ולווט העצמאית, דו"ח חודשי פברואר 2012 וסיכום שנה

עכשיו יש לבלוג שני ימי הולדת.
בדיוק כמו לאנשים שנולדו מחדש אחרי אירוע טראומטי, כך גם הבלוג.
יום ההולדת הראשון הוא היום בו נולד ולווט לפני שש שנים וקצת.
יום ההולדת השני הוא היום בו יצא הבלוג לעצמאות מחודשת, תוך שהוא יוצר מודל כלכלי קטן ואופטימי, וזה קרה לפני שנה בדיוק.
החודש יש בפברואר 29 ימים, כך שהאובססיה שלי לסיכום מדויק של החודש ושל השנה על הדקה, לא יצא לפועל. לא נורא, אתגבר.
(הדו"ח הראשון, מרץ 2011).

קודם  לסיכום החודש הקצרצר: האירוע הדרמטי היה קבלת פרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת. הטקס נערך ביום ראשון השבוע.
למי שהחמיץ: דברים שאמרתי.

לאירוע קדמו לא מעט ראיונות רדיו. המרכזי שבהם היה ראיון אצל סיון רהב-מאיר סיון רהב-מאיר (כתוב פעמיים בגלל הכרום) בגל"צ, והשני המוצלח ברשת ב' אצל בני טיטלבוים (בעכבר המרחף יש מסלול). אם תשאלו מה משותף לשני הראיונות, הרי שזו העובדה שהגעתי לאולפן. כנראה יש משהו בבלתי אמצעיות שהוא בעל חשיבות ומהווה גורם מלכד לראיון.

עוד אירוע חמוד החודש היה הנסיעה לכנס השוק של קיבוץ עין השופט, שם ישבתי בפאנל-זוטא עם אורית עריף ונעמה כרמי. בכל פעם שאני יוצאת מהנוף האורבני שלי, אף שאני גרה ביפו ומבקרת בים כמה פעמים בשבוע, אני נפעמת כשאני מגלה שוב שמדובר במדינה די יפה על שלל מרחביה למרות כל מחרביה. הפאנל, שעסק בכתיבה בבלוג, כמובן, נערך בכיתה קטנה השייכת למוסד החינוכי המקומי, מבנה קיבוצניקי מיושן בן כמה עשרות שנים. שלושתנו נהנינו, וגם הקהל, אנחנו חושבות. כה עפנו על עצמנו, שהתחלנו לפנטז איך אנחנו הופכות לשוקולד מנטה מסטיק של הבלוגוספירה העברית, ויוצאות לסיבוב הופעות בקיבוצי ארצנו. אז יאללה, קיבוצניקים, הרימו את הכפפה, ואנחנו כבר נגיע.

ולסיכום שנת הכספים הראשונה.
על אף הכנסה קבועה ממשלמי הבלוג פחתו השנה ההכנסות שלי ב-50%.
החצי המלא של הכוס: הנה, הגעתי, רק בעזרת הקוראים, ל-50% מההכנסות הקודמות שלי.
איך הסתדרתי? כמו שסיפרתי, איכלתי מחצית מחסכונותיי הלא גדולים. פרס האגודה בהחלט מועיל, מאחר שהוא מבטיח, כמו שכתבתי, שכ"ד לכמה חודשים. הפרויקטים הדוקומנטריים שלי עדיין מחכים לגופים מממנים.

אגב, מדי כמה ימים יש איפשהו כתבה על סטארטאפים נחמדים בעולם, וכמה כסף הם גייסו. משומה אף אחד מהעיתונאים לא כותב על דרכי הפרנסה של הבלוגרים בישראל מהבלוגים שלהם. לפני כשנה הייתה כתבה אחת בידיעות שהתייחסה רק בחלקה לשוק המקומי. זהו. במהלך השנה החולפת איש לא שאל אותי ואת עמיתיי על כלכלת הבלוג (אפרופו הערתו של פויר שבלוגרים לא עוסקים בתחקירי הארד קור כעיתונאים).

מה יקרה בשנה הבאה? אני מקווה שההכנסות מהבלוג יתרבו, שעיסוקיי הדוקומנטריים יפרחו ושיהיה מצוין.
תודה רבה לכל הקוראים ולכל המשלמים.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

46 תגובות על ולווט העצמאית, דו"ח חודשי פברואר 2012 וסיכום שנה

  1. הלל הגיב:

    מאחל לך בהצלחה רבה, אבל כריאליסט אני חושב שאת צריכה להניח שההכנסות יקטנו עם הזמן, אם לא תשני את המודל במעט או בהרבה. אם את נותנת מוצר שאנשים יכולים להשיג אותו בחינם ורק מתוך תחושת שותפות הם יכולים לשלם לך – זה עובד במקצת, אבל כנראה לא מספיק. ועם הזמן, עוד פחות ופחות.

    מאחל לך שתפריכי את תחזיותיי השחורות ותכי את כל המומחים אל החומש. וגם שיהיו לך תוכניות מגרה למקרה שלא. 🙂

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      על סמך מה אתה מניח שההכנסות יקטנו עם הזמן?
      הרי יש לי מודל הכנסות של שנה שלמה, 12 חודשים, והן לא קטנו עם הזמן.

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        זה הניחוש שלי: עם הזמן, ההתלהבות הראשונית חולפת, וכך גם המחויבות. מה גם שלפי עדותך אינך יכולה לסמוך על הבלוג כמקור הכנסה יחיד.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        הלל, דומה שאתה מתפלפל בלי לקרוא את התשובה שלי, שזה לא מתאים לתלמיד חכם, הלא כן?
        (מה, לחזור עליה?)
        1. אין פה "התלהבות ראשונית", כי הבלוג לא חדש. קוראיו תודה לאל מכירים אותו
        2. על פי המדדים של השנה האחרונה, 12 חודשים, אין ירידה בתשלומים מחודש בחודשו או מהמחצית הראשונה לשנייה או מרבע לרבע.
        3. אשר על כן, המשפט שלך עליו חזרת פעמיים, אותו בפירוש הגדרת "ניחוש שלי" לא קשור למציאות.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        הקדמתי ואמרתי שזה ניחוש שלי. הבלוג אמנם מוכר וידוע מזה כמה שנים, אבל מודל התשלומים החל רק לפני שנה. נכון, כפי שציינת אין ירידה בהכנסות בשנה האחרונה, ואפעלפיכן הניחוש שלי הוא שזה לא יישאר יציב לאורך זמן הלאה. אשמח להתבדות.

        אהבתי

    • מהנדס בהייטק הגיב:

      מקווה מאד שתחזיותיו השחורות של הלל יופרכו "והאמת והשלום אהבו", תקבלי פירוש במייל
      אבל, בכל זאת יש בה משהו, מודל כלכלי משופר, רווחה כלכלית ובלוגרית רגועה ונינוחה
      1. כניסה ותגובה חינמיים, תשלום על משהו אחר, לחשוב על מוצר יחודי שיהיה רק שלך
      2. מימון-המונים (crowd-funding), שהביא פויר, תשלום דולר אחד מ-100 אלף אנשים
      3. להעלות פוסט מרכזי אחד בצהרי היום ועוד פוסט אורח אחרי 10 שעות, בלילה או בסופי שבוע
      4. לתת לפוסט היומי זמן "לנשום", לפיתוח תגובות מעניינות+"מתסיסים" מקצועיים, דורשי שלומך
      5. להעשיר את יומך בפנלים והרצאות במכללה לעיתונות, תקשורת או קולנוע (כתיבה, עריכה)
      6. לשמור על כוחותיך !! לא להגיב על כל דבר, ממילא המגיב בטפשות יבין זאת מיד או בתוך שעה

      אהבתי

  2. דורון הגיב:

    מזל טוב!
    וחומר קריאה טרי בעניין
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000728733

    אהבתי

  3. אורן פרסומת סמויה הגיב:

    כל חצי שעה את מוצאת תרוץ חדש לסחוט ברכות מהמגיבים.
    יש דרכים לשפר את מצבך הפיננסי:
    למשל, במקום המנהג המוזר, לדחוף את שמו של העני והמעצבן במגיבייך חמש פעמים מדי פוסט. עשי את זה עם אחד אהוד יותר, שבדיוק התפנו לו דמי מנוי של עיתון יומי.

    אהבתי

  4. שטוטית הגיב:

    מקווה שיהייה בסדר או נכון יותר שיהייה מצויין
    50% מההכנסות זה גם אופטימי וגם פסימי

    לדעתי צריך למצוא עוד מקור הכנסה שקשור לבלוג
    אולי הרצאות על בסיס קבוע באחת מהמכללות לתקשורת

    אולי תוכנית לילית אחת לשבוע בגל"צ המתחדש
    ירון דקל תרים ת'כפפה?

    טוב אני בת מזל גדי – חותרת תמידית לביטחון כלכלי בראש ובראשונה.

    ועוד מעט נגמר יום השירה הבינלאומי
    אז משתפת אתכם כמה דקות של שירה :
    וּשְׁנֵינוּ –
    http://cafe.mouse.co.il/post/2196393/

    אהבתי

  5. תומר הגיב:

    מזל טוב ותודה 🙂

    אהבתי

  6. שועלת מדבר אמיצה הגיב:

    ****
    ****

    V: חברה, התבלבלת בדרך

    אהבתי

  7. דוד הגיב:

    גם אני לא חושב שהבלוג צריך להיות מקור הכנסה יחיד, עבור מישהי עם הנסיון שלך. יש מכללות לתקשורת שהמרצים בהן לא מחזיקים ברקורד מרשים יותר, למה שלא תרצי שם על בלוגריזם? אולי לאוניברסיטה יהיה קשה לעכל מישהי שהשם שלה לא מתחיל בדוקטור, אבל במכללה זה יכול לעבוד. עם כל הכבוד לכמה גרושים שהחברים תורמים פה מדי חודש (ואני ביניהם), זה יכול להחזיק את הראש מעל המים בצורה יותר בטוחה.

    אהבתי

  8. שועלן הגיב:

    ואם בין הקוראים המשלמים שלך יש אלרגים למרגניות?
    זה ממש לא רגיש ומתחשב.
    האמת, כמו הלל, גם אני חשבתי שעם הזמן ההכנסות ידעכו.
    הצלחת לקבץ כמה אנשים ממש עקשים.
    כנראה שעדיין לא מספיק אבל.

    אהבתי

  9. תמר דרסלר הגיב:

    יקירתי

    למרות שההכנסות פחות בחצי- הרי שהוכחת שני דברים:
    א. שזה אפשרי, אפשר לפרוש מפלטפורמה מעיקה לעבור למודל של עצמאות כלכלית(גם אם עדיין לא מושלמת)
    ב. שיש לך ביצים…..

    מאחלת שנה נוספת מצויינת כמו קודמתה לפחות.

    אהבתי

  10. מיקי הגיב:

    ולווט, ברכות על יציאתך מהעיר המפויחת פעם ביובל.
    הגישה הזו לחיים – לגור בעיר ולהתעלם כמעט חלוטין משאר הארץ היא מוזרה ביותר. הארץ שלנו מדהימה ביופיה, בעיקר בעונה זו של השנה.
    אשמח אם תסבירי פעם מדוע זה כך – הסיבה הכלכלית היא כמובן הסבר מניח את הדעת, גם אני מגביל את הנסיעות שלי כרגע. ובכל זאת.
    בנוסף, צניחה של 50 אחוז בהכנסות היתה מורידה אותי ביגון שאולה, יחד עם שאר משפחתי.
    ראי עצמך בת מזל שאין לך ילדים/ בעל/ צורך בתחזוקה של בית גדול ובקניית מזון באלפי שקלים מדי חודש. אם את מצליחה לשרוד עם 50 אחוז, אשרייך וטוב לך

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      רואה עצמי בת מזל, וליתר דיוק, כאישה מתוכננת היטב. שהרי אין שום קשר בין ההחלטות המושכלות שלי בנושאים אלו לבין המזל.

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אני מניח שגם ההימנעות מהטבע היא החלטה מושכלת, אבל אולי כדאי לפעמים לוותר על השכל ולפעול קצת לפי הרגש

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אוי, אל תתחיל שוב.
        מה זה טבע? מה זה הימנעות מהטבע?
        אני יכולה להגיד לך שאתה נמנע מהטבע כי לא הבאת לעולם – כך אני משערת – 14 ילדים.
        למה? לא טבע?

        בעניין אי היציאה מהעיר, זה ממש לא מתוכנן. כשיש לי איך ומתי, אני עושה את זה בששון.
        אבל כדי לפנות לעצמי את הבוקר בשבת, לכנס השוק, למשל, הייתי צריכה לעבוד כל שישי עד חצות, ולקום בחמש בבוקר לגמור לכתוב את אצבעות כדי לצאת בעשר מהבית.

        אהבתי

  11. רקמילה הגיב:

    דבורית אל תזרקי את העתונים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      איפה את מציעה לי לשמור אותם? במוסך בו חונות המכוניות שלי ושל בן זוגי? בחדר של הילד שהלך לקולג'? אולי בחדר הארונות והנעליים שלי?
      אשמח לדעת מהו המקום ההולם.

      אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        זה מזכיר לי סרט תעודה על נתיבה בן יהודה שצולם ברובו בדירתה הקטנה הירושלמית. החדר היה מלא עד לתקרה בעתונים שנערמו בחבילות עד לתקרה בנוסף לארגזי קרטון עם מכתבים ותמונות שצברה במשך חייה. וכמובן גם עשרות חתוליה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        בדיוק. אני אקסצנטרית מספיק גם בלי לאמץ חתול(ים) או לגדל עיתונים עד התקרה.

        אהבתי

  12. bigunia הגיב:

    מסכימה עם תמר

    אהבתי

  13. רקמילה הגיב:

    מודה ועוזב ירוחם?

    אהבתי

  14. טל איתן הגיב:

    לא ייאמן איך הזמן טס כשנהנים (?)
    מניסיוני, 50% בשנה הראשונה כעצמאיים זה מצוין, על פי רוב מגיעים להכנסה כזו רק בשנה השניה. עם זאת, אני חושב שכדאי להקשיב למה שהלל אומר [גם אם המציאות מראה אחרת] כי הוא מייצג סיכון שאכן קורה לפעמים בפעילות עסקית, ושווה להכין תוכניות מגירה למקרה שהתרחיש הזה יקרה (חו"ח, טפו טפו טפו ושות').

    באמת מוזר שאף אחד לא כתב על יכולת של בלוגרים לתרגם את כתיבתם לכסף. אני מכיר 2-3 אנשים ש-80% מפרנסתם מגיעה מבלוגים, וזה אמנם לא הרבה (אנשים, או כסף) – אבל זה בכל זאת משהו. ממה שלמדתי עד כה על עצמי ואחרים, הדרך לכסף גדול מבלוג היא לא בכתיבה / בקוראים אלא בגזירה מפעילות התוכן בבלוג אל החיים האמיתיים. לדוגמה, בלוגרית אופנה שפתחה סדנאות ביתיות לסטיילינג, בלוגר שכותב על אוכל [ובעיקר קינוחים הורסים] ועכשיו מוכר אותם ומתחיל לגבש תוכנית עסקית להפצה מבוססת יותר.

    קצת קשה לי לחשוב מה הנגזרות המיידיות של בלוג התקשורת שלך, אבל אני משוכנע שיש. רעיון השוקולד-מנטה-מסטיק נראה לי כיוון מעניין ששווה לבדוק. את יכולה לפנות גם לארגונים שונים, להציע הרצאות מהנות בתחום התקשורת וכו', להציע סדנאה ל"איך לנהל קשרים עם התקשורת" ואפילו שיעורים פרטיים בנושא לאנשים שרוצים וצריכים להכיר את התקתוק הפנימי של הברנז'ה. בטוח אפשר למצוא עוד כיוונים, הפוטנציאל הכלכלי שם הוא לא עצום, אבל הוא בהחלט מכובד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s