כל אחד הוא נר קטן


ישראל נגד אירופה היא הראשית של ארבעה עיתונים. בהארץ זו הכותרת השנייה. הגברת טרור חיזבאללה בלבנון זו הראשית של הארץ.

אחרי שאתמול הציע ידיעות את האחשל גלעד שליט ואת החברה שלו לסופשבוע (אתמול הכות' בשער הייתה "מתחילים מחדש", היום "להתחיל מחדש" ומחר "התחלה חדשה"?) משיב היום מעריב מלחמה עם תמונה צובטת לב (עמיקם חורש) ולא במובן הטוב של המילה, של הילד גלעד שליט, שמתמונה לתמונה (אלא אם אופיר בגון מאייר אותו) נראה קטן יותר ויותר. בצילום הזה, למשל, הוא נראה בן 12, תלמיד כיתה ו', שנה לפני בר המצווה.

אני במקומו הייתי אומרת לכולם להתחפף לי מהפרצוף. ראו אותו, גופו נטוי לימין, אוחז בנר חנוכה, לבוש בסווטשירט ילדותי במיוחד, ידו השמאלית עדיין חבושה, זכר לניתוח שעבר. לא, אם שואלים אותי הוא לא העלה גרם מאז שחזר לארץ.
הייתי מוכנה להישבע שבצנצנת העגולה משוטט דג זהב עצבובי, אבל לא, מבט נוסף יראה שמדובר בחליטת תה כנראה. מאחורי הפסנתר ציור של סילואטות ציפורים לבנות על חוטי חשמל.
בצילום שבתוך העיתון הוא נאלץ לספוג חיבוק ונשיקה מהשכנה. ברור שאין דעתו נוחה מכך והוא מעדיף היה לנגב עוד חומוס עזתי במקום. יחד עם זאת הוא ממשיך למשת"פ, ואפילו אוחז סופגנית אומללה בשמאלו הדוויה ("כשהייתי בשבי חשבתי הרבה על סופגניות"? באמש'ך?).

זאת ועוד
בפרס הידיעה המוזרה/מפתיעה/ לא הגיונית של היום: "המשטרה החשאית" של אוניברסיטת תל אביב.
עדכון, 16:23: נשיא אוני' ת"א שלח מכתב לתלמידיו ולמוריו:

נכון תהיתי אתמול איך הייתה נוהגת ישראל בעניין שתלי הסיליקון הבעייתיים? ובכן יש תשובה: מתברר שבישראל יודעים על כך כבר שנתיים, שאז אסרו הרשויות בצרפת על שימוש בשתלים המדוברים, אולם בישראל נקטו בשאננות. הנה ידיעה על השתלים הצרפתיים מאפריל 2010.
הרחבת הסיפור בהמגזין. גם בידיעות יש סיפורון על מושתלת סובלת.

ההדרה

אחד הטקסטים היותר מקוממים ומעצבנים של מוישה גוטמן המלא יהירות, רגשי עליונות ובוז לחילונים (עדכון: משומה בחד"ח הסירוהו), אומר למעשה שהחברה החרדית היא מעבר לכל חוק. מעליו כלומר.
המאמר מובא גם בגלובס בציטוט עקיף וישיר, בלי קרדיט כותב. משונה (תיקון).

וכקונטרה: יואל אסתרון קורא למאה אלף נשים לעלות על קווי המהדרין.

נשות רדיו קול חי שמרשים להן לשדר, תודה לכל האלים, מסבירות איך עושים את זה. נערות גומי שכמותן לא נראו מזמן בתקשורת.

עיריית פתח תקווה מפרידה בין ילדים וילדות מגיל ארבע באירועי חנוכה. השם ישמור. העיר הזאת, נו, כבר אמרתי.

גדעון לוי: נגד החרדים יש קונצנזוס.

יש עורכים בבית?

אני המומה ומצל"שת. ראו מה מתפרסם היום בשער מעריב: מדור חדש, תיקונים!


אולי, אולי יש לי חלק קטנטנטון בכך?
והנה המדור הראשון.

אין במדור רמז למה שנכתב על סיוון קליין אתמול במעריב עסקים, למשל.

BTW: גם היום יש תמונה של ריבה נאה בשער מעריב עסקים: יאנה גור חנוטה בחליפת עסקים רכוסה עד צוואר, והכותרת היא "יאנה גור. פותחת תיק". מזל שיש לנו נשים יפות כדי למכור בעזרתן את מעריב עסקים.

דלות לשונם של העורכים והשכלתם המצומקת מביאה לתופעות אומללות כמו הדבר הזה:
שכרן הנמוך של עורכות הדין הפך ל"הדרה", כאילו לא שמעו עמיתינו נותני הכותרת על אי שוויון בשכר גברים ונשים בישראל.

ועוד דוגמה לעריכה לא טובה בפירמה של גלובס. לעורך היה רעיון: שלושה כתבי רווחה נפרדו מתפקידם בחודשים האחרונים. בואו נחבר ביניהם! לכן ההפניה בשער המוסף היא זו:

"סתיו שביר/ בקיץ הם סיקרו את המחאה, עכשיו הם עזבו את העיתונות"

זה מתחיל ברפרור גימיקי ומיותר לשם של סתיו שפיר, שהייתה למעשה עיתונאית לפני המחאה, והפכה לעסקנית מחאה במהלכה.
בכתבה עצמה מביאה ליאת רון את סיפוריהם של שלושה כתבים: רותי סיני שפוטרה ממעריב וכלל לא רוצה לעזוב את המקצוע. היא רוצה להמשיך לכתוב על רווחה בעיתונים, רק שהיא לא רוצה להרוויח 7,000 ש' (במעריב הרוויחה 15). הסיפור השני הוא של דוד רגב, כתב הרווחה הוותיק של ידיעות, שעוזב כדי להפוך לנציב תלונות הציבור של הרשות השנייה. רון שואלת אותו מפורשות אם המחאה השפיעה על ההחלטה שלו לפרוש, והוא אומר שלא, שזה קשור ל"מצב התקשורת ותחושת המיצוי". למה עכשיו? כי "עולם העיתונות נהיה קליפי, מהיר וקצבי, לפעמים המהירות באה על חשבון האיכות". בקיצור, בואו נאמר, רצה להתרענן. אפשר להבין.
השלישי הוא אורן אהרוני מחדשות 2 שפרש כדי להקים משרד יח"צ עצמאי. בקטע על אהרוני אין כמעט כלום עליו. יש אמירה כללית על הפירמידה הצרה בטלוויזיה. המשפט "סיני ורגב מוכיחים כי עתיד המצטיינים במשלח יד זה אינו מובטח" פשוט לא נכון. רגב עזב מרצונו. עתידו דווקא היה מובטח, לפחות ככל שעולה מהשיחה איתו. בסוף הקטע הקצר על אהרוני כתוב שהוא וגם חברת החדשות ביקשו לא להשתתף בכתבה. נו, אז ביקשו, אז מה?
שורה תחתונה: הייתה לכם תזה, לא הצלחתם להרים אותה. למה לא לוותר או לפחות לארוז אותה אחרת ולא לכפותה על המציאות?

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

הלילה ב-22:00 ישודר בקשת הסרט של עמליה מרגולין, הלוואי שתמותי, על החודשים האחרונים בחייו של אורי סלונים עם בת הזוג שלו, מיכל שפירא. מעין סרט-בת של סדרת הדוקו בקרוב אהבה, ששפירא הייתה אחת הגיבורות שלה. מסקרן.
ראיון עם שפירא מתפרסם היום בז'ורנל (שי ארזואן). הכותרת בלתי נסלחת: "בקרוב אשכבה".

צלמת נשיונל ג'יאוגרפיק, דפנה בן נון, זכתה בפרס על צילומי הלוויתנים שלה (ראיון יומי במעריב).

הבלוגר הרוסי אלכסיי נבאלני שוחרר מהכלא. וזה הטוויטר שלו.
בויקי. בניו יורקר, אפריל האחרון.

עקיבא ביגמן, כותב במקוראשון וגם בשביל מועצת יש"ע, בעל הבלוג אידיוטים שימושיים, פתח אתר חדש: דעות ב-60. זירת פובליציסטיקה חדשה המחפשת כותבים. משפט מפתח: "מה שלא נכנס ב-60 לא ילך גם ב-500". אמת ויציב.

אמיר זוהר על הקשר בין הדורסים של לי זיתוני לארגוני הפשע הצרפתיים.

חדשות 10
ארנון מילצ'ן מאיים לתבוע את שותפיו בערוץ. או שלא.
ניתוח אחר לענייני מילצ'ן במארקר.
הנשיא שמעון פרס נפגש אתמול עם בכירי ערוץ 10 בבית הנשיא ואמר שיעשה הכל כדי שהערוץ יישאר באוויר.

והקטע הכי חמור מאתמול. כותב ירוחם אסטריכר בפייסבוק:

הנה שקר גס שנועד לתפוס רייטינג על גלים של הסתה, ערוץ 10 משדר היום כתבה על קרון המניין המתקיים ברכבת בית שמש-תל אביב כל בוקר, בכתבה מציגים מקרה שקרה "היום" שבו הדירו אשה מהקרון, כל בר-דעת שצופה בכתבה רואה שזו בקשה של אדם בודד שמיד ננזף ע"י שאר מתפללי הקרון שמסבירים שאי אפשר להכריח נוסע לשבת במקום אחר.
אבל מה שאותי עניין זה דמות שניבטה אלי מהכתבה. החולצה והמכנס של הדמות היו כ"כ מוכרים לי עד שניגשתי לארון הבגדים לראות אם זה באמת מי שאני חושב שזה… נו כמובן שאני מדבר על עצמי ואני זוכר את הסיפור המדובר.
מה שיותר מעניין זה שכבר שנתיים לא נסעתי ברכבת הזו ובכ"ז הכתבה צולמה היום…
ככה זה כשרואים רק רייטינג של שנאה בעיניים.

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

הפירמה
בשער פירמה של גלובס מופיע דיוקנה של אודטה שוורץ, אייקון לייף סטייל מקומי. הנה חלק מהראיון.
אפשר לפשפש ברכילעס על חייה האישיים המתוקשרים של בעלת הפוני, ואפשר גם ללמוד כמה דברים על מעריב מהראיון.


(ואת הכותרת נתחו לבד)

1. התוכנית של עורך מעריב הקודם, זה שפיטר אותה, אבי משולם:

"אנחנו עוברים למהדורת אינטרנט, לא יהיו יותר בעלי טור, הפורמט המודפס יהיה חדשות בלבד".

זמן קצר לאחר מכן הוא הועבר מתפקידו. התוכנית נגנזה.

2. על החזרתה למעריב:

"למעשה אף פעם לא הפסקתי לכתוב, כי מיום ההודעה יש איקס זמן עד שזה נכנס לתוקף, ותוך שבועיים הבנתי שהחזירו אותי. אמרו לי שדנקנר הוא שדרש אותי בחזרה. החזיר אותי בפינצטה".

נוחי דנקנר לא הבטיח שהוא לא מתערב בעבודת המערכת?

3. מה צריך לעשות עיתונאי שלא יכול להתפרנס מעבודתו (להבדיל מאודטה):

"אם בנאדם צריך השלמות הכנסה אז הוא יעשה את זה בעוד ג'ובים. אני אומרת את זה בתמיהה, לא בהאשמה, אבל חבר'ה ישראלים שנוסעים לניו יורק או ליפן, אין להם רבע בעיה להתלכלך בעבודות, יעבדו במובינג וימכרו תמונות בקניונים ויעבדו בשלוש משרות, וזה יהיה בסדר גמור, ופה בארץ זה לא".

אסביר לגבירתי: הם עושים את זה בעודם עולי ימים, אחרי הצבא, בתחילת-אמצע שנות העשרים שלהם. עיתונאי בן 32-62, שיש לו או אין לו משפחה צריך לצאת לשטוף רצפות?

4. האם צונזרה אי מתי במעריב?

"בחיים לא עשו לי צנזורה, לא לטובה ולא לרעה, לא פרוטקציה ולא אמרו אל תכתבי. גם אני רוצה להזכיר שאני לא 'עיתונאית נושכת'. אני לא יודעת מחוויה אישית כי זה אף פעם לא קרה לי. אילו היו מבקשים להעלים את הכתובת של האנס המנומס מהמשטרה, סביר להניח שהייתי מתפטרת, אבל כל מקרה לגופו. תחום העיסוק שלי הוא לא תחקירים נוקבים. אני כותבת בעיתון, וזו טעות אופטית שקוראים לי עיתונאית. שטחי הכיסוי שלי הם well-being והתנהלות, וזה לא משיק לתכנים שאתה מדבר עליהם. אין עם זה בעיה".

שכח/ לא ידע/ לא רצה הכותב (והמרואיינת) להזכיר את עברה בידיעות: אדם ברוך דווקא רצה לצנזר. דב יודקובסקי הטיל וטו. היו צעקות.

5. כמה זמן היא כותבת את הטור והאם אפשר לחיות מזה?

מקסימום עשר שעות אבל האינקובציה זה 24/7.
וכן, היא יכולה לחיות רק מהסכום שהיא מקבלת על כתיבת הטור, היא אומרת חד וחלק.

קצה האצבעות

פרויקטצ'יק מעניין בדפדוף על פרסי הספרות המקומיים והפדיחות שהם מייצרים (עכבר העיר). זה גם שער הגיליון.

צרות בכותרות

וריאציות על שוקי זיקרי:
"התספורת של זיקרי" (שער מעריב עסקים והכתבה בכלכליסט). בכתבה: "סוף הסיפור", כמו גם בע' החדשות של ידיעות.
"קירח מכאן ומכאן" (שער המארקר).
"סופר נושים" (שער ידיעות). ממון: "שום תספורת לא תעזור לו" (בשער), ו"שוקי זיקרי, היום שאחרי" (בכתבה).
"התספורת האחרונה של שוקי זיקרי" (גלובס, שער). "עוצר את התספורות" (לכתבה).

לפני פיזור

מודעת תדמית לעיתון חדשות, 1984.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

105 תגובות על כל אחד הוא נר קטן

  1. הלל הגיב:

    שומו שמיים! עיריית פ"ת דואגת לציבור החרדי ומקיימת אירועים המיועדים לציבור הזה בהפרדה! איך לא נפלו השמיים על ראשנו? מאז שהקצו שעתיים (!) שבועיות לדתיים בחדר הכושר בטכניון (באמצע הלילה), לא נשמעה שערורייה כזו.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      יש לך אובר-דוז של ריבה? ילדים בני ארבע!

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        "החל מגיל 4 עד לגילאי 12", הבה נדייק. וזה בשביל הציבור החרדי, שרוצה בהפרדה. אלא מה, כל המדיר את החרדים הרי זה משובח.

        אהבתי

      • v r t הגיב:

        יש פה טעות בסיסית: זה לא היה רק לחרדים, אלא לדתיים בכלל. והעסקנים החרדים כופים על כל הדתיים את הערכים המוטרפים שלהם. אז בסדר, חרדים מתחרמנים גם מבנות ארבע (וגם מבנות שמונים). אבל מה אשמים השאר?
        צאו לנו כבר מהווריד. הרוב הדתי השפוי בפתח תקווה ממש רותח.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        זה היה *גם* בשביל דתיים (או חילונים שנהנים מהקניידלאך). יש מספיק מופעים לא נפרדים, ולפחות מופע אחד ראוי שלא יודרו ממנו חרדים שמעדיפים להקפיד על הפרדה מגיל צעיר.

        אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      הנקודה אינה מספר השעות שהקצו לסטודנטים שאינם מעוניינים להתאמן עם נשים (שעתיים בחמישי בלילה או חמש שעות בשלישי בצהריים). הנקודה היא עצם קבלת הדרישה מצד המוסד. רוצים להתאמן תחת הגבלות (בלי נשים/רק בון ג'ובי ברקע/מזרונים בצבע טורקיז בלבד וכו')? חפשו מקום שאלו הם כלליו; אל תכפו אותן על המוסד. אולם הפליאה אינה על הסטודנטים: מטבעם של אלו לבוא בדרישות. הבעיה היא במוסד כה מכובד שמסכים לכך.
      הסטודנטים המדוברים נרשמו למוסד שידעו מהם כלליו. יתרה מזו: נרשמו לחדר הכושר למרות שידעו כי הוא מעורב. לא מתאים לכם, ועם זאת אתם רוצים להתאמן ולשמור על כושר? אל תשתמשו במכשיריו של חדר הכושר, שמתנהל תחת כללים שאינם מקובלים עליכם, אלא צאו לריצה סביב הקפיטריה. למה אתם מכריחים אחרים, שגם הם רוצים להתאמן (ובמקרה זה- רוצות), לצאת לריצה סביב הקפיטריה?
      שוב, אין זה משנה כמה שעות הוקצו להם.

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        פלא גדול, שהמוסד יכבד את האנשים המשתמשים בשירותיו. באמת חוצפה. הרי שירותי חדר כושר מגיעים רק למי שלא מקפיד על כללי ההלכה.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        זה גם לא עניין של "לכבד" את הסטודנטים על הדרישות שלהם, שכן:
        1. אני רוצה ללמוד בפרינסטון, ובשפה העברית! שיכבדו אותי! אני רוצה לכתוב מבחנים על טאבלט! שיכבדו אותי! אני רוצה שהאוניברסיטה תספק קייטרניג גלאט כושר! שיכבדו אותי!
        2. שיכבדו הם את המוסד שבו הם לומדים ואת חוקיו. לא מתאים לכם, לכו ללמוד במוסד אחר שכן מקובל עליכם.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        שפת לימוד אינה עניין לכאן. מי שרוצה ללמוד בפרינסטון שומה עליו ללמוד אנגלית, ומי שרוצה ללמוד באוניברסיטה העברית שומה עליו לדעת עברית ואנגלית. זה עניין לימודי. לעומת זאת מכון כושר הוא שירות שמעניק המוסד למנוייו. הגיוני וראוי לתת גם לקבוצת מיעוט גדולה ליהנות משירותי המכון ולא להדיר אותם. מתמטית גרידא, ההדרה שלהם גדולה הרבה יותר (נניח שחדר הכושר פתוח 50 שעות בשבוע, הרי שנשים מודרות 2/50 מהזמן ואילו דוסים מודרים 48/50 מהזמן). אבל יש אנשים שפשרה או התחשבות זה לא משהו שהם שמעו עליו. חרדים-חילונים.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        מאחר שנימוק שהצגת להצדקת הדרת הנשים מחדר הכושר הוא בצורך לכבד את דרישות הסטודנטים, הרי שזה רלוונטי ביותר. תן דעתך שה"דוסים" (כלשונך) נרשמו למוסד בידיעה שאלו הם כלליו של חדר הכושר. לא כך הנשים.
        אדם שמטיל על עצמו איסורים, ואין זה משנה אם מטעמי דת או מטעמים אחרים (צמחוני שלא אוכל בשר, עב כרס שאינו אוכל מתוקים וכדומה) לא צריך לכפות את איסוריו על אחרים, בטענה שעליהם לכבד אותו. כבוד עובד בשני הכיוונים.
        אם לא מתאים לך הנוהל, תדיר את עצמך מהמקום שכלליו אינם מקובלים עליך. כך עושים דתיים אשר נמנעים מלאכול בבית שהמטבח בו אינו כשר; הם אינם דורשים שבעלת הבית תתקין שני כיורים.
        טענתך כי: "…יש אנשים שפשרה או התחשבות זה לא משהו שהם שמעו עליו" פועלת כחרב-פיפיות. ההתחשבות או הפשרה יכלה לבוא מהצד של אלו שמבקשים לשנות את הנהלים הקיימים. חשוב לכם להתאמן (נפש בריאה בגוף בריא וכל זה)? איש לא אסר זאת. לכו לספריה ותניפו את כל כתבי הגל. אבל, כנראה, שיש אנשים שפשרה או התחשבות זה לא משהו שהם שמעו עליו.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        נניח שנרשמתי לאוניברסיטה שבה מגישים ארוחות צהריים לסטודנטים (אכן היפותטי). ונניח שאני צמחוני ושיש קבוצה גדולה של צמחונים שמבקשים שתהיינה גם מנות לצמחונים. האם אסור למוסד להיענות לדרישותיהם? יבואו הקרניבורים ויגידו שזה יוצר עלויות נוספות, שבאות בסוף על חשבונם וכולי. אז אסור להתחשב אף פעם וזהו?

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        לצערי, רוב הקפיטריות לא מגישות בשר…

        ולעניין עצמו: אתה כמובן צודק. אולם האנלוגיה שלך שגויה. ההקבלה הנכונה תהיה זו:
        אני, צמחוני, נכנס לקפיטריה שמגישה בשר. ודוק: לא נכנסתי לקפיטריה שהייתה צמחונית מלכתחילה, אלא לקפיטריה שמגישה בשר. ועכשיו, משאני בקפיטריה, אני דורש שהיא תהיה צמחונית בלבד. ודוק: לא שיגישו בה גם בשר וגם חלופות צמחוניות, אלא רק אוכל צמחוני.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        טוב, בוא ואתן לך אנלוגיה אחרת. נניח שיש מיעוט גדול שרוצה אוכל כשר. זה יצריך להכשיר את כל המטבחים ולהדיר מעדנים כמו צ'יזבורגר ועוד. גם זה פסול לשיטתך, אני מניח. חייבים תמיד לכפות את דעת הרוב. בעצם גם את דעת המיעוט, אם הוא "צודק".

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        השימוש שלך במונח "דעת רוב" נועדה לרמז, במהלך נכלולי, שהרוב (סטודנטים חילונים אוכלי צ'יזבורגר [ואתם הדתיים עוד צוחקים על החילונים שהם מציירים "דוסים" באופן סטריאוטיפי…]) כופה דעתו על המיעוט (שאוכל כשר). ולפיכך, כביכול, הסטודנטים הדתיים אינם המדירים אלא המודרים.

        אז למען הסר ספק: אין שום קשר לדעת הרוב. זהו העיקרון שלפיו אדם מסוים יכול, מתוקף האיסורים שהטיל על עצמו, לכפות דעתו על מוסד שלם.

        במקרה הנוכחי, אדם יכול להתאמן ללא חדר כושר. כך אני עושה; כך עשו, לדעתי, גם בימי הביניים (אלא אם כן נקרא למרתף האינקוויזיציה חדר כושר). מה הבעיה של אותם הסטודנטים להתאמן, אבל במקום אחר? אם אני רוצה שבחדר הכושר שלי תהינה רק בחורות יפות, האם עלי לדרוש מההנהלה שתעיף לאלתר את המנויות שאינן עומדות בסטנדרטים שלי, או שמא עלי ללכת לחפש חדר כושר שאני חושב שמנויו עומדים בסטנדרטים שלי?

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        ודבר אחרון (אני מקווה, לטובת כולנו):
        אנחנו, החילונים אוכלי הצ'יזבורגר (ואיך שכחת את הבייקון?), מאוד מכבדים ומעריכים דתיים שמקיימים על האיסורים שהטילו על עצמם. מרצה יהודי מאמין, שנוסע לכנס ונמנע מלאכול ולו פירור בשל שמירה על חוקי הכשרות, זוכה בכבוד רב (דוגמאות לא חסר); לו היה דורש מועדת הכנס שתכשיר עבורו את המטבח, דבר שלמיטב ידיעתי מעולם לא קרה, היה זוכה בבוז.

        אהבתי

      • אני הגיב:

        לא, זה שמגזר מסוים רוצה לאכול כשר במוסד שאינו כשר, הוא יכול למזער נזקים: לקנות במקום רק דברים באריזות סגורות, לבחור במותגים שידועים יותר בכשרותם (למשל, שניצלים של טבעול ולא של מזרע), להביא עימו אוכל ממקום אחר ולאכול בחברת עמיתיו ועוד.
        אז נכון, זה לא 100% כשר ולא ממש לפי רב זה או אחר, אבל זה מכבד את הסובבים, לא הופך את המחמיר לאיש לא רצוי ונודניק ומקל על כולם.

        אהבתי

      • שלמה הגיב:

        איך זה דומה להגבלת ידר כושר במשך שעתיים בלילה? איך הגעת משם לסגירת כל חדר האוכל 🙂

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        האנלוגיות לקפיטריה פתחו לי תיאבון. הבה ואציע אחת משלי.
        נניח שיש מקדמת דנא קפיטריה אחת והיא בשרית. אחת מהמשובחות. יש שם דוכן שלם שמגיש לא פחות מ12 מנות בשריות! באה קבוצת צמחונים וביקשה בנימוס שכחלק מקהילת הסועדים יתחשבו בהם ויגישו מנה צמחונית. ברם, בדוכן יש מקום רק לתריסר מנות. לפיכך הסכימה הנהלת הקפיטריה להוציא את אחת המנות הבשריות ולהחליפה במנה צמחונית. מעכשיו יש רק 11 מנות בשריות ו 1 צמחונית.
        אכן מחזות קשים.

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        אני צמחונית. מעולם לא נלחמתי בקפיטריה כדי שתעלים את כל המנות הבשריות מהתפריט וביותר מעשור שאני צמחונית נקלעתי רק פעמיים למקום שלא הגיש שום דבר צמחוני (ואז נישנשתי תפוחי אדמה וסלט).
        זה ההבדל בין צמחונים לדתיים.
        יש צמחונים שמעדיפים לא לאכול במקום שמכין לדוגמה את ההמבורגרים הצמחוניים על אותו כלי שבו הכינו את הבשריים אבל בדרך כלל זה גורם להם להמנע, לא לצאת למלחמות ולהפעיל שרירים

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        למה שתילחמי כדי להעלים את המנות הבשריות? ואיזה אחוז של אנשים יש שמקפידים על כך שהדברים לא יבושלו בכלים בשריים? אני מניח שקטן מהאחוז שמעדיפים בד"ץ, ומעולם לא שמעתי על מישהו שנלחם על כך שהכשרות תהיה בד"ץ. מי שמקפיד, לא אוכל בקפיטריה, זה הכול.

        אבל אם 30 חבר'ה דתיים רוצים להתאמן בחדר כושר, לגיטימי לבקש שעתיים (!) בשבוע בשבילם.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אני מניח שזה נכון גם לגבי המרצים:
        אם כמרצה איני מעוניין לשמוע שאלות של נשים (שכן קול באשה וגו'), או לראותן, אני מניח שעל המוסד שבו אני עובד לכבד אותי.

        אהבתי

      • סטודנט בטכניון הגיב:

        ינשוף, כל מה שאמרת עד עכשיו נובע מחוסר ידע.
        ככה זה באמת קרה:
        קודם כל, אף סטודנט דתי לא נרשם לחדר כושר המעורב.
        כמה סטודנטים שרצו בכל זאת להתאמן,
        באו וביקשו מההנהלה שיקצו להם זמן כלשהו בשבוע.
        ההנהלה אמרה שלא יעשו דבר כזה בשביל קבוצה קטנה,
        אבל אם הם יקבלו רשימה של לפחות 30 שיתחייבו להירשם לחדר כושר
        יקצו להם זמן( נפרד לבנים ונפרד לבנות). גובשה קבוצה כזאת של סטודנטים דתיים
        -את הדתיות מסתבר שזה לא ממש עניין- ונתנו להם זמן
        בו בכל מקרה בד"כ החדר כושר כמעט ריק (מנסיון).
        ככה זה קרה. אין אף סטודנט שנרשם ואז דרש הפרדה.
        למה להתלהם על עניין בו אינך יודע בכלל את העובדות?
        ניסית בכלל לבדוק את העובדות, או שזה לא ממש מעניין אותך?
        ההתנהגות שלך לגבי זה היא מעין מיקרוקוסמוס של התקשורת הישראלית.
        ולא, זאת לא מחמאה.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        מקבל בהכנעה הן את התיקון, והן את הנזיפה.
        אולם, סייג אחד: שים לב שדיון שלי הוא מול העמדה שהציג הילל. מאחר שהלה לא העיר את שהערת אתה, אני מניח שגם הוא לא היה בקיא בעובדות. הדיון, לפיכך, היה עקרוני באשר לשאלת הדרת נשים מחדר כושר.

        אהבתי

      • עייף עד מוות הגיב:

        מה זה חשוב איך זה קרה ומי נרשם ומי לא?
        הקטע של ההפרדה וההדרה – כאן נעוצה הבעיה. ברגע שנותנים לדוסים להשתולל, יהיו בעיות

        אהבתי

  2. אני הגיב:

    לפני כמה שנים הלכתי לכנס באונ' ת"א. המאבטחים בכניסה לאולם עיקבו אותי, חיפשו בחפצי, בבגדי וביקשו מסמכים מזהים. העילה היתה מידע מוקדם שיש להם על פרובוקטורים שמתכננים להשתתף בכנס. היה מאוד לא נעים.
    הפרובוקטורים אגב, נכנסו, התפשטו והוצאו. משטרת האוני' טיפלה בהם מהר ובנימוס.

    אהבתי

  3. הלל הגיב:

    ולגבי בחדרי חרדים – גלובס, דווקא לכאורה בח"ח העתיקו מגלוס, ועם קרדיט: "מאמרו של משה גוטמן התפרסם ב'גלובס'".

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אתה מוזמן לקרוא איך הוא מופיע בגלובס, ולראות כמה זה משונה.

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        בגלובס נאמר: "בטור מיוחד לאתר "גלובס"". אם כן מהלך העניינים הוא כנראה כזה: הבחור כתב להם מאמר. הם החליטו לעבד אותו ולהביא אותו כציטוטים-ציטוטים בשמו. אז הוא שלח את המאמר המלא גם לבח"ח, שפרסמו אותו כפי שהוא, אבל עם קרדיט למקום שבו הוא פורסם לראשונה.
        ——————-
        V: ובכן זו שערורייה עריכתית. מעולם לא נתקלתי בטור דעות שעובר תספורת כזו. בשומקום. אני במקום הכותב (בלי שום קשר לדעתי על המאמר) הייתי מטילה וטו.

        אהבתי

  4. הלל הגיב:

    ולגבי סיפור הקרון וערוץ 10 – אריה יואלי העיר בפייסבוק שאנה בורד החלה לעבוד בערוץ 10 לפני שלושה חודשים. ושיער שיכול להיות ששילבו קטעי ארכיון בתוך הכתבה.

    אהבתי

  5. עובר אורח הגיב:

    1. באשר להפיכת אירופה כל כולה לבלתי רלוונטית, ב י"ה כותרת ראשית.
    א. ברור עכשיו למה אנשי לשכת נתניהו ( ראה הקשר לי"ה) הולכים בראש מורם, כי אם יטוהו שמאלה או ימינה ישפך להם נוזל דליל צהוב מהאוזנים.
    ב. בקצב הזה של הפעילות המואצת של נתניהו וליברמן עוד חודש חודשים כל כדור הארץ, להוציא האי צונגה מונגה דרובי בלב באוקינוס השקט יהיה בלתי רלוונטי עבור ישראל ובעוד שנה בשקוע האי במעמקי הים כל היקום כולל החורים השחורים יהיה בלתי רלוונטי עבור ישראל.
    2. כל עוד הרלוונטיות בתוקף ראוי לזכור שהפגנת השבת של מי שקרויים סטדנטים באוניב. ת"א הייתה אמורה להיות בספריה המרכזית ומידע אישי באמת, עבור רבים מהם, ספריה זה בהחלט רק מקום שמפגינים שם ואין לו כל שימוש אחר. אם גם להפגין לא נותנים אז בשביל מה צריך בכלל ספריה? להפוך למגרש חניה, מיד!
    3. בקשר לפ"ת אחרי שראש העיר נתן לש"ס קרקע במיליונים ( במנהטן לפחות נתנו לאינדיאנים חרוזים, מה קיבלה פ"ת מש"ס לא נהוג לכתוב, בודאי לא בסוף האוטובוס, אבל אחרי זה ראש העיר ספרדים ואיתיופים וגם במכלאה העירונית תהיה הפרדה בין כלובי הזכרים והנקבות גם בשוק יהיו שעות לגברים ולנשים. אשרי מי שנמלטו ליפו בזמן!

    אהבתי

  6. חייל זקן הגיב:

    מי שלא רצה את גוטמן יקבל את אריאלי

    אהבתי

    • שלומי הגיב:

      כך נולד באזז "הדרת הנשים"
      מאייטם שולי לשרשרת, עם לוגו בתוספת המילה "תופעה". בלעדי. מיוחד. פרסום ראשון
      קובי אריאלי

      22/12/11

      הטור פורסם במגזין "פירמה"

      בואו נראה איך התחילה מהומת הדרת הנשים, ונרשה לעצמנו לנבא, באיזה אופן תסתיים.

      א. היווצרות

      1. משהו קרה

      ארבעה צוערים בקורס קצינים ראו בחורה במדים עולה לשיר על הבמה ויצאו מן האולם. המפקד נכנס איתם לעימות והדיח אותם מקורס קצינים. פורסמה ידיעה.

      2. משהו התגלה

      הרחק משם, בירושלים, התברר לפתע שמודעות הפרסומת לכרטיס אד"י הן ללא תמונות של נשים, כנראה בשל החשש מהחרדים. פורסמה ידיעה. שתי ידיעות הן כבר לא עניין של מה בכך, אבל עדיין אין מדובר בתופעה. כדי לתת לעניין תוקף של תופעה, יש להמתין לגורם השלישי. הגורם השלישי הוא בדרך כלל פרסונלי. מישהו שאומר משהו. אירוע חשיפה אמירה – תופעה.

      3. מישהו אמר משהו

      בא ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, אמר מה שאמר על כך שמה שבאמת מטריד אותו זוהי ההקצנה של הדוסים, ונתן לכל העסק תוקף של תופעה.

      ב. התגבשות

      1. בחירת השם

      אין תופעה בלי שם. איזו מין תופעה זו, אם אין לה שם? השם צריך להיות קצר, קליט, ממצה ועם זאת רחב דיו כדי להקיף את התופעה. הוא צריך להיות רטוב, מדמם, שיפוטי, מניע לפעולה, מקומם. הוא צריך להיות בעברית, אבל לא שימושי מדי. לא מוכר. הוא צריך להיות חדשני. תודה לאל נמצא השם: "הדרת נשים מהמרחב הציבורי" או, בקיצור: "הדרת נשים". איזה שם מדהים. גאון מי שהמציא אותו. הרי לא הצוערים ולא החרדים התכוונו "להדיר נשים". לא אכפת היה להם שהן שרות, רק שהם עצמם לא רצו לשמוע אותן שרות. אבל, מה לעשות. זה השם שנבחר. מכאן ואילך לא יהין איש שלא להשתמש בו.

      2. פסקי הלכה תומכים

      עכשיו, כשכבר מדובר בתופעה וכבר יש לה שם, נותר עוד שלב אחד בדרך להכרזה הרשמית על קביעת סדר יום, והוא דבר האינטלקטואלים. נכון שגם עד עתה פורסמו טורים פובליציסטיים בנושא, אבל כדי להכשיר את ההכרזה דרוש פסק הלכה מוביל. על כן יתכבדו נא יאיר או נחום לפרסם טור בנפח כפול שעיקרו בעמוד הראשון תחת הכותרת "האיום האמיתי" או "מלחמת קודש", ומכאן נסללה הדרך לכוחות לנוע. סדין אדום.

      ג. מפץ

      1. סדר יום

      אין יותר ידיעות ביטחוניות, אין פוליטיקה, אין ספורט. אין מהדורה שלא כוללת לפחות ידיעה אחת בנושא ההדרה. ידיעה כזו תיפתח בכותרת מובילה: "הדרת נשים" (דמיינו את קולו העמוק של רן יבנאי). אין גיליון ללא לוגו "הדרת נשים" ואין שלוש שעות ללא כותרת בנושא באתרי האינטרנט. מחצית מעמודי הדעות מוקדשת למאמרים בנושא, והוא נבחר להוביל את קו החיים בישראל.

      2. מעקב ותחקיר

      רגע, ומה עם נשים בבית הכנסת? ומה עם מסורבות הגט? רגע רגע רגע: יש בכלל נשים במפלגות החרדיות? וזה נכון שמגלחים להן את השיער לפני החתונה? ואיך זה ששכחנו שבמועצות הדתיות אין נשים?

      3. החירפון הכללי

      ידיעה רודפת ידיעה. תלמידי ישיבה ביקרו בכנסת ודרשו מדריך ולא מדריכה. חלוקת ערכות אב"כ ביישוב חרדי נדחתה עד שיבואו חיילים גברים. מחיצה גבוהה מדי בבית כנסת בדרום. עוד ארבעה מאמרים חריפים. הצעת חוק. איום בעצירת תקציבים. מודעות חתומות בידי אינטלקטואלים. יום עיון מיוחד באוניברסיטת תל אביב. ראיון עם פרופ' הרטמן, קמפיין של התנועה הקונסרבטיבית. עלייה תלולה במכירות דיסקים של זמרות. ספיישל מיוחד של "עובדה". הזזת תאריך יום האישה הבינלאומי. מובילי דעת קהל משנים את מינם לנקבה. חנינה כללית לאסירות נווה תרצה.

      ד. גוויעה

      ואז, בוקר אחד פותח האזרח את העיתון ואת הרדיו, ופתאום, בשנייה אחת, אין הדרה ואין נשים. שקט. דממה מוחלטת. לא דיווח, לא דעה, לא גילוי. לא מאמר ולא ידיעה. כלום.

      איך זה קורה בדיוק, המוות הפתאומי הזה? מי מחליט עליו? איך כל אמצעי התקשורת מעודכנים אודותיו?

      לעולם לא נבין, לעולם לא נדע. ברוכים הבאים אל אזור הדמדומים המסתורי של הפסיכולוגיה של ההמונים/ות.

      אהבתי

  7. תומר הגיב:

    אני לא מצליח להבין את עניין הדרה באוטובוסים.
    כלומר אני מבין טוב מאוד שזה נמצא הרחק מחוץ לתחומי מה שאני מוכן להבין אבל גם כשהם מתחילים לנמק את עצמם אני נותר עם תהיות לוגיות.

    שהרי ממה נפשך, אומרים מגני ההפרדה, הרי גם לנשים עצמן (חוץ מכמה פרובוקטוריות שמובוקטוריות) עדיף לא להסתופף בצפיפות עם הגברים חורשי הרעה הללו.

    אם כך, ישאל השואל, אם באמת ההפרדה משרתת דווקא את מאווייהן של הנשים, למה לשלוח דווקא אותן אל האגף הסגור, שילחו לשם את הגברים ולנשים ירווח. רוצה לומר, אם נגזר על הפרדה בין נשים לגברים בטענות אלו, הייתי מצפה שלא באמת אכפת יהיה לשומרי אמוני ישראל אם אישה יושבת בקדמת האוטובוס או לא ובמקום זה הייתי מצפה מהם להתרעם על גברים שהולכים לשרך דרכיהם בחלקו האחורי.

    לא ככה?

    אהבתי

    • v r t הגיב:

      כשירות לציבור, הנה ההסבר שלהם: אם הגברים יישבו מאחורה, הרי צורת הישיבה המקובלת, כשהפנים קדימה, תאפשר להם לבהות בנשים. לכן הגברים צריכים להיות מקדימה.
      ברצינות, זה ההסבר.
      וזה מוטרף בדיוק כמו שזה נשמע.

      אהבתי

      • WXY הגיב:

        הם מציצים במראה שמעל לנהג.

        אהבתי

      • עייף עד מוות הגיב:

        הדוסים האלה שמקדימה עלולים אפילו לסובב את הראש ולראות את הנשים שמאחור. ואז, אנה אנו באים?
        שלא לדבר על זה שהנשים הדתיות עלולות להתחרמן על העבדקנים כי הן יושבות מאחור ורואות אותם כל הנסיעה, שנאמר, זקן בגבר ערווה וגו'

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        לא הסברתי את עצמי היטב.
        פחות חשוב בעיני מי ישב קרוב יותר לנהג, השאלה היא מה מותר למי. אם באמת ההפרדה הזו משרתת את מאווייהן הכמוסים של (חלק מ)הנשים החרדיות, האם לא מן הדין היה להגביל חלק מן האוטובוס לגישת גברים דווקא ולאפשר לנשים לבחור אם ברצונן לשבת עם הבנים אם לאו?

        משל למה הדבר דומה? למסעדה שבבקשה לשמור על בריאות הסועדים הלא מעשנים תקצה להם מקום שרק בו מותר להם לאכול במקום להקצות מקום כזה עבור המעשנים דווקא.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        ההפרדה היא לשני הכיוונים, מה הסיפור? (אה, והאמצע מוקצה למשפחות וזוגות)

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        מה הסיפור? או! יפה ששאלת, אם יש מישהו שמגן על ההפרדה בתואנה ש"ככה הן מעדיפות" צריך להסביר אולי גם למה למען הנוחיות שלהן (וגם למען השם לחובבי הז'אנר) יש לאסור עליהן לשבת מקדימה.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        ההפרדה לא נועדה *רק* למען הנשים אלא *גם* למענן. היא כמובן פועל יוצא של תפיסת העולם החרדית שלפיה עדיף כמה שפחות עירוב בין המינים, למטרות צניעות. תחלוק כמה שאתה רוצה, ככה הם סבורים. אין פה עניין של "הנמכת" הנשים. עובדה שהן לא מרגישות מונמכות (כמובן, תגיד שזו שטיפת מוח וכולי, שהרי רק עמדתך היא הנכונה). יש פה שאיפה להפרדה, ותו לא מידי.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        אודה לך אם לא תטען בשמי טענות שאתה סבור שהייתי טוען אם הייתי מי שאתה סבור שאני.

        אם ההפרדה היא למען הנשים ואפילו היא לא באמת למענן אלא רק "גם למענן", מה עניין הצעקות, נאצות, הטרדות ויריקות כאן? ואם זה גם למענן, מה עם האחרים. כלומר איך ההפרדה משרתת את הגברים? במלים אחרות אני מניח שאתה מודה למעשה בטענת המתנגדים לאמור: "זה כדי לא להביא אותם לידי עבירה -> איזה חרמנים שלא נדע מצרות".

        לעצם העניין, אני חושב שהפרדה כזו היא מסוג התקנות שאין להן מקום גם אם היא מקובלת על רוב מאוכלוסייה נתונה. ממש כשם שלא מוסרי לקבל הפרדה בתחבורה הציבורית בברלין בין יהודים לגויים (נניח – ליהודים אסור לשבת בחשמלית) אף אם רוב באוכלוסיה תומך בזה.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        הפרדה בין יהודים לגויים היא בהחלט לגיטימית אם שני הצדדים רוצים בה! למשל אם הגויים לא יכולים לסבול את האף היהודי והיהודים מעדיפים לשבת ליד דוברי יידיש.

        ומכל מקום הנושא פה הוא אחר, והוא של צניעות. שכן בין גברים לנשים יש פוטנציאל למתח מיני מלא או חלקי, ומכאן הגיעה כל תורת ההפרדה.

        קווי מהדרין אינם הלכה. לא בהכרח זה חכם. אפשר לטעון שזה מטופש. אפשר לטעון שהמיעוט הצעקני שמשפיל את מפרי הסדר שווה בשביל לבטל את כל ההסדר. אוקיי. אבל אין בין זה לבין הדרת נשים ולא כלום.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        אתה צודק, ההפרדה היא לגיטימית אם שני הצדדים רוצים בה ואם היא לא נכפית על מי שמואסים בה. לא זה המצב בקווי המהדרין אם אני זוכר נכון (בתי נהגה לנסוע לא מעט בקו 982 שבין צפת לירושלים עד שנקעה נפשה והיא עברה ל 963 היקר כמעט כפלים(!) אך אנושי יותר).
        ודאי שאתה צודק שאין בין קווי המהדרין ובין ההלכה ולא כלום. היה עדיף אם היית מזכיר גם שאין בין קווי מהדרין של חברה ציבורית ובין מנהל ציבורי תקין ולא כלום אבל מה לנו כי נלין.

        וכמובן שאתה צודק בסייפא של דבריך, אם השם "הדרת נשים" צורם לך אפשר לקרוא לזה באיזה שם שאתה רוצה, אני הייתי מנסה "טירוף מערכות".

        אהבתי

      • לפי הכעס של הנשים החרדיות בדיון בחדרי חרדים על הזילזול והגסות של הגברים בקווים האלה ניתן להבין שלא מדובר בפחד מהיצר המיני או צניעות כמו שהטיעון החרדי המקובל מביא. הקווים הם פועלם של אנשי ציבור חרדים שזאת אולי הייתה כוונתם אבל בפועל הקווים הפכו למפלט של שונאי נשים הומוסקסואלים. דבר דומה קרה לנצרות. הרעיון היפה מאחורי הפרישות של הכמרים הקתולים נוצל בפועל על ידי הומוסקסואלים בניגוד לאמונת הנצרות.

        שום קול חילוני לא העלה את הרעיון הזה. הפמיניזם החל את דרכו באמריקה כבת ברית של התנועה לזכויות של הלהט״ב. בשביל הפמינזם לצאת נגד הומואים זה לצאת נגד אתוס מכונן שלה עצמה. בתרבות שלנו ההומו הוא קורבן וסובל.

        קווי המהדרין הם כנראה תת התרבות החד מינית של החרדים. אין להם מועדונים אז הם מתפרצים למוסדות שהוקמו בתמימות.

        אהבתי

      • אני הגיב:

        רק תזהר שמרוב הפרדה לא יתגלה כמה אהבה חד מינית נפוצה במקומותיכם. האמת היא שאתם פשוט דורשים את זה. דורשים שמישהו יחמיא לכם על הפרגון לקהילה החד מינית, ההצגה של המשפחות נטולות נשים (מעניין מאיפה הילד הגיע, מאיזו אם פונדקאית או אם שמעדיפה לחיות עם אמא ולא עם אבא), רק חסר שתשתתפו באופן פעיל במצעד הגאווה.

        אהבתי

      • ההומאים החילונים רק רוקדים ומבלים ההומואים החרדים בגלל הדיכוי וההכחשה פגיעתם רעה. איך אפשר לטרטר אישה הרה (לעלות, לשלם, לרדת ולעלות שוב מאחורה) להקים נשים ממקומם בניגוד לכל נימוס אנושי. לא קניתי שכל ההצקה הזאת הוא בגלל מתח מיני. זוהי התרבות החד מינית המחתרתית. בושה.

        אהבתי

  8. חייל זקן הגיב:

    הכל שפיט.
    בית המשפט שם את עצמו כסמכות ראשית לעינייני הנצחה ופסל את קריאת מתחם הבורסה על שמו של צבי בר. למרבה הצער, האדונים ביילינסון וסבידור יתקשו לקבל את עזרת בית המשפט.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      ועוד בדיחה משפטית

      הפרקליטות הגישה הבוקר (חמישי) כתב אישום תקדימי נגד יוסף סבח, בן 52 מיהוד, הנאשם באונס של קטינה דרך האינטרנט. מדובר באונס וירטואלי של קטינה אותה הכיר באמצעות רשתות חברתיות, ובפעם הראשונה בה חשוד בעבירה מסוג זה מואשם בעבירה של אינוס

      מן הראוי לדון את הנאשם למאסר וירטואלי

      אהבתי

  9. ולו בגלל הריח.

    אילו טניה היתה ירושלמית היא לא היתה מתעקשת לשבת דווקא ליד חרדי. בירושלים כולנו משתגעים באוטובוסים עמוסים בגברים חרדים.,

    אהבתי

  10. הדרה הגיב:

    בעיקבות הפוסט אתמול. מאיזה שורש בא ״מהדיר״ ספרים?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      עורך מהדורה, עורך ומתקין לדפוס.

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        וביתר פירוט: מהשורש הד"ר בארמית שפירושו "חזר". הגמרא מדברת על "מהדורא קמא דרב אשי", כלומר מחזור הלימודים הראשון שבו לימד את דבריו. איכשהו זה הובן כ"עריכה" של התלמוד, ומשם זה הגיע למהדורות ספרים ולמהדורת ספרים.

        לעומת זאת "להדיר" זה מלשון נדר. במקור דובר בכלל על בעל שמדיר את אשתו, כלומר נודר שאסור לאשתו ליהנות מהחפצים שלו וכיוצא בזה.

        אהבתי

      • תודה הלל. מה עושה מהדיר הגמרא? איך הוא עורך את הספר?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        היום מהדרים עם קומפיילר

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        תלוי באיזה מובן אתה מתכוון ולמי הכוונה. יש היום "מהדירים" של מהדורות גמרא מודרניות, שלמשל בודקים את עדי הנוסח ומעמידים נוסח מדויק עד כמה שאפשר.

        אם אתה מדבר על המהדירים הראשונים, עורכי הגמרא – שם מדובר על עריכה בעל פה, שנמשכה כנראה תקופה ארוכה, ולא ברור איך ומתי היא קרתה.

        אהבתי

      • הדרה הגיב:

        תודה הלל. מה עושה מהדיר הגמרא? איך הוא עורך את הספר?

        אהבתי

      • עייף עד מוות הגיב:

        הוא אוכל קלמנטינות תוך כדי

        אהבתי

  11. ערוץ 10 הגיב:

    וולווט היקרה,
    נכון, בכתבה בחדשות 10 נעשה שימוש בחומרי ארכיון – כמו שנעשה בכתבות טלוויזיה רבות
    עם זאת כל הצילומים והמקרה שקרה לכתבת צולמו באותו הבוקר במצלמה נסתרת.
    חבל להכפיש את שם מי שעובד.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      ראשית, איפה ההכפשה?
      שנית, הדברים בפוסט מובאים מפי אחד המצולמים, שקושר לכאורה לאירוע של אתמול. למה?
      שלישית, הוא הרי אומר, מיעוט ניג'ס לתחקירנית, השאר אמרו לו, עזוב אותה.
      אז איפה הסיפור?

      אהבתי

  12. חנוך הגיב:

    תיקון לסעיף 2 של "תיקונים":
    לא קיימת מדינה בשם "גינאה המשוונית" ולא קיימת מדינה בשם "גינאה קונקרי".
    קיימות:
    גינאה
    גינאה ביסאו

    רצ"ב המפה:

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    סוף סוף הארץ חושפים מה דעתם בנושא אמת ושקר.

    אהבתי

    • הלל הגיב:

      יפה! (כנסו כנסו)

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        רבי הלל היקר, במאמציך לזכות את צדיקי ישראל נפלה שגגה. אבאר:
        ביהדות קיימת מצוות "אם גבר עליו יצרו יסע לעיר אחרת". מצווה זו מקיימים האברכים לפי הדרכת הרב טמקא בעיר הקודש חיפה. המהדרים במצוה עולים על קו מהדרין ושמים פעמיהם לבירתנו הקדושה שם הם מוסיפים למצווה הראשונה את מצוות דפיקת שוטר ציוני וכך הם גם זוכים שתתקיים בהם ברכת רבותנו שכר מצוה מצוה.

        אהבתי

  14. דרור הגיב:

    פירפורי גסיסה אחרוני במחאה של דפני

    http://www.nrg.co.il/online/7/ART2/319/004.html?hp=7&cat=1001&loc=4

    אהבתי

  15. ארז הגיב:

    לא ידעתי על מקרה אדם ברוך ואודטה בידיעות
    האם תוכלי לפרט מה היה שם?

    חן חן

    V: לא

    אהבתי

  16. נוקיה הגיב:

    בטח שמתם לב בכירי דה מרקר צ'יפרו את עצמם במסע מלהיב לסקנדינביה. יכול להיות שהם, כמו דורון רוזנבלום, עשו את זה על חשבון חופשתם השנתית ובכל זאת זה מדהים ומיוחד ומעניין מאוד. על החתומים: העבדים הקטנים של הארץ שנוסעים לשוק בפתח תקווה וגם זה רק אם הם מוצאים טרמפ

    אהבתי

  17. יהודית הגיב:

    ירוחם אסטריכר מאשים את ערוץ 10 בשקר גס. האם גם הקלטת השיחה עם הכתבת היא שקר גס?
    טעות לצטט את הפייסבוק שלו כאילו דבריו אינם שקר גס.

    אהבתי

    • עייף עד מוות הגיב:

      בכל מקרה התפילות האלה ברכבת מפריעות מאוד. נראה שלדוסים יש הפרעת קשב. שיתפללו בבית ולא יכפו את היידישקייט המאוס עלינו, הנוסעים

      אהבתי

  18. ארז הגיב:

    מדוע לא מפרטת על מקרה אדם ברוך?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כי האנשים הרלוונטיים זוכרים בכללי. ישבו באותו מסדרון ברגע נתון כשהיו הצעקות. לא יכולים לזכור את פרטי המקרים הבלתי מתועדים. אין ראיות. שני האנשים שבהם מדובר מתו זה מכבר.

      אהבתי

  19. אורן אנטיפת מואר הגיב:

    כותרת הפוסט הולמת מתמיד. ניתן להפכה לכותרת קבע לשרשור התגובות. יש נרות קטנים, ויש כאלה שלא מגיעים להם לקרסוליים (אני).
    באירוניה היתי מוסיף, שהכותרת של יום שלישי יכולה להפוך לשם הבלוג, אבל האירוניה שלי עוברת מתחת לרדאר.
    התחושה החלה לחלחל בגיל הגן(תפקידי הנרות מעורב בין המינים, עצמי כמתתיהו), והתחזקה מדיי חנוכה. לא הצד הנכון ניצח. הפסטיגל גבר על סופוקלס, בית המדרש על האקדמיה. נס לא קרה לנו.
    טוב כשיתרוקנו הרחובות, אולי ישתפר המצב, ואודטה תהיה שרת חוץ, להזיק זה לא יזיק.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מבחינה כלכלית נכון להיום, הצד הנכון ניצח.

      אהבתי

      • אורן אנטיפת מואר הגיב:

        הכוונה להלינזם ולא ללאום המודרני. במו שהכוונה לכל התפיסה היהודית נוצרית ולא ללאום המצ'וקמק הנוכחי. גיבון צדק.

        אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      שלום
      מי ניצח? לא ברור הסיפור מורכב ועבר המון הגהות, הדרות
      (איך אני עכשווי) והשמטות. ראה השמדת ספרי החשמונאים
      ושמירתם ע"י הכנסיה וספק אם מישהו מכותבי התלמוד הבבלי בכלל
      הכירם. ראה איך ניצחון צבאי הופך לסיפורים כשפיים על שמן. תוך
      דור ממרד המכבים מדינתם הופכת למדינה הלניסטית דוברת ארמית,
      עברית ובודאי יוונית. ראה שמות המנהיגים. ראה ממצאים ארכיאולוגיים.
      הייתה זו מדינה מזרח תיכונית אופינית לזמן ההוא ולכל הזמנים. שנאת
      חכמים למלך ינאי לא שונה משנאת הסטמרים לציונות. איך זה היה
      מתמשך? לאלוהי ההיסטוריה פתרונים. אבל אז משתנים סדרי עולם
      ורומי יוצרת אימפריה, גם כאן יש השתלבות של חלק מהעילית בשלטון
      הרומי זה מתחיל בהסכם חשמונאי רומי וממשיך בהשתלבות תרבותית
      בודאי בעזרת יהודי ניו-יורק ולונדון, סליחה התכוונתי רומי ואלכסנדריה.
      ואז עוד מרד ועוד מפלה וגלות וכ"ו וכ"ו . המאבק בין היהודים דוברי
      היונית והמעורים היטב בתרבות הזרה שעבורם רומי ויורשותיה באירופה
      היו רלונטים מאוד, ולדמיר ז'בוטינסקי היה כזה, לבין המסתגרים ראה
      את מי שתראה, לא פסק מעולם ולא נקבעו מנצחים. והיה וצד אחד ינצח
      לחלוטין ותהיה התבוללות מוחלטת או שיוותרו רק הסטמרים ואנשי תג מחיר
      כי אז תיתם היהדות.

      אהבתי

  20. velvet הגיב:

    עדכון בפוסט: מכתב התגובה של נשיא אונ' ת"א למשטרת המחשבות.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      החטא הקדום של מחלקת הביטחון של האוניברסיטה הוא עצלות.
      כיום יש במערכת הממחושבת של אוניברסיטת תל אביב את התמונות של כל הסטודנטים (לצד שאר פרטיהם כמובן).
      במקום לעבור על התמונות לבד ולזהות אותם, הם ביקשו מהמרצים לעשות את העבודה במקומם.
      אני לא מבין מה הבעייה בכך שמחלקת הביטחון פעלה לסכל התארגנות מתוכננת להפרת סדר באוניברסיטה שהיתה פוגעת ברוב הסטודנטים (השבתת הספריה המרכזית) בעקבות מידע שהגיע אליה (וגלוי לכל באינטרנט).
      הרי אם המוחים היו מצליחים להשבית את הספריה, זה היה מחדל של הביטחון. לא ברור לי מכתבו של הנשיא, הרי גם הוא מסייג את פעילויות המחאה המותרות כפעילויות "תוך הבטחה שלא ייפגעו הסדר והביטחון בציבור". ההרגשה היא שמשטרת המחשבות האמיתית היא המשטרה לה נכנע הנשיא.

      אהבתי

      • אורן מהפכן קטיפה הגיב:

        כן, ולמחלקת הבטחון הזכות להשתמש במאגר. בצד המזרחי יצאו מפרופורציות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        והפתרון הוא לפנות למרצים?
        אם אין להם גישה (ואני בספק), שיבקשו גישה באופן חד פעמי מהגורם המוסמך.
        שלא ינסו להגיע למאגר דרך המרצים, ועוד לבקש מהם לעשות את מלאכת הזיהוי. הם באמת חשבו שמרצים ממדעי הרוח ישתפו איתם פעולה?

        אהבתי

  21. בנימין נתניהו הגיב:

    אני לא רואה מקום לוויכוח עם הלל. גם לא מבין מה מניע אותו. אם הוא פרקליט של פסקי הלכה אוויליים אז אין על מה לדבר. אני לא רואה מקור סמכות אלא עיתונאי בעל דעות פרטיות ולגיטימיות,, שנהנה להתקוטט לשם קטטה. בעיני זה בזבוז זמן ולא מעניין

    אהבתי

  22. עובר אורח הגיב:

    תורכיה וצרפת
    בין כל העיסוקים המקומיים, כי כידוע ישראל מרכז העולם,
    טוב לדעת שלפני כחמש שעות מנהיגי צרפת אמרו לתורכיה
    בדיוק מה הם חושבים עליה ועל מי שמנהיגים אותה כרגע
    וכתגובה על איומים תורכיים בחרם ועונש וניתוק ובכלל
    הכריזו, בחוק, על השואה הארמנית ועל קנס למכחישי
    שואה זו. כמובן תורכיה יכולה ללכת בעקבות כמה ישראלים
    ולהכריז שאירופה, כולל צרפת, אינה רלוונטית.

    אהבתי

  23. מאיר דורון הגיב:

    כתיבה וניתוח מצויינים. יישר כח.

    אהבתי

  24. יפית שיקגו הגיב:

    יופי מעריב. רוצים לתקן?
    אז קודם כל אל תכתבו "כמות הטעויות" בהכרזה החגיגית על המיזם.
    כתבו "מספר הטעויות".
    אלמנטרי, ווטסון.

    אהבתי

  25. הדרת נשים הגיב:

    האם האתר חדרי חרדים הסיר את המאמר הפרובקטיבי והמתנשא של מוישה גוטמן? אצלי הוא לא עולה

    אהבתי

  26. בונד ג בונד הגיב:

    בערוץ 10 צריכים היו לציין "ארכיון".

    בסה"כ אדם אחד ביקש מהתחקירנית, בנימוס רב, לעבור לקרון אחר. לא רוצה, לא צריך. אם יש מקום בקרון ליד, אפשר לעבור… לא סוף העולם.
    אני הייתי עובר ואני אפילו לא אישה…

    אהבתי

  27. סתמאחת הגיב:

    וולווט, אני מתקוממת מהערתך על שטיפת מדרגות. מי שרעב יכול וצריך לשטוף מדרגות אפילו אם עבר את גיל 25 וחלם להיות עיתונאי.
    אני מבינה את הזעקה הכללית על הוזלת העיתונאות, חושבת שעיתונאים איכותיים, רחבי אופקים ואוהבי עמל הם בעלי חשיבות ממדרגה ראשונה בארץ דמוקרטית ונבהלת מהנתונים שאת מציגה על העלמת כאלה תמורת אנשים נטולי כישורים שעובדים עבור שכר רעב. אבל יש גם תופעה משלימה שמטרידה אותי- אנשים רוצים עבודות נקיות ונוצצות ולא ראוי להם להתפרנס ממשהו פחות נוצץ ויותר ריאלי. לא כל אחד ראוי להיות עיתונאי אפילו אם השלים את מכסת לימודיו, לפעמים זה עניין של כישרון, לפעמים עניין של מזל. חוסר הנכונות להרפות מחלומות ולקבל החלטות ריאליות מקומם אותי לא פחות.
    לפני כשבועיים היתה כתבה באחד ממגזיני סוף השבוע על שישה נפגעי המיתון בעולם התקשורת. מכולם רק אחד עורר את בלוטות הרגש החיוביות שלי. האחרים עוררו בי סלידה על כך שלא ראוי בעינהם למצוא עבודה אמיתית, או לעזוב את מרכז תל אביב כדי לקיים אורח חיים שמתאים להכנסות שלהם. הם הלינו על כך שיש להם פרנסה שאינה עולה בקנה אחד עם חלומות הילדות שלהם או שעל כך שהם לא ממצים את הפוטנציאל האומנותי שלהם. לדעתי- שילכו לחוג קרמיקה אחרי העבודה.
    וובכן, גם אני עשיתי ועושה פשרות מקצועיים. כי חלומות לחוד והישגים, יכולות, גורל לחוד. אני לא חיה בשכונת פאר, אני לא חיה בעיר חלומותי וכרגע אני מגשימה לא מעט חלומות מקצועיים אבל גם התפשרתי המון וארגנתי מחדש את החלומות על פי המציאות. ולמען האמת, דוקטורט בצד- אם משפחתי תרעב ללחם או שאקלע לחובות גדולים אעבוד במה שאוכל מבלי להתמרמר על ההשכלה שלי והכישורים שלי.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא ממש הבנת אותי. אני לא מדברת על "חלומות". אני מדברת על עיתונאים שעובדים חמש, עשר, 15 ועשרים שנה ופתאום לא יכולים להתפרנס מהמקצוע בו התמקצעו במשך לפחות רבע מחייהם, או שליש מחייהם הבוגרים. למה זה נראה לך מוזר שעיתונאי עם ותק של 15 לא צריך לנקות מדרגות כדי להמשיך ולהתפרנס?
      אני לא מדברת על כל מיני "חולמים להיות". ממש לא. אלא על מי שעובדים בפרך שנים רבות, וכל מיני הליכים או אנשים מדרדרים אותם לעברי פי פחת.
      מה את רוצה למשל שתעשה רותי סיני עכשיו? היא עיתונאית, זה המקצוע שלה. היא פוטרה. לאן תלך בשוק כל כך קטן?

      אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        מבינה ולא מבינה. אני חושבת שטבעי שגם מתוך המערכת נפלטים אנשים ונאלצים למצוא ולהמציא את עצמם מחדש. ולחלקם זה אומר להפוך לשוטפי מדרגות. ברמה הלא אישית, כי אני לא מכירה אותה, לא ממש אכפת לי אם רות סיני תמצא עבודה כעיתונאית או במשהו אחר (מאחלת לה שתמצא עבודה). מה שכן מפריע לי זה שהיא לא לבד, שהיא חלק מתופעה של עיתונאים ותיקים שמנוערים מחוץ למערכת ולא משיקולים של טובת העיתונאות בארץ אלא משיקולים כלכליים ואולי (אני מבולבלת בנושא) גם פוליטיים.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s