נעמה מרגוליס חזרה לשערי ידיעות, מעריב ומקור ראשון. הארץ וישראל היום מביאים בתמונת השער רק את הקרבות בבית שמש. בהארץ התצלום המפחיד ביותר, לעומת השאנטיות של ידיעות.
מסממני הטירוף:
"תחת אבטחה משטרתית חזרה נעמה מרגוליס לבית הספר… הפעם עברה צעדתה המתוקשרת של הילדה לבית הספר בשלום".
והכותרת הראשית האימתנית בישראל היום. "השמינייה קבעה: החטיפה הבאה תוביל למלחמה".
שיחת היום
– אסתר הרצוג על הכפייה הדתית.
– פועלים ערבים מטרידים תלמידות בית ספר דתי במצפה רמון.
– השר אלי ישי: עיר חרדית תהיה ללא הכנסות. יצא המרצע מהשקיק.
– הלל גרשוני ממליץ על יאיר אטינגר: "ימים שחורים ליהדות החרדית".
– נועם שרביט: החלטת השופטת אילתה זיסקינד נדמית כתגובה היסטרית.
– ידיעות, יוסי יהושוע: הרבצ"ר רפי פרץ כתב למפקדים: "מחדלי בית שמש לא יהיו בצה"ל".
– יוסי ורטר: במשמרת של נתניהו נפתחה שוב תיבת פנדורה.
ידיעת הביזאר היומית: בקרוב לא תוכלו לקרוא לילדיכם אשכולית. או דבורית.
ובתוך כך, כנהוג לכתוב אצלכם, הגיעה לביקור מולדת נטלי פורטמן עם תינוקה אלף. היא במלון קינג דיוויד בג'רוז, אםתרצו לפפרצ.
לחם עבודה
מכתב הפרידה של דוד רגב, כתב הרווחה הפורש (מרצונו, לתפקיד נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה) של ידיעות, שנשלח אתמול בתפוצת ידיעות לכל:
הטיסה הזו החלה לפני 23 שנה.
אני זוכר את היום שעליתי עליה.
הגעתי לריכוז הכתבים וקיבלתי שקית אסימונים כדי שאוכל להכתיב מטלפונים ציבורים ואיתורית מדברת שריתקה את הצופים בקולנוע בכל פעם שתיקי או רעיה המופלאות חיפשו אותי מהדסק.
ובטיסה הזו היו המראות מפוארות ולא פעם נחיתות קשות. ובכל פעם עלו וירדו ממנה אנשים עם סיפורים מופלאים, מצחיקים עצובים, מרגשים, מקוממים.
והיה בה החבר מגוש קטיף שנרצח מדקירות מחבל אחרי שדיברנו. והמחבל המתאבד שויתר לי והתפוצץ אחרי שיצאתי מתחנת המשטרה בעזה. והמחבל המתאבד השני שויתר לי והתפוצץ חמש דקות אחרי שעברתי במרכז ירושלים. ואימו של החייל שנחטף ונרצח שעוד שנים הייתה מדברת איתי ומבכה את מותו עד שמתה משברון לב. והזוכה הגדול בלוטו שכולם חיפשו והתדפק באישון לילה על דלת ביתי וביקש שאכתוב עליו. והאישה האמיצה שצעדה ממצפה רמון לירושלים והייתה מספרת לי בלילות אחרי שכולם הלכו על הפחדים והחששות. והילד כחול העינים בן ה 4 מבית היתומים שביקש ממני למצוא לו אבא ואמא חדשים והיום הוא לוחם נועז בסיירת. והנאנסת המפורסמת מהקיבוץ בצפון שיכולה לשוב ולחייך כי יש לה שיניים חדשות.והאישה המופלאה שסייעתי לה להמלט לחו"ל אחרי שבעלה ביקש את נפשה והיום היא מאושרת במדינה הרחוקה. וההורים מאמצים והביולוגים של תינוק המריבה שלא יודעים עד כמה הם היו קרובים. והצעירה שהתחננה עד מותה לתרומת דם מאימה שזנחה אותה. והנערה בת 9 הנשמות שנשמתי נקשרה בנשמותיה אך היא עדיין אבודה.והילדה האתיופית שכבר לא רוחצת מדי בוקר את ידיה באקונומיקה כדי שיהיו לבנות כמו הילדים האחרים בכיתה.וניצולת השואה שלא הספיקה להנות מפירות המאבק. והילדה המאומצת שבאה שנים ארוכות אחרי המלחמה הנוראה למשפחתו של אביה הביולוגי כמו מתנה מהעבר.
אוסנת החרוצה מהארכיון טוענת שלפי הארכיון הדיגיטלי אני חתום על 18 אלף כתבות.
כאן התחתנתי עם סיגל (ושעתיים לפני החופה עוד הכתבתי ידיעה לדסק). כאן נולדו לי רותם, רעות ואיתי שגדלו בין דפי העיתון וכיכבו באין ספור טורים על נסיכים ונסיכות.
ועכשיו אחרי 23 שנה אני יורד בשדה התעופה של החיים ועולה לטיסה הבאה ומקווה שהיא תהיה מרתקת לא פחות.
רגע לפני אני שולח חיבוק גדול של תודה לכל אחת ואחד מכם על הסיוע, התמיכה, ההקשבה והחברות.
להתגעגע? בטח שאני אתגעגע. אפילו לשיחות הטלפון הליליות של דורון מהדסק אני אתגעגע.
ואני בטוח שעוד ימים ארוכים כשאתקשר והעונה מעברו השני של קו הטלפון לא יזהה אותי אני אומר אוטומטית :"מדבר דוד רגב. דוד רגב מידיעות אחרונות"
דוד רגב
יואב צור, עורך-על של המגזין של מעריב, לשעבר עורך העיתון, לשעבר לשעבר עורך רשת המקומונים, יהיה עורך הספורט של מעריב במקום יואב גולן.
עמית שהם, עורך ז'ורנל, התפטר מעריכת המוסף אחרי כחמישה חודשים במעריב ושלושה חודשים מהיום בו יצא ז'ורנל לאור.
על סמך ההתנהלות סביב ז'ורנל אני משערת שזה היה מהלך הדברים. כלומר, זאת פרשנותי: שהם, עורך וכותב בעל מוניטין, הובא למעריב (כנראה) בעצת שי גולדן, במסגרת הניסיון להפוך אותו להארץ. אמרו לו: עשה לנו גלריה, אבל קפוץ גבוה יותר, רחוק יותר, חזק יותר. אז הוא ניסה. בדרכו, על פי אמונתו איך צריך להגיש מוסף תרבות. לא שהסכמתי עם דרכו, אבל זה לא משנה. שהם עשה מה שהתחשק לו, מה שהוא רצה לקרוא. דעת הקהל, תאוות העם לא עניינו אותו בשום שלב.
אלא מה, מתברר שקוראי מעריב, לא הייתה דעתם נוחה מהמוצר. הם לא הבינו אותו, לא יכלו לעכל אותו עם הנס קפה עלית בקופסה האדומה בכל בוקר. הם רוצים וצריכים משהו אחר, הרבה נצנצים, הרבה אבק כוכבים. נו, טרקובסקי. באמת. וטרקובסקי הוא משל כמובן. ובכן, ראו הקברניטים המתחלפים של ספינת השעשועים מקרליבך שאי אפשר לעטות על הזרזיר חליפת ברבור, והבינו שלא, עם זה הם לא יגרפו את הקופה, והחלו, מן הסתם, להנחית על שהם הצעות/ הנחיות/ הוראות: עשה כך ולא כך, כתוב על זה ולא על זה, עצב אחרת, ועוד. יחד עם זה עבר המוסף גם דיאטת עמודים.
בדיעבד אני מעלה אפשרות שהעובדה (אולי אפילו לא מודעת) ששהם ויתר על קרדיט העורך במוסף לא הייתה סתמית מחד, או עמוסת אידיאולוגיה שוויונית מאידך, אלא יותר בגלל תחושה ואי נחת מההתנהלות מלכתחילה, בבחינת, איני יכול (אולי עדיין) לחתום, הכל שייקי מדי. השערה קודמת שלי הייתה שריבוי העורכים במוסף הוא זה שהוביל להחלטה.
אז מי יערוך עכשיו את ז'ורנל? אני משערת שאחד/ת מהסגנים/עורכים שלו: אודי הירש, ניב הדס, ליאת להב. כל מי שיסכים לערבב את הנס קפה עם אחד סוכרזית והרבה חלב, כפי שיציעו/ירמזו/יכפו הממונים והבעלבתים.
בילי מוסקונה-לרמן: כן, לנשים מבוגרות קשה למצוא עבודה.
ברברה סבירסקי ממרכז אדוה כבר הסבירה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
סיכום השנה של לאטמה.
הפוסט אורח של אתמול בלילה על החרדים המותקפים הביא הרבה תגובות מעניינות ודיון נוקב. בי מיי גסטס.
גם יועץ התקשורת ישורון תורג'מן התייחס לכך.
אאל"ט זו הפעם הראשונה שידיעות מתייחס, ועוד בשערו, לאיזשהו מדרוגיישן כזה או אחר.
[poll id="11"]
לפני פיזור
להתראות, כרגיל במועד הנקוב, ב-00:36.
יש כאן בעיה מובנית בסקר לגבי השאלה שנשאלה. השאלה היתה איזה עיתון קנית לשבת, בעוד שהעיתונות הכתובה מתחלקת לשלושה חלקים: עיתונים הנמכרים בחנויות (בעיקר ידיעות ומעריב, ופה ושם הארץ), חינמונים (כמו ישראל היום ו'בשבע'), ועיתוני מנויים (כמו גלובס ו'מקור ראשון'). כמובן שיש גם זליגה בין הקבוצות משום שיש רבים שמקבלים עיתונים נמכרים – בתחנות דלק למשל בחינם, או אלה שבחרו לשלם על המנוי כדי לקבל ישראל היום הביתה, לכן גם רבים שלא קנו השבת עיתון כזה או אחר – לא מן הנמנע שקראו את אחד העיתונים שהיו אופציות לתשובות. על כן אינני בטוחה שניתן להשליך מהסקר הנ"ל לגבי הרגלי קריאת העיתונים של קוראי הבלוג. שנה טובה.
אהבתיאהבתי
את טועה.
קנית כולל מנוי. מה זה משנה אם קנית בחנות או שאת מנויה?
באשר לישראל היום יש לו שורה משלו.
שום זליגה ושום בעיה.
אהבתיאהבתי
אמנם מדובר בבלוג של יום שישי אבל קשה להבין מדוע לא טרחה בעלת הפוסט להזכיר את הכתבה הנפלאה בשבע לילות על המוסיקאי המחונן שצמוד לאריק אינשטיין. כן חובה לקרוא את תגובתו המופלאה של אריק אינשטיין לכתב גבי בר חיים. לסיכום חבל שהבלוג לא הזיכר את הכתבה ולו במילה!
אהבתיאהבתי
תודה לך.
זה לא הרגיש כמו שישי בערב עד עכשיו.
אהבתיאהבתי
בעלת הבית עסוקה בתספורתה, ולכן גם היום הזניחה את המוספים. מי יודע מה יהיה התרוץ בשבוע הבא.
אהבתיאהבתי
משהו על הכותרת שלך ושל רגב, כשכתבים עבדו עם אסימונים קיבלנו עיתונות יותר טובה מאשר היום כשלכל פישר יש סלולרי שהוא לא עושה איתו כלום.
אהבתיאהבתי
nrg במחווה ללאטמה.
אהבתיאהבתי
פתרת לי חצי תעלומה. החצי הנותר הוא כיצד הגיע חרדי שלא נוסע באגד לנמל תל אביב…
נראה שהחרדי של הארץ נוהג לקרוא את תגובותיו של מורי ורבי. עובר אורח, ואחר כך הולך להלעיג על גידון
אהבתיאהבתי
באוסף שגיאות מעריב: מוסף השבת ארא"ל סגל עמ' 15 :
"הורי אשתו מקליפורניה, פבלו אלטו, אוניברסיטת פרינסטון".
בפאלו אלטו סטנפורד, פרינסטון בצד שני.
.
אהבתיאהבתי
חייל זקן, שרי אנסקי היא אשתו (גרושתו?) של אלכס ליבק. יש להם ילד משותף. אולי הפרט היה נולד כאשר הם הסתחבקו וחיפשו את המשותף ביניהם.
התייחסות לחרדים כאל דם מזכירות תיאוריות גזע נאציות ואנטישמיות שהם כל כך אוהבים להאשים בה את החילונים.
אהבתיאהבתי
מה עשה אלכס ליבק בבית שמש? השבוע בהארץ הוא מלווה את גדעון לוי ללב המאפליה. בכתבה נוטפת נופת צופים ושומן אווזים הוא מתחיל בשמאלץ שאי אפשר לעמוד מולו, "דיסק חסידי יפהפה ועגמומי מתנגן לו ברקע, מוסיקת העולם, תזמורת חסידות קרלין." אה, "מוסיקת העולם". אלה ראויים לאהדה כמו הפליטים מסודן. וממשיך במסכת מתוחכמת ואפקטיבית.
החרדי הערמומי והמתוחכם הזה סימן את כל הערכים שיפעילו שונא דתיים ומתנחלים כמו גדעון לוי. גם בשלילה המוחלטת שלו את המדינה הוא מושך את ליבו של גדעון לוי. הדבר המגעיל ביותר במאמר שנעלם מעיני העגל המעריצות של הכותב הוא הזיהוי של החרדיות עם "דם". אתה נולד חרדי ולא מצטרף.
בעמוד אחר אצל מירב מיכאלי בראיון היומי, משה גפני צודק האינטרס החרדי ייטב אם יתחברו לשמאל. הסיבה לרתיעה של החרדים מהשמאל הוא הזיהוי שלה בעיניהם עם הציונות המקורית שנואת נפשה. עם המאבקים נגד מפא"י וההשכלה. אבל השמאל הפוסט ציוני בעצמו כופר בהיסטוריה של עצמו אבל מי כחרדים זוכרים הכל. יש הרבה מן המשותף בין הקרן החדשה לחרדים.
אהבתיאהבתי
חרדי מופלא, לא נוסע באגד אבל אוכל אצל שרי אנסקי. חבל שלא ניתן לשכפל אותו 😐
אהבתיאהבתי
בעלת הביית , לא יפה, תגידי לו שכבר דיסקסתי את עלילות
צלמנו בבית שמש מהזווית הזו, חלקלקות,אהבת ציון ושנאתה
וכל זה בתוק בק בפוסט "די לקשקוש" 29 לדצמבר, שעה 17:55
אהבתיאהבתי
הם ישבו כבר בכמה וכמה ממשלות שמאל.
אהבתיאהבתי
אם לא אסור להעתיק, זה טוק בק מחדשות Y נט בנוגע לסוריה:
"למה כל פעם שיורים בערבי, ישר באים 4 ערבים: 2 תופסים בידיים, 2 תופסים
ברגליים ומתחילים לרוץ עם המסכן קילומטרים? הם לא יודעים שאסור לגעת באדם
פצוע אם אתה לא חובש? הם לא חושבים לבוא אולי עם רכב ואז לפנות אותו? אני
בטוח שהרבה ערבים מתו רק בגלל שסחבו אותם כמו איזה חבורת פלאחים חורנים!"
אבל, חמוד של אמא שלך, זה לא "כמו" ! הם באמת!!!! חבורת פלאחים חורנים!
זה באמת ! בחורן ! מה רצית שיתנהגו כמו נורווגים באוסלו או השם ירחם כמו
יהודים בתל-אביב?
אהבתיאהבתי
טוב, אחד הטוקבקים המעולים שקראתי בשבוע האחרון. (לא שלך, של ההוא מווינט)
אהבתיאהבתי
נו, טוב, "המביא דבר בשם אומרו" וכ"ו. אם ניק
זה חצי שם, אז שיהיה חצי גאולה, היום גם זה
הולך. אם לא חצי גאולה שיהיה חצי תאווה.
אהבתיאהבתי
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מוסרים כי באתר Gפלנט מדווח ד"ר גיא בכור על אופנה חדשה במדינות ערב שנקראת "אל תפיל את השאהיד". בנימה רצינית יותר מעדכן בכור שמדובר במירוץ אמיתי נגד הזמן, להשגת כל 72 הבתולות להן זכאי המנוח
אהבתיאהבתי
אני לא מבין את הביקורת על הסרט (שכמובן כוללת את הצרה "חיים בסרט").
גם אם זה לא נכון לטעון שזה קרה בזכות אירוע נקודתי (בוודאי לא לאחר ההחלטה), המסר של הסרט נכון מאוד.
אהבתיאהבתי
הגענו ליום הזה בו, לשם שינוי, בעלת הבלוג מדברת על עצמה. כוסס ציפורני, באיזו תספורת תבחר הפעם. מוהוק, אפרו או שתפתיע באלופבנית.
אהבתיאהבתי
בעלת הבית הולכת לעשות לנו תספורת?
אנחנו ה-99!
אהבתיאהבתי
סטודנטים לחשבונאות: "לא מכירים בלקויות שלנו"
אני רוצה להיות נוירוכירורג. אז מה אם אני עיוור ואין לי ידיים.
השיוויוניסטים עברו מ:
from each according to his ability, to each according to his need
ל:
from each disregarding his disability, to each according to his desire
אהבתיאהבתי
המשפט באמצע הציטוט הוא שלי כמובן.
אהבתיאהבתי
נו, טוב. זה המערכון הותיק על המגמגם ההוא
שהוכשל בבחינה לגלי צה"ל משום היותו (מחק
את המיותר): זכר, נקבה, דו מיני, רב מיני,
חד מיני, ספרדי, אשכנזי, ימני, שמאלני, שחור,
לבן, ג'ינג'י, צפוני, דרומי, חרדי, דתי, חילוני…
אהבתיאהבתי
הייתי בטוח שהסרטון של לאטמה יציג את התקשורת במערומיה.
חבל.
מה שבאמת צריך לעשות זה מעקב תחזיות של פרשנים ופוליטיקאים.
אני די בטוח שאפשר להגיע למובהקות סטטיסטית איזה צד צודק יותר. אם המחלקות לפוליטיקה וממשל לא היו מוטות פוליטית, אולי היתה אפילו מתודולוגיה מחקרית שכזו.
אהבתיאהבתי
רק אני לא אוהב מכתבי תראו מה עשיתי?
אהבתיאהבתי
בד"כ אנ'לא אוהב, אבל זה יוצא דופן.
אהבתיאהבתי
צריכים להסב את תשומת הלב של מעריב באינטרנט (NRG) שצריך לתחזק את האתר.
נזקקתי לכתבה ישנה וגיליתי שאין אפשרות לפתוח את התגובות.
מעריב, לטיפולכם.
אהבתיאהבתי
וכמו שמרפי תמיד אומר/עושה, עכשיו זה בסדר.
אהבתיאהבתי
הבעייה היא רק עם אקספלורר.
אהבתיאהבתי
ורטר פותח את הטור שלו בפסקה מצויינת:
אח"כ, למרבה האכזבה, הוא מלגלג על סביבתו של נתניהו שחושבת שזה לא מקרי.
או שהוא מיתמם, או שהוא שקרן.
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה לראות את הפרשן המסוגל לצפות משהו לפני שמתרחש, ולא מלהג לאחר מעשה כאילו ידע כל הזמן. that would be something worth reading. ברנע, שביט, כספית, ימיני, ורטר ושאר המצחיקים.
אהבתיאהבתי
קוי הפרדה ,סיקריקים שיורקים על נשים ומתנחלים שזורקים אבנים על חיילים זה משהו שהיה קיים הרבה לפני ביבי .
אהבתיאהבתי
ורק לשם הבהרה: אני לא בא להצדיק את ביבי , פשוט ורטר מציג את זה כאילו שהדברים החלו רק לאחרונה . הם לא.
אהבתיאהבתי
אתה כנראה זקוק לקורס הבנת הנקרא. זה בדיוק מה שורטר כתב.
אהבתיאהבתי
אם כך אז אני מתנצל בפני ורטר שלא הבנתי אותו נכון .
אהבתיאהבתי
זה מתבקש לאור ההצלחה של מלחמת לבנון השניה.
אהבתיאהבתי
השמיניה החליטה שייצא יותר מוצלח. אני לא מבין למה זו הכותרת, זה אמור להיות העיתון של ביבי, ומציג את שמיניתו בצורה מגוחכת.
אהבתיאהבתי
אה, לא הייתי מודע להחלטה הנוספת.
אם ככה אז בסדר.
אהבתיאהבתי
השאלה העיקרית היא אם החוק מאפשר לתבוע רטרואקטיבית את ההורים.
שנים אני מחכה לזה.
שועלן. מה הם חשבו לעצמם.
אהבתיאהבתי
כל עסק השמות ביזארי. הנה סיפור, אמיתי בחיי.
לפני שנים רבות היה לי בוס בארה"ב. שמו היה
מהיילון טטרו, קוייקר,משפחה ותיקה מניו-אינגלנד.
זה בעצם מחלון האח של כיליון ממגילת רות. ההוא
היה מפסוט שנפל עליו ישראלי ודרש לדעת את
פירוש שמו. מה אני צריך צרות? פרנסה הייתי צריך
צריך, והבעתי בורות מוחלטת בעניין. מוזר אמר לי
הד"ר מכל היהודים שאני מכיר כולם מכחישים כל
ידע בעניין פירוש השם, חשבתי שלפחות יהודי
ישראלי ידע והנה התאכזבתי, מה זה? הפסקתם
ללמוד תנ"ך? מה לעשות אמרתי לו השתנו
הזמנים, הולך ופוחת הדור.
אהבתיאהבתי
מחלון זה מלשון חלי, תכשיט.
אפשר לתרגם לעברית בת זמננו כעדי, או רביד.
אהבתיאהבתי
ההתערבות במתן השמות מקוממת.
הנה שמות בניה של רחה פריאר
לרחה ומשה פריאר ארבעה ילדים: שלושה בנים, שלהבת פריאר (מנהל הוועדה לאנרגיה אטומית), עמוד, זרם ובת – מעין.
וכולם תרמו למדינת ישראל קצת יותר מאחד זבולון אורלב.
אהבתיאהבתי
זבולון זה ביזאר מוחלט, אני בעד להוציא מחוץ לחוק. מי קורא לילד שלו ככה? אולי תקראו לו איוב וזהו?
אהבתיאהבתי
מאחר ומירי רגב שותפה להצעה, נראה שגם סתומה כבר מחוץ לחוק.
והידעתם ששועלן חסר הדמיון קרא לשלושת ילדיו: בונד, ג'ימס ובונד.
אהבתיאהבתי
מי קרא לאיוב קרא, איוב?
אהבתיאהבתי
האם אטילה שומפלבי היה עובר את ועדת השמות?
אהבתיאהבתי
"נענע, אשכלותי, אתרוג, חלון, גוזל נשרים, מנורה, מתוק, מרה, גחלילית, שוויונה, זרובבל, סנאית, ארנב, זרם, אדולף, שולחנה".
בקרוב לא תוכלו לקרוא לילדיכם אשכולית. או דבורית.……
גם על זה לא תצליחי להוציא % נכות….
אהבתיאהבתי
זה לא אשכולית, זה אשכלותי. as in אשכול רבים שלי.
אהבתיאהבתי
לדעתי זה אש-כלותי, יענו יקחני האופל, או ישרף ביתי.
אהבתיאהבתי
מופיע כמה פעמים בתלמוד.
למשל
אהבתיאהבתי
אם כך, מה רע?
אהבתיאהבתי
מה רע?
החוק הזה, זה מה שרע.
אהבתיאהבתי
כתוב שם: "אשכולותיה", הה' מוחלפת בגרש כמיטב המסורת לניעת כתיבת שם הק-ל(…).
כמה פעמים? כן, אבל אותה אמרה שחוזרת על עצמה בהקשרים שונים. אם תחשיב את זה כציטוט, הרי שיש לנו אזכור אחד, המצוטט כמה פעמים.
(אגב, תקשר להיברובוקס, זה הרבה יותר נח מהאתר המוזר הזה).
אהבתיאהבתי
בידיעה כתוב אשכולית. נועם שרביט אינו ארחי-פרחי.
אהבתיאהבתי
באיזו ידיעה? המודפסת?
כי במקושרת מ-nrg כתוב אשכלותי.
שיוסיפו לרשימה של יום חמישי הבא.
אהבתיאהבתי
כנראה יש לנו אתרים שונים
אהבתיאהבתי
שנינו צודקים. אני לא ראיתי באמצע, ואת לא ראית בתחתית.
כנראה שהטעות היא בתחתית, כי גם ברשת כתוב "אשכולית".
אהבתיאהבתי
טוב, נו
אהבתיאהבתי
מה יש לילד שבתמונה בפה? 😯
אהבתיאהבתי
או שקראו לו אדולף או שהוא מביע את מורת רוחו מהצעת החוק.
אהבתיאהבתי
הא, כן שכחתי, היום ב"הארץ" דיווחים על המסע של עיתונאי
"הארץ" לבית שמש ושפע תמונות של הצלם היורק. מתברר
שהיו שם גדון, הצלם ואולי עוד. מעניין אם הגישו תלונה על
ליבק במשטרה ואם גדון יבוא להעיד או כמו שבמקרה של גב' קם
ו"הארץ" הוא יברח לאנגליה. מילא, כן, פעם חשבתי שגדון
רק לא יודע ערבית עכשיו מתברר שהוא גם לא יודע אידיש.
כנראה גם העורכים האשכנזים כבר שכחו את שפת זיקניהם.
שמישהו יגיד להם שלאטקה זו לביבה וסופגניה זה פונציקה ולא
כמו שכתוב, אתם חושבים שגם "הארץ" יעשה מדור שגיאות
או שב"הארץ" כידוע אין בכלל שגיאות, אף פעם.
אהבתיאהבתי
בדרך כלל אני לא כל כך ספקן, אבל מהכירותי הקצרה עם אלכס ליבק קשה לי מאוד מאוד להאמין שירק על ילדה בת ארבע. ייתכן בהחלט שגער/צעק עליה, אבל יריקה היא ממש אלימות פיזית ואיש צנום וקטן כמו ליבק הוא ממש לא הטיפוס.
מכל המעשיות שהופרחו כבר לאוויר בפרשה הזו נראה לי שזו ממש מומצאת.
אהבתיאהבתי
הוא הודה שהוא צעק עליה. על ילדה בת ארבע! מה זה משנה אם הוא לא ירק? הבנאדם שרוט.
אהבתיאהבתי
הוא גם הזיל ריר
אהבתיאהבתי
מזל שהוא לא היכה אותה מכות "חינוכיות" כמו שחברי כנסת עבדקנים הציעו לפני שנים בנסיון נואש לצמצם את הצעת החוק שאסרה הכאת ילדים בכלל. אתם חובשי הכיפות לשלל גדליהן, צבעיהן וריקמתם חייבים איזה ד"ר קדמן שלכם שיתרץ כל הזמן מדוע צורת החינוך שלכם את ילדיכם עומדת במבחן בד"ץ.
אהבתיאהבתי
ציטטה מגלובס: "דיבורים', זכיתי לשבחים והרייטינג היה בשמיים. אבל אז רה"מ בנימין נתניהו מינה את אורית פורת למנכ"ל רשות השידור והכל החל להשתבש. העורכים והמפיקים נפגעו, והחלו דיבורים על שינוי רצועות שידור".
אורית פורת? איפה הן הבחורות ההן?
אהבתיאהבתי
חסר בשאלון את ההוא שחתום על אחד, קנה שנים
והביא הבייתה את ישראל היום. אין טעם לפרט יותר
כמו על מי הוא חתום כי אז זה יהיה מסובך מידי.
הייתי נותן ישר דיסלייק לעצמי אבל אי אפשר.
אהבתיאהבתי
ממני רק לייקים
אהבתיאהבתי
גלובס, מקור ראשון או אחר?
זה יותר מצחיק מסקר שכולל את "המפלגות הערביות". משהו כמו: למי היית מצביע: א. ליכוד, ב. עבודה, ג. קדימה, ד. מרצ, האיחוד הלאומי, עלה ירוק או אחר.
אהבתיאהבתי
איפה זה כתוב, הלל?
—-
V: לא כתוב. טעיתי ותיקנתי.
אהבתיאהבתי
זה היה כתוב בסקר. עכשיו הוא השתנה ומקוראשון נמצא במשפחת הדוסים. כך יוצא שהצבעתי לגלובס במקום מקוראשון (ואיפה בשבע? צריך להצמיד אותו לישראל היום לפחות).
—-
V: שכחתי את בשבע והוספתי. מתברר שאסור לערוך (למעט בתוך השורות עצמן) אחרי שהסקר כבר יצא לדרך. צר לי על שתרמת קול מיותר, אבל בקש מאמא או מאחיך לתקן את המעוות.
אהבתיאהבתי
כמו שזה נראה, הקורא היחיד של מקור ראשון, שגם עובד שם, נהנה ממישרה שחלק מההגדרה שלה זה ללחוץ כמה פעמים כאן בסקר
אהבתיאהבתי
יופי V, זו הטיה של הסקר באמצע מהלכו. האם באמת כל אלה שהצביעו גלובס אכן קונים גלובס?
מי בכלל קונה גלובס?
אהבתיאהבתי
מי קונה גלובס? כנראה לא מי שקונה בשבע. בכל מקרה, אני קונה גלובס, וכנראה שמערך ההפצה הוא לא רק עבורי.
והשבתי לך. נזכור לעד את ההטיה: הלל הצביע לגלובס בטעות בגללי.
אהבתיאהבתי
זו באמת נפילה ביחס לסקרים של היומיים הקודמים, שנוסחו באופן ענייני יותר. אני קונה מקור ראשון בלבד, ולא על תקן עיתון דוסים דמוי האחרים שקיבצת יחד איתו, אלא משום שיש בו, כמותית ואיכותית ותמהילית, כל מה שיש בהארץ ויותר ממה שיש במעריב-ידיעות – אבל רק באופן יותר אנין-טעם ויותר ציוני. למה לשים אותי בקטגוריה עם מי שמסתפק בחינמון בשבע, או עם מי שקונה עיתון חרדי מפלגתי ודידקטי? ודאי בשבוע שבו ההבדל בין החרדים הקיצונים לבין כל יתר הדתיים והמסורתיים הוא כל כך משמעותי.
אהבתיאהבתי
אתה יכול להגיד: מקור ראשון לא צריך להיות עם האחרים. כל כך קשה?
מה לא ענייני בלשאול איזה עיתון אנשים קונים?
אהבתיאהבתי
לכך בדיוק התכוונתי. ששאלת הסקר מצוינת, כרגיל – ואילו התשובות האפשריות לוקות בחסר, שלא כרגיל, בכך שהן מקבצות יחד עיתונים שונים מאוד זה מזה.
על כל פנים, המשיכי במסורת המפוארת בת שלושת הימים.
תודה.
אהבתיאהבתי
מקור ראשון בהחלט עולה על כל העיתונים. כמובן, בתחום כדור השינה.
בעצם גם בתחום הראחמונעס של מפיציו: זה העיתון היחיד שאנשי המכירות של המנויים, לא משווקים אותו בתור עיתון מעניין (טוב, הם מכירים את הסחורה מפילת התרדמה שלהם), אלא עם נימוקים ש"צריך לחזק את הימין" או ש"זה מבצע ציוני להוציא עיתון כזה".
לפני שנים התפתיתי ועשיתי עליו מנוי. זה היה בדיחה. כאילו מישהו עושה כל שבוע מאמץ להוכיח שמצביעי הימין הם דבילים. אחרי שהסתיים המנוי החלטתי לסיים: זה לא עזר לי. הם המשיכו לשלוח ולדרוש את הכסף, פעם גם ניסו להוריד לי כסף מהחשבון ללא רשות, ובכל מקרה, אין שום אפשרות להימחק מרשימות הטלפונים של אנשי מכירות המינויים שלהם
אהבתיאהבתי
בתור מנוי הארץ, אני אומר שאפשר בקלות לקחת את כל מה שאמרת ולעשות מזה פראפרזה על הארץ. במיוחד במיוחד על רשימת הטלפונים של אנשי המכירות (גם לאחר שאתה מנוי!), אבל לא רק.
אהבתיאהבתי
אלו הרי אותם אנשי מכירות.
אהבתיאהבתי
וגם על מעריב.
סבא שלי ז"ל היה מנוי על מעריב לפני ה-מ-ו-ן שנים, ובנקודה מסויימת נמאס לו והוא ביטל את המנוי. הם התקשרו אליו מאז אחת לחודש. מאז שנפטר, לפני כמה שנים, הם ממשיכים להתקשר לאמא שלי אחת לחודש ולא עוזרים כל ההסברים שאין "מנוי לחדש" משום שבעל המנוי הוא ז"ל כבר כמה שנים טובות…
אהבתיאהבתי
אני מנויה על גלובס והארץ-דמרקר, ויכולה להעיד על כך שעל גלובס מנויים דיירים רבים ברחוב בו אני גרה.
אהבתיאהבתי
הסבר לסקר.
אני קונה ידיעות ומעריב אבל משלמת עבור שניהם מחיר של אחד.
את ישראל היום אני בד"כ קוראת דבר ראשון בבוקר (בסופ"ש זה נמרח מעט).
בהארץ אני מגיעה לכתבות ברשת דרך המלצות/קישורים.
אהבתיאהבתי
כנראה שהמילים "לקנות" ו"ללכלך את האצבעות" לא מובנות לך
אהבתיאהבתי
איך אפשר לקבל ידיעות ומעריב ולשלם על אחד?
אהבתיאהבתי
הסקרים האלה חמודים. אני אוהבת את זה 🙂
אהבתיאהבתי
הסקרים שלך הם הצלחה פנומנאלית כמו חתולים ביוטיובער. לר/ק הם גורמים לכתיבת שירה על חיי האהבה שלו/ה. היתי עונה אבל אני עסוק בעשור הקרוב. את יכולה לתת את הקול שלי להלל, שלא יחוש מקופח.
אהבתיאהבתי