אצבעות שחורות 10.2.12

בהפניית פייסבוק של ידיעות לשישי האחרון לא מופיע שער 7 לילות.


הסיבה היא שמאיה בוסקילה, המככבת על שער הלילות, לא תהיה נציגת ישראל לאירוויזיון, כפי שחשבו בידיעות, אלא דווקא להקת איזבו. דומה שהייתה זו באמת הפתעה. עינב שיף בוואלה!: "הלם" (ע' בקישור).

הטעות של עורכי 7 לילות היא שהתייחסו לבחירתה כמייצגת ישראל באירוויזיון כעובדה מוגמרת בטרם יצאה ההודעה הרשמית. כל שהיו צריכים לעשות זה לסייג את הדברים. בטח ובטח בשער.
בכתבה עצמה כתב רז שכניק:
– "ההשתתפות הזאת בחי בלה לה לנד 2, הלהיט המפתיע של יס, וכמעט בטוח שגם באירוויזיון הבא, מסמלת חזרה לחיים".
ובהמשך:
– "אם לא יהיו הפתעות בלתי צפויות, בוסקילה תייצג את ישראל באירוויזיון הקרוב בבאקו, אזרבייג'ן".
ובכן היו.

חבל שעורכיו לא שמרו על נימת הספקנות, ואפילו העצימו אותה. כך הייתה נמנעת הטעות שהיא תולדת היהירות (שהרי המוסף נסגר לפני שיצאה ההכרזה הרשמית על המאושרים שיסעו לתחרות הכה איכותית  ובעלת משקל).
בע' 7 בעמודי החדשות של העיתון כותב שכניק על הבחירה "הממשיכה לעורר הדים", על כך שבתחילת השבוע הייתה בוסקילה מועמדת כמעט בטוחה, על האכזבה שלה (וגם של צביקה פיק), וכך מוצדקת הטעות הקטנה.

7 ימים

ובשער: סיכום מסעה של דורית ביניש בנשיאות ביהמ"ש העליון. טובה צימוקי, אמירה לם ואמיר שואן ניסו להביא את דמותה שההסכמה היחידה עליה היא שהיא שנויה במחלוקת.
דמות בכירה במערכת המשפט, כך בכתבה: "היא דמות כמעט טרגית. ביניש לא השכילה להבין שלא הכל חייב להיות עם נצנוצים, לא הכל חייב להיות עם ברקים ורעמים".
למה לא הבינה? הנה, צימוקי כתבה בשלישי ציטוט מדברי ביניש:

…בין היתר מוזכרים היחסים עם "יריבה המר", המרכאות במקור, שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. היא מספרת שבכ"ז, למרות ש"לא תמיד יש ניצוצות", "המפגשים היו ענייניים".

האם אי אפשר להסיק שהיא בהחלט יודעת משהו על ניצוצות ונצנוצים?
מנקודת מבטי הבלתי משפטית, נראה שנעשו פה מאמצים גדולים להתייחס אליה יפה, ולא לנהוג מנהג יואב יצחק. אף תצלום השער לגמרי מחמיא לה. כולל הכותרת "מלחמות כבודה".

יאיר לפיד יוצא להגנת אשתו וילדיו של נתן אשל (אותו הוא לא מכיר, כך לדבריו), ושואל את עצמו למה התקשורת לא מזכירה אותם או חושבת עליהם "בעת שבית משפט השדה של התקשורת הישראלית מחטט בהתלהבות בפרטים הכי פחות נעימים של הפרשה המגעילה הזו".
ראשית, לפיד, העיתון בו אתה כותב הוא שושבין ראשי בפרשה. שנית, הפרשה מגעילה באיזה מובן?
שלישית, האם אתה מקפיד קלה כחמורה על כל חשוד/נחקר אחר במדינה, שגם לו אישה וילדים? או רק אישה או רק ילדים?

לאחר מכן, לדבריו, "כחובב גדול של קשקושים אקדמיים נפוחים" (אני מתה לקרוא עבודה אקדמית שלו) הוא משמיץ חוקר שהכביר אלפי מילים בהארץ כשכתב ביקורת על ספר שלו, ממנו הסיק שהוא, לפיד, תומך נלהב בהפרטה, בעוד המילה מופיעה רק פעם אחת בספר, ובהקשר הפוך: "החוקר קרא שאני נגד הפרטה והסיק מזה שאני בעד הפרטה".
הנה הביקורת האמורה של פרופ' דני גוטויין.
הבעיה היא כזו: המסרים של גוטויין מורכבים יותר מטיעונו של לפיד. גוטויין, ואני לא אומרת אם הוא צודק או לא בפרשנותו, מנתח את כל ההוויה של לפיד, את חייו, לא רק בהקשר של הספר הנוכחי, אלא בכלל. זאת אומרת, הוא מסביר ללפיד מה שזה האחרון לא יודע על עצמו, או לא מבין.
כך שמה שעושה לפיד בטורון שלו, הקטן והצנוע, שכלל לא מתייחס לענייני פוליטיקה ולתפקידו העתידי בה, אלא רק לחייו הקטנים והחמודים נטולי הסיגרים והוויסקי עם זוגתו שתחיה וילדיו הצחים וברים, לא הוגן כלפי הניתוח המורכב של גוטויין.

דור הנפילים (אולי הנפילות) זוכר ודאי את ימי סינרומן. בידיעות החליטו לשחזר את ההצלחה של שנות השישים והשבעים, וערן בי.י והגר ינאי מספרים ב"פוטורומן" את סיפור התאהבותם. שמונה עמודי מגזין מוקדשים לסיפור הזה, הערוך ומבוצע ויזואלית באופן המבולבל ביותר שאפשר להעלות על הדעת. לא הצלחתי להבין מה טיבו ולמה הוא שם. בסינרומן הפרימיטיבי דאז היה לפחות היגיון. אפשר היה להבין איך לקרוא אותו. בסוף, בעמוד האחרון התברר שהפוטורומן מופיע כאפליקציית ycode שעולה 0.99$ בלבד. האפליקציה פותחה על ידי ידיעות טכנולוגיות. עכשיו מה? ראיתי את הפוטורומן המבולבל הזה בעיתון, ואני אוריד אותו ל-ipad שאין לי? יעזור לי אלוהים. לא מבינה את הפורמטים הכלכליים החדשניים האלו.

אני מבינה שהטרנד בסו"ש זה בידיעות הוא דיכאון. בוסקילה מדברת על הדיכאון, המלנכוליה התקפי החרדה והכדורים, והנה גם גיא זו ארץ מחרה מחזיק פה. דיכאון.

המוסף לשבת

סימה קדמון ממשיכה לטפח את לפיד:
עוד סקר מופיע היום, של ידיעות ודחף, ולפיו הליכוד יקבל 28 מנדטים, העבודה 15-16, ולפיד 13-14. כל השאר משתרכים מאחור. אחר כך יש כל מיני הסברים על גושים כאלו ואחרים, ובפרק 4 כותבת קדמון:

"… מי שחושב שעיקר הפעילות של לפיד היא בפייסבוק, טועה בגדול. השבוע אפשר היה למצוא אותו בעוטף עזה, בקריות, באשקלון, בירושלים, ובשבוע הבא הוא יופיע בפני 1,500 איש בוועידה לעסקים קטנים באילת. כשהוא לא פוגש אנשים בחוגי בית, אפשר לראות אותו בהופעות עם רמי קלינשטיין ותמיר הרפז. לפני שבוע, בנס ציונה, עלה לפיד לבמה ואמר לקהל: תודו שזה סטארט אפ – אסיפת בחירות שהקהל משלם".

וזה נמשך: איך הוא יושב עם היועצים שלו ואיך הוא נוסע לאיפא"ק ואיך הרשימה שלו הולכת ונבנית.
תודה סימה.

סופשבוע

סיכום השנה הראשונה בקדנציה של הרמטכ"ל בני גנץ לא היה מעצבן אותי כ"כ – שהרי זכותם של בני  ישראל שמישהו שיסכם עבורם את כל מה שקראו במהלך השנה על גנץ, העדפותיו (קפה שחור עם סוכרזית) ותחביביו וילדיו – אלמלא היומרה. כלומר הצגת הדיוקן כ"מיוחד", או קביעה עזת מצח (בשער) "מה באמת חושב הרמטכ"ל על האיום האיראני". לא, גם עכשיו אנחנו לא יודעים מה הוא באמת חושב, למעט אמירה כללית ומעורפלת בכנס הרצליה.

הרעיון לכתבה עם רוני סופר, הצלם שיצא מהתופת בכרמל, דווקא טוב. הבעיה היא איכות התמונות, שבהדפסה הזו ובגודל הזה נראות כמו עוד מיליון תמונות מהכרמל שראינו במשך כל השנה האחרונה (עדי חשמונאי ויונתן הללי).

ליאת שלזינגר במסע מפרך בנבכי ועדת שניט, חוק חזקת הגיל הרך והפמיליסטים, כולל הפרכת הטענה ש-200 גברים גרושים מתאבדים בשנה [לפי נתוני מש' הבריאות ב-2009 התאבדו 51 גרושים.עדיין מטריד, בהתחשב בכך ששנה קודם התאבדו 20 גרושים]. מסוג הנושאים שעד שאת/ה לא שם, ולא עסוק/ה במאבק בעזר כנגד לשעבר, לא תשתין לכיוון.

מוסף הארץ

דורון רוזנבלום, פרשנינו והסוגייה האיראנית. מצחיק.

תמר רותם מראיינת את אמא שלה, יהודית רותם, לרגל צאת ספרה התשיעי. דינמיקה מעניינת.

תרגום הכתבה מ-GQ על סט הסרט הרוסי בו המצלמות לא כבות. מוטציה מעוותת על המופע של טרומן.

גלובס/ G

דרור פויר הצטרף לפליטים של דרום תל אביב. יפה.
בין היתר הוא כותב:

במוצאי השבת האחרונה נערך בגינת לוינסקי בדרום תל אביב טקס אזכרה ליוהנס (יונתן) ברקו, חסר בית שקפא למוות על ספסל בגל הקור האחרון. ברקו, 26, היה עולה מאתיופיה. הטקס איחד לרגע מוזר פליטים מדרפור, תושבי השכונות, פנתרים שחורים לשעבר ומשוררי מחאה. על ברקו אף אחד לא דיבר, כי אותו אף אחד לא הכיר. גם מי שהכיר אותו לא ידע עליו כלום. חסר בית הוא כמעט תמיד גם חסר פנים ושם. יוהנס חי לבד, ולבד קפא ומת…

למה לא לחפש ולמצוא מי היה ומה קרה לו? השבוע סיפרתי שהוא נקבר בבית הקברות בלוד. לא נורא קשה היה להביא עוד כמה פרטים על ברקאו (כך הוא מופיע ברשומות). הרבה יותר קל להנציח את היותו חסר פנים.

לחם עבודה הטרדה

עיתונאי הארץ מתכוננים לשביתה.

כתב חידה: מי מבין את פשר המשפט האחרון בכתבה של לילך ויסמן?

אם אשל סבור שזו הסכין האחרונה שננעצה בגבו, נראה שהוא טועה. מעניין מה יקרה כשיגלה שגם באנשים הכי קרובים אליו בלשכה מסתתר עוד ברוטוס.

אין לי בעיה עם כך שר' לא תיחקר ותעיד, זכותה, כאמור, א ב ל אם כך, היא לא יכולה להתלונן. בע' 6 בידיעות בכות' הגג ובידיעה נכתב כך:

"מקורביה… חוששים שהחקירה… תסתיים בקרוב – אך מבלי שתתגלה באמת מסכת ההטרדות שסבלה… אתמול נודע כי מן המעקב בכלי התקשורת… וההדלפות… ר' מתרשמת שהחקירה לא נוגעת בגרעין הקשה של מה שהתרחש, ובמסכת ההטרדות האמיתית שעברה".

אני חוששת שרק היא יכולה לעזור בכך.
עוד בידיעה: גישושים להסדר לפיו יפרוש אשל לאלתר משירות המדינה ולא יוכל לחזור לשם במשך חמש שנים.

בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת

במחשבה שנייה: הבלוגרים הרוסים שהוציאו 130,000 לרחובות במינוס 25 מעלות.

בלאטמה ניסו לבדוק מהו הסיפור על הנער שלא ביקר בחרמון.
אבל אם אבישי עברי מבקר, ובצדק, את התקשורת על הטיפול שלה בפרשה, למה לא בדק אותו?

מתוך ניוזלטר שאני מנויה עליו, עצות לולנטיינ'ס דיי:

Boycott Teleflora. This floral company's Super Bowl ad was especially demeaning, suggesting that women could easily be bought with a bouquet of roses. We're #notbuyingit and neither are our followers. We've joined forces with consumers across North America to flood the company's inbox with letters. If you are buying flowers, take your business elsewhere and let Teleflora know! Send your own letter of complaint here: service@teleflora.com

Dinner and a movie? Watch something directed by a woman. If you're going out to the theater, pick something written or directed by a woman, like The Iron Lady or Pariah. If you're renting, consider an empowering classic like Thelma and Louise, or an educational and entertaining documentary like Born into Brothels. While you're at it, why not sign-up to buy the Miss Representation DVD and get a head start on Mother's or Father's Day?

רועי פלד, החבר של לי זיתוני ז"ל, משתף בפייסבוק:

הגענו איציק (אבא של לי) ואני לפריז לפני שלושה ימים בעקבות הזמנה של איש יקר וחבר בכיר מאד בקהילה היהודית בפריז… שמחתי לפגוש בחמימות אדירה של האנשים פה… היה כנס חשוב שלנו אליו הגיעו רבים… תמיכה חזקה הגיעה גם מחבר פרלמנט בכיר מאד (קלוד גואזגן)… ראש אגודת הידידות בין ישראל וצרפת (לא יהודי אגב)… אבל, את הסטירה הופתענו לקבל דווקא מבית.
הבוקר איציק קיבל מכתב מזעזע ומעליב מנשיא הקהילה היהודית בצרפת (רישארד פרסקייה) שטוען שאנחנו לא מוזמנים לארוחה השנתית של ארגון הקרי"פ (ארגון הגג של יהודי צרפת), ערב אליו מגיעים כל חברי הפרלמנט בצרפת ובראשם הנשיא סרקוזי, שאנחנו מפריעים לו ושהפעילות שלנו גורמת לאנטישמיות ואף איים עלינו שאם נעיז להגיע לאיזור ידאג למעצרנו.
…מר פרסקייה, אנחנו… מצטערים שהמאבק שלנו מפריע לך… מצטערים שבחורה ישראלית נדרסה והופקרה למות על הכביש דווקא על ידי שני אזרחים צרפתים. מצטערים שאלו שנטשו אותה למות היו יהודים עבריינים. מצטערים שאזרחי מדינת ישראל עושים היום כמו בעבר וכמו בעתיד את הכל על מנת להמחיש את המוסריות וחשיבותם של חיי אדם!…

התנועה הליברלית החדשה תפגין נגד השבתת המשק במוצאי שבת ה-11 בפברואר 2012 בשעה 19:30 בכיכר רבין.

הממליצים

הינשוף: יאיר טל כותב על אביו, ממציא טנק המרכבה.
רחל : סנאים בתפריט.
כצמחונית יש לי התנגדות בכלל לקרוא על זה. אבל נו, אני לא היחידה בבית הזה.
שטוטית: הלוביסט החזק בישראל.
יגאל: על העוני ועליכם.
– הקרינה ואתם.

מח' הגהה צוחקת

יש דברים כאלו? כנראה שכן.

המוסף לשבת, ידיעות: תחליטו: בייג'ין או בייג'ינג.

לפני פיזור

פרשת ynet הכתה גלים בימים האחרונים.
הנה כל הפוסטים בעניין שנכתבו פה.
ארגון העיתונאים לעורך ynet: נתבע אותך
אולי אנחנו, עובדי ynet, אשמים?
עובדי ynet, אל תתאגדו!
עבודה מאורגנת? כן!

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

81 תגובות על אצבעות שחורות 10.2.12

  1. המושל בכיפה הגיב:

    המאמר של איתמר הנדלמן סמית הוא המוצדק ביותר בעיתוני הסופ"ש, במיוחד הסוף שלו

    איך אדם שצוטט לפני כשנה וחצי אומר ש"יוון מלאה רועי עזים עצלנים", "בפורטוגל פיסחים", "בספרד ישנים סיאסטה" ו"אירלנד מדינה של שיכורים" – איך הוא בא ומרצה לסטודנטים על גזענות? ואם לא די באבסורד, איך מיד בא להגנת מעוז איזה אמנון לוי כזה או אחר – איש תקשורת בכיר שהכנסתו החודשית יכולה לקיים עיירת פיתוח שלמה – ולאף אחד זה לא נראה מוזר

    אהבתי

  2. מרלגית הגיב:

    כבר הבנו שאת שונאת את יאיר לפיד.. היית די ברורה בפעם הראשונה שכתבת עליו

    אהבתי

    • שולמית הגיב:

      אני תוהה האם V שונאת את לפיד או את הלפידיות. אולי את הקלות, לכאורה, שבה הוא מתנהל בחיים ומצליח. הביקורת עליו כל כך אישית ולכאורה, לא ניתנת לריסון, הייעד שהיא חושפת את מנגנון ההפעלה של התוקפים אותו.
      אני חוזרת ווטענת שאיני מאוהדותיו ובוודאי שלא של אביו. גם איני מתלהבת מדנקנר המאוחר ( כעורך מעריב) אךף כי אי אפשר להתעלם מהחן שבו הוא כותב גם דברים לא נעימים

      אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      אז הנה ממישהו שאינך יכול לייחס לו שנאה עיוורת ללפיד. אני מקווה שזה יעזור לך להתמודד עם הטענות עצמן:
      1. צוטט לעיל כי, לפי סימה קדמון, פעילותו של לפיד אינה מוגבלת רק לפייסבוק. מעולם לא חשבתי אחרת. הפעילות הפוליטית שלו נעשית, בראש ובראשונה, בטור שידיעות מעניק לו.
      שמו של פוליטיקאי הוא מותג; צריך לתחזק אותו. זה נעשה על-ידי פרסום. בפרסומות שאת/ה רואה בטלוויזיה, לרוב אין קשר בין המותג לפרסומת. פירוש הדבר שכל מה שחשוב למפרסם זה שהשם של המותג יישאר בתודעה. כדי שיאיר לפיד יתחזק את המותג יאיר לפיד, לא צריך שידבר על נושאים פוליטיים.

      2. מאחר שבעלת הבלוג לא כתבה ולו שקר אחד על לפיד, אזי שנאתה באה לידי ביטוי בכך שהיא מפרסמת עליו אמיתות. אם כך, אולי כדאי להפנות את הטענות דווקא לאלו שמסתירים אמיתות אלה?

      אהבתי

      • מרלגית הגיב:

        זה שלפיד הסכים לוותר על כתיבה בנושאים פוליטיים זה כבר מראה כמה אציל ואמיץ הוא!
        כי בעיקרון, הוא היה יכול להמשיך ולכתוב על הנושאים הללו אם רק היה רוצה, מכיוון שידיעות צריכים אותו יותר מאשר הוא צריך אותם. אולם הוא החליט לוותר על כך על מנת ליצור שוויון עם שאר המתמודדים, ועל כך יש להצדיע! ואתם עוד באים בטענות שזה לא הוגן שיש לו טור וכו'. מה לעשות שצריך גם להתפרנס בחיים? ולתחזק משפחה למופת??

        אהבתי

      • בוסי הגיב:

        ***

        אהבתי

      • פופציץ הגיב:

        עוד על הישגיו האינטלקטואליים של יאיר לפיד.

        http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2378840&forum_id=771

        אהבתי

      • הנבואה חוזרת הגיב:

        ואחרי שאתה מסיים להשתאות, אתה מבין שחסד עשה עמנו היושב במרומים, כשנתן בלבו של יאיר לפיד להפוך דווקא את התנ"ך לתחביבו, ולא, למשל, את הכימיה. כי אילו התפרץ העיתונאי הבכיר למעבדה ונהג בה כשם שהוא נוהג בתנ"ך, האדים הרעילים שהיו עולים מאותה מעבדה דמיונית היו גורמים לפסולת הרעילה ברמת-חובב לדרוש כי יפנו אותה בהקדם.

        ומה יקרה כשיאיר לפיד יהפוך את הפוליטיקה לתחביבו?

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        מאז שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה מחכמים וניתנה לשוטים

        אהבתי

      • הנבואה חוזרת הגיב:

        רק שוטים (ושוטות) קוראים פסקי הלכה מכותרות הסמרטוטונים היומיים.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        מה לך כי תלין על לפיד כשהגדוילים פולטים שטויות "הלכתיות".

        אהבתי

      • הנבואה חוזרת הגיב:

        הכל בעיני המתבונן. הפוסקים לא מדברים לכותרות העיתונים, אלא לאנשים מאמינים, שומרי תורה ומצוות, בקונטקסט שלהם. מהזוית שלהם הדברים נראים אחרת לגמרי. אבל אבירי הרב תרבותיות וחופש הפרט, קטנים מלהבין זאת. 😯

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        אתה מזכיר לי את אלי ישי שנחפז לכל ערוצי הרדיו כדי לתרגם את פניניו של הרבובדיה בדרשה השבועית. אוי לאזניים ואוי לקהלו.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        התנ"ך… אפשר לחשוב.
        מה הוא כבר עשה שעלול לפגוע בקודשי הקודשים של הספר הקדוש?

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        חוץ מזה, מי קבע שהתנ"כ או פירושו שייך רק לחובשי הכיפה?
        ראו לעיל לאיזו תחתית מגיעים פוסקי הדור בפסיקותיהם.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        כאילו שברגע ששמת את הסמרטוט הזה על הראש יש לך זכויות יתר… אה, בעצם יש לך

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        וגומר.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        זה שלפיד הסכים לוותר על כתיבה בנושאים פוליטיים זה כבר מראה כמה אציל ואמיץ הוא!

        שכחת "יפה תואר

        כי בעיקרון, הוא היה יכול להמשיך ולכתוב על הנושאים הללו אם רק היה רוצה… …אולם הוא החליט לוותר על כך על מנת ליצור שוויון עם שאר המתמודדים, ועל כך יש להצדיע

        תשמעי, התייבשה לי כבר היד, אפשר להוריד?

        אהבתי

    • רונן טל הגיב:

      מסכים. כאילו אין אמצע. ונדמה שמגיע השלב שמי שלא מסכימים לרפלקס שלך לגבי יאיר לפיד ונחום ברנע, מדלגים על הטקסט. 😕

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני לא יודעת עם מי אתה מסכים, אבל בוא נסכם את עמדותיי:
        1. משהצהיר לפיד שפניו לפוליטיקה צריך היה ידיעות לוותר על שירותיו כבעל טור מרכזי במוסף הדגל שלו.
        2. הכתבים המדיניים/ העורכים אינם יכולים לקדם את מפעלותיו בנון שלנט כאילו לא נפל דבר. האיש נמצא על הפיי רול של העיתון.
        זהו פחות או יותר, עם תוספות לפי צו השעה.

        אהבתי

      • רונן טל הגיב:

        גם איתך מסכים. אבל זה זה וזהו. בעיה אתית שלו ושל העיתון שלו. אבל בסיקורך אותו היא הופכת לחזות הכול.
        הרי את מבקרת גם את תכניו וגם את הפרסונה שלו ותמיד בציניות. אבל היי, זו הממלכה שלך ואנחנו רק אורחים

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        זכור לי גם לגלוג על "מרד העבדים" של לפיד מאוגוסט, אך הקטע אכן היה קרוב לפארודי. הטור של סימה קדמון בהחלט צורם, ומיותר. בסך הכל עוד ככותב ייצג לפיד את הבינוניות, וזו הבעיה, לפיד אדם סימפטי, לכן מתקשים להבין ביקורת עליו. בינוניות סימפטית ראויה לביקורת, לא פחות מגסות רוח (זו כבר דעה אישית שלי).
        מצד שני ולווט את מרבה היום להתווכח עם מגיבים, מאסטר יוגת המוח שלי לא ממליץ.

        אהבתי

  3. צחי הגיב:

    רז שכניק הוא חתיכת חרפה לעיתונות, יש לקוות שזו תחילת דרכו החוצה מהמקצוע. חברים בידיעות מספרים דברים מסמרי שיער על טכניקות העבודה שלו והקשרים שלו עם יחצנים- אי אפשר לפרסם דברים כאלה בגלל חשש מדיבה…
    בעין השביעית יש פירוט מעולה של סקנדל בוסקילה, כולל איך שכניק מנסה ליצור מהומה כדי שלא יתחשבנו איתו:
    http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/100212_Cavity_to_be_filled.aspx#p6

    אהבתי

    • . הגיב:

      קצת התבלבל התחקירן וואנבי שכתב את הקטע בעין השביעית:

      …כנראה שלא, כנראה שמישהו ב"ידיעות אחרונות" סבר ששכניק אכן יודע מה תהיה ההחלטה. וכאן כבר לא מדובר בהתנהלות עיתונאית מכוערת או מטופשת, אלא בניחוח של משהו חמור יותר: כיצד עיתונאי יודע מראש מה תהיה ההחלטה של ועדה ציבורית של רשות השידור?

      אז זהו שמסתבר שעיתונאי לא יודע מראש. הכל בסדר. לא קרה שום דבר חמור.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני מודה לך על ההתחשבות ועל שאתה חוסך ממני הוצאת דיבה, אבל שכניק לא אחראי לשער 7 לילות ולהפניה. מצטערת. יש עורך למוסף הזה. ועורך זהיר היה מסייג עוד יותר (גם בכתבה, ואת כל זה כתבתי בפוסט), ולא כותב הפניה עצומה ומפדחת בשער.
      ועל ההפתעה שבוסקילה לא נבחרה (כן, שערורייה שמדליפים וזה, אבל מה עוד חדש), לא רק הוא כתב. וגם אם רק הוא כתב, שוב, יש עורכים לעמודי החדשות. הם לא נמצאים שם לקישוט.

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אבל מי כתב על התמונה של בוסקילה "פאק, נו יורווויז'ן"?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        חברים מהשרות הצבאי.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני, בעזרת תוכנת העריכה פיקניק.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        זה כבר מאתמול ברוטר, בלי קרדיט כמובן.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מאחר שכתבו על כך גם אחרים במהלך השבוע, כל אחד לפי מיטב יכולת הפרשנות שלו, לא מגיע לי קרדיט על הטקסט, אבל השער, זה מצחיק (נראה שהם לא הבינו שאני הוספתי את ההערה). מה שמביא לי את הרעיון לעבד כל שער עם הערה משלי :]

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אני חושש כי, במקרה הנוכחי, אם היית מוסיפה "ולווט אנדרגראונד" היו חושבים שם שהיא חלק מהלהקה.

        V: LOL

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        כן, אבל "פאק, נו יורווויז'ן" זה כל כך לא מתוחכם או מצחיק, שלא חשדתי לרגע שידך במעל

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא הייתה שום כוונה להצחיק או להתחכם. רק לציין עובדה.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אז היית יכולה לכתוב "פאקט, נו יורווויז'ן"

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        דבורית, הצילום של מיה בוסקילה הזכיר לי צילום ישן של ג'ינה לולובריג'ידה. לא מצאתי, אבל הגעתי לזה –

        ג'ינה לולובריג'ידה – שחקנית איטלקייה, חגגה החודש 84 שנים. הוגדרה כאישה היפה בעולם. אבא שלי היה משוכנע שאני צריכה ללמוד לומר את שמה בגיל שנתיים. אז הוא לימד אותי. גלגלו על הלשון, ג'ינה לולובריג'ידה. הצלחתי.
        בסוף המאה שעברה ניסתה להתמודד לפרלמנט האיטלקי דרך מפלגת שמאל. לא הצליחה

        את בכל מקום 🙂

        אהבתי

  4. רקמילה הגיב:

    ממליצה לקרא על עיסקת שטראוס-אספרסוקלאב שנפלה בדקה ה90, וזוהי רק ההתחלה.

    אהבתי

    • מהנדס לא בהייטק הגיב:

      מה שמטריד בידיעה הזאת הוא התנהגות דורסנית של שטראוס שהביאה בקיץ את מהפכת הקוטג' וכנראה שעושים זאת (לא יודע, לא נמצא שם) גם ביחסיהם עם ספקים, קטנים כגדולים, הם לא רואים אותנו ממטר, מה שמעניין אותם הוא מקסימום רווחים ומהר ככל האפשר.

      אהבתי

    • מהנדס לא בהייטק הגיב:

      ויטני יוסטון, בשבוע שהודיעו שהיא תשפוט ב"כוכבנולד" האמריקאי, הלכה לעולמה בגיל 48, הרבה שנים אחרי "ה-27", וכך חולפת לה תהילת עולם

      אהבתי

  5. שולמית הגיב:

    "ערן בי.י והגר ינאי מספרים ב"פוטורומן" את סיפור התאהבותם " למען הגילוי הנאות. אני חברה של אמו של ערן ב.' וקראתי את הפוטורומן כבר קודם.עם זאת אני מאמינה שאני מסןגלת להתיחס לטקסט מעוצב מבלי להיות מוטה לחלוטין על ידי יחסי לבני האדם שיצרו אותו. אהבתי מאד את העיצוב שלו. הביטול המוחלט שנוהגת בו דבורית משונה לי ובעיקר טענת הבלבלול. לדעתי הפוטורומן עשוי בחן רב. האם יש משהו בהוויה שלהם שמעצבן את דבורית

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      את יודעת איך זה עובד: אני רציתי לככב בפוטורומן, העדיפו אותם, וזו הסיבה ל"ביטול המוחלט" שלי.

      ולעניין: הייתי מאוד מאופקת בהתייחסותי. אל תגררי אותי.

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        הפוטורומן באמת עשוי רע מאוד, קשה לקרוא את זה ובעיקר לא מובן מה רוצים ממך, הקורא.
        לאחר שצולחים את הביצוע העלוב, מתברר שזהו סיפור על שני אנשים – הגר ינאי וערן ב.י. – שנמצאים באגו טריפ יוצא דופן.
        בעיני זה מביך, בלשון המעטה. לא קראתי עד הסוף

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מדובר בקד"מ מסיבי ומופרז לאפליקציה ותו לא.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        חבל על שני האוהבים (?) שמוכרים את האינטימיות שלהם בנזיד עדשים, אבל היי – על מי אני עובד? זה סטנדרטי בידיעות

        אהבתי

      • ערן ב.י הגיב:

        הי וולווט,
        הגבתי באופן כללי בסוף ורק אחר כך ראיתי את התייחסותך הספציפית.
        מאחר ואני מוקיר את עבודתך מרובת השנים והנחושה, חשוב לי דווקא לענות שבעניין זה את טועה ואולי נחפזת להאשים האשמות שאת רגילה להטיח.
        פוטורומן הוא סיפור אישי שבוצע באופן מלא וניתן לקרוא אותו בחינם בפייסבוק. הבמה שקיבלנו מידיעות לא הייתה לשום צורך כלכלי ולמען האמת הייתה סיכון סגנוני ויוצא דופן של עורך העיתון. ניתן להתווכח על המוצר אבל ההחלטה לקחת את זה למוסף לא הייתה כלכלית בשום צורה.
        ואשר למוטיבציה שלנו בפרסום ובכתיבת היצירה, אנחנו שני יוצרים כותבים שקרה להם סיפור טוב שאותו רצינו לחלוק עם מי שייראה לנכון לעשות זאת בשאיפה שיימצא את הסגנון הזה מרענן ואת הסיפור מעורר השראה.
        בינתיים, אני גאה להגיד שזה עובד לנו לא רע בכלל, למרות שבאופן ספציפי כאן, אני רואה שאנחנו זוכים לפחות אהדה. לא נורא, זה חלק מדרישות המקצוע.
        בכבוד גדול מאד אלייך, וולווט
        ערן ב.י

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני חושבת שלא הבנת אותי. כלל לא התייחסתי אליך או להגר.

        בסוף הפוטורומן בעיתון המודפס יש הסבר מפורט על האפליקציה, שפותחת על ידי ידיעות טכנולוגיות. כך כתוב. אתה יכול לבדוק.

        הבנתי שהכל מופיע בחינם בפייסבוק, הבנתי. בחיי.
        אני אומרת שידיעות (לא אתה, לא הגר) מקדם את האפליקציה שלו.

        אהבתי

      • ערן ב.י הגיב:

        שוב, מבלי לחזור על מה שאמרתי, אני נשבע לך בשתי בנותיי שרון ירון, גדי בלום וידיעות לא עשו את זה בשביל האפליקציה. ההפנייה בסוף הכתבה הייתה טעות שלי שלא תוקנה בזמן. לראייה, אין אפליקציה לא באפסטור ולא במרקט. וכשהייתה כוונה לשים כזאת, זה לא בא מידיעות. זה בא ממני. ידיעות נתנו לנו במה נדיבה ונדירה בגודלה כי הם באמת ובתמים חשבו שהסיפור טוב והסגנון חדשני.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        OK

        אהבתי

    • תומר הגיב:

      אני פשוט לא צלחתי את הטקסט המעוצב כלומר לא צלחתי את החצי העליון של העמוד הראשון של הטקסט המעוצב הזה.

      ג'יזס, ראיתי פעם חידת חמיצר שהייתה ידידותית יותר לקורא!

      אהבתי

  6. שי הגיב:

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3561499,00.html

    אם אתם קוראים מאמר כלכלי אחד בשבוע, הנה הוא. ניאל פרגוסון אומר מה יקרה באירופה, מה קורה במזרח התיכון, מה קורה עם איראן – לדעתו, כמובן. מעניין.
    —-
    V: נכון מאוד, והכתבה זכתה להפניה ביום בו נולדה, הוא יום חמישי.

    אהבתי

  7. שולמית הגיב:

    "בוסקילה מדברת על הדיכאון, המלנכוליה התקפי החרדה והכדורים, והנה גם גיא זו ארץ מחרה מחזיק פה. דיכאון."

    לא אהבה. לא רגשות. לא תקוות פוליטיות. כל זה לא נראה לך ראוי לפרסום . אז מה, דבורית, מקובל עליך, ראוי ומעניין?
    לי קל לשאול כי אני לא נאלצת לקרוא עיתונים לפרנסתי. בעצם, אני לא קוראת עיתונים כלל אלא את הביקורת שלך על העיתונים.

    זה מזכיר לי מוכר בחנות למכשירי חשמל ( בעיקר טלוויזיות) שאמר לי כי מרב שנמאסה עליו העבודה הוא לא פותח טלוויזה כשהוא חוזר הביתה.

    אהבתי

  8. . הגיב:

    זה הרבה יותר פשוט ממה שאת עושה את זה. גוטווין עשה את הניתוחים האובר-אינטרפרטיביים שאנשים במקצועו (הסטוריונים) עושים בדרך כלל לאנשים שמתו לפני מאות שנים כשבפועל היה יכול פשוט להרים טלפון ללפיד. להוותו, מסתבר שבילבל את המח ולפיד, איש חי לגמרי, אומר חד וחלק שהוא מתנגד להפרטה. לטעון כפי שאת עושה, שגוטווין בכלל דיבר על הלא מודע של לפיד שמחזיק בעמדות כלכליות שונות מהמודע של לפיד, זה קצת מצחיק.

    אהבתי

  9. שולמית הגיב:

    שטוטית: הלוביסט החזק בישראל.
    האם שטוטית הוא שוקי שדה? http://www.themarker.com/markerweek/1.1637611

    אהבתי

  10. רקמילה הגיב:

    מתוך ניוזלטר שאני מנויה עליו, עצות לולנטיינ'ס דיי:

    טפשי כל העניין הזה. צריך לחכות לולנטיין'ס כדי לצפות ב DVD, או ללכת למסעדה? את הפרחים לא אזכיר כדי לא לפגוע בפרנסתם של מגדלי הפרחים.

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      הוולנטיינ'ס המיותר הוא עוד אחת מהקלישאות האמריקאיות שהתרבות שלנו מאמצת חדשות לבקרים. הרומנטיקה הישראלית היא תלוית קפיטליזם – אווה אילוז כתבה על זה במוסף הארץ, רק שהיא אקדמאית ולכן המאמר שלא בלתי קריא.
      הייתי ממליץ לגב' אילוז, שדווקא כותבת על נושא מעניין, לזכור שהיא בעיתון ולא באוניברסיטה

      אהבתי

  11. חייל זקן הגיב:

    חידת גנץ.
    המאמר בסוף שבוע עורר את זעמה של בעלת הבלוג, לדעתי לא בצדק. אילו הייתה מעמיקה קצת היתה מבינה שמדובר בפארודיה שכתבה ליאורה על ביוגראפיות של אנשי צבא. למי שמתקשה בקריאה של מסות היסטוריות מצורף תקציר מייצג.
    אישיותו הפיקודית:

    גנץ חיכה בסבלנות, וכשהשקט לא הגיע, הוא נתן מכה חזקה על השולחן והזדקף מלוא קומתו בכיסא. שקט מוחלט השתרר בחדר
    "זה שיש לי עיניים כחולות ואני מדבר בשקט, לא אומר שאני פראייר".

    אנושיותו:

    כמה אנשי קבע שרוצים מזכרת מצולמת איתו, יזמין אותם לעמוד לידו ואפילו יחייך כאשר ילחצו על כפתור הצילום של הטלפון הנייד.

    איש משפחה ואדמה:

    גנץ מאוד מעורב בגידול ארבעת ילדיו ומנצל כל רגע פנוי לשהות במחיצת משפחתו.
    זה הזכיר לו את ילדותו בכפר אחים. האווירה, החקלאים, החיבור לאדמה"
    היא החברה הכי טובה שלו והאדם הכי קרוב אליו"

    המלחמה באירן:

    הוא רואה היטב כיצד התוכנית האיראנית מתקדמת
    זו לא שליפה מהמותן, ואין מקום לאמירה שטחית של 'בעד' או'נגד' כמו שמחפשים בתקשורת, אלא למסכת שיקולים מאוד רחבה וכבדת משקל".

    תוכניתו האסטרטגית:

    "חשוב מאוד להמשיך לבנות יכולת צבאית מרשימה, חזקה, אמינה, דרוכה ומיומנת, ולהיות מוכנים להפעיל אותה אם וכאשר יגיע הצורך"

    איש חזון כמו אל גור ממציא האינטרנט:

    כבר כסגן רמטכ"ל הביא להתפתחות המשמעותית של צה"ל בתחום מלחמת הסייבר

    הלחימה בחמאס:

    ולכן צריך להכריע מהר, חד וחזק – כדי שלא יעצרו אותנו

    חידושים בתורת לחימה ומבנה צה"ל:

    הוא הנחה לפתח אוגדות ורסטיליות, שיכולות להילחם בכמה חזיתות

    הרחקת צה"ל מהתקשורת:

    בהוראתו, לא נהפך שחרור החייל החטוף לפסטיבל תקשורתי

    תחזית למלחמה הבאה:

    במלחמה הבאה אין לי מושג מה יהיה. יהיו הרבה הפתעות ואני כבר אומר לך שנעשה גם טעויות חדשות ואחרות שם

    אפשר לישון בשקט

    אהבתי

  12. אנונימוס הגיב:

    הראיון עם רוני סופר הצלם משריפת הכרמל הוא אכן רעיון מצוין אם היו עושים אותו לפני שנה, אלא שמאז השריפה הוא התראיין תחת כל ציץ שרוף ונבט עץ רענן כך שעוד ראיון איתו הוא שחזור של מחזור משוחזר וממורטט ממש כמו התליין נגר

    אהבתי

  13. רקמילה הגיב:

    בתמונה השבועית של אלכס ליבק בשבועון הארץ, לא ברור מי מחקה את מי.

    אהבתי

  14. אורן בלע את האייפד שלו הגיב:

    לא מבינה את הפורמטים הכלכליים החדשניים האלו.

    כן, זה המצב בימנו. פעם התוכן שלט, ומסביבו היו אנשי שרות פלבאים. היום הרווחים הולכים לאפל, גוגל, פיסבוק וכו', למכור מילים משתווה לנסיון להתפרנס ממכירת אוויר. כל כמה חודשים עולה פרדיגמה כושלת חדשה על איך למכור תוכן. משקיעים בטכנולוגיה, משיקים מדורים ממוקדים, ונפטרים מאנשי הפרדיגמה של אתמול. זוהי אוטופיה אסימטרית.

    אהבתי

  15. Gal LA הגיב:

    Apropo V-DAY:'Born into Brothele' – i put netflix on notice for this coming Tusday. Thanks for the tip, Velvet

    אהבתי

  16. עכבר העיר הגיב:

    הסיפור עם סימה קדמון ויאיר לפיד מועצם עוד יותר לאור העובדה שהועידה לעסקים בה יופיע לפיד היא של לא אחרת מרשת שוקן…

    אהבתי

  17. רקמילה הגיב:

    מסתובב ברשת

    אהבתי

  18. חייל זקן הגיב:

    הים אותו הים והקצינים אותם קצינים…

    החלטה משמעותית נוספת נוגעת לקיצוץ נרחב באימונים. לפי שעה, ביטל צה"ל תרגיל אוגדתי, חמישה תרגילים חטיבתיים, עשרות תרגילים גדודיים ושישה תרגילים שאמורים היו לקיים בפיקודים המרחביים

    אהבתי

  19. מיקי הגיב:

    הכותרת של מחר: יוסטון, יש לנו בעיה

    אהבתי

  20. פינגבאק: סיכומספירה: עשרה פוסטים מהימים האחרונים 13.02.2012 | ניימן 3.0

  21. ערן ב.י הגיב:

    הי וולווט,
    שמח שזיהית את הציטוט של פוטורומן למקור משנות השבעים.
    אל הערתך לסגנון לא אתווכח, זה עניין של טעם, אבל מן הראוי לתקן שהיצירה המלאה של פוטורומן בת 76 העמודים, פורסמה בפייסבוק ובצורה שהיא הרבה יותר מרווחת ממה שהופיע בשבעה ימים. ואת מוזמנת להתרשם מזה פה:
    http://www.facebook.com/media/set/?set=a.356342767711920.94386.356026357743561&type=3

    הניסיון לכווץ סיפור רחב היקף מ76 עמודים לשמונה ללא ספק לא היה אופטימלי, אבל עם זאת, מן הראוי לציין את רון ירון על התעוזה והמעוף וגם ההימור לספר סיפור אמיתי בצורה אחרת לקראת יום האהבה. ההפנייה לאפליקציה בסוף לא הייתה בשום שלב שהוא שיקול בפרסום בשבעה ימים, אלא דרך נוספת לתת את היצירה המלאה.
    כפי שניתן להבין, גם אנחנו הבנו שלא לכולם יש אייפד אבל לכולם יש פייסבוק ופשוט נתנו את היצירה המלאה שם.
    בכבוד, ערן ב.י

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      תודה ערן, אני רק חולקת על עניין האפליקציה:
      קשה לי להאמין שהסיבה לפרסום הפוטורומן במוסף לא הייתה קד"מ פשוט (ולגיטימי) של העיתון את אחד מגופיו/ חלקיו/ אגפיו.

      אהבתי

      • ערן ב.י הגיב:

        בפגישה עם רון הוא אמר ואני מצטט "תראו אם אתם יכולים לספר את הסיפור ב8-10 עמודים ובסוף תפנו את האנשים לאן שאתם רק רוצים".
        אני יכול להגיד לך שבדקנו עם סטימצקי וצומת ספרים ובשל קוצר זמן לא יצאנו בספר.
        אני יכול להגיד לך שהלכנו עם טכנולוגיות כי לא היה לנו זמן וחשבנו שלפחות זה יהיה בצורת אי בוק, אבל בסוף גם זה היה יחסית מסובך טכנולוגית וההפניה מסוף הכתבה נשארה בטעות כי אני אישית נזכרתי מאוחר מדי לטפל בזה. לא יודע למה לא חשבנו מראש להוציא את זה בפייסבוק. אני חושב שחששתי מאיכות התמונות, מה שנראה עכשיו טיפשי.

        בכל מקרה, אם את רוצה להאשים מישהו באסטרטגיות כלכליות חדשות, את יכולה להפנות את האצבע אליי. האמיני לי כשאני מבטיח לך שלרון ירון, גדי בלום וידיעות אחרונות לא היה שום אינטרס כלכלי בסיפור הזה. הם באמת ובתמים חשבו שהסיפור מגניב, שהסגנון חדשני ושהם רוצים לתת לזה במה. למען האמת, הם שילמו לנו בנדיבות על הכתבה.
        זאת האמת ואני מוכן להישבע בשתי בנותיי על כך.

        נגד זה שלא אהבת את הסגנון והביצוע, אין לי בעיה. זאת הערה לגיטימית, אבל להגיד שכל הסיפור היה בשביל לקדם אפליקציה זה פשוט לא נכון. מבחינתי, כיוצר עצמאי, ניתנה לי כאן במה נדירה ונדיבה במיוחד.

        ערן

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s