף (למשל), שחייב להתפרסם ביום ראשון, כי הוא תגובה לחמש שאלות (וגם חשיפת עיתון שמתקשה עם קרדיטים, אם להיות מעודנים). נו, שוב לערוך ולהתקין.
וכך הלכה החופשה של ראשון, וכל מיני פעילויות אחרות וחשובות לא פחות מתמסמסות. ומה עם לעשות ריסטרט למוח? ומה עם רענון המערכת ע"מ שלא תלקה בהרעלת דיו? הרי גם אחרון החמורים צריך יום אחד חופשה בשבוע, לא? בעיה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

66 תגובות על דור שלם שונא שלום

  1. שועלן הגיב:

    בתמונה יש כ-20 אנשים עומדים ועוד כ-10 יושבים על המדרגות.
    לא רואים בתמונה אם היה מצב דומה בצד השני של האולם.
    בכל מקרה, היו כ-400 איש, וניפוח של פי 1.5 הוא די סביר ביחס לניפוחים שהתקשורת עושה להפגנות שהיא חפצה ביקרן.

    אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    אוקיי, נכנסתי עכשיו לריצ'רד וכותרת הפוסט שלך מעולה!!!
    הייתי בטוח שאת מדברת על מצרים. מסתבר שלא רק.

    אהבתי

  3. סיימון הגיב:

    למה לא לפרסם שופט? כי זה לא שוק, לא מסחרה, לא צריך להיעשות כמו שנעשה בצבא (ע"ע מסמך הרפז) או בוועד כיתה ד', או בבחירות לכנסת.

    הנה דוגמה לאיך שעורכי הדין (לא) עושים את זה: http://www.israelbar.org.il/stage1_inner.asp?catID=54&pgID=30802

    וזה כדי לשמור על כבוד המקצוע. האם שופטים פחותים מעורכי דין?

    אהבתי

  4. אחד הגיב:

    אני לא מאמין לרופאים שעובדים ברפואה הפרטית. האינטרסט הכלכלי תמיד בעיניהם. זהו ניגוד אינטרסטים חמור ביותר שיהרוס את הרפואה בישראל כמו שהרס בארה"ב.

    חוצמזה, אני לא אוהב אנשים תאווי בצע בכלל ורופאים בפרט שמנסים להפחיד את הציבור בתוכניות הבוקר (בתשלום, כמובן) כדי שיקנה "מוצרים" רפואיים מיותרים (יש הנחה אם הגעת מגרופון – רציני לגמרי).

    אהבתי

  5. אבשלום חום הגיב:

    כשאת אומרת מגזר ערבי, למה את מתכוונת, ולווט? רוב המשתמשים במונח מתכוונים למגזר של הערבים אזרחי ישראל. במקרה הזה, הכפר כפין ממוקם ליד טול כרם, ועל כן הוא אינו שייך למגזר הערבי. זהו כפר פלסטיני/מהמגזר הפלסטיני/מהרשות הפלסטינית, מחקי את המיותר

    אהבתי

  6. רק מילה הגיב:

    מילא

    From: : דור עובד
    Date: 27 נובמבר 2011 15:45:59 GMT+02:00
    To:
    Subject: א ז”ל

    אני יהרוג אותך הסוף קרב

    “Subject: E. RIP

    I will kill you the end is near”

    אבל למה בשגיאת כתיב?

    אהבתי

  7. הלל הגיב:

    ובהתאם גמור לציפיותיי, הפגיעה אירעה באזור שער שכם, שבו זורקים העוברים והשבים את גופם לפני גלגלי הרכבת.

    אהבתי

  8. cuci הגיב:

    הכפר שבו נשרפו הילדים הוא פלסטיני ולא מהמגזר הערבי בישראל מה שהופך את ההצהרה של מעריב למעניינת יותר

    אהבתי

  9. קורא קבוע הגיב:

    V, אני משוכנע שאני משמש פה בשביל כולם – בבקשה אל תקחי יום חופש! אנחנו רוצים כל יום! בבקשה… (עם המנגינה, דגש על הה')

    אהבתי

  10. אמיתי ס הגיב:

    הערה לגבי הפגנת העיתונאים:
    מספר רב של מפגינים, ואני ביניהם, הצטרפו רק לצעדה ולא נכחו בכנס שלפניה. היו שם גם לא עיתונאים, סתם אזרחים מודאגים.

    אהבתי

  11. bigunia הגיב:

    חופשי בעיה

    אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    הכותרת של הראיון הזה היא מעשה אומנות, השאלה אם היא מתייחסת למרואיין או למראיין.
    אישית, לא אהבתי את סגירת החשבון שבוצעה בעריכת הראיון הזה.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      וכדי להוסיף חטא על פשע, עכשיו ההפניה מהדף הראשי של YNET היא:

      מומחה לשיווק: "לא היה לנו מושג שלקוחות כועסים"

      אממה, הציטוט הוא לא דבריו של המרואיין המומחה, אלא ציטוט שהמומחה הביא מבלוג של מישהו שסיפק שירותים לדל.

      להלן הקטע הרלבנטי מהידיעה, המובא כציטוט של המומחה:

      "כשדל היו ב'דל-הל', הם שכרו את הבלוגר הראשון שלהם, ליונל מנצ'קה, והוא התחיל לדבר ובמשך חודש רק צעקו עליו – פשוט צעקו! אחר כך הוא פתח בלוג שנפתח במילים: 'לא היה לנו מושג. לא הבנו עד כמה כועסים האנשים שחשבנו שהם הלקוחות שלנו'".

      מה המומחה עצמו חושב על לקוחות כועסים באינטרנט?

      "בעולם העסקי, לעתים תכופות אנשי יח"צ מסתכלים על לקוחות כועסים כעל אויבים. והם לא! הם בסך הכל לקוחות מתוסכלים"

      עכשיו קחו את המשפט הזה, החותם את הראיון, ושימו אותו שוב אל מול ההפניה מהעמוד הראשי, ותראו עריכה מסולפת מהי.

      אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    הכותרת:

    פערי השכר בין ערבים ויהודים עומדים על 50%

    מרמזת על אפליית שכר קשה בשוק.
    רק כשנכנסים לנתונים מבינים שרק רבע מהפער (כלומר 12.5%) בלתי מוסבר (השאר נובע מגורמים אובייקטיבים כמו השכלה, גיל, סוג תעסוקה וכו'), ורק את חלקו ניתן לשייך לאפליית שכר על רקע לאומי. כלומר מ-50% אנחנו יורדים לאזור ה-5%. נראה לי שלנשים יש יותר על מה להתלונן.

    אהבתי

  14. שועלן הגיב:

    מנחם בן מעז להאשים את הקוראים של עיתונו בכך שלא הבינו את המימד הקומי שבדבריה של אק"ב.

    אז נכון שאורלי קסטל-בלום היא סופרת קומית מחוננת ליודעי ח"ן בלבד (כלומר, כדי לקלוט את הבדיחות הקיומיות שלה צריך להיות בעל תדר שמיעה מעודן), אבל מותר לשער שרוב קוראי הראיון שלה ב"סופשבוע" לא הבינו בכלל את הממד הקומי של המופע שלה. תאמינו לי, קסטל-בלום צוחקת עלינו ועל עצמה ועל העולם.

    מנחם, אתה בטוח שהבעיה היא אצל הקוראים ולא אצל המראיין או העורך למשל? או שאולי אתה בכלל טועה, ולא היה מדובר במופע קומי?

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אגב, מעניין שביום שישי, היום בו פורסם הראיון המלא, מנחם בן דן בפתרונות למצוקתה של אק"ב. אז מה? גם הוא לא הבין תחילה שמדובר במיצג קומי? או שההבנה הזו צצה במוחו רק לאחר הביקורת הציבורית?

      ובקטנה: להשתמש פעמיים תוך שלושה ימים באותו ציטוט של ברטולט ברכט זה מביך.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      במשך ימים ולווט פמפמה את נושא קסטל בלום בבלוג. העניין הציבורי היה נמוך, תגובות הגולשים לא הגיעו, והיא פנתה לנושאים ראויים יותר. עכשיו שועלן דורך לה על היבלות, ועוד באמצעות העילוי מנחם בן.
      אם אתה אוהב מישהי, שחררה לחופשי, או לפחות האכל את כבשייה.

      אהבתי

  15. אורן הגיב:

    למרות החשדות לספין מתוחכם. אינני חושד בכשרים, וכמובן אין כשר מידיעות אחרונות.
    כתבתי* כבר בתחילת הפרשה, שמאחורי הרעש הגדול אין ממש סיפור. ויפה שידיעות מגיע למסקנה, שצנעני זכאית להשבת כבודה האבוד. העיתונים צריכים להיות ביקורתיים יותר, ולא להיות יח"צנים של המשטרה.
    זו גם הבעיה בחוק לשון הרע כבר כיום, העדפה לצטט חשדות משטרתיים על פני תחקירים עצמאים. החשש שכמו בבריטניה האיזון יגיע בכיוון ההפוך צווי אסור פרסום גורפים.

    *נדמה לי,אולי, הייתי כותב.

    אהבתי

    • יוני הגיב:

      סחיטה באיומים זאת לא עבירה? מה שמרגול עשתה זה לא סיפור?
      אם אוהדיה היו שומעים אותה כשהיא מזמרת על מישהו סחיטה באיומים, הם לא היו אוהדים כל כך.
      😈

      אהבתי

  16. נורית הגיב:

    תגידי מה יהיה? תשבי לנו על המצפון כמו פולניה טובה ואנחנו ננוח בקבר? או ההיפך?
    את גם לא מרוצה מהמשקל שלך (לי דוקא נראה בסדר גמור אבל מה אני כבר יודעת בעיקר שיש עלי כמה קילואים מיותרים בהחלט) וגם מספרת לנו כמה קשה את עובדת ביום ראשון. אז אני אמורה להגיב? למשל לקונן אוי אוי אוי, מסכנה שלי, מיד להנפיק דיאטה ולהמליץ על מנוחה נכונה ורק אל תעבדי כי אני אוהבת אותך כמות שאת? זה יספק את הדרישה?

    😆

    אהבתי

    • אורן ס.יועץ חינם הגיב:

      מתנצל אם תרמתי לאי ההבנה. ולווט מרוצה ואף גאה במשקל שלה. ומסכנות הפולניות לא יכולות להתלונן, מבלי שהסטראוטיפ יאשימן במניפולציה פסיכולוגית.

      אהבתי

  17. חייל זקן הגיב:

    דנקנר מתחיל לפרוע את השטר של עיתון ציוני וערכי. "חיילים שבזזו את ציוד חבריהם שנהרגו ". זוהי אחת הכותרות הבזויות ביותר שהנפיק העיתון שיסד קרליבך, והוא דומה בהגיונו לפרסום של הדוקטורנטית הירושלמית שחשפה את גזענותם של חיילי צה"ל באמצעות הגילוי הלא יאמן על כך שאינם נוהגים לאנוס ערביות.
    לעצם העניין יש בכתבה תיאור של 2 תופעות שכמעט כל חייל נתקל בהן (גם בין המלחמות):
    1. השלמת ציוד
    2. פריצה לציוד אישי שנותר בבסיס כשיוצאים לשטח (חיילי מילואים שמגיעים עם רכבם לצאלים זוכים להרחבה של חוויה זו)
    תופעת הביזה במלחמות וביניהן (ראו מקרה המרמרה) קיימת בצבא וראויה לסיקור. אבל זו לא תופעה שמתרחשת בין לוחמים לחבריהם לנשק שנפלו.
    ליבסקינד, לטיפולך.

    אהבתי

  18. נעץ כחול הגיב:

    Y NET משמיץ את דנקנר
    בתגובה NRG מדווח פה בהרחבה על ההפגנה ב HOT נגד מוזס
    פה
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/310/860.html?hp=16&cat=402&loc=13

    אהבתי

  19. captain beefheart הגיב:

    כלכליסט מגלים ש(לכאורה) עוזריו של סמי שמעון ניסו לחלק את עור דב ירושתו עוד לפני שהלך בדרך כל בשר:

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3553274,00.html

    שורש הסיפור בבית יתומים שהיה אמור להיבנות בנתניה. ואני שואל – בישראל 2011 עדיין בונים "בית יתומים"? האם לא עברנו כבר לפני עשורים למודלים אנושיים וחכמים יותר מאשר קיבוצם של ילדים יתומים לתוך בית אחד והשלכתם זה זה מול יגונו של זה?

    באמת – מי המנוול רע הלב שעדיין בונה "בתי יתומים"? ומה השלב הבא – לגייס את קורצ'אק כמורה ואת פייגין כטבח?

    אהבתי

  20. ר/ק וכו' הגיב:

    בעניין יום החופש.

    'צטערת, אין שום בעייה בלקחת יום חופש שגם אחרונת האתונות מקבלת, את הבעייה את יצרת.

    נורא פשוט, לוקחים את יום החופש ביי הוק אור ביי קרוק. כל השאר יחכה לזמנו.

    את חמש שאלות ניתן להעלות בכל יום. אותו כנ"ל עם פוסטים אורחים. את כותרות יום א' ניתן להכניס (אם מאוד רוצים) בראשון בערב וללא אצבעות בוערות (אם יש משהו שבאמת דורש טיפול ניתן להביא אותו בשני כהערה) או אפילו כחלק מפוסט יום ב'.

    אהבתי

  21. דובי דו ברמן הגיב:

    כפר כפין נמצא סמוך לטול כרם. בדרך כלל כשמדברים על המגזר הכוונה לערביי ישראל.

    אהבתי

  22. דוכיפת בהרים הגיב:

    לדבורת מתי אמור לעלות הפוסט על ולוט העצמאית? כבר סוף החודש להזכירך!

    אהבתי

  23. שועלן הגיב:

    הפתרון שלי:
    תבדקי בסטטיסטיקה איזה יום הוא היום החלש ביותר מבחינת כניסות, ותגדירי אותו רשמית כיום החופש שלך. העם יתמודד עם רוע הגזרה.

    אהבתי

  24. עטל הגיב:

    דבורית: בהקשר למשפט האחרון בפוסט ("חופשה"):
    את זה – לוקחים.
    לא מקבלים!
    (בטח לא אנחנו, ה"עצמאיים"… 🙄 )

    אהבתי

  25. גל אל-איי הגיב:

    ולווט – שועלן הולך ומשתלט לך על הבלוג. אולי כדאי להקצות לו בלוג-משנה קבוע? אחרי הכל רוב דבריו דברי טעם הם… ג'סט אן איידייה

    אהבתי

  26. shai הגיב:

    take Friday off.You should concentrate in the weekend with all the extra's papers you get

    אהבתי

  27. יומטוב הגיב:

    אפרופו יח"צנותו של השופט המזרחי ע"י צביקה אלוש והפרופיל הקצרצר של זה האחרון: יום נאה יהיה היום בו ייחשפו המניעים האמיתיים העומדים מאחורי "עריכתו" והוצאתו של ספר "ביוגרפי" בשם 'הרנטגן' – אודות בבא איפרגן, הקואוצ'ר (לשעבר?) של נוחי יקירנו – ע"י אותו אלוש, כך גם יח"צונו הלא-מאד-מתוחכם בעת עבודתו בידיעות.

    תת-נושא – עיתונאים דה-לה-שמטע לא מועטים שמסקרים ב"אובייקטיביות" את מושאי הערצתם במקרה הטוב, ואת מפרנסיהם הנסתרים במקרה הפחות טוב.

    אהבתי

  28. אורן הגיב:

    איך העיתונאית אמליה היל מהגארדיאן, מחושפי פרשת ההאזנות, מצאה את עצמה חשודה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s