ניצחו אראלים את המצוקים

בלי האח הגדול * עם תוכן שיווקי * יוחנן לוקר עושה פרצופים * שמעון פרס זוכה בשני שערים * חמאס מפסיד * ואמנון דנקנר בהופעת אורח

חגיגה גדולה בידיעות: זה היום הראשון בשבוע האחרון שפרשת האח הגדול לא מככבת בשער העיתון. אאל"ט, זה סיפור שהחזיק הכי הרבה זמן מעמד בשער. והסיבות? נו, נטחנו לעייפה.

שני שערים יש לשמעון פרס הבוקר. האחד אפקטיבי ממשנהו. בהארץ הוא בוחן את כובעה של ילדה (מחופשת?) בחגיגות הרגיעה ביד מרדכי, חולצתו רכוסה כשל מנהיג סיני. במעריב הוא מניף יונה צחורה אל על כאפיפיור.

מסכמים את הלחימה

הארץ: עמוס הראל ואבי יששכרוף:

הג'יהאד האיסלאמי… קיים אתמול עצרת חגיגית בעזה לציון "ניצחונו"… בג'יהאד יודעים שלא הצליחו להפיל חללים בצד הישראלי, אבל משתבחים ביכולת לשבש את חיי היום-יום… לראשונה, הצליח הארגון להוביל בעצמו מערכה צבאית בסדר גודל כזה נגד ישראל. בכיריו, שאיש מהם לא נפגע בתקיפות הישראליות בסבב הנוכחי, יוצאים מהלחימה אהודים יותר בעזה, ומה שחשוב לא פחות – הם הצליחו לפגוע בכך בדימויו של חמאס.
חמאס, שנמנע מלהשתתף בירי אך גם לא שלח את מנגנוניו לעצור את חוליות הג'יהאד והוועדות, מואשם כעת בעזה בשיתוף פעולה עם ישראל. רבים מתומכיו, שראו בארגונים תנועה ג'יהאדיסטית לוחמת, התאכזבו לגלות מהדורה עזתית של הפתח. הטענה הרווחת כלפי בכירי חמאס כעת היא שהעדיפו את השלטון על פני המאבק בישראל. הריסון העצמי שנקט הארגון עשוי לעלות לו באובדן תמיכה עממית ברצועה.

גם רוני שקד בידיעות – חמאס הוא המפסיד הגדול:

הישיבה על הגדר… תוך נצירת האש לא עשו לארגון טוב… חמאס, שלא כמו הג'יהאד האיסלאמי או ועדות ההתנגדות העממית הוא ארגון חפץ שלטון ולכן מנהיגיו… החליטו כעת לפעול לקידום הרגיעה… וכך הפך חמאס למתווך בין ישראל והג'יהאד… התמיכה של הרחוב העזתי בחמאס נחלשה. עבור העזתים הג'יהאד הפך לאלטרנטיבה… עזה הופכת ליותר קיצונית…"

בן כספית לא מרוצה ושולח את נתניהו ליו טיוב.

עוזי ארד

מבקר המדינה יבדוק את טענות עוזי ארד על "קנוניה שרקם השב"כ להדחתו". בהארץ אפשר לקרוא על כך בע' 7, אולים בידיעות זו כות' הגג (עם מדבקת "בעקבות חשיפת ידיעות אחרונות"), מאחר שזהו, כזכור, סיפור של ידיעות, בעקבות הראיון המטלטל איתו מלפני שבוע וחצי, שהתפוגג למחרת הפרסום בראיון טלוויזיוני חרישי. כל ע' 6 יוחד לסיפור, כולל תיאורים מפלצתיים של שמעון שיפר את יוחנן לוקר:

"המזכיר הצבאי… הקפיד שלא ללחוץ את ידו המושטת של ארד. לאורך כל העדות… לא הסתיר לוקר את הבוז שהוא רוחש לארד. עיניו רשפו ועווית הופיעה פעם אחר פעם על פניו".

[התיאור של הארץ מאופק יותר: "נמנע מללחוץ את ידו של ארד… הביט בארד בבוז ולא פצה פה".]

יש לשיפר מה לומר גם על מבקר המדינה: "מי שהתבונן אתמול בלינדנשטראוס… שנדמה שראה כבר הכל, לרגעים נע בכסאו בחוסר נוחות למשמע העדות הפומבית של ארד…"

ועל השרה: "הגיע הזמן להידרש גם לשאלה באיזה מעמד או תפקיד מעזה לכאורה הגברת נתניהו להעיר לעובד מדינה הערה כלשהי. לא בחרנו בה".

בישר"ה אין אזכור ללוקר (ע' 15). במעריב (18) נכתב רק "השניים נמנעו מללחוץ יד".

זאת ועוד

– עוד אנו מתפללים לרפואת מר"ן הגרי"ש אלישיב, הלך לעולמו האדמו"ר מויזניץ', הרב משה יהושע הגר (רק  לישר"ה הספיקה הידיעה להיכנס). בידיעה על לכתו מעמנו המכסה את רוב שער יתד נאמן שמו כלל לא מוזכר. אם מחמת סערת הנפש, ואם כי אין צורך והתואר האדמו"ר מויזניץ' מספיק ודי. ותרגום לכותרת ניצחו אראלים את המצוקים.
ב-nrg דווח לפנות בוקר.

– באוניברסיטת בר אילן מצאו קריטריון אקדמי חדש: אם אינך נשואה לפחות שנה לא תוכלי להשתתף בקורס תקשורת בין זוגית.

"באוניברסיטת בר-אילן כנראה התבלבלו", אומר מנכ"ל התנועה המסורתית, עו"ד יזהר הס. "שכחו ששיעור באוניברסיטה זו לא פעולה של בני עקיבא ושאקדמיה זו לא אולפנה".

– ובו"ז, בד"ץ מציק למסעדת היימישע עסין בירושלים, ורוצה שלא תעסיק נשים בימי חמישי (יאיר אטינגר, הארץ). בעל המקום, חיים ספרין, מבטיח לא להיכנע ומספר שגם על העסקת מלצר ערבי במקום הוא לא יוותר, למגינת לבם של ברוך מרזל ואיתמר בן גביר, מפוקדי המקום.

– תינוק הבמבה לא ייצג את ישראל באולימפיאדה. מה הסיפור של הוועד האולימפי? הוא לא מסוגל להציע מכרז ליצירת קמע? הרי זה לא שחסר כסף. את ה-150 אלף ש' שאסם השאירו תנו ליוצרים. החינוכית חזרה והציעה את קשקשתא אבל בוועד לא רוצים אותו.

– זוכרים את הידיעה על מגעים לגיוסו של גלעד שליט לשירות קבע במודיעין? ובכן רס"ל שליט ישתחרר בקרוב. לידיעות יש תאריך: 28 במרץ. במעריב: בסוף החודש.

דיוויד לנדאו, לשעבר עורך הארץ (לא היה שווה לכתוב זאת בסוף הטקטס?), מגן על נאום השואה של נתניהו, יוצא נגד דברי "ידידי גדעון לוי", וכן נגד מאמר המערכת, קיטש ומוות.

מסביב לעולם

בן-דרור ימיני מתארח באירוע סגור באוניברסיטת בית הלל באונ' פנסילבניה.

This event is a J Street U sponsored event where newspaper editor Ben-Dror Yemini will speak to a group of J Street U students. Yemini is a former spokesman of the Israeli Ministry of Immigration Absorption, and began his career as a journalist in 1984. Since 2003, Mr. Yemini has been the Opinion Editor of Maariv, one of the most widely read daily newspapers in Israel, and he has written extensively on the relationship between anti-Semitism and the anti-Israel climate.The event will hold 15-20 people and will last from 7-8:30.

תחילה האירוע היה פתוח לכל, אולם משהבינו המארגנים שסטודנטים פלסטינים מתכוונים להגיע, סגרו אותו.

לחם עבודה

כמו שאפשר לסמוך על ידיעות שיכתבו כל ידיעת זוועה על האח הגדול, או על המארקר שינקר בהפסדיו של נוחי דנקנר, כך אפשר להיות בטוחים שיואב יצחק ימצא כל עניין שקשור בבן כספית וידווח עליו: יצחק יעקב (יצה) תובע מכספית מיליון ש'.
גם בערוץ 7 נכתב על התביעה.

שלמה מן על התביעה של דני קליין נגד עמיר פלג מידיעות.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

מעריב מתכוון לחזק את כוחו בניו מדיה. מה עם נוכחות פייסבוק סבירה, למשל פתיחת דף למעריב היומי, העלאת השער, וכו' (סתכלו על העמודים של ידיעות או של הארץ, למשל).

עידן לנדו מסכם את הסיבוב האחרון בדרום מהזווית ש(חלקכם) לא אוהב לקרוא.

המדור לחיפוש קרובים: יפעת לדר מחפשת קרוב משפחה ניצול שואה, מאני לדרשניידר.

פר-סו-מות

ענת באלינט בכתבה מנומקת על אודות תוכן שיווקי. באלינט כותבת את הדוקטורט שלה בנושא באוניברסיטת לונדון.
אלא שהסיפור מורכב עוד יותר.

האינטרנט מאפשר טשטוש עמוק יותר בין "תוכן" ל"פרסום" לעומת הטלוויזיה, ולכן, בין השאר, המיתוג הסמוי פורח בו. בעוד שהטלוויזיה היא מדיום לינארי ופסיבי שבו חולפות התמונות בזו אחר זו לאורך ציר הזמן, וכך גם נעשית ההפרדה בין התוכניות לפרסומות, האינטרנט הוא מדיום מקביל ואינטראקטיבי. המאפיינים האלה מעניקים חופש יצירתי נרחב למי שמעוניין לטשטש בין תוכן לפרסום.

ממש לא נכון. הפרסום הסמוי, אליו התייחסתי בעבר בסדרות דרמה נוקט באותה דרך, רק עקמומית עוד יותר.
מקרה סרוגים הוא החמור ביותר באחרונה (לא שצפיתי בכל הסדרות, פשוט זו מחביבותיי ולכן גם נרעשתי יותר).

או, למשל, מקרה ציפרלקס ב-ynet, שבגללו התחיל הסבב הנוכחי:

יצרנית ציפרלקס, במקרה הזה, מעוניינת שאנשים ידברו על הפרעות חרדה ודיכאון ויעסקו בשאלות הקשורות בנושא. אתר החדשות המוביל בישראל הוא פלטפורמה מצוינת לכך. באותה מידה, סנו מעוניינת שאנשים יעסקו בסוגיות הקשורות לתחזוקת הבית. השם המסחרי של החברה מופיע כמעין מעטפת לתוכן, ואפילו רק בשולי הדברים, במרחק קליק אחד, די בכך. משום כך נכון יותר לכנות את התופעה (גם בטלוויזיה וגם באינטרנט) בשם מיתוג סמוי.

לכאורה ברורה הטענה של באלינט, אבל הנה מקרה מבחן אחר: העיתונים היומיים נוהגים לספר מדי כמה שבועות על פריצת דרך רפואית כלשהי: תרופה חדשה למחלות קשות, חשוכות מרפא ועוד. על פניו, ידיעות חדשותיות לכל דבר ועניין. למעשה, גם כאן מדובר באינטרס יחצ"ני מובהק. פיתוח תרופה עולה הון. כל יח"צ ודיווח על "פריצת דרך" מועיל לחברה המייצרת. לרוב בשלב הפרסום התרופה עדיין בשלב הבדיקות בכלל. ידיעות כאלו מופיעות לא פעם בשערי העיתונים. אז מה זה? ובמה זה שונה מדיבורו של דן תורן על ציפרלקס? יכול להיות שאני לא מבינה את הדקויות, ואשמח להסבר.

את ביקורת הטלוויזיה שלו מקדיש איתי סגל בידיעות למלחמה של הרשות השנייה באייטמים הקנויים בתוכניות הבוקר.
ידיעות מנכס לעצמו את פתיחת החקירה של הרשות השנייה. זה כנראה נכון, אבל כמו שכתבתי אתמול, שנים שבעיתונים כותבים על כך.
לא רק זה, ב-24 יש כתבת המשך של דני ספקטור, שחתום גם על הכתבה הראשונה. הכל נכון, זליגה מתמשכת, מה שתרצו.
אבל אותו ידיעות, פרסם רק אתמול ידיעה בעמוד 10, על מבצע למען תושבי הדרום של אתר BigDeal מקבוצת ידיעות. תגידו, אבל זה של העיתון, העיתון הוא עסק פרטי, מותר לו לעשות מה שהוא רוצה (והוא עושה, ועוד איך). כמובן, אבל הפרסומת הזו מוצגת כידיעהחדשותית לכל דבר, ובעמודים שעוסקים בלחימה בדרום.

תוס': רואים את האייטם הזה מהמארקר על המסמך הפנימי של רשת, "שלמו 8,000 ש', קבלו ראיון מפרגן?"
בעיתון המודפס הוא קיבל את התוספת "בלעדי". אלא מה, מקורו במה בוער של אתמול, 13.3 (שעה 1:30). באייטם הוזכר שם המארקר, ומהעיתון התקשרו להגיב שאין להם קשר לתקשורת שיווקית מסוג זה. מכאן שבמערכת ידעו על הסיפור, אך לא קרידטו את מה בוער.

מז"פ

מיהו סנטורום?

תודה לנתאי פרץ.

לפני פיזור

תודה רבה לתומכי הבלוג (נקווה שאיש לא אלרגי פה לבלונים).

אבל זה השי האמיתי להיום. שווה ללחוץ על הלינק.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

65 תגובות על ניצחו אראלים את המצוקים

  1. אורן פורש דקיק הגיב:

    לכאורה ברורה הטענה של באלינט, אבל הנה מקרה מבחן אחר: העיתונים היומיים נוהגים לספר מדי כמה שבועות על פריצת דרך רפואית כלשהי: תרופה חדשה למחלות קשות, חשוכות מרפא ועוד. על פניו, ידיעות חדשותיות לכל דבר ועניין. למעשה, גם כאן מדובר באינטרס יחצ"ני מובהק. פיתוח תרופה עולה הון. כל יח"צ ודיווח על "פריצת דרך" מועיל לחברה המייצרת. לרוב בשלב הפרסום התרופה עדיין בשלב הבדיקות בכלל. ידיעות כאלו מופיעות לא פעם בשערי העיתונים. אז מה זה? ובמה זה שונה מדיבורו של דן תורן על ציפרלקס? יכול להיות שאני לא מבינה את הדקויות, ואשמח להסבר.

    השרוטריות מיותרת קודם כל קיומה של עוולה אחת לא מיתר את הדיווח על אחרת. עיתונאי לא חייב הסבר על כל תופעה, שנמצאת אנלוגית לתחקיר שלו.
    "פריצות דרך" מגיעות לעיתונים, גם אם ע"י תווך יחצ"ני, באמצעות כתבי עת מדעיים או סוכניות ידיעות ולא ע"י הפקה משולבת תוכן פירסומי. הרגולציה היא בתחום הונאות בניירות ערך, ולא שמירה על בריאות הציבור.
    פרשת "ציפרלקס" עוקפת את האיסור על פרסום תרופות מרשם, ואת החובה לפרט תופעות לוואי ואזהרות בפרסום.
    פינות קנויות בתוכניות עוקפות לפעמים את האיסור בפרסום ע"י בעל מקצוע רפואי.
    פרסום סמוי ב"סרוגים" כואב בעיניים, אך פוגע בתוכן אמנותי, ולא בתוכן חדשותי.
    ההבדל באינטרנט לעומת דפוס. אתרים מסחריים יכולים להתחזות כאתרי תוכן, ולעלות בתוצאות חיפוש. באתרי חדשות מבנה הHP וקישורים פנימיים וחיצוניים, מטעים יותר ממודעות או מוספים פרסומיים. תוכן פרסומי גם יכול להופיע בתוצאות חיפוש תחת שם הדומיין של את חדשות.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      נכון, קיום עוולה אחת לא מייתר את האחרת. למה חשבת שזו כוונתי?
      אמרתי רק שפרסום תרופות מרשם קורה גם בנסיבות אחרות, תקניות לכאורה.

      אהבתי

  2. הינשוף של מינרווה הגיב:

    המקורות המודיעיניים של תיק דבקה בקרקס מדראנו (התוכנית לפרשנות וביקורת התרבות) מסרו לי על חשדות אלה כבר לפני זמן רב.

    אהבתי

  3. אני הגיב:

    ביום ראשון הקרוב יתקיים עימות בין איילת שקד ליריב אופנהיימר באוניברסיטת בר אילן. חלק ניכר מהתגובות הוא בנוסח "איילת פצצת מין", אני בטוחה שהיא קוראת את התגובות ונהנית, סוף סוף צד כלשהו במפה הפוליטית מוציא מחמאות בגזרה הנשית.

    אהבתי

    • מהנדס בהייטק הגיב:

      "…אני בטוחה שהיא קוראת את התגובות ונהנית…" מופרך לחלוטין: איפה ראית, את או אתה, "חלק ניכר מהתגובות" ? באיזה צד של המפה הפוליטית ראית "מחמאות" ?
      פגשתי בה כעמית ותיק למקצוע ואני בטוח שהיא לא קוראת ולא נהנית מתגובות גסות על רקע מיני

      אהבתי

      • אני הגיב:

        הנהנית היה בציניות. מן הסתם הדבר האחרון שאישה מסוגה רוצה לראות זה תגובות בנוסח כיתה ג'. אבל התגובות קיימות, כפי שתגובות בנוסח "ציפי מכוערת" הופיעו ברשת יום קודם.
        התגובות האלו מעידות על חוסר היכולת של חלקים בעם להתייחס לנשים כבעלות מסר מעבר לדוגמנות, בלונד וכדומה.

        אהבתי

  4. מקור בכיר הגיב:

    כעת נותר לראות כיצד יתייחסו מחר עיתוני המגזר החילוני לפטירתו של מנהיג חסידי ויז'ניץ ונשיא מועצת גדולי התורה.
    האם יקבל יותר מכיתוב+תמונה מהלוויית המאה אלף בבני ברק, או שמעמדו נמוך ממעמדם של אישי רוח חילוניים, שמקבלים עמודים שלמים על השתתפות דלה של כמה מאות בני אדם.

    אהבתי

    • משה הגיב:

      למה שיתייחסו ללוויה ולאישיות? קהל הקוראים של הארץ אינו מתעניין במיוחד בזצ"ל הזה.

      מה שכן, אם היו יכולים להספיק לפשפש בחדר מיטותיהם של בני אותה חסידות, או אז היה מקום לכתבה.

      אהבתי

    • רקמילה הגיב:

      מנהג הקוויטאלאך בהלוויה. מעין צעטאלאך שנאספים ונזרקים אל תוך הקבר הטרי. מה מצחיק אותם?

      אהבתי

      • חיליק הגיב:

        הקוויטאל'ך בצאנז ניתנים לאדמו"ר החדש, אחרי הלויה, ומסמלים את קבלת מרותו של האדמו"ר החדש. הם לא נזרקים אל הקבר.

        אהבתי

        • רקמילה הגיב:

          הנה הקוויטאלאך בקבר.

          אהבתי

          • חיליק הגיב:

            רק שאין לזה קשר לתמונה הקודמת, שם מצולמת האדמורי"ם, (האחים היריבים לשעבר), אחר ההלוויה, בעת קבלת הקוויטלא'ך מהחסידים. שתי תמונות משני אירועים שונים.

            (אגב, בהודעה הקודמת כתבתי בטעות 'צאנז', במקום 'ויזניץ", ושגיאות מי יבין)…

            אהבתי

  5. באבא הגיב:

    אפרופו המבזקים הבריאותיים בעלי הגוון הפרסומי, אוסיף גם את הכתבות במגזיני הבריאות בסגנון:
    עשרת המאכלים שמכחידים את הכולסטרול הרע.

    לאחר הכותרת המושכת מופיעה בכתבה פרמוטציה כלשהי של תשעת החשודים הרגילים כגון כרוב ניצנים, ברוקולי, ושאר ירק השדה. או אז במקום העשירי מפציע תוסף מזוון משיני עמלץ לבן שמת מאושר. חומר נדיר. מזל שאתמול חתחילו לייבא אותו ארצה. יום חג לכולסטרול הטוב.

    אהבתי

  6. תייר הגיב:

    מגוכחים הניתוחים והביקורות של ישככרוף, הראל ושקד על עזה ויחסי הכוחות ג'יהאד-חמאס. אין להם מושג, אבל הם כותבים.

    למעשה הג'יהאד הוא המיסטר הייד של החמאס. בכל פעם שהם רוצים לעשות מעשה לאומני מבלי להיות מסומנים. כמו "ישראל שלי" או "אם תרצו" המשמשים דחליל עבור מועצת יש"ע/ממשלת נתניהו.

    אהבתי

  7. אחד הגיב:

    הנצחון האמיתי של המפרסמים הוא בכך שהפסקנו לקרוא לפרסומות סמויות בשם זה המתאר במדויק את אופיין ובעייתיותן והתחלנו לקרוא להן "תוכן שיווקי" שנשמע הרבה יותר טוב ולגיטימי מ"פרסום סמוי".

    המלחמה על תודעתנו צריכה להתחיל בהפסקת ה-doublespeak הזה. בכל מקום שתכננתם לכתוב "תוכן שיווקי", החליפו ל"פרסומת סמויה".

    אהבתי

  8. דוד הגיב:

    א. אצל אדמו"רים לא כותבים את השם הפרטי. רואים בזה פחיתות כבוד.

    ב. מה נסגר איתם? הכיתוב שהופיע בערוץ 2 כבש שיא חדש של בורות.

    http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2948826&forum_id=771

    זה כמו לכתוב:

    מו"ל ידיעות אחרונות נפל
    נוני מוזס, ראש מערכת מעריב, נפצע הלילה במהלך משחק כדורסל.

    אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      מת על החרדוסים ועל הגוון הפשקווילי שבו צבועים כל חייהם (ומותם). ההגזמות והפומפוזיות עושות בצפר ל"דמיון המזרחי" ול"כבוד הערבי", שכן עבור בני עמינו שטופי האמונות הטפלות – לא מדובר במילים מהפה ולחוץ אלא במלחמה של ממש: מי ירבה יותר במילים ויבריק בשמות נרדפים… מי יעלה מן המקורות שמות תואר ופועל שכבר נשכחו מלב… מי יפתיע לצטט את חז"ל בהפוכה…

      כך קונים כבוד ומעמד ברחוב החרדי, ובעניין הזה אני מקנא בהם. ברשותכם, אציע נוסח שיתאים ליום שלאחר לכתי. שימו לב כי מילת הפועל "מת" או "נפטר" מיותרת. זו עוד מוסכמה יפה אצלם:

      ר' ייששכר בער (קעפטן) ביפהארט זי"ע

      הזדעזעי ארץ ונהו שמיים. מה עשינו שכך אונה לנו? ציון חגרי שק ואמרי אבל כי נקטם מקור גאוותנו וחרבה ראשית גאולת תאוותנו. הגריק"פ העוקר הרים הסתלק ליתן דברי תורה ישר תחת כסא הכבוד ואנו יתומים ובוכין, מגדלין ומקדשין שמי רבא ואין ניחומין לנו בתוך ציון וירושלים. פאת השדה נמלאה דמעה וארצות הים יחרישון.

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        בעייה – זה כבר עושה לי מנצ'ס חזק לקרעפלעך ורצון להתוודע לרבעצן

        אהבתי

        • חיליק הגיב:

          א.אין לך מושג עד כמה אתה צודק. במובן המילולי. ההספדון שכתבת, ראו"י אולי לר"מ דרג ג' בישי"ק עזובה בקצה הארץ. למגיב במעלתך ראוי הספד מכובד של ממש.
          ב. כותבים קרעפאל'ך, שכן הפ"א פתוחה, ולא צרויה או סגולה.

          אהבתי

        • מיקי הגיב:

          הבוקר בהארץ "הטרנד החדש מניו יורק" – אוכלים געפילטע פיש עם הבירה!
          זה סטנדרטי אצל הארץ. בכל פעם שנפתח בעיה"ק נ"י איזה דוכן שמגיש אוכל יהודי – גריבלאך, לטקעס, כבד קצוץ או קנישקעס, ולצידם בירה, מכריזים על טרנד קולינרי חדש.
          אז… חמש שאלות לתקשורת העוינת:
          1. האם היה העיתון מכריז על טרנד קולינרי חדש גם אם היה נפתח דוכן כזה בעיירה יהופיץ, אי שם במזרח אירופה?
          2. אצלנו במשפחה אוכלים תמיד אוכל יהודי עם בירה ליד, מה הרבותא?
          3. אולי מדובר בתוכן שיווקי סמוי?
          4. אם "צעירים בניו יורק" אוכלים געפילטע כמעשה שבשיגרה, האם אנו נוותר על הגעפילטע הטרנדי שלנו בשולחן החג?
          5. מתערבים שבעוד יומיים תהיה ידיעה על "חשש למחסור בקרפיונים לחג", ומיד יועלו מחירי הקרפיון לצרכן?

          8)

          אהבתי

      • כנראה שלא קראת את הקוראן ולא את אמנת חמאס

        אהבתי

  9. חיליק הגיב:

    שמו כלל לא מוזכר. אם מחמת סערת הנפש, ואם כי אין צורך

    חסידים לא משתמשים בשמו הפרטי של רבם, סוג של כבוד.
    'יתד', אף שהוא עיתון ליטאי במובהק, נמנע מכך, הדבר האחרון שהוא צריך זה מערכה מול ויזניץ'…

    את ההבדל ניתן לראות במקום שהוקדש בשער. שעירי העיתונים החסידיים ('המודיע' הוותיק המזוהה עם חסידות גור, ו'המבשר' הצעיר, שמזוהה עם מש' פורוש והחסידויות הקטנות), מלאים אך ורק באבל על פטירת האדמו"ר, בשונה מ'יתד'.

    והנה לינק לשערים: http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=39032&cat=23&scat=230

    (אגב, הכרום לא נותן לי להשתמש בלחצן 'קישור', למה מה?)

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אין בכלל שם. לא פרטי ולא משפחה.

      אהבתי

      • חיליק הגיב:

        לזה נתכוונתי.

        אהבתי

        • אדג הגיב:

          אגב, 'מרן' זה לא ראשי תיבות. זה 'אדוננו' בארמית.
          (וחיליק, אני יודע אודות ה'בית יוסף', זה דרוש – לא פירוש!).

          אהבתי

          • חיליק הגיב:

            איפה רשום מר"ן בר"ת?
            ואגב, המקור לר"ת "מאתיים רבנים נסמך", לא ברור לי כלל.
            כלומר, הוא מיוחס לחיד"א, אלא שהמעיין ב'שם הגדולים' ערך ב"י, או בברכ"י חו"מ סי' כ"ה, יראה, שלא כתב זאת חיד"א בפי', אלא כתב רק שסמכו על פסקיו "קרוב למאתיים רבנים".
            המקור הקדום ביותר שאני ראיתי הוא "בשתילי זיתים", שחי בתקופת החיד"א, וודאי ראה את ספריו, יש לך מה לחדש בנידון?

            אהבתי

            • אדג הגיב:

              ה'מרנ'ית כתבה לעיל בראשי תיבות. המקור כמדומני זה בשו"ת הרידב"ז, ראיתי ושכחתי.

              אהבתי

              • חיליק הגיב:

                עיינתי עתה בגוף ה'שתילי זיתים', והנה, לא היה ולא נברא, ולא ציין ר"ת אלו כלל, אלא אדרבה, אומר שהכיוני מרן הוא דהוא אדון על כל ארעא.
                ולא נותרנו כ"א עם עדותו של החיד"א בשם הר"ח אבולעפיא, בשם זקני ארץ.
                ומי שיבוא ויגלה את עיני בדבר זה, אמטי' מני' אבתרי' וכו'.

                אהבתי

  10. דובר צחל הגיב:

    השארתו של גלעד שליט בצה"ל היתה ברווז עיתונאי (מן הסתם של אביו, שעושה כל שביכולתו להישאר על סדר היום).
    דובר צה"ל הכחיש את השטויות האלה כבר ביום שנכתבו.

    אהבתי

  11. מיסיס דרייפר הגיב:

    מסתבר שהיום הוא יום הפאי. ובאמריקאית: 3.14
    חג שמח ( :

    אהבתי

  12. כמה אפשר להחפיץ יונים כסמל שלום- די, זה פוגע.
    פרס לא יכל להשתמש פעם אחת ביונה שחורה, אנחנו לא יודעות לעוף?
    רק הלבנות ?
    אחר כך הן בוכות שמנצלים אותם לאירועים ונפטרים מהם כאילו כלום.
    בלי פירור אחד.

    העיקר צבעו כנפיים בלבן.
    -שלא לדבר על הקוסמים! ישמור השם.

    הגיע הזמן לתלוש נוצות.
    ההפגנה בכיכר רבין בערב
    ועופו לי מהעיניים.

    *האירוע בחסות הקן החדש בישראל

    מי שלא הומה
    שחור
    מי שלא הומה שחור…

    אהבתי

  13. אמיר הגיב:

    לגבי האירוע עם בן דרור ימיני – אין דבר כזה אוניברסיטת הלל בפנסילבניה. מדובר בבית הלל (מרכז לסטודנטים יהודיים) באוניברסיטת פנסילבניה. מעניין שג'י סטריט מממנים אירוע שהוא מדבר בו, בטח על רקע הכתבה הזו

    V: תודה, תוקן

    אהבתי

  14. חייל זקן הגיב:

    אבל זה השי האמיתי להיום.

    החמצת שי שווה יותר. היום היה היארצייט לתקיפתו באבנים של האזרח "ק" בכניסה למושב גימזו. ה"ק" התלונן במשטרה על 3 ערבים שיידו אבנים ברכבו וספג תלונה נגדית על איום באקדח. ברשת "ב" היה היום אייטם על הנושא והתברר שלאזרח שומר החוק יש עדיין תיק פלילי פתוח. למזלם של קוראי הבלוג המשטרה נמנעה מלחקור את ההנחה הסבירה שהערבים נשלחו מיפו.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני, להבדיל, לא נוקטת באלימות, ולא משתמשת בידידיי היפואים למטרות כאלו.
      ואין לי תיק פלילי, בינתיים (אם כי בקרוב אעמוד למשפט על חניה במקום אסור).

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        להתייחס לבלוג של עידן לנדו כמקור ראוי זו עבירה של אלימות אינטלקטואלית

        אהבתי

        • ע.צ הגיב:

          למה? אפשר תגובה מנומקת יותר ולא סתם השמצה?

          אהבתי

          • . הגיב:

            אני אעשה את זה בשבילו (חייל זקן). מקווה שלא יכעס. לנדו וגם יוסי גורביץ טוענים את הטענה הבאה: כל המפגעים באילת הגיעו מסיני. מכאן, המתכננים של הפיגוע לא יצאו מעזה.גם לנדו וגם גורביץ מודעים ללולאה הלוגית הבעייתית משהו ולכן כדי להראות שהמתכננים גם הם יצאו מסיני הם מסתמכים על ידיעה בסוכנות מען המספרת שתושב סיני החשוד בתכנון הפיגוע האילתי נעצר במצריים. הנה לנדו:

            ב-12 בנובמבר (3 חודשים אחרי הפיגוע) עצרו שלטונות מצרים אזרח מצרי בחשד לתכנון הפיגוע ליד אילת (כאן הידיעה בעברית, מקוצרת מאד). מוחמד איד מוסלה חאמד תואר כמנהיג של קבוצה איסלאמית מילטנטית בשם "ג'יהאדיסטים ותאקפירים", שהיתה מעורבת בפיגועים נוספים נגד תחנות משטרה מצריות בסיני.

            ובכן אתר החדשות BIKYAMSAR מדווח באותו הזמן שהדוח במען עליו מתבסס לנדו אינו מסתמך על דווחים בעיתונות המצרית שכלל לא מאשימה את הבחור בקשר לפיגוע אילת. במילים פשוטות, הדווח במען הוא קשקוש:

            According to Palestine’s Ma’an News Agency, al-Teehi was accused of planning the deadly attacks in Israeli border city Eilat in August, as well as a number of attacks in the Egyptian peninsula.

            However, Egyptian daily newspaper Youm7 did not mention any connection to the August attacks in their report of the arrest. Youm7 reported that al-Teehi was involved in attacking police facilities, bombing and killing soldiers in al-Arish.

            Also, he was said to have attacked the central security headquarters at the Rafah border crossing and to have distributed flyers inciting violence against police forces.

            Other Egyptian dailies reported likewise, that al-Teehi was detained for the numerous gas pipeline bombings, and did not mention the August attack on Eilat.

            אהבתי

              • מיכל הגיב:

                יפה שלא התייחסת לעיקר: לנדו מפנה לידיעה שבה ארגון גי'האדיסטי לקח אחריות על הפיגוע ליד אילת. ואצלנו אפילו לא דיווחו על זה, לא לקלקל את השמחה.

                אהבתי

                • ר.בקצה הגיב:

                  אני התייחסתי למען,
                  את כנראה מתכוונת לתגובה המקורית

                  אהבתי

                • . הגיב:

                  אהה. ברור. לא מעלה חשד העניין שמדובר בארגון חדש לגמרי שלא היה קיים קודם לכן? הנה עוד "לקיחות אחריות":
                  ארגון ערבי חופשיי הגליל לקח אחריות לרציחתה של דנה בנט (נרצחה סתם על ידי איזה רשע אחד וחברתו הרוסיה).
                  חבר פרלמנט לבנוני אנטי סורי נרצח ואת האחריות לקח הארגון החדש לגמרי הבא: האגודה לניצחון ולג'יהאד במדינות א-שאם
                  והנה לקיחת אחריות על רצח חרירי על ידי הארגון החדש והנוצץ מהניילונים "הישועה והג'האד בסוריה" (ועדה של האום קבעה שהאשמים הם חיזבלה וסוריה).

                  אהבתי

                  • מיכל הגיב:

                    לוגיקה מדהימה. אם לקיחת האחריות על רצח חרירי היתה פיקטיבית, ככה גם על הפיגוע באילת. בסך הכל אתה יודע טוב שברוב המכריע של המקרים לוקחי האחריות באמת אחראים. ומה נותר לך באמתחתך? "צה"ל אומר שוה"ע תיכנן", סוף פסוק. מקודשת, מקודשת, מקודשת.

                    אהבתי

                    • . הגיב:

                      אלא שאותו הבחור שעצרו המצרים מדווח על ידי הארגון נוטל האחריות כמנהיגו (ראי אצל לנדו). כיון שהמצרים כפי הנראה כלל לא האשימו אותו באחריות לפיגוע באילת נראה שגם המצרים לא קונים את הודעת נטילת האחריות.

                      אהבתי

                    • . הגיב:

                      ועכשיו לנדו גם מסתבך עם האמת: בתגובה לטוקבקיסט שמאשים אותו בהסתמכות על מקורות פלסטיניים לנדו כותב:

                      שועי, על מה אתה מדבר? אף אחת מהידיעות המקושרות בפוסט הזה לא הגיעה מדוברות פלסטינית. חלק מהידיעות הן מהעיתונות המצרית (דיווחים על מעצרים ופיגועים בסיני), חלק אחר לוקט מאתרי ג'יהאד עולמי ותורגם בידי גופים מקצועיים שמנטרים באופן שוטף את האתרים האלה.

                      ובכן, סוכנות מען היא סוכנות ידיעות פלסטינית.

                      אהבתי

                  • אהוד השמן הגיב:

                    עוד אחד שטוען שבפיגוע ליד אילת זו היתה התארגנות ג'ידהיסטית ללא קשר לעזה. יש לינק אבל צריך להירשם ואין לי כוח.

                    פסק הלכה של איש דת מוסלמי מהג'יהאד העולמי מורה לחטוף יהודיות כדי לאונסן

                    אהבתי

          • חייל זקן הגיב:

            אמין כמו פראבדה בשיאו. יותר קל להפגין נגד אסד בסוריה מאשר לכתוב תגובה נוגדת לפוסטים. הגירסה האנגלית (סילברסטיין) הרבה יותר משעשעת.

            אהבתי

      • יומטוב הגיב:

        אלהים עדי שאין לי שמץ ידיעה על הסיבה בגינה זוכה קלמן ליבסקינד להתייחסות הקבועה הזו כאן שניכרת האמוציונליות המניעה אותה, וחושיי הקונספירטיביים נכנסים לפעילות יתר, לנוכח העובדה שזו לא הפעם הראשונה שאני תוהה כאן על כך ולא מקבל מענה אינפורמטיבי עובדתי לא מתלהם.

        אהבתי

  15. רקמילה הגיב:

    הכותרת למאמר של ענר שלו במודפס היתה פחות קורצת לטוקבקיסטים –נתניהו לנצח.

    אהבתי

  16. נון הגיב:

    איפה הקרדיט לידין על הדנקנר?

    אהבתי

כתיבת תגובה