אבק ורוח, קילו או שניים


– הפניה בראש שער מעריב: "התקף הזעם של וילנאי". בידיעה עצמה, בע' 4, מאבחן הפסיכיאטר בן כספית מצטט פסיכיאטרים חובבים: התקפ/ת אמוק.
מה שלא ברור לי במסגור הידיעה הוא זה: וילנאי, כנראה, צודק: מדינת ישראל לא ערוכה, עורפית (ברור שחזיתית כן, הצבא הרי עומד בדום מתוח, מוכן לכל תרחיש) לשום מתקפה עליה. העורף חשוף ומופקר. אז למה להתמקד בצעקות וב"תנועות הגוף" של וילנאי?
(וילנאי בכלל בדרך לסין, שם ישגרר את ישראל).
למה אף כלי תקשורת, המדווח חדשות לבקרים מה אמר כל שמענדריק על מתקפה על איראן, לא מתריע כעת (כן, התריעו בעבר) על מצב העורף? הרי מתברר שעם כל מתקפה על ישראל, גם של עדר זבובים חמוש בחץ וקשת, הלך עלינו.
לפחות התקשורת הזרה נערכת.

הילה ויסברג במארקר מנסה לבדוק כמה עובדי קבלן יש בישראל. לטענתה איש לא יודע. לעומת זאת, בהארץ, ע' 4: מספר עובדי הקבלן, ע"פ הערכה: 350-400 אלף.

"שביתה לא תפתור את בעיית עובדי הקבלן", אמר נתניהו, וזו גם הכות' בהארץ.

לדבריו, "ניתן לשפר את תנאי העסקתם של עובדי הקבלן מבלי להשבית את המשק ולשבש את חיי האזרחים. אין פתרון קסם לבעיות העסקה שנוצרו כאן במשך עשרות שנים. אפשר לפתור את הנושא בהידברות. המשק נמצא במצב רגיש. זה לא הזמן לסכן את היציבות שהשגנו בעמל רב ובשיתוף פעולה בין הממשלה להסתדרות מול קריסת כלכלות מובילות בעולם".

והפתרון של טרכטנברג: מתווה הסכמה דו צדדי.

– שער המארקר: קבוצת רופאים תובעת מביה"ד לעבודה להכריז כי התורנויות הארוכות אינן חוקיות.

– רק בשערי ידיעות וישראל היום מופיע, בקטנה, דיווח על היבחרה של זהבה גלאון ליו"ר מרצ.

ניוזוויק מפרסם נימוקים נגד התקיפה באיראן ומפריך אותם (כתב ניאל פרגוסון מהרווארד), כך מדווח ישראל היום בשער. גלובס והמארקר דיווחו אתמול בבוקר.
והמאמר המקורי של פרגוסון.

http://c.brightcove.com/services/viewer/federated_f8/271557391

פרשת נתן אשל

כות' בישראל היום: "לא הטרדתי". מה היה שם? "קשר אבהי קרוב. כל השאר – פירושים מוטעים"

כות' בשער ידיעות: "הצצתי במייל של ר'". כל ע' 4 עוסק באשל. הכות': "הסתכלתי במיילים של ר', אני לא רואה מה הבעיה"
בידיעה עצמה יש פירוט-מה: "הציץ לר' למיילים שקשורים לעבודתם המשותפת"
זאת ועוד: "גורם המעורה בחקירה אמר כי הסבריו של אשל מהווים גירסה המצופה מאדם המואשם בהטרדה, כאשר הטענה העיקרית היא שהקורבן לכאורה פירש את היחסים בצורה לא נכונה".
מסגרת נוספת בעמוד מביאה פס"ד תקדימי של ביה"ד הארצי לעבודה על איסור מעסיק להסתכל במיילים של עובדיו.

כות' בהארץ, ע' 14: "תמכתי בר' בתקופה קשה שעברה בחייה – זה פורש באופן שגוי"

ביחס לכך שעיין בתכתובת מייל של ר', אמר אשל כי מעולם לא עיין בתכתובות פרטיות שלה, אלא בתכתובות שנכתבו במסגרת העבודה ולצרכי עבודה והכחיש בתוקף כי קרא מסרונים בטלפון הסלולרי שלה. הוא דחה טענות כי "השתלט על חייה", וכי קירב אותה או הרחיקה ממנו באופן מניפולטיבי לפי גחמותיו.

תחתית שער מעריב: "…נחקר בנציבות והכחיש כי הטריד…" ובע' 8: "אשל נחקר במשך תשע שעות"
ובידיעה: "אשל לא הכחיש שקרא את הודעות הדואר האלקטרוני שלה בעבודה, אלא שלדבריו מדובר בנוהל מקובל ועובדי הלשכה נהגו לקרוא גם את הודעותיו שלו. במקביל, אשל הכחיש כי קרא את ההודעות במייל הפרטי שלה"
את עניין הצילום מתחת לחצאית הוא "הכחיש מכל וכל".

מתחת לידיעה על אשל בהארץ מופיעה ידיעונת: קלוד לנצמן נחקר בחשד להטרדת עובדת בנתב"ג.
הידיעה על לנצמן מופיעה גם בישראל היום, אך בעמוד מרוחק מאוד מזה של אשל.

עין תחת עין ושן תחת שוקן

זוכרים את הידיעה על החקירה של עומר דנקנר בשער הארץ?
מעריב משיב מלחמה שערה. טוב, לא בשער, אבל רבע מע' 8 מדווח: "רוני שוקן הורשע בנהיגה בשכרות"
אי אפשר למצוא את הידיעה באתר. או ידיעה דומה בשומקום אחר ברשת.
זוהר שחר הלוי: "ביהמ"ש המחוזי בי-ם פסל לשנתיים את רשיון הנהיגה של עו"ד רוני שוקן, בנו של מו"ל עיתון הארץ, עמוס שוקן, לאחר שהורשע ע"פ הודאתו בנהיגה בשכרות".
שוקן ג'וניור בתגובה למעריב: "…אני מכבד כמובן את פסה"ד… אני מתחרט על הטעות, וחושב שבצדק מוטלים עונשים כבדים על עבירות תנועה". ילד טוב.

התינוק המת

מעריב מצטרף הבוקר לידיעות ומבקר את חקירת האב על קבר בנו נוכח פני התקשורת. הביקורת: "מתוך המשטרה" ושל עו"ד ציון אמיר.  במשטרה דוחים את ההאשמות.

בידיעות כותבים אדוה כהן ודניאל אדלסון על ההתפתחויות, תוך התייחסות שווה לאב ולאם: השניים מספרים על נסיונות המשפחה להוכיח את חפותה: הם העבירו נתונים שונים לד"ר ויארה שיבנר האוסטרלית, שחקרה רגישות תינוקות לחיסונים (איך זה מתיישב עם שברים בגולגולת?).
בכ"מ, בידיעה יש סתירה:
משפט אחד אומר "בני המשפחה העבירו לה את כל המידע הרפואי שקיים בידם ואת ממצאי הנתיחה שלאחר המוות, וזו קבעה כי כל התסמינים מעידים דווקא על רגישות לחיסונים שקיבל התינוק".
אבל ההמשך אומר: "עם זאת, יש לציין כי הרופאה לא קיבלה לידיה את הדגימות הפתולוגיות שבוצעו בגופת הפעוט, וחוות דעתה מתבססת על מידע שבני המשפחה בחרו להעביר אליה".
סליחה, אבל אני לא הבנתי.

לחם עבודה

עובדי ידיעות ישבתו היום מעבודה. לא כהזדהות עם השביתה במשק אלא בגלל (שהם עסוקים בקריאת) שלוש כתבות ענק (או שמא אחת מחולקת לשלוש) שהתפרסמו בעין השביעית, הכוללות בסך הכל קצת פחות מ-8,000 מילה. מדובר בשני ראיונות: האחד עם אורי משגב, שפוטר באחרונה, השני עם נחום ברנע, שלא יפוטר לעולם, והשלישית, כתבה על רון ירון, עורך העיתון בשנה האחרונה. פה ושם חוזרים ציטוטים שונים בין הכתבות. ברנע ומשגב היו היחידים שהסכימו לדבר בשמם. כל שאר עיתונאי ידיעות שהתראיינו חוששים, ולכן שמם לא מופיע.
קשה לומר שהעיתון מתואר באור רע, או שהכתבות לא סוקרות בהגינות את ההתרחשויות שם. מתוך הכתבות עולה מערכת הוגנת מאוד, הפועלת תוך קבלת החלטות סבירות. שום רמז לאיזושהי פעילות לא תקנית או להשפעה זרה. קצת ביקורת פה ושם על חולשה במח' תחקירים.
בידיעות – ממו"ל ועד אחרון הכתבים – יכולים להיות מרוצים.

שלוש הערות קטנות:
1. הכתבה על "הגבר שנכנס להריון" חוזרת ומתוארת כמה פעמים כאיזו סנסציה פרועה שהתפרסמה בעיתון, כאילו מדובר בנס, במשהו שלא כדרך הטבע. ובכן לא. מדובר בטרנסג'נדר: אדם שנולד כאישה שעברה ניתוח לשינוי מין. רוצה לומר בכך שאיברי הרבייה הנשיים שלה נשארו, ולכן יכול היה הגבר דעכשיו שהיא להיכנס להריון (או כמו שתיקנו אותי קוראות זועמות שהאשימו אותי בבורות ובזלזול: "גבר שנולד בגוף של נקבה") . לא ברור לי למה דווקא הכתבה הזו טלטלה את כל הדוברים ואת הכותב, אורן פרסיקו, המשתמשים בה כדוגמה קיצונית ונוראה לחומר פיגולים. הדבר הבעייתי בכתבה הוא הכותרת שלה היוצרת את הרושם הנסי.


2. אורי משגב החל את דרכו העיתונאית כנער, כמבקר מוזיקה ייחודי, במוסף קליפ של חדשות המנוח עוד לפני שהצטרף להעיר, כעשור לפני המועד המצוין (1999). ובינתיים, היום בהארץ, משגב: המחאה תחזור בקרוב.
3. באזכור מח' התחקירים המצטמקת של העיתון, חבל שלא הוזכרה/נשאלה התחקירנית שהתפטרה באחרונה, תחיה ברק.

היום יפסוק העליון בערעור על פס"ד אילנה דיין ועובדה נגד סרן ר'.
פסק. ערעורה של דיין התקבל.

עירית לינור מתראיינת לליידי גלובס.
הכי מפחיד אותה: לעלות קילו. או שניים.
בעוד שבועיים היא תעלה על הבמה במסגרת פסטיבל אישה בתיאטרון חולון.
למופע קוראים הבלונדינית הסודית על שם הספר שאיגד את טוריה מעיתונות הדפוס.
לפרשה הזו, בה שילמה גל"צ לאורטל בן דיין 38 אלף ש' בגלל בוטותה של לינור יש התייחסות רק של הכתב/ת ליאור יניב.

הודעה לעיתונות: הנהלת מקור ראשון הודיעה לשארית עובדיה בת"א כי עד אפריל תעביר את כל פעילותה למשרדיה החדשים בגן הטכנולוגי בירושלים. המשרדים החדשים מאפשרים את הכפלת כוח האדם היושב במערכת.

הארץ לא מדווח יותר על השינויים במתכונתו בשער.

מירוץ הלפיד

כל עיתון בוחר לו הבוקר לסקר את יאיר לפיד.
בהארץ מתוארת הרצאה שלו בקיבוץ מגן שם אמר שצריך להמשיך את סיורי התלמידים בחברון.
במעריב בטור צד פנימי: הוזמן לוועידת איפא"ק (השדולה היהודית למען ישראל בארה"ב).
בישראל היום מצטטים בע' 9 את דף המסרים שלו, בו אמר ששלי יחימוביץ' היא "רדיקלית שמאלנית" ושמפלגתה "מסואבת ומיושנת".
על קדימה אמר שהיא "חבורה כושלת של פוליטיקאים מהסוג הישן".
בידיעות, בעמוד הדעות כותב חנוך מרמרי על בחירות פייסבוק הראשונות ומזכיר, כמובן, את לפיד בקטנה.
גם בליידי גלובס מתייחס אליו ד"ר אילן רבינוביץ':
"עבורנו, כניסתו לפוליטיקה הינה מהלך מבורך. ליאיר עצמו, ייתכן שמדובר ב-false – מונח פסיכולוגי המתייחס למצב שבו האדם בוחר דרך וכיוון והוא משוכנע שבאים ממנו עצמו, אך למעשה נשתלו במוחו ע"י דמויות מרכיזות בחייו. האם טומי לפיד עדיין שולט במוחו של יאיר גם אחרי מותו?… רק הזמן יוכיח אם הגנים של טומי עברו בתורשה והוא אכן קורץ מחומר של מנהיגים".

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

מתקפת האקרים הייתה אתמול על אתרי קבוצת ידיעות. המתקפה חוסלה תוך זמן קצר.

תחנת הרדיו החרדית רדיו קול חי כשלה אתמול כאשר דיווחה בטרם עת על מותו של הרב יוסף שלום אלישיב.
התקלה הזו מעניינת במיוחד משום שבתחנה נערכו היטב לקראת הפטירה לא עלינו והכינו תיק חבצלת מפורט, הכולל החלטות כמו מי יתראיין, מה יגידו, ממי יקבלו תגובות ועוד. בציבור החרדי דווקא לא מתעצבנים יותר מדי על התקלה, מאחר שעל פי המסורת היהודית, כאשר מודיעים בטעות על מותו של אדם חי, הדבר מהווה סגולה לאריכות ימים.
בחדרי חרדים מעדכן: בוקר מתוח. מתפללים בביה"כ לדרמן. והנה מדווחים גם על שיפור קל, תודה לאל.

לפני פיזור

כזכור, בסוף החודש מתפנה הבלוג מהשרת של NetRun עליו הוא מתארח כעת תודות לנדיבותם של הבעלים (ברמת הגולשים, המעבר לא משנה פסיק בהתנהלותכם). אני (ויריב חבוט, הוובמאסטר) עושים כעת שופינג, כדי לקבל את ההחלטה המתאימה ביותר לבלוג (צריכים דיסק של 10 ג'יגה). קיבלנו כמה הצעות מעניינות וטובות, ואנחנו רוצים לוודא שנעשה את הדבר הנכון.
הנה כמה הצעות לשרתים משותפים (שזה כנראה לא פיתרון טוב עבורנו) שכבר ניתנו:
Bluehost.com
Dreamhost
namecheap.com
order.1and1.com
ואנשים טובים כמו חץ בן חמו (חץ ביז) ואחרים.
אם יש למישהו רעיון גאוני, זה הזמן.

מחווה למזג האוויר

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

109 תגובות על אבק ורוח, קילו או שניים

  1. first הגיב:

    שלא יבלבלו לך את השכל אנשים כמו חץ, שאת חייבת שרת פרטי סופר דובר למאות אלפי גולשים ורוחב פס של גיגות לשנייה. עם כל הכבוד לבלוג. רבים וטובים אחרים מתארחים על שרתים "שיתופיים", הייתי ממציץ לך לקחת מומחים ויועצים ודיעות שלישיות ורביעיות מאנשים טכניים, מלבד הוובמסטר המסור.

    וYNET נפל לכמעט שעה, ממש לא "זמן קצר". בדוק.

    אהבתי

  2. קורא הגיב:

    אני קורא הרבה מנבאים לאחרונה שאומרים שהמחאה תחזור. ובכן, לא אתם התחלתם את המחאה ולא אתם תקבעו אם היא תחזור או לא. זה מביך לקרוא אנשים שאומרים שהיא תחזור, על סמך מה? איך אתם יודעים?

    אהבתי

    • יונה שבה הגיב:

      המחאה תחזור בוודאות.
      היא לא תעסוק במה שמכרסם את העצם החשופה של מעמד הביניים:
      חרדים – השתמטות משירות לאומי, העדר מיסוי ועידוד ילודה
      ערבים – השתמטות משירות לאומי, העדר מיסוי ועידוד ילודה
      חוק ממשל ולוביסטים

      היא תתמקד בהתנחלויות ובימין.
      כי ככה התקשורת רוצה.

      אהבתי

    • רועי הגיב:

      קורא, הרשה לי לגלות לך סוד כמוס: התקשורת לא (רק) מדווחת על סדר היום, אלא בעיקר מעצבת אותו. הכותבים מייחלים לשובה של המחאה ולכן כותבים את מה שכותבים. אם תעיין היטב בכל ידיעה, טור וכתבה בכל עיתון ואתר, תוכל לגלות סדר יום שמתגבש לאחר הפרסומים אודותיו.

      אהבתי

      • ה הגיב:

        אכן, בקרוב תושק העונה השנייה של "המחאה".
        נשאר רק לראות אם התקשורת הסיקה מסקנות מליהוק העונה הראשונה לאחר שחמישיית הגמר דפני, סתיו, רגב, שיר ובעל הכינוי מעורר הבאז שמולי – עשתה פדיחות ולא והוכיחה את עצמה.

        לדעתי, ילוהק הפעם לתפקיד המושיע-שאין-לו-מושג-על-מה-הוא-מדבר – הטאלנט לפיד.

        השאלה היחידה היא אם ערוץ 2 יתגייס באותן עוצמות אחרי שהוא כמעט קבר את עצמו כדי שיונית לוי תוכל לגמור שלוש פעמים בערב על זה שמישהו מנסה להפיל ראש ממשלה נבחר בישראל באופן מתוכנן ובלתי דמוקרטי.

        אהבתי

  3. . הגיב:

    כספית לא מאבחן דבר. הוא מצטט את דבריהם של אנשים שנכחו בישיבה. הביטוי מופיע במרכאות.

    אהבתי

  4. נ.א הגיב:

    במדור הדעות של מקור ראשון מופיעה התייחסות לאיום האיראני, והתרעה על חוסר מוכנות העורף. רע"ן ביצורים לשעבר, אבי ביצור (כן, צירוף מקרים מוזר עם השם).

    אהבתי

  5. חייל זקן הגיב:

    השב"כ שב לימי מפא"י העליזים ומתערב בנעשה ברשות השידור.
    אחת משיטות החקירה המוצלחות של השב"כ היא העינוי האקוסטי. השיטה הישנה של טפטוף על הגולגולת נאסרה על ידי בג"ץ אולם גאוני השב"כ פיתחו שיטה יעילה לא פחות. בשיטה החדשה משמיעים לנחקר רצף צלילים דיסהרמוני שגורם לעויתות קשות. לאחר 70 דקות של חקירה נשבר הנחקר ומוסר את כל הידוע לו. כדי להסתיר את השיטה החדשה הקים השב"כ את להקת איזבו והטיל עליה להפיץ את צלילי השטן כמוסיקת רוק ערבית.
    בשבועיים האחרונים כיכבה יחידה 504 בעיתונים. השב"כ שקינא בהצלחת מסע יחסי הציבור של המתחרה הצבאי החליט להשיב מלחמה שערה ושלח את היחידה האקוסטית שלו לאירוויזיון.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      אם אי פעם יהיה צורך לשבור את שתיקתי באמצעים מוזיקלים, השיר שאמבדה ולווט מהווה מועמד הולם.
      טענות על חוסר בהשראה ודמיון, הרמתי ידיים.

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        בהקשר של מפגעים קוליים צריך להגיד יישרכויח לבן שלו מהארץ, שעומד בגבורה בהאזנה לדיסקים חדשים של הראל סקעת ומירי מסיקה, ממלא עליהם עמוד שלם ואפילו מוצא מילה טובה (באמת!).
        הבעיה היחידה שמרוב רצון להיות חיובי הוא אומר דבר והיפוכו מדי פעם 😦

        אהבתי

  6. יומטוב הגיב:

    V – לא הבנתי כלל: עובדי ידיעות שובתים בשל הכתבות בהעין השביעית???
    חסרה כאן בדיווח איזו מילת קישור מהותית, או שזו שוב איטיות תפיסתי?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      טוב, זו הייתה כמובן בדיחה, בגלל >>> שהם עסוקים בקריאת >>>. אז הוספתי :]

      אהבתי

      • יומטוב הגיב:

        הנה לו עוד אישור לאופציה השניה שהצגתי. אההמ… אפשר במקרה זה שטרם הסתגלתי והפנמתי את ניואנסי ההומור ה'וולווטי' המשובח (לא בציניות).

        אהבתי

  7. נביא בעירו הגיב:

    אפרופו לפיד: הכינוי הגאוני שהודבק לו בארץ נהדרת – ד"ר לק…עוד יהלך לפניו.

    אהבתי

  8. רקמילה הגיב:

    לא רבים זוכרים, וגם עירית לינור מצניעה את הטור הקבוע שלה בחדשות כמדומני שנפתח תמיד ב"הו, האריסון". כשהכוונה היתה להאריסון פורד.מביך. לא מצאתי לינקים, ויבורך מי שימצא.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      עיתון חדשות: 1984-1993. איך יהיו לינקים ברשת?
      זאת ועוד: אז זה היה מצחיק. אני לא יודעת איך היום.
      ולמדור שלה (אחד מהם) קראו פינצטה.

      אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        הרי יש לינקים לקטעים ארכיוניים מעתונים וכתבים בעידן הקודם. הנקודה היא שהיא נוהגת לספר על עברה כציפורה, ולעולם אינה מזכירה את האריסון. לא שזה קריטי אבל היא משפצרת את ההסטוריה בהסתמכה על זכרונם הקצר של האנשים .

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        איזה למשל? אני לא מכירה. לחדשות אין שום נוכחות ברשת.
        גם כשתגיעי לבית אריאלה תצטרכי להתמודד עם עיתונים כרוכים בהם יש עמודים קרועים או נעדרים. (אי) שימור העיתונות המודפסת בישראל הוא אחד הפדיחות הגדולות.
        חדשות, פיזית, אשכרה התפייד.

        אהבתי

      • לא להגזים הגיב:

        יש ארכיוני עיתונים שמורים להפליא (הן במיקרופילם והן בניר) באוניברסיטאות.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        והם נגישים לכל אזרח?

        אהבתי

      • לא להגזים הגיב:

        כמובן!
        יתכן שבאונ' ת"א גובים דמי כניסה ממי שאינו סטודנט. בחיפה הספריה פתוחה לכל. לגבי אחרות, אם יש בהן ארכיוני עתונים ואם הכניסה חופשית, מוטב לברר מראש.

        אהבתי

      • בר הגיב:

        בספריה הלאומית בירושלים ישנו ארכיון כללי ומשומר היטב של כל העיתונים שיצאו במדינה.
        הספריה פתוחה לכל דורש, ללא תשלום.

        אהבתי

      • יומטוב הגיב:

        הו, מי יתנני ימי נעורי בהם שרצתי רבות בספריית האוניברסיטה בי-ם בעיון בעיתונות היסטורית במיקרופילמים, כשפיהוקי משיעמום / שיהוקי מהנאה (בהתאם לחומר) נתקלו במבטים רושפים של קרתנים פתטים.

        אהבתי

      • עברי הגיב:

        הידד, כנ"ל. בעיקר תחת שרביטה של נחמה האחות ליבוביץ'.

        אהבתי

      • משה הגיב:

        כך גם בבית הספרים הלאומי שבירושלים.

        גם רצים ברשת פה ושם המרות ממיקרופילם לPDF.

        אהבתי

      • עטרה הגיב:

        למדור קראו "האריסון, שוב הביתה", הוא היה חמוד ושנון ובהכירי (מעט) את הגב' לינור, היא אינה מתביישת בו (ובצדק) אלא סתם לא מנפנפת בו, שהרי היה טור זוטר למדי ויש לה מספיק דברים אחרים לנפנף בהם.

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        אכן ואכן. גם חמוד וגם מאוד קצר.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        הגב' לינור גם שומרת בקנאות על זכויותיה על המושג "האקס המיתולוגי".

        אהבתי

      • עברי הגיב:

        לא יאומן שתיכף 20 שנה ללכתו של האהוב מכל… איפה הימים של עיתון בחצי שקל (אסטרטגיה של שוקן לשיפור התפוצה, לא ממש עבד כנראה) בדרך הביתה מבית הספר. בעניין השימור, כמאמין ביוזמה אישית שמרתי את הגיליון האחרון שתוארך (בטעות! אולי משהו פרודיאני) 29.12.93, בעוד שלמעשה היה זה הכ"ט בנובמבר

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        לי יש בבית ספרון שמלמד את עיתונאי חדשות איך צריך להתנסח, מה לכתוב ומה לא לכתוב, עם איורים של דודו גבע… מין קוד אתי. מוצלח ומאלף ביותר

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        האם אתה נעזר בספרון לפעמים?

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        אאל"ט אתה מדבר על ספר הסגנון שכתב (נדמה לי) יואל אסתרון. חוברונת חמודה ביותר.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        שער גליון המזכרת של חדשות.

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        אהבתי אז את המדור שלה ועוד מדורים בחדשות. זה היה עיתון מוצלח וכתבו בו הרבה אנשים שנראו ליחכמים או לפחות פקחים. חלקם, כמו שקורה לכולנו אבדו מחינם. אני שומרת ללינור חסד נעורים ומקשיבה לה ב" מילה האחרונה" אף כי איני אוהבת את הצהרותיה והבחנותיה בעניין גברים /נשים וגם פירות יבשים. בעניינים אלו ואחרים הי אמפגינה ראייה מוגבלת. כאמור, למרות זאת, משום מה, אני נהנית להקשיב לה. בכלל, אני אוהבת את התוכנית " המילה האחרונה" למרות שיש לי ביקורת עליה. אולימפני שבתוכנית זו מדברים בעברית

        אהבתי

    • המקור הראשון הגיב:

      אין לינקים ללינור אבל יש ויש מחמאות לדבורית ולבלוג שאנו מתארחים בו
      http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=198707&blog_id=12541

      אהבתי

    • רוני הגיב:

      שום דבר בעברה של לינור לא יכול להיות מביך יותר מההווה שלה.

      אהבתי

      • שולמית הגיב:

        לצערי הרב, יש בזה משהו אלא שזאת לא הבעיה שלה אלא שלנו, החושבים כך

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        במקר לינור זו באמת שאלת "איך הפשפש עלה למעלה?"
        כישרון הכתיבה שלה מוגבל למדי, היא זחוחה ומרוצה מעצמה תמידית, דעותיה שדופות ולא מעניינות. מה הרבותא אם כן?

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        הצחוק המתגלגל הצורם והמלאכותי התגבר מאז עבר הכתב הצבאי לבסיס אחר, כאילו נועד לסמן לכל השמחים לאידה כמה היא משוחררת מדאגות ומאושרת.

        אהבתי

  9. ג'ורג' הגיב:

    לגבי שרתים- שקלתם מחיר של שרת עצמאי?

    אהבתי

  10. נועם גל הגיב:

    בקשר למעבר ההוסטינג – אני לא מבין בזה הרבה, אבל בדיוק היום קראתי סקירה קצרה מבלוגר שהיה במצב דומה. לדעתי הוא מקבל תעבורה הרבה הרבה יותר קטנה מהבלוג שלך, אבל אולי בכל זאת הוא אומר שם דברים מעניינים.

    V: תודה

    אהבתי

  11. פוליצר האמיתי הגיב:

    בטח שמתם לב כמה חנופה ברנע זרק על רון ירון. די מביך.
    לא יודע אם שמתם לב אבל יש באזז די מוזר סביב אורי משגב. אסור היה לפטר אותו מפני שכל פיטורין הם דבר קשה, במיוחד לאדם שמפרנס משפחה. אבל תכל'ס, איזה סיפורים היו לו בשנה האחרונה? כתבת יחצנות לספריה הלאומית, עוד איזה ראיון עם דתי מחמד, זה פחות או יותר מה שהוא הביא. שום דבר מעניין במיוחד, הכתיבה, מה לעשות, בניגוד לשפע המחמאות שהוא זורק על עצמו ולתפיסה שלו את עצמו כהמינגווי מודרני, הכתיבה שלו די שגרתית, אני לא זוכר איזושהי הברקה מיוחדת. ועדיין חבל שהוא פוטר, בדיוק כמו שחבל שזינגר וגולדברג פוטרו. בדבר אחד אני מוריד בפניו את הכובע בענק, יחצנות כמו שהוא עושה לעצמו אני לא זוכר שנעשתה כאן בשנים האחרונות לאף עיתונאי.

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      משגב אשף בשיווק עצמי – תכונה חשובה מאוד בשוק ה"חופשי" השולט בכלכלתנו.
      אני אוהב לקרוא אותו כי הוא כותב דברים שרוב העיתונאים אינם מעיזים לעסוק בהם.
      לפני כמה זמן הוא העלה את השאלה, מדוע אין ריצ'ארד דוקינס ישראלי?
      אכן שאלה מצוינת. לדעתי, הוא עצמו יכול להרים את הכפפה

      אהבתי

  12. פוליצר האמיתי הגיב:

    ודבר נוסף: אם הייתי צונח לכאן מהירח ומישהו היה מראה לי את גליונות המוסף המדיני של ידיעות והיה שואל אותי רק על פי הכתבות מי העיתונאי שמרוויח פי ארבעה מהעיתונאי הממוצע, בחיים, אבל בחיים, לא הייתי מצביע על משגב. ועדיין אני מצטער מאוד מאוד שהוא פוטר מפני שאחרי הכל הוא באמת לא רז שכניק או איזה בטיטו האחות הגדולה או סמדר שיר יאללה חבר'ה בואו תראו כמה ילדים עשיתי וכמה דודו טופז חבר שלי. באמת ובתמים יש אצלו ניסיון להיות אחר ויכול להיות שעם עורכים טובים שהם גם מורי דרך הוא באמת היה מגביה עוף. אוף, איזה פלצנות של משפט אחרון

    אהבתי

  13. רוני הגיב:

    לא יודעת מה עשה וילנאי, אבל ברור לי דבר אחד: אם זו היתה אשה, המלים היסטריה, הורמונים, סערת רגשות ואובדן שליטה היו נחגגות.

    אהבתי

  14. לגבי ההערה הראשונה (כותרת העלאק גבר ילד)…צודיקת ב 100%
    – רלוונטי גם לגבי האינטרנשיונל.

    הבעיה מתחילה בעורכים שאחראים על מתן השמות והתארים.
    הם הכניסו לנו את המושג "ניתוח לשינוי מין" – הרי אין חיה כזאת באמת.
    כנראה שהם קנו יציאה יחצני"ת מצד הקהילה וציבור הפלסטיקאים.

    יש בני אדם שהסירו, השתילו וחיים על הורמונים כדי שלא יבלוט, לא יצמח ולא יצוץ.
    אף אחד מהם לא שינה את המין שלו.

    ושניה לפני זעקות 'הגאווה' הרמוסה ונמיכות המצח:
    אני בעד לכל אחד שנמאס יהיה מותר להדביק, להסיר, לנתח, לנפח ולבלוע הורמונים. בסה"כ אני מעוניין שיפסיקו להשתמש בשפה בצורה שקרית.

    ועוד דבר לעורכים, בהזדמנות תחזירו לי את המילה גאווה.
    אני לא יכול להשתמש בה כבר שנים.

    beace and love

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      הבעיות שלך בשימוש במילה "גאווה" שייכות אישית לך. לי אין בעיה כזאת, ואני גאה בכך.

      אהבתי

      • אורן,
        אני שמח שאתה מנסה לצאת נאור ולא מופתע שבדרך אתה מאשים אחרים בחושך.

        המילה גאווה הלכה פייפן עם השקתו של המצעד הנאור המביך והמטורלל.
        מי שמשתמש בה מאז, עושה זאת למרות הקונוטציות ואינו יכול להתעלם מהם.

        אם אז הברירה היא להיות בת יענה בשם הנאורות או אדם שחופשי להשתמש במילים שלא הועמסו עליהם משמעויות שאינן קשורות לטבען -אז אני בוחר את החופש שלי.
        תהנה מהנוף.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        תנסה להפעיל את הדמיון. למשל שום יונה מעפן לא פוגע לי בתפיסה או באסוציאציות של המילה, ולא ביופי שירתה של נתנאלה.

        אהבתי

      • כמה צפוי, כשלא נוח אתה מעדיף לדבר על אחרים.

        לא עברנו שטיפת מוח לאימוץ המושג גאווה, חשיבות המצעד לחברה, ההומאניות שבניתוחי מין, על הקידמה שבהורות חד מינית, וזעקות "הומופביה" כהסבר היחידי לביקורת כנגד היחצנות הזאת ?

        מדובר בסדר יום שהתקשורת מפמפמת כעשרים שנה.
        אם אתה לא מזהה את הנקודה ולא מסוגל להתייחס ישירות לאג'נדה עדיף שלא תדבר על דמיונות של אחרים.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אתה חש נוסטלגיה לימים היפים, כשהומו היה קללה. למעשה הימים לא חלפו, שוב התקשורת האיומה המנותקת מהעם. ולי אין בעיה עם הגוונים האוטואירוטים באשיותך.

        אהבתי

      • יונה בגרביים הגיב:

        טיעוני ברזל הבאת-במיוחד הקישור ליוטיוב.
        פחחחח.

        אהבתי

    • Shai הגיב:

      you may think that Sex reassignment surgery does not exist, but Wikipedia proves you wrong: http://en.wikipedia.org/wiki/Sex_reassignment_surgery

      and in such cases, you can speak of full removal of sexual organs and after going through the surgeries, the right to change your gender in your ID.There are people who decide to keep their original organs,like the person in the article or the story in the link:

      אהבתי

  15. רונן הגיב:

    בעניין שוקן – הסתקרנתי אז חיפשתי ומצאתי את גזר הדין. מסתבר שבבית משפט השלום (השופט טננבוים) הוא נידון לתשעה חודשי פסילה ורק בערעור העונש הוחמר לשנתיים פסילה.
    אבל זה לא העניין. העניין הוא הביקורת הנוקשה והקשה נגד השופט טננבוים. לא זכורה לי כזו ביקורת בוטה על שופט שמסרב להכיר בכפיפותו להלכות של בתי המשפט שמעליו. לו הייתי עדיין עיתונאי – זה סיפור מעניין.

    http://www.nevo.co.il.proxy1.athensams.net/psika_html/mechozi/ME-11-12-12870-213.htm

    V: צריך להירשם כדי לקרוא :[

    אהבתי

    • רונן טל הגיב:

      ציטוט חלקי.

      בפני
      כב' השופט אמנון כהן
      אפתח ואומר, כי מדובר בערעור נוסף על גזר דינו של כב' השופט א' טננבוים, אשר בניגוד לקביעתי ובניגוד לדעתם של כל שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דנו בערעורי תעבורה, חורג מהטלת עונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק בגין נהיגה בשכרות. בית המשפט קמא, נוהג לנמק את גזרי הדין ב"נסיבות מיוחדות", אשר מצדיקות, לדעתו, סטייה מעונש המינימום הקבוע בחוק.
      אציין, כי פסיקה זו של כב' השופט א' טננבוים, מגיעה לעיתים תכופות לערעור בבית משפט זה, מטילה עומס רב ומיותר הן על המערכת המשפטית והן על שירות המבחן. בנוסף, יוצרת תקוות שווא אצל המשיבים, אשר מאמינים, כי עונשם הוקל ונאלצים אף לדאוג לייצוגם בערעור.
      יוער, כי על אף, שכב' השופט א' טננבוים, אינו שותף לקביעתי, אין זה ראוי שהערכאה הראשונה תסתור את קביעתה של ערכאת הערעור. התייחס לכך באריכות, חברי כב' השופט מ' רביד בע"פ (מחוזי י-ם) 2792/08 מדינת ישראל נ' אזברגה (פורסם במאגרים, 8.1.09), שדן גם הוא בחריגה של הערכאה הראשונה מהטלת עונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק, בגין נהיגה בשכרות:
      "סבורני, כי גזרי דין של הערכאה הדיונית הסוטים מההנחיה המחייבת של בית המשפט העליון פוגעים במערכת המשפט, בתדמיתה ובאמון הציבור.
      האם כל שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים טעו, ורק כב' השופט א' טננבוים צודק? לכך יש להוסיף, כי כל שופטי התעבורה האחרים בבית המשפט בירושלים, אינם חורגים מעונש המינימום.
      כידוע, דנתי באריכות במקרים מעין אלו, וקבעתי, כי הנסיבות שמציין כב' השופט א' טננבוים, אינן עולות בקנה אחד עם ההלכה החוזרת ונשנית של בית המשפט העליון, שקבעה לא אחת, כי הסמכות לסטות מעונש הפסילה המינימאלי, הינה מצומצמת ושמורה למקרים חריגים ביותר. כמו כן, סקרתי את הצעת החוק לעבירה של נהיגה בשכרות, שעמדה על הצורך בהחמרה בענישה בעבירה של נהיגה בשכרות ועלה ממנה, כי מטרת המחוקק הייתה לצמצם את שיקול הדעת שהוקנה לשופט בגזירת העונש על עבירה זו.
      מכאן, כי גזר דינו של כב' השופט א' טננבוים, מחטיא את מטרת החוק והפסיקה.

      אהבתי

  16. דרור הגיב:

    אני רוצה להתייחס לתופעה הזאת שנקראת אילן רבינוביץ'. אין תכנית בטלויזיה שהוא לא מופיע בה ונותן את משנתו , מעובדה ועד אודטה . זה פשוט מדהים איך ביום מכריזים על מישהו שהוא טאלנט ופונים לעצתנו בכל תחום שבעולם ,למה? כי הוא טאלנט .

    אהבתי

  17. וינה הגיב:

    דבורית, מתי הספר?

    אהבתי

  18. אורן הגיב:

    ד"ר רבינוביץ הצליח לאבחן מרחוק את המועמד המנצ'ורי, והגיע לסקנות דומות לשל ולווט. לא רוצה לחוות דעה על בסיס ציטוט, אך אמא שלי פוסלת את התאוריה.
    לגבי לינקוק עצמי, יש פיתויים שקשה לעמוד בפניהם.

    אהבתי

  19. נעץ כחול הגיב:

    פרופ' אמיר חצרוני נכנס ברמאים פה בבלוג,כל הכבוד נקווה שהוא יתבע את השקרנים
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/335/161.html?hp=1&cat=479&loc=7

    אהבתי

    • רקמילה הגיב:

      WOW WOW WOW

      אהבתי

      • המקור הראשון הגיב:

        כתב חצרוני "בבלוג התקשורת הפופולרי, velvet underground, התפתחה שיחה על איכות התארים האקדמיים" ועל כך אמרה אשה אחת: לא חשוב מה כתוב שם, העיקר הוא שמופיע שם הבלוג במדויק, כך יוכלו כל קוראי "תפוז" ונרג' לגלוש לכאן. WOW

        אהבתי

      • המקור הראשון הגיב:

        הוספתי לחצרוני ול"מעודדים" 3 תגובות, ממתינות לצנזור של נרג' שיבוא

        אהבתי

      • המקור הראשון הגיב:

        לכו להצביע ! לכו להגיב שם. הצלחתי להעביר את כל "המשכיל בעת ההיא"

        אהבתי

    • אחד אחר הגיב:

      אני לא עיתונאי ולא איש חשוב מצורה כלשהיא
      וכך גם רובם של אלו שכותבים בטוקבקים
      אני רואה בטוקבקים דרך טובה לדעת על מגוון הדעות שקיימות בארץ ובעולם וגם מידי פעם נותנות הזדמנות להחשף למידע חדש.
      יש הבדל בין עיתון ותוכנית חדשות בטלויזיה או אפילו בלוגר ובין טוקבקיסט.
      הטוקבקיסט בדרך כלל נהנה מאנונימיות וכל מי שקורא אותו יודע שצריך לקחת בחשבון שמה שנכתב הוא אולי לא מדוייק או שקר גמור.
      ברגע שאתרים יהיו אחראים למה שנאמר בטוקבקים ופורומים שלהם- לא יהיה להם שווה להחזיק את הפורומים והטוקבקים האלו- והם יסגרו אותם או ישימו פיקוח ויורידו כל דבר שיכול להיות סיכון
      זכות הדיבור תחזור אז רק לעיתונאים
      והדיון הציבורי(בכל נושא) יתנוון.

      אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        המינימום שטוקבקיסט צריך לעשות הוא לבדוק במקורות שונים אם יש בסיס למה שהוא כותב או שמראש הוא בא להכפיש ולהקטין פרסונות מתוך רוע, קנאה,או קטנוניות. באתרים הגדולים יש סינון מסיבי שכל שולח טוקבקים חווה על בשרו. צריך לקוות שהמקרה של פרופ' חצרוני יגמר בהתראה, שאחרת מישהו נמצא בצרה צרורה.

        אהבתי

      • אחד אחר הגיב:

        זה עניין של תועלת מול נזק.
        הגברת האחריות של אתרים על כל מה שנאמר אצלם תוביל לכך שמעט אתרים יסכימו שיאמר אצלהם משהו- אם זה אומר שהם יהיו חשופים לתביעה.
        הנזק כאן הרבה יותר גדול מהתועלת- אפשרות הפצת שקרים בעלי אמינות נמוכה עקב אופי המפיץ , לעומת פגיעה גדולה בחופש הביטוי באינטרנט.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מה שיפה זה התגובות למאמר שלו. למשל, אלו המקללות אותו. שם, שם.
        למשל, זו המשמיצה אותי, שאין בה ולו מילה אחת של אמת. כך שהפוסל, וגו'.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        השבתי למשמיצה.נמתין ונראה אם יעבירו.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        אני צונזרתי בנרג'. זה האבסורד."המגיב המשכיל בעת ההיא" שומר על כבוד הבלוג ובעלתו.

        אהבתי

      • המקור הראשון הגיב:

        ח"ח ותודה על המחמאות. בכבוד רב.

        אהבתי

      • המקור הראשון הגיב:

        "איש אחד" התעורר ב-4:53 והגיב יפה מאד. חן חן

        אהבתי

    • אורן הגיב:

      לדעתי טועה חצרוני בשתיים מאבחונותיו.
      א. שהשמצה בתגובה למאמר על לפיד.
      ב. שמקורה בדעות שמאלניות.

      אהבתי

    • דרור הגיב:

      נו באמת . אתה לא יכול באמת להשוות בין עיתונאי לטוקבקיסט . עיתונאי , מתוקף הכח הרב שניתן לו , חייב לאמר אמת , ולכן לא רק שהוא אמור לבדוק את הדברים שלו אלף פעמים אלא יש לו גם עורך שעושה את זה .טוקבקיסט לעומת זאת הוא על תקן אדם פשוט מהרחוב, ולכן כן יש לו את הזכות לדבר שטויות והוא לא מחוייב לשום אתיקה עיתונאית .

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        א. לשון הרע הוא מושג כללי, שהקדים את העיתנות, ולא יחודי לה. אדם אחראי לדיבה גם בשיחה או בתגובה. הפצת שקר פוגעני במכוון גם בתגובה היא דיבה.
        ב. ההבדל בתגובה או במקרה שברור שמדובר יותר בהבעת דעה, ומלכתחילה לא מיחסים לה משמעות של עובדה בדוקה.
        ג. לעיתונאי יש כלים, יכולת לבדוק ולקבל תגובות. כותב הטוקבק, שביצע חיפוש בגוגל, רצוי שיציג את ממצאיו כחלקיים וכלליים, והמגיבים אחריו יזכרו זאת.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        דיבה זה משהו שצריך לעמוד מאחוריו זדון . אם אני נניח אומר שלא צריך תואר בשביל ליהות מרצה באריאל ובאמת מתכוון לזה אז זאת לא דיבה אלא בורות , לעיתונאי לעומת זאת אסור להפגין בורות , הוא צריך לבדוק כל משפט ומשפט שהוא כותב .

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        סעיף ג' שלך הוא בכלל מגוחך , אתה באמת מצפה שבסוף כל טוקבק אני אכתוב ביבליוגרפיה?

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        תוספת קטנה של 3 אותיות -ט.ל.ח. עשויה להגן מפני תביעה על כוונות זדוניות של הכותב,בתנאי שהסגנון הכללי לא פרץ את גבולות הטעם הטוב שלא לומר בוטות וגסות.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        מספיק שתכתוב שמדובר בחיפוש בגוגל ולא בתחקיר מקיף.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        נו באמת….

        אהבתי

      • אחד אחר הגיב:

        נכון – זה דיבה
        אבל המחיר שחופש הביטוי יסבול אם ננסה למנוע את הדיבה הזאת יהיה גדול מדי בשביל הנזק שהיא גורמת.
        שמעת פעם על Strategic Lawsuit Against Public Participation ?

        אהבתי

  20. חייל זקן הגיב:

    העיתונאי ששמו אסור בפרסום מאתגר בטורו את חסידי פינוי מיגרון.
    על פי דבריו, המבוססים על פנייה לרשויות של עמותת רגבים, ההאחזות הערבית אלזרנוג הבנויה לתלפיות סמוך לנבטים נבנתה על אדמה בבעלות יהודית פרטית.
    היתכן שמלוא כל הארץ משפט עד צומת מסמיה?

    אהבתי

  21. יומטוב הגיב:

    להקת תקשורתנים (אראל סגל, דרור פויר, דרור גלוברמן ועוד) בהופעה חיה באולפן לונדון את קירשנבאום. קצת זיופים אבל מגניב לאללה.

    אהבתי

  22. ניב הגיב:

    לגבי משגב
    לא נראה לי שההגיגים בני שתי השורות שפרסם בלוח המודעות של קליפ
    כ"נער העצב" או "נער המים" או איך שלא קרא לעצמו אז , נחשבים כעבודה עיתונאית
    אבל נעים להזכר…

    אהבתי

  23. Shai הגיב:

    Srita.net and Eithan Weis@@Eithan.co.il are using wordpress.com. Daniella London Dekel is using blogspot.com.Your friends/colleagues @debuzzer.com are using a host that seems to be working for them.Maybe you should ask them of their experience(admitting not to know whole history of your blog, when coming up with the suggestions)

    אהבתי

  24. שולמית הגיב:

    "למה אף כלי תקשורת, המדווח חדשות לבקרים מה אמר כל שמענדריק על מתקפה על איראן, לא מתריע כעת (כן, התריעו בעבר) על מצב העורף? הרי מתברר שעם כל מתקפה על ישראל, גם של עדר זבובים חמוש בחץ וקשת, הלך עלינו. " אולי להם ולמשפחותיהם יש אמצעי מיגון ומילוט. אגב, בערכת המגן יש רק מסכה ואין דבר נוסף. אין אטרופין ואין תרופות או מה שצריך להיות

    אהבתי

  25. אורן הגיב:

    ניאל פרגוסון מציג עמדות נאו שמרניות עקביות כך היה גם לפני המלחמה בעיראק. כך שלא מפתיע גם הפעם. במוסף כלכליסט היום מופיע ראיון נרחב איתו. לגבי מתקפה באיראן הנה טור עדכני של וולטר פינקוס בוושינגטון פוסט.

    אהבתי

  26. שפילברג יוצר סרטים הגיב:

    "להגיד שמדונה למודת הניסיון (53) היא פאסה זה הכי פאסה, בדיוק כמו להגיד עליה שהיא נראית מעולה לגילה, כמו להגיד שאביב גפן המרדן הוא סל-אאוט, כמו להגיד שקולדפליי הילדותית עושה מוזיקה אינפנטילית" (נרג', המלכה עירומה, 5.02.12):

    אהבתי

  27. רקמילה הגיב:

    יש גם חדשות טובות

    אהבתי

  28. רקמילה הגיב:

    מי יודע מה התעריף אצלנו?

    אהבתי

    • מומו ורבע הגיב:

      המחירון הוא לפי שעה לא לפי טוקבק. שכר מינימום ל'מתנדב' ומינימום + 20% לראש צוות. אבל מדי פעם באים כל מיני קודקודים ומנפחים לך את האגו שזה נחמד. פיצה, קולה ומצב רוח טוב על חשבון הבית.
      אני מכיר רק חמ"לי תגובות של המחאה/התנועה הירוקה/שתי"ל (שזה תכלס אותם אנשים). אם משהו מכיר נוספים, אשמח לשמוע.

      ובנוגע למסחרי, יש את ההנחיות שיצאו מפורום רציו לפעולה בטוקבקים נגד שישינסקי:

      לכל מי שחושב איך לתרום מהכורסא בבית – זה יותר חשוב ממה שחושבים! פוליטיקאים רבים התמכרו לטוקבקים (ביניהם אחד חשוב) – ואם לא אז היועצים שלהם בודקים אותם ומדווחים לבוס על הלך הרוח! אז איך עובדים? זה מתיש! חייבים שיטת עבודה – אני אשתף את שיטת העבודה שלי, שמורכבת מ-3 עקרונות:

      מעקב, תיעדוף, וחסכון במאמץ:

      1. מעקב- עוקבים אחרי הכתבות בשיטתיות: מוסיפים את הכתובת הבאה למועדפים
      http://www.google.co.il/search?q=%D7%A9%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&tbs=nws:1
      היא נותנת את הכתבות בנושא ששינסקי מה24 שעות האחרונות(אפשר לשנות לכל טווח זמן) בגוגל ניוז

      2. תיעדוף – מגיבים לכתבות באתרים הנקראים,כתבה בynet נחשפת הרבה הרבה יותר מכתבה בכלכליסט… ynet הכי חשוב לכן חשוב להשקיע 2 דקות וליהרשם (אפשר בלי לאשר באימייל) ולדרג תגובות – במיוחד קל להוריד תגובות נגדנו שמסומנות באדום ולחזק תגובות שבעדנו באדום – זה מינימום וחובה. יש אתרים רבים שלא שווים תגובה אחת פשוטו כמשמעו.

      3. חסכון במאמץ – יש טקסטים מהבלוג http://cafe.themarker.com/blog/411472 שאני משתמש בהם קבוע בהעתק והדבק, פותחים אותם באחד הטאבים וזה חוסך את הכתיבה, או העתק והדבק מקובץ טקסט. ואם אני כותב אני כמעט אף פעם לא משקיע בכתיבת תגובה מעבר לכותרת, מעט מדי קוראים, לעתים רואים תגובות שלנו שמהכותרת לא מבינים שהם בעדנו ואז חבל על המאמץ, חייבים להבין מהכותרת בלבד מה העמדה, ראיתי תגובה של מישהו שלנו שכתב למישהו נגדנו תחת הכותרת "כן אתה ממש צודק" – ומהטקסט בפנים מובן שזה בציניות – אבל מי קורא את הטקסט בפנים? זה יותר גרוע מכלום. דבר נוסף, מאותה סיבה כותבים בלי קללות ועלבונות וביקורת אישית נגד הכותב או העיתון – אסור לתת להם סיבה לא לפרסם את הטוקבק והמאמץ ילך לטמיון.

      אהבתי

  29. דוד הגיב:

    האמת שדי מפתיע לקרוא את כל מה שאומרים על רון ירון. אין לי ספק שהוא אדם חרוץ, וכנראה גם נעים ונחמד וכו', אבל מישהו שכח שם מה זה עיתונות ובעיקר מה זה עיתונאות. הגליונות של ידיעות אחרונות שיוצאים תחתיו הם זבל כימי, הוא אחראי למאות ימים שבהם יצאה כותרת ראשית עלובה (הדבר האחרון שעולה לי בראש זה "נשארתי שבת כי אין לי כסף לשלם לרכבת"), תמיד יש איזו מניפולציה רגשית מגוחכת שעובדת על קופי האדם שחושבים שידיעות זה עיתון ולא צהובון. לזכותו ייאמר שגם בימי שילה דה בר זה היה המצב, בטח ובטח בימי רפי גינת. זה עיתון גרוע (למרות חלקיו הרציניים שלפעמים נותנים תמורה לאגרה) שרז שכניק הוא הסמל שלו – הכל שטחי ומטופש, הכל מתוך פוזיציה. עיתון שנותן לרונה קופרבוים לבקר ספרות (בחיי שאין פובליציסטית גרועה ממנה בכל העיתונים המרכזיים) הוא עיתון שמכריז שאיכות לא מעניינת אותו. כאילו, ברצינות – מישהו מהעובדים שם קרא פעם את השטויות שהם כותבים כל יום? יש נחום ברנע שכדאי לקרוא, יש ידידיה מאיר, יגאל סרנה, פה ושם עוד תחקירים מעניינים – וכל השאר פשוט עלוב ומגוחך. הכותרות שם תמיד מתחכמות כאילו אנחנו בשנות ה-80 ("איזו מין מורה"), השער האחורי שלהם דבילי ומזלזל באינטליגנציה – רון ירון יודע שזה העיתון שאותו הוא עורך? ושלא יהיה ספק, אני לא חושב שמעריב יותר טוב באיזשהי צורה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s