לא הכל זהב


יפה בעיני האנדרטה לזכר נספי אסון הכרמל. בשער ישראל היום היא מופיעה במלוא הדרה. הכותרת המרכזית מציינת את יום האבל.
במעריב בחרו בפריים גרוע במיוחד של האנדרטה, כנראה כדי להראות שהיא משקיפה על עיקול המוות, אבל לא רואים כלום, בסופו של דבר, והכותרת הראשית מתמקדת בהחרמת משפחות הסוהרים את הטקס.
בשני העיתונים הללו זו כתבת הכפולה הראשונה.
כתבת ידיעות, אדוה כהן, נשלחה אל מעבר לקווי האויב, קו 451 מאשדוד לירושלים. למרבה הצער (של עורכיה) לא קרה כלום בנסיעה הזו, ממש כלום, ואפילו התיישב לידה נער בן 19 וחצי (שאומנם לא רצה להזדהות כדי שלא יעשו לו בלגאן בבית הכנסת). אבל כן, תמונתה באוטובוס מפארת את שער העיתון (זה היום השני באותו פורמט, אחרי שאתמול הייתה זו טניה רוזנבליט) וכן את כפ' 2-3.
אגב, אני לא מצליחה להיכנס יותר לעמוד של רוזנבליט בפייסבוק, והקישור בפוסט של אתמול לא פעיל יותר. לא רק זה, אני לא מוצאת את העמוד שלה. למה, מה קרה? כבר סלב וזה, ומדירה את פשוטי העם מהעמוד שלה?
(תוס': תחקיר עומק של שועלן בנושא)

גם סיון רהב-מאיר, שהפכה לנושאת דגל כותבת בעיתון, בע' 2, עם הפנית בשער. מזל שהדרת נשים היא עניין אופנתי כל כך בתקשורת עכשיו, שאחרת, מה הסיכויים לראות כל כך הרבה נשים כותבות ומצטלמות בשערי העיתונים בתדירות כה גבוהה?
כותבת ר"מ:

"…והצביעות חוגגת, כי קווי המהדרין הם ממש לא הבעיה של מעמד האישה בישראל. הלוואי. להפוך את טניה לדפני ליף החדשה לא יועיל. אתמול הפוליטיקאים כבר עמדו בתור להצטלם איתה, ועוד מעט אייל גולן גם ישיר לה בכיכר, אבל המאבק האמיתי עוד לפנינו ואותו – לא בטוח שיש לנו אומץ לנהל. זהו המאבק על החזרת הצניעות האמיתית לחיינו, בלי להיסחף אחרי קטבים חרדיים או קטבים חילוניים. לא נשות טאליבן יקבעו לנו פה נורמות, וגם לא נשות מעושרות והישרדות. נדמה לי שרוב הציבור היה שמח לצניעות יומיומית שמכבדת את צלם האלוקים באדם שמולנו, גבר או אישה".

כנושא דגל המאבק ידיעות ממשיך עם הסיפור גם בע' 4, המוקדש כולו לגיבורת מעמד המדירים. הידיעה הראשונה בעמוד מתארת את כל הפוליטיקאים שהתייחסו לעניין והתקשרו לט"ר אתמול, ואילו בתחתית העמוד יש טקסט של הגיבורה:

"מישהו יכול להסביר לי איך יכול להיות שעמידה על הזכות שלי לשבת מאחורי הנהג תגרום לכל תוכניות הבוקר להעיר אותי בשש בבוקר, או למה הנסיעה שלי באוטובוס לירושלים גרמה ליו"ר האופוזיציה ציפי לבני, שרת התרבות לימור לבנת ושר התחבורה ישראל כץ להתקשר ואף להיפגש איתי אישית?
(…)
מעל במה זו שניתנה לי, אני מבקשת סליחה אם פגעתי במישהו באותה נסיעה שלא במתכוון…
(…)
אני מודה לכולם על החיבוק הענקי והתמיכה, למרות שברור לי שמחר תעזבו אותי ותרוצו לאייטם החם הבא. ובכ"ז… שימוש ציני בדת כדי להשליט את רצונותיו ושליטתו של המיעוט על הרוב היא פסולה ופוגענית."

הרחבה לסיפורים נוספים יש במוסף 24 של ידיעות, ובו מספרת אוריה פרידהיים-אליה על מקרה שאירע לה לפני ארבע שנים באוטובוס מבית שמש לבני ברק. המקרה נגרם בהתפרעות הנוסעים ובחילוצה על ידי ניידת שגלגליה נוקבו. למיטב ידיעתה, היא אומרת לכתבים יהודה שוחט ועקיבא נוביק, המקרה הסתיים בלי מעצרים ובלי כתבי אישום. האם בדקו זאת?

במעריב, שהתעלם אתמול מהסיפור לחלוטין שומרים גם היום על פרופיל נמוך. יש אומנם הפניה לידיעה בשער, אלא שהיא מתמקדת בזיכרון הקצר של השר ישראל כץ.
כתבי העיתון (חמישה במספר) מספרים שלפני ארבע שנים עתרו מספר נשים נגד משרד התחבורהבדרישה להפסיק את ההפרדה בקווי המהדרין, ובתשובה לבג"ץ כתבו השר ונציגיו כי "יש להתיר הפרדה בין גברים ונשים בקווי האוטובוסים במסגרת הסדרים בהסכמה, בהם הנוסעים יסיכמו בעצמם להפרדה בתחבורה הציבורית".
אבל במשרדו לא מקבלים את הטענה ואומרים "השר לא שינה את עמדתו. פסיקת בג"ץ תואמת את עמדת המשרד, שכן היא קבעה כי אסור לכפות על אף נוסע לשבת במקום כלשהו בניגוד לרצונו".

ברגע שמאיר ברגר, כתב המבשר השווה בין הפרדה בשירותים ציבוריים לבין ההפרדה באוטובוס, הבנתי שאין לנו על מה לדבר.

בהארץ יש הפניה בשער למאמר המערכת (כולל ההשוואה לרוזה פארקס, שהובאה כבר אתמול בידיעות).
ירון לונדון
כותב במדור הדעות של ידיעות שההשוואה הזו קורצת אבל

"מסתכמת בחרדה… החברה האמריקאית התקדמה ואילו החברה הישראלית נסוגה. פארקס, תופרת במקצועה, נמנתה עם קבוצה זעירה (7%) של שחורים בעלי תעודת בגרות. השכלתה חידדה את מודעותה הפוליטית. אצלנו, בחוגים רחבים, הולכים ומתרחבים, הבערות היא מגמה נכספת. גבר ישראלי המתחנך במוסדות החרדיים והחרד"ליים מורגל לחשוב כי אישה היא רחם עטוף בבשר עטוף בשחורים. שיעור המתחנכים לאורן של תורות האופל מדביק במהירות את שיעורם של המתחנכים במוסדות החינוך האחרים".
(…)
אמריקה מרוממת את פארקס… אני משער שהמעשה של רוזנבליט יתויג כדוגמה לעזות מצח, להיעדר רגישות לצורכיהם הלגיטימים של החרדים, לזריעת פירוד בין שבטי ישראל. לו יהי כן: אם הנאורות מפסידה מול הבערות, אם נגזר עלינו לחיות בחסותם של אחים מוסלמים יהודים – הבה ניפרד".

הפסקה הראשונה שציטטתי היא הפרזה מופרזת במיוחד: רוב החרדים אומרים בקול או בשקט שמדובר בקבוצות מיעוט קיצוניות בתוכם (כולל סר"מ באותו גיליון). ראו גם את הדברים הבאים בהארץ:

בהארץ כמעט כל ע' 2 מטפל בסוגייה (חרדים באשדוד מתעצבנים). הידיעה המרכזית היא פרשנות רחבה יותר של יאיר אטינגר האומר:

"פסיקת בג"צ מחודש ינואר… אפשרה גם לעותרים וגם לשועי הצניעות האולטרה-חרדים להכריז על ניצחון: אלה חגגו את האיסור המפורש של הפרדה בכפייה, ואלו הבינו כי קווי המהדרין נוע ינועו בכבישי הארץ… הדרישה לקיים הפרדה ממוסדת… יצאה לראשונה מקווי האוטובוסים הצפופים של ירושלים וחוגי העדה החרדית הקנאית, המהווים מיעוט בציבור החרדי אך נותנים את הטון בסוגיות ציבוריות רבות. מאז ועד היום לא נפתח אפילו קו מהדרין עירוני אחד בבני ברק החרדית, שרובה מאוכלסת בזרם המרכזי החרדי".

בשער מקור ראשון, הרב יונה מצגר תוקף את הדרת הנשים באוטובוסים.

עוזי לנדאו, שר האנרגיה והמים (עד אתמול, שר התשתיות, המשרד שינה את שמו), חזר בו מחוק החשמל הכשר, תודה לאל. בידיעות: "בעקבות חשיפת ידיעות".

– המחזאי והנשיא הצ'כי לשעבר, ממתנגדי המשטר הקומוניסטי, וצלאב האבל, מת בגיל 75. בהארץ ובישר"ה יש דיווח על כך בשער.
– ולהבדיל, מנהיגה הרודני של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג איל, מת בגיל 69.
– וגם מצבו של ארדואן מתדרדר.
אמממ. מה אמרנו על הבדיקות של נתניהו?

הישרדות בוליביה
מדוע זה שמותיהם המלאים של ניב ועידן, ניצולי בוליביה, וכן תמונותיהם, חסויים?
סיפורם, המופיע בידיעות תחת הקטגוריה "מיוחד", מעיד על כשלים מסוימים בשיקול הדעת של השניים. למשל, מספר עידן שראה את התרמיל שלו תלוי על סלע, נכנס למים להביא אותו ושש פעמים נקלע למערבולות שכמעט קיפחו את חייו. בסוף הוא הצליח לחלץ את התרמיל. נו, לא גאון של אמא?
בסוף הסיפור מופע הקרדיט הראוי: "ניב ועידן חולצו במבצע משותף של חברת סיטל ושל מגנוס חילוץ והצלה, שפעלו מטעם חברות הביטוח כלל בריאות והפניקס"

גם במעריב מפורסם סיפורם של ניב ועידן. פה כתוב שהם יוצאי יחידות קרביות. אם ככה מתנהלים בוגרי היחידות הקרביות צריך צה"ל לפשפש במעשיו ובחינוך הקרבי שהעניק להם (שוב לפשפש, הריהו מוזעק על ידי מדי יום לפשפש). אלא אם שכחו כל מה שלמדו שלוש שנים.

נשים נשים
אחרי הכותרות הענקיות וכתבות הרוחב על מרגלית צנעני וגאולתה מבית האסורים מופיעה היום ידיעה צנועה בע' 18 של ידיעות. ייתכן שהיום, ביומולדתה ה-63 גזר הדין יינתן.

מאמר מתורגם מהגארדיאן על אונס בצבא האמריקאי.

לחם עבודה

אורי משגב בסטטוס פייסבוק אמש:

ערב טוב לכל חבריי ודורשי טובתי. בראש מורם, משוכנע בצדקת הדרך וחמוש בחולצת לנון נכנסתי בצהריים לשימוע. נכחו: עורך ידיעות רון ירון ואנוכי. השיחה הייתה ארוכה ועניינית. מטבע הדברים איני יכול לפרט כרגע את הנאמר בה. אני חזרתי על רצוני להמשיך לשרת את קהל הקוראים של ידיעות אחרונות בדרך שבה עשיתי זאת עד היום. החלטה סופית אמורה להימסר בימים הקרובים, ואדאג לעדכן מיד כשתתקבל. בינתיים, הנה עוד הזדמנות להודות לכל כך הרבה אנשים על התמיכה והפרגון שבהם הוצפתי מאז תחילת הפרשה. אני גם חוזר על הבטחתי להמשיך לכתוב, אם לא בידיעות אז במקומות אחרים. אתם ואני לא הולכים לשום מקום. תודה גם לקורט קוביין על היותו תמיד כאן, גם 17 שנה אחרי שעזב אותנו. ניל יאנג כתב עליו שהוא ישן עם מלאכים. זה השיר האחרון שהספיק להקליט.

העצומה לתמיכה בו.

יובל דרור על פיטורי רותי סיני ממעריב.

ממממ, מעניין למה לא הזמינו אותי למסיבת הבלוגרים המאולתרת של ערוץ 10. בטח שכחו. בטוח.

בניגוד להכחשות של רה"מ, הערוץ הראשון כן קיבל הקלות. הרשות קיבלה פטור מחובותיה להפקות מקור בשנה האחרונה בהיקף של 176 מ'  ש', שהם 36% מהכנסותיה לטובת הפקות מקור קנויות. ארגוני היוצרים הודיעו שיעתרו לבג"צ כי הכסף צריך היה להשתלשל לכיסיהם.
יו"ר הרשות, אמיר גילת, מסביר למה אין לרשות כסף.

יואב גינאי הוא מנהל מח' תרבות ובידור בערוץ הראשון.

קליפ של ליאורה כוחלני, העורכת הלשונית הרבגונית של 7 ימים, לשיר שכתבה, שקר לי.

מכולכלים

ישראל היום: אי.די.בי עלולה לאפס את הפסדיה. מומלץ למי שיבינו את המהלך. כי אני לא.

כתבי ממון מסכמים את פירות מחאת הקיץ, אילו המלצות משמעותיות עברו:
– רשתות לא יוכלו להתקשר יותר בלעדית עם יצרנים.
– הגז הביתי יחזור לפיקוח.
– שוק המלט ייפתח לתחרות.
– 40 תח' דלק חדשות יימסרו למפעילים חדשים.
– יוחזר הפיקוח על מחירי הסולר.
– יוגדל מספר הגופים הפועלים בתחב"צ.
– ייבחנו עלויות ייצור ושיווק במוצרים מפוקחים.
– ייבחן המחיר המפוקח על מוצרי חלב וביצים.
– פטור ממכס לרוכשים באינטרנט עד 1,200 ש'.
– תחוזק הרשות להגבלים עסקיים.
– ישופרו מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה.

לפני כמה חודשים אמר לי פועל בעדן מרקט שמחלבנה נסגרה. בחברה טענו אז שהיא בהליכי רכישה, אלא שהבוקר מדווח כלכליסט שהיא אכן פשטה את הרגל. הקשיבו לצווארון הכחול.

ניר למפרט החליט לשנות לדפי זהב את השם אחרי 43 שנות מותגות, ומעתה יקראו לה Zap Group. אני מוחה.
בקרוב שוקולד פרה יהפוך ל-Happy Cow.

לפני פיזור

Anyone who takes himself too seriously always runs the risk of looking ridiculous; anyone who can consistently laugh at himself does not.

Vaclav Havel

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

60 תגובות על לא הכל זהב

  1. rnh הגיב:

    כמה עולה לנו הגחמה של עוזי לנדאו (הוא לא היה הראשון שעשה את זה) לשנות את שם המשרד הממשלתי עליו הוא מופקד?
    שיסביר לנו מה היה פסול/בעייתי בשם הקודם, שהיה צריך לשנות אותו ובעקבות זה לשנות מערך שלם של שילוט, ניירת, אתרי אינטרנט וכו'.
    עוזי לנדאו חייב לנו תשובה – הכיצד השינוי הועיל לנו ואיזו הצדקה יש למחיר.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      שמות משרדי הממשלה משתנים תכופות, בהתאם ליעדים העיקריים שמציב השר למשרד.
      רק מהשנים האחרונות:
      התחבורה – התחבורה והבטיחות בדרכים.
      איכות הסביבה – הגנת הסביבה.
      משרד הרווחה – משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
      אגב, במקור, משרד התשתיות נקרא משרד האנרגיה והתשתית, שרון שינה את שמו למשרד התשתיות הלאומיות כשניפחו לו אותו בהתאם למימדיו. יש פה סוג של החזרת עטרה ליושנה.

      אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    ענת קם לא לבד. מי שתהה על הקלות שבה נעלמים מסמכים ממפקדת אלוף ישמח לקרוא שאין חדש תחת השמש. הראש הדומם, שרון, נטל לעצמו את יומני המלחמה של אוגדה 143 ואלו התגלו לפתע בספרו של היועץ לקולחוזים שעצותיו שוות 5 מיליון יורו. מה היה לגיבור המלחמה להסתיר?. סירוב פקודה והמנעות מסיוע לאוגדת ברן ב8 לאוקטובר וביצוע התקפת נפל ב9 לאוקטובר שגרמה למאות נפגעים.

    אהבתי

  3. שועלן הגיב:

    נדב איל דיווח כעת בחדשות 10 על מותו בטרם עת של קים ז'ונג איל. הוא דיבר רבות על כמה שהוא היה דיקטטור, הרעיב את עמו, שטף להם את המוח עם פולחן אישיות והאידיאולוגיה שלו, רק דבר אחד היה חסר לי בכל הדיווח הזה. השורש ק.ו.מ.ו.נ.י.ז.ם.
    מבחינת נדב איל, הוא היה דיקטטור מרושע עם אידיאולוגיה מרושעת וזהו. איזו אידיאולוגיה בדיוק? לא נספר לכם כדי לא לקלקל את שטיפת המוח שעשינו לכם בקיץ.

    אהבתי

    • אורן כרום הגיב:

      אני מקווה שאי שם בצפון קוריאה, בלב הדיכוי והמחסור, עדיין קיים אדם עם לב. לב רחב ורחום, שמאפשר לו להזדהות עם מצוקתם של אזרחי ישראל. המסכנים ששטפו את מוחם, ועוד בחום יולי אוגוסט.

      אהבתי

    • מיקי הגיב:

      אתה באמת חושב שהמטרה של מחאת הקיץ היתה להפוך את המשטר הישראלי לדיקטטורה נוסח צפון קוריאה? קים ג'ונג דפני?
      השומעות אוזניך המחודדות (או הרואות עיניך המלוכסנות) את השטויות שפולטת מקלדתך?
      הלקחת את הכדורים הבוקר?
      הרבה בריאות

      אהבתי

  4. מיכל הגיב:

    אורי משגב אינו משרת את קהל קוראי ידיעות אחרונות, הוא עוד עיתונאי שמתפרנס מעיתונות,כמו רבים אחרים. יש גבול ליומרה. עיתונאים מפוטרים ממקומות עבודתם ואלו שלא היו להם חברים שארגנו עצומות למענם עזבו בקול ענות חלושה. אורי משגב ואחרים לא ארגנו עצומות תמיכה בהם. אין ספק- כייף שיש חברים שדואגים ומחבקים, עוצמת קולם המוחה ויפי כתיבתם אינם צריכים להטעות.

    אהבתי

  5. מרב הגיב:

    "…והצביעות חוגגת, כי קווי המהדרין הם ממש לא הבעיה של מעמד האישה בישראל", אומרת רה"ב. אה, אולי זו לא ה-בעיה אבל האם היא חולקת על כך שזו בעיה? והאם הפתרון הוא לא לדבר על זה, כאילו זה יעלם מעצמו?

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      זו השיטה של סר"מ. הבעיה היא אף פעם לא הבעיה, הבעיה היא משהו אחר לגמרי. שיטה מצוינת להכשיר שרצים בחסות הדת. מיסיונרית אמיתית

      אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    פיצוץ מסתורי נוסף בלב המאפליה שעשוי לעכב את ייצור נשק יום הדין שישמיד את האנושות.

    אהבתי

  7. נעץ כחול הגיב:

    עכשיו נחכה שהקרן"לישראל חדשה" תשלח מישהו עם טי שירט של כהנה צדק וחזיר בייד לעיר ערבית ,כדי שלא נחשוב חס וחלילה שיש להם אגנדה פוליטית מסוימת

    אהבתי

    • תייר הגיב:

      חחחח!! מצחיקים הימניים האלה, שממהרים לבנות קונספירציות על השמאל, בזמן שהם מגיבים בשיטתיות בטוקבקים בתשלום בחסות עמותות קיקיוניות ו"מכוני מחקר" ומריצים קמפיינים של מיליונים עם שלטי חוצות, מודעות בעיתונים ובאינטרנט ו"מחקרים אקדמיים" שמטרתן לדחוף מלאכותית את השיח ימינה.

      אהבתי

  8. שואלת שאלה הגיב:

    למה לך לחטט בעמוד הפייסבוק של טניה?
    למה לרדת עליה שהפכה לסלב וכבר חסמה את הפייסבוק שלה?
    התייחסתי אליך קצת יותר ברצינות מעבר לחטטנות צהובה בחיים של אנשים.

    אהבתי

  9. שועלן הגיב:

    לגבי מפגש הבלוגרים – אנשי ערוץ 10 מוכיחים שהם חיים בבועה כשהם מפנטזים ש-40 אלף (!) איש יתנדבו לשלם אלף שקל כל אחד כדי להציל את הערוץ.

    אהבתי

  10. מיקי הגיב:

    לשר האנרגיות והמים יש כנראה מים במקום מוח… אם הוא יהיה אחראי על בניית עוד עשרות תחנות דלק מיותרות, לא תהיה לו מספיק אנרגיה בשביל לנקות את כל הזיהום שהן ישביחו בו את מי התהום.
    באזור שבו אני גר בונים כל הזמן עוד ועוד תחנות דלק ללא שום צורך. מישהו כנראה גוזר עליהן קופון שמן. בקיצור, יש כאן משהו מסריח, נקווה שאדי הדלק לא יעלו לשר הנכבד לראש

    אהבתי

  11. מיקי הגיב:

    זאפ גרופ זה עלוב. האפי קאו זה נמוך – אם המצאת את זה כחלק מההומור הוולווטי, דעי לך שהם עלולים לאמץ את זה
    ——–
    V: ברור שהמצאתי. נו.

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      מטריד אותי שבענייני עברית אני תומך בדעותיו של הפרופ' אבשלום קור… איי-פסטיגל, אה?
      אולי רק בדרום-קוריאנית יש יותר מילים לועזיות מאשר בעברית

      אהבתי

  12. אגנוס הגיב:

    לא מבין את סיוון רהב-מאיר. אז נניח ויש בעיות קשות יותר במדינה – אסור לטפל בבעיה הספציפית הזאת? משתי עוולות יוצא צדק?

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    אין ספק שבונד צודק ונוני התחיל בקמפיין לטובת יאיר לפיד. כנראה שבאמת הבחירות קרובות.
    מפתיע אותי שאת כותבת מה שאת כותבת בענייני הפייסבוק של טניה, אחרי מה שכתבתי פה אתמול. אני מצליח להיכנס לשם (אבל אני מכיר מישהו שמכיר מישהו…), רק רוב התוכן נעלם (לטענת ניימן, חברהּ הפייסבוקאי, התוכן לא נמחק, מכאן שהיא הגבילה אתמול את ההרשאות של רוב סטטוסיה מהעבר).
    לדעתי היה כדאי גם להעלות את זה לפוסט, בכל זאת, ענייני תקשורת וכו'.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא הבנתי. בגלל שכתבת אתמול תגובה על ענייני טניה, אני לא יכולה לנסות להיכנס בעצמי לקישור שהיה פתוח לכל אותו הבאתי, ולראות שלא רק שהקישור לא פעיל יותר, אלא שהכרטיס שלה נעלם לגמרי מפייסבוק, לפחות מעיני?
      זאת ועוד: מה אומר בדיוק הטקסט שלה שהבאת? הרי בציטוטים שלה מהיום (ר' בפוסט) היא לגמרי מלגלגת על התקשורת.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לכל הפחות, יכול לתת לקוראיך תמונה מלאה יותר של מצבה הפייסבוקאי לאור המידע הבלעדי שהשיגו לך קוראייך. לטובת אלו שלא קוראים כל טוקבק, כן?
        הטקסט שהבאתי אכן מתקשר במישור מסויים עם ציטוטיה מהיום. ההבדל ה"דק" הוא שהציטוט שאני הבאתי הוא מלפני האירוע! את לא רואה את החשיבות העיתונאית שבדבר?
        ובכל זאת, אי אפשר להתעלם ממתקפת הטניה התקשורתית לה זכינו, שהחלה בטור שלה ב-YNET, שערים בידיעות אחרונות, ראיונות ברדיו, וכל זה אחרי שהיא כתבה בדיוק יום אחד לפני שעלתה לאוטובוס:

        אני לא אוהבת את הבלגן שהתקשורת יוצרת ע"י שימוש במקרה או מספר מקרים בודד כדי ליצור תעמולה למטרה מסויימת. מצד שני, התופעה הזו שבה חברה שלמה מדכאת נשים בצורה כל כך מגעילה היא לא מקובלת לא רק עליי כצופה מהצד, אלא גם על חלק מהאנשים שנמנים עם אותן אוכלוסיות.

        כלומר, מדובר בבנאדם בעל מודעות תקשורתית גבוהה, ודיעות מוצקות בנושא. מה שהפסקה הזו אומרת בעצם למי שלא מבין (כמו ניימן למשל), היא שלמרות שהיא לא אוהבת את האמצעי, המטרה מקדשת אותו.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          למען שלום בית הוספתי את הקישור, אבל עדיין לא ברורות לי המסקנות שלך מהעניין.
          לאור העובדה שידיעות, שהביא את סיפורה אתמול הכי בטירוף, שלח כתבת שלו לראות הכצעקתה (ולא הצליח), אני משערת שהיא לא שליחת התקשורת.
          אולי היא רצתה להוכיח נקודה. אולי היא התערבה עם מישהו, אולי זאת עבודת גמר שלה. פייסבוק משמשת, ולא מהיום, פלטפורמה לעניינים תקשורתיים שהכתבים עצמם לא הגיעו אליהם. זה לא חדש.
          ואם היא כתבה יום לפני, והחליטה לצאת לסתם מסע פרובוקטורי בקו האמור, ונניח שלא הייתה לה שום פגישה, אז מה? וזה שהיא צילמה? מי לא מצלם היום?
          כתוב: כותבת ומתרגמת, לומדת בקאמרה אובסקורה. נו? לא תהיה בעלת מודעות תקשורתית?

          אהבתי

          • שועלן הגיב:

            המטרה שלי לא היתה לכופף לך את היד.
            את עמדתי הברורה בנושא כתבתי בפוסט אתמול.
            אני לא חושב שטניה נשלחה ע"י ארגון זה או אחר, או ע"י כלי תקשורת כלשהו, אבל לא מפתיע אותי שיש לה קשרים שכאלה.
            אין לי שום בעיה עם המעשה שעשתה.
            הבעיה שלי היא עם אופן הצגת המקרה בתקשורת (בחורה תמימה עלתה לאוטובוס והותקפה), שיודעת היטב לעשות תחקירי פייסבוק "כשצריך".

            אהבתי

            • ר/ק וכו' הגיב:

              אני לא חושב שטניה נשלחה ע"י ארגון זה או אחר, או ע"י כלי תקשורת כלשהו

              ואני חושבת, בעצם די בטוחה, שכן.

              אהבתי

            • אורן הגיב:

              שועלן טועה לדעתי בקשר לחסימת הפייסבוק, בסה"כ חשף את העובדתה שדעותיה תואמות למעשיה, ולא קונספירציה מורכבת. הרי בעצם הסרוב לעזוב את מקומה, היתה מחאה מכוונת.
              לו שועלן היה מוצא את עצמו בלב עניין ציבורי, לא היה מעוניין שכל להק רוטר ידע, שריקוד מושחת הוא הסרט האהוב עליו בכל הזמנים.
              צודק אגנוס בביקורת על דבריה של רהב מאיר, אך אני שמח שמביעה את דעותיה, ולא פוגע בהתיחסות שלי אליה כעיתונאית, כן ירבו. כמובן רצוי שלא תחקה את ליבסקינד, ותהפוך למתלוננת קבועה חוזרת על עצמה.

              אהבתי

  14. רקמילה הגיב:

    פוליטיקאים שהושמו ללעג ב"ארץ נהדרת" למדו מיועציהם לאמץ את הציטטה של ואצלאב האבל

    Anyone who takes himself too seriously always runs the risk of looking ridiculous; anyone who can consistently laugh at himself does not

    כלפי חוץ.

    מה שקרה מאחורי הקלעים זה סיפור אחר.

    אהבתי

כתיבת תגובה