אין מה להתלהב ממחיר הדלק * ממילא הכל זמני * וגם לא לרוץ לחפש ערכת מגן * זה לא יעזור * ולא להאמין לצפון קוריאנים * הם משקרים * יום שחרחר במיוחד * מזל שיורד שלג צח
מתדלקים
ישראל היום והארץ חולקים ניסוח משותף. כמעט:
"נתניהו הוריד את המס על הדלק ב-10 אג'" (ישר"ה)
"נתניהו מוריד את המס על הדלק בעשר אגורות" (הארץ)
ההבדל הוא בזמנים: הווה מתמשך (נניח שיש דבר כזה בעברית) לעומת עבר. העבר, משמעו, זהו, נעשה, בוצע, אפשר לסמן וי.
בידיעות מעדיפים את חרחור המלחמה: "השפלה לשטייניץ" (שמתראיין לעיתון, ר' בהמשך).
מאמר המערכת בהארץ: אין ארוחות חינם. בע' 4 מרחיבים: "בשל לחץ הציבור נתניהו מיתן את התייקרות הדלק" (במקום מוריד, מיתן)
במעריב: "בעקבות הלחץ: נתניהו הוזיל את המס על הדלק"
צודק יהודה שרוני: "תיקון קוסמטי".
אבל מה משפיע עלינו בחיים אם לא קוסמטיקה? הרי אנחנו נטרפים מ-9.99 ש', או דולר.
כבר בפתח הידיעה במעריב מובהר: ההחלטה תקפה לחודש אחד בלבד.
אבל רגע, הרי כבר אתמול בכותרות נכתב שנתניהו ביקש להתערב במשבר ולבדוק פתרונות. אז מה מתפלאים?
סבר פלוצקר (ע' 2) מחמיא לעצמו ולעיתונו:
"מצד אחד, זה מחמיא שראש הממשלה מקבל את העצה שניתנה מעל דפי ידיעות אחרונות השבוע להפחית את הבלו על הדלק לתקופה קצובה של חודש-חודשיים על מנת לגבש עד אז גישה מקיפה לנושא… מצד שני זה די מדפרס לראות כיצד מתנהלים העניינים אצל מי שמכונים האוחזים בהגה המשק"
אבל לידיעות יש שיחוק (כמו שאמרתי, מה הבעיה לראיין שר בחו"ל?): בועז ארד ראיין את יובל שטייניץ העושה בבייג'ינג וזה אומר לו: "הדלק עלול להגיע ל-9 ו-10 ש' ואין ברירה אלא להתמודד עם זה. יש לנו אינטרס קיומי בהידוק הסנקציות".
והנה משהו משעשע מהראיון:
"יש שחקן חדש בזירה הפוליטית, שיש המנבאים לו הצלחה גדולה. והוא שואל 'איפה הכסף'. אני חושב שהשאלה מכוונת אליך.
אני מת על שאלות כאלו. כל כך יפות, מרגשות, וכל כך מכוונות למכנה המשותף הנמוך ביותר. איזו שטחיות. אם זו הרמה שהשחקן החדש מתכנן להביא לפוליטיקה, אז אני יכול לומר לו שכבר יש לנו כאלה בשפע. הכסף של מד' ישראל מושקע במקומות הנכונים… לא חוכמה לזרוק ססמאות. מי שמציע לתת יותר לכולם, ותוך כדי לקחת פחות מסים הוא פופוליסט. צריך לקבוע סדר עדיפויות נכון. וזה לא קל".
סחתיין לידיעות שפרסם.
ולקינוח: זה לא קצת אידיוטי לעמוד אתמול בלילה בתחנות כדי למלא מכל ולחסוך חדפעמית כמה – 10-20 ש' – כשאתם ממלאים ביותר מאלף בשבוע?
עורף חשוף
כיתמונה בשער מעריב: בהלת ערכות מגן בת"א, מצטיידים במה שנשאר לפני שיסגרו את התחנות. באמת יש מי שמאמינים בערך הערכות? מילא, היינו טיפשים ב-1991, אבל היום?
חוץ מזה, כידוע, יש ערכות רק ל-54% מהתושבים, ואין כסף לייצר עוד ערכות. טוב, מה זה משנה, נו.
בידיעות מביאים בנימין טוביאס ו"כתבנו בוושינגטון" ואריאלה רינגל הופמן את נוסחת הבכיר הישראלי לשעבר שצוטט בניו יורק טיימס:
"עוצמת התגובה האיראנית תהיה 1991 ועוד 2006 ועוד בואנוס איירס כפול 3 או 5". אר"ה מתעצבנת: רעיון נואל.
ובינתיים צפון קוריאה השעתה את פרויקט הגרעין תמורת מזון. הפניה בתחתית שער ידיעות והרחבה בכל כפ' 6-7, הכל בגלל העניין האישי שלנו בפרויקטים גרעיניים. גם בישר"ה, כנ"ל. בהארץ זו הכותרת הראשית (בישראל לא מאמינים לצ"קים), ובמעריב אין אזכור בשער, אך גם פה יש הרחבה בכפ' 6-7.
פרשת אשל
ער' 2 דיווח אמש כי סמנכ"ל המשק של רה"מ, עזרא סיידוף, יינזף ע"י נציבות שירות המדינה על שחיטט בנייד של נתן ראשל שנמסר לידיו לצורך תיקון, וסיפר לחברה'ס על התמונות שמצא בו. מעריב וידיעות וישראל היום מדווחים (אך הכותרת בישר"ה: "נתניהו ביקש מלוקר: הישאר שנה נוספת"). בהארץ ויתרו.
והבוקר: מודה.
הסערות וההורמוניזציה המתרחשות בלשכה מרשימות הרבה יותר מרוב מערכות התקשורת בהן עבדתי, כשהיינו כולנו עולי ימים. מי היה מאמין. כן, יש מיתולוגיה מפוארת בעניין הגג של חדשות, אני יודעת.
סאגת א-דורה
עדיין לא נגמרה. ביהמ"ש לערעורים פתח שלשום מחדש את התיק בו זוכה פיליפ קרסנטי:
בית המשפט קיבל את ערעורו של ערוץ פראנס 2 על ההחלטה לדחות את תביעת הדיבה שלו נגד הפוליטיקאי היהודי צרפתי פיליפ קרסנטי, שטען כי הכתבה של הערוץ שלפיה צה"ל הוא שהרג את הילד – מבוימת. כעת יחזור התיק לבית משפט בערכאה קודמת, וקרסנטי יצטרך להוכיח שוב את חפותו.
ידיעה קצרה על כך התפרסמה אתמול בע' החדשות של ידיעות בלבד.
הניתוח של קשב את ההבדל בין פסה"ד בענין ד"ר יהודה דוד לסיקורו בתקשורת.
אבנים בשטחים
למקור ראשון יש פרסום ראשון (יוחאי עופר): בצה"ל שוקלים חומה נגד זורקי האבנים בציר גוש עציון קריית ארבע.
לפי העיתון יש עלייה של 50% במספר האירועים האלו מתחילת השנה. הם לא מדווחים בעיתונים אחרים כמעט (למעט דיווח קצר בישראל היום בשבוע שעבר).
שלמה בניזרי
שוחרר הבוקר מהכלא. נס פורים. כמובן. הבן שלו זוכה לראיון היומי במעריב. רק המילים "עלילת דם" חסרות לי. או שפספסתי.
בישר"ה זו כותרת מרכזית וביקורתית בשער: צפוף אז משתחררים. עדיף היה כמובן: משחררים.
יש תמורה בהארץ: תפרו לי תיק.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
דף הפייסבוק של מרק לוינסקי משמש כדף עדכונים לשינוע מרקים ואוכל לפליטים בגינת לוינסקי.
לפני ארבעה ימים נעלמו הכרטיסים של מנהלי אדמין העמוד, יגאל שתיים (ולא בפעם הראשונה) ואורלי פלדהיים. השניים שלחו פרטים לאימות זהותם לאור בקשות פייסבוק, אך עדיין לא נענו.
מרק לוינסקי בטלוויזיה החברתית.
רשת תיפרד היום מ-ynet ותעבור לאתר חדשדש משלה. זה עוד לא קרה בעת כתיבת הפוסט. לדעתי המעבר מתבצע ממש בדקות אלו.
עדכון: הנה אתר רשת החדש.
נחשו מי הפוליטיקאי המוביל ברשתות.
הכל שקרים בפרויקט אם תרצו.
הנחשן הריאליסט הלל גרשוני ראיין את דן כנר לבשבע ומביא ספיחים בבלוג שלו.
הספר הדיגיטלי הראשון של אלית אבני-שרון עלה לאייטיונז. היא מספרת על כך בבלוג שלה.
מגבלת תגובות בשרשור בבלוג מופיעה אחרי 10 תגובות, אלא, אם אני מבינה נכון, מדובר במי שכתב את התגובה האחרונה בשרשור.
לחם עבודה
התצהיר של יון פדר, כחלק מהדיון בביה"ד לעבודה בנסיבות פיטוריו של תני גולדשטיין. המשך הדיון, כזכור, הבוקר מ-9:00.
מנכ"ל מעריב, טל רז, אומר שהמקומונים לא בסכנה:
בהמשך לשינויים בהנהלת רשת המקומונים, עליהם עדכנתי אתמול וכתגובה לפרסומים בכלי התקשורת השונים, חשוב לי להדגיש כי – רשת המקומונים "זמן מעריב" הינה, ותמשיך להיות חלק משמעותי ובלתי נפרד מקבוצת מעריב.
בכוונתי להמשיך ולהשקיע תשומת לב ניהולית רבה בקידום ופיתוח עסקי של הרשת – ולהחזיר אותה לפסים של צמיחה.
ולעובדי רשת המקומונים – בזכות כל אחת ואחד מכם, עומדת רשת המקומונים איתן חרף כל התהפוכות שעברו על העיתונות המקומית בשנים האחרונות. אני יודע שהשינויים אינם פשוטים, אך אני סמוך ובטוח, כי יחד נמשיך להצעיד את הפעילות קדימה.
הבלוגר ג'ים רומנסקו על מחאת איגוד העיתונאים ב-NYT.
מועצת העיתונות תצטרך להכריע בקרוב בעניינם של דרור אידר ואורי אליצור, מישר"ה וממקור ראשון בהתאמה, הכותבים נאומים או דברים אחרים עבור משרד רה"מ ושלוחותיו.
לא לדאוג: שלמה מעוז לא יזדקק בינתיים לשירותי לחם עבודה. הוא מצא ג'וב חדש.
נכשל הליך הגישור בין קשת לידיעות.
למי שרוצה להיכנס בעובי הקורה: כתבת ענק של חן שליטא מ-2010.
מה אפשר לעשות מהארץ.
מח' הגהה צוחקת
ישראל היום
תיקון: טעות! אין טעות!
ישר"ה. תודה לדוד אסף.
צרות בכותרות
אנחנו נמצאים ב-1 במרץ. מדוע, אם כן, "החורף שאינו נגמר" (מעריב, 14)?
צרורות לכותרות
"אבא כבר לא ב-100" (שער כלכליסט).
לפני פיזור
היום, מתישהו, פוסט אורח מאורח מיוחד. לא, לא הנשיא.
ותודה רבה לכל המשקיעים בבלוג.
היום פאי תפוחים.
ולווט אנדרגראונד 
ניסיתי לאגיב ב-10 אגורות ואני לא רואה את התגובה, מה הבעיה?
אהבתיאהבתי
אופס, אני רואה שהפעם זה כן תפס. התתגובה שלא עלתה היתה לשירשור הצבוע צהוב. מה משמעות הצהוב? האם יש שם איזו בעיה ספציפית?
אהבתיאהבתי
אופס "להגיב", לא "לאגיב".
אהבתיאהבתי
משמעות הצהוב היא שהתגובה המובילה, בראש העץ, קבלה 4 "לייק" ומעלה ולכן היא "אהודה". כאשר התגובה המובילה "לא אהודה", מעל 4 "דיסלייק" או קיים איזון מעל 4, צבע השרשרת ורוד.
נ.ב השתדל מאד להגיב בזמן או לוותר. זה די מתיש לחזור שבוע אחורה ולקרוא תגובות ישנות.
אהבתיאהבתי
איפה קלמן ליבסקינד שיחקור את זה?!
אני בירושלים ואין פה שלג! כדי לראות אותו פתחתי את כל אתרי החדשות ובכולם הכותרת הראשית:"ש-ל-ג בירושלים"…
בפנים מופיעים הסייגים: לא בכל השכונות…לא ממש שלג… יותר ברד רך…כמה ס"מ בודדים…ומוסיפים: "תושבי הבירה נהנים מהשלג". לא הם לא.
(מזל שיש טוקבקים בעולם…)
אחרי כל הציפיות שבנו אצל תושבי הבירה (שהיו מבוססות על כלום בפיתה…והצליחו לשכנע את מועצת מבשרת שלא לקיים לימודים היום) מוכרחים לייצר משהו…
מלמדים עיתונאים שביכולתם לעצב מציאות… אוי כמה שזה קל!
אהבתיאהבתי
Andrew Breitbart מת בגיל 43. כמובן לא ידועה עדיין הסיבה, אך היכולת הטכנולוגית לקיים ויכוחים פוליטים 24/7 לא מועילה לבריאות.
אהבתיאהבתי
האתר של רשת מזעזע.
קודם כל עיצובית.
אח"כ תוכנית:
אהבתיאהבתי
גוד מורנינג שועלן.
תתעורר ותריח את הקפה.
כל האתרים, כולל זה של ערוץ הספורט, מלאים בסמי-פורנוגרפיה, החפצת נשים, שוביניזם, לאומנות, מציצנות, צהבהבות, רכילות, סנאף וסתם גועל נפש מסחרי. תחתית החבית
אהבתיאהבתי
שועלן, בדקתי היו שם עוד דברים, זה רק המוח שלך ששם אותם בחזית. עכשיו לאחר שצטטת, אפשר להגיד אותו דבר על ולווט. וברצינות זה אוטומט כזה, שמפזר את סוחטי הקליקים ברחבי הרשת. זה יעבור, יהיה יותר גרוע. ומיקי האם הוא בוכה בדמעות שליש או תנין.
אהבתיאהבתי
מעניין מי זה הבחיר עם הנוסחה המטופשת.
נראה לי שזה טוראי (במיל) ס. קוסטנצה.
אהבתיאהבתי
בכיר
אהבתיאהבתי
חכה, אולי הוא גם יתגלה כבחיר.
אהבתיאהבתי
NYT הופך לישראל היום של אובמה
אהבתיאהבתי
הופך?
הוא לא הריץ אותו לנשיאות מלכתחילה?
אהבתיאהבתי
בעבר הגבילו את מינון השטויות שהם מפרסמים
אהבתיאהבתי
אם ניתן להכין פאי תפוחים מחייל זקן, אז להשוות את ישר"ה לנייט זה עשר אגורות.
אהבתיאהבתי
נתן רשל זה חידוד נחמד לאור הרשלנות שהוא הפגין כשמסר את הסלולר שלו לתיקון מבלי למחוק עקבות.
ורק אני תמה – כיצד מר סיידוף זיהה כי מדובר בתחתוניה של לא אחרת מגברת ר'?
אהבתיאהבתי
זה קורה הרבה בלשכות בכירים. הנה למשל אשכנזי ששלח את הרפז לצלם את תחתוני ברק והשליח נתפס.
אהבתיאהבתי
אולי רק לה יש תחתוני מיני מאוס בלשכה.
אהבתיאהבתי
קודם כל, בנושא ביטול אפשרות התגובה בשרשור ארוך. הפתרון פשוט. לוחצים על "להגיב", בפעם האחרונה שקיים בשרשור.
לזכותו של שחף, יש לציין, שעדיף על כאלה המשיגים מיני תעודות דוקטור באונ. פיקטיביות, וזוכים להצטייר כמומחים.
אהבתיאהבתי
למה את לא מסקרת את משפט הפיטורין ב-ynet?
ולא, אזכור במשפט פה ומשפט שם, זה לא סיקור.
אהבתיאהבתי
ובכן, אני חושבת שלהגיד "משפט פה משפט שם" זו קצת חוצפה. הוקדשו כמה וכמה וכמה פוסטים שלמים רק לעניין.
למה אני לא הולכת לבית הדין לעבודה לשבת שם בכל דיון?
משום שאני כותבת את הפוסט היומי לבלוג בשעות האלו, ואיש לא יעשה את זה במקומי.
אני מערכת של בנאדם אחד. איני יכולה ללכת לאירועים מסוג זה, כמו גם לאחרים. מצטערת.
כמובן שאם היה אדם שהיה רוצה לעשות זאת עבור הבלוג, הייתי שמחה מאוד.
נכון לעכשיו אני משתמשת בהודעות לעיתונות ובהדלפות ממקומות שונים.
אהבתיאהבתי
לעברי, ע.צ, אחד אחר ו-אלי, אכן טעות בטעות. תוקנה. תודה.
אהבתיאהבתי
אם אני זוכר נכון, זו לא פעם ראשונה שביבי מציל את היום, מושיע את העם ומוזיל את הדלק ברגע האחרון אחרי שהאוצר העלה את המחיר בהתאם לעליית המחירים.
אהבתיאהבתי
הוא היה הראשון לזהות שצריך להפחית את המס
אהבתיאהבתי
נחום שחף. אתמול כתבתי כהערת אגב, שאחד המגיבים כינה את מר שחף "פרופסור" ומר שחף שאינו נושא במשרה אקדמית כל שהיא ואינו בעל תואר דוקטור, לא טרח לתקן אותו. לא יחסתי לזה משמעות רבה. המגיב ציין כי גם מנהל הטכס כינה את מר שחף "פרופסור". ואז הגיע תגובתו המפתיעה של מר שחף:
במילים פשוטות, מר שחף סבור ברצינות גמורה כי העובדה שהוא מוזמן לנאום בכנסים בהם נוכחים פרופסורים מקנה לו את התואר פרופסור. משום כך, כאשר מנהלי הכנסים טועים ומכנים אותו "פרופסור" הוא לא טורח לתקן אותם.
אפשר לפרש את העניין המאוד תמוה הזה בשלושה אופנים: מר שחף הוא טיפוס מבולבל במקצת או שלמר שחף יש בעיה מסוימת עם מושג האמת או שניהם.
מה זה אומר על הבדיקות הבליסטיות שעושה מר שחף? מה זה אומר על דווחיו בענין זויות הירי במקרה אל-דורה או רבין? מה זה אומר על כמויות המלח שיש לבלוע כקוראים את הדווחים הארוכים והמסובכים שלו? יקבע כל קורא לעצמו.
אהבתיאהבתי
לא ארוכים ומסובכים – מבולבלים, פזורים, חוזרים על עצמם ללא צורך, לא קוהרנטים.
בכלל, מי שמדבר בפסקנות בשם "האמת המדעית" (כשהראיות שברשותו חלשות מאוד, מעובות מלאכותית בהערכות גסות שבמקרה מתאימות בול למה שרוצים להוכיח, ומוצגות כעובדות מוגמרות) לא שונה בהרבה ממי שמדבר בפסקנות בשם "האמת האלוהית".
מי שמקדש את הספקנות, צריך להיזהר גם בניסוח דבריו שלו.
אהבתיאהבתי
"יום שלא טעיתי בו הוא בחזקת יום מבוזבז, שהרי בסופו של יום אשאר אותו טיפש כפי שהייתי בתחילתו"
לנקודה (.) פסיק ולשועלן,
תפסתם אותי על חם. חסרונותי רבים כרימון.
עם זאת אשמח אם תואילו להבהיר לי המבולבל מדוע אתם בשונה ממני אנשים רציניים בעליל רואים צורך להשקיע אנרגיה רבה, באיתור חסרונותיי הרבים (אכן כן), לאחר שתגובתי חסרת הערך/הלא אמינה/המבולבלת נשכחה ואיננה?
יכול להיות שיש שם דבר מה שחשוב לכם להפריך? (רבין, א-דורה)
ואם כן מדוע לא תתקפו את אותו דבר המעלה בכם רוגז/חשש/ לגופו של עניין, במקום לגופו של אדם?
אד-הומנים כבר אזכרתי?
והערה קטנה קטנטנה לנקודה (.) אני מעלה השערה ואשמח אם תואיל לתקן אותי,
מגיב המרגיש שלם בביקורתו אינו צריך להרחיק את התגובה למקום שאינו רלוונטי לנושא הוויכוח, למקום בו מושא ההתקפה אינו יכול לדעת על קיומה.
יכול להיות שיש בה בביקורת משהו שאינך שלם איתה?
חבל, שהרי מותר לכולנו לטעות, גם למבולבלים פחות, שהרי כולנו בני אדם ותרשה לי להניח גם אתה.
יכול להיות שאני טועה?
אהבתיאהבתי
אתה צודק באשר לאחד נימוקים שלו. אולם התעלמת מהשני, ולפיו העובדה שזכה בתואר של עמית משרד המדע מקנה לו זכות לשאת גם תואר אקדמי רשמי. הנימוק שלו: תואר של חוקר עמית של משרד המדע, לא כל שכן זוכה בפרס מטעם משרד המדע, יוקרתי מתואר ד"ר או פרופ'; ולפיכך הוא רשאי להסתובב עם תואר פרופ' או ד"ר. הנוסחה, לפיכך, היא זו: X יוקרתי מ-Y ולפיכך כל מי שהוא X, קל וחומר שהוא גם Y.
בוא ננסה את זה: מאחר שגנרל היא דרגה בכירה ויוקרתית מזו של טר"ש, הרי שניתן לפנות אל הגנרל בתואר טר"ש. מעניין. ננסה עוד דוגמא: תואר של רופא הוא ללא ספק יוקרתי יותר מזה של שרקוטייר; לפיכך, ניתן לפנות לרופא בתואר נקניקן. יפה. עוד דוגמא: פרס נובל הוא ללא ספק יוקרתי יותר מפרס באליפות שש-בש; ולפיכך, נכון, זוכה פרס נובל הוא, בהכרח, גם "אלוף העולם בשש-בש". שלא לדבר על היותו זכאי, ובצדק, לתואר "האנס האכזרי ביותר".
הנימוק המטופש של פילדמרשל שיזף (תואר נחות מזה של חוקר עמית וגו') אינו עושה לו כבוד, וחותר תחת כוונתו המקורית. מוטב שהיה טוען כי הוא פרופ' בשל הישגיו הספרותיים ו/או עיתונאיים.
אהבתיאהבתי
היזהרו ממתחזים
אהבתיאהבתי
ממליצה על הכתבה של חגי עמית מדה מרקר. לא כל כך מבינה ולא ממש מהתחום, אבל כמי שנסעה רוב חייה בקו תל אביב-באר שבע (וחיה בה שנתיים) ושחוגגת ארועים משפחתיים כמעט רק בבאר שבע, הייתי שמחה לראות את העיר גדלה ומתפתחת למקומות שלהם היא ראויה. זו עיר עם שטחים רבים, בנייה ענפה, תחבורה ציבורית ופנימית שוטפת, תיכונים טובים, מקומות בילוי, יצאו ממנה אנשים מצויינים ואיכשהו משהו בה קצת תקוע.
הכתבה
http://www.themarker.com/markerweek/1.1653951?=
ואשה אחת שיצאה מהעיר ולא חזרה
אהבתיאהבתי
"מצדיעים לדגל בעת השמעתו (של ההמנון)". זה כתוב בסדר גמור. החיילים הלא יהודיים מצדיעים לדגל בשעת השמעת ההמנון, אך לא שרים את מלותיו (של ההמנון, לא של הדגל).
אהבתיאהבתי
אם כבר לדקדק 2: אאל"ט, רק קצינים נדרשים להצביע בעת השמעת ההמנון. חוגרים פטורים מכך.
אהבתיאהבתי
אם כבר לדקדק עוד יותר, חיילים בעלי דרגות כתף מצדיעים. ר"ל, גם נגדים.
אהבתיאהבתי
מקבל בהכנעה את התיקון.
אולם, אם כבר לדקדק ולדקדק: מה היה הנוהל כאשר הנגדים עוד הסתובבו עם "פיצות" על הצווארון?
אהבתיאהבתי
המשפט מעט מסורבל אך סביר. אני מקבל את דקדוקי-דגדוגיכם.
וגם אני לא שר את ההמנון, לא בעת הנפת הדגל, לא בהכנסת ספר תורה ולא במשחק של הנבחרת
אהבתיאהבתי
נובע מזה שאתה ערבי 😀
אהבתיאהבתי
ולווט
מה הבעיה בציטוט מעמוד 13 בישראל היום?
"ומצדיעים לדגל בעת השמעתו"
יכול להיות שאני מפספס כאן איזשהו כלל בשפה העיברית ?
אהבתיאהבתי
אתה מפספס כלל פיזיקלי ידוע שדגל לא שר.
אהבתיאהבתי
מעריב מוזיל את העברית בכותרתו: "בעקבות הלחץ: נתניהו הוזיל את המס על הדלק"
מס איננו מוצר שמוכרים ואפשר להוזיל אותו.
נכון לומר שביבי הוריד את המס ואפשר אולי לומר מיתן את המס. גם הפחית ראוי.
אהבתיאהבתי
במקרה א', מחלקת הגהה אינה צוחקת, היא בוכה בכי תמרורים על הרגע הזה שאליו הגענו
לדרור מאמש – כשתכבו את האור פה, אל תשכחו להצדיע בעת השמעת הדגל
אהבתיאהבתי
ואולי המילה 'השמעתו' מתייחסת 'להמנון' מחלקו הראשון של המשפט?
אהבתיאהבתי
אבל שניכם טועים והעיתון / ציטוט מדייק. נושא המשפט הוא עדיין ההמנון ולא הדגל. ההשמעה מתייחסת אליו.
אהבתיאהבתי
חבל! אני בכ"ז שוקל לאמץ את המשפט. עם השר והעיתון הסליחה. הזוועה בעינה עומדת בכל מקרה
אהבתיאהבתי
אם כבר לדקדק: אאל"ט, אין להשתמש בשני נסמכים על אותו סומך (במקום "חיילי וקציני צה"ל" צ"ל "חיילי צה"ל וקציניו").
אהבתיאהבתי