מסביב לעולם
-מסמכים שהתגלו במחבוא של אוסמה בן לאדן בפאקיסטן מורים שהתכוון להרוג את אובמה ואת גנרל דיוויד פטראוס.
– צפון קוריאה תשיק רקטה ארוכת טווח.
– מה השיגה תנועת המחאה האמריקאית חצי שנה אחרי?
– ג'ודית ריצ'רד, כתבת בתי משפט בדימוס של וושינגטון פוסט הלכה לעולמה.
– הטוק שואו החדשה של קתי קוריק תעלה ב-10 בספט'.
– זוכרים את סיפור טריסטן אנדרסון, שנפגע מאש צה"ל בהפגנה בנעלין ב-2009? הנה ההמשך שלו: היורה, סמל ג'קי.
– ג'ורג' קלוני מפגין ליד בשטח שגרירות סודן נגד רצח העם בדרפור ו(לכן) נעצר. הידיעה המושלמת. הכל יש בה.
http://specials.washingtonpost.com/mv/embed/?title=George%20Clooney%20arrested%20at%20Sudan%20embassy%20(1%3A28)&stillURL=http%3A%2F%2Fwww.washingtonpost.com%2Frf%2Fimage_606w%2F2010-2019%2FWashingtonPost%2F2012%2F03%2F16%2FNational-Enterprise%2FVideos%2F03162012-31v%2F03162012-31v.jpg&flvURL=%2Fmedia%2F2012%2F03%2F16%2F03162012-31v.m4v&width=480&height=270&autoStart=0&clickThru=http%3A%2F%2Fwww.washingtonpost.com%2Fnational%2Fgeorge-clooney-arrested-at-sudan-embassy-128%2F2012%2F03%2F16%2FgIQAziHaGS_video.html
– כמה תעלה התקיפה באיראן?
– האנשים שעושים את כיפת ברזל.
– אונ' ת"א השעתה מרצה שניהל רומן (בהסכמה) עם סטודנטית.
סליחה, גם יזמה את הקשר וגם התלוננה?
כן, הרעיון להעניש גם את המשת"פית לא רע.
הארץ השבוע
לפי עמוס הראל ואבי יששכרוף, העיכובים בייצור כיפת ברזל היו מאחר שהכסף אותו הבטיח אובמה ב-2010, 205 מיליון דולר, התמהמה.
ציור קיר ממלחמת העולם הראשונה נחשף בפיצוציה חיפאית (פיצוציות בחיפה?).
ראיון עם סידר סניור.
אין קשר בין יחסי האב והבן בסרט לבין היחסים בינינו. אני חושב שיש ביחסים שלנו משהו מיוחד. כל אחד מדבר עם השני על התחום שלו, אבל ברמה בסיסית. כל כך בסיסית, שמה שאני עושה מתקשר למה שהוא עושה. אם אתה לא חושב על מתילציה והוא לא חושב על דמות ספציפית או איך הצילום ייראה, בסופו של דבר יש בינינו קשר. טוב זאת לא המלה, קשר מאוד עמוק.
אל תשאלו מה עשו לונוס של בוטיצ'לי.
ז'ורנל
חלק מהכפולה הפותחת של המוסף. מממ. מעניין למי הכוונה.
טוב, בטוח לא אני, שהרי אני לא עיתונאית.
עופר מתן ניסה לברר סוגיות אתיות הקשורות בפסיכיאטריה באשר לאח הגדול, והפסיכיאטרים שראיין אמרו לו שהם לא צופים בתוכנית.
סופשבוע
אני לא יודעת מי מתעניין במה שחושבים אביגדור ליברמן על ליונל מסי, או בן כספית, או אברם גרנט. או חיים רביבו. או אהוד אולמרט. או צביקה פיק (וטוב שמצאתם נשים שתיים (!), שדרנית ספורט, מירי נבו ורינה מצליח אותה שכחתם על הנייר). ועוד 12 עמודים? מזה זה, האח הגדול והכדורים? אבל אם כבר העליתם לאתר, לפחות תארגנו לעמוד פרויקט יפה.
לי די בתמונה פרטית של המשפחה שחגגה עם מסי את ליל הסדר לפני שנה במסעדה בברצלונה.
מה לכם כי תלינו על גילה קצב, אם אן סינקלייר נשארת עם בעלה, דומיניק שטראוס-קאהן.
נשות ישראל מתחברות לוול סטריט (ליאת שלזינגר). אני מסתייגת מסוף כות' המש', אבל נו, כמה אפשר לריב.
מוסף הארץ
ניבה לניר על הספר החדש של עמוס עוז. כלומר ראיון.
לא היה פשוט לכתוב בקיבוץ. אחרי שפירסמתי כמה סיפורים קצרים באתי למזכירות וביקשתי יום כתיבה. ויכוח גדול. 'תקדים'. 'כל אחד יכול להגיד שהוא אמן', 'אנחנו המזכירות לא מוסמכים לקבוע מי באמת אמן ומי לא, ואם כולם אמנים, מי יחלוב את הפרות?' היה שם חבר זקן, בן 45, שאמר: 'עמוס הצעיר אולי הוא הטולסטוי החדש, אבל מה הוא יודע על אנשים? שיעבוד בשדות עד גיל 40 ואחר כך יכתוב'. אישרו לי יום אחד בשבוע לכתיבה, בתנאי שאעבוד יותר בימים האחרים. פירסמתי ספר ועוד ספר ופניתי למזכירות בהיסוס, אולי אפשר לאשר לי עוד יום לכתיבה. ויכוח גדול. תקדים. מי יחלוב את הפרות. דיון באסיפה. אישרו לי יומיים. וכך היה סיפוח זוחל של הכתיבה לשלושה ימים. כשהתחילו להגיע הכנסות מספרי, בא אלי רכז המשק ושאל אחרי כמה גמגומים, אם יצרפו אלי חבר ותיק או שניים שיצאו ממעגל העבודה, האם זה יכול להגביר את התפוקה?
הרבה יותר מעניין מדעותיו הפוליטיות.
אוה אילוז מגיבה לתגובות על המאמר שלה, "עייפנו מהעדתיות".
מאחר שמגיבי הבלוג התעלמו מבקשתי למדרש תמונה (מדרש לא מתאר את מה שרואים, אלא מפרש), אציע כנראה את התפקיד לטל ניב שזו אמנותה, והיא מנתחת פה את איתמר בן גביר בתחפושת חנין זועבי.
מדי יום יוצאים לאור בישראל 20 ספרים. מדי יום. 20 ספרים. איך מחליטים העורכים את מי לראיין, למי לתת את החשיפה המיוחלת? זה לא קשור בהכרח לטיב הספר (לא להיעלב, כלל לא קראתיו). צריך שיהיה סיפור מאחוריו. אובדן, מחלה, אהבה, יציאה מהארון וכו'.
שרי שביט, עורכת מדור הספרו ב-ynet כתבה ספר חדש, וגם איבדה את שני הוריה. אף שהראיון (קובי בן-שמחון) מזכיר את גלי הקיצוצים באתר, סיפור המאבק העכשווי עם פיטורי פעילי ארגון העיתונאים לא מוזכר.
גלריה
דוגמה אחרת היא האהבה. רונית מטלון וד"ר אריאל הירשפלד כתבו ביחד רומן מכתבים והתאהבו. האמת, זה מקרה קיצון: כל אחד מהם, לו היה מוציא ספר, היה מקבל ראיון, עכשיו תארו לעצמכם, גם כתבו יחד וגם התאהבו תוך כדי. כל הקופה, לא?
מוסף כלכליסט
הכתבה שתביך אתכם: מה אתם מרגישים כשאתם טועים.
7 ימים
אני רוצה לראות את המקבילה הנשית (הוויזואלית) לעמרי שרון שתופיע על שער המוסף.
בכלל, 7 ימים אימץ קו הלבשה תחתונה חדש: ידוענים (בסוגם) שיצאו מהכלא, מדברים. בשבוע שעבר זכינו לדברי האדמו"ר שלמה בניזרי, והיום שרון ג'וניור. אפשר להתחיל לספור כבר את הימים לשחרורו של מר"ן אברהם הירשזון. שער מוכן כבר יש.
מה הדבר הכי מדהים ששרון אומר? הוא די בטוח שאבא שלו יתעורר.
הכתבה המלחיצה והמפחידה והמאיימת של השבוע: שרית רוזנבלום על העלייה בשכיחות שבץ מוחי בקרב צעירים. מקרים, סימפטומים, תיאורי אירוע. לא רק להיפוכונדרים.
מקור ראשון
פרופ' גבי וימן מאונ' חיפה לא חושב שקרב ידיעות/קשת רע ליהודים:
"התחרות הקשה בין ערוצים ובין עיתונים… חשובה לציבור ולמעמד העיתונות ככלל. כל עוד הם בודקים זה את זה, מבקרים זה את זה ומפרסמים תחקירים זה על זה – אנחנו יכולים לישון בשקט. אדרבא, האלטרנטיבה מפחידה: האפשרות של הסכמה על הימנעות מביקורת הדדית היא אופציה מאיימת יותר.
אופציה זו אינה בגדר חלום בלהות… בתחילת 1994, עת החלה פרשת האזנות הסתר, התקיימה במשרדו של עו"ד רם כספי הפגישה הלילית החשאית בין אילי העיתונות בישראל. על פגישה זו סיפר מאוחר יותר עמוס שוקן…: 'בפגישה השתתפו עופר נמרודי, נוני מוזס ואני. עופר הציע שלא נכתוב על הפרשה, שזה לא טוב, זה לרעת העיתונות…'
גם אם מה שמניע את ערוצי התקשורת כיום זה לבקר זה את זה הם מניעים תחרותיים, עסקיים ויוקרתיים, הרי אנו… יוצאים נשכרים מכך…"
(המליץ: קורא אדוק)
הכל נכון, אבל וימן שוכח את הגלישה המהירה במדרון חוסר הפרופורציות, את שינוי סדר היום, את הפיכת עיקר לטפל ואת קריסת ההיררכיות (בפעם האלף) בשאלת חשוב/לא חשוב.
7 לילות
פרויקט חדש,"כתבי 7 לילות בוחרים את האלבומים שנכנסו להם לווריד". הכתבה הראשונה היא של ירון טן-ברינק על האלבום הראשון של משינה (כן, כולל רכבת לילה לקהיר).
במקום להתעצבן על פרויקטי הנוסטלגיה האלו אסכין עם כך שאנחנו כבר כל כך גדולים (aka מבוגרים), עד שיש להנחיל לדור (או שניים אפילו) שלא ידעו את הקלאסיקות המקומיות. לפיכך עלי להתייחס אחרת לפרויקטים האלו במקום לנבוח בכל פעם שאני רואה אחד שכזה.
יט"ב לא רק מהגג, אלא מדבר גם עם הסאונדמן ראובן שפירא, וכן עם יובל בנאי ושלומי ברכה.
ידיעות תל אביב
מהומה בוועדת קריאת השמות העירונית: האם שמונת הרחובות היפואים הנושאים עדיין שמות של מספרים (היי, יש לי אחד ליד הבית), צריכים להיקרא על שמות אישים ערבים?
סניף זמנהוף של קופ"ח כללית נסגר. איתי אילנאי וזיו רביב ברקוויאם. אפילו זמנהוף, ממציא האספרנטו, היה פולני. לרגע המאורע רואיינו סלבז חולניים יותר או פחות.
סגנון
ברוריה אבידן-בריר מראיינת את עדי מאירי, כתבת המשטרה של קול ישראל המספרת בין היתר איך דרכה על מוח של מחבל.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
מכירים את הגורו של יחסי הציבור PRguru, קבוצה/קהילת פייסבוק בה כתבים ותחקירנים מוצאים מרואיינים ומבקרים אירועים רלוונטיים? המייסד, צביזאב ינאי, מזמין לראות איך נועם שליט מתפורר בראיון (צביקה קליין כותב על כך ביומן של מקור ראשון).
בריחת מוחות, מדור הסאטירה של מקור ראשון.
אורן ממליץ: סיפור מעניין מתחום התקשורת: התוכנית המוערכת "This American Life" חוזרת בה כליל מתוכנית שעסקה במפעלים המייצרים ל-אפל בסין. רוב שמיץ, כתב "Marketplace" חושף שמייק דייזי, המופיע בהצגה ביקורתית על ג'ובס, לא אמר אמת באשר לביקורו במפעלי אפל בסין.
ואפשר גם להאזין.
חגי לפיד מספר לכן מה שלא רציתן לשמוע.
מנחם בן משבח את הספר של רינו צרור על זוהר ארגוב, ומתנגד לדעתו של אמיר בן-דוד בעניין.
מח' הגהה צוחקת
טוב, חבר'ה, לא להתלהב (ynet, תודה תוס': ולמירב).
(כלכליסט, תודה לטלי)
לפני פיזור
תודה רבה לכל תומכי הבלוג בישראל ובתפוצות!
(יש יין בשפע לכל)
ולא לשכוח לקרוא לאחור:
– מה קורה בשדה
– קומפרס, אתר לצרפתים חושבים
– פוסט אורח/ מדע או מגניבות
ולווט אנדרגראונד 
&stillURL=http%3A%2F%2Fwww.washingtonpost.com%2Frf%2Fimage_606w%2F2010-2019%2FWashingtonPost%2F2012%2F03%2F16%2FNational-Enterprise%2FVideos%2F03162012-31v%2F03162012-31v.jpg&flvURL=%2Fmedia%2F2012%2F03%2F16%2F03162012-31v.m4v&width=480&height=270&autoStart=0&clickThru=http%3A%2F%2Fwww.washingtonpost.com%2Fnational%2Fgeorge-clooney-arrested-at-sudan-embassy-128%2F2012%2F03%2F16%2FgIQAziHaGS_video.html){kind=link}
פעם קראו להן נערות טלפון. היום אשה לא תודה שאינה נמצאת ברשימות השכמה.
אהבתיאהבתי
נערת טלפון זה לא מושג מכובס לזונה?
הבחורות האלה נראות לי רגילות לגמרי, מציעים להן סקס והן אומרות כן או לא, מה רע בזה?
אהבתיאהבתי
זה נושא לדיון.
אהבתיאהבתי
למנויי יס – החל מהערב.
אהבתיאהבתי
אתמול ראיתי דה ווייס.
היה שם מישהו שביצע שיר של פוליס.
בכיתוביות הקרדיטים נכתב שזה שיר של סטינג,
אותו כתב אחד בשם G. Summer או בדומה (זה היה מהר ובקושי הספקתי לקלוט).
אולי הם לא יודעים שהשיר הוא של פוליס, וששמו האמיתי של סטינג הוא גורדון סאמנר.
בכל מקרה, טיפה תחקיר לפני התוכנית היה מגלה להם את העובדות האלה
אהבתיאהבתי
מה לא רציתן לשמוע, ולווט? שגברים מג'נגלים בין כמה נשים? זה חדש?
אני מכיר גם ההיפך
אהבתיאהבתי
קיד, אתה באמת לא יכול לעשות את ההבחנה בין העם האיראני והשלטון האיראני?
אהבתיאהבתי
ודאי שכן, ואני מאמין מהמעט שקראתי שאכן רובם סולדים מהמשטר שם ושרבים עדיין חילוניים. אבל אתה שם לב שהמערכון (אם לזה אתה מתייחס) בוחר דווקא בעובדי הכור כמי שמייצגים את אותו איראני שפוי שרודף אחרי בחורות וחושש למשפחתו ולפרנסתו? אני חושב שזה לא מקרי.
אהבתיאהבתי
לא שמענו בעבר על העם המצרי רודף השלום בניגוד להנהגה מחרחרת המלחמה?
אהבתיאהבתי
היתה שבת די משעממת ובאיזה שלב התגלגלתי לטור של רע"ש. המצב שלי לא היה עד כדי כך חמור אז רק רפרפתי על ראשי הפסקאות ונתקלתי בהבטחה מופרשת שלו שאם יקרה משהו לבנו כי ביבי תקף באיראן הוא מבטיח להגיע ולחסל את ביבי וחותם בהטחה שהדברים נאמרים ברצינות.
ראשית ראוי לתהות איפה השב"כ במקרה כזה. אני מניח שאם עיתונאי כמו ליבסקינד כותב בעיתון שאם ביבי נותן נשק או שטח לפלסטינים ואחד מהם מתאבד ופוגע בבני ביתו הוא מתחייב להגיע אליו אישית ולחסל אותו הוא באותו ערב בחקירה. מה שמותר וכדו'.
בהסתכלות רחבה יותר (ואחרי שנשאתי נפשי בכפי וקראתי כל משפט שני. בחיי שלא יכולתי יותר) נראה שחוש הריח המחודד של שקד צירף אותו למקהלה החדשה שמוביל עיתון הארץ וראיתי שגם ברנע הלך בכיוון הזה. האיראנים הם בסה"כ אנשים חביבים ולבביים וביבי מחרחר המלחמה תוקף אותם ללא סיבה. דברי הבל דומים ראיתי גם בראיון עם פיניש ומולי שגב שהבהירו שזו אכן סיבת המערכונים על הכור. שהרי גם בכור האיראני עובדים אנשים כמוני וכמוך שביבי הרשע רוצה לתקוף אותם על לא עוול בכפם.
הטיעון הזה הוא כל כך מפגר ומבטא בעיני את עומק ההידרדרות של השמאל בישראל כפי שבאה יפה לידי ביטוי במאמר של גרוסמן. אפשר הרי לחשוב שהרעיון לתקוף באיראן הוא לא ישים או לא רצוי מבחינת השגת המטרה ושאפשר גם לסמוך על האמריקאים (לי אישית אין מושג ולדעתי גם לרוב האנשים שכותבים על זה), אבל הפסילה הא-פריורית של כל מהלך התקפי גם אם תכליתו, המוצהרת לפחות, היא חיסכון בחיי אדם, פשוט מעידה על אוטיזם ואובדן מוחלט של הדרך. הניסיון לאנוס את המציאות ולהקל ראש בכל מה שהאיראנים עושים ומצהירים עליו בגלוי מזכיר את ימי אוסלו הלא עליזים ואם הייתי שמאלני הייתי אומר גם שזה מזכיר התנהגות של יהודים מסוימים בתקופות מסוימות, אבל אסור לי כי אני לא כותב בהארץ.
לפחות נזכרתי שוב למה הטור של שקד הוא קריאה מיותרת גם כשממש משעמם.
אהבתיאהבתי
ביבי עובד על זה שהשבתות שלך בעתיד הקרוב לא תהיינה משעממות.מותר לשקד להתפס לחרדה -זו הוכחה לכך שהוא שפוי.
אהבתיאהבתי
מה שאת לא מבינה זה שמי שמגביר את הסיכוי שלי לכך שהשבתות שלי לא ישעממו (אגב, למספיק מבני משפחתי הם לא שיעממו כי שמוקים כמו שקד והעיתון שלו הלכו אחרי אריק שרון בעיניים עצומות להתנתקות ועכשיו הם עוד טוענים שזה היה מעשה נכון) הוא דווקא שקד. אחד החלקים הכי מביכים במאמר הוא הטיעון ההיסטורי לפיו קנדי "התקפל" רגע לפני שמשבר הטילים הפך למלחמה בעוד שקנדי קיבל בדיוק את מבוקשו -סילוק הטילים לאחר שהטיל מצור על קובה והראה נכונות ממשית לתקוף, אם יהיה בכך צורך, וזה עוד כשאנחנו מדברים על מדינה שאין ספק שהיתה הרבה יותר רציונלית מאיראן, גם לדעת ההזויים שחושבים שהיא בכלל כזו.
איך בדיוק אנשים כמו שקד וגרוסמן (וסליחה מגרוסמן שלפחות יודע לכתוב) מסייעים למלחמה להימנע? הרי ככל שתראה יותר נכונות לתקוף יש יותר סיכוי שהצד השני שחושש מכך יתקפל? האנשים האלו הם בדיוק מי שמשכנעים את האיראנים שהם יכולים להמשיך ללא חשש.
ובכל אופן- אם ביבי או כל ראש ממשלה אחר שיהיה כאן ישקול את כל השיקולים הרלבנטיים וישמע את כל הגורמים ויגיע למסקנה שכמה שבתות שלי, וגם של תושבי תל אביב השאננים, יהיו פחות משעממות כי זה מה שצריך לעשות כדי שכל מרכז הארץ לא יהפוך לעיי חורבות יש לו את ברכת הדרך ממני. תפקידו הוא לעשות בדיוק את הדבר הזה ולא לשמוע לאנשים שעייפותם מסמאת את עיניהם.
אהבתיאהבתי
הספקולציות שלך לא משכנעות יותר מהספקולציות של שקד. הכל דברים באוויר.
אם ישראל תתקוף את איראן אפשר להניח שאיראן תגיב בכמה טילים לכיוון תל אביב. אם אתה גר במרכז, תתחיל לספור את הברכות שלך. אני גר בפריפריה ככה שזה ממש לא משנה לי 😆
אהבתיאהבתי
ההיסטוריה הקרובה של מדינת ישראל (אוסלו, הבריחה מלבנון, ההתנתקות וכו') מדגימה בחדות מאין כמותה איך אנשים יכולים לשגות בחדווה, ולפעמים אפילו לשכוח להתחרט על כך.
אהבתיאהבתי
והמדהים הוא שבכתבה מובא מיכאל איתן, ש"חזר בתשובה" שמאלה ותמך בהתנתקות (!) בתור מישהו שטעה פעם וצדק אחר כך. הנה, הכתבה כולה כאילוסטרציה נאה ל-On being wrong.
אהבתיאהבתי
המהדאים הוא שהאוטומציה של הלל למושג טעות היא דעה פוליטית של אחרים.
אהבתיאהבתי
לא, זו הייתה דעה פוליטית שלי באותו זמן. היא הוכחה כנכונה כחלוף הזמן. עם מיליון איש במקלטים, מי שסבור שההתנתקות היה מעשה גאוני נראה בעיניי קצת מעורפל חשיבה.
אהבתיאהבתי
התגובות בבלוג הדרדרו לעיסוק בנושאים העולים בפוסט, ולעתים השמצות כלפי בעלת הבית. טוב שהגעת הלל להזכיר את המטרה בעיקרית, להתלות בקישורים בפוסט בכדי להציג דעה פוליטית, הרי רפרוף כנפי פרפר באוקיונוס השקט מוכיח את צדקתו של הלל.
אהבתיאהבתי
סופשבוע ימשיכו כנראה עם כתבות מהסוג של מסי עד לטי.ג'י.אי הבא שעומד להיות קשה במיוחד לגבי סופי השבוע ומצביע על ירידה מאוד חדה של מעריב. רק אז יתחילו לעשות שם סדר,לסלק את מי שצריך ולחשוב היכן מוצאים עורך סביר שיהיה מסוגל לערוך את סופשבוע
אהבתיאהבתי
ולווט, המשימה הבאה היא לגלות מי זה המשמיץ הסדרתי הזה שמנהל את הקמפיין נגד נטע לבנה, והאם הוא גם במקרה הסטוקר הסדרתי של חורפנית החורש המצויה מבאר שבע.
בהקשר זה, הרשו לי להמליץ לכם להוריד את הסדרה המעולה של ה-BBC שרלוק. מומלץ במיוחד לכל חובבי האוס (שכידוע, הדמות שלו מבוססת על שרלוק).
אהבתיאהבתי
כמה נקודות לגבי הסיפור עם הבגרויות:
הבגרות בפסיכולוגיה היא בדרך כלל אחת משתי האפשרויות המוצעות לבוחרים במגמה עיונית סוציולוגית. האפשרות הראשונה היא כלכלה, חלק מהתיכונים יציעו במקום מגמה ספרותית-תיאטרון;
המדינה חייבת לגדל כאן דור מקצועי, דור שלא לומד רק מקצועות עיוניים בידיעה שחלקו לא ימשיך לאקדמיה: פעם דור מקצועי התייחס למלונאות/תיירות/שיווק/הנהלת חשבונות (שנלמדו בתיכונים של המכללה למינהל שכבר כמעט ואינם קיימים), היום דור מקצועי משמעו הנדסאים (אורט/עמל);
באותו הקשר, מהפרסומים בתקשורת עולה שמערכת החינוך והצבא נזכרו שאין במדינה אחיות. שבניגוד לכתבה המפרגנת על הביקוש למקצוע הגננות, לסיעוד אין מי יודע מה ביקוש. לאור זאת, המסלולים שהיו בעבר להכשרה במקצוע הוחזרו-מגמות בתיכון ועתודה בסיעוד בשילוב קצונה.
לפני ארבע שנים, באמצע שנת לימודים משכתי את אחי באוזן מתיכון עיוני לאורט. מחר הוא מתחיל כיתה יד'. הוא לא למד פיסיקה וכימיה, גם לא ביולוגיה. הוא כנראה למד מקצוע קיקיוני לדעת מי שמתלונן על ריבוי הבגרויות. הילד הזה לא היה שורד תיכון עיוני. הוא לא הבין ולא מבין מה הטעם בלימודים שרובם ככולם תיאורטיים, עוד חודש בתיכון העיוני הוא היה הופך לילד בעייתי (כל הנורות שהיו אמורות להידלק בדרך כבר נדלקו). המעבר לתיכון המקצועי הפך אותו לילד שקם בבוקר ללימודים בשמחה, שנהנה מהלימודים ושמעריך את מוריו, לתלמיד מהשורה הראשונה.
מי שטוען נגד ריבוו הבגרויות לא מבין שצמצום המקצועות יוביל לסימון מספר רב של תלמידים כבעייתיים, לאטימות מערכתית ולבעיות חברתיות (ילדים שימצאו את עצמם או ברחובות או מטופלים ע"י גורמי רווחה), שלא לדבר על אבדן ימי עבודה להוריהם.
אהבתיאהבתי
אני מסכימה לדעתך. חבל לבזבז את זמנם של התלמיידים שלא מתאימים ללימודים עיוניים או ללימודים עיוניים בלבד. חלק ניכר מהבגרויות לא מאפשרות לתלמדים לימודים באקדמיה. גם ההבטחה שלימודים אקדמאיים יבטיחו מוביליות חברתית ופרנסה סבירה אינם נכונים בכל המקרים. עדיךף ללמד מקצועות המבוקשים בשוק העבודה. זה טוב לתלמדים וטוב למדינה
אהבתיאהבתי
שועלן הוא גירסה משופרת של זואי, הוא מתקרב להפנמת התהליך התודעתי.
אהבתיאהבתי
דווקא קיבלת מדרש תמונה מושלם מאורן.
והרי אני מחרה מחזיק אחריו: שימי לב ששני החיילים תופסים פוזיציה מבצעית הידועה בכינויה "יוסי וג'אגר".
לזה אפשר להוסיף את סיפור המסגרת של התמונה: אנחנו זיינו את קייסי, אז הג'האד האיסאלמי זיינו אותנו עם רקטות, ואנחנו בתגובה זיינו אותם עם כיפת ברזל (לנו יש יותר גדול).
בקיצור, התמונה הזו מספרת את כל הסיפור ההומו-אירוטי שהוא המציאות הבטחונית בדרום.
אהבתיאהבתי
לא, זה לא. זו התייחסות קנטרנית לתמונה, רפרור לעבר ועוד ועוד.
אהבתיאהבתי
התייחסתי רק לשם שנתן לתמונה. לפעמים כותרת קצרה קולעת יותר ממדרש מעדות הניב.
אהבתיאהבתי
את בעקרון צודקת, זה היה יותר נימוק לסרוב, אבל למה לקפוץ כאילו דרכת על נחש, ולנצל את זכויות האדמין, בכדי להדחק ביני לשועלן.
אהבתיאהבתי
רררר. &^%$#@! טוב, סותמת.
אהבתיאהבתי
גב' תפוחזהב שכחה את בגין, ואת זיינו במובן ציידו בנשק.
בהקשר זה שמחתי על מעשה אפל של אילוז, שהעניקה לנו גירסת ביניים למאמרה בנושא העדתיות בישראל. בתחילה היה מאכזב, אך הבנתי כדיבור אל בעלי תחושת העליונות בשפה שהם מבינים – היפותטית.
ביחס למרפאת זמנהוף הובטח לי בזמנו, שרות ביעילות מתונה ללא קשר למוצאי. מקווה שמרפאת אהרונוב עוד שם, ושאמשיך לא לבקר בה. בכל מקרה, חבל שהכללית נאלצת למכור נדל"ן, בכדי לממן את הרגלי הסמים של טיפוסים מפוקפקים.
אהבתיאהבתי
דווקא אורן סרב לתת מדרש תמונה מושלם עד שיענו כל דרישותיו.
שועל ותיק, בקש מ-V למחוק מתגובתך מילים שעברו את גבול הטעם הטוב
אהבתיאהבתי
האמת שהתפלאתי שהתגובה הזו עברה את הסלקטור, הידוע בגחמותיו האיזוטריות.
מי שמתחיל בצנזור מדרשים, אח"כ יצנזר תמונות, אחרי זה ישרוף ספרים, וכולנו יודעים מה קורה אח"כ.
אהבתיאהבתי
לא יודע מה בקשר לסלקטור, ולא נכנסתי לקישור, אבל המררררת קפצה ישר לשם. מזכיר לי את הבדיחה על הברווזים בשעור יוגה.
אהבתיאהבתי
שועלן, נסחפת, לא מתאים לך, אל תצפה שהסלקטור יצנזר את פרי מקלדתך
אהבתיאהבתי
הידיים ידי מהנדסי רפא"ל, אך הקול קול אלון בן דוד.
האמנם?
אם כן – האם הוא קיבל תשלום על כך מרפא"ל?
גם אם לא, האם זה אתי?
אני מדבר על הזמנים 3:11 ו-3:42-3:55 בסרטון.
(קישרתי שוב לשם נוחות – לא לנבוח).
אהבתיאהבתי
לא זו לא אתי, זה אלון.
את הקריאות בגירסת היצוא של כיפת ברזל יקריין ככל הנראה ראובן דוד מילר. האם תשאל אז אם זה כשר בד"ץ?
קרוב לוודאי שהוא קיבל על כך כסף מרפא"ל שיודעת לתגמל את קבלני המשנה שלה כהלכה. ואני מעדיף אותו על פני קולו הבלתי רדיופוני של אחד המהנדסים. לשאלה אם זה אתי אפשר לענות שכנראה כן כי אחרת חלק ניכר מקרייני וכתבי הערוץ הראשון היו נענשים, מאז הקמתו, על עברות אתיות זהות.
אהבתיאהבתי
ברור שעדיף על מהנדס.
אבל הוא לא סתם עוד קריין על משקל דן כנר או חיים יבין – הוא פרשן צבאי.
הוא מקבל כסף מרפאל ואז אומר לציבור מה דעתו על המערכת ועלותה?
אהבתיאהבתי
והנה, רק לפני כמה ימים הוא כתב טור על כך שמדינת ישראל צריכה להשקיע יותר כסף בכיפת ברזל.
אגב, באופן אירוני, את הטור הוא צייץ תחת הסיסמא איפה הכסף.
אהבתיאהבתי
ובחיל האוויר נתנו לו לטוס גיחה במטוס F-15I ("רעם"). אז בגלל זה הוא מנוע מלפרשן את כניסתו לתפקיד של אמיר אשל?
בטוח שאם תבדוק, תמצא שבתאריך כלשהו הוא פיגר בתשלום המזונות לצווחנית ההיא מהמילה האחרונה. עוד יותר בטוח שבכיתה ד' הוא העתיק בבוחן בגיאוגרפיה.
אהבתיאהבתי
כן, יש בזה הרבה טהרנות.
חשבתי שהיום טהרנות זה באופנה, במיוחד בקרב אנשי תקשורת (כלפי אחרים כמובן).
לא התכוונתי לעשות מזה סיפור, בעיקר רציתי לדעת אם זה אכן קולו של אב"ד.
ועדיין – אי אפשר להשוות "צ'ופר" כמו טיסה (שנועד לצרכי יח"צ של הצבא) לכסף ביד (שאנחנו לא יודעים אם אכן היה).
זה כמו שאמנון אברמוביץ' יקבל תשלום ממפלגת קדימה על איזה ייעוץ פוליטי מזדמן.
אהבתיאהבתי
ופואד לא קיבל כסף ממוברק?
אהבתיאהבתי
כתבים צבאים אצלנו, מנועים מלשאת עמם את האתיקה שלהם, מטעמי בטחון שדה. אתה צודק זה לא נשמע אתי.
אהבתיאהבתי
הוא כתב בטוויטר שלו שמדובר בהתנדבות
אהבתיאהבתי
ואללה.
אז סיפור גדול אין פה.
אולי רק קצת קרבה גדולה מדי בין עיתונאי לגופים שהוא מסקר, אבל בזה אפשר להרשיע 90% מהעיתונאים.
אהבתיאהבתי
במשך זמן רב נהגו ב-NRG להביא את הכתבות של נתן זהבי וגיא מרוז, מזמן ת"א, ל-HP של האתר.
לאחרונה הן מופיעות הרחק למטה באיזור המקומונים.
למה? האם זה קשור למנהג של הכותבים ל'היכנס' בטייקונים?
אהבתיאהבתי
ציטוט עמוס עוז ומגמתיות:
אהבתיאהבתי
גם אם באורח פלא תפתור את הסיכסוך עם הפתח(לא יקרה) ותישאר עם הסיכסוך הישראלי-עזתי עדיין תחטוף כל יום קסאמים וגראדים .
אהבתיאהבתי
פרה פרה.
אהבתיאהבתי
לגבי הפוסט שפרסמת של אבישי מתיה . נכנסתי לקרוא ,הפוסט היה מוקדש כמעט כולו לנושאים גיאו-פוליטים , ואיזה אחד גושן הגיב להם אחד לאחד והוכיח למה מתיה מדבר שטויות . אז באה האסתי סגל הזאת , שהיא המנהלת או משהו , ואיימה לחסום אותו בגלל ש"הוא מתעסק בנושאים שלא שייכים לפוסט". אני הערתי לה על זה בתגובות ואיזה פלא היא חסמה גם אותי .
אני חושב שעדיף שלא תלנקקי לאתרים שמתנגדים לפלורליזם ותרבות דיון .
אהבתיאהבתי
מה שמדהים זה שהחוצפנית הזאת מגיבה להודעות שלי כשהיא יודעת שאני לא יכול להגיב בחזרה כי אני חסום .
אהבתיאהבתי
תן לקואצ'ר ולקומיסרית להתכתב עם עצמם. מנטליות ליסנקואיסטית של זונות המפרכסות זו לזו.
אהבתיאהבתי
מתיה זו תופעה ממש לא ברורה – מי הסמיך אותו לקואוצ'ורה?
אהבתיאהבתי
תודה על ההפנייה לאייטם על ונוס – פרויקט מרשים ומעורר מחשבה.
אבל מכל 7 לילות רק התייחסות למשינה (אחלה כתבה)?
מה עם שעמומון שירה גפן? ומה עם המשך הקמפיין של ידיעות נ' קשת? דווקא חיכיתי לראות מה תכתבי לפני שאני מפרסמת אצלי התייחסות לקמפיין 🙂
נו (אנחה פולנית), גם כך נהניתי מאוד מהממתק של שבת
אהבתיאהבתי
תודה רבה
על קשת ושות' כתבתי אתמול. בפוסט של הבוקר.
אף שאני אוהבת את מה שש"ג עושה, למה אני צריכה להתייחס לכל ראיון איתה?
אהבתיאהבתי
מעולם לא הכחשתי שאני מגיעה לכאן רק בשבתות 🙂
אך לרגל ההפנייה, אקרא את הפוסט המדובר.
וזה מה שאני כתבתי בנושא, תחת הכותרת: קמפיין הפחחות.
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44968&blogcode=13114981
אהבתיאהבתי
שירה גפן היא אחת היוצרות הכי אוברייטד שאני מכיר.
בדיוק כמו האח שלה, אביב.
הם לא ירשו אפילו טיפת כישרון מאביהם המשובח
אהבתיאהבתי
מיקי הוא אחד הטוקבקיסטים הכי אנדרייטד שאני מכיר.
בדיוק כמו האח שלו, ניקי.
הם ירשו בורות של כישרון מאביהם ציקי, ראשון הטוקבקיסטים בפלשתינה. למעשה הוא היה מטקבק על חוביזות טריות בזמן המצור!
פיגור.
אהבתיאהבתי
אתה כמובן צודק, אך זה עדיין לא סותר את דבריי באשר למשפחה המלכותית וחסרת הכישרון 😆
אהבתיאהבתי
אני ממליץ מאוד, ומכל הלב, להפנים את דבריה של אן שטראוס קאהן בראיון הזה.
"תמיד נלחמתי למען שוויון בין גברים ונשים", היא אומרת. "זה הקרב האמיתי. אבל להגיד לאנשים אחרים איך לחיות את חייהם בשם הפמיניזם – את זה אני לא מקבלת".
אנשים יוצאים מתוך נקודת הנחה שהעובדה שגבר מקיים יחסי-מין מחוץ לנישואים / הולך לזונות / משתף באורגיות / מעדיף זכרים במיטה, היא עילה לפירוק משפחה, עילה לגנאי, עירעור של הסדר המקובל, בגידה בהסכם בינו לבין אשתו, ועוד ועוד.
כשהאמת היא, שאף אחד באמת לא יודע מהו ההסכם בין גילה קצב לבין בעלה, ומהם היחסים בין שטראוס-קאהן ובעלה, כמו מליוני נשים אחרות בעולם, שנשואות לגברים ש(למשל) מעדיפים לשכב עם גברים, אבל לשמור על נישואיהם ומשפחתם.
אולי הגברת שטראוס-קאהן היא לסבית? אולי היא א-מינית? אולי יש ביניהם נישואים פתוחים? מה אתם יודעים? מנין היומרה והיוהרה להבין ולשפוט זוגות והתנהלותם בחדר המיטות שלהם? בשם מה?
וכך היא כותבת:
"בלשו אחרי, הסתכלו עלי בזכוכית מגדלת, ניתחו אותי. צלמים רדפו אחרי כדי לראות אם אני נראית טוב או לא, ואם אני מתלבשת כך או כך"
וגם זה:
"להיות מול 300 מצלמות שממוקדות בחדר השינה שלנו, זה היה סוג של אלימות".
אם הוא עבר על החוק, בית המשפט יגזור את משפטו.
דומיניק שטראוס-קהאן הוא לא מישהו שהייתי רוצה להיות חבר שלו, אבל זו זכותה המלאה של אשתו לאהוב אותו, לחיות איתו ולא לתת לאף אחד דין וחשבון על כך.
אהבתיאהבתי
כל הכבוד
וזכותה גם לממן אותו ואת משפטיו
כי יש לה כסף רב
למרות שגם האדון הרויח משכורות עתק בימי חייו
אהבתיאהבתי
זכותה לעשות מה שהיא רוצה בחדר השינה שלה ובחיי הנישואים שלה.
גם לממן אותו עד סוף חייה, אם בא לה.
ובכל הנוגע להתנהגותו הבלתי הולמת (שלא לומר, אלימה) שהשופטים יפסקו.
אהבתיאהבתי
אכן
זה לחוד
והשני לחוד גם
שבת שלום בועז קולינג:)
אהבתיאהבתי
בהחלט זכותה ובהחלט היא לא חייבת דין וחשבון לאף אחד. אבל מאחר שהפרשה נהפכה לנחלת הציבור, זכותו של חלק מהציבור לחשוב שבעלה השפיל אותה עד עפר ואפילו לחמול עליה ולא לרצות להיות במקומה. חוץ מזה, קוראים לה אן סינקלייר. זכותה גם להיקרא בשמה.
אהבתיאהבתי
ועוד פחות חשוב: א. תרגום הכתבה לא משהו ("גברים זקנים ומלוכלכים"). ב. להשוות את סנקלר לאופרה ווינפרי זה במקרה הטוב בורות. ג. מסכימה לגמרי שלא לעניין לעסוק במניעיה, כמו גם באלה של ג. קצב. ואני פמינסיטית לגמרי, זה ממש לא שייך
אהבתיאהבתי
מומלץ לנרי להתעלם השבוע ממוסף גלריה בעתון הבית שלה.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את הרמז – מה הקשר לנרי לבנה, בעלת הטור הכי מיובשת במזרח התיכון, כולל המפרץ???
אהבתיאהבתי
בקשר להערתך האחרונה -לא מסכימה אתך. נרי היא האקס של אריאל הירשפלד.
אהבתיאהבתי
אנמק – הטורים שלה סובלים מחמיצות כאילו חיננית, אבל רק כאילו. בפועל, התמרמרות מתחנחנת וממוחזרת, עם שטיקים משומשים של כתיבה נרקיסיסטית מהמאה שעברה… בקיצור עבשה ויבשה. מצטערת, אחות, אבל רשעות כמו חלב – מחמיצה, בשני המובנים. דאה הדר הרעננה ואביעד קיסוס הפאתטי (זו מחמאה), ואפילו סייד קשוע המעייף לעתים, טובים יותר. נרי לבנה מתאימה יותר לרדיו המקשקש את עצמו. יש לה ורבליות בלתי נלאית כשהיא מזדמנת לאיזו תחנה. במוסף הארץ היא לא רלוונטית כבר הרבה זמן. ושוב, מצטערת, אחות, אבל האמת נר לוורידים ברגלינו
אהבתיאהבתי
החמיצות קיימת שלא באשמתה וחיננית מאד לטעמי. דאה הדר אניגמטית. קיסוס חמוד, התחיל רע וכהשתפר פוטר.דורון- המלך.מורן שריר-סגנו.
אהבתיאהבתי
הזוג המאוהב פינפן את שערותיו בג'ל -ספריי- וואטבר, הלך לצלמניה והתוצאה אמא ואבא של הכלה.
אהבתיאהבתי
כמקורבת לנרי, נעלה לירושלים ונזכיר את בתיה גור שלא זכתה להגיע לכתבה הזאת
אהבתיאהבתי
הזוג המתכתב-מתאהב-מדברר, ברגע זה ברשת ב',"עולים על הגל", עם איריס לביא
אהבתיאהבתי
יש עוד עובד "הארץ" שעדיף שלא יקרא..
אהבתיאהבתי
אגב קלוני ומעצרים בשביל תשומת לב פוליטית. הבמאי של Kony 2012 נעצר. הסיבות למעצר פחות מחמיאות.
אהבתיאהבתי
לדעתי זו לא עילה למעצר
אהבתיאהבתי
בהארץ מאמר דומה של יעקב בורק
אהבתיאהבתי
"אונ' ת"א השעתה מרצה שניהל רומן (בהסכמה) עם סטודנטית.
סליחה, גם יזמה את הקשר וגם התלוננה?"
ואמא שלי היתה אומרת: משוגעות, אין להן קרניים או זנב.
אהבתיאהבתי
זו ממש כתבה מרגיזה. אני בין הראשונות שקופצות למען החמרת עונשים בגין הטרדות מיניות (ושלל העברות האחרות על רקע מיני). אני חושבת שעדיין נוצרת אווירת דה לגיטימציה סביב מתלוננות שגורמת לנשים רבות לותר על "התענוג" של התלונה. יחד עם זאת הסיפור הזה, ביחוד הדברים שנאמרו על ידי הסטודנטית, מעורר בי הרבה סימני שאלה. נשמע שזה מקרה קלאסי של בחורה שמנצלת את המערכת להתנקם בבן זוג. לכל בחורה נורמלית (נראה לי) היתה איזו מערכת יחסים הרסנית, התאהבות או מיני קראש על בחור שיש בו הרבה יותר רע מטוב. מערכת יחסים שנגמרה במקום לא טוב והתבגרות בעקבותיה שהביאה אותנו להבנה שהבחירה בבן הזוג הגיעה ממניעים לא בריאים. בדרך כלל אנחנו פשוט לא בוחרות במישהו שאפשר לתבוע בסוף בגלל לופ בתקנון. אז כן, זה לא חכם (ובינתיים, אחרי התקרית הזו הפך גם לנוגד את התקנון) להכנס למיטה עם סטודנטית. אבל שבחורה תתחיל עם מרצה, תנהל איתו מערכת יחסים ובסוף תתחרט ותגיד שלפי התקנון הוא אחראי בכל מקרה?! לא יודעת, לי זה נשמע מסריח
אהבתיאהבתי
אחרי 93 תגובות לכתבה בהארץ – רובן נגד הסטודנטית נחסמה הגישה לתגובות.
אהבתיאהבתי
חלק מההגיון בתקנוני יחסים בין אישיים באוניברסיטה ובכלל, הוא הרחקת המטענים השליליים של קשר זוגי, וההגנה על המוסד מפגיעתם.
אישית מבין את חוקי ההטרדה מעבר לפגיעה הישירה, כקשורים לשאלת יחסי כח, ולא "ספרים כחולים" לכפיית ערכי מוסר אישי. המאבק על מי מלאך ומי שטן שטותי, כמו השעטה אל הקורבנות. בקורבנות אי אפשר לנצח את רקמילה ודרור הנחסמים במיני אתרים.
אהבתיאהבתי
אורן- הרי לך יפוי כוח להגיב בשמי לפרשת ההטרדה.בהצלחה.
אהבתיאהבתי
עיקר שכחתי
אהבתיאהבתי
נכשל, זיהו שזה בשמך עפ"י היוטיוב.
אהבתיאהבתי
מתבקש
אהבתיאהבתי
למרצה אסור היה לקיים יחסים עם הסטודנטית. זה מנוגד לתקנון ומי שעובד במוסד כלשהו חייב לכבד את התקנון שלו, גם אם הדבר לא נראה לו ולא , עליו לתת את הדין. אני גם יכולה לראות את הצד של הצעירה שמצפה מבעל המעמד שלא לנצל את מעמדו גם כאשר הדבר ניתן לו " במתנה" . עם זאת, התרשמתי שנוצר מצב בו אין מצפים מנשים לקחת אחריות על מעשיהן. העמדה הזו מציגה את הנשים כחסרות כוח , נעדרות , בינה ואינפנטיליות. מדובר בצעירה שכבר אינה קטינה וניתן לשאול האם גם עליה צריכה לחול סנקציה כל שהי שהרי יכול להיות שחשבה לנצל את המרצה לקידום האינטרסים של באוניברסיטה. אנו רואים מצבים כאלה הן באקדמיה והן בעולם העבודה. ישנן נשים שמשתמשות במיניות שלהן לקידום עניינן. ברגע שאישה יוזמת יחסים עם בעל סמכות או ממונה או נענית לחיזוריו וכך זוכה להעדפה בחלוקת תפקידים או בהטבות אחרות הרי זה בבחינת מתן שוחד, במקרה זה , שוד מיני. אין הדברים אמורים בכניעה ללחץ או ל הפחדה אלא להיענות מתוך שיקול דעת.
אגב, הרב הזוגות נוצרו כך, במגש בין מרצה לסטודנטית , בין קצין לחיילת , בין בוס לעובדת. העולם הולך ומשתנה.
אהבתיאהבתי
זאב ינאי לא צבי
אהבתיאהבתי
ארר…
!autoplay alert
אהבתיאהבתי