אצבעות שחורות 24.2.12

לפני שנים רבות, טוקבקיסטית בשם Twister כתבה בבלוג טוקבק מצחיק ומדויק על המתכון לכתבת מגזין.
ברור שכלום לא השתנה.
בכל אחת מכתבות המגזין על מאן דהוא (המוכר משהו), יהיה אחד מהאלמנטים האלו, או כמה מהם. אם לא זכית ל-וי ליד אחד מהקריטריונים וברצונך לקדם דבר מה, הלך עליך.
אם פספסתי כתבות המתאימות לקטגוריות, הודיעוני.
חזרה בתשובה (רינת גבאי, שער סופשבוע)
חזרה בשאלה
התגיירות
דיכאון, תרופות נוגדות דיכאון
גילוי עריות
יציאה מהארון
ניתוח לשינוי מין
ניתוח להגדלת חזה ושות' (נטלי דדון ואמא)
חתונה, גירושין, פרידה
רווקות וחיפושים
הורות (בגיל צעיר, בגיל מבוגר, חד הוריות זה מעולה, קרן פלס במדור שלה)
הקרוב הסלב (סופי טייב, אחותשל, סגנון,  אוהד מימן, בנשל, 7 לילות)
מחלה ממארת (לא דוגמה מספיק טובה)
התגברות עליה
נפילה בסם/ התגברות (גיל פרנק, 7 ימים)
זנות/ פתיינות (תום דרום, סופשבוע)
ישיבה בכלא, משפט
זכייה בנובל
דוגמנית (קטיה טימופייב, 7 ימים)! לא צריך סיפור חיים נוגע. מספיק להצטלם בפרובוק'.
– ג'נקט/ראיון חו"לי (ג'וליאנה מרגוליס, ג'ניפר אניסטון, מקס פון סידוב, סינתיה ניקסון) – זה לא משנה מי מתראיין ועל מה ומה אין לו/לה לומר. ריח החו"ל והשם הזר משכר את כולם.
– אם אתה אייקון (איינשטיין, ארצי, רבקה מיכאלי ושות') – לא משנה על מה תדבר.
– בפוליטיקה לא צריך לאחוז באף אחת מהאופציות האלו. כללי המשחק שונים.

ישראל השבוע /ישראל היום

טור הפרשנות של מתי טוכפלד, "עניין של אמון", על מעלליו הנוראיים של יועז הנדל בלשכה, הוא מסמך בלתי נסלח. על פני יותר מעמוד הוא מגולל את התנהלותו הקלוקלת של "ראש מערך הדוברות". ההתייחסות אליו היא כאל פולש זר. כאילו כלל לא ברור איך הגיע ללשכה, מי הציע לו את התפקיד, מי נתן לו רישיון,  מי בחר בו. מהרגע הראשון, טוען טוכפלד, הכל שם היה מקולקל. בשם אלוהים, הנדל כפה את נוכחותו?  בא בנאדם ללשכה, עזב את משרותיו הקודמות ועשה בה כבשלו?
אבל למה אני בכלל חושבת שטוכפלד כתב את הדברים? או שהם הוכתבו לו והוא שימש על תקן קלדן מחונן, או שמישהו מהלשכה כתב את הדברים וטוכפלד פשוט העניק את שמו לטור.
אחד הטקסטים היותר מביכים של העיתון הזה, המוכיחים: מדובר בעיתון מטעם. בביטאון שאפילו לא מסווה את עצמו, ולו לשנייה.

אפרים מור, משגיח כשרות בן 19 מואשם ע"י זיר"ה בהפעלת אתרי הורדות (ערן נבון). מה שמעיק בכתבה זה הניסיון להציג את מור כתם שאינו יודע לשאול, וכמלחמה של בני החושך בבן האור.

המוסף לשבת

נחום ברנע ובן כספית אוכלים מאותו מסטינג (זה קורה פעמים רבות). ישות אחת מפמפמת לשניהם במוח, משתמשת באותם ניסוחים, והם חוזרים: הבית ברחוב בלפור, האישה מרחוב בלפור, נתניהו מפחד ממנה פחד מוות, ועוד. למה שני אלו, לא אנשים דלי שפה במיוחד, לא יכולים להיות יותר יצירתיים, שלפחות נחשוב שהגו לבד את החוכמעס האלו?
יוסי ורטר למשל משתמש בדימויים מעט שונים.

מוספשבת

כספית כאמור ממשיך ובוחש בפרשת למה לא סיפרו רל"שלשי נתניהו לבוס על העניין. הוא אומר "הם גם קיבלו ייעוץ משפטי צמוד שהורה להם לעשות כך". רק את הקטע על התקשי"ר, אותו מפרט איתמר אייכנר בידיעות, איש לא העביר לו (ירון חולק על רלוונטיות התקשי"ר).

מישהו ממש השתדל למען תצלומי גילה אדרעי במוסף (רובי קסטרו), ואף הלביש אותה היטב. גם הכות', "אשת הברזל", נועדה להחמיא. זו אחת הכותרות הבודדות שמסוגלות להציג אישה "חזקה" בעיתונות העברית. הגרסה האחרת תהיה מעדות ה"איך היא עושה את זה?" (קריירה ומשפחה).
זה לא ראיון (שרה ליבוביץ-דר), זה "פרופיל מיוחד". שער העיתון המקדם את הכתבה מטעה בעליל ובפירוש: כל כולו ציטוטים שלה, וכות' הגג אומרת "הסיפור המלא".

מי מדבר שם ומצטט להפליא את אדרעי? חברותיה, מקורבותיה, חברי הוועד, ועוד. חסכתי את המרכאות.
לפחות למדתי כמה דברים מהכתבה: היא עובדת בחצי משרה (ארבע שעות ביום, בגלל תאונה), ומרוויחה 10,000 ש'. תפקידה: "אחראית לקניית דלקים ולפיתוח תחנות הדלק של הרכבת".
מה המאבק העיקרי שלה? לדבריה (לאחרים): נגד הפרטה. תגובת הרכבת: "הדיבורים על הפרטה הם מסך עשן. ההשקעה המסיבית במאות קרונות ועשרות קטרים מחייבת את הרכבת להתקשר במיקור חוץ עם חברה חיצונית לתחזוקת רכבות… מינואר 2011 גייסה הרכבת קרוב ל-300 עובדי חוזה קיבוצי, מאות נוספים צפויים להיקלט במהלך השנה…"
שורה תחתונה: מצב הרכבת נואש וגם הפרופיל המיוחד של אדרעי, שלפי שער העיתון אפשר היה לחשוב שהיא מתראיינת, לא קידם אותנו במ"מ.

ז'ורנל

מאיר שניצר מנתח את ד"ר פומרנץ. סרט טוב? רע? לצפות? לא לצפות? תצטרכו להתאמץ כדי להחליט.

7 לילות

דומה שבשנה שבה סרט ישראלי מגיע לחמישיית הגמר (מועמדות לפרס הסרט הזר), כתבות האוסקר בעיתונים לא נגמרות. למשל, עוד ראיון ורדרד עם הזוג פנינה ומשה אדרי, בעלי סינמה סיטי ו-NMC, "השמן בגלגלי התרבות הפופולרית בישראל" (רז שכניק). כשהמראיין מזכיר לאדרי שהמחאה החברתית היא גם נגדו, האלפיון העליון, אומר אדרי "אנחנו לא באלפיון העליון. כל המשפחה עובדת 24 שעות ביממה, כולל הילדים. אני בחמש בבוקר על הרגליים".
למה, באלפיון לא עובדים?
את האנטי תזה לראיון הזה אפשר לקרוא בכתבה של עמיר קורץ בכלכליסט: "מונופול, תמנון רב זרועות, בולע הכל… כמו שמעון מזרחי של הקולנוע… שוק הקולנוע, שהיה מאוד מבוזר לפני עשר שנים, הפך לשוק ריכוזי בעל מטרייה רחבה שמתחתיה לא צומח שום דבר", זועפים המתחרים.
בין שתי הכתבות יש חילוקי דעות על היחס שנותן אדרי לסרטים של אחרים: מיטיב או מפלה.

7 ימים

בתוך כתבה על הוואקף, שהשתלט על הר הבית ומחה שם כל זכר להיסטוריה יהודית, שזורה המודעה הזו, שאיש לא חתום עליה.

מה?

מוסף הארץ

השער זוכה בתואר המדכדך והמשעמם של השבוע.


דאחקה על הנושא בכות' הטורון של עידוק על יאיר לפיד, מחקן הקיר האולטימטיבי, שמפגשו עם העולם האמיתי מראה לו, שאוי ויי, לא כולם מתים לו על התחת השרירי.
זה המקום לציין שגם אני נהניתי מנחת זרועו של האיש. כלומר, אני לא מבקרת בקיר, וכמובן שלא מעלה לשם שום קישור מהבלוג, חלילה, אבל יש מי שעשתה זאת, וסיפרה לי על כך:
כרמן קרן אור העלתה את הפוסט על ליידי גאגא וידידים לקיר שלו.
וזה מה שהוא כתב לה:

  1. כרמן, לא הייתי מוחק אותך אילו חשבתי שמה שמעניין אותך הוא באמת הדיון… הפוסט יימחק עוד דקה. ניפרד כידידים.

בכ"מ, 21 עמודי פרויקט בגין (מקווה שלא טעיתי בספירה). אם מי מכם רוצה לנתחם, בבקשה.

סייד קשוע מוכר מכונית ומתכוון לקנות אחת חדשה.

ההוויה והחוויה המזרחית של אוה אילוז. גם זה קשור לבגין.

הארץ השבוע

המסע של ג'ונתן ליטל בסוריה.

גלריה

25 למות אנדי וורהול. פרויקט מיוחד לסיקור. המוסיקה. המתנקשת. המגזינים.
אגב אין לפרויקט עמוד מצוין כרגיל, אלא סוג של איסוף כתבות מבלבל במקצת. זה בגלל מצוקת הגרפיקאים בהארץ?
עדכון: הנה העמוד.
מי מוכן לפוסט אורח על הפרויקט? עמיר?

ישראל היום

לפני יותר משנה דיברו כו-לם על "הילד שהתאבד בגלל פייסבוק" – דורד-אל מזרחי שהילדים בביה"ס אורט תעופה וחלל במעלה אדומים הציקו לו. מה קרה מאז? כלום, "חוקרים". הילדים המתעללים? המשיכו בחייהם כרגיל (נצחיה יעקב). זהו, המשכנו הלאה.

 יש עורכים בבית?

אם בידיעות אחורי נכתב על העמוד שיפתח לעצמו שמעון פרס בפייסבוק בקרוב, למה המש' נפתחת בשאלה "כבר הצעתם חברות לשמעון פרס"?

לידיעת דנה ספקטור ועורכי 7 ימים: גילי בן אוזיליו לא נפטרה לאחרונה אלא לפני יותר משלוש שנים.

"נקודה למחשבה: בעוד אנחנו מנסים ללמד את הילדים שלנו את כל מה שאפשר על החיים, ילדינו מלמדים אותנו מהם החיים" (גולדנגייט, מיכל ושי גולדן, סגנון)

סנדרה בולוק מדברת, אבל לא איתכם. היא מתראיינת, אבל לא לכם (ישראל היום, שישבת).
ובקיצור, למה להטעות? מדובר בכתבת פרופיל. בינה לבין ראיון או מסיבת עיתונאים אפילו, בה נכח לכאורה הכתב, אין קשר.

לחם עבודה

בידיעה שכותרת הגג שלה יכולה להיות שיא הנתק הטוטאלי זוכה בסו"ש זה ידיעה בע' 7 במעריב, המתייחסת לקיצוץ בשכר עובדי הארץ ובפיטורים. הידיעה מתפרסמת בעיתון מעריב, שרשימת הקיצוצים בשכר והפיטורים והמניפולציות ותרגילי האקרובטיקה הכספיים נגד העובדים שבו יכולה למלא את כל כרכי אנציקלופדיה בריטניקה הישנה, ועדיין ייוותרו כמה מהלכים מרשימים בתחום זה בחוץ מחוסר מקום. והכל בגלל המלחמה בין הארץ למעריב על רקע המאבק בריכוזיות, סליחה בתחרותיות, שמנהל הארץ נגד הטייקון שקנה את מעריב.

אני מזכירה את סקריר המשכורות: כמה מרוויח עיתונאי.
עד כה ענו על השאלה 351 איש. לא ממש הרבה, אבל גם לא מעט (אפשר להמשיך ולענות).
אייצר מהנתונים איזושהי תמונת מציאות:
14% מרוויחים 10-12 (אלפים)
13% מרוויחים 8-9
11% – 9-10
11% – 7-8
11% – 6-7
11% – עד 5
8% – 5-6
6% – 12-14
6% – 14-16
2% – 16-18
2% – 18-20
2% – יותרמ-50
1% – 20-25
1% – 25-30
1% – 40-50
כלומר, 19%, כמעט חמישית, מרוויחים משכורות ממש ממש נמוכות (עד 6).
סטטיסטיקאים גדולים ממני מוזמנים לעשות חישובים נוספים.

יגאל קרט על חיפושי עבודה עם שיער אפור.

מלנקקת שוב לפוסט על ההודעות לעיתונות של ynet ושל ארגון העיתונאים בגלל תוספות ועדכונים מרובים שיש לפוסט.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

דרך המדור של רע"ש הגעתי לפוסט הזה של שאול אמסטרדמסקי, בחור צעיר ואיש מפתח בכלכליסט, שאושפז בגלל חשד לדימום מוחי תת עכבישי. למה? כי העבודה נראתה לו הדבר הכי חשוב בחיים. כלומר, כנראה שגם עכשיו היא נראית לו כך, אבל אולי הוא כבר מבין שלכל דבר מחיר.

בעלת פאב שהקרינה משחקים של הפריימר ליג שקלטה דרך ערוץ יווני זול ולא דרך סקיי זכתה בבית משפט מול סקיי.
זה אומר שכל בעל פאב או עסק שמקרין אירועי ספורט יוכל לרכוש חבילות לווין זולות ולצפצף על סקיי.

ב-12 במרץ יתפרסם פרופיל ענק של שלדון אדלסון בפורבס. הנה קטקטים ממנו.

טוקבק מעניין של אלעד על כתבת אימפריית הפורנו של מולי ליטבק.
אנשי כלכליסט: לא להיכנס למגננה. קראו בראש פתוח. זו לא ביקורת קונבנציונלית.

אחרי קריאת הכתבה אני יודע מה כתובת האתרים, כיצד בוחרים שם מישהי מבוקשת וכיצד מדורגות הנערות המבוקשות, כמה זה עולה לדקה בדיוק (מבוקשת ושלא מבוקשת) איך ניתן לפרסם אתרים כאלה כדי להגביר בהם את התעבורה, כמה כסף הם מכניסים, מה היתרון בשימוש במערכת הבנקאות הקפריסאית ובמערכת המשפט האנדורית כשאתה מנהל כאלה מן עסקים, ובכלל איזה יופי הבחורצ'יק הזה שרק לפני עשר שנים נתן שיעורי פסנתר בבית הקים אימפריה של 200 מליון דולר.
מצטער. יכול להיות שכלכליסט מכוון לאנשים יותר אינטליגנטיים ממני, אבל כשאני קראתי את הכתבה קראתי התרשמות רבתי מהמודל העסקי המדוקדק שפורט בה לפרטי פרטיו. בשוליים נכתב שהוא לא מנסה להחצין את העסקים האלה בארץ, ושהבחורות קצת עגומות ולא מרוצות מהשירות שהן מקבלות. לגמרי בשוליים.

ורגע לפני האוסקר מתוך הניוזלטר של Miss Representation:

There will be a serious lack of female representation Sunday night. In 84 years, only 4 women have ever been nominated for Best Director and only 1 has won.

It's not for lack of talent though. Melissa Silverstein of Women in Hollywood has a list of women who made excellent films in 2011 but were inexplicably left out of the Academy Award conversation (watch her video here). It's no wonder though when you consider, as the Los Angeles Times reported last week, that 77% of the Academy voters are male.

Moreover, when women are interviewed or highlighted during Oscar coverage, they are often recognized first for their looks and dress, and second for their artistic accomplishments. This kind of scrutiny further diminishes the actual achievements of women in film and helps maintain Hollywood's glass ceiling.

As part of our SexyorSexism? campaign we will be partnering with Women's Media Center (@womensmediacntr) to live-tweet the event using #femTV. We'll be tracking the following questions:
1. How are women being spoken to on the red carpet?
2. How are they being represented by the TV media?
3. Is the attention they are receiving based on their achievements and talent? Or is it based on their appearance?

עומרי חיון מתראיין למקומון מעריב רחובות/נס ציונה.

לפני פיזור

שבת חריגה מאוד בשגרתי בשש השנים האחרונות:
תושבי הצפון, מבקריו ואורחיו, Here I come. הבוקר אשים פעמיי לעין השופט, יחד עם אורית עריף ונעמה כרמי ואמיתי סנדי.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

88 תגובות על אצבעות שחורות 24.2.12

  1. אורן הגיב:

    הכתבה המלאה מפורבס, אם אסביר איך הגעתי אליה, אהיה פסול שקיעות לנצח.

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    מי שיצא נגד הדוקטורט של לפיד מוזמן לקרוא את פרופ' אוה אילוז, חברה במרכז לחקר הרציונליות.

    מעולם לא הרגשתי מודרת מהחברה הצרפתית בגלל מוצאי האתני או הדתי. צרפת התעניינה אך ורק בציונים שלי וברהיטות שלי ביוונית עתיקה, לטינית, אנגלית וספרות צרפתית. כל עוד עמדתי במשימה זו, בעיני עצמי ובעיני אחרים הייתי אזרחית שווה.

    הערבים, לומדי הלטינית בפרברי פאריס, שהחברה הצרפתית התעלמה ממוצאם האתני שורפים את מכוניות הפאריסאים בגלל הכיבוש. זה ההסבר הרציונלי היחיד.

    אהבתי

    • רקמילה הגיב:

      הייתי מציעה לאוה אילוז להנמיך להבות ולצפות בזה.

      אהבתי

    • אורן מתנהג בנימוס הגיב:

      מאמר מצוין של אילוז. ללא שאלות רטוריות. חייל זקן והמקשרת ליוטיוב חושבים שהם חכמים ממנה, ללא סיבה רציונלית נראית לעין. כנראה הם פשוט מעדה חכמה יותר.
      המאמר עוסק בהגדרת זהות. ההבדל בין חברה בה השגייך המקצועים יכולים להפוך למרכיב בזהותך, למול חברה המשמרת הגדרות של מוצא כמרכזיות.
      צרפת מציגה ערכים אוניברסלים ומאמינה בשוויון אל מול הערכים האלה של האדם מלידתו. בישראל בה האוכלוסיה היהודית לכאורה אחידה אתנית, אתה נדרש להתקדם ממוצא נחות אל ערכים המזוהים עם קבוצת מוצא אחרת.
      הרגרסיביות של השיח העדתי בארץ גורמת לכך שאתה יותר מרוקאי ככל שתתקדם מקצועית. בגן אתה עוד ילד כמו כולם, באוניברסיטה תהיה הפרופסור המרוקאי. מהגר ממרוקו לצרפת ככל שיתאקלם יהפוך לצרפתי, עולה מצרפת מגיע כצרפתי וככל שמתאקלם הופך למרוקאי בהגדרתו ע"י החברה.
      בתשובה לטענה של נורית בתגובה מאתמול, אילוז כותבת שהתבקשה לעסוק באפליה עדתית, ולכן הפמיניזים מוזכר רק בהקשר של שם משפחה.
      בכלל עם גרוסמן, ליטל, אילוז ופרויקט וורהול הארץ מעולה דווקא ערב השביתה.
      ב"סופשבוע" של מעריב מופיעה הפניה בשער לכתבה על "הכדורסלן המלוכסן", מייצגת את העלוב שבחברה הישראלית.

      אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        הכל טוב ויפה, אולם גם לדבריה החברה הצרפתית קיבלה אותה על שום שביקשה מלכתחילה להשתלב בתרבות המערבית (יוונית עתיקה, לטינית וכו').

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        הכל טוב ויפה, אולם שים לב שגם לפי דבריה של אילוז, החברה הצרפתית קיבלה אותה לשורותיה רק משום שביקשה מלכתחילה להשתלב בתרבות המערבית (בקיאות ביוונית עתיקה ולטינית).

        אהבתי

      • אורן מתנהג בנימוס הגיב:

        אתה טועה, התרבות המערבית היה חלק מהוויתה עוד מילדותה בפס, היא לא היתה צריכה להשתנות. באוניברסיטה בארץ התיחסו אליה כמי שהשתנתה. אתה חוזר על הטעות. תקרא שוב.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        @אורן.
        אתה צודק. אולם ביקשתי לשאול, האם הצרפתים, שידועים בחיבתם לזרים, היו מקבלים אותה אלמלא הייתה משכילה ביסודות תרבות המערב? לו הייתה סתם תופרת מפאס, האם הייתה זוכה לאותה קבלת פנים?

        אהבתי

      • אורן אנרגיה חיובית הגיב:

        א. היתה מקבלת עבורה בשכר נמוך באחד בתי האופנה.
        ב. בתה כבר היתה הופכת מעצבת על צרפתית.
        ג. ראיונות על ילדותה כיהודיה מרוקאית תשמור לסופשבוע ו7 ימים.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        מתחת לכסות האקדמית מסתתרת מקופחת מקצועית – לא פחות משלמה מעוז.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        תמיד תהיה לנו פאריס…
        כסימן מובהק להשתלבותם של המוצלחת של מהגרי המאגרב בצרפת חוקקו אבירי הסובלנות והשויון את חוק הרעלה.
        הגברת אילוז פורשת את משנתה לרוחב ארבע ארצות בארבע יבשות שונות. בכל הארבע הצליחה לא לראות את המציאות ועל רגליים עקומות אלו הערימה גיבוב של שטויות פסאודו אקדמיות. אתגר לחוקרי רציונליות.

        אהבתי

      • אורן נימוסי מתמיד הגיב:

        כל כך אופייני לישראל להטיח באילוז את חוק הרעלות ומעוז, מה הקשר.
        מה הקשר בין חייל זקן לרקמילה, אחד אובססיבי לחאקי השניה אובססיבית סתם.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        וכל זה מפי האובססיבי לז.

        אהבתי

      • אורן מסביר בנימוס הגיב:

        את מבלבלת בין נימוס להשראה.

        אהבתי

      • אורן מסביר בנימוס הגיב:

        את מבלבלת בין אובססיה להשראה, המאמץ להשאר מנונמס מתחיל להשפיע על הריכוז.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        תשתדל להתרכז בנימוס גם כשאתה מסטקר באתר הארץ.

        אהבתי

      • קזבלנקה - הסרט הגיב:

        "אסוף את החשודים הרגילים".
        "מכל מאורות הג'ין בכל העולם, היא הייתה חייבת להיכנס דווקא לזו שלי".
        "תמיד תהיה לנו פריז" (ריק לאילזה כאשר הוא נפרד ממנה).
        "זוהי תחילתה של ידידות נפלאה" (ריק לרנו בסופו של הסרט).
        "נגן זאת שוב סאם" ("Play it again, Sam"), לא נאמר בסרט הזה אלא בסרט של האחים מרקס "לילה בקזבלנקה", שהוא פרודיה על הסרט "קזבלנקה".

        אהבתי

  3. אברהם שרון הגיב:

    שבת שלום דבורית. עין השופט? שם נולדתי (ילדיי נולדו בקיבוץ אחר). אנא, מסרי-נא ד"ש לשדות, לריחות, לזיכרונות, לגעגועים. בילוי נעים. צפוי לך ולשומעייך עונג שבת אמיתי. תבורכי.

    אהבתי

  4. שטוטית הגיב:

    ממליצה על כתבה שקראתי אתמול בבית-הקפה
    במוסף של "ישראל-היום": כתבתו של נדב שרגאי
    "גרסת הקונצנזוס" : ספר חדש, פירוש על 'פרקי-אבות'
    ישעיהו ליבוביץ, רואה עתה אור בעריכתה של נכדתו חגית עופרן.

    בלי היודונאצים:)
    תענוג לקרוא את ועל נביא הזעם המוכיח בשער
    בואו נודה כולם הוא חסר !
    http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2012%2F02%2F24
    שבת שלום לכולם

    אהבתי

  5. שלבקת חוגרת הגיב:

    איך את מסוגלת לקרוא את הפוסט של שאול אמסטרדמסקי ולהגיע למסקנה כמו זו שהגעת אליה? "קיבל דימום מוחי כי הוא חשב שעבודה זה הדבר הכי חשוב בחיים"?!
    באמת קראת או רק רפרפת?
    האיש הזה עבד כמו חמור בעבודה שהוא אוהב, אבל בעיקר כדי לפרנס את עצמו ובני ביתו (אישה וילד) בכבוד. העבודה החמורית הזו לא הצליחה אפילו להניב לו קצה קצהו של ביטחון, יכולת להשתקע, לרכוש דירה או חלילה להוריד הילוך במירוץ. נקרעים כדי לחיות בכבוד ועלולים להיזרק לכלבים בשנייה אחת.
    כולנו שאול אמסטרדמסקי, היום, מחר, בעוד שנה.
    ממליצה לך לקרוא שוב, אולי תביני את הטקסט הפעם.

    אהבתי

    • המגיב הגיב:

      פוסט מרתק ומעניין – וכל היציאות נגדו סתם קטנוניות – זה מעמד הביניים.
      אם כבר משהו הפריע לי – ועדות לכל מצב התקשורת – זה לדחוף בסוף את גוש קטיף – בפוסט שכולו אישי על מחלות ומשכנתא – כל מה שבסוף מפריע זה שכמה בתי ספר ציינו את היום בו גורשו 10000 איש?
      כנראה שיש מחלות שגם צנתור מוחי פרטי בהדסה לא פותר

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      שלבקת – מה את רוצה? מה את צורחת?
      מה לא הבנת? במה המשפט היחיד שלי סותר את מה שאמרת?
      מה את חושבת, שהייתי במצב שונה? שאני במצב שונה?
      איך הצלחת להתנפל עלי, כשאני לגמרי בעד שאול והפוסט וממליצה עליו? איך?

      אהבתי

  6. אלעד הגיב:

    טור הפרשנות של מתי טוכפלד, "עניין של אמון", על מעלליו הנוראיים של יועז הנדל בלשכה, הוא מסמך בלתי נסלח. על פני יותר מעמוד הוא מגולל את התנהלותו הקלוקלת של "ראש מערך הדוברות". ההתייחסות אליו היא כאל פולש זר. כאילו כלל לא ברור איך הגיע ללשכה, מי הציע לו את התפקיד, מי נתן לו רישיון, מי בחר בו. מהרגע הראשון, טוען טוכפלד, הכל שם היה מקולקל. בשם אלוהים, הנדל כפה את נוכחותו? בא בנאדם ללשכה, עזב את משרותיו הקודמות ועשה בה כבשלו?
    אבל למה אני בכלל חושבת שטוכפלד כתב את הדברים? או שהם הוכתבו לו והוא שימש על תקן קלדן מחונן, או שמישהו מהלשכה כתב את הדברים וטוכפלד פשוט העניק את שמו לטור.
    אחד הטקסטים היותר מביכים של העיתון הזה, המוכיחים: מדובר בעיתון מטעם. בביטאון שאפילו לא מסווה את עצמו, ולו לשנייה.

    כל הכבוד.

    אהבתי

  7. לפני פיזור הגיב:

    קשה למצוא גוף/שם שאינו שמאל או סמול בשוק עין השופט. בעצם אפשר להבין זאת גם מעצם החסות של הקרן לישראל חדשה (חסות שלהם היא מעין תעודת ביטוח לכך) כמו גם גופים נוספים.

    אהבתי

    • אני הגיב:

      מה שנקרא כבדהו וחשדהו.

      יש דברים שנראים טיפשים ועדיין רצוי לעשות אותם, אחד מהם הוא לבדוק איזה ארגון מסתתר מאחורי כל פעילות שנראית 'חברתית', 'למען אחדות העם', 'לצמצום הפערים החברתיים', בדרך כלל כל הפעילויות הללו מובילות לאמא של דפנה הכתבת הנייטרלית של ערוץ 2.

      אהבתי

  8. מיא עשת הגיב:

    לגבי הכתבה על מולי ליטבק בכלכליסט – אולי הכלכליסטים התכוונו לברך אבל לדעתי יצאו מקללים בענק. אמנם הטיפוס הזה מולי זחוח וטוב לב, אבל לדעתי כל עיסוקיו העלובים, הנצלניים, התולעיים והפטורים ממס הם בושה אחת גדולה לו ולכל הסובבים אותו – הפרופסורים, הדוקטורים, כלכלנים מהתחת, המומחים והמתלקקים שיורדים לזנות בפועל, וכל המזדנבים שמצולמים לוחצים את ידו חשודים מיידית בעגבת וירטואלית.

    אהבתי

    • אוליבר הגיב:

      מי שקורא את הכתבה על עסקי הפורנו מולי ליטבק במוסף כלכליסט המצוין לא יכול לא להבין מה הם רוצים להגיד על העסקים המגעילים שלו. אגב, הם כבר כתבו עליו בגועל נפש כמה פעמים

      אהבתי

      • עסקי סחר בנשים הגיב:

        כלכליסט וגלובס יכלו לכתוב ביקורת שלילית במפורש או לא לכתוב בכלל, לצמצם בתמונות ובסקיצות של מבנה ארגוני, ולצמצם בתיאורי הגלריה במגדל, ואת פרופ' אלדור, המומחה לנגזרים, שמשקיע בעסקים מפוקפקים, ואת האחות של ליטבק, שידועה בפני עצמה וכו'. הכתבות מהללות ומשבחות הצלחה בעשית כסף, גם אם הוא מסריח, מניצול נשים מסכנות, זנוות ועבדות מאורגנת. אנחנו לא.

        אהבתי

    • שולמית הגיב:

      הכסף קונה כבוד, חברים, אמנות, השכלה ומקום נכבד בהסטוריה

      אהבתי

  9. חייל זקן הגיב:

    במוסף לשבת של ידיעות מתפרסמת כתבה של עקיבא נוביק שעוסקת בבוגרי הנח"ל החרדי. לטובת חסידי השויון בנטל כמה פנינים ממורשת הקרב של היחידה המהוללת.
    מבצעית בתשעה באב:

    "יום אחד בתשעה באב היינו במרדף אחרי מחבל בדרך לפיגוע", מספר דוד. "היינו הכח שהכי קרוב אליו, וחוליה שלנו קיבלה פקודה לרדת למצב כריעה ולשתות מהמימיות. החיילים סירבו פקודה ואמרו שהם לא שותים בתשעה באב. היו 40 מעלות חום בבבקעת הירדן, והרב הצבאי התיר להם, אבל החיילים התעקשו. רק משהעלו בקשר את הרב הגדודי שאישר לנו לשתות הסכמנו".

    אבטחה בשבת:

    יום שיש אחד קיבלו החיילים פקודה לאבטח קבוצת מטיילים בשבת. הודענו שלא נאבטח מחללי שבת", מספר האן. "המג"ד החליט להתייעץ לא עם המח"ט ולא עם הרב הצבאי הראשי, אלא התקשר ישירות לרב אלישיב. הרב פקד עליו לא לאבטח אותם וכך היה. המג"ד הודיע למח"ט שזה לא יתבצע, והמח"ט רתח, אבל בסוף הצבא הבין שזה המחיר של לגייס חרדים".

    כשרות בקורס מ"כים:

    "פעם אחרת היינו בקורס מ"כים", מספר זולדן, "ופתאום אחד החבר'ה נכנס למטבח וגילה שעבדו עלינו, וכל האוכל הוא בהכשר הרבנות ולא למהדרין. הוא יצא מהמטבח ואמר שלוש מילים: 'חבר,ה, זה רבנות'. כולנו קמנו מיד, יצאנו בהפגנתיות והתקשרנו לרב הצבאי הראשי. תוך שעה נחת מסוק מסוק לידנו, וממנו פרקו בשר בהכשר מיוחד ואוכל ארוז בשבילנו".

    אילו צה"ל היה מגלה כזו תושיה לוגיסטית בלבנון … בקרוב גם בגולני.

    אהבתי

    • תפוח הגיב:

      מזעזע. אין לי מילים אחרות לתאר את זה. מעבר לוויכוח על דת, אמונה, חרדים ונטל. פשוט לא ברור לי מדוע צה"ל צריך כזו חבורה של כסילים. ועוד נושאי נשק. בושה.

      אהבתי

      • חיליק הגיב:

        נסכם:
        הצבא מכריח חיילים שותמ"צ, לאכול בתשעה באב, לחלל שבת, ולאכול מזון בהכשר שאינו מקובל עליהם, (תוך כדי הסתרת עובדות, בעצם… כשהוא משקר עליהם).

        אתה עדיין מתפלא מדוע חרדים מסרבים להתגייס?

        אהבתי

      • תפוח הגיב:

        מה זה שותמ"צ? לא מצאתי…
        ולא הבנתי את התגובה שלך…

        אהבתי

      • תובבא הגיב:

        שומרי תורה ומצוות

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        בתי הקברות הצבאיים מלאים בקברי חיילים אוהבי חיים שהצבא הכריח אותם להלחם. ככה זה בצבא, ממלאים פקודות גם כשקשה.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        בא ננסה לחשוב אם יש קשר בין הדברים:

        שתייה בתשעה באב היא כסת"ח של הצבא למקרה של תביעה עתידית מחייל מיובש.
        שמירה על מטיילים בשבת, אינה פיקוח נפש, אפשר לטייל גם במקום אחר.
        האבסה במאכלים בלתי כשרים היא סתם עצלות לוגיסטית.

        חיילים נהרגים, ובכן… כי אין ברירה.

        לא, אין קשר ביניהם.
        הצבא שם פס על צרכיהם של החיילים החרדים. זו עובדה.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        מרדף בחום של 40 מעלות ללא שתיה? רק בחסדי שמיים.
        אפשר לטייל במקום אחר? אזרחים לא שואלים את הצבא היכן לטייל (או לגור). חיילים לא בוחרים את המשימות שלהם אפילו אם זה כולל שמירה על מחללי שבת. הרב אלישיב יבל"א מטופל על ידי מחללי שבת בשבת.
        כשרות? כל המטבחים בצבא כשרים. הכשרויות השונות של החרדים אין להם מקום בצבא. תתפלא אבל יש חיילים בצבא שאינם מקבלים את השניצל של אמא שלטעמו הורגלו ומצליחים לסיים קורס מ"כים.
        אולי זה יפליא אותך אבל הכרתי חרדים ששרתו כמו כולם. אפשר להיות יהודי חרדי בלי זכויות יתר ובלי התנשאות.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        הוויכוח עקר.
        עובדה שחיילים הצליחו להשתתף במרדף מבלי לשתות, (והלכתית, כשחייל מרגיש שהוא חייב לשתות, אין בכך בעיה, לפני-כן מדובר בקולא צבאית מוכרת).
        עובדה שאזרחים שואלים ועוד איך את הצבא איפה לטייל, צריך אישור צבאי כדי לטייל במקומות המעודים לפורענות, כך לפחות על פי מה שידוע לי.

        וכשרות – ובכן, כאן יוצא המרצע מן השק. אתה אומר בפירוש: הצבא לא יכול לספק את צרכיו הדתיים של חייל חרדי. נשים את העובדות על השולחן ונוכל לחסוך את הפלפולים דלעיל.
        האם לדעתך יש קשר בין חייל שרגיל לאוכל ביתי ונאלץ לאכול אוכל צבאי, לבין חייל שנאלץ להישאר רעב רק מפני שצבא עצל מדי לספק לו מזון כשר? איזו התפנקות יש בזה?

        נ=אדגיש: לצבא יש אפשרות ליצור סביבה נאותה לחייל החרדי, לשם כך אגב הוקם "הנח"ל החרדי", אלא שהוא, כמתברר, לא עומד במטלה. עם קצת רצון טוב, הצבא יעמוד במשימה הזו, הוא עמד בקשות ממנה.

        עד שהצבא לא יצליח לארגן מסגרת כזו, אפשר לשכוח מגיוס חרדים. זו נקודת ההתחלה ואין בלתה.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אנחנו מסכימים שאין מקום לחרדים בצבא. המקום היחידי שבו ניתן להפעיל גדוד חרדי זה ברמת בית שמש. אם נסכים גם על העיקרון "יתנו יקבלו" יבוא לציון גואל.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        ואני שואל למה כשהצבא לא יכול לספק את צרכיי החילוניים, המוסריים, דברים שבהם אני מאמין, זה בסדר אני כבר אתרגל בפולנית אבל אם הוא לא יצליח לספק את צרכיו הדתיים של חיליק אפשר לשכוח מגיוס חרדים?
        מה הופך את האמונה הדתית לכל כך יותר חשובה מהאמונות החילוניות לגמרי שלי?

        תטען – איך אפשר להשוות בין נטיית לב (ובצידה גם, נניח, העדפת שניצל) לבין אמונה בלתי מתפשרת באמת שהוגשה לנו על ידי מלך מלכי המלכים במעמד הר סיני, זה נכון, אלא שההתעקשות על הכשר בד"צ על פני זה של הרבנות (דוגמא מייצגת) אין בה שמץ של אמונה וקדושה אלא קליפה נבובה של קלריקליזם לעניים.

        בשורה התחתונה, מי שלא מוכן לקבל פקודות בלתי אם הוכשרו על פני כוהן הדת שלו, אין לו מקום בצבא (בשום צבא, זולת זה האיראני אולי).

        מצד שני, אם תותנה קבלת קצבאות ילדים החל מהילד השני בשירות צבאי של לפחות אחד ההורים, מבוטחני שאנשים יתפשרו הן על קדושת האי-שירות והן על קדושת המשפחה הגדולה.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        נו באמת. אתה רציני? זאת התשובה שלך?
        תן לי להבין. נכון שיש פיקוח נפש ומלחמת מצווה
        וערבות הדדית וכל זה,

        שום פיקוח נפש. כבר כתבתי, אין מחסור בכח אדם בצה"ל. עובדה. אין צורך ביותר מ-180.000 החיילים בסדיר, וגם חלק גדול מהם מבזבז את ימיו ללא תכלית.
        רוצה להתווכח על זה?

        אבל בעצם צה"ל בכלל לא רוצה אתכם!

        גם זו עובדה. אם הוא היה רוצה, הוא היה מקים מסגרת נורמלית לחרדית, אין כזו. אין רצון. למה לשלם משכורת מיותרת לעוד עשרות אלפי בטלנים שיחממו כסאות שלש שנים?

        למעשה, אתם עושים למדינה טובה ענקית,
        חוסכים לנו עשרות מיליארדים שיעלה לצה"ל לפרנס אתכם.

        המדינה עושה לעצמה את הטובה. ולפועל – יש לך תשובה טובה לטיעון זה?

        וכל זה כמובן מבוסס ומוכח, לא מגובה בידי הנחות מופרכות ותקוות הזויות.

        אני הוכחתי כל מה שאמרתי, אם תרצה, אביא לך סימוכין נוספים על כל נקודה שהעליתי.

        אולי במקום לומר מה צה"ל רוצה, תתן לצה"ל לומר מה הוא רוצה.

        צה"ל לא אומר מה הוא רוצה, אלא מה שהפוליטקאים תאבי הכח אומרים לו לומר.
        למעשה – לא ענית לי על אף טיעון שהעליתי,
        אשמח לשמוע תשובה טובה לכמה מהנקודות דלעיל.


        יצויין:

        אבי, סבי, ובני משפחתי הקרובים שירתו שירות מלא בצה"ל רובם כחיילים קרביים. אח של סבתי – משני הצדדים (!…) – נהרג בעת שירותו, האחד בירושלים במלחמת ששת הימים, והשני בתעלה במלחמת ההתשה, שניהם היו חרדים כמובן.
        זאת, והעובדה שמרבית חסידי חב"ד (ואני בתוכם) משרתים בצה"ל, אין בכוחם להוריד מהאמור לעיל.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        מיועד לתגובה האחרונה בשרשור. סורי.

        אהבתי

      • מיכאל הגיב:

        אני אשמח אם פעם אחת אשמע תשובה נורמלית לשאלה
        למה החרדים לא מתגייסים.
        (תשובה נורמלית = תשובה שגם הדובר אותה מאמין בה,
        ושלא כוללת את המילים "ככה הרבנים אומרים")
        עד עכשיו שמעתי מהם רק קשקושי הבל, שלא מחזיקים מים.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        תקרא את התגובה של חיליק מיכאל, הוא מסביר את זה מצוין (ואף מילה על רבנים) לאמור:

        עד שהצבא לא יצליח לארגן מסביבה נאותה לחייל החרדי, אפשר לשכוח מגיוס חרדים. זו נקודת ההתחלה ואין בלתה.

        כלומר המסגרת הצבאית סתם לא מתאימה לחרדים, עד כדי כך זה פשוט.

        אהבתי

      • מיכאל הגיב:

        במחילה, זו לא תשובה.
        ביהדות, "מסגרת לא מתאימה" זה לא ערך שעומד
        מול פיקוח נפש או מול מלחמת מצווה.
        אתה חושב שלדתיים המסגרת הזאת אידיאלית?
        צריך לעשות התאמות בחיים.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        זו בהחלט תשובה (אף כי לאו דווקא ערכית)

        אהבתי

      • למה לא מתגייסים הגיב:

        מעגל לומדי התורה הפך למקביל לכוהנים של ימי המקדש.
        לא הלימוד עצמו העניין, אלא היותך טהור ממנהגי הכלל, כמו צבא או עבודה.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        אנחנו מסכימים שאין מקום לחרדים בצבא.

        במציאות העכשווית בלבד, זה כמובן יכול להשתנות בכל רגע.

        ואני שואל למה כשהצבא לא יכול לספק את צרכיי החילוניים, המוסריים, דברים שבהם אני מאמין, זה בסדר . . אבל אם הוא לא יצליח לספק את צרכיו הדתיים של חיליק אפשר לשכוח מגיוס חרדים? מה הופך את האמונה הדתית לכל כך יותר חשובה מהאמונות החילוניות לגמרי שלי?

        איזה צורך חילוני הצבא לא מספק? איזה צרכים חילוניים יש? עד כמה שידוע לי הצבא מספק את כל צרכיו של חייליו. בעבור איזו אמונה חילונית היית מוכן לרעוב? לסבול? להיפצע? למות?

        אלא שההתעקשות על הכשר בד"צ על פני זה של הרבנות (דוגמא מייצגת) אין בה שמץ של אמונה וקדושה אלא קליפה נבובה של קלריקליזם לעניים.

        אתה מוכיח כאן בורות מדהימה, (אם כי אופיינית). אני מכיר מקרוב מאוד את מערכות הכשרות על סוגיהן, להשוות בין רבנות להכשרו של הרב לנדא, נניח, זו אפילו לא בדיחה.
        נשבר את האוזן: על ביתך תבקש שישמרו חיילים קרביים, לא ג'ובניקים שמשרתים 5-9, נכון? החבר'ה של הרבנות הם מעט פחות מכך, בנמשל. סורי, מנסיון – אני, כחרדי, לא יכול לסמוך עליהם.
        וזו אכן דוגמא מייצגת.

        בשורה התחתונה, מי שלא מוכן לקבל פקודות בלתי אם הוכשרו על פני כוהן הדת שלו, אין לו מקום בצבא (בשום צבא, זולת זה האיראני אולי).

        דמגוגיה. באותה מידה אני יכול לטעון שבאף צבא לא ידרשו מחייל לעבור על מצוות דתו. (בשום צבא, זולת זה הישראלי, לא אולי).

        מצד שני, אם תותנה קבלת קצבאות ילדים החל מהילד השני בשירות צבאי של לפחות אחד ההורים, מבוטחני שאנשים יתפשרו הן על קדושת האי-שירות והן על קדושת המשפחה הגדולה.

        דברי הבל. מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי:
        "המחקר מלמד שביטול מלא של קצבאות הילדים היה מביא לירידה בפריון הכולל של החרדיות בכ-0.2 ילד (ילד אחד פחות בכל משפחה חמישית) ושל בדואיות בדרום בכ-0.4 ילד (2 ילדים פחות בכל משפחה חמישית); והפריון הכולל של יהודיות לא-חרדיות ודרוזיות היה נותר ללא שינוי".

        זה מה ש'תרוויח'. ילד אחד פחות בכל משפחה חמישית.
        וכמה משפחות תדרדר אל מתחת לקו העוני?

        אני אשמח אם פעם אחת אשמע תשובה נורמלית לשאלה
        למה החרדים לא מתגייסים.

        כי הצבא לא רוצה חרדים.

        למה הוא לא רוצה אותם?
        א. צה"ל סובל מיתר כח אדם, ולכך האבטלה הסמויה הגבוהה בצבא, עליה אני ואתה משלמים. עוד כמה עשרות אלפי צעירים בלתי קרביים לא יוסיפו מאום.
        ב. צה"ל לא מעוניין לשלם ת"ש לחרדים הנישאים בגיל גיוס,
        בואו ונחשב חשבונו של עולם, 4500 ש"ח (החל מתחילת הריון ראשון) כפול מממ… 10,000 אברכים 'בלבד', סה"כ 540.000.000 ש"ח לשנה, חצי מליארד שקלים בקירוב.
        לפי הנתונים שראיתי, מדובר בהרבה מעבר ל-10.000, יותר בכיוון של 50.000. ואם כך, נחמיש את הסכום לשניים וחצי מליארדי שקלים וקצת.
        וכן, חרדים נישאים מוקדם, ואם תוציא אותם מהמסגרת הישיבתית, גיל הנישואים יוקדם עוד יותר. ולא, אין דרך לשנות את זה. הלכה. אתם יודעים.

        בהתחשב בתקציב הביטחון המדולדל, לאו דווקא שזו תהיה החלטה נבונה עד מאוד.

        אהבתי

      • לחיליק מלמטה הגיב:

        נו באמת. אתה רציני? זאת התשובה שלך?
        תן לי להבין. נכון שיש פיקוח נפש ומלחמת מצווה
        וערבות הדדית וכל זה, אבל בעצם צה"ל בכלל לא רוצה אתכם!
        למעשה, אתם עושים למדינה טובה ענקית,
        חוסכים לנו עשרות מיליארדים שיעלה לצה"ל לפרנס אתכם.
        וכל זה כמובן מבוסס ומוכח, לא מגובה בידי הנחות מופרכות
        ותקוות הזויות.
        אני מתנצל על הארסיות שנשפכת ממני פה, אבל באמת
        קשה להאמין שאתה חושב ככה.
        אולי במקום לומר מה צה"ל רוצה, תתן לצה"ל לומר מה הוא רוצה.

        אהבתי

      • נחום שחף הגיב:

        אכן, לא ניתן לאחוז את המקל משני קצותיו.
        ומשכך עולה השאלה האם אנחנו רוצים אותם בצבא?
        אם לא אז יש לרדת מחוק טל ולהפרד מהם בשלום.
        אם כן, יש לקבל אותם כפי שהם, מדירים נשים, כשרות בד"צ, והשד יודע מה עוד
        וצריך להחליט.

        אהבתי

  10. דרור הגיב:

    הכותרת "התאבד בעקבות התעללות בפייסבוק" היא חלק ממסע ההפחדה של התקשורת השמרנית כנגד האינטרנט (אם תרצו התקשורת הישנה כנגד החדשה). אם קוראים את הכתבה על דור אל מזרחי רואים הוא שעבר בבית הספר דברים הרבה יותר אכזרים ממה שהוא עבר בפייסבוק . סביר להניח שהקללות בפייסבוק היו הרק הטריגר להתאבדות ובטח לא הסיבה העיקרית לה.

    אהבתי

  11. דרור הגיב:

    את אומרת ש-19 אחוז מרוויחים משכורות נמוכות , אבל באותה מידה אפשר להגיד -81 אחוז מרוויחים יפה מאד , שזה די שובר את הדימוי של עיתונאים כעניים ומסכנים . מעניין מה לאירגון העיתונאים החדש יש להגיד על זה, הרי הוא קם בעצם על בסיס הדימוי הזה.

    אהבתי

  12. יעל הגיב:

    שמו של הילד שהתאבד הוא דוד-אל.

    אהבתי

  13. גיורי הגיב:

    שמתם לב שגם בשבעה לילות וגם במוסף כלכליסט התפרסמה כתבה על הקולנוען אדרי?

    אהבתי

  14. אחת ש הגיב:

    מה יהיה עם מוסף סופשבוע של מעריב? עד מתי הוא יזלזל באינטלגנציה של הקוראים שלו???

    אהבתי

  15. מי זה רז שכניק? הגיב:

    יחצ"ן? מקדם מכירות? פוליטיקאי?
    מי משלם לו על הכתבות האלה, חוץ מידיעות? מישהו עשה עליו פעם תחקיר?
    זה לא האיש שמשך את כל ידיעות אחרונות להודיע שבוסקילה נבחרה?
    קשה להאמין שהוא ממשיך וכותב בשבעה ימים כאילו כלום לא קרה. מי עורכים את הדבר הזה?

    אהבתי

  16. רקמילה הגיב:

    הBIBIMODAA של ביבי בפיג'מה היא חלק מסידרת טיזרים. במקום אחר ראיתי את ברק בפיג'מה. לא משהו.

    אהבתי

  17. חמש שאלות שאין לענות עליהן הגיב:

    1. האם העבירה אמי ביקורת מרחוק על ולווט בעין השופט, או שהעדיפה את קורות הילד האינדיאני בחברת הנכדים מהבת שבתורנות דיבור איתה ?
    2. כמה צחקה בייניש מהטור של בן דרור ימיני, "אני בעד אקטביזם שיפוטי כשהוא תואם את דעותי" ?
    3. האם לטור של טוכפלד אחראי כותב קטעי הקישור בטקס הזיכרון בכרמל, או שלשכת נתניהו מבורכת בכשרונות רבים ?
    4. האם כאשר סיוון רהב מאיר תכנס להריון היא תבשר על כך בטורה בידיעות, או שתבחר במעבר לפוליטיקה ?
    5. ולסיום, האם סיים דרור פויר את כתיבת הנאום לזוכת פרס ביקורת התקשורת ?

    V: באמת? אמא הייתה????
    LOL

    אהבתי

  18. רקמילה הגיב:

    נכנסת למיגננה. סימן טוב.

    אהבתי

  19. באבא הגיב:

    אציין לטובה את המוסף של מקור ראשון, שלכבוד טקס האוסקר פרסם יופי של כתבת רקע (מאת ריקי רט) על החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. הלל עוד צעיר מכדי לזכור, אבל פעם זה היה חוג מפואר שמקצועיותו התחרתה רק בתככנותו.

    אהבתי

  20. שולמית הגיב:

    שלונסקי וליפשיץ "יורדים" על גילה אדרעי, מכנים אותה פרחה- גברים כאלה מתקשים להמודד עם נשים קשוחות שלא משלהםhttp://glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=73832

    אהבתי

  21. Sol Salbe הגיב:

    Where is the extract about the Oscars taken from?

    אהבתי

  22. משה הגיב:

    האם יש הסרטה של האירוע בעין השופט?

    ממליץ לקשר לעמוד הפייסבוק של "יתד נאמן" בו מתפרסם כל יום העמוד הראשון של העיתון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s