עברתם את הקו הצהוב (אדום זו קלישאה). חבורה של גברים חרדים (ובמאה אחוז אין פה אף אישה אחת, בצוות החשיבה המפואר. הנשים, אוי לעיניים, כנראה עסקו רק בתפירת חליפות הפסים הנוראיות או הטלאים) שמתארים את עצמם כאסירי מחנות ההשמדה. פקעה סבלנותי. יאללה, החוצה. חפשו מקלט באיראן או באפגניסטן. אולי אפילו באוגנדה יסכימו לקבל אתכם. שם תוכלו להפגין עם טלאי צהוב ומדי אסירים כאוות נפשכם.
ואם הנשים כל כך משמעותיות ושוות זכויות בחברה החרדית, מדוע הן לא עצרו בגופן את הגברים החמומים מלהוציא את הילדים הרכים לדגמן שואה בחוצות ירושלים במוצאי שבת? איפה הן בדיוק?
רק במעריב ההפגנה המקוממת היא הכותרת הראשית, עם דגש על הילדים. מעריב וידיעות בחרו בילד השואה עם מעיל הפוך והטלאי לאייקון השער המרכזי שלהם. הילד עם הטלאי והברט מופיע בהארץ בע' 2. בישראל היום הוא מופיע בע' 7 אך פניו מפוקסלים. מה עם המועצה לשלום הילד שתעשה משהו עם הוריו, שהשתמשו בו למטרה מגונה, בעוד הילד, מעל לכל ספק סביר כלל לא יודע מה הוא עושה ומה מייצגת התחפושת שהעמיסו עליו?
"עונדי טלאי ששוחחתי איתם ידעו מעט מאוד על השואה: היא לא קיימת בחומר הלימוד שלהם" (ברנע, שער ידיעות).
שר הפנים אלי ישי כותב את הטור הפותח במעריב (מחר יוכל לכתוב טור הזדהות עם המצית הישראלי מצ'ילה).
ושלום ירושלמי: לא ראיתי גם שנאה כזו כלפי "המדינה, הממשלה, בתי המשפט, המשטרה, התקשורת והצלמים".
כות' השער של ישראל היום, "נו, באמת", לא מתאימה לכתבה אינפורמטיבית. מקסימום לטור דעה.
מעניין מה מולי שגב חושב על זה.
זאת ועוד: אני חושבת שאפשר להחיל את חוק גודווין גם על דיונים במרחב המשיש:
חוק גודווין (ידוע גם כחוק גודווין להקבלות נאציות) הוא חוק הומוריסטי בתרבות האינטרנט שטבע מייק גודווין ב-1990, הקובע כי:
ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת).
ובקטנה, ובלי שום קשר, הודעה לעיתונות:
"פשרה ללא פשרות" בטכניון:
14 מרצים זכו בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי
פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק בטכניון לראשונה. הפרס, שנועד לקדם את איכות ההוראה בטכניון, ניתן ל-14 חברי סגל מהפקולטות השונות: פרופסור אלון גני, פרופסור שמעון גפשטיין, פרופסור עירד יבנה, פרופסור אבישי מנדלבאום, פרופסור נועם סוקר, פרופסור דוד צילג, פרופסור אורי אליאש, פרופסור חוסאם חאיק, פרופסור אמנון כץ, פרופסור דורון מלמד, פרופסור אילת פישמן, פרופסור אבינועם קולודני, פרופסור איתן קימל וד"ר ספי (יוסף) גבלי.
מתוך 14 מצוינים יש מצוינת אחת בלבד.
הטכניון זה לא המקום ההוא בו מוטרדים מהדרת נשים בחד"כ?
——
בעוד בישראל היום כות' השער מדברת על הטבות טרכטנברג, ידיעות מצביע על גזירות 2012.
הידיעה עצמה, אי שם בע' 15 מאוזנת יותר מכותרתה. בידיעות הגזירות מובאות בכפ' 2-3. והכותרת: "הרבה מקל – מעט גזר".
מי הצית את צ'ילה?
למקרא הדיווחים על פלפל הארץ, רותם זינגר, החשוד בכך שגרם לשריפת יער בצ'ילה כי הבעיר נייר טואלט, אי אפשר להתעלם מהדיווחים על הנערים שזרקו גחל נרגילה והבעירו את הכרמל: "קיללו אותנו, הרעיבו אותנו, השפילו אותנו".
למשל שער מעריב: "רותם זינגר, בן 23 מנס ציונה, שכל רצונו היה לעשות טיול שלאחר צבא, מצא עצמו עצור בצ'ילה בחשד לגרימת שריפת ענק"
מבינים? "כל רצונו…", "מצא עצמו עצור….".
בכפ' 6-7 המוקדשת לו, מרואיין הסב המספר על משפחה מבולבלת ונסערת, וכן חבריו המספרים על פלפליותו של הבחורצ'יק ששירת כתומך לחימה, תפקיד אחראי מאין כמוהו, שהוא שומע מוצרט והולך לתיאטרון. לא תגידו צ'חצ'ח.
הבוקר אומר אביו: רותם לא הצית את האש. ידיעה פותחת בע' הבית, למה לא. כולה היה עצור לכמה שעות. כות': החבר שלו אומר: "אין סיכוי שהטישו שלו נדלק".
הדיווח בישראל היום ענייני.
מהצד השני, בידיעות מישהו איבד את הבלמים עם הכותרת העצומה בע' 10: "החשד: הישראלים הציתו את צ'ילה". מה, זה מהשמפניה של חצות? מה קורה לכם? דמיינו כותרת כזו בעיתון המרכזי של צ'ילה? ישר הליגה נגד השמצה הייתה שולחת את הגייסות שלה.
בהארץ הדיווח בתחתית השער, ובהמשך בע' 10. "משפחתו של זינגר הסתגרה אמש עם היוודע דבר מעצרו". למה לא יקרעו קריעה בנוסף?
לחם עבודה
בהמשך לדיונים על ז'ורנל המתפייד: אחת ההשערות שלי הייתה שז'ורנל והמגזין יתאחדו. זה כמעט קורה: לז'ורנל אין הפניות בשער מעריב בימים האחרונים וגם לא בשער המגזין. כדי למצוא אותו צריך לנער היטב את המגזין ולחכות שיצנחו ממנו שמונת העמודים הכרוכים בנפרד.
התמונה במרכז כפ' הרכילות של מעריב עסקים: מנכ"ל שופרסל החדש משיק את מבצע סיכת לב הזהב של וראייטי.
מהיום ישודרו חדשות ynet בכל שעה בחמש תחנות ברדיו אזורי: רדיו ת"א, רדיו י-ם, רדיו חיפה, רדיו דרום וגלי ישראל.
אורי משגב חוזר לכתוב היום בעמודי הדעות של ידיעות אחרי שבועיים של חופשה, ובמלאת שבועיים לשימוע שלו.
זה לא אומר עדיין כלום. מאז השימוע עדיין לא התקבלה הכרעה בעניינו.
זה מה שכתב משגב אחרי השימוע בפייסבוק:
ערב טוב לכל חבריי ודורשי טובתי. בראש מורם, משוכנע בצדקת הדרך וחמוש בחולצת לנון נכנסתי בצהריים לשימוע. נכחו: עורך ידיעות רון ירון ואנוכי. השיחה הייתה ארוכה ועניינית. מטבע הדברים איני יכול לפרט כרגע את הנאמר בה. אני חזרתי על רצוני להמשיך לשרת את קהל הקוראים של ידיעות אחרונות בדרך שבה עשיתי זאת עד היום. החלטה סופית אמורה להימסר בימים הקרובים, ואדאג לעדכן מיד כשתתקבל. בינתיים, הנה עוד הזדמנות להודות לכל כך הרבה אנשים על התמיכה והפרגון שבהם הוצפתי מאז תחילת הפרשה. אני גם חוזר על הבטחתי להמשיך לכתוב, אם לא בידיעות אז במקומות אחרים. אתם ואני לא הולכים לשום מקום…
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
מה היווה השראה להיצ'קוק להציפורים?
אוכלוסיית ישראל: 7.84 מיליון (מעריב). הלמ"ס עוד לא עדכנה באתרה.
עוד לוגוגל נחמד ליום הראשון לשנה החדשדשת.
לפני פיזור
בשישי העליתי מגוון שאלות סקר (בפוסט על כתב הרווחה והאסימונים וכן בפוסט חגיגות ולווט בת שש). השאלות פתוחות לעד ואפשר להמשיך לענות עליהן. בתוך כמה ימים אקבץ את התשובות. באצבעות אין סקר, אבל זה לא אומר שצריך לדלג על הפוסט!
[poll id="12"]
ולווט אנדרגראונד 
"הלא לוקח כלום מקופת המדינה" הנו תרוץ כוזב ביודעין. ספין, מניפולציה
מתוחכמת. זאת, בייחוד כשזה תירוץ לאי תשלום מיסים והתחמקות מכל
עשייה שאינה מותרת ע"י המנהיגים- בעיקר רבנים. מים אתה שותה?
על כבישים אתה נוסע? לביוב אתה מוריק? אשפה אתה מיצר? לשירותי
בריאות אתה נזקק? שדה תעופה ונמל משמשים אותך? ביטוח לאומי
ועוד מערכות דומות הן חלק קטן בלבד מהמערכות שהציבור, כמדינה,
מקיים. בקיצונים שבדתיים יש לפנינו ציבור טפילי והתירוץ "איני לוקח ביטוח
לאומי" הנו תירוץ פגום לא עניני כלל.
אהבתיאהבתי
הבט כללי. החל ויכוח על החרדים ואז הופיעו מי שמגינים עליהם. אינדיוידואלים
ואינדיוידואליות מיוחדים ויחידים. וטענתם "אתם לא יודעים עלינו כלום" או טענה דומה.
אבל !!! לא מאי לא שלומי לא תומר ולא עוד יחידים שכתבו כאן הם מי שמייצגים את
הדתיים. מאי נתנה כאן הופעה מפוארת למה שיכולה להיות נערה חרדית דתית
מזרחית, זאת לדבריה. מי שמאמין יאמין. מאי מייצגת רק רק רק את עצמה בכשרון
רב. היא אינה מייצגת את מי שכנגדו אני מתריס ואותו מבקר. מי שמייצג את
החרדים-דתיים הם הרבנים הרועשים, בודאי יש אחרים אבל שתיקה לא מיצגת
כלום חוץ משתיקה. העיתונים הדתיים, והפוליטיקאים הדתיים. נגדם אני מתריס.
הייצוג הוא דימוקראטי הצבעות בערים, במדינה, פעילות חברתית וכ"ו וכ"ו. הם
המייצגים אין אחרים. כחילוני אני מתייחס למי שנבחרו על ידי מאות אלפי דתיים
מכל הסוגים בקניית עיתון, בקלפי, בלחצים ציבוריים, בהפגנות וכן למספרים
וסטיסטיקות וחקרים מלומדים. הטענה שהויכוח הפך לדיון ב"אדם" לא ב"עניין"
יש בה כזב או תמימות לא ראויה. מאי ודומיה אומרים תראה אותי ומזה תסיק
כמה אתה שוגה ביחסך לחרדים דתיים. אומר אני ומעידים דבריהם על עצמם
אתם לא מיצגים אלא את עצמכם. אם אכן אתם ה"רוב" , ואיני מאין בכך לרגע,
היכן אתם בפוליטיקה הדתית, בעיתונות הדתית, בעיתונות החפשית בבתי
הכנסת, במודעות על קירות, בפעילות פוליטית.
אהבתיאהבתי
איך נשתרבבתי לרשימה הזו רק אלוהים (ועובר אורח) יודע.
או שאולי מערכת הסיווג האוטומטית שלך (אותה אחת שסיווגה גם את ה BPA כרעל מסוכן*) כתבה מעצמה את המשוואה הפשוטה:
מסרב לתקוף את החרדית (לכאורה?) -> מייצג את החרדים
* כן, כן, אני יודע, גם קנדה ודנמרק, בסדר, סתם דוגמא
אהבתיאהבתי
קרא את הנכתב. כתבתי במפורש שאינך
מייצג את הדתיים. מה שאתה עצמך
שב ואומר. בהמשך כתבתי מי לדעתי
מייצג. המשוואה והיתר אינם לעניין.
יש כאן בעייה בהבנת הנכתב.
כימיה וטוקסיקולוגיה במקום אחר.
אהבתיאהבתי
אפשר שיש בעיה של הבנת הנכתב ובכל זאת אני לא מבין איך השתרבבתי לרשימה (הרי לא כתבת למשל "חייל זקן אינו מייצג את החרדים" נכון?)
אהבתיאהבתי
נראה שיש עוד כמה שרוצים לחזור לפרופורציות בסערה ההיסטרית הזאת.
מנחום ברנע ("יש רשעות בפרסומים על המגזר החרדי")
ועד גדעון לוי ("כצפוי, מסע השיסוי נגד החרדים, כל החרדים, יצא מכל פרופורציה").
אהבתיאהבתי
גדון לוי יחזק ויעודד כל גורם שיחליש ויערער
את הציונות ומדינת ישראל כפי שהם עכשיו.
עמדתו אינה נובעת מהגינות נוטראלית.
אהבתיאהבתי
אני רוצה להגיד שאחרי יום שלם של עליהום בווינט "נזכרו" שהמפגינים אתמול
לא היו ראשונים בתרגיל ה"קופירייטרי" העלוב והמקומם הזה.
ואני רוצה להזכיר שוב שהמפגינים מאתמול הם מהפלג (ההזוי והמעצבן)
שלא לוקח פרוטה אחת מתקציבי המדינה, כולל קצבת הילדים מביטוח לאומי, כך שכל משנת ה"טפילים" לא תופסת בהקשר שלהם.
את תשפוכת השנאה וה"אתם" הזה תשמור למישהו אחר.
אני חרדי ששירת ומשרת בצבא, עובד, ומשלם מס הכנסה (והרבה).
לא בשביל למצוא חן בעיניך, אלא כי ככה חינכו אותי.
ואני בטוח שזה לא "מטהר" אותי בעיניך ובעיני הדומים לך.
אהבתיאהבתי
איזה משרת בצה״ל ? הבלוף הזה המקוצר אק כדי לקבל את כל ההטבות ליוצאי צבא? אם מדובר בשרות אמיתי ואתה דובר אמת אז זה סיפור אחר. קשה לדעת.
אהבתיאהבתי
כלומר כדי להרגיע אותך אני אמור להציג כאן את גליון השירות שלי ואת תעודת המילואים שלי?
אולי אתה בכלל חילוני תל אביבי, ששליש מצעיריה החילוניים אינו מתגייס לצה"ל?
כפי שכבר הזכרתי כל סערת ה"הדרה" התחילה מחניכי קורס קצינים דתיים שביקשו לא לשמוע שירת נשים ויצאו החוצה. "מתנחלים"?
בכתבה הנ"ל כתוב: "עיון במחוזות מעלה כי באזור יהודה ושומרון שיעור הגיוס גבוה מהממוצע הארצי". זה עוזר להם לקבל "לגיטימציה"?
אהבתיאהבתי
התקשורת והברנז׳ה היא מתנגדת ידועה למפעל ההתנחלות. העם זה כבר סיפור אחר. זה גם לא אישי. מהחרדים העם כולו פוחד. ילדים, נשים, חילונים, מזרחים, מזרוחניקים, כל עמך ישראל. אל תשווה כדי להצדיק את הבדלנות החרדית המנצלת. זה טריק ידוע. שמעתי את זה כבר אצל ישראל אייכלר בפופוליטיקה. העם גם שונא את הבועה התל אביבית המשתמטת של הסמול.
אהבתיאהבתי
אני רק מציין עובדות ליתר פרופורציה.
אינני בא "להצדיק" שום דבר.
אהבתיאהבתי
היי!
אחרי יום שלם שכולם הזדעזעו מהחרדים (כלומר: כמה מאות קיצוני שוליים של נטורי קרתא, שאפילו דובר העדה החרדית יצא נגדם) ששמו טלאי צהוב וכו' –
פתאום נזכרו בynet שהם לא הראשונים, ובקיצור:
אהבתיאהבתי
מה אתה רוצה להגיד? למה לכולם מותר? החרדים שנואים כי הם טפילים שמפלגים את העם. הטפילות של החרדים נתפסת כגניבה וניצול פושע כי הכסף מגיע לעוכרי ישראל. אין ״למה לנו אסור מה שלאחרים מותר״. אתם שונים. כי אתם אנטי ציונים שגונבים מציונים ויורקים עליהם בחזרה. השנאה אליכם תהומית. שנאה גדולה יותר מאשר לערבים כי אתם הורסים ומחלישים מבפנים.
אהבתיאהבתי
V שימי לב לקרב ההשמצות (שעבר גם לפסים אישים נמוכים) המתחולל בין רוטר (ניצן אור) לבלוגר ריצ'ארד סילברסטין (תיקון עולם).
אהבתיאהבתי
ממש מלחמת בני החושך בבני החושך
אהבתיאהבתי
טמקא מביא את התגובה האולטימטיבית של החרדים לקמפיין שמתנהל נגדם. דוגמא:
אהבתיאהבתי
ולגבי החרדים, די להתרגש. אנשים שהתחילו דרכם בשבתאי צבי ועדיין ממשיכים להאמין בגירוש דיבוק הם לא אנשים שפויים. מי שאחראי זו התקשורת שנותנת לזה במה כמעט פורנוגרפית. אם לא היו מסקרים ומצלמים את ההפגנה הזו, הייתה נשכחת כדרכן של מרבית ההפגנות.
אהבתיאהבתי
לגבי הסקר הנוכחי שלך, זה לא הארץ ודה-מרקר שבכוחם ללבות מחדש, אלא נוני וYNET. ללא עזרתם שום דבר לא היה מתרחש הקיץ.
אהבתיאהבתי
דבורית שרגל מופיעה ברגעים אלה (1.1.12 17:58)
בפאנל בנושא "פאנל 'בחדרי חרדים': הקצנה חרדית או התלהמות תקשורתית?"
שידור חי (רצוף תקלות אודיו):
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=36255
אהבתיאהבתי
כן, אבל שותקת ובפאה.
אהבתיאהבתי
קשה לי לצפות בזה. זה לא כוחות.
אהבתיאהבתי
כיצד חולפת תהילת עולם …
נמצא מתחרה לערוץ 10 (או 1)
אהבתיאהבתי
שמתי לב לתופעה באתר עיתון הארץ
אתה ממליץ שם על תגובה מסוימת במינוס או פלוס
עושה ריפרייש ואז ההמלצה שלך נעלמת
מה קורה שם לעזאזל?
אהבתיאהבתי
עד לאן הם עוד יגיעו עם זילות השואה?
אהבתיאהבתי
ניסיון שני
אהבתיאהבתי
בבקשה
אהבתיאהבתי
יפה ירקוני הלכה לעולמה.
וולווט, אולי תעלי פוסט מיוחד?
אהבתיאהבתי
תשובה למאמר השחצני, יהיר ומנותק לגמרי של בועז גאון בהארץ:
אם סטיב ג'ובס היה ישראלי הוא היה עובד כפועל קשה יום בכור ואז היה מגיע אבא שלך ובמהלך זריז מפטר אותו ואחר כך עוד כותב על זה ספר: רק המעז מנצח, וסטיב ג'ובס המסכן היה יושב בבית שנים וחי מהיד לפה ורואה בעיניים כלות איך משפחת גאון הולכת ומתעשרת ואיך בועז גאון נעשה עיתונאי מהולל ובניו של סטיב ג'ובס עובדים כפועלים במקרה הטוב או נעשים מובטלים כמו אביהם. זה מה שהיה קורה לסטיב ג'ובס בארץ, עיתונאי יהיר ושחצן שכמוך
אהבתיאהבתי
כל הטור שלו מגוחך מתחילתו ועד סופו, אבל השיא הוא בסעיף 5.
היש מדינה שיותר מקדשת כמות על איכות מאשר ארה"ב?
היפר-קפיטליזם ותרבות הדוגמניות מאפיין יותר את ישראל או את ארה"ב?
מה המסקנה? אין קשר למדינה, מכאן שהטור סותר את עצמו.
אהבתיאהבתי
אתה עונה לבעז גאון כבן של, מה שהופך את תגובתך לנדושה, לא חכמה ומיותרת. בעצם דוגמא לחלק מהדברים שכתב עליהם בעז גאון.
אהבתיאהבתי
נניח לרגע שהמאמר ההיפוטתי היה נכתב ע"י אחר, ובכך נטרלנו אותו מפרץ השנאה שלך. מה כל כך מופרך בו?
לדעתי אחרי השרות הצבאי היה ג'ובס הישראלי יורד לארה"ב, מקבל מלגת לימודים באחת האוניברסיטאות הטובות ו..היה מתפרסם כאותו סטיב ג'ובס שהכרנו.וביבי היה משתבח במוח הישראלי .
אהבתיאהבתי
היפותטי
אהבתיאהבתי
לסיכומו של עניין – יש לא מעט סטיב ג'ובסים ישראלים.
ההבדל היחיד הוא שג'ובס בנה את האימפריה שלו איפה שאפשר להתעשר לבד, ואילו הג'ובסים הישראלים בנו את החברות שלהם במקום שבו כל חברה שמתחילה להצליח מיד נחטפת ע"י ג'ובס וחבריו רק בזכות זה שיש להם כיסים עמוקים יותר.
למעשה, שיעור הג'ובסים בארץ גבוה לאין שיעור משיעור הג'ובסים בארה"ב.
אהבתיאהבתי
האמת היא שהישראלים מתים על אקזיט. למי יש אקזיט יותר גדול?
אהבתיאהבתי
"הישראלים מתים על אקזיט" בניגוד לשאר אומות העולם ששם אנשים מתחרים אחד עם השני בנתינה, התנדבות ומעשים טובים?
אהבתיאהבתי
תרגום המילה אקזיט לעברית הוא- לעשות קופה בזמן הקצר ביותר. ובזה לוקחים הישראלים את אליפות העולם.
אהבתיאהבתי
לא, תרגום המלה אקזיט לעברית הוא להפוך בזמן קצר רעיון למוצר בעל ערך של מאות מליונים, ואולי אפילו לקדם את הטכנולוגיה ולהועיל לאנושות. אכן, בזה ישראלים אלופים. בזלזול בכל מי שמעז לעשות משהו מעבר למריחת תסכולים באינטרנט טוקבקיסטים כמוך אלופים.
אהבתיאהבתי
אינך יודע במה אני עוסקת, אינך יודע דבר על כישורי, ומרשה לעצמך בנימה מזלזלת לגמד אותי לכדי "טוקבקיסטית מתוסכלת."
מעט מאד סטארטאפיסטים חושבים
רובם חוברים כדי לעשות מכה. אלה העובדות, אתה יכול לבדוק.
אהבתיאהבתי
אני לא נוהג לזלזל באנשים, אבל מכיון שכל הטענה שלך היא זלזול והקטנה של אנשים, אין לי ספק שאת מתוסכלת. לא פסיכולוג, אבל מנסיון החיים – מעולם לא פגשתי אדם שחושב בצורה הזו ולא היה מתוסכל.
אין ספק שרווח הוא אחת המטרות העיקריות. אגלה לך סוד: גם ג'ובס עשה מה שעשה כדי להרוויח. אם המטרה היחידה היא כסף הרבה יותר משתלם לעסוק בפיננסים מאשר בטכנולוגיה.
אנשים בנו כאן מעצמה טכנולוגית שניה רק לארה"ב. את מרוויחה מזה גם בעקיפין (למי שזוכר את רמת החיים כאן יחסית למערב לפני הזנוק הזה) וגם באופן ישיר כשהטוקבקים שלך עוברים לפחות חמש טכנולוגיות שמפותחות בישראל עד למסך הקורא. אם הקורא מרוויח, זו שאלה אחרת.
אהבתיאהבתי
האוואטר שלי נמצא בישיבה כלשהי מחוררת בסיכות וודו. צרף אחת משלך ונוח על משכבך בשלום.
אהבתיאהבתי
אין דרך טובה יותר לסכם מאשר לצטט את ג'ובס עצמו:
"what have you done that's so great? Do you create anything, or just criticize others work and belittle their motivations?"
http://blogs.villagevoice.com/runninscared/2010/05/steve_jobs_to_g.php
אהבתיאהבתי
Don't Be So Hard On Yourself
אהבתיאהבתי
אתה מתיחס לחלק ההיפותטי בטור, ככזה לא ראוי להוכחה או הפרכה. אני מוציא מהטור את הביקורת על החברה הישראלית, כמעדיפה את הבינוני והזהה. מרוץ "הכה את החרדי" של השבועיים האחרונים הוא דוגמא לכך.
אהבתיאהבתי
כן, הבנתי שמהות הטור היא ביקורת על החברה הישראלית.
זה שהוא בחר לבקר את החברה הישראלית דרך החברה האמריקאית, זה האבסורד הגדול של הטור.
זה באמת המודל שהוא רוצה פה? ארה"ב?
אם הוא היה מקדיש עוד טיפה מחשבה לאחר כתיבת הטור, הוא היה זורק אותו לפח.
אהבתיאהבתי
אם בעז גאון היה אמריקאי טור מופרך כזה שלו לא היה מתפרסם במקומון, שלא לומר בעתון ארצי שמחשיב עצמו מוביל.
אם בעז גאון היה אמריקאי העורך שלו היה שולח אותו להשתפשף במדור החדשות המקומיות, כמו שעושה בימים אלו הנין של מייסד הניו יורק טיימס – אולי היה מקבל מושג, לטוב ולרע, על החיים בישראל מחוץ לבועה הנפוחה שלו.
http://www.observer.com/2009/media/2009-ag-arthur-gregg-sulzberger-era-begins
אהבתיאהבתי
לא הבנת,
מה שהכותב רצה לאמר זה שערבי שננטש על ידי אביו יכול להפוך לסטיב ג'ובס. ערבים שגודלו על ידי ערבים משחקים קול אוף דיוטי ברחובות חומס
אהבתיאהבתי
דווקא אהבתי את המאמר, ביחוד את הקטע שבו הוא כותב שסטיב ג'ובס היה נאלץ ללמוד בארץ את לימודי השואה שזה פורנוגרפיה של אלימות. סליחה, בועז, ממש סליחה, שהיינו לא נחמדים ואפילו טיפה אלימים. על החתום: הנאצים
אהבתיאהבתי
כל המאמר של גאון נראה כדחיפת לשון לנקב באיזור
החבור של הגב והרגליים בשאיפה להתחבר ל"הארץ".
למשל אביו של גוב היה מהגר חוקי. ההשוואה למהגרים
לא חוקיים בישראל שקרית. היחס למהגרים חוקיים בישראל
טוב מבארה"ב. רוב מוחלט של מקבלי פרס נובל מייסדי
ייקר וטבע וכ"ו הם בני מהגרים, לא כפי שרומז המלקק.
תלמידי בתי ספר בישראל מטיילים לפחות כמו בארה"ב.
תלמידי בתי ספר בארה"ב משננים את הגיאוגרפיה של
מדינתם, ומלקק לועג ל"אדמת גיר" אדמת חרסית".
הכנסת "אם תרצו" למאמר היא הצגה מובהקת של דחיפת
הלשון. צעירים בארה"ב ובישראל מתייחסים למחשבים
בצורה דומה. צעיר בתיכון ישראלי אינו מוגבל ביחסו למחשב
רק ב 8200 . מסחור המצאות במחשבים וחישוב היא חלום
מובהק של ישראלים שלפעמים מתגשם, גם כאן המלקק
משקר. האשמת ישראל בכך שהיא מתאפינת ב"אחשוב כך
כי כך חושבים כולם" לעומת ארה"ב ששם זה לא כך, היא
שקר חצוף. כל הנכתב שגוי, שקרי, לא מדוייק. המטריד
הוא שהכותב יודע כל זאת טוב כמוני וכמו מגיבים אחרים.
זו הצגה שקרית וצבועה שנועדה לומר לאנשי "הארץ"
אני אחד מכם וכנראה האיש הצליח.
אהבתיאהבתי
מהשנייה ששמענו על השריפה בצ'ילה קיווינו: רק שזו לא תהיה (וזו בטוח תהיה) תוצאה של מטייל ישראלי רשלן.
אין לי כמובן שום מושג על מידת אשמתו של המטייל המדובר, אך הרשלנות והזלזול בחוקים, בבטיחות ובזהירות בסיסית בקרב מטיילים ישראליים בדרא"מ היא מכה של ממש. קצת בהמשך המסלול התרמילאי הרגיל ישנו פארק בשם פיצרוי ובו שלטים נגד השארת פסולת בספרדית (השפה המקומית), באנגלית (עבור מרבית התיירים) וגם, כן, בעברית, עבור המטיילים היותר בעייתיים.
יש הוראות אש מאוד ברורות בטורס דל פיינה, וגם הוראות בקשר לפסולת. בין אם הטישו היה שלו או לא, מאיפה הרעיון התמוה שצץ בראשם של מטיילים אחרי צבא רבים להדלקת טישו במקום מלא צמחייה שסובל מרוחות עזות (לא אחת של 90-110 קמ"ש)?
אהבתיאהבתי
אביו של המטייל סיפר שהטישו שימש למטרות היגייניות והוצת מסיבות היגייניות ( לא כדאי לפרט). השאלה היחידה היא , מדוע לא וידא שהאש כובתה.
אהבתיאהבתי
מנהג פסול בכל מקום ללא קשר לכיוון הרוח או עוצמתה.
לפני כעשרים וחמש שנים נשרפה ממש כך ונכחדה למעשה נאת המדבר עין אום-אחמד (לא רחוק מנואיבה), אותו ארכיטיפ ישראלי, אותו נייר טואלט ואותה שריפה אווילית לחלוטין.
עדיף בהרבה לקבור.
אהבתיאהבתי
לפני שנה או שנתיים בקיץ קרה דבר דומה בגולן, על ידי חובבי טבע ירוקים לחלוטין, או זה לפחות מה שסיפרו עליהם. אני עייף מכדי למצוא את הלינק
אהבתיאהבתי
אפשר לאמץ את החוק של האיסיים- כולם עם טוריה להטמנת צרכים 24/7 ….פק"ל אישי שאסור שתתפס בלעדיו.
אהבתיאהבתי
מהיום כשאראה אדם עם טוריה , אדע לאן מועדות פניו.
אהבתיאהבתי
פיתוח הרעיון -נניח שאורח בביתך שואל היכן השרותים. תן לו טוריה ושלח אותו לחצר.
אהבתיאהבתי
אני מבינה מה היה קו המחשבה מאחורי זה, אבל זה רעיון מטומטם – עושים את זה בשטחים מדבריים אולי (גם שם אפשר פשוט לטמון בחול), אבל לא באזורי צמחיה, ובטח לא באזור עם רוחות של 90 קמ"ש, שהצליחו להעיף ברוח גם אותי על תרמיל ה-8 קילו שעליי.
מה גם שיש נהלים להדלקת אש בפארקים.
אהבתיאהבתי
אם רק היית עוברת על התגובות…
אהבתיאהבתי
אם רק היית עוברת על התגובות…
אהבתיאהבתי
V, את יכולה להפיל את אחד התאומים.
אהבתיאהבתי
היא מעדיפה יעוץ דיסקרטי מרופא מומחה על עצות פומביות של אחד ממגיביה האנונימים.
אהבתיאהבתי
איזה מהם? תאום מס או תאום כוונות?
אהבתיאהבתי
התאומים אינם זהים.
אהבתיאהבתי
מעריב עם תמונתה של לי זיתוני ליד שם העיתון והפנייה לידיעה שהנהג שפגע בה (וברח מהארץ לצרפת) נתפס שם נוסע במהירות 156 קמ"ש. הוא קיבל קנס ושוחרר.
מזעזע שהשניים האלה, שהרגו צעירה ישראלית וברחו מכאן (תוך שהם נוטשים את התינוק של אחד מהם אצל המטפלת), ממשיכים להשתולל ואף אחד לא עוצר אותם. אני מקווה שהתקשורת כאן תעשה קצת יותר רעש בנידון. לחץ ציבורי יכול להביא ללחץ של ישראל על רשויות צרפת, ואולי בסופו של דבר לתוצאה כלשהי בסיפור העגום הזה.
מזלה של לי הוא שהיו לה חברים כל כך מסורים, שממשיכים להעלות את הנושא שוב ושוב בכנסים ומפגשים שנוכחות בהם דמויות צרפתיות בעלות השפעה.
אהבתיאהבתי
אכן, מזל גדול.
זה המזל של משפחתה אולי.
אהבתיאהבתי
ליהרג על ידי אנשי עולם תחתון בתאונה זה מזל, אבל רע מאוד
אהבתיאהבתי
לחץ של דעת קהל ישראלית
לא יעשה כלום בצרפת. אולי
רק יזיק לנושא שבגינו לוחצים.
אהבתיאהבתי
"ואם הנשים כל כך משמעותיות ושוות זכויות בחברה החרדית, מדוע הן לא עצרו בגופן את הגברים החמומים מלהוציא את הילדים הרכים לדגמן שואה בחוצות ירושלים במוצאי שבת? איפה הן בדיוק?"
אה, אולי הן פשוט חושבות בדיוק כמו הגברים שלהן? איפה כתוב שרק גברים יכולים להיות חמומים? באופן אישי אני מכירה לא פחות נשים קנאיות-חמומות-לא הגיוניות מאשר גברים. גברים אולי יושבים יותר בכלא, אבל אין להם בלעדיות על פנאטיות.
לא יודעת מה גורם לחלק גדול מהציבור החילוני להתייחס לחרדים כאילו הם קהילה הכוללת בעיקר גברים, שבה נשים הן הערת שוליים. סתם שתדעו: 'חברת הלומדים' למשל עליה אתם כה מקוננים היא המצאה נשית כמעט לחלוטין. נשים מתחזקות אותה, מתדלקות אותה, ונאחזות בה בציפורניים. אין לכם מושג כמה נשים מוכנות באמת ובתמים לחיים בתנאי צמצום דרסטיים כשעול הפרנסה עליהן (תתפלאו, הרוב ממש לא מקבלים השלמת הכנסה וגם ה-800 שח מהדתות זה לא גליק כזה גדול – בוודאי לא סיבה לעודד את בן הזוג להמשיך בכולל ולא לצאת לעבוד) וכן, אני נמנית על הנשים הללו. אני לא קיצונית כמו מכרות שלי שממש עוקבות בשבע עיניים אחרי הלימוד של הפרטנר, אבל אני בהחלט דואגת להבהיר שאם האושר שלי מעניין אותו, הוא מתבקש להמשיך בלימודיו עד להודעה חדשה. וגם לי אין דירה משלי, משכורת שמנה במיוחד, או יכולת לממן אפילו בית קפה פעם בחודש. So what? אני משלמת ארנונה ומיסים בלי שום הנחה, ובמה אני בוחרת לחסוך זה ענייני בלבד.
אהבתיאהבתי
זוזו הצידה, אני עומד להטיל ספק בהיותה של הכותבת אישה חרדית.
מוכנים, הנה אני מטיל.
הופה!
אהבתיאהבתי
ברגע שדמות כלשהי מתבטאת ברהיטות ובשפה מתקדמת,
לא יתכן שהיא חרדית.
כי חרדי יכתוב רק בפאתוס ובאופן מיושן, וידקלם קלישאות:
זו לפחות ההנחה הנובעת מדבריך, ומעוד כמה פה
שתמיד "מטילים ספק" בחרדיות הכותב, אם הוא כותב ברור.
אהבתיאהבתי
הכוונה למבנה השפה, ושימושים לשוניים, לא בהכרח שפה ברורה או לא. במידה ומאי חרדית, היא כזאת שקוראת תקשורת חילונית, ובוחרת שפת ביטוי של בלוגרית חילונית ילידת שנות השישים.
אהבתיאהבתי
אני מהמר על חוזרת בתשובה.
איך עשית את התארוך? פחמן 14?
אהבתיאהבתי
פחמים מהמנגל, נשארו לו משבת.
אהבתיאהבתי
מה אתה יודע, אנ פרופ' היגינס של שפת המגיבים.
אהבתיאהבתי
"הממ.. מלים כמו 'מקוננת' אבל גם 'So what', דירה בשכירות, ממעטת לשבת בבתי קפה – חילונית ללא ספק, דרום ת"א-יפו, בציר 68 – או אולי 70?"
אהבתיאהבתי
לא חוזרת בתשובה – נולדתי חרדית והתחנכתי אך ורק במוסדות הלימוד של בית-יעקב. מספיק דוסי-אותנטי בשבילך?
כל היתקלות שלי- וירטואלית או במציאות – עם חילונים, רק משכנעת אותי יותר שאולי החרדים לא מכירים מספיק את החילונים, אבל זה כלום לאיך שלרוב החילונים אין מושג על החרדים.
אהבתיאהבתי
מאי זה השם שנתנו לך הוריך החרדים?
אהבתיאהבתי
כי ברור לגמרי שכל אחד ואחת מהמגיבים כאן משתמש בשם הפרטי האמיתי שלו, נכון, תחיה? הרי אין מצב שאני קוראת לעצמי ככה משום – בואו נתפרע – שאולי נולדתי בחודש הלועזי הזה?
אהבתיאהבתי
מאי מתוקה, חשבתי גם על האפשרות הזו, פשוט בד"כ חרדיות נולדות בסיוון ולא במאי. את יותר מידי נשמעת כמו ה"אני חילוני גמור" ואחיו ה"אני ד"ל", חוץ מההבדל הקריטי שאת מנסה להגן על הקבוצה שאת כנראה לא באמת שייכת אליה, ולא לתקוף אותה. זה מקסים בעיני. השיח בחברה שלנו כל כך מגזרי, כל אחד מרגיש חובה להגן על כל פושע שבמקרה שייך למגזרו ואת באה ומנסה להגן על אחת הקבוצות השנואות ביותר בישראל כיום. אני באמת מעריכה אותך, דווקא בגלל שאני לא מאמינה לך שאת חרדית. יישר כח גדול :lol:.
אהבתיאהבתי
תחיה – קודם כל, יובהר: נולדתי בכלל בחורף. נתתי את הדוגמא על חודש מאי רק כסיבה אפשרית שיכולה הייתה לגרום לי לבחור את השם הזה. למעשה יש סיבה אחרת, לא פחות פשוטה, אבל אין לי כוונה לפרט אותה כאן כי זה באמת לא עניינו של אף אחד. סתם שתדעי – השם האמיתי שלי נשמע דתי הרבה פחות מ'תחיה'. אנשים בדרך כלל שואלים אותי אם חזרתי בתשובה רק בגללו, ואני צריכה להסביר שוב ושוב שלא, ההורים שלי, תארו לכם, פשוט אהבו את השם. ואף אחד לא זרק אותם מבית הכנסת בגלל זה.
שנית: אני שמחה שאת מייחסת לי מניעים כה אציליים, אבל מעולם לא טענתי לכזאת רמה של ואהבת-לרעך-כמוך. אם אני משחררת קיטור, זה כי *אני* מעוצבנת. צר לי.
ויש המון חרדים שמקריאת כמה שורות שכתבו אי אפשר לנחש שהם חרדים. הקרניים לא עוברות כל כך טוב בטקסט, למרבה הצער.
ואחת ולתמיד: אני ממש לא ליברלית. ליברליות מעמידה בראש סדר העדיפויות את האדם וזכויותיו, הדת – את האלוקים וחובות האדם אליו. ובכל סולם ערכים, כידוע, יכול להיות רק נומרו אונו אחד.
אהבתיאהבתי
מהר: כמה זה קוסינוס של 0?
אהבתיאהבתי
הדמות של "מאי", החרדית הליברלית, היא מצויינת. ההסתמכות על מסכת "המיסטיקה הנשית" פוגעת באמינות.
אהבתיאהבתי
מעניין שאותן תחושות מתעוררות לחילוני שנתקל בחרדי.
אהבתיאהבתי
כל מי שהייתה איתך בבנות יעקוב
פעילה באינטרנט? גם ילדייך? אם
יש לך? כולן מדברות כך על הבעל?
גם הבעל משוטט באינטנט? תחת
פיקוחך? האדנות נשפכת ממך לכל
הכיוונים. בגילי למדתי שהכל ייתכן
אולי את באמת חרדית מהאהרלך
אבל לטעמי הסבירות גבוה שאורן
והקפטיין צודקים.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב, עובר אורח. תסלח לי על כך שאני לא צמודה למחשב 24 שעות ביממה, כך שנאלצת לחכות לתשובות.
איפה, במה שכתבתי, מופיעה טענה שרוב החרדים משוטטים באינטרנט? וממתי, אם מותר לשאול, כל החרדים הם 'רב אהרלך'? אני חרדית ממוצא מזרחי שעד גיל די מאוחר בכלל לא ידעתי שקבוצה כזאת קיימת. חילונים, לעומת זאת, הכרתי מגיל אפס – גדלתי בעיר חילונית.
כן, יש לי, כמו להרבה חרדים (ממש, ממש לא כולם) חיבור לאינטרנט. להרבה חרדים גם אין אינטרנט. אז מה? שוב – למה לצבוע את כל החרדים במברשת אחת? זה לא ילך, זה רק מוציא טיפש את מי שמנסה.
אני לא מייצגת אף אחד חוץ מאשר את עצמי, אבל בתוך אחת שגדלה ומתגוררת בציבור החרדי (כיום אני גרה בעיר חרדית מובהקת, בניגוד לעיר הולדתי החילונית) עובדת בציבור החרדי, ושרק משפחתה הקרובה משני הצדדים מונה כמעט מאה איש (הורים, אחים, אחיות ואחיינים) מכל הזרמים החרדים כמעט, נדמה לי שיש לי גישה למדגם מייצג יותר מרוב החילונים שמכירים את החרדים מהתקשורת, סוכן מכירות חרדי מעצבן אחד שנתקלו בו פעם, ואת הבן דוד של האישה שחזר בתשובה והפך חסיד ברסלב. (לא מדברת אליך אישית – אולי אתה מכיר יותר. אבל ככלל, זה עומק ההיכרות של החרדים)
ושאלה אחת לסיום לכל אלו שמיד ידעו לזהות ברוב תבונתם את העובדה שאני פשוט-לא-יכולה-להיות-אמיתית: כמה נשים חרדיות הכרתם בחייכם? ואם הייתה לכם אותה רמת היכרות עם זן בוטאני מסוים, הייתם ממהרים לחרוץ באותה מהירות את דינו של צמח המתיימר להשתייך לזן הזה?
(כן-כן, בוגרת בית יעקב השנייה שמסתובבת כאן תמהר להגיד שהיא הכירה דווקא הרבה. במוסד שהפריד בין אשכנזים וספרדים. תסלחי לי שלא אקח את מכרותיך כמייצגות, על אף שאינני מפקפקת ברוע שלהן ובטיפשותן. אני מה שאת קוראת 'פרנקית' בעצמי ובמחזור שלי בתיכון היו יותר מזרחיות מאשכנזיות, בלי שום הפרדה. זה לא מייצג, נכון – אבל גם התיכון שלך ממש לא)
אהבתיאהבתי
עכשיו תגידי מהר: צחי בוקששתר שם שרימפס ושום בסושי
אהבתיאהבתי
"השרוף" זו טקטיקה שמוכיחה את עצמה שוב ושוב
אהבתיאהבתי
חרדית עם פרטנר (?)… מהסוג שמזמין צ'יזבורגר כשהבעל חוזר מתפילת מנחה
אהבתיאהבתי
הפרטנר מבשל. שכחת?
אהבתיאהבתי
בודאי לומד בישיבה של בטי פרידן
אהבתיאהבתי
באיזו רשות אתה שם מילים בפי ואחר כך מתנצח איתי בעטיין? אין לך בושה?
זה שהיא כותבת סביר וקולח – סבבה. היא יכולה גם להיות דוגמגישה במראה, לביאה במיטה, חיים כהנית במטבח ובעלת פרופסורה בפיזיקה. זה לא ענייני.
הספק בחרדיותה נובע לא מהסיבות הדלוחות שמנית אלא בשל חוסר הקוהרנטיות הקיצוני שבכתוב. זה פשוט לא מתחבר.
עכשיו קח את העלבון המפוספס שלך וחפש מי ינענע אותו. חצוף.
אהבתיאהבתי
רק מטיל ספק? וואו, זו התקדמות.
אהבתיאהבתי
גיליתי זן חדש- חרדית לייט בלי פילטר.
אהבתיאהבתי
להוסיף ביצה?
אהבתיאהבתי
אולי זאת סיון רהב מאיר בכלל?
אהבתיאהבתי
כך כתבה מרים קוסמן בג'רוזלם פוסט, וכאן מתורגם לעברית:
"
על נשים, גברים והאוטובוסים שביניהם
מאת מרים קוסמן
אני יודעת שאני אמורה להרגיש קרבן לדיכוי, זלזול וביזוי, אבל מה אם אני לא?
מכרה שלי, שכותבת בעיתון נשים חילוני פה בארץ, התקשרה לשאול אם אהיה מוכנה לשוחח על הנושא הלוהט של היום.
"אני רוצה לשמוע איך את מרגישה שמשלחים אותך לחלקו האחורי של האוטובוס, שהופכים אותך לבלתי נראית, שרבנים שולטים בחייך. אני רוצה לשמוע את הקול האמיתי שלך."
"יהיה בסדר אם 'הקול האמיתי' שלי יגיד משהו אחר?" שאלתי אותה במייל.
אני לא בטוחה שהיא שמה לב לאירוניה בתשובתה כשהיא ענתה: "אנחנו לא רוצים סיסמאות. אנחנו רוצים את האמת!"
אז מהי האמת? אני יודעת שאני אמורה להרגיש קרבן לדיכוי, זלזול, וביזוי, ואולי אפילו אומללה הנתונה למנהיגות פטריאכלית, ומגורשת לירכתי האוטובוס על ידי פנאטים לובשי שחורים, עבותי זקנים וטרופי מבט. אבל מה אם אני לא? בתור אישה חרדית 'עם תעודה', המתגוררת בלב שכונה חרדית ומבלה חלק ניכר מהשבוע בהוראת מחשבת ישראל למאות סטודנטים ישראלים חילוניים, אני מרגישה הרבה פעמים קצת סכיזופרנית – כאילו שרגליי עומדות בשני עולמות.
וכמו כל מי שנע בין שתי תרבויות שונות, גיליתי שמה שרואים מכאן, אי אפשר לראות משם. איש אינו יכול לראות את מערכת הערכים של הזולת מבעד למשקפיים שלו עצמו.
לכן לא הופתעתי מהנחת היסוד שלה שכך אני אמורה לראות את המצב – מנקודת מבטה, זה ההיגיון הצרוף. אבל אני עדיין מתלבטת אם היה בסדר בעיניה אילו 'הקול האמיתי' שלי לא היה רואה את האישה החרדית, אלא את הנשיות בכללה, כ"מגורשת לחלקו האחורי של האוטובוס"?
גברים ונשים תופסים לעתים בצורה שונה את הדינמיקה הגברית/נשית. נשים, כך נראה, מעדיפות שמערכת היחסים הגופנית תשקף ותבטא עומק נוסף בקשר רגשי או נפשי. אנחנו אוהבות גם מחויבות זוגית, ועדיף מוקדם ממאוחר. אולי לא כולם ישמחו לשמוע, אבל לנשים נשמע כאילו הגבר הבלתי מתחייב אומר, למרות הצהרות האהבה שלו, "אני רוצה להשאיר את הדלת האחורית פתוחה רק למקרה שתעבור כאן מישהי שתעשה אותי יותר מאושר ממך".
הגברים, לעומת זאת, נוטים יותר ליהנות מחיבור גופני טהור שאינו מלווה בשום מערכת יחסים רגשית שהיא (או כפי שאמרה אחת התלמידות שלי, תעזבי מערכת יחסים, לפחות שהוא ידע איך קוראים לי!).
ביטוי לדבר נוכל למצוא על פי תורת הסוד היהודית, שמניחה שהעולם הגשמי מקביל לעולם הרוחני – האברים הזכריים הם חיצוניים, והנשיים פנימיים. האישה פשוטו כמשמעו מכילה בתוכה את ההתנסות, בעוד שלגבר יש יכולת להחצין לגמרי את ההתנסות, ולהותיר את ה"אני" שלו מחוץ לתמונה.
אז מה עושות הנשים עם התשוקה הטורדנית הזאת לבלעדיות, מחויבות ומערכת יחסים עמוקה, בעולם שבו כל זה נראה במקרה הטוב כמוזר ונאיבי ובמקרה הגרוע כסימן לדיכוי מיני? התשובה היא שהן קוברות אותה עמוק בתוכן ויוצאות לפלס את דרכן בעולם של גברים. הדבר האחרון שהיא צריכה הוא שיחשבו עליה שהיא "תקועה".
מעניין לראות כיצד המציאות הזאת באה לידי ביטוי ביהדות. בדינמיקה מרתקת, ההלכה רואה בפרספקטיבה הנשית למערכת היחסים את הגישה האידיאלית, ועורכת תוכנית שתקרב את הגברים לפרספקטיבה הזאת. שמירת העיניים מלמדת את הגבר על בלעדיות במערכת יחסים. הכתובה מלמדת אותו לקחת אחריות ולהתחייב. המחזוריות של קרבה/ריחוק בטהרת המשפחה עוזרת לבני הזוג לפתח קשר נפשי, וכן לספק מסגרת שתשמר את הקסם וההתרגשות בנישואין. מה שהיא אולי יודעת באופן טבעי, הוא רוכש דרך משמעת.
לאפשרות שניתנת לפרספקטיבה הנשית להשפיע על החברה קיימות השלכות רבות. קייט בוליק דנה בכך במאמר שנכתב במגזין אטלנטיק: "בחברות שבהן הגברים עולים במספרם במידה ניכרת על הנשים", היא כותבת, "הנשים זוכות ליחס מכבד ולהערכה, ומשתמשות בכוחן הזוגי החזק כדי ליצור קשרים אוהבים ונאמנים עם בני זוגן ומגדלות משפחות. שיעורי הבגידות והגירושים נמוכים."
בעוד שבוליק תולה את יכולת ההשפעה הנשית בדמוגרפיה, יש דרכים נוספות לגרום לכך שהחברה תצמח בכיוון של פנימיות ואהבה, הכיוון אליו נמשך באופן מסורתי קולה של האישה.
אחת הדרכים היא לעמוד בגבורה מול מה שקורה לכולנו, כשאנחנו מזלזלים בהשלכות של אובדן המוסריות המינית. המחיר גבוה מאוד – לנו, למערכות היחסים שלנו ולחברה בכללה. נאמנות לקול הנשי לא קלה בעולם ששולל אותו, או גרוע יותר, לועג לו בתור דבר שאינו בר השגה. אבל ההלכה עוזרת, ולפעמים גם מבנים חברתיים.
כדי לתת לעמדה הזאת לבוא לידי ביטוי דרושות מחויבות ומשמעת. גברים שיקבלו אותה עליהם לא יוכלו ללכת לכל מקום, לא יוכלו לעשות כל דבר (וגם לא לשמוע כל דבר). ברור לעין כל שהגברים החרדיים, על מעיליהם הארוכים, נוטים להתלבש בצורה צנועה אפילו יותר מהנשים החרדיות, מה שאולי מחזק את הנחת היסוד לגבי הפרספקטיבה הנשית על אינטימיות.
האם ישיבת נשים בחלקו האחורי של האוטובוס היא אמצעי ההגנה הטוב ביותר לגישה הזאת? זו סוגיה הנתונה בהחלט לדיון. אבל הדיון הער הזה נערך בתוככי החברה שמחויבת למערכת ערכים מסוימת – ושבה אנשים לא מעוניינים להידחק יחד עם בני המין השני בנסיעת אוטובוס.
בהחלט לא ראוי להטיף מוסר לנשים שבוחרות לשבת בחלקו הקדמי של האוטובוס, אבל לא מדובר כאן בנשים מדוכאות שמחכות לרוזה פארקס שתשחרר אותן מהמנהיגות השוביניסטית הפטריאכלית. מדובר בגברים ונשים שנמצאים באותו צוות – ונאבקים לשמור על חיבור עם האני הגבוה שלהם.
*מאמר זה פורסם במקור בג'רוזלם פוסט
"
אהבתיאהבתי
״תור אישה חרדית 'עם תעודה', המתגוררת בלב שכונה חרדית ומבלה חלק ניכר מהשבוע בהוראת מחשבת ישראל למאות סטודנטים ישראלים חילוניים״
טוב שהיא מודה על ההתחלה שהיא סוחרת דת, וריאציה של מחזירת תשובה. כן, כולנו יודעים שנשים רוצות קשר וגבריפ פיזיים. אין, כמו החרדים לדעת את כל רזי המיניות ואיך לבוא אל החילונים בעורמה. עדיין, לא רוצה לשבת בסוף. שישבו ה״גברים״ הנמושות שלכם בסוף. מלבד זה שהם מתגרים מאישה, מה בכלל עושה אותם גברים? הם הרי חיים כנטל על האישה , לא עובדים, ספק לומדים, ומשתמטים מהגנתם של ילדיהם שזה הבסיס לגבריות.
תמיד יהיו נשים כאלה שמוצאות את כל המילים להצדיק את הסטטוס קוו, במציאות גברים בטלים אכן אובססיבים לגירוי מיני. בשלב הבא גם תכסו את רגלי השולחן כי זה מזכיר לכם מין.
שלומי, לכו לעבוד.! אלף פעמים, לכו לעבוד!!! כל הסמטוכה הזאת היא מבטלה שגורמת לשיעמום ושיעמום שגורר עברה.
אהבתיאהבתי
"לכו". אוי, הסטיגמות.
כבר הבאתי כאן: על פי נתוני הלמ"ס שהובאו בעיתון הארץ 52% מהגברים החרדים בין הגילאים 25-54 עובדים. וזה לא כולל את בני הגילאים הצעירים יותר והמבוגרים יותר, ואת אלה שעבודתם אינה נחשפת בסקרים או בנתונים.
אבל לעניננו –
המאמר של מאי כאן, והמאמר שציטטתי מדברים על נושא אחר לגמרי:
מה דעתן של הנשים החרדיות על "חברת הלומדים", על הישיבה הנפרדת באוטובוס, ועל יחסי גברים-נשים בכלל. שהרי כותרת הפוסט כאן, וכל ההמולה מסביב מניחה מראש שהנשים "מודרות".
אהבתיאהבתי
ראה נא גם ראה
אהבתיאהבתי
אני מסכים איתך שהנתון הזה נמוך מידי. אני מסכים ש"חברת הלומדים" אינה מורכבת מרוב "לומדים". אני חושב שהחברה החרדית – ובמיוחד הפלג (הקטן) של הסיקריקים – חיה באופן בלתי טבעי שגורם לתופעות חמורות אנושיות והלכתיות.
אבל – וזה העיקר כאן בדיון – בדרך של הסתה והכללות, שנאה והדרת האחר, דמוניזציה הגובלת באנטישמיות, לא נגיע לכלום. אלא אם כן הפתרון של שי ודרור יתקבל.
אהבתיאהבתי
אני מסכים איתך שבדרך של הכללות לא נגיע לכלום ואף כי זו אמירה מכלילה הנה כוחה יפה כמעט תמיד.
מה שחשוב שתבין זה שהתחושה בקרב חלקים גדולים מאוד מהציבור החילוני (ההוא, הרוב השקט) היא שככה או ככה לא נגיע לכלום כי בהידברות יש מו"מ ופשרות והחרדים, לא רק שאינם מוכנים או מסוגלים להתפשר, הם גם לא מבינים את תפקידה של הפשרה במנגנוני הדו-קיום. סתם בתור דוגמא, לכל חרדי שמציע לי לעשות אצלו שבת אני מציע לבוא לעשות אצלי שבת קודם. לא שציפיתי למשהו וברור לי לצערי שאפשרות כזו היא מחוץ למנעד האפשרויות של החרדים. אם תרצה זו תמצית האסימטריה.
וזה רק הבסיס, פועל יוצא מזה (ואולי גם מאי העבודה? אולי) הוא ההקצנה המטופשת וחסרת האחריות שאת פירותיה הבאושים אנחנו אוכלים עכשיו מכל כך הרבה כיוונים שקשה לי בכלל להתחיל לספור.
ואגב, 52% עובדים הוא לא סתם "בלתי מספיק" כדבריך, הוא שערורייתי מכל כיוון שלא תסתכל עליו ואני מעז לומר גם – למרות בורותי – גם חסר תקדים.
ואגב (#2) הרוב החילוני – אנחנו נוטים לראות את המאזן הדמוגרפי ואת מגמותיו כאילו הוא מחויב המציאות, כאילו שמונה צאצאים למשפחה הם עניין מקובל ורגיל ושגור. אני מציע לך לבדוק מה היה אחוז הריבוי הטבעי אצל החרדים טרם הועלו קצבאות הילדים אי אז לפני שהועלו קיצבאות הילדים לפני שלושים ארבעים שנה ככה (גם של הבדואים אם זה חשוב לך). נדמה לי שתתפלא לראות שהממוצע אז היה פחות מארבעה ילדים למשפחה. זה אולי יכול ללמד אותנו מה תהיה המגמה הדמוגרפית אם הקיצבאות יקוצצו (כי פשוט יהיו יותר מדי קיצבאות לתת ופחות מדי מקורות לקחת מהם)
אהבתיאהבתי
כדאי לבדוק גם את אקסיומת "הרוב החילוני" שאתה חוזר עליה.
רק 42% מהאוכלוסיה היהודית בישראל מגדירים את עצמם חילונים, כפי שדובר כאן פעם.
אהבתיאהבתי
זה נכון. האם אני חילונית? אני בוגרת מוסד של העדה החרדית (נטורי קרתא) ברח׳ חיי אדם במאה שערים וקרית צאנז בירושלים וגם למדתי בבית יעקב של החינוך העצמאי. הסיבה שהתנתקתי מהעולם הזה היה הגילוי המפתיע שהסמינר שהייתי אמורה ללמוד בו בירושלים מחולק לשניים אשכנזי וספרדי. ואני פרענקית. זה היה המקור לעזיבה שלי את העולם החרדי ואחר כך לשלילה מוחלטת שלו. אבל לרגע אני לא מגדירה את עצמי כחוזרת בשאלה. אני כמו רבים מהמזרחים מסורתית.
אהבתיאהבתי
נובמת
אז תתייחס מצדי למושג רוב "לא חרדי", להלן – חילונים גמורים, מסורתיים ודתיים לייט כרוכים בחבילה אחת.
הולך?
אפשר להמשיך?
אהבתיאהבתי
אני רק הערה: הקבוצה המכונה סיקריקים אינה דוגלת באידאל המכונה חברת הלומדים כלל ועיקר.
אהבתיאהבתי
יש הסכמה רחבה בפורום שמאי היא דמות מפוקפקת ולא אמינה. כבוגרת בית יעקב בעצמי אני מטילה ספק אם היא באה מבית חרדי קלאסי. אפילו נניח שבעלה אכן תלמיד חכם, אלה הם במיעוט שלא מעידים על הכלל. רובם בורים ועמי ארצות. כמובן שכל נערת סמינר מחונכת לאידאל של חברת הלומדים, אז מה? האם יש להן כלים לחשיבה ביקורתית? למה אתה מתרשם משטיפת מוח?
אהבתיאהבתי
יש הסכמה רחבה בפורום?
אתמהה
יש הסכמה בין אלו שדיעותיה של מאי היו להם לצנינים, זו הסיבה שבגללה היא זוכה ממכם לטיפול מסור ולניתוח פילולוגי מגובה בלשון הבלתי נמנעת בלחי של כל אלה שלא באמת יודעים להתמודד עם מה שהיא כותבת במקום עם מי ש(לכאורה) היא.
תנסו אשכרה לענות למה שהיא כותבת, זה דווקא כיף אחרי שמתרגלים. ואם בכל זאת לא, לי אישית נראה עדיף לעבור הלאה, למה מה.
אהבתיאהבתי
אתמהה, האם מרים קוסמן ממשפחתו של המשורר והפרופ' ליהדות החרדי- אדמיאל קוסמן.?לקוסמן יש מוניטין גם בכתיבת שירים ארוטיים. והומו ארוטיים.
אהבתיאהבתי
אדמיאל קוסמן "חרדי"?!…
ממרומי הקתדרה שלו כפרופסור בבית מדרש רפורמי בברלין שבגרמניה
הוא יתפוצץ מצחוק למשמע ההגדרה שלך.
אהבתיאהבתי
אנשים שנפגשים אתו דרך קבע יודעים לספר שאינו סגור עם עצמו, אוהב להיות בכל העולמות, והוא מעין חרדי נאור.
אהבתיאהבתי
כלומר, "בתחילת דרכו" היה מקורב לרב שג"ר (הכי רחוק מחרדי שרק אפשר),
והיום הוא קונסרבטיבי רפורמי.
ממש "חרדי". נאור – מפרגן לו את התואר הזה. מזה הוא לא יתפוצץ מצחוק.
אפשר לפעמים להגיב: "אה, נכון, טעיתי".
אהבתיאהבתי
http://www.haaretz.co.il/misc/1.790979
אהבתיאהבתי
אדמיאל קוסמן הוא לא חרדי ולא רפורמי. הוא מזרחוניק מבר אילן כיום מחפש את עצמו בבירת הגייז העולמית, ברלין המעטירה. דווקא בשבוע שעבר קראתי שני ספרים שלו, מסכת גברים ומסכת השים, קריאה סקסואלית של טקסטים מן המדרש והתלמוד.
מרים קוסמן נשמעת יותר קרובה ליהדות הקונסרבטיבית האמריקנית שמושפעת מהפרוטסטנטיות האמריקנית. באמריקה יש תופעה רחבה של נשים משכילות שהיו בעברן חלוצות של המאבק הפמיניסטי בשנות השישים והשבעים, שינו את עורן וכיום מטיפות לנשים להיות קנות וחסודות ולוותר על הקריירה לטובת הגבר. אצל היהודים המסר עבר עידכון, הרי האישה היא המפרנסת. בכל זאת אותה צייקנות נשית שרק אנשי בטל, נמושות שחוץ מזה שהם נולדו עם איבר מין גברי אין בהם דבר מהגבריות, מתרשמים מהן.
אהבתיאהבתי
בירת הגייז היא סן פרנסיסקו.
אהבתיאהבתי
תעדכני.
אהבתיאהבתי
בדקתי
אהבתיאהבתי
איך ניתן לכתוב שמרים קוסמן קונסרבטיבית, כאשר היא מגדירה את עצמה בכתבה כך:
"אישה חרדית 'עם תעודה', המתגוררת בלב שכונה חרדית".
אהבתיאהבתי
הסגנון שלה ערמומי וחלקלק כמו הרבה מיסיונרים חרדים
אהבתיאהבתי
ושוב (החלף ב)
אהבתיאהבתי
החלף מאי בקוסמן
אהבתיאהבתי
ושוב כ<הכנס פיסקה בלתי נמנעת כלשהי על היותי חילוני גמור, אתיאיסט גמור וכו'> אני מוצא את עצמי נדהם מהקלות שבה אתם מדלגים על הצורך להתווכח עם תוכן דבריה של מאי ע"י שימוש בטכניקת הניתור הנדושה מכל: הטל ספק בכותבת.
חזקי ואמצי מאי, העובדה שאת לא מתאימה להם (כרגיל בדיונים מסוג זה – אותו "הם" בלתי נמנע) לסטיגמות ולתבניות, צריכה לשמש לך מקור לגאווה.
אהבתיאהבתי
לא תתפוס אותי באד הומינם. אבל אם באמת זהו המצב, ומי שכתב הוא מתחזה – האין די בכך כדי שלא להתייחס לדבריו?
אהבתיאהבתי
תומר, על תעשה אותי מה שאני לא.
כשאדם מדבר, קובעות לא רק המילים
גם הטון, גם הגוף. בכתב יש מילים
וחיבורים ומשמעויות.זכותי המלאה
להתייחס לכל מה שהיא כתבה. עדיין
לא קבלתי תשובה לשאלותי. כי פשוט
קשה לחבר להן סיפור סביר. עניין
האינטרנט בבית חרדי פשוט לא הולך
טוב. לא מכיר חסימה שעוצרת את
כל מה שהרבי והרבצן רוצים לחסום
מהבעל והילד. הייתי גם שואל איזה
רבי חרדי התיר לה לשוטט ברשת
ולא לצרכי פרנסה? אם היא כאן
אפשר לקבל תשובות?
אהבתיאהבתי
חייל זקן – דווקא לתפוס אותך באד הומינם זה די קל, ואם הכותב(ת) אכן מתחזה, זו יכולה להיות סיבה טובה לא להתייחס רק שלהתווכח אודות מי שהיא במקום על דבריה לא כלול בדיוק בקטגוריית "להתעלם".
עובר אורח, אני לא עושה אותך למה שאתה לא, ולא עושה אף אחד לכלום. אני מתייחס למה שכתבו פה אנשים (ביניהם גם אתה? לא שמתי לב) שזה הרבה יותר מהיחס שמאי זכתה לו פה.
כמובן שזכותך המלאה להתייחס למה שאתה רוצה (כמובן שגם זכותי אגב, ובכל זאת אתה מתרעם), אבל התביעה שלך לאמור "אפשר לקבל תשובות" (בעניין הפרופיל האישי של מאי) היא מעט חצופה שלא לומר מתפנקת.
וכמו תמיד השאלה היא מה אתה רוצה. לאכול את הענבים או לריב עם השומרת.
אני לא חושב שאני שוחה בעולם החרדי ובמכמניו יותר טוב מהחילוני הממוצע אם יש כזה דבר, ובכל זאת אני יודע שההבדלים בין קבוצות שונות בעולם החרדי הם גדולים מספיק כדי למצוא בו גם בתים עם טלוויזיה ואינטרנט וגם ר"ל אישה שיודעת להגיד "מקוננת" ירחם המקום. ואם לא? אז לא, ביג דיל, לעבור הלאה (לא להתייחס שהמלצתו הנבונה של חייל זקן לעיל) נראית לי אופציה הרבה יותר הגונה והגיונית מההתפלשות הנרגנת הזו.
אהבתיאהבתי
כהמלצתו (של חייל זקן וכו') ולא שהמלצתו
אהבתיאהבתי
תומר, תודה על ההגינות. נחמד לשמוע גם קול אחר בליבו של מיצג הדיסוננס הקוגניטיבי שמועלה כאן.
אהבתיאהבתי
תומר הוא עצמך ובשרך.
אהבתיאהבתי
והרי לכם, היה שווה לחכות לנימוק אינטיליגנטי, סדור ומסודר ומובנה וקולע אל שורש הסוגייה כחוט השערה.
על החתום
תומר, כלומר מאי, כלומר… רגע… רק רגע…
שיט!
אהבתיאהבתי
התחזות במרחב שאנו פעילים בו אינה מעשה פסול. המיקרה של החרדית הנאורה גרר הרבה תמיהות לא בגלל העמדות שהובעו בו אלא בגלל השפה, כפי שהיטיב לבאר מורי ורבי עובר אורח.
מה אין בה? שום ביטוי ו/או מטבע לשון מהמקורות. מה יש בה? עגה שמאפיינת תלמידות תואר ראשון חילוניות במדעי החברה. דוגמא: אשה חרדית תקפיד לקרוא לאדם שלו נישאה "בעלי" שכן אשה נקנית בשלושה דברים… אשה בעלת תודעה מגדרית חילונית תקפיד להמנע מהביטוי הזה, שלשיטת הפמיניסטיות יש בו השפלה, ותשתמש בתחליפים תקינים פוליטית כגון פרטנר ובן זוג.
אהבתיאהבתי
"והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי", זה הושע, לא בטי פרידן.
אהבתיאהבתי
מהירות הוצאת הלינק מהושע מוכיחה שיש מאחורי "מאי" (מאיר?) לפחות עוד אברך משי אחד.
אהבתיאהבתי
בארון הספרים היהודי שלי המשפט הזה מופיע בספר "שפתי הקוצצת".
אהבתיאהבתי
העדפת הביטוי "אישי" על "בעלי" מקורה בספר בראשית שם נאמר:
אהבתיאהבתי
תומר מכובדי,
איש או אישה חרדים לעולם לא יעשו שימוש בשם המפורש אפילו כשהם מצטטים. אם תמצא חרדי אחד לרפואה שמוכן לכך אני מחחייב להתגייס לסיקיריקים
אהבתיאהבתי
לכאורה גם תומר לא אמור לדעת אם מאי חרדית.
הבטחוןשלו מסגיר אותו.
אהבתיאהבתי
נייר לקמוס חלש למדי הייתי אומר, לכל הפחות בכל הקשור בהבנת הנקרא (וכי טענתי בביטחון שברור לי מה היא ומי היא מאי? לא ולא, טענתי שמה שהיא כותבת מעניין יותר ממה שהיא ואידך זיל גמור).
יש פה בוחני כליות ולב מוצלחים כל כך, בלשנים מומחים ומפולפלים, מקשי קושיות ורואי חן, פשוט להקיא מרוב נחת.
אהבתיאהבתי
HOW COME תומר ומאי כותבים בהפרש של 7-8 דק' ברוב הפעמים?
אהבתיאהבתי
לא רק פילולוגים, גם בלשים חדי עין של ממש נמצאו לנו ולא עוד אלא ששמם אפרים!!
הדיון הזה במי הוא מי הוא מיותר אפריורית וכבר היה לי לזרא, בכל זאת נדמה לי שאין מנוס מביאורים ולו למען יוכלו כל הבלשים החובבים לישון את השלאפשטונדה שלהם בשופי ובנחת.
אז ככה, לא מאי אני ולא בן מאי אלא תומר ולא עוד אלא שלמרבית ההפתעה שמי הוא תומר באמת ולא, נגיד, אפרים.
חפש תומר בבלוג, אפילו בפתיל הנוכחי אם תרצה, אם תעשה כן אולי תתפלא לראות שהיחס שלי לדת איננו קרוב, מגונן, מזדהה או אפילו סלחן. מה שכן, חשוב לי מאוד שדיון יהיה ענייני ולא לגופו של אדם. נדמה לך שמאי היא (הוא) מתחזה? סבבה לך ולבני ביתך עד דור עשירי אבל האם זה באמת חשוב? אם עצם ההתחזות לכאורה פוטר אותך לכאורה מהתייחסות לטקסט, מה קל יותר מ(תקשיב טוב!) לא לכתוב כלום, להתעלם? כמה פשוט ככה קל.
אתה חושב שמאי ואני אותו בנאדם? שוב סלובעד"ש אבל למה לנהל על זה וונדטה שכזו? ולא עוד אלא וונדטה שמוציאה אותך במקרה הטוב שטחי.
אהבתיאהבתי
אני באמת
אפרים.
אהבתיאהבתי
צודק לגמרי. כשהם עושים העתק-הדבק של פסוק כדי לדייק בנוסח, לעומת זאת, (מה, לא עלית על זה שאני לא יודעת את כל הושע בעל פה?), חוסר תשומת לב עלול לגרום לזה לקרות.
אהבתיאהבתי
מכל מלמדי השכלתי. המורה לתנ"ך, עם הארץ שכמותו, לא סיפר לנו שהושע היה בוגר שנה א בלימודי מגדר
אהבתיאהבתי
אילו היית בוגרת בית יעקב ולא בוגרת בית גוגל היית יודעת שלא מלמדים שם את ספר הושע. החרדים נוהגים בעניין לימודי תורה לנשים על פי גישת אלעזר:
הפרשנים הקלסיים, כמו רש"י, נימקו זאת בסכנה של גילוי מיניות שהתנ"ך מלא בה. ספר הושע הוא אחד הבוטים ביותר (הושע נצטווה לשאת זונה ולגדל בני זנונים) ולכן אין מלמדים אותו בבית יעקב.
אהבתיאהבתי
בתור בוגרת חמש יחידות בתנ"ך בבית יעקב שבו למדתי (כן, יש תיכונים חרדים שעושים בגרות. תתקשר למשרד החינוך אם אתה לא מאמין), תרשה לי לחלוק עליך. לא זוכרת אם למדתי את הושע או לא, אבל את תוכנית הלימודים קבע משרד החינוך.
אהבתיאהבתי
לא חרדית וזהו.
אהבתיאהבתי
"אבל אני בהחלט דואגת להבהיר שאם האושר שלי מעניין אותו, הוא מתבקש להמשיך בלימודיו עד להודעה חדשה."
ואת לא רוצה ללמוד?
אהבתיאהבתי
כל היום, כמוהו? ממש לא. אין לי אפילו שמץ מכושר הריכוז הנדרש. יש נשים שכן מסוגלות לכך, לדעתי, אבל טרם פגשתי במישהי ש*רוצה* את זה, על אף בתיאוריה אני מניחה שזה ייתכן.
אהבתיאהבתי
עוד פירכה. יש לך את כושר
הריכוז הנצרך ללימוד לפחות
כמו לרוב הגברים שאומרים
שהם לומדים ואת יודעת זאת
היטב. מי שלמדה בבית יעקב
ודאי שיכולה ללמוד לימודי קודש.
גם כאן משהו לא מסתדר לי עם
בוגרת בית יעקב והיו לי כאלו
בשכנות קרובה. מה גם דעתנית
יודעת עברית ומשוטטת ברשת.
לטעמי זו הצגה לא ברורה.
אהבתיאהבתי
'לומר שהם לומדים' כל אחד יכול. גם כן חכמה. בטח שאת *זה* אני מסוגלת לעשות. ללמוד? זה משהו אחר. אני בנאדם שקשה לו להתרכז הרבה זמן בנושא אחד, כמו שכל המורים והמורות שלי אי פעם נאלצו לגלות. מה בדיוק בקביעה האישית הזאת שלי לא נראה לך? אני לא מדברת על כלל הנשים החרדיות: שאלו אותי על עצמי, עניתי על עצמי.
אהבתיאהבתי
והוא, שילמד למען ה"אושר" שלך. כן כן.
כנראה שכל הנשים במגזר שלך, ללא יוצא מן הכלל, מרגישות כמוך וסובלות מקשיי ריכוז. אולי זה מהמים.
אהבתיאהבתי
כתבתי בפירוש שיש נשים שמסוגלות ללימוד הזה. (אימא שלי למשל, שבקיאה לא מעט בגמרא)
אני פשוט לא מכירה כאלה שמוכנות ללמוד גמרא – או כל לימודי קודש אחרים – מתשע בבוקר עד שבע-שמונה בערב (לפחות) עם הפסקה של 2-3 שעות בצהריים. אם יש כאלה, אני בעד שילכו וילמדו. למה לא?
ואל דאגה, הוא לא לומד למען האושר שלי שכן הוא הקדיש את רוב זמנו ללימוד הרבה לפני שהכיר אותי. זה שאני מאושרת שהוא לומד פשוט מדרבן אותו להמשיך לעשות את זה גם כשהמצב הכלכלי לא מזהיר.
אהבתיאהבתי
ונניח
רק נניח
שהיית מסוגלת
והיית חפצה (מאד מאד)
ללמוד מבוקר עד ערב?
האם אישך היה מחליף אותך, שנה את לומדת שנה הוא?
אהבתיאהבתי
זה הוגן בדיוק כמו מישהי עובדת שהתחתנה עם סטודנט לרפואה על דעת שזו חלוקת התפקידים בינתיים, ואחרי שנה החליטה שרפואה מעניינת גם אותה ומעכשיו והלאה הם ילמדו שנה-היא שנה-הוא, כי מה לעשות ומשאביהם הכספיים לא מאפשרים לימודים של שניהם בו-זמנית.
אם זה מה שהייתי רוצה, הייתי מתחתנת עם מישהו שמרוויח מספיק כסף בשביל לאפשר לי להעביר את זמני בלימוד תורה, או להבדיל ציור פרפרים, ירי בחץ וקשת, או השלמת תואר בפילוסופיה. גברים צוו 'והגית בו יומם ולילה', לא נשים. כך שבמקום להקריב עבור מצווה (מה שאני מאמינה שאני עושה עכשיו) הייתי צריכה למצוא גבר שמוכן לממן תחביב/הרחבת אופקים/אהבת ספר שלי. גם לגיטימי, אבל לא אותו הדבר.
אהבתיאהבתי
לגמרי לא אותו דבר. לימודי רפואה (או מקצוע אחר) יש להם התחלה וסוף לאחר שמסיימים אותם מתחילים לעבוד.
בלימודי קודש אין מימד פרקטי, לכן בעולם מושלם אפשר היה שאישך ילמד שנה אחת מבוקר עד ערב ואת תלמדי פחות (עם עבודה. כמו רוב החרדים בברוקלין, למשל), ולאחר מכן תחליפו.
"אם זה מה שהייתי רוצה, הייתי מתחתנת עם מישהו שמרוויח מספיק כסף בשביל לאפשר לי להעביר את זמני בלימוד תורה"
וסתם במקרה אין נשים חרדיות כאלה. שמעוניינות ללמוד תורה. אולי זה גנטי.
אהבתיאהבתי
זה לא גנטי, הכוללים פשוט לא משווקים את עצמם כמו שצריך לנשים.
אתה יודע, בתי קפה, חנויות בגדים, חיי לילה וכו'.
אהבתיאהבתי
לא הייתי מתייחס אלייך באופן אישי אלמלא היית מביאה את עצמך כדוגמה. וכיון שכך, ברור שאת אינך בובת הקש שניפחת. גלישה באינטרנט לאדם חרדי אסורה ביהרג ואל יעבור כפי שקראת בעיתוני ההשקופה, ולטובת הקוראים כאן שאינם מצויים בסחי: http://cbfc24.n1.gns.co.il/upload0708/20111118_9355627254_jpg.jpg
אז בבקשה, אשת אברך אדוקה עם אינטרנט? פחחח.
אהבתיאהבתי
תנו לאשכנזים לאכול אחד את השני. שתי המחנות שם ראויים אחד לשני. גם האשכנזים ה״הטובים״, אלה החילונים, עושים שימוש בשואה, אז מה ההבדל?
אהבתיאהבתי
השימוש בשואה (שלא לומר ילדים ושואה) מגונה, נקודה. לא משנה מי המשתמש.
אהבתיאהבתי
זה כמובן נכון, אבל מה שמצער כאן זה עד כמה קל לנצל את המניפולציה הכל-כך שקופה הזו. כל זב ומצורע שרוצה כותרת ראשית צריך רק להפיק מופע של חמישה אנשים עם תלבושות מפורים שעבר ואיזה מגן דוד צהוב עם האות J, וכבר הוא מקפיץ את כל העולם ואשתו למבול של גינויים וכותרות מזדעקות בזעזוע מזויף (הרי מי באמת מתרגש מזה אחרי כל הפעמים שעברו וכשכל-כך ברור שזו רק הצגה?). אפילו את נכנעת לתרגיל הזה ומקדישה לו חלקים נכבדים מהפוסט שלך. הם מקבלים את מה שהם רצו להשיג, רק אנחנו יוצאים הפראיירים כאן.
אהבתיאהבתי
החידה השבועית:
באיזה חבל ארץ אתם חושבים שצולם השלט הזה?
אהבתיאהבתי
Triste pero cierto
(-: כלומר )-:
אהבתיאהבתי
היכן צולם זה?
אהבתיאהבתי
זה צולם בפוטושופ
אהבתיאהבתי
זה צולם בחבל ארץ תל אביב, בסטודיו של ישראלי מחמד
אהבתיאהבתי
פטגוניה
http://blog.travelpod.com/travel-blog-entries/intheworld/1/1297034880/tpod.html#_
אהבתיאהבתי
אינדיד.
מה שאני אהבתי במיוחד בשלט, מעבר לברור מאליו שהוא ההתייחסות לשפה איזוטרית כמו עברית, הוא שבעוד באנגלית וספרדית מספיקות 3-4 מילים, לעברית הקדישו שני משפטים. ידעו עם מי יש להם עסק בכל המובנים.
אהבתיאהבתי
מעייף מאוד העניין הזה. הגויים יודעים בדיוק מאיזה זבל אנחנו עשויים. מדינה כה קטנה שגורמת לכל כך הרבה נזק, זה מדהים
אהבתיאהבתי
הטייל הישראלי המכוער קיים. צריך לזכור שלצידו חי בדו קיום הישראלי הפרקטי החדשני האחראי, האכפתי הבוגר, הסקרן והמציאותי.
אהבתיאהבתי
הוא אכן חי לצדו, אבל לא בדו קיום; הוא בד"כ משתדל להתרחק ממנו. לגבי האכפתי, הישראלי המכוער הוא האח שעושה בושות ושכדאי להמנע ככל האפשר מלהיות מזוהה אתו, אסור ללכת יחד אתו ברחוב וכדאי להסתיר את עצם העובדה שיש לו אותו שם משפחה. השאלה שבאמת לא נפתרה היא מהו היחס המספרי בין שתי הקבוצות האלה. לקבוצה האליטיסטית "ברור" כמעט תמיד שהיא מיעוט ואילו "המכוערים" הם רוב (כמובן, אדם שכותב שאנחנו "עשויים מזבל" מראה שהוא לא בדיוק ראוי להשתייך לאליטה כלשהי, אבל כך הוא תופש את עצמו). זה לא נכון: המכוערים הם מיעוט, גם האכפתיים הם מיעוט, והרוב הוא קצת כך וקצת כך – בדיוק כפי שהערסים (וגם האינטלקטואלים) הם מיעוט בארץ. אבל התחושה של מיעוט איכותי חשובה מאד לאליטיסטים, והם מוכנים להפוך את אחיהם לזבל – ובלבד שיוכלו להתנשא עליהם קצת.
אהבתיאהבתי
מה רע בהתנשאות מוצדקת?
אני לא מזהם את הסביבה, ואתה כן.
שנה דרכיך, תלמד ממני.
מלבד זאת אתה כותב ארוך מדי ומתנסח רע – הייתכן שאתה עמית שהם?
אהבתיאהבתי
vהתנשאות היא מכוערת (ולא מלמדת אף אחד שום דבר) גם כשהיא מוצדקת. במקרה הזה, כמובן, היא לא: אדם שכותב בפורום ציבורי "הגויים יודעים בדיוק מאיזה זבל אנחנו עשויים" מלכלך את סביבתו לא פחות מאדם ששופך פח אשפה באמצע הרחוב.
אני לא עמית שהם. תודה לך, יקירי, על המחמאות והבקורת הבונה; הסיבה לכך שאני כותב ארוך היא שאני רוצה שאנשים כמוך, על אף מגבלותיהם, יצליחו להבין את כוונתי למרות הניסוח הגרוע. אני רואה שלא הצלחתי, אז אשתדל לכתוב ארוך יותר בפעם הבאה.
אהבתיאהבתי
וכמה גדול הסיפור בצ'ילה?
אהבתיאהבתי
"המזל הרע של התייר המואשם בשריפה בטורס דל פיינה".
נשמע כמו כותרת שנוסחה פה.
אהבתיאהבתי
חוק גודווין למרחב המשיש:
אהבתיאהבתי
תיקון לתיקון..
ההסתברות שתשמע הקבלה לנאצים בויכוח עם חרדי, שווה להסתברות שתושמע הקבלה מרומזת למרכז ארופה בשנות ה30 של המאה ה20, בויכוח עם שמאלן
אהבתיאהבתי
שי צודק. רק במוצאי השבת האחרונה, הופיע השחקן השמאלני-קיצוני איתי טיראן (סרבן שירות בצה"ל, מחרים סדרתי של מי שחושבים הפוך ממנו) בחדשות ערוץ 2 , והבהיר כי ההצגה בה הוא נוטל חלק ("קברט") הינה הקבהל להמצבה הנוכחי של ישראל, דהיינו ישראל היא היא גרמניה של 1933 (וכמובן, כמו שמצטייר גם "בארץ נהדרת", ראש הממשלה הוא היטלר הגדול וליברמן הוא היטלר הקטן). כל דוברי השמאל למיניהם ונטיותיהם השתמשו בהקבלה זו בוויכוחים ובראיונות לתקשורת בריש גלי בחודש האחרון (הן בקשר לנוער הגבעות והן בקשר לחוקים שהציעו אנשי ליכוד ו"ישראל ביתנו") – והפלא ופלא, איש מאנשי התקשורת לא הזדעזע, אף ניצול שואה נקרא לנבל את פיו על מביעי השקפה זו (כמו שנעשה לפני מספר דקות ביומן הצהרים של רשת ב').
ועוד: במהלך השנים האחרונות ובמיוחד בקיץ האחרון השתמשו בילדים הגורמים הבאים – ארגונים למניעת גירוש של עובדים זרים בלתי חוקיים, העובדים הזרים הללו עצמם, ארגונים חברתיים והוריהם של ילדים שנטלו חלק במאהלי המחאה ובהפגנות (אחד מהם, ילד בן 12 ששהה לבד במאהל זמן מה אף זכה לכתבות מתפעמות כ"ילד המהפיכה").
איפה היו אז כל המתלהמים למיניהם?
ועוד: נושא השואה לחלוטין אינו נתון לזילות בחברה החרדית. השואה השמידה שדירה שלימה של ישיבות, רבנים ותלמידי ישיבות. החרדים זכו ליחס משפיל במיוחד מהנאצים בגלל חזותם המיוחדת (ואת זה שכח כנראה אותו ניצול שואה מלוכלך פה שדיבר ברשת ב' ושכחה גם המגישה המהוללת גב' פרז). נושא השואה מצוי תמיד בהוויה החרדית (בניגוד לשכבות שלמות של הציבור החילוני שם השואה היא או היסטוריה רחוקה או עילה לניגוח יריביהם הפוליטיים).
אז כל ההתלהמות הזו נגד החרדים מחליאה ומעידה על בורות וצרות אופקים מצד אלה הטוענים ל"רוח חופשית" ודוגלים ב"חופש הביטוי".
אהבתיאהבתי
צוידק – הנאורים מניפים את דגל הפלורליזם וצורחים לנו עשרים שנה שהם מקדמים פתיחות וסובלנות. הם אשקרה מאמינים שהם ניחנים בגמישות מנטלית מדהימה.
רק כשמישהו מהברנז'ה יעז להגיד משהו שממנו משתמע שהוא מאמין באלוהים, או לא שמאלני מספיק, או (הס מלהזכיר) שרמת יחצנו"ת הההומוסקסואלית מוגזמת…ווא ווא ווא
מזל שברוטשילד אין אבנים ועמודי תליה.
_ימים יגידו_
אהבתיאהבתי
אמנם זיכרון השואה פועם בציבור החרדי (באגפו האשכנזי בלבד), אך היד קלה על ההדק עם ההשוואות.
אהבתיאהבתי
אתה צודק, משה. אני רוצה להבהיר כי איני תומך כלל במיצג המטופש של החרדים ולדעתי הוא מהווה ביטוי לפסיכוזה הקבוצתית שהחרדים דוחקים עצמם אליה בכח, לפיה העולם כולו הוא ביטוי ליצר הרע בהתגלמותו וכי אותו דימון, קרי יצר הרע, מנסה להכשילם בכל דרך ועל כן יש להגביה עוד ועוד את חומות ההגנה נגדו ע"י הגברת הצניעות (אך ורק של נשים, שמחטיאות אליבא דאותה פסיכוזה כבר מגיל 0 את הגברים המסכנים ותובעות כמעשה אשת פוטיפר "שכבה עימי!" מכל גבר חרדי שהוא) ואיסורים שונים ומשונים על כל צעד ושעל.
כמי שמכיר את העולם הזה מקרוב (איני חרדי כלל וכלל אך יש לי קרובי משפלה חרדים ואני מצוי בקשר עם חוגים חרדיים), אני יכול לומר שגם אלה שמגלים סבר פנים יפות כלפי חילוניים מאמינים בכל ליבם בנאמר לעיל.
האשמה מוטלת על רבני הציבור הזה, מצויים במאבקי כח בלתי פוסקים (חלקם אלימים מאד) אחד מול השני וכל אחד מבקש להתהדר כ"גדול הדור" וכ"חסיד וצנוע" מחברו, ובעצם מדובר כאן על מי יוכיח כח שליטה חזק יותר על יותר חסידים וחרדים. אגב, יש להבחין בין הליטאים שרובם אמנם דבקים בהלכה על חוד השערה, אבל מגלים נכונות להיפתח מעט לעולם המודרני, לבין החסידויות שככל שהן רבות יותר, כך רבה המחלוקת וביניהן וגדלה הפסיכוזה הזו. אלה שעשו את המיצג הם חסידים ולא ליטאים.
מנגד, גם חלק מהציבור החילוני(שלמרבה הצער שולט היום בתקשורת ההמונית), אחוז פסיכוזה של פחד ואימה מפני החרדים שהיא תשקיף מראה של הפסיכוזה החרדית וגם היא מובילה להקצנה בתגובות ועשיית פיל מכל עכברון קטנטון. דוגמא מצויינת לכך ראינו ביומיים האחרונים ברשת ב', גלי צה"ל, בעיתונים ו- כן, גם בבלוג זה.
אהבתיאהבתי
כמובן, משפחה ולא "משפלה".
אגב, אודה למי שימצא שמץ של דיון נוקב בתקשורת בימים האחרונים בנושאים הבאים:
1. הסתננותם של 3,000 אפריקנים, שלאף אחד לא ברור מה בדיוק הם מחפשים כאן, לתחומי המדינה בחודש האחרון (פי 2 ויותר מהיקף העליה היהודית לארץ);
2. מדוע בג"ץ מרשה לעצמו לפסוק להרוס בתים במאחזים בלי שיטרח לבדוק למי באמת שייכת האדמה עליה נבנו;
3. מעשי שריפת מכוניות, חבלה ותקיפה נגד סטודנטים בהר הצופים בידי ערבים תושבי שכונת עיסאוויה השכנה;
4. מדוע צה"ל והשב"כ לא רודפים אחרי ארגוני השמאל הקיצוני המארגנים ומסיתים להתפרעויות בבילעין ובשאר מרעין בישין?
אהבתיאהבתי
ועוד משהו – טוב שקיים אתר "לאטמה", שהזכיר אתמול למי ששכח כי את דמות הילד היהודי בגיטו גייסו לפני כשנה ארגוני השמאל הנאבקים נגד גירוש עובדים זרים בלתי חוקיים וילדיהם לכרזה בה מתנוססת דמותו של הילד הנ"ל.
אלא שאז איש לא טרח לגנות מעשה זה (כמובן, חוץ מהימין, אלא שתגובות של הימין לא מתפרסמות בתקשורת וגם לא מעניינות את עורכי החדשות בתקשורת ההמונית, אז זה לא נחשב), וגם לא גייסו את מי שטוען כי הוא הוא הילד המקורי לנבל את פיו על מפיצי הכרזה.
נקודה למחשבה.
אהבתיאהבתי
שיחקו אותה החרדים עם הילד מהשואה. מה הזעזוע? נתנו לכם לטעום מהתרופה שלכם, כמו שאומרים בעדה של סטנלי פישר. אשכנזים, נמאסתם.
אהבתיאהבתי
בוא'נה שעון, שיחקת אותה.
אהבתיאהבתי
לולא השואה ספק אם ההצבעה באו"ם היתה לטובת הקמת המדינה, ויתכן שאתה או משפחתך הייתם עדיין שוכני מערות.
אהבתיאהבתי
באמת נחמד שנחום ברנע מזדעזע מזילות השואה מתחת לכותרת שמודיעה על "גזירות 2012".
אהבתיאהבתי
את (עוד יותר) משובחת כשאת רושפת סרקאזם. בייחוד בענייני מצית היערות השלומיאל.
(זו היתה גרסא פמיניסטית ל"את הכי יפה כשאת כועסת").
היום אתרע מזלי ונאלצתי להקשיב לחיים דרוקמן מחווה דעתו על השימוש בטלאי הצהוב, ואח"כ על הדרת נשים. לא יודעת מי היה המראיין. לבי לבי למי שצריכים להציג לאנשים עם דעות טיפשיות, שאלות טיפשיות על נושאים טיפשיים, ולשדר את זה ברצינות. אם הייתי תחקירנית בימים אלה הייתי מתפטרת מהמציאות.
אהבתיאהבתי
שלומיאל… בחור טוב… שומע מוזיקה קלאסית… אוהב טבע וסביבה…
עייפתי מהקלישאות – תמיד מקטינים את הפושעים האלה, הופכים אותם לילדים טובים ממשפחות מצוינות שרק רצו לעשן נרגילה או מה.
אבל על טמטום וחוסר אחריות צריך לשלם. אני מצביע בעד מאסר לישראלי הנפשע והורס שמורות הטבע, עם עבודת פרך בשיקום מה שהוא הרס
אהבתיאהבתי
ברור, הוא צריך לשאת באחריות. לא משנה איזו מוזיקה הוא אוהב.
אהבתיאהבתי
מעריב לא נותן קרדיט לקוראים שלו שיבינו את האסוציאציה לבד.
אהבתיאהבתי
הטכניון לא מדיר נשים, אלה הנשים שמדירות את עצמן מהטכניון.
אהבתיאהבתי
כבר אמרו חכמים ממני, בכל פקולטה המתחילה במילה ביו- או כוללת את המילה כימיה וארכיטקטורה יש נשים. איפה אין ייצוג הולם לנשים? בהנדסות הכבדות והמשעממות כביכול, למשל: בניין, סביבה, אווירונאוטיקה, קרקע, אזרחית ובמדעים כפיסיקה ומתמטיקה.
בטכניון יש נשים חכמות, שאפתניות, נשיות, ממוקדות מטרה ומוצלחות.
אהבתיאהבתי
לא התכוונתי בכלל, התכוונתי אחוזים.
לא יכול להיות 50-50 במספר חברי הסגל, במספר מקבלי הפרסים וכו' (כמו שרוצות הפמיניסטיות) אם מלכתחילה פחות נשים פונות למוסד הנ"ל.
אהבתיאהבתי
אכן מעט נשים פונות לטכניון, חלקן פונות כי המוסד קרוב למקום מגוריהן, חלקן כי ההורים עובדים בו, חלקן ממשיכות שם הישר מנוער שוחר מדע ותוכניות דומות וחלק קטנטן בא לטכניון במיוחד (וגם אז חלק מאותן בחורות שומעות על חיי הלילה התוססים בבן גוריון וחושב שהן מפסידות משהו). בתארים מתקדמים המצב בעייתי אפילו יותר, אם הבעל/בן זוג מעדיף מגורים במרכז/דרום הטכניון יפסיד את אותה בחורה. לא ראיתי קמפיין של הטכניון למען עידוד נשים להצטרף לשורותיו. הטכניון לא מפרסם בגלוי את המעון והפעילויות לילדים שיש בו, הוא לא משווק את עצמו כמתאים לנשים, אפילו כמקום מגורים למרות בתי הקפה והפעילות שיש בו למשפחות. הוא כנראה חושב שמי שרוצה תדע לבד.
אהבתיאהבתי
מצטער – לא הבנתי איך אפילו אחד מטיעוניך רלוונטי רק לנשים ולא לגברים.
אהבתיאהבתי
הטכניון מפסיד נשים, הוא לא משווק את עצמו לנשים, הוא חושב שהשם אומר הכל וזה לא ממש נכון, הוא רחוק מתל אביב, הוא לא בר אילן שמושכת מגזר והוא בטח לא תל אביב, שלא לדבר על המלגות שמכון וייצמן מציע. זאת למרות שקיימים בו שירותים המתאימים לנשים ולאמהות, החל מגני ילדים, הפעלות לילדים וכלה בבתי קפה וחנויות בגדים.
לא יודעת מה האגף לענייני נשים עושה בנדון, בכל מקרה, אני לא ראיתי שום פרסומת/מודעה בנדון.
אהבתיאהבתי
די מצער אותי שאת כותבת על ענייני ילדים ובגדים בטכניון כרלוונטיים לנשים.
WTF? האבות שלהם לא צריכים לטפל בהם שווה בשווה? או להתלבש?
אהבתיאהבתי
האבות שלהם רודפים אחריהם, מביאים אותם בכל שעה אפשרית לחדרי העבודה, הטכניון מזמן הפך את האבהות לדבר חשוב. חשבתי שזה מובן מאליו.
אהבתיאהבתי
השאלה היא לא מה אנשים "צריכים" לעשות ומה "צריך" להיות חשוב להם, אלא מה הם עושים בפועל, ומה חשוב להם בפועל. המציאות היא שקיומו/אי-קיומו של מעון קרוב הוא שיקול חזק הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, ולכן אם מוסד אקדמי מעונין למשוך נשים יש טעם בכך שהוא ידגיש את השרות הזה. לגבי חנויות בגדים, זה נראה לי שיקול הרבה פחות משמעותי (בוודאי לבחירת מוסד אקדמי) ובכל זאת – אף שגם גברים צריכים להתלבש וגם נשים צריכות בית שכל מערכותיו תקינות, המציאות היא שרוב חנויות הבגדים מיועדות, לגמרי או ברובן, לנשים ואילו חנויות כלי העבודה – לגברים. זה מה יש, כרגע לפחות.
אהבתיאהבתי
לגבי השוביניזם שלך, ולווט כבר התייחסה.
לפני רגע טענת שיש הרבה נשים בפקולטות מסויימות.
עכשיו את טוענת שמדובר בבעייה שיווקית:
א. האם הטכניון משווק את עצמו לגברים? בגלל זה יש שם יותר גברים?
ב. האם הטכניון משווק לנשים רק פקולטות מסויימות, ובגלל זה הן נמצאות רק בהן?
יכול להיות שיש הסבר אחר לתופעה?
אהבתיאהבתי
יש הסבר מפורט פה. בקצרה, גברים ונשים שונים זה מזו.
אהבתיאהבתי
תשובות
יש מעון בטכניון.
לפני רגע טענת שיש הרבה נשים בפקולטות מסויימות.-אין הרבה נשים בשום פקולטה. יש יותר באלו שציינתי. בכל מצב, אף פקולטה בטכניון לא הגיעה עדיין למצב הרווח במדעי החברה.
א. האם הטכניון משווק את עצמו לגברים? בגלל זה יש שם יותר גברים? הוא לא משווק את עצמו לשום מין ולא מבליט את יתרונותיו. הוא לא עושה דבר למשוך דווקא חוקרות.
ב. האם הטכניון משווק לנשים רק פקולטות מסויימות, ובגלל זה הן נמצאות רק בהן? לא.
יכול להיות שיש הסבר אחר לתופעה? יכולים להיות הסברים רבים ומעניינים לתופעה, בכל מקרה השליטה במציאות הזו נתונה בידינו כחברה.
אהבתיאהבתי
אולי החברה כבר שולטת במציאות?
נשים לא רוצות ללמוד הנדסות כבדות ומשעממות (כדבריך).
מה השלב הבא? לפתות אותן עם שלל הטבות והעדפות? להכריח אותן בשם השיוויון הקדוש?
למה אני לא רואה טענות דומות על אי-שיוויון לטובת נשים בפקולטות אחרות (ולמעשה בכלל שיעור הסטודנטים)?
אהבתיאהבתי
העניין כולו נמצא במגמת שינוי.
מספר הסטודנטיות כיום עולה על מספר הסטודנטים. בכל תחום לימודים יש יותר סטודנטיות מאשר סטודנטים, פרט לתחומים שנחשבים גבריים גרידא, קרי הנדסת מכונות, פיזיקה ומתמטיקה ועוד כמה. גם בחוגים האלו מספר הבנות עולה משנה לשנה, זה תהליך.
יותר ויותר בנות בוחרות בתחומים האלו משום שהלגיטימציה של נשים לעסוק בהן הולכת ועולה.
וכיום היא מוגבלת ביותר, אם כי במגמת שיפור. תשאלו את עצמכם: האם הייתם פונים למוסכניקית? או חשמלאית? ומה עם קבלנית בניין? אלו בסך הכל גרסאות מונמכות ויומיומיות יותר של המקצועות המדוברים.
ובאשר לשיווק לנשים- תקף במיוחד בתארים מתקדמים. מה לעשות, הגילים האלו מוקדשים פעמים רבות גם להקמת משפחה ולכן אם אין אפשרות לצאת לשירותים באמצע מבחן, אין כיסאות שבטן הריונית יכולה להיות ממוקמת בהם בנוחות ואין פתרון לילדים גם יהיו פחות סטודנטיות.
אהבתיאהבתי
כמעט אמת, אי אפשר להתעלם מההכוונה החצי מודעת של בנות למקצועות הומניים בבתי ספר תיכון, לפחות לפני עשרים – ארבעים שנה, עת המרצים שברשימה התחנכו בבתי ספר אלו.
אהבתיאהבתי
תסכים איתי שהיום אין שום הכוונה ממוסדת, ובכל זאת, יש הרבה פקולטות שבהן הסיכוי למצוא אשה די דומה לסיכוי למצוא אישה במושב הקדמי של אוטובוס מהדרין.
אהבתיאהבתי
קיומה או היעדרה של ההכוונה בבתי ספר תיכון היום, רלוונטית להרכב הדמוגרפי של סגלי הוראה בטכניון בעוד מינימום 15 שנה ולמורים המצטיינים (שמן הסתם צברו מעט וותק במוסד – אין זה תואר הניתן למרצה בשנתו הראשונה) בעוד כעשרים שנה.
אהבתיאהבתי
התכוונתי לסטודנטיות.
אם גם היום כמעט ואין סטודנטיות בפקולוטות מסויימות, גם בעוד 20-30 שנה חלוקת הפרסים תהיה דומה. וזה בלי הכוונה ממוסדת. מה זה אומר?
אהבתיאהבתי
אני לא בטוח מה הדמוגרפיה של הסטודנטים לתואר ראשון בפקולטות להנדסה. כשאני למדתי (לפני 20 שנה בערך) החלוקה היתה 30:70.
בכל מקרה, אני – כאמור – מסכים אתך חלקית. ההכוונה אינה הסיבה היחידה לאי השוויון אבל היא שם גם אם אינה ממוסדת.
אהבתיאהבתי
אז ככה:
חלוקת הסטודנטים בארץ היא כמעט 60-40 לטובת הנשים.
עם זאת, להלן שיעור הנשים (בכל המוסדות) במקצועות שיותר מאפיינים את הטכניון:
מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – 33%
מדעים פיזיקלים – 41%
הנדסה ואדריכלות – 29%
האם הבעייה היא בטכניון? בשיווק לנשים? בהכוונה ממוסדת?
או שפשוט ישנם הבדלים בין תחומי העניין של המינים?
אהבתיאהבתי
כל התשובות נכונות.
נשים נמשכות לתחומים אחרים
יש הכוונה שאינה רשמית מהסביבה, וקצת לחץ חברתי
ואין פרסום ממוקד מגדר – וטוב שכך…
למה יש הרבה יותר שפים ומשפיות ? ולמה יש יותר מעציבי אופנה ממעציבות אופנה ?
ולמה המילה שאפה נעלמה ונשארנו רק עם כוסית ?
רק אלוהים יודעת.
אהבתיאהבתי
ולמה כמעט ואין נשים בעשיריות הראשונות של השחמטאים (טוב, פולגר, נו), נהגי המירוץ, הארכיטקטים<?
שאלות טובות וכדרכן של אלו, הן אינן מלוות בתשובות נחרצות וחד משמעיות.
אני מנחש שלנטייה הטבעית ולהכוונה (כאמור, מודעת וגם לא מודעת) של המערכת החברתית שלנו חלק שווה באסימטריה הזו
אהבתיאהבתי