בהפניית פייסבוק של ידיעות לשישי האחרון לא מופיע שער 7 לילות.
הסיבה היא שמאיה בוסקילה, המככבת על שער הלילות, לא תהיה נציגת ישראל לאירוויזיון, כפי שחשבו בידיעות, אלא דווקא להקת איזבו. דומה שהייתה זו באמת הפתעה. עינב שיף בוואלה!: "הלם" (ע' בקישור).
הטעות של עורכי 7 לילות היא שהתייחסו לבחירתה כמייצגת ישראל באירוויזיון כעובדה מוגמרת בטרם יצאה ההודעה הרשמית. כל שהיו צריכים לעשות זה לסייג את הדברים. בטח ובטח בשער.
בכתבה עצמה כתב רז שכניק:
– "ההשתתפות הזאת בחי בלה לה לנד 2, הלהיט המפתיע של יס, וכמעט בטוח שגם באירוויזיון הבא, מסמלת חזרה לחיים".
ובהמשך:
– "אם לא יהיו הפתעות בלתי צפויות, בוסקילה תייצג את ישראל באירוויזיון הקרוב בבאקו, אזרבייג'ן".
ובכן היו.
חבל שעורכיו לא שמרו על נימת הספקנות, ואפילו העצימו אותה. כך הייתה נמנעת הטעות שהיא תולדת היהירות (שהרי המוסף נסגר לפני שיצאה ההכרזה הרשמית על המאושרים שיסעו לתחרות הכה איכותית ובעלת משקל).
בע' 7 בעמודי החדשות של העיתון כותב שכניק על הבחירה "הממשיכה לעורר הדים", על כך שבתחילת השבוע הייתה בוסקילה מועמדת כמעט בטוחה, על האכזבה שלה (וגם של צביקה פיק), וכך מוצדקת הטעות הקטנה.
7 ימים
ובשער: סיכום מסעה של דורית ביניש בנשיאות ביהמ"ש העליון. טובה צימוקי, אמירה לם ואמיר שואן ניסו להביא את דמותה שההסכמה היחידה עליה היא שהיא שנויה במחלוקת.
דמות בכירה במערכת המשפט, כך בכתבה: "היא דמות כמעט טרגית. ביניש לא השכילה להבין שלא הכל חייב להיות עם נצנוצים, לא הכל חייב להיות עם ברקים ורעמים".
למה לא הבינה? הנה, צימוקי כתבה בשלישי ציטוט מדברי ביניש:
…בין היתר מוזכרים היחסים עם "יריבה המר", המרכאות במקור, שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. היא מספרת שבכ"ז, למרות ש"לא תמיד יש ניצוצות", "המפגשים היו ענייניים".
האם אי אפשר להסיק שהיא בהחלט יודעת משהו על ניצוצות ונצנוצים?
מנקודת מבטי הבלתי משפטית, נראה שנעשו פה מאמצים גדולים להתייחס אליה יפה, ולא לנהוג מנהג יואב יצחק. אף תצלום השער לגמרי מחמיא לה. כולל הכותרת "מלחמות כבודה".
יאיר לפיד יוצא להגנת אשתו וילדיו של נתן אשל (אותו הוא לא מכיר, כך לדבריו), ושואל את עצמו למה התקשורת לא מזכירה אותם או חושבת עליהם "בעת שבית משפט השדה של התקשורת הישראלית מחטט בהתלהבות בפרטים הכי פחות נעימים של הפרשה המגעילה הזו".
ראשית, לפיד, העיתון בו אתה כותב הוא שושבין ראשי בפרשה. שנית, הפרשה מגעילה באיזה מובן?
שלישית, האם אתה מקפיד קלה כחמורה על כל חשוד/נחקר אחר במדינה, שגם לו אישה וילדים? או רק אישה או רק ילדים?
לאחר מכן, לדבריו, "כחובב גדול של קשקושים אקדמיים נפוחים" (אני מתה לקרוא עבודה אקדמית שלו) הוא משמיץ חוקר שהכביר אלפי מילים בהארץ כשכתב ביקורת על ספר שלו, ממנו הסיק שהוא, לפיד, תומך נלהב בהפרטה, בעוד המילה מופיעה רק פעם אחת בספר, ובהקשר הפוך: "החוקר קרא שאני נגד הפרטה והסיק מזה שאני בעד הפרטה".
הנה הביקורת האמורה של פרופ' דני גוטויין.
הבעיה היא כזו: המסרים של גוטויין מורכבים יותר מטיעונו של לפיד. גוטויין, ואני לא אומרת אם הוא צודק או לא בפרשנותו, מנתח את כל ההוויה של לפיד, את חייו, לא רק בהקשר של הספר הנוכחי, אלא בכלל. זאת אומרת, הוא מסביר ללפיד מה שזה האחרון לא יודע על עצמו, או לא מבין.
כך שמה שעושה לפיד בטורון שלו, הקטן והצנוע, שכלל לא מתייחס לענייני פוליטיקה ולתפקידו העתידי בה, אלא רק לחייו הקטנים והחמודים נטולי הסיגרים והוויסקי עם זוגתו שתחיה וילדיו הצחים וברים, לא הוגן כלפי הניתוח המורכב של גוטויין.
דור הנפילים (אולי הנפילות) זוכר ודאי את ימי סינרומן. בידיעות החליטו לשחזר את ההצלחה של שנות השישים והשבעים, וערן בי.י והגר ינאי מספרים ב"פוטורומן" את סיפור התאהבותם. שמונה עמודי מגזין מוקדשים לסיפור הזה, הערוך ומבוצע ויזואלית באופן המבולבל ביותר שאפשר להעלות על הדעת. לא הצלחתי להבין מה טיבו ולמה הוא שם. בסינרומן הפרימיטיבי דאז היה לפחות היגיון. אפשר היה להבין איך לקרוא אותו. בסוף, בעמוד האחרון התברר שהפוטורומן מופיע כאפליקציית ycode שעולה 0.99$ בלבד. האפליקציה פותחה על ידי ידיעות טכנולוגיות. עכשיו מה? ראיתי את הפוטורומן המבולבל הזה בעיתון, ואני אוריד אותו ל-ipad שאין לי? יעזור לי אלוהים. לא מבינה את הפורמטים הכלכליים החדשניים האלו.
אני מבינה שהטרנד בסו"ש זה בידיעות הוא דיכאון. בוסקילה מדברת על הדיכאון, המלנכוליה התקפי החרדה והכדורים, והנה גם גיא זו ארץ מחרה מחזיק פה. דיכאון.
המוסף לשבת
סימה קדמון ממשיכה לטפח את לפיד:
עוד סקר מופיע היום, של ידיעות ודחף, ולפיו הליכוד יקבל 28 מנדטים, העבודה 15-16, ולפיד 13-14. כל השאר משתרכים מאחור. אחר כך יש כל מיני הסברים על גושים כאלו ואחרים, ובפרק 4 כותבת קדמון:
"… מי שחושב שעיקר הפעילות של לפיד היא בפייסבוק, טועה בגדול. השבוע אפשר היה למצוא אותו בעוטף עזה, בקריות, באשקלון, בירושלים, ובשבוע הבא הוא יופיע בפני 1,500 איש בוועידה לעסקים קטנים באילת. כשהוא לא פוגש אנשים בחוגי בית, אפשר לראות אותו בהופעות עם רמי קלינשטיין ותמיר הרפז. לפני שבוע, בנס ציונה, עלה לפיד לבמה ואמר לקהל: תודו שזה סטארט אפ – אסיפת בחירות שהקהל משלם".
וזה נמשך: איך הוא יושב עם היועצים שלו ואיך הוא נוסע לאיפא"ק ואיך הרשימה שלו הולכת ונבנית.
תודה סימה.
סופשבוע
סיכום השנה הראשונה בקדנציה של הרמטכ"ל בני גנץ לא היה מעצבן אותי כ"כ – שהרי זכותם של בני ישראל שמישהו שיסכם עבורם את כל מה שקראו במהלך השנה על גנץ, העדפותיו (קפה שחור עם סוכרזית) ותחביביו וילדיו – אלמלא היומרה. כלומר הצגת הדיוקן כ"מיוחד", או קביעה עזת מצח (בשער) "מה באמת חושב הרמטכ"ל על האיום האיראני". לא, גם עכשיו אנחנו לא יודעים מה הוא באמת חושב, למעט אמירה כללית ומעורפלת בכנס הרצליה.
הרעיון לכתבה עם רוני סופר, הצלם שיצא מהתופת בכרמל, דווקא טוב. הבעיה היא איכות התמונות, שבהדפסה הזו ובגודל הזה נראות כמו עוד מיליון תמונות מהכרמל שראינו במשך כל השנה האחרונה (עדי חשמונאי ויונתן הללי).
ליאת שלזינגר במסע מפרך בנבכי ועדת שניט, חוק חזקת הגיל הרך והפמיליסטים, כולל הפרכת הטענה ש-200 גברים גרושים מתאבדים בשנה [לפי נתוני מש' הבריאות ב-2009 התאבדו 51 גרושים.עדיין מטריד, בהתחשב בכך ששנה קודם התאבדו 20 גרושים]. מסוג הנושאים שעד שאת/ה לא שם, ולא עסוק/ה במאבק בעזר כנגד לשעבר, לא תשתין לכיוון.
מוסף הארץ
דורון רוזנבלום, פרשנינו והסוגייה האיראנית. מצחיק.
תמר רותם מראיינת את אמא שלה, יהודית רותם, לרגל צאת ספרה התשיעי. דינמיקה מעניינת.
תרגום הכתבה מ-GQ על סט הסרט הרוסי בו המצלמות לא כבות. מוטציה מעוותת על המופע של טרומן.
גלובס/ G
דרור פויר הצטרף לפליטים של דרום תל אביב. יפה.
בין היתר הוא כותב:
במוצאי השבת האחרונה נערך בגינת לוינסקי בדרום תל אביב טקס אזכרה ליוהנס (יונתן) ברקו, חסר בית שקפא למוות על ספסל בגל הקור האחרון. ברקו, 26, היה עולה מאתיופיה. הטקס איחד לרגע מוזר פליטים מדרפור, תושבי השכונות, פנתרים שחורים לשעבר ומשוררי מחאה. על ברקו אף אחד לא דיבר, כי אותו אף אחד לא הכיר. גם מי שהכיר אותו לא ידע עליו כלום. חסר בית הוא כמעט תמיד גם חסר פנים ושם. יוהנס חי לבד, ולבד קפא ומת…
למה לא לחפש ולמצוא מי היה ומה קרה לו? השבוע סיפרתי שהוא נקבר בבית הקברות בלוד. לא נורא קשה היה להביא עוד כמה פרטים על ברקאו (כך הוא מופיע ברשומות). הרבה יותר קל להנציח את היותו חסר פנים.
לחם עבודה הטרדה
עיתונאי הארץ מתכוננים לשביתה.
כתב חידה: מי מבין את פשר המשפט האחרון בכתבה של לילך ויסמן?
אם אשל סבור שזו הסכין האחרונה שננעצה בגבו, נראה שהוא טועה. מעניין מה יקרה כשיגלה שגם באנשים הכי קרובים אליו בלשכה מסתתר עוד ברוטוס.
אין לי בעיה עם כך שר' לא תיחקר ותעיד, זכותה, כאמור, א ב ל אם כך, היא לא יכולה להתלונן. בע' 6 בידיעות בכות' הגג ובידיעה נכתב כך:
"מקורביה… חוששים שהחקירה… תסתיים בקרוב – אך מבלי שתתגלה באמת מסכת ההטרדות שסבלה… אתמול נודע כי מן המעקב בכלי התקשורת… וההדלפות… ר' מתרשמת שהחקירה לא נוגעת בגרעין הקשה של מה שהתרחש, ובמסכת ההטרדות האמיתית שעברה".
אני חוששת שרק היא יכולה לעזור בכך.
עוד בידיעה: גישושים להסדר לפיו יפרוש אשל לאלתר משירות המדינה ולא יוכל לחזור לשם במשך חמש שנים.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
במחשבה שנייה: הבלוגרים הרוסים שהוציאו 130,000 לרחובות במינוס 25 מעלות.
בלאטמה ניסו לבדוק מהו הסיפור על הנער שלא ביקר בחרמון.
אבל אם אבישי עברי מבקר, ובצדק, את התקשורת על הטיפול שלה בפרשה, למה לא בדק אותו?
מתוך ניוזלטר שאני מנויה עליו, עצות לולנטיינ'ס דיי:
Boycott Teleflora. This floral company's Super Bowl ad was especially demeaning, suggesting that women could easily be bought with a bouquet of roses. We're #notbuyingit and neither are our followers. We've joined forces with consumers across North America to flood the company's inbox with letters. If you are buying flowers, take your business elsewhere and let Teleflora know! Send your own letter of complaint here: service@teleflora.com
Dinner and a movie? Watch something directed by a woman. If you're going out to the theater, pick something written or directed by a woman, like The Iron Lady or Pariah. If you're renting, consider an empowering classic like Thelma and Louise, or an educational and entertaining documentary like Born into Brothels. While you're at it, why not sign-up to buy the Miss Representation DVD and get a head start on Mother's or Father's Day?
רועי פלד, החבר של לי זיתוני ז"ל, משתף בפייסבוק:
הגענו איציק (אבא של לי) ואני לפריז לפני שלושה ימים בעקבות הזמנה של איש יקר וחבר בכיר מאד בקהילה היהודית בפריז… שמחתי לפגוש בחמימות אדירה של האנשים פה… היה כנס חשוב שלנו אליו הגיעו רבים… תמיכה חזקה הגיעה גם מחבר פרלמנט בכיר מאד (קלוד גואזגן)… ראש אגודת הידידות בין ישראל וצרפת (לא יהודי אגב)… אבל, את הסטירה הופתענו לקבל דווקא מבית.
הבוקר איציק קיבל מכתב מזעזע ומעליב מנשיא הקהילה היהודית בצרפת (רישארד פרסקייה) שטוען שאנחנו לא מוזמנים לארוחה השנתית של ארגון הקרי"פ (ארגון הגג של יהודי צרפת), ערב אליו מגיעים כל חברי הפרלמנט בצרפת ובראשם הנשיא סרקוזי, שאנחנו מפריעים לו ושהפעילות שלנו גורמת לאנטישמיות ואף איים עלינו שאם נעיז להגיע לאיזור ידאג למעצרנו.
…מר פרסקייה, אנחנו… מצטערים שהמאבק שלנו מפריע לך… מצטערים שבחורה ישראלית נדרסה והופקרה למות על הכביש דווקא על ידי שני אזרחים צרפתים. מצטערים שאלו שנטשו אותה למות היו יהודים עבריינים. מצטערים שאזרחי מדינת ישראל עושים היום כמו בעבר וכמו בעתיד את הכל על מנת להמחיש את המוסריות וחשיבותם של חיי אדם!…
התנועה הליברלית החדשה תפגין נגד השבתת המשק במוצאי שבת ה-11 בפברואר 2012 בשעה 19:30 בכיכר רבין.
הממליצים
הינשוף: יאיר טל כותב על אביו, ממציא טנק המרכבה.
רחל : סנאים בתפריט.
כצמחונית יש לי התנגדות בכלל לקרוא על זה. אבל נו, אני לא היחידה בבית הזה.
שטוטית: הלוביסט החזק בישראל.
יגאל: על העוני ועליכם.
– הקרינה ואתם.
מח' הגהה צוחקת
יש דברים כאלו? כנראה שכן.
המוסף לשבת, ידיעות: תחליטו: בייג'ין או בייג'ינג.
לפני פיזור
פרשת ynet הכתה גלים בימים האחרונים.
הנה כל הפוסטים בעניין שנכתבו פה.
– ארגון העיתונאים לעורך ynet: נתבע אותך
– אולי אנחנו, עובדי ynet, אשמים?
– עובדי ynet, אל תתאגדו!
– עבודה מאורגנת? כן!
ולווט אנדרגראונד 
הי וולווט,
שמח שזיהית את הציטוט של פוטורומן למקור משנות השבעים.
אל הערתך לסגנון לא אתווכח, זה עניין של טעם, אבל מן הראוי לתקן שהיצירה המלאה של פוטורומן בת 76 העמודים, פורסמה בפייסבוק ובצורה שהיא הרבה יותר מרווחת ממה שהופיע בשבעה ימים. ואת מוזמנת להתרשם מזה פה:
http://www.facebook.com/media/set/?set=a.356342767711920.94386.356026357743561&type=3
הניסיון לכווץ סיפור רחב היקף מ76 עמודים לשמונה ללא ספק לא היה אופטימלי, אבל עם זאת, מן הראוי לציין את רון ירון על התעוזה והמעוף וגם ההימור לספר סיפור אמיתי בצורה אחרת לקראת יום האהבה. ההפנייה לאפליקציה בסוף לא הייתה בשום שלב שהוא שיקול בפרסום בשבעה ימים, אלא דרך נוספת לתת את היצירה המלאה.
כפי שניתן להבין, גם אנחנו הבנו שלא לכולם יש אייפד אבל לכולם יש פייסבוק ופשוט נתנו את היצירה המלאה שם.
בכבוד, ערן ב.י
אהבתיאהבתי
תודה ערן, אני רק חולקת על עניין האפליקציה:
קשה לי להאמין שהסיבה לפרסום הפוטורומן במוסף לא הייתה קד"מ פשוט (ולגיטימי) של העיתון את אחד מגופיו/ חלקיו/ אגפיו.
אהבתיאהבתי
בפגישה עם רון הוא אמר ואני מצטט "תראו אם אתם יכולים לספר את הסיפור ב8-10 עמודים ובסוף תפנו את האנשים לאן שאתם רק רוצים".
אני יכול להגיד לך שבדקנו עם סטימצקי וצומת ספרים ובשל קוצר זמן לא יצאנו בספר.
אני יכול להגיד לך שהלכנו עם טכנולוגיות כי לא היה לנו זמן וחשבנו שלפחות זה יהיה בצורת אי בוק, אבל בסוף גם זה היה יחסית מסובך טכנולוגית וההפניה מסוף הכתבה נשארה בטעות כי אני אישית נזכרתי מאוחר מדי לטפל בזה. לא יודע למה לא חשבנו מראש להוציא את זה בפייסבוק. אני חושב שחששתי מאיכות התמונות, מה שנראה עכשיו טיפשי.
בכל מקרה, אם את רוצה להאשים מישהו באסטרטגיות כלכליות חדשות, את יכולה להפנות את האצבע אליי. האמיני לי כשאני מבטיח לך שלרון ירון, גדי בלום וידיעות אחרונות לא היה שום אינטרס כלכלי בסיפור הזה. הם באמת ובתמים חשבו שהסיפור מגניב, שהסגנון חדשני ושהם רוצים לתת לזה במה. למען האמת, הם שילמו לנו בנדיבות על הכתבה.
זאת האמת ואני מוכן להישבע בשתי בנותיי על כך.
נגד זה שלא אהבת את הסגנון והביצוע, אין לי בעיה. זאת הערה לגיטימית, אבל להגיד שכל הסיפור היה בשביל לקדם אפליקציה זה פשוט לא נכון. מבחינתי, כיוצר עצמאי, ניתנה לי כאן במה נדירה ונדיבה במיוחד.
ערן
אהבתיאהבתי
פינגבאק: סיכומספירה: עשרה פוסטים מהימים האחרונים 13.02.2012 | ניימן 3.0
הכותרת של מחר: יוסטון, יש לנו בעיה
אהבתיאהבתי
הים אותו הים והקצינים אותם קצינים…
אהבתיאהבתי
אל תגלה לאף אחד -במלחמה הבאה ישתתף חיל האויר ולוחצי הכפתורים, ואולי סיירת מטכ"ל.
אהבתיאהבתי
חיל האויר?
אהבתיאהבתי
אתה מאמין לברק שדוחף לתקיפה באיראן- שיסגור את המחסנים?
אהבתיאהבתי
אולי רוצים שנחזור לתקופת קרן המגן.
אהבתיאהבתי
אני מאמין שברק מסוכן לישראל
אהבתיאהבתי
מסתובב ברשת
אהבתיאהבתי
זה מסתובב ברשת, מעורר מחשבות וחיוכים נוגים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/335/585.html
אהבתיאהבתי
מדונה מסתובבת בשנים האחרונות כשכפפות על ידיה. מעניין למה..
אהבתיאהבתי
הסיפור עם סימה קדמון ויאיר לפיד מועצם עוד יותר לאור העובדה שהועידה לעסקים בה יופיע לפיד היא של לא אחרת מרשת שוקן…
אהבתיאהבתי
Apropo V-DAY:'Born into Brothele' – i put netflix on notice for this coming Tusday. Thanks for the tip, Velvet
אהבתיאהבתי
כן, זה המצב בימנו. פעם התוכן שלט, ומסביבו היו אנשי שרות פלבאים. היום הרווחים הולכים לאפל, גוגל, פיסבוק וכו', למכור מילים משתווה לנסיון להתפרנס ממכירת אוויר. כל כמה חודשים עולה פרדיגמה כושלת חדשה על איך למכור תוכן. משקיעים בטכנולוגיה, משיקים מדורים ממוקדים, ונפטרים מאנשי הפרדיגמה של אתמול. זוהי אוטופיה אסימטרית.
אהבתיאהבתי
בתמונה השבועית של אלכס ליבק בשבועון הארץ, לא ברור מי מחקה את מי.
אהבתיאהבתי
הראיון עם רוני סופר הצלם משריפת הכרמל הוא אכן רעיון מצוין אם היו עושים אותו לפני שנה, אלא שמאז השריפה הוא התראיין תחת כל ציץ שרוף ונבט עץ רענן כך שעוד ראיון איתו הוא שחזור של מחזור משוחזר וממורטט ממש כמו התליין נגר
אהבתיאהבתי
חידת גנץ.
המאמר בסוף שבוע עורר את זעמה של בעלת הבלוג, לדעתי לא בצדק. אילו הייתה מעמיקה קצת היתה מבינה שמדובר בפארודיה שכתבה ליאורה על ביוגראפיות של אנשי צבא. למי שמתקשה בקריאה של מסות היסטוריות מצורף תקציר מייצג.
אישיותו הפיקודית:
אנושיותו:
איש משפחה ואדמה:
המלחמה באירן:
תוכניתו האסטרטגית:
איש חזון כמו אל גור ממציא האינטרנט:
הלחימה בחמאס:
חידושים בתורת לחימה ומבנה צה"ל:
הרחקת צה"ל מהתקשורת:
תחזית למלחמה הבאה:
אפשר לישון בשקט
אהבתיאהבתי
חייל זקן, אני שמח שלמדת לאהוב את הרמטכ"ל. תמיד ידעתי שהיום הזה יגיע. עכשיו תוכל להשלים שעות שינה.
אהבתיאהבתי
לא רק את הרמטכ"ל אלא גם את גרינברג, הפסבדונים של ליאורה
אהבתיאהבתי
טפשי כל העניין הזה. צריך לחכות לולנטיין'ס כדי לצפות ב DVD, או ללכת למסעדה? את הפרחים לא אזכיר כדי לא לפגוע בפרנסתם של מגדלי הפרחים.
אהבתיאהבתי
הוולנטיינ'ס המיותר הוא עוד אחת מהקלישאות האמריקאיות שהתרבות שלנו מאמצת חדשות לבקרים. הרומנטיקה הישראלית היא תלוית קפיטליזם – אווה אילוז כתבה על זה במוסף הארץ, רק שהיא אקדמאית ולכן המאמר שלא בלתי קריא.
הייתי ממליץ לגב' אילוז, שדווקא כותבת על נושא מעניין, לזכור שהיא בעיתון ולא באוניברסיטה
אהבתיאהבתי
סליחה – המאמר *שלה* בלתי קריא
אהבתיאהבתי
שטוטית: הלוביסט החזק בישראל.
האם שטוטית הוא שוקי שדה? http://www.themarker.com/markerweek/1.1637611
אהבתיאהבתי
חחחחח השכבת אותי מצחוק שולמית אני לא שוקי וגם לא שדה
אני רק הממליצה על הכתבה המדאיגה הזאת בדה-מרקר -לא הקפה:) המגזין-
חומר למחשבה וגם לדאגה ראוי שכל אזרח במדינה הזאת יקרא, יפנים
ובמיוחד יחשוב מה עושים?!
אהבתיאהבתי
תודה, שטוטית. נחה דעתי. צריך היה לכתוב
שטוטית ממליצה:
אהבתיאהבתי
זה הרבה יותר פשוט ממה שאת עושה את זה. גוטווין עשה את הניתוחים האובר-אינטרפרטיביים שאנשים במקצועו (הסטוריונים) עושים בדרך כלל לאנשים שמתו לפני מאות שנים כשבפועל היה יכול פשוט להרים טלפון ללפיד. להוותו, מסתבר שבילבל את המח ולפיד, איש חי לגמרי, אומר חד וחלק שהוא מתנגד להפרטה. לטעון כפי שאת עושה, שגוטווין בכלל דיבר על הלא מודע של לפיד שמחזיק בעמדות כלכליות שונות מהמודע של לפיד, זה קצת מצחיק.
אהבתיאהבתי
סליחה, זה ממדור ביקורת ספרים, לא מקובל להרים טלפון למחבר.
אהבתיאהבתי
"בוסקילה מדברת על הדיכאון, המלנכוליה התקפי החרדה והכדורים, והנה גם גיא זו ארץ מחרה מחזיק פה. דיכאון."
לא אהבה. לא רגשות. לא תקוות פוליטיות. כל זה לא נראה לך ראוי לפרסום . אז מה, דבורית, מקובל עליך, ראוי ומעניין?
לי קל לשאול כי אני לא נאלצת לקרוא עיתונים לפרנסתי. בעצם, אני לא קוראת עיתונים כלל אלא את הביקורת שלך על העיתונים.
זה מזכיר לי מוכר בחנות למכשירי חשמל ( בעיקר טלוויזיות) שאמר לי כי מרב שנמאסה עליו העבודה הוא לא פותח טלוויזה כשהוא חוזר הביתה.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי אותך כתוצאה מכך שאת לא הבנתי אותי.
לא נורא. מה שכתבתי זה על מוטיב הדיכאון כמשהו "מוכֵר". זהו.
אהבתיאהבתי
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3561499,00.html
אם אתם קוראים מאמר כלכלי אחד בשבוע, הנה הוא. ניאל פרגוסון אומר מה יקרה באירופה, מה קורה במזרח התיכון, מה קורה עם איראן – לדעתו, כמובן. מעניין.
—-
V: נכון מאוד, והכתבה זכתה להפניה ביום בו נולדה, הוא יום חמישי.
אהבתיאהבתי
"ערן בי.י והגר ינאי מספרים ב"פוטורומן" את סיפור התאהבותם " למען הגילוי הנאות. אני חברה של אמו של ערן ב.' וקראתי את הפוטורומן כבר קודם.עם זאת אני מאמינה שאני מסןגלת להתיחס לטקסט מעוצב מבלי להיות מוטה לחלוטין על ידי יחסי לבני האדם שיצרו אותו. אהבתי מאד את העיצוב שלו. הביטול המוחלט שנוהגת בו דבורית משונה לי ובעיקר טענת הבלבלול. לדעתי הפוטורומן עשוי בחן רב. האם יש משהו בהוויה שלהם שמעצבן את דבורית
אהבתיאהבתי
את יודעת איך זה עובד: אני רציתי לככב בפוטורומן, העדיפו אותם, וזו הסיבה ל"ביטול המוחלט" שלי.
ולעניין: הייתי מאוד מאופקת בהתייחסותי. אל תגררי אותי.
אהבתיאהבתי
הפוטורומן באמת עשוי רע מאוד, קשה לקרוא את זה ובעיקר לא מובן מה רוצים ממך, הקורא.
לאחר שצולחים את הביצוע העלוב, מתברר שזהו סיפור על שני אנשים – הגר ינאי וערן ב.י. – שנמצאים באגו טריפ יוצא דופן.
בעיני זה מביך, בלשון המעטה. לא קראתי עד הסוף
אהבתיאהבתי
מדובר בקד"מ מסיבי ומופרז לאפליקציה ותו לא.
אהבתיאהבתי
חבל על שני האוהבים (?) שמוכרים את האינטימיות שלהם בנזיד עדשים, אבל היי – על מי אני עובד? זה סטנדרטי בידיעות
אהבתיאהבתי
הי וולווט,
הגבתי באופן כללי בסוף ורק אחר כך ראיתי את התייחסותך הספציפית.
מאחר ואני מוקיר את עבודתך מרובת השנים והנחושה, חשוב לי דווקא לענות שבעניין זה את טועה ואולי נחפזת להאשים האשמות שאת רגילה להטיח.
פוטורומן הוא סיפור אישי שבוצע באופן מלא וניתן לקרוא אותו בחינם בפייסבוק. הבמה שקיבלנו מידיעות לא הייתה לשום צורך כלכלי ולמען האמת הייתה סיכון סגנוני ויוצא דופן של עורך העיתון. ניתן להתווכח על המוצר אבל ההחלטה לקחת את זה למוסף לא הייתה כלכלית בשום צורה.
ואשר למוטיבציה שלנו בפרסום ובכתיבת היצירה, אנחנו שני יוצרים כותבים שקרה להם סיפור טוב שאותו רצינו לחלוק עם מי שייראה לנכון לעשות זאת בשאיפה שיימצא את הסגנון הזה מרענן ואת הסיפור מעורר השראה.
בינתיים, אני גאה להגיד שזה עובד לנו לא רע בכלל, למרות שבאופן ספציפי כאן, אני רואה שאנחנו זוכים לפחות אהדה. לא נורא, זה חלק מדרישות המקצוע.
בכבוד גדול מאד אלייך, וולווט
ערן ב.י
אהבתיאהבתי
אני חושבת שלא הבנת אותי. כלל לא התייחסתי אליך או להגר.
בסוף הפוטורומן בעיתון המודפס יש הסבר מפורט על האפליקציה, שפותחת על ידי ידיעות טכנולוגיות. כך כתוב. אתה יכול לבדוק.
הבנתי שהכל מופיע בחינם בפייסבוק, הבנתי. בחיי.
אני אומרת שידיעות (לא אתה, לא הגר) מקדם את האפליקציה שלו.
אהבתיאהבתי
שוב, מבלי לחזור על מה שאמרתי, אני נשבע לך בשתי בנותיי שרון ירון, גדי בלום וידיעות לא עשו את זה בשביל האפליקציה. ההפנייה בסוף הכתבה הייתה טעות שלי שלא תוקנה בזמן. לראייה, אין אפליקציה לא באפסטור ולא במרקט. וכשהייתה כוונה לשים כזאת, זה לא בא מידיעות. זה בא ממני. ידיעות נתנו לנו במה נדיבה ונדירה בגודלה כי הם באמת ובתמים חשבו שהסיפור טוב והסגנון חדשני.
אהבתיאהבתי
OK
אהבתיאהבתי
אני פשוט לא צלחתי את הטקסט המעוצב כלומר לא צלחתי את החצי העליון של העמוד הראשון של הטקסט המעוצב הזה.
ג'יזס, ראיתי פעם חידת חמיצר שהייתה ידידותית יותר לקורא!
אהבתיאהבתי
ממליצה לקרא על עיסקת שטראוס-אספרסוקלאב שנפלה בדקה ה90, וזוהי רק ההתחלה.
אהבתיאהבתי
מה שמטריד בידיעה הזאת הוא התנהגות דורסנית של שטראוס שהביאה בקיץ את מהפכת הקוטג' וכנראה שעושים זאת (לא יודע, לא נמצא שם) גם ביחסיהם עם ספקים, קטנים כגדולים, הם לא רואים אותנו ממטר, מה שמעניין אותם הוא מקסימום רווחים ומהר ככל האפשר.
אהבתיאהבתי
ויטני יוסטון, בשבוע שהודיעו שהיא תשפוט ב"כוכבנולד" האמריקאי, הלכה לעולמה בגיל 48, הרבה שנים אחרי "ה-27", וכך חולפת לה תהילת עולם
אהבתיאהבתי
רז שכניק הוא חתיכת חרפה לעיתונות, יש לקוות שזו תחילת דרכו החוצה מהמקצוע. חברים בידיעות מספרים דברים מסמרי שיער על טכניקות העבודה שלו והקשרים שלו עם יחצנים- אי אפשר לפרסם דברים כאלה בגלל חשש מדיבה…
בעין השביעית יש פירוט מעולה של סקנדל בוסקילה, כולל איך שכניק מנסה ליצור מהומה כדי שלא יתחשבנו איתו:
http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/100212_Cavity_to_be_filled.aspx#p6
אהבתיאהבתי
קצת התבלבל התחקירן וואנבי שכתב את הקטע בעין השביעית:
אז זהו שמסתבר שעיתונאי לא יודע מראש. הכל בסדר. לא קרה שום דבר חמור.
אהבתיאהבתי
אני מודה לך על ההתחשבות ועל שאתה חוסך ממני הוצאת דיבה, אבל שכניק לא אחראי לשער 7 לילות ולהפניה. מצטערת. יש עורך למוסף הזה. ועורך זהיר היה מסייג עוד יותר (גם בכתבה, ואת כל זה כתבתי בפוסט), ולא כותב הפניה עצומה ומפדחת בשער.
ועל ההפתעה שבוסקילה לא נבחרה (כן, שערורייה שמדליפים וזה, אבל מה עוד חדש), לא רק הוא כתב. וגם אם רק הוא כתב, שוב, יש עורכים לעמודי החדשות. הם לא נמצאים שם לקישוט.
אהבתיאהבתי
אבל מי כתב על התמונה של בוסקילה "פאק, נו יורווויז'ן"?
אהבתיאהבתי
חברים מהשרות הצבאי.
אהבתיאהבתי
אני, בעזרת תוכנת העריכה פיקניק.
אהבתיאהבתי
זה כבר מאתמול ברוטר, בלי קרדיט כמובן.
אהבתיאהבתי
מאחר שכתבו על כך גם אחרים במהלך השבוע, כל אחד לפי מיטב יכולת הפרשנות שלו, לא מגיע לי קרדיט על הטקסט, אבל השער, זה מצחיק (נראה שהם לא הבינו שאני הוספתי את ההערה). מה שמביא לי את הרעיון לעבד כל שער עם הערה משלי :]
אהבתיאהבתי
אני חושש כי, במקרה הנוכחי, אם היית מוסיפה "ולווט אנדרגראונד" היו חושבים שם שהיא חלק מהלהקה.
—
V: LOL
אהבתיאהבתי
כן, אבל "פאק, נו יורווויז'ן" זה כל כך לא מתוחכם או מצחיק, שלא חשדתי לרגע שידך במעל
אהבתיאהבתי
לא הייתה שום כוונה להצחיק או להתחכם. רק לציין עובדה.
אהבתיאהבתי
אז היית יכולה לכתוב "פאקט, נו יורווויז'ן"
אהבתיאהבתי
דבורית, הצילום של מיה בוסקילה הזכיר לי צילום ישן של ג'ינה לולובריג'ידה. לא מצאתי, אבל הגעתי לזה –
את בכל מקום 🙂
אהבתיאהבתי
כבר הבנו שאת שונאת את יאיר לפיד.. היית די ברורה בפעם הראשונה שכתבת עליו
אהבתיאהבתי
אני תוהה האם V שונאת את לפיד או את הלפידיות. אולי את הקלות, לכאורה, שבה הוא מתנהל בחיים ומצליח. הביקורת עליו כל כך אישית ולכאורה, לא ניתנת לריסון, הייעד שהיא חושפת את מנגנון ההפעלה של התוקפים אותו.
אני חוזרת ווטענת שאיני מאוהדותיו ובוודאי שלא של אביו. גם איני מתלהבת מדנקנר המאוחר ( כעורך מעריב) אךף כי אי אפשר להתעלם מהחן שבו הוא כותב גם דברים לא נעימים
אהבתיאהבתי
אז הנה ממישהו שאינך יכול לייחס לו שנאה עיוורת ללפיד. אני מקווה שזה יעזור לך להתמודד עם הטענות עצמן:
1. צוטט לעיל כי, לפי סימה קדמון, פעילותו של לפיד אינה מוגבלת רק לפייסבוק. מעולם לא חשבתי אחרת. הפעילות הפוליטית שלו נעשית, בראש ובראשונה, בטור שידיעות מעניק לו.
שמו של פוליטיקאי הוא מותג; צריך לתחזק אותו. זה נעשה על-ידי פרסום. בפרסומות שאת/ה רואה בטלוויזיה, לרוב אין קשר בין המותג לפרסומת. פירוש הדבר שכל מה שחשוב למפרסם זה שהשם של המותג יישאר בתודעה. כדי שיאיר לפיד יתחזק את המותג יאיר לפיד, לא צריך שידבר על נושאים פוליטיים.
2. מאחר שבעלת הבלוג לא כתבה ולו שקר אחד על לפיד, אזי שנאתה באה לידי ביטוי בכך שהיא מפרסמת עליו אמיתות. אם כך, אולי כדאי להפנות את הטענות דווקא לאלו שמסתירים אמיתות אלה?
אהבתיאהבתי
זה שלפיד הסכים לוותר על כתיבה בנושאים פוליטיים זה כבר מראה כמה אציל ואמיץ הוא!
כי בעיקרון, הוא היה יכול להמשיך ולכתוב על הנושאים הללו אם רק היה רוצה, מכיוון שידיעות צריכים אותו יותר מאשר הוא צריך אותם. אולם הוא החליט לוותר על כך על מנת ליצור שוויון עם שאר המתמודדים, ועל כך יש להצדיע! ואתם עוד באים בטענות שזה לא הוגן שיש לו טור וכו'. מה לעשות שצריך גם להתפרנס בחיים? ולתחזק משפחה למופת??
אהבתיאהבתי
***
אהבתיאהבתי
עוד על הישגיו האינטלקטואליים של יאיר לפיד.
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2378840&forum_id=771
אהבתיאהבתי
ומה יקרה כשיאיר לפיד יהפוך את הפוליטיקה לתחביבו?
אהבתיאהבתי
מאז שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה מחכמים וניתנה לשוטים
אהבתיאהבתי
רק שוטים (ושוטות) קוראים פסקי הלכה מכותרות הסמרטוטונים היומיים.
אהבתיאהבתי
מה לך כי תלין על לפיד כשהגדוילים פולטים שטויות "הלכתיות".
אהבתיאהבתי
הכל בעיני המתבונן. הפוסקים לא מדברים לכותרות העיתונים, אלא לאנשים מאמינים, שומרי תורה ומצוות, בקונטקסט שלהם. מהזוית שלהם הדברים נראים אחרת לגמרי. אבל אבירי הרב תרבותיות וחופש הפרט, קטנים מלהבין זאת. 😯
אהבתיאהבתי
אתה מזכיר לי את אלי ישי שנחפז לכל ערוצי הרדיו כדי לתרגם את פניניו של הרבובדיה בדרשה השבועית. אוי לאזניים ואוי לקהלו.
אהבתיאהבתי
התנ"ך… אפשר לחשוב.
מה הוא כבר עשה שעלול לפגוע בקודשי הקודשים של הספר הקדוש?
אהבתיאהבתי
חוץ מזה, מי קבע שהתנ"כ או פירושו שייך רק לחובשי הכיפה?
ראו לעיל לאיזו תחתית מגיעים פוסקי הדור בפסיקותיהם.
אהבתיאהבתי
כאילו שברגע ששמת את הסמרטוט הזה על הראש יש לך זכויות יתר… אה, בעצם יש לך
אהבתיאהבתי
וגומר.
אהבתיאהבתי
שכחת "יפה תואר
תשמעי, התייבשה לי כבר היד, אפשר להוריד?
אהבתיאהבתי
מסכים. כאילו אין אמצע. ונדמה שמגיע השלב שמי שלא מסכימים לרפלקס שלך לגבי יאיר לפיד ונחום ברנע, מדלגים על הטקסט. 😕
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת עם מי אתה מסכים, אבל בוא נסכם את עמדותיי:
1. משהצהיר לפיד שפניו לפוליטיקה צריך היה ידיעות לוותר על שירותיו כבעל טור מרכזי במוסף הדגל שלו.
2. הכתבים המדיניים/ העורכים אינם יכולים לקדם את מפעלותיו בנון שלנט כאילו לא נפל דבר. האיש נמצא על הפיי רול של העיתון.
זהו פחות או יותר, עם תוספות לפי צו השעה.
אהבתיאהבתי
גם איתך מסכים. אבל זה זה וזהו. בעיה אתית שלו ושל העיתון שלו. אבל בסיקורך אותו היא הופכת לחזות הכול.
הרי את מבקרת גם את תכניו וגם את הפרסונה שלו ותמיד בציניות. אבל היי, זו הממלכה שלך ואנחנו רק אורחים
אהבתיאהבתי
זכור לי גם לגלוג על "מרד העבדים" של לפיד מאוגוסט, אך הקטע אכן היה קרוב לפארודי. הטור של סימה קדמון בהחלט צורם, ומיותר. בסך הכל עוד ככותב ייצג לפיד את הבינוניות, וזו הבעיה, לפיד אדם סימפטי, לכן מתקשים להבין ביקורת עליו. בינוניות סימפטית ראויה לביקורת, לא פחות מגסות רוח (זו כבר דעה אישית שלי).
מצד שני ולווט את מרבה היום להתווכח עם מגיבים, מאסטר יוגת המוח שלי לא ממליץ.
אהבתיאהבתי
המאמר של איתמר הנדלמן סמית הוא המוצדק ביותר בעיתוני הסופ"ש, במיוחד הסוף שלו
אהבתיאהבתי