עובדי פרי הגליל חזרו לעבוד. כות' גג בידיעות, כות' בתחתית שער ישראל היום – כותרת עולצת עם סימן קריאה בסופה. בכללי התקשורת לא אוהבת סיפורים טובים (אלא אם נניח הערת שוליים היה זוכה באוסקר, ואז זו הייתה כותרת ראשית, שהרי במדינה מעורערת עם סף גירוי נמוך ודימוי עצמי ירוד עוד יותר מדובר).
אם תשאלו אותי מה הסיפור (הכלכלי, לא האנושי הטרגי לפיו כמה מאות משפחות יישארו ללא פרנסה) של פרי הגליל אין לי מושג בגלל נקודות המבט השונות שפורסמו בעיתונים בימים האחרונים, כל גורם בסכסוך והעיתונאים שהצליח ללכוד.
ע"פ ידיעות הבוקר (כפ' 2-3), במפעל שמעסיק 300 עובדים (ושוב, אני עדיין לא יודעת כמה אנשים עובדים שם, מרוב מספרים שפוזרו), "הממשלה תתמוך בהצעת חוק שתסדיר מתן תמיכה ממשלתית בת 18 מיליון ש'… ובעלי המפעל אף יקבלו מקדמה של כ-5 מיליון ש' מהמדינה…"
אבל מה עם עמדת האוצר, אותה הביא ידיעות בהרחבה שלשום, לפיה לא מגיע למפעל הרווחי כלום? ובכן, שר האוצר ושר התמ"ת בחו"ל, ולכן עדיין לא נמסרה עמדתם.
אני רוצה להתעכב רגע קט על "הם בחו"ל". מאחר שהשניים מן הסתם נמצאים בחו"ל במסגרת תפקידם ולא בחופשת סקי בצ'כיה (סין, חתימה על שת"פ פיננסי, מספר מעריב), אני לא מבינה מדוע אינם עונים. הרי תודה לאל אמצעי התקשורת עם "חו"ל" מה-זה משופרים וזולים, ומה הבעיה שרל"שלשים כלשהם ישגרו הודעה כתובה במייל על עמדתם של השניים?
בקיצור, הנימוק "הוא בחו"ל" עבר מהעולם. תפנימו.
לצד הידיעה מנסה גדעון עשת להסביר לי: המפעל החליף בשנים האחרונות כמה בעלים. הוא היה ונשאר גבולי.
"מפרפר בין החיים ובין פשיטת רגל. מפעל שכאשר גם הוא מצליח מעט, עובדיו לעולם ישתכרו שכר מינימום, כי עם תשלום גבוה מזה הבעלים יברחו… לממשלה… אין מושג מה עושים עם יצור שכזה… מה עושים? לא עושים, אבל מבטיחים. וכך מרחו במילים יפות את הבעלים ואת העובדים. השתתפו במריחה כל המי ומי…"
במדור דעות אחרונות קורא נדב אבוקסיס, שחקן בן חצור הגלילית לסגור את המפעל:
"אני חושב שזו הזדמנות מצוינת להיפטר מהפצע הקרוי פרי גליל. מפעל המעסיק בתנאים לא תנאים ובמשכורות מתחת למינימום אנשים טובים, אבל לא מביא שום תועלת. לא בארנונה, לא בעתיד לצעירי הגליל ולא לשמו של היישוב".
גם בשער ידיעות וגם בשער ישר"ה מתוארות דמעות השמחה של העובדים. של 218 העובדים, אם תרצו לדעת את המספר היומי פה. אבל יש גם ציטוט של יו"ר הוועד, המדבר על 300.
ומה במעריב? אין אזכור יש סטריפ קטן וחמקן בשער, וכפ' 4-5 עוסקת במפעל. במרכז הידיעה על ה-18 מיליון, מימין נתן זהבי מכבה את השמחה, ומזכיר שראה את הפתיחה/סגירה אלף פעם כבר. משמאל יהודה שרוני, שהביא אתמול את הנתונים על רווחי המפעל מדבר על סכסוכי העבודה האחרונים, ולא מזכיר כלל את המפעל.
בשער המארקר יש כותרת מפתיעה: "הממשלה החייתה את פרי הגליל"
החידוש היום הוא שרק אושיק אפרים, מבעלי המפעל, מדבר או מוזכר בכל העיתונים.
ובתשובה למספרים של אתמול הוא אומר:
"רכשנו את המפעל בשנת 2009 ב-105 מיליון והשקענו 95 מיליון שקל בחצור הגלילית. היינו אצל בן אליעזר והוא הבין את החשיבות ואמר שנקבל את מענק של 18 מיליון שקל. אני שומע ביומיים האחרונים שאנו כל כך רווחיים. אני שילמתי 16.8 מיליון שקל על חברה שפשטה את הארגל ולא החסרתי מאף עובד. לא אתן לאף אחד להכפיש אותנו. זכינו במכרז שהשתתפו בו 100 אנשים ולא ביקשנו כלום. לא רוצה תספורת ולא פן. אנחנו רוצים את הכסף שמגיע לנו. לא משכנו דיווידנד. לא לקחנו שקל. אנחנו לא צריכים לקחת את הכסף מחצור… יומיים אני נתפס כפושע העם. יחימוביץ' עוד מעט מלאימה את החברה. העובדים הם חלק מאיתנו. העובדים זה אני. אני זה העובדים".
גם בהארץ יש ידיעה (בדר"כ משתדלים לא חזור בהארץ על ידיעות כלכליות של המארקר).
מה שמעניין זה שהיום כל הידעות בכל העיתונים דומות להפליא. דומה שסוף סוף מישהו מדברר ומיחצ"ן את המפעל ואת סיפורו. בכל מקרה, נותרתי באותו מצב: למה סגרו, מי אשם בסופו של דבר ומתי יפרוץ המשבר הבא? הימורים, מישהו?
מגרון במדרון
המדינה נכנעה אך במגרון דחו את הפשרה היא הראשית של הארץ. כל שאר העיתונים מתייחסים גם הם לפיצוץ הסכם הפשרה, אבל עבור הארץ זהו סמרטוט אדום (אם כי שוורים, כך הבנתי, הם בכלל עיוורי צבעים), ולכן שער.
ידיעות, ע' 6, "גבעת המחלוקת" עם בוקסיות ענק המסבירות את הפערים בין הצעת המדינה, עמדת בג"ץ, עמדת תושבי מגרון ועמדת שלום עכשיו.
בישראל היום הכותרת מפגרת במקצת: "בגין למתיישבי מגרון: עדיף שתסכימו לפשרה" וגם דן מרגלית נוזף, כמו גם הביקורת של אסף גולן בשער מקור ראשון.
במעריב הסיקור הכי דל: ידיעונת בתחתית ע' 10.
ישו המתוק
ארכיאולוגיה בשער הארץ, כולל הצילום המרכזי: האם נמצאו מערות הקבורה של ישו ומשפחתו או חסידיו הראשונים?
תיאור מפורט של עבודתו השנויה במחלוקת של שמחה יעקובוביץ', המוגדר כ"עיתונאי" ולא כ"ארכיאולוג".
יוסי מלמן במוסד?
אורן בעבודתחקיר: "ויקיליקס מאשים את יוסי מלמן ששימש סוכן של המוסד. שמו מצוין בהודעה לעיתונות עם פרסום מסמכי סטראטפור. מלמן, שעזב את הארץ, מכחיש.
בהודעה שהעביר ויקיליקס לעיתונות היום מוזכרים גם "עובדי מודיעין פרטיים המקורבים למדיניות הממשל האמריקאי והמעבירים 'טיפים' למוסד – בין השאר דרך מעביר מודיעין (intelligence mule) בעיתון הישראלי 'הארץ', יוסי מלמן". בהודעה נטען כי "מלמן קשר קשר חשאי עם עיתונאי הגרדיאן דיוויד לי להעביר את המסמכים הדיפלומטיים האמריקאים של וויקיליקס לישראל – תוך כדי הפרה של החוזה של ויקיליקס עם הגרדיאן".
מלמן, עד לאחרונה הכתב לענייני מודיעין של הארץ, שפרסם את מסמכי וויקיליקס בעיתון, אמר בתגובה כי "בזמנו, בראשית שנת 2011 פעלתי בשליחות עיתון 'הארץ' שבו הועסקתי במשימה עיתונאית לשם השגת כל מסמכי ויקיליקס. המשימה הוכתרה בהצלחה. השגתי את המסמכים והעיתון פרסם אותם בסדרה של כתבות. אני גאה על השיגי העיתונאי הזה ועל כך זכיתי לשבחים מהקוראים ומעורכי. זו היתה עבודה עיתונאית לגיטימית וחשובה.
"ערב הפרסום, כשנודע למייסד ומפעיל ויקליקס ג'וליאן אאסנג' שהארץ עומד לפרסם את המסמכים הוא ניסה למנוע את הדבר בטענה שהם שייכים לו. אני והארץ דחינו את בקשתו וטענו כי המסמכים אינם שלו והוא, שמתיימר לדבר בשם חופש הביטוי וזכות הציבור, מנסה לפעול בניגוד לאינטרס הציבורי.
"זהו הרקע לפרסום השקרי היום של אאסנג'. הוא מנסה לנקום בי על כך על ידי הפצת שקרים ורמיזות. הוא מנסה לתאר אותי כמי ששימש מקור או צינור בין גורמים שונים למודיעין הישראלי. זהו שקר. אני סקרתי ומסקר בכלים עיתונאיים בלבד את קהילת המודיעין הישראלית. איני יודע מה נכתב עלי בתכתובת הפנימית של חברת סטרטפור האמריקאית. בכל מקרה אין לי שליטה על ניסוחיהם והמזכרים".
זו התכתובת, לפיה עונה מלמן לסמנכ"ל סגן נשיא המודיעין של סטראטפור בנושא פעולת המודיעין בדובאי. לפי הזמן שמצוין במידע שמסר מלמן אין חידוש מעבר לידיעה שפירסם מוקדם יותר. כך שלפחות לפי האימייל מלמן לא חטא. בהנחה שהאשמות בהעברת חומרים למוסד הן שטויות, עדיין מעניין אם הארץ יכחיש כל קשר בין פרישת מלמן לחשיפת האימייל. בסטנדרטים גבוהים מאוד של אתיקה, העברת חומר מעבודה עיתונאית לחברה מסחרית, וסטראטפור היא כזאת, מהווה הפרה, גם אם בוצעה ללא תמורה".
מתקלקלים
נופר סיני ביקרה בסופר, צילמה בסמארטפון, ומסבירה שקשה יהיה להימלט משטראוס עלית אם רוצים להחרימם. ואני אומרת, לא קשה, שהרי רוב המוצרים שייכים לתחום מזון הזבל, כך שמה הבעיה לוותר עליו (כן, שאלה מפגרת, יכולים אי אלו לחשוב)?
ביקורת הביקורת
דרור אידר מישראל היום רוצה ביקורת עניינית. הוא מזכיר דברים שכתבתי בעצמי על הקולות הדומים של ברנע וכספית ביום שישי למשל, על שרה נתניהו. זה טוב ויפה, אלא שהיינו רוצים ביקורת עניינית גם מישר"ה, ע"ע פרשת יועז הנדל/מתי טוכפלד.
אידר מועסק ע"י לשכת רה"מ.
אורי קליין סוקר את האוסקר, ורק בסוף הדברים מקדיש פסקונת קרירה להערת שוליים.
טוב שיש כתבה מלבבת ומצחיקה של נירית אנדרמן על חבורת הערת בטקס.
מדור התיקונים של מעריב:
יש עורכים בבית?
מהו חוג טיפת חלב זה?
(תודה לרם אזרח)
לחברה קוראים Stratfor ולא סטראפור. מעריב, 19.
גם במארקר לא הצליחו להתמודד עם השם הקשה: סטרטפור, סטארטפור.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
הסאן בסאנדיי: טוויט של רופרט מורדוך:
Amazing!The Sun confirmed sale of 3.260,000 copies yesterday.Thanks all readers and advertisers.Sorry if sold out – more next time.
— Rupert Murdoch(@rupertmurdoch) February 27, 2012
בזכות זכייתי בפרס ביקורת התקשורת אני מוצאת את עצמי בתחנות ותוכניות רדיו שלא ביקרתי בהן קודם. למשל הבוקר דיברתי עם אראל סג"ל ואבישי עברי ברדיו גלי ישראל, שני פטפטנים שלקחו לי את כל הזמן, אבל הבטיחו לחזור אלי בשבוע הבא, ייאיי@!@#
רוצה להבהיר משהו, בעניין אי הסיקור של הפרס: אני לא חסרת סיקור, בחיי שלא, יש לי די והותר, ותת-הסיקור הוא לא בגללי. אין לי הרהורים מגלומניים. התת הוא בגלל שהאגודה לזכות הציבור לדעת לא מוערכת על ידי תקשורת המיינסטרים. כלומר, ברור שאם מי מאנשי אחד העיתונים יזכה בפרס יסקרו זאת בכלי התקשורת שלו, אבל בשאר המקרים אפשר להתעלם. למשל, גיא רולניק זכה בפרס מטעם האגודה ב-2008 ובשנה שעברה נחמיה שטרסלר, או גד ליאור מידיעות.
אגב, בטקס נכח ונאם ד"ר יהודה דוד. אני לא הייתי במצב להביא את דבריו או לדבבו, אבל מתברר שגם את שאר התקשורת זה לא עניין, כאמור.
קצת באיחור: נעמה כרמי יצאה נגד שער הארץ ביום שישי, ההוא עם המאמר של דויד גרוסמן והמודעה של עובדי הארץ.
דעתי שונה, אבל לא אחזור על מה שכבר כתבתי, יש לינקים.
מגפון: בעקבות האוסקר – נצחון איראן על הרפובליקה האיסלאמית (ד"ר רז צימט).
עבודה ערבית היא אחת מאהובותיי הטלוויזיונית. לא כל הבדיחות מצחיקות, יש נוסחה שחוזרת על עצמה במבנה של כל פרק, ועדיין, כבוד. היא מצליחה להיות חתרנית ולדחוס לישראלים השמרנים והגזענים קורטוב של שוני עמוק לגרון מבלי שיצווחו ויגישו בג"צ או תלונה למשטרה או למשמרות הצניעות. למשל, חיי משפחה של יהודי (מריאנו אידלמן בתפקיד מאיר הצלם) וערבייה (מירה עווד כעו"ד אמאל), והתינוק שנולד להם, סמי, סמואל, שמואל. מה שיפה בהתייחסות לתינוק זה אפקט תינוקה של רוזמרי. לא רואים אותו. ומי שמסתכל עליו נחרד. כמו שאומרת אמא של מאיר תוך שהיא פוערת עיניים, הוא נראה ערבי. בעיות נוספות עולות בדיון מי תהיה המטפלת שלו ומה יאכל הילד המעורב. בקיצור, ח"ח.
לו ריד, אבינו, יהיה בן 70 ב-2 במרץ, שישי הקרוב. הנה ריד ולורי אנדרסון רעייתו המושלמת בתל אביב 2008.
לפני פיזור
תודה רבה לתומכי כלכלת הבלוג. 
מחר סיכום חודש וסיכום שנת העצמאות הראשונה, הערב ב-21:00 קדם-סיכום, פוסט אורח קצת אחר.
ולווט אנדרגראונד 
לחולה ההרפס, תודה, אכן מצאתי חברה כלבבי. לפחות לשתינו, בניגוד גמור למצעד האפסים עלומי הניק, יש מה לחפש בחו"ל 😆
אהבתיאהבתי
"שני פטפטנים שלקחו לי את כל הזמן, אבל הבטיחו לחזור אלי בשבוע הבא, ייאיי@!"
מה זה לקחו לי? כל כך "נשי", כל כך קורבן. אל תתני להם לקחת מה ששלך, גם כאשר מדובר בזמן אוויר. את יכולה אפילו " סליחה אני לא הפרעתי לך אז אל תפריע לי" או פשוט לומר. סליחה " עכשו אני מדברת" או "שקט, אני רוצה לומר דבר מה"!
אהבתיאהבתי
מאיפה את יודעת מה אמרתי? הקשבת לשידור?
אהבתיאהבתי
רשעים, גזענים, קטנים, כנראה שיש לך תולעים.
אהבתיאהבתי
לדעתי יש משהו שעוזר במקרים של ארון אכול תולעיםת אבל צריך לפשפש.
אהבתיאהבתי
לרוב אני לא מוכן לספוג פרסומות ופרומואים במינון הקיים ובכל זאת ראיתי לדעתי כחמישה פרקים של עבודה ערבית ונהניתי בכל פעם.
היא פורטת על מיתרים הומאניים שהציבור היהודי צריך לשמוע יותר ומטפלת דרך הומור בבורות גזענות וטמטום שהוליד לנו הסכסוך. הפרקים זורמים השחקנים סבבה (עוואד מקסימה) – ויחסית לשאר התכניות והסדרות היא באמת אחלה סדרה.
מפריע לי שהמסר הוא חד סיטרי. מי שמע על מקרה שבו ערביה (ובטח מוסלמית) תתחתן עם יהודי ותשאר עם גרון שלם ובכלל, מעמד האישה בחברה הערבית, האנטישמיות ושנאת היהודים לא מטופלים בסדרה בכלל.
זה לא רק בגלל שהפוקוס של הסדרה עוסק בנו- הישראלים היהודים, כי יש לא מעט סצינות מהבית והכפר הערבי, אלא בגלל שהאג'נדה ברחה להם מתחת למעטה הבידורי.
המסר שנשאר לאחר הצפיה די מזכיר את התחושה לאחר שהייתי מסיים לקרוא הארץ. נדמה שבסופו של יום כל המטרה היתה להוציא אותנו קטנים, עם תחושות אשמה ונקיפות מצפון.
לא באמת לעודד משהו או לבנות הבנה והיכרות הדדית בין התרבויות.
סתם לכרסם ולהוציא אותנו גזענים רשעים. (חוץ מאותם מיוחדים ונדירים שמצביעים מרץ ושמאלה)
נ.ב.
וחבל שעבודה ערבית לא זוכה לפופולאריות גם מהצד הערבי של הסכסוך. זה היה יכול להיות שוס אם ערבים באמת היו מצליחים לצחוק מסדרה שבה ערביה שכבה עם יהודי ונולד להם ילד.
אהבתיאהבתי
זו הכורסא של ארצ׳י בנקר? כי לאור הפרחת הדעות בנוגע לבדואים וערבים נראה שאתם מאותו הכפר.
אהבתיאהבתי
דיעות ?!
אבל אין מה להגיד ,יצאת נאור.
אהבתיאהבתי
צריך הרבה מאוד דימיון כדי לראות בתחריט את מה שרואה בו יעקובוביץ' (שלא לדבר על כל התיאוריה שמעבר לכך).
בדיוק לאנשים מסוגו התייחס פרופ' שקולניק (האב) במשל הכד.
אהבתיאהבתי
אני חושב שלאורי קליין אסור בכלל לכתוב על הערת שוליים אחרי כל העניין בינו לבין סידר, זה לא אתי, וזה גם ניכר בדרך שבה הוא כותב על סידר ועל הסרט ומגמד אותם. חבל שאין לו עורכים שדואגים לזה. בנוסף, כל ההשתתפות של סידר עם הסרט הזה באוסקר היא כמו מריחת מוחטה בפרצופו של קליין שכתב דברים גרועים במיוחד על הסרט הזה, מה שמוכיח שלעתים הטעם שלו אינו תואם את הטעם הישראלי, ואפילו לא את הטעם ההוליוודי.
אהבתיאהבתי
נו, ונניח שכך? הוא כותב את דעתו. זה מה שהוא חושב. מה לעשות?
אגב, הטעם ההוליוודי הוא לא כזו מציאה. אני דווקא מעדיף את טקס הראזי
אהבתיאהבתי
הערה ששברה את המפרקת לא רק רצה מרתון ב-ת' אלא גם גומאת מרחקים ב-א'. מים גומעים, לא מרחק.
אהבתיאהבתי
גם בתנ"כ בילבלו
אהבתיאהבתי
יפה מאוד, רקמילה, אבל ל"בלבול" המקראי וגם התלמודי (בבניין) אין מקום כמעט בעיתונות עכשווית, מה גם שיש להשתמש בבניין פיעל (ממש כמו בהסבר שהבאת): מגמאת. מקור הטעות בעיתון שבו התפרסמה הכתבה וגם בשם: לא ד"ר איריס אורבך-אופז אלא אורבך-אורפז
אהבתיאהבתי
לשטראוס יש הרבה מאוד מוצרים, לא רק זבל…
אהבתיאהבתי
ולווט האם את יודעת איפה זה חורה?
אני שואל את השאלה לא בגללך, אלא בשל העובדה שבטח לא ראית אתמול בחדשות של ערוץ 2 ש 2 אזרחי המדינה נהרגו שם בחילופי יריות באמצע הכביש.
וזה לא שאם היית רואה ערוץ 10 הייית מתוודעת לעובדה המעציבה הזו שאם היתה מתרחשת חלילה בהרצליה היתה פותחת מהדורה ללא ספק.
ואם פתחת ידיעות מצאת משהו על העניין? לא . ומעריב אם פתחת שם היה? ממש לא.
יריות באמצע ישוב בנגב, 2 הרוגים, בדווים, הלאה בואו נבדוק כמה עולה טעמי בפוזנן.
אהבתיאהבתי
אתה לא שומע מה קורה לגבי בדואים במיוחד בנגב מסיבות שהשתיקה יפה להם.
כמו השתלטות קרקעות, הפקרות, הברחות סמים, תמיכה בחמאס, גניבת מתכות, שטחים שמשטרה לא נכנסת אליהם, פרוטקשן בהיקף מבהיל, אלימות בכבישים, ידווי אבנים, ייבוא זונות, פשיעה גזענית וחיבה יתרה לקטינות עניות ממוצא רוסי.
אני מסכים שהיה צריך לדווח, אבל צריך לדווח על הכל כי לאנשים באמת אין שמץ של מושג מה קורה בדרום הארץ.
לאנשים לא נוח לחשוב על ההבדלים בין תרבויות המבוססת על טפילות לתרבויות שדוגלות בפיתוח. זה נשמע להם "גזעני", למרות שאין כאן שום עניין גנטי.
אהבתיאהבתי
צריך להביא את הערבים מחיפה שיעשו שם סדר
אהבתיאהבתי
מסכים עם הביקורת האוהדת על עבודה ערבית. צריך גם לציין את המשחק המשובח (לא של כולם) של נורמן עיסא וקלרה חורי.
אהבתיאהבתי
נעמה כרמי לא תהיה מרוצה אף פעם. איך אפשר להיות מרוצה אם אתה שונא את עצמך? אישה מרה, צרת עין (ואגב, שונאת נשים). חב"ה, מצאת לך חברה כלבבך! אולי תיסעו לחו"ל יחד (ואל תחזרו)?
אהבתיאהבתי
וזה כמובן להבדיל ממך הנוטפ(ת) טוב לב וחסד על כל סביבותיך וכל כולך רצון לשמח ונכונות למצוא צד זוהר וטוב בכל אשר תוכלי()
אהבתיאהבתי
שלבקת היא דמות דמיונית, ויש לי הוכחות לאי קיומה, כמו של דבורית קיבלה את הפרס. אין לקחת אותן ברצינות. FURIES שמלוות את ולווט מסיבות השמורות עימה.
אהבתיאהבתי
קבל זאת ברצינות, במחווה לקראת חגיגות יום ההולדת ללו ריד
אהבתיאהבתי
אני ממחנה ג'ון קייל, ולא רק בגלל המוצא הוולשי המשותף. המוזיקה של לורי אנדרסון פשוט לא טובה. למה שירות ה לקוחות שלי תמיד כושל. לא מסוגל להשתמש בכפתור הקישור להסתיר את ג'יבריש היוטיוב. למה לתת מתנות למי שלא ראוי להן.
אהבתיאהבתי
1. ענין ג'יבריש הקישור חמור מאד, יטופל
2. לורי אנדרסון חוגגת יומולדת ללו ריד
3. השפה שאנו משתמשים בה היא וירוס
4. בכל זאת דבורית קבלה את הפרס
אהבתיאהבתי
באשר לדבורית האנטואנטית, זאת הקוראת לנו לאכול יוגורט אורגני ושוקלד חרובים (יה, סטראוטיפ). מלכת כיתה ד2 מפתח תקוה ומעריצותיה הדמיוניות (נו, פרס קבלה גם איילת שקד). מוחה בשם מי שגדל ברפובליקה פרובנציאלית, בזלילת דני ופרה אדומה. רק הקפה הוא נחלה, כי אין לנו מלכה מלבד הנסיכה אסמהאן (לצערן של שטוטית, אובססיבית וכו').
האוכל הוא זבל, השפה היא וירוס, והכל בטב טעם מבית @אמא.
אהבתיאהבתי
1. יונת כורסא בקשה קישור לנסיכה אסמהן וניתוק מוחלט מהמותג זואי
2. עופרה מוכרת גם דניאלה, דנונה, פרה ואקטיביה עלית במחירי זהב
3. לאטמה מפרסמת נאום של שקד, וולווט מפרסמת נאום של דבורית
4. שכחת להזכיר את אם כל הדבוריות שבעולם, למרגלות הר תבור
5. אין כמו יפו בלילות, אין כמו יפו בעולם, שם עוברות הכלות בטיילת
6. רואים מפה את השקיעה
אהבתיאהבתי
1. יונת כורסא בקשה קישור לנסיכה אסמהן וניתוק מוחלט מהמותג זואי, ונשלח לממתינה ע"י JBF.
2. עופרה מוכרת גם דניאלה, דנונה, פרה ואקטיביה עלית במחירי זהב, ונותנת לנוחי שיהפוך אותו לקש.
3. לאטמה מפרסמת נאום של שקד, וולווט מפרסמת נאום של דבורית, וזלמן שובל מנקר בישיבה.
4. שכחת להזכיר את אם כל הדבוריות שבעולם, למרגלות הר תבור, שאינו הר אלא לעולם מרגלות.
5. אין כמו יפו בלילות, אין כמו יפו בעולם, שם עוברות הכלות בטיילת, ומושלכות הימה לבדוק אם הן צפות.
6. רואים מפה את השקיעה, כן שמעתי על התרגיל הזה.
אהבתיאהבתי
אתה עושה ניסוי מבוקר אם הדיסלייקים הם למותג ולא לתוכן?
אהבתיאהבתי
לא הבנת, מדובר בדיאלוג עם אחיינתי, משפחה קשה אנחנו.
אהבתיאהבתי
עכשיו כשוולווט נתנה בהם סימנים רטרואקטיבית, אתה יכול לדעת מי זו אחייניתך (רמז: עבדה פעם באמדוקס, יש שמועות שהיא נושאת תיק גב עם שלל סטריאוטיפים על עמי העולם).
אהבתיאהבתי
אחיינתי בת עשר, מאחר ולא יכלה מסיבות משפחתיות סבוכות להצטרף לנסיעה לעין השופט, קפצה אלי לשחק בבלוג. מאז ארבעה ימים היא מולווטת. התחילה בתפקידים הקלים של הימני והחנפנית אך עוד תתפתח. היא הכי אוהבת את השועל, והבננה העצבנית.
אחותי קצת מגבילה, ומרשה לה רק לדסלק אותי בבקדייטינג, אך היא מתגנבת.
היא תנסה לגנוב כרטיס אשראי, שיהיה לאיש מעורק לשלם על הקינוח של ההולנדי.
ולווט תזכרי היא האחיינית שלי, ככה זה אצלנו, בלי הטפות מוסר.
אהבתיאהבתי
אל דאגה, איש לא יכול להגיד לי "רואים מפה את השקיעה".
אהבתיאהבתי
אמרו את זה קודם, לפני, לא משנה (שקיעות, 17 בינואר 2012 בשעה 14:38)
אהבתיאהבתי
נראה לי ששתיכן דווקא תסתדרו טוב…
אהבתיאהבתי
תיקון לעצמי והבהרה:
סגן נשיא ולא סמנכ"ל.
בטויטר העלו את האפשרות לקשר בין החשיפה לפרישת מלמן. באם כל הסיפור הוא האימייל היחיד שפורסם, אז מדובר בשטויות. לא ראוי להכחשה, מלמן רשאי להבהיר ידיעה שפרסם. בכלל היו הגזמות רבות בפרוש שניתן לאימיילים, לא מדובר בסוכנות מודיעין חשאית. ובשיחות האימייל בין האנשים מעבירים בינהם ספוקלציות בסגנון דבקה.
אהבתיאהבתי
ישו יכול ללכת ל…
נמאס כבר מה"תגליות" הארכיאולוגיות המופרכות שרק ממריצות את כל ה***** שאחראים על הקדושה כאן להשחיז סכינים
אהבתיאהבתי