אצבעות שחורות 17.2.12

חדשות הסו"ש

העדות של טל קורן יהושע למשטרה בהודו לפני שהוטסה לארץ (The Times of India). והתרגום ב-ynet.

מה עם דיווחים על מזג האוויר? אני רואה דיווחים אחרונים מאתמול בצהריים, ומבזק מהבוקר. ושלג בצפת. מה קורה? האם בסופשבוע אחד אנחנו לא יכולים להיות כאחד העמים ולהתעמק במזג האוויר? איש לא רוצה לצאת מהפוך? או, סופסוף. סוף.

וידיעה חשובה ממגפון: מד"א שיכן את דרי הרחוב.

למה אומרים שהאישה חפנה את ישבנו של אובמה? היא פשוט לא הגיעה גבוה יותר.

ראש דסק ולווט בלונדון מדווח שהבאז בבריטניה בסו"ש: רופרט מרדוק מודיע: הסאן ייצא ביום ראשון. באנגלית זה כמובן נשמע יותר טוב.

סופשבוע

אין כסף לגבעת התחמושת. מי אשם? כרגיל, אף אחד.

יעקב נאמן מדבר. "החשבון הפתוח עם עיתון הארץ", סוף כות' המשנה. טוב שיש עם מי להתקוטט.
והנה התייחסותו לעניין:

נפגעת ?
"לא קראתי את הכתבות בהארץ ולא את מאמר המערכת. כל אחד אומר לי משהו אחר שכתוב שם ואני אומר לכולם, 'עזבו אותי מלשון הרע'. שר המשפטים יודע בדיוק מה הוא עושה. הוא יודע שהוא נותן דין וחשבון על כל מעשיו, אבל לא לעיתון".
אנחנו מתקשים להאמין שיש מישהו שלא אכפת לו מה כותבים עליו.

"לא מפריע לי כשכותבים עלי דברים רעים, כמו שלא מפריע לי שכותבים דברים טובים. זה סטנדרט החיים שלי. שיגידו מה שהם רוצים. זה לא משפיע עלי".
מי שבכל זאת קרא את הכתבה עליך, יכול לשער שאת חלק מהאמירות נגדך תרמו אנשים ממשרדך.

"אני לא רואה את זה כתרומה ולא בדקתי מאיזה משרד הם באו. אני לא פועל על סמך זה שמנסים להשפיע על החלטות שלי בדרכים לא ראויות. מי שרוצה להשפיע על דעותי בא אלי. הוא יכול להיכנס, יש לי דלת פתוחה, ויכול להשמיע את דבריו.
"תשאלו אותם מה האינטרס שלהם, אני לא דובר שלהם. התקשורת כותבת כדי להשפיע. קחו את 'המודיע' או 'יתד נאמן' מצד אחד ואת 'הארץ' מצד שני. הם כותבים כאילו כל אחד נמצא במדינה אחרת. תשוו את הכתיבה שלהם על בית הספר בעמנואל. כאילו כתבו על דבר אחר. בשבוע שעבר ישבתי לארוחת ערב עם כתב ה'ניו יורק טיימס' ואמרתי לו שאין קשר בין מה שבאמת קורה במדינה לבין מה שכתוב בתקשורת".
כשנאמן מבקש ללעוג לעיתונות, יש לו דרכים משלו לעשות זאת. כך הוא נהנה להזכיר כיצד פעם, כשנתניהו מינה אותו לשר המשפטים בממשלתו הראשונה, "חשף" כתב תחקירים ותיק שסיבת המינוי נעוצה בנישואי בתו של נאמן לפרסומאי רמי סדן, אחד מיועציו הקרובים של נתניהו. "אספתי את בנותי לישיבת חירום מיד אחרי פרסום הכתבה", הוא מספר, "ודרשתי מהן לספר לי מי מהן נישאה לרמי סדן בלי לספר לי על כך".

– לא קורא, לא קורא, אבל אלמלא הכתבות בהארץ, לא היה האיש מתראיין.
– שכחו לשאול אותו אם באמת כינה את הארץ דר שטירמר.
– אם רלי אברהמי מצלמת את נאמן עם הרל"שית שלו, לא שווה לדעת מה שמה (בעיתון אפילו לא כתוב שזו הרל"שית)?
– ומחמת מועד סגירת המוסף, לא דנו איתו בפרשת העצה שנתן לשחרור האסירים היהודים.

7 ימים

שבוע אחרי מעריב, כתבת השער של המוסף עוסקת בטיל יריחו "ע"פ פרסומים זרים". כמובן.
משמע? כנראה שיש נושאים שהבלעדיות לא מעניינת בהם איש.
בדיוק כמו הראיון הנוסף עם ציפי לבני במוסף הארץ, זמן קצר אחר המסע בדרכים בידיעות.

יאיר לפיד חוגג שנה להפסקת העישון שלו.

לידיעות יש כתבת חדשה. שמה דפני ליף, והיא ראיינה את חברי בלקן ביט בוקס.

"המפגש עם להקה, עם חבורה שפועלת יחד כדי ליצור את מה שאנחנו שומעים באוזניות כשאנחנו מרגישים שמחים או עצובים או כועסים, יש בו מן הרצון להבין מה הוא הקסם הזה; איך אותם אנשים מצליחים לדייק עבורנו את מה שאנחנו מרגישים. יש בזה משהו לא נתפס, הקשר המיידי הזה בין סאונד לבין מה שזועק לנו מהבטן…"

מעניין אם כותב הצללים גויס.

7 לילות

לונדון וקירשנבאום, ביחד או לחוד, מתראיינים כל יומיים. ובכן, עוד ראיון עם קירשנבאום (רז שכניק). ברור שתמיד מעניין לשמוע את האיש, ובכ"ז, מה נהיה? ובכן, מתברר שהוא מביים כעת בהבימה את שרי מלחמה, מחזה סאטירי חדש שכתב שי גולדשטיין. כלומר נראה לי שזו העילה, קצת קשה לדעת, מאחר שהעניין מופיע בשני משפטים.
ובכ"ז, למה מוטי? לא ברור. אולי בגלל דעתו על תקיפת איראן, שכידוע מביאה כותרות, לא משנה מי אומר (וזו כותרת הראיון איתו):

"אני מפחד מאלה שמצטיירים כאחראים. איך לא אחשוש אם למרות שכל העולם אומר לא לתקוף באיראן, ביבי וברק הודיעו נחרצות שלא יהיה לה גרעין? שני החבר'ה האלה בכל זאת ילחצו על הכפתור"

המוסף לשבת

נכון התלוננתי על שידיעות לא הזכיר במילה את הרופא המזוכה, ד"ר יהודה דוד?
והנה, יש איתו ראיון שער במוסף (מופיע בו בחלקו). מעניין אם זה מעין פיצוי על שלא התפרסמה ידיעה על כך בעיתון היומי.
אגב, דוד אומר: "סבא של נטלי אשתי, אלי בכר ז"ל, הוא אחד הסוהרים שתלו את אייכמן".
לא למדנו שרק אדם אחד תלה את אייכמן, שלום נגר?

גלריה

אורי קליין מראיין את אסי דיין לכבוד סרטו המבטיח, ד"ר פומרנץ. הראיון המקצועי, כלומר העוסק בקולנוע, לא גלש כמעט למחוזות האישיים ועתירי החומרים המס/שככים המוכרים מראיונות קודמים עם דיין.
ואם תרצו לקרוא את הבלוג שלו, ומה הוא חושב על הארץ, הנה.
ודיין בצינור לילה, דקה 13:40 על יאיר לפיד, בעקבות דבריו בבלוג.
תזכורת לראיון שלא עלה יפה: קליין עם יוסף סידר.
וסידר יתארח בסינמסקופ ב-21.2, 17:30, רגע לפני האוסקר. קליין, כמו שכתב יאיר, מוזמן.
וואוו, איך נגררתי פה.

ישראל היום/ שישבת

ילדה בת שלוש וחצי הובהלה לביה"ח ע"י הוריה מאחר שסבלה מכאבי בטן והקאות.
מאחר שלא היה להורים טופס 17,  הציעה להם פקידת הקבלה לטלפן לשירות אבחון טלפוני. הרופא הטלפוני לא המליץ על אשפוז וההורים והילדה שבו הביתה. היא לא שרדה את היום.
מי אשם? לא ברור.
אבל האם אין אדם במדינת ישראל שלא יודע שאת ענייני טופס 17 אפשר להסדיר לאחר מכן מול קופ"ח, קל וחומר האב, המספר:

"אנחנו מנוסים בטיפול בילדים חולים", אומר אבי, אביה של נועה, ששלושת אחיה בני 19, 16 ו-10, "זו היתה הסיבה שלקחנו את נועה לחדר המיון באיכילוב כדי שהיא תקבל טיפול רפואי. עשינו את זה כבר כמה פעמים עם ילדינו הגדולים יותר ועם הוריי… "

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

כשכלי תקשורת אחד עושה ביקורת עיתונות על האחר יש לבדוק בציציותיו.
מתי גולן
בטור שלם העוסק בביקורת עיתונות: למה הארץ שם בכותרת הראשית את סיפור העיתונאית מנצרת שעברה בידוק משפיל, ולמה הסיפור של הרופא מפרשת מוחמד א דורה רק בע' 10.
אם כבר ביקורת עיתונות, מתי, למה רק על הארץ? לא שווה לשאול למה ידיעות* לא הזכיר כלל את פרשת א דורה?
(*בסו"ש יש התייחסות, ע"ע).

על פרויקט לוינסקי בבמחשבה שנייה.

פוסטה: למה האמריקאים סירבו להסגיר לישראל את גבי בן הרוש.

אנתוני שדיד, כתב ניו יורק טיימס בסוריה מת.

המלצות
רחל: מה גרם לקיץ של 1816 להיעלם כליל בחצי מהעולם, ואיך זה תרם להמצאת האופניים, ולכתיבת פרנקנשטיין.
תמי: מה כל כך מפריע לנו בגילה אדרעי (שי ניב, גלובס).
לא רוצה להתערב בהמלצות אבל בגלל הפלאפל, ובגלל שהיא אישה מזרחית? נראה לי מוגזם. בעניין הסגידה לרופאים, אז כן, בגלל שהם "רופאים", ונמצאים בדרגה אחת מתחת לאלוהים. בגלל איזו יראת כבוד עתיקת יומין שיש אליהם.

לחם עבודה

אני מוטרדת מכך שארגון העיתונאים החדש חוסה תחת כנפי ההסתדרות.
לפי דיווח הארגון, הצטרפו אליו כבר 800 עיתונאים. האם ההסתדרות ומעלליה ומנהגיו של העומד בראשה ימשיכו להיות מסוקרים ללא משוא פנים בכל כלי התקשורת?
הנה למשל ראיון מלטף עם עיני (מעריב עסקים), מהסו"ש, כמה שבועות אחרי הראיון הנוקב יחסית בידיעות וכתבת התחקיר המשפילה בערוץ 10. בכ"ז, הבחירות להסתדרות במאי, צריך לכבוש מאחזים.

מאוד מדאיגה יכולת הסקת המסקנות שלו, למשל:

"המערכון היה אחלה", אומר עיני, "הצלחתי להבין ממנו ששמנתי יותר מדי ושאני צריך להתחיל לטפל בעצמי. בגלל השביתה לא אכלתי מסודר והמערכון המחיש לי את זה".

בגלל ארבעת ימי השביתה גידלת כרס בהיקף כדור הארץ?
אחרי הפתיח המעצבן המשכתי להתעצבן. עיני מתואר בכתבה כ"ילד טוב באר שבע, דמות עממית"
ומה עם ארגון העיתונאים? למה לא לדבר איתו על זה? טוב, נו, למה להעכיר את האווירה.

מח' הגהה: "כשתוקפים אותי אני נזכר איך נתקפתי בעבר" (אולי הותקפתי?)

 לפני פיזור

– מתאוששת מווירוס חצוף שבא להתארח בגופי. מאחר שהבין שלא ייצא לו הרבה ממני (למעט ק"ג ממשקלי) פרש אחרי 24 שעות, כך אני מקווה, ובלצ"ג.

– העברת הבלוג לשרת החדש מתבצעת בימים אלו, ותסתיים בס"ד מחר. עד אז ייתכנו אי אלו שיבושים. למשל, הודעות על פוסטים לרשימת תפוצת המייל נשלחו פעמיים בטעות. לא משהו דרמטי. סבלנות וזה עובר.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

49 תגובות על אצבעות שחורות 17.2.12

  1. דרור הגיב:

    לא חושב שהחבירה של העיתונאים להיסתדרות תאתרג אותה יותר משהיא מאותרגת היום . הרי כבר היום אתה לא שומע בכלל ביקורת על עיני ועל האירגון שלו , וגם אם נפלטת אחת כזאת בטעות (כמו הכתבה של דרוקר) הערוץ כבר ידע איך להשכיח אותה .

    אהבתי

    • דרור הגיב:

      מה שיותר מטריד זה שארגון העיתונאים שמציג את עצמו כמשהו חדשני מקבל את חסותו של האירגון הכי מיושן בעולם .

      אהבתי

    • אחד שמכיר הגיב:

      כתבות נגד ההסתדרות שלא עולות לנענע10 למרות ששודרו ב"המקור", זה עוד כלום לעומת האתרוג לו יזכה עיני אחרי שיקים ועדים בכלי התקשורת השונים. מי שלא מבין את זה או תמים או אידיוט.

      אהבתי

  2. רקמילה הגיב:

    צריך לקרא לממונה על המשכנתאות במזרחי-טפחות לסדר.

    אהבתי

  3. ארגון סמולנים הגיב:

    זה לא אירגון עתונאים זה אירגון סמולנים … מספרים שיאיר טרצ'ינסקי הוא איש של יחמוביץ,היא דוחפת את כל המהלך עם פויר,עוד אחד שלא הסתיר את זה שהוא פעיל של המחאה נגד נתניהו ועוד ליקרוא לעצמו "עתונאי" … למה לא מספרים את זה ??

    אהבתי

    • חנוך הגיב:

      יש לשלול את תעודת העיתונאי מכל מי שלא יציג אישור חתום מ"הגברת" על תמיכתו ב***"בעלה של הגברת".
      רק כך ימוגרו כל הסמולנים!

      אהבתי

  4. נעץ כחול הגיב:

    הכתבה בפוסטה על הפושעים הישראלים בארה"ב
    חזק מאוד

    אהבתי

  5. אורן הגיב:

    הדיבורים על הרחבת סאן ליום ראשון היו באוויר מאז סגירת ניוז אוף דה וורלד. גל המעצרים בסאן נראה כמעכב את המהלך. הזעם במערכת הסאן על הסגרת כתבים ומקורות גרמה למרדוק להכריז רשמית.

    אהבתי

  6. דרור הגיב:

    בתגובות לראיון עם ציפי לבני ניתן לראות שכל 53 התגובות הראשונות קוטלות את לבני , ניתן להסיק מכך שקהל הקוראים לא סובל את לבני ואז פתאום יש פנית , כל התגובות מ-54 ועד 73 מהללות את לבני, בכולן יש סמיכות של עד 5 דקות בין אחת לשניה . האם זה הגיוני שכל תומכי לבני ,שאין ביניהם שום קשר, הגיעו באותו זמן כדי להגיב לטובתה?
    התקשורת ידעה טוב מאד לעשות תחקיר על הטוקבקיסטים בשכר של ביבי, למה כשזה נוגע ללבני היא פתאום שותקת ?

    אהבתי

    • שירותי טיקבוק כל אחד עם 1000$- 2000$ מיותרים לחודש יכול לקבל מעשרות חברות אינטרנטיות שמציעות ועושות עבודה חובבנית שמשאירה עקבות של פילים.

      הבעיה היא לא העיתונאים או ספקי השירות אלא העורכים שמשאירים תגובות מסויימות ומנפים אחרות כדי לקבל חזות שקרית של "דבר העם" בהתאם לאג'נדה. המעורבות שלהם הרבה יותר גרועה בעיני מרפיסות הקומה של העיתונאים.

      אהבתי

  7. תמי הגיב:

    הערה קטנה: שי ניב מתאר את צילום הפלאפל כתוצאה של סלידת התקשורת מאדרעי, לא כסיבה לסלידה הזאת. אחר כך הוא אומר שאם היא היתה מאלה שיושבים בקפה גו' במקום לאכול פלאפל, אולי הסיקור היה אוהד יותר.

    אהבתי

    • דרור הגיב:

      ההבדל הוא שאז היה מדובר בתנאי העבודה של המתמחים , כאן מדובר על זה שהמדינה מפקיעה מהרכבת את נושא הבטיחות בגלל שהוא הידרדר לרמה של עולם שלישי .

      אהבתי

      • דרור הגיב:

        ופלאפל זה לא מאכל שרק הפועלים נהנים ממנו . אנשים מכל הקשת החברתית אוכלים פלאפל . בגלל זה את לא תמצאי דוכני פלאפל רק בשדרות ובעכו אלא גם בלב תל אביב . בגלל זה הקישור של ניב בין פלאפל למעמדות חברתיות הוא דבילי ובכייני .

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני מצטערת תמי, אבל כולנו אוכלים פלאפל. אבל ממש כולנו.
      לא מחזיק.

      אהבתי

      • תמי הגיב:

        אני לא רואה את עצמי כמגינה על דיוק דבריו של שי ניב. לדעתי הוא צודק בכיוון הכללי וגישתו מרעננת ויוצאת דופן, ולכן המלצתי. הערתי התייחסה לכך ששי ניב ייחס את צילום הפלאפל והכיתוב שלווה אליו לעוינות התקשורת, ולא כתב שהתקשורת עויינת את אדרעי בגלל שהיא אוכלת פלאפל, כפי שניתן להבין ממה שכתבת (אולי בשולי הדברים, הוא כתב שאם היא היתה מהמילייה שיושב בקפה ג'ו, הדברים היו נראים אחרת). לדעתי ההבדל חשוב ולכן הערתי. על מה את מצטערת? על כך שאת לא אוהבת מאמר שהמלצתי עליו? הרי זה לגיטימי לגמרי, מה יש להצטער.

        אהבתי

      • תמי הגיב:

        חוץ מזה שדבריו של שי ניב כוללים הרבה יותר מעניין הפלאפל והיותה של אדרעי אשה מזרחית, ואני לא יודעת למה דווקא הדברים האילו עיקריים בעינייך.

        אהבתי

  8. אורן הגיב:

    הסיפור של נאמן על "נישואי ביתו" מתיחס למרדכי גילת. כאן בקישור לקראת סוף המאמר. הוא ממחזר את הבדיחה.

    אהבתי

  9. אמיתי ס. הגיב:

    תזכורת: נאמן רוצה פה מדינת הלכה. האם את זה הזכירו בראיון איתו?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      יש קישור לראיון, אתה יכול לקרוא.

      אהבתי

      • יומטוב הגיב:

        מצטער שאני כנראה הוזה: איני מוצא כאן קישור לראיון של ליבסקינד סגל ושרביט עם נאמן.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        צודק, מתברר ששכחתי להוסיף את הקישור (אבל הוספתי עכשיו).
        מה שאומר (1) שמעט מאוד אנשים נכנסים לקישורים.
        או ש (2) הרוב המכריע הצליח למצוא (קלי קלות) את הקישור לבד.

        אהבתי

      • יומטוב הגיב:

        אני מאלו ש – 1 – נכנס תמיד לקישורים (ושומר אותם כמועדפים לקריאה 'עיונית' יותר אח"כ) שהם אחת משתי הסיבות העיקריות לכניסתי הקבועה כאן לבלוג, ו – 2 – מאתר אותם בעצמי אם הם נראים לי מענינים (אך חשוב לי להצביע על כך כשהם אינם ומצוינים כישנם, למען האמת והבלוג).
        תודה.

        אהבתי

  10. שאפו הגיב:

    וולווט, שאפו על מה שכתבת על ההסתדרות, ומוזר שעד עכשיו אף עיתונאי לא אמר את זה. המהלך של עיני מאוד מתוחכם, ואת הראשונה ששמה אותו על השולחן (ובעיני, כדאי שתקדישי לזה פוסט נפרד).

    מה יקרה, אם למשל, יוקם ועד עובדים נשכני ב-ynet, ובערוץ הכלכלה של האתר יבקשו מעיני תגובה לקראת פרסום לא מחמיא. עיני יצלצל לעורכי ynet וידבר אך ורק לגוף העניין. יסביר למה הכתבה לא ראויה.

    כל עורך-מנהל בר דעת יבין שאסור לא להתעסק עם הגוף שמחזיק לו את ועד העובדים. בקיצור – עיני – האתרוג החדש.

    אהבתי

  11. יובל הגיב:

    מתי גולן היה עורך הארץ. אולי לסיקור שלו יש איזה רקע ישן?

    אהבתי

  12. אורן הגיב:

    דבריה הבלתי בדוקים כראוי של אזרחית ערבייה נמצאו ראויים לכותרת הראשית של העיתון. האם אזרח ישראלי היה זוכה לכך?

    חבל שמתי גולן מצליח לטעות באופן מביך בטור ביקורת התקשורת שלו.

    אהבתי

  13. אחד הגיב:

    היוזמה של מד"א ברוכה, אבל קשה שלא לחשוב שהיא נוצרה למטרות יח"צ כחלק ממאמצי המסחור של מד"א – הם מנסים לדחוף בכוח את הקורסים היקרים שלהם לציבור. הם אפילו הפכו את החלק של הקורסים שלהם באתר ל"חנות".

    עצוב כשממסחרים שירותי רפואה.

    אהבתי

  14. דרור הגיב:

    רון בן ישי בפגוש את העיתונות מציע להפיל את המשטר באיראן! זה חשוב כי זאת פעם ראשונה שמישהו מבתקשורת הממסדית העלה את הרעיון המבורך זה, בטח כשמדובר בפרשן הביטחוני הכי בכיר היום .

    אהבתי

  15. מני הגיב:

    למרות הזיכוי של אילנה דיין בעליון, מצליח ישראל הראל להזכיר את פרטי הסילוף המכוון שהיו בכתבה הזו. סילוף שבעקבותיו (ככל הנראה) נמתחה ביקורת גם ע"י בית המשפט שציין שהיו שם דברים שלא היו צריכים להיאמר.

    שלא יבלבלו אותנו הזיכוי והיחצנות שנלוותה אליו ע"י דיין וחבר מרעיה.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      במאמרו של הראל חסרות כמה עובדות. ילדה נהרגה מיריות חיילי צה"ל. סרן ר הועמד לדין ע"י התביעה הצבאית, וזוכה לאחר שידור הכתבה.

      אהבתי

  16. . הגיב:

    ב. מיכאל לועג בתיק תקשורת ליאיר לפיד על אי דיוקים בכתיבתו העיתונאית. ב. מיכאל כן? זה שסיפר לנו רק לאחרונה את הסיפור שלא היה על איך ניקנק בערעור את השופט סולברג. אגב, יש מצב שבעקבות הבדיה המגוחכת שלו, ויתרו בהארץ על שירותיו? דומני שמאז הפאשלה לא כתב יותר.

    אהבתי

  17. רטקסס הגיב:

    בקשר לצילום של נאמן והרל"שית שלו – לא יכולתי להתאפק מלחשוב על כך שהייתה שם מין קריצה לפרשיות הדרת נשים למיניהן. אחרי הכל – מצד אחד איש דתי, שר בישראל, תומך דין תורה וכו' וכו', ובצד השני – ישבן של אישה בג'ינס צמוד (ופניה מוסתרות חלקית). משל רצה הצלם החכם להגיד: הנה, ראו כיצד אדם דתי חי בשלום ובשלווה עם אישה בלבוש "חילוני".
    אולי זה רק אני.
    בכל אופן זה היה ראיון מעניין לטעמי ושווה קריאה.

    בנוגע לקירשנבאום – נמאס לשמוע/לקרוא טרחנים.

    בנוגע לכותרת של הארץ והביקורת של מתי גולן – זה ברור, אך הוא נשמע תמים לחלוטין. מחקר לעומק? בכותרת? תגובת הצד השני? מה, אתה השתגעת? זו לא התקשורת הישראלית שרק לפני כחודש מרחה חיילים "מסכנים" על השער ש"צריכים להישאר שבת כי אין להם איך להגיע"?
    הרי יש פה בעצם את הדבר שכל עיתון בעל אג'נדה מייחל לו: עיתונאית + ערביה + נגד מותג ישראלי. קל ופשוט, אין סיבה לחקור לעומק. אולי בטעות נגלה שאנחנו טועים.

    הרופאים וועד הרכבות – פשוט מאוד. אני מסכים איתך לחלוטין בנוגע להילת הרופאים עתיקת היומין. בנוסף, הרכבת נתפסת כמו משהו ש*חייבים* לתת לנו. מה זה, אני רוצה להגיע לעבודה – מה הבעיה לגלגל פאקינג רכבת??
    רפואה ציבורית? מה? זה משהו שלי? לא לא, חרם על הרופאים המסכנים. למדו כ"כ קשה ומקבלים כ"כ קצת. גם אני אפסיד מזה בסוף, כבר עכשיו יש רק מתמחים מסכנים בתורנויות לילה (וזה הרי ימשיך בכל תרחיש ו/או הסכם שהוא, כידוע לכולם) ולא מקבלים שירותי רפואה טובים. מה, הם עשו שביתה איטלקית? הם הגישו צווי התפטרות מרוכזים? יש ארגון רופאים נוסף שמורד בארגון הרופאים? כן כן, מותר להם. הם רופאים. 🙄

    אהבתי

  18. שולמית הגיב:

    "לא רוצה להתערב בהמלצות אבל בגלל הפלאפל, ובגלל שהיא אישה מזרחית?"

    אני דוקא מאמינה שכן, בעיקר בגלל שהיא מזרחית מסוג מסוים. גם הפלאפל, לו הייתה אוכלת חסה היו מתייחסים אליה אחרת. ובכלל, אישה ראש ועד עובדי רכבת? זה כל כך לא נשי. נראה לי ששני הסניורים, אברמוביץ (ערוץ 2) וברנע (ידיעות) לא אוהבים נשים מן הסוג המדבר בקול רם.

    אהבתי

  19. שולמית הגיב:

    ". עיני מתואר בכתבה כ"ילד טוב באר שבע, דמות עממית" ובכן, אני דווקא שמעתי, בבאר שבע שהוא לא כל כך חביב. שמעתי כל מיני סיפורים ברוח הכתבה של דרוקר. עיני אינו בחור חביב וגם לא אמור להיות. הוא יו"ר ארגון עובדים האמור לעסוק בכל ביושר. האמנם כך הוא נוהג?
    אכן עולה השאלה האם ההתאגדות תחת כנפי ההסתדרות הופכת אותם לקהל שבוי שפועל שלא בתום לב בכל מה שנוגע בסיקור עיני ופעילות הסתדרות. למה לא בחרו ב" כוח לעובד" ?

    אהבתי

  20. דרור פויר הגיב:

    לגבי הבדיחה על דפני – אהבתי. ולא, כמובן שלא תרמתי לעניין. אין ולא יהיה לי דבר עם גוף תקשורת שמפטר את העיתונאים שלו (ויינט כמובן) על רקע הצטרפותם לארגון מקצועי. זה לא חוקי ולא מוסרי. ידיעות אחרונות איבד את התוקף המוסרי שלו. עיתון לא יכול לדבר על דמוקרטיה ושקיפות וסולידריות ומעמד ביניים וכל זה תוך כדי שאתה מפטר, מאיים ומטיל טרור על עובדיו. זה דבר שחשוב להדגיש.

    לעניין שהעלית, שהוא חשוב בהרבה: את שואלת האם ההסתדרות ומעלליה ומנהגיו של העומד בראשה ימשיכו להיות מסוקרים ללא משוא פנים בכל כלי התקשורת?
    ובכן, התשובה בקצרה היא כמובן. כולם ימשיכו לסקר את ההסתדרות כמו שעשו עד עכשיו (ללא משוא פנים? לא בדיוק ההגדרה שאני הייתי בוחר, אבל מילא).
    ראיתי שאחד המגיבים אמר שאת הראשונה שהעלית את הנושא הזה. ובכן, שטויות. אנחנו מתמודדים עם הנושא הזה מהיום הראשון. לא היה אחד שלא שאל אותנו את השאלה הזו. ננסה לענות עליה בשאלה: האם עיתונאי שיש לו ידיעה , דיעה או סקופ על ביטוח לאומי לא יכתוב את זה בגלל שהוא משלם לביטוח לאומי? לא יעלה על הדעת. האם לכתבי בנקים אין חשבון בנק? האם זה משפיע על הכתיבה שלהם? האם כתבי הבריאות לא חברים בקופת חולים? האם לכתבי החינוך אין ילדים בבית הספר או בגן? אני יכול להמשיך ככה עוד הרבה, אבל נראה לי שהכוונה ברורה. להגיד שעיתונאי החבר בארגון העיתונאים יסקר אחרת את ההסתדרות זו שטות מדרגה ראשונה.

    ואם כבר אני פה, אולי כדאי הסבר נוסף. כשמקימים ארגון עובדים חייבים ללכת עם ארגון קיים ומוכר, זה החוק. מבין ההיצע העצום של ארגוני עובדים בישראל בחרנו בהסתדרות. זאת, מהטעמים הבאים: 1, סולידריות עם למעלה משמונה מאות אלף עובדים בישראל. 2, אם אנחנו מתכוונים לעמוד מול כמה מהאנשים החזקים ביותר במשק, אנחנו רוצים מישהו חזק בפינה שלנו.

    שאלו למה לא הלכנו עם כוח לעובדים. התשובה פשוטה: כרגע זה גדול על כוח לעובדים. הם לא יכולים להתמודד עם לארגן משהו כמו ארבעת אלפים עיתונאים. אין להם את היכולת הזאת והם יודעים את זה טוב מאוד. אני אוהב את כוח לעובדים. כתבתי עליהם לא פעם והם מעולים, אבל הם לא מתאימים למשימה הזאת.

    לגבי עופר עיני – ההסתדרות קיימת משהו כמו 90 שנה לפניו והיא תתקיים עוד 90שנה אחריו. אני לא בא להגן עליו, זה ממש לא העניין שלי בחיים. עיתונאים תוקפים אותו וימשיכו לתקוף, וטוב שכך. מי ששואל איך זה מסתדר עם חברות בהסתדרות, שיביט על הפרקליטות – הם חברים בהסתדרות והם תובעים אותה על ימין ועל שמאל על בסיס יום יומי. אין שום קשר בין הדברים.

    בינינו, רוב האנשים שמשתמשים בהסתדרות כסיבה לא להצטרף לארגון עושים את זה בתור תירוץ בלבד. אם היינו הולכים עם כוח לעובדים הם היו מוצאים משהו אחר: הם לוחמניים מדי, סוציאליסטים מדי, קומוניסטים או וואט אבר.

    אהבתי

    • דרור הגיב:

      ההסתדרות קיימת משהו כמו 90 שנה לפניו

      . אבל זה בדיוק העניין, שמדובר בגוף מיושן שהיה צריך להישאר בימי מפאי ביחד עם הממשל הצבאי והאבו עגילה . ברגע שאתם חוברים לאירגון כל כך מושחת ומסואב (כבר 90 שנה לפני עופר עיני) אתם מבטלים באחת את הדימוי של האירגון החדש והשונה שמביא בשורה חדשה.

      1, סולידריות עם למעלה משמונה מאות אלף עובדים בישראל

      בתור חבר ההסתדרות הרשה לי לגחך. אני כבר 10 שנים משלם דמי חבר וההסתדרות מעולם לא עשתה דבר בשבילי . אני לא צריך לא אותה ולא את הסולידריות שלך .

      אהבתי

    • רטקסס הגיב:

      "זה" (כולה התאגדות, כן? מאות מקצועות חשובים יותר וחשובים פחות מעיתונאים כבר התאגדו בעבר) בהחלט לא גדול על כוח לעובדים.
      ואם כבר אז כבר – אם הייתם מתאגדים בעזרתם (או בעזרת כל ארגון אחר שהוא לא ההסתדרות) אולי היה בזה משהו סמלי – העיתונאים, לוחמי החופש, הליברלים והחדשנים – מוציאים את הממסד הישן משמרנותו ומהמפאיניקיות שלו.
      אבל לא.. בשורה התחתונה כולנו מחפשים יעילות. אין ספק, כשחשבון הבנק שלי קורא אני רוצה מישהו חזק בפינה שלי.
      אז בבקשה, בלי למכור לי רומנטיזציה של הארגון הזה (ספציפית לא אתה, אלא דברים שקראתי בתגובות כאן ובשלל כתבות ברחבי האינטרנט). אין פה שום בשורה חדשה.

      אהבתי

    • מני הגיב:

      האם לכתבי בנקים אין חשבון בנק? האם זה משפיע על הכתיבה שלהם? האם כתבי הבריאות לא חברים בקופת חולים? האם לכתבי החינוך אין ילדים בבית הספר או בגן?

      ממש דוגמאות מייצגות…

      אין ספק שעיתונאים לא יהססו למתוח ביקורת אישית על עיני (הג'וב המשתלם שמצא לבת זוגו וכד') או על התנהגותו בענייני מאבקי עובדים (איך שהוא נשכב על הגדר למען העובדים הסוציאליים…) וכד' בלי לחשוש מכך שעיני לא יהסס להילחם למען העיתונאים בלילות ארוכים של דיונים מול המעסיקים. אחרי הכול עיני הוא אדם חף מכל שיקולים פוליטיים שיושרתו צריכה לשמש דוגמא לאנושות.

      אני יכול להמשיך ככה עוד הרבה, אבל נראה לי שהכוונה ברורה.

      אין ספק שאתה יכול – יצרנות מלל היא המומחיות שלך.

      והכוונה ברורה: לתרץ תירוצים (עלובים) לכסות על התנהלות בעייתית.

      לפחות היית מגלה יושרה מינימאלית ומסכים שיש פה איזושהי בעייה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s